פורום הריון ולידה (עמוד 257)

למה שמעתי שנשים מקבלות החזר על קניית עגלה ורהיטים לתינוק? זה בכלל לא כתוב ברשימה…

יש שם רק רשימות בדיקות פרטיות, הבראה, וכל מיני ייעוצים וקורסים. לא רואה שגם קניות בכלל.

אני יודעת שפעם היה אפשר לקנות גם משאבות הנקה דרך הסל הריון.

אבל היו נשים שקנו משאבה בחנות למוצרי תינוקות, ואז החזירו את המשאבה וקנו דברים אחרים. וככה הן קנו עגלה או מיטה עם החזר.

לכן ביטלו את האפשרות לקנות משאבות הנקה, ויש רק דברים ספציפיים שפחות אפשר לשחק איתם.

גם על נופש לפני לידה לא שמעתי שאפשר לקבל החזר.

ילד שלישי בעז״ה ולא השתמשתי בסל אף פעם …

הבדיקות הכל בקופה, לא מתחברת למלונית אחרי לידה, לא לקחתי יועצות/דולה. באסה שאין עוד אופציות כי יש עוד מלא הוצאות מסביב.

אפשר היום לקבל החזר על כל צימר/מלון שמוציאים חשבונית מס

אבל הקופח לא יתנו לך אישור אם זה לפני הלידה.

את יכולה לבקש מהצימר להוציא את הקבלה רק אחרי הלידה, אם הם יזרמו.. 

הוא נופש של "הכנה ללידה" ואת זה הקופה כן מכסה ..

הכוונה שהוא כולל בתוכו קורס ועוד סדנאות הכנה ללידה /הכנה וכו'

אבל ללכת לנופש ולבקש לרשום את הקבלה על תאריך אחר באמת נשמע לי לא תקין ...

אבל זה מההרגשה שלי לא מבדיקה עם רב..

או סודה לשתיה

אני משתמשת רגיל בטלק לא שמעתי שזה בעייתי 

בדיוק את אותה הפעולה.

עושה עבודה של טאלק. בצבא חילקו אותה לחיילים כתחליף לטלק.

לייף לייף בייביז טלק לתינוק

כלומר , יודעת שזה מסרטן , אבל לא יודעת האם הטלק לבדו ללא אסבסט הוא לא מסרטן.

אני כן יודעות שבארצות הברית אנשים תבעו וקיבלו מיליונים  על שימוש בטלק שלפי טענתם הוביל למחלת הסרטן אצלם.

באופן אישי לא הייתי מסתכנת ואני לא מחזיקה טלק בבית.

יודעת שכדאי לאוורר הרבה את הרגל , ללכת הרבה יחפים אם אפשר. לאוורר את הנעל עצמה.

וקמח תפו"א גם שמעתי שעוזר.

לא מניסיון , אולי יהיו בנות שיוכלו לתרום יותר.

בהצלחה

הזיעה. אבל פחות סופג ומייבש

הקמח תפוח"א/טלק- מייבשים.

אולי אפשר שילוב של שניהם. זה יכול לעבוד.

זה בודאי לא יכול להזיק

מעולם לא שמעתי שאסור להשתמש בטלק

וכן השתמשתי אצל הגדול

וואיייייי הרגע מעיפה את זה מהבית 

לי אמרו מזמן שטלק נכנס לריאות ונשאר שם לעולם

אבל היום כשמוכרים אבקה להחתלה אני ראיתי שכתוב על זה לא מכיל טלקום. כדאי לבדוק 

ממליצה לקרוא 2 בשביל לקחת מכל אחד מה שמתאים לכם

בטוח את רוצה בתקופה הזאת לגמול?

הוא בגן עירייה? 

לגן עירייה כי לא ממש טוב לו בגן, וכשהוא עם טיטול אני לא יכולה.

וגם נשמע לי מוגזם לחכות עוד, אם אחכה לאחרי הלידה והמילואים הוא יהיה כבר בן 3 וחצי...

הייתי מתחילה בזה- מה הולך להיות

אח"כ כמה ימים של בלי טיטול כמה שעות בצהריים

ובע"ה שיעבור בטוב ותתקדמו - בלי טיטול מאז שחוזר הביתה ועד למקלחת, שבת ,

יהיו הרבה פספוסים מן הסתם וזה טבעי... יש לה עזרה מהבעל חלק מהזמן?

של האם מוגזם לחכות לגיל 3 וחצי הייתי מניחה בצד.

ממה שאני מבינה את בהריון ובעלך במילואים?

זה כבר מאתגר לגמול בעזה מצב

בטח בחורף, שזה התעסקות עם המון שכבות ובגדים.

אבל מבינה את השיקול שלך לגבי ההעברה מהגן הפרטי.

אז אם בכל אופן חשוב לך עכשיו, קודם כל מנסה להבין מה מצבו עכשיו, הוא מודע? הוא מבין מתי הוא צריך? זה משהו שבשיח מולו?

אצלנו עבד פשוט להוריד טיטול, ולהעביר אחריות לילד. בפעמים הראשונות הזכרתי, אבל הוא היה מתעקש לו ללכת. אחרי שהוא פספס פעם - פעמיים הוא הבין והתחיל ללכת לבד.

אבל זה תלוי גם אופי של ילד

הלידה, ולכן אני לא רוצה לחכות לאחרי הלידה.

התחלנו ביום חמישי לעשות לו מבצע, אבל קלטנו שהוא אומר לנו שהוא צריך לשירותים כל פעם אחרי שהוא עושה, אז הבנו שהוא לא מודע לזה כל כך...

אצל הרבה ילדים המודעות מגיעה דרך ההתנסות.

בשלב ראשון הם באמת לא מודעים, ואז כשמורידים טיטול והם מפספסים, הם מתחילים לזהות 'לאחר מעשה', ואנחנו מלמדים אותם שזה מה שצריכים לעשות בשירותים.

בשלב הבא, יש הרבה ילדים שימו לב תוך כדי שהם עושים. לפעמים יתחילו לפספס ויעצרו את עצמם תוך כדי ויגידו שהם צריכים לשירותים (אצלנו זה שלב של המון החלפות בגדים, כי הם רוצים להחליף גם אם פספסו רק טיפה. אבל לפחות אני יודעת שהתקדמנו שלב).

ובשלב הבא הם לומדים לזהות לפני שהם עושים (יש ילדים שבקלות ילכו ויעשו בשירותים, ויש ילדים שמסיבות שונות עוד לא מספיק משוחררים לעשות ויעדיפו להתאפק, ואז יש עוד עבודה ללמד לשחרר).

אצלנו לקח כשבוע להתחיל להיות מודעים לזה שהם צריכים, וסה"כ כשבועיים עד שהפספוסים כבר נהיו נדירים יחסית. יש ילדים שזה מתקדם יותר מהר, ויש ילדים שכבר מתחילים את המודעות כשהם עם טיטול ואז כל ההתקדמות בקצב מהיר יותר.

בכל מקרה, כן הייתי שוקלת אם יש לך אפשרות להתמודד עם לנקות אחרי כל פספוס בלי שבה יביא לתסכול ולקושי גדול מידי מצידך. כי המקום הרגשי של הילד מאוד משפיע על התהליך, והוא צריך אותך רגועה ולא נלחצת או מתעצבנת מכל פספוס.

לפי חוק גן 3 חייבים לקבל גם ילד עם חיתול.

הוא כן כנראה יהיה היחיד או מקסימום עם עוד אחד עם חיתול, אם זה שיקול בשבילך.

והגננות לא מתות על זה כמובן.

אבל תגידי שאתם בתהליך וזה מה שיש

לא מכירה שיש תאריך סיום. בגן של הבן שלי בכל אופן עדיין מחליפים.

קצת מוזר לי שיש אפשרות לא לקבל ילד בגלל זה.. יש חוק חינוך חובה. כלומר את חייבת לשלוח לגן ואי אפשר להכריח לשלוח לגן פרטי. כלומר זה אחריות משרד החינוך למצוא לו מסגרת. ובגלל שאין מסגרת לגיל קטן יותר מתבקש שזו תהיה המסגרת הרלונטית.

אם שנה הבאה לא יהיה גמול אולי ישאירו אותו בגן 3 אבל כרגע לא חושבת שהם יכולים לסרב לך 

אכן, הם צריכים לקבל אבל מתחילת השנה הלועזית החדשה הגננות לא מחליפות חיתולים וקוראות להורים.. רק ב4 חודשים הראשונים יש סייעת..

העובדה שילד לא חייב להיות גמול מחייבת את זה מבחינה הגיונית. אי אפשר לצפות שתוך איקס זמן ילד יהיה גמול.

אם יליד ינואר שעלה לגן בגיל 3.9 לא חייב להיות גמול בספטמבר, אז לצפות מיליד דצמבר שבגיל 3.1 יהיה גמול לחלוטין?

זה נשמע לי לא תקין בלשון המעטה...

וזה מה שמצאתי באינטרנט בנושא -

פורטל הורים

אי אפשר להכריח אותן לעשות את זה בשיא הנחמדות...

אבל לפחות תדעי שזו זכותך החוקית

יכולה למשל להוריד לו את הטיטול רבע שעה לפני המקלחת בערב ולתת לו לחוש את הענין,לעודד אותו לעשות בשרותים, לדבר על זה ועוד

לאט לאט הוא יתחיל להכנס לעניינים 

לא יודעת מה הניק שלה אבל ממליצה עליו בחום

ממש עזר לי 

@חרותיק

כבר הרבה זמן לא כתבה פה

@חרותיק

בכל אופן, חובה לעשות לו הטרמה לפני ולהסביר לו מה הולך להיות.

אבל לדעתי עדיף לחכות עם זה לאחרי הלידה והמילואים של בעלך, אך שהוא יהיה כבר גדול. בטח אם את רוצה להעביר אותו גן (אפשר בכלל עכשיו להיכנס לגן עירייה באמצע שנה?)

תחשבי על זה שמעבר גן+לידת אח חדש+אבא במילואים אלה מספיק שינויים חדשים, ולהכניס גם גמילה לתוך זה - זה כבר עלול להיות יותר מדי...

מאמינה שאם תהיה שלימה עם זה זה ילך ותצליחו בסוף רק תבדקי שאת באמת שלימה עם זה עכשו ולא לחוצה😀

אני תמיד מתחילה גמילה עם שבוע שרק יושבים בשיעותים לפני המקלחת ולפעמים מציעה גם מידי פעם חוץ מזה..

מזכירה לו שביום שני אנחנו כבר מתחילים ללכת לשירותים ובאמת בשני שואלת מידי פעם ומציעה הרבה לשירותים ובאמת נותנת כל פעם שעושה אפילו טיפה שוקולדציפס לחלק לאחים..

אנחנו התחלנו (בעצת מטפלת מנוסה במעון) במשך שבוע כל יום בצהריים לשבת על האסלה (על ישבנון) עד שיוצא באופן טבעי, ואז כל פעם שיצא לחגוג את זה ולתת שוקולד או משהו כזה. ממש ישבנו כמה שעות, סיפרנו סיפורים ושיחקנו וכל פעם שיצא התלהבנו. אחרי כמה יומיים-שלושה הוא קלט את השריר שצריך לכווץ ולהרפות.

אחר כך ביום חמישי בצהריים (כדי שנוכל לנצל את הסופש) הורדתי לו טיטול והוא היה עם תחתונים. באמת פספס כמה פעמים וזה בסדר, אי אפשר לדלג על השלב הזה. הייתי מתזכרת אותו כל חצי שעה בערך ללכת לשירותים, וככה במהלך הסופש הוא למד. ביום ראשון כבר הלך למעון בלי טיטול והגמילה הייתה ממש חלקה בה.

מה שחשוב זה ליצור אצל הילד תחושה של שליטה ולא של כישלון, כי זה מעגל - תחושת חוסר אונים גוררת עוד כשלונות שגוררים עוד חוסר אונים, וההיפך עם הצלחות. לכן חשוב להזכיר להם ללכת לשירותים ולתת חיזוקים חיוביים על כל הצלחה כדי שיחוו הרבה תחושות של הצלחה, ולא לעשות עניין מהפספוסים - לא לבייש ולא לנזוף, פשוט לנקות. לא צריך להגיד להם שזה רע, הם מרגישים בעצמם שזה מגעיל ולא נעים והם באופן טבעי רוצים להימנע מזה.

הרבה הצלחה

זה פניות רגשית ופיזית של ההורים ללוות את הילד בתהליך כדי שיהיה מוצלח מבחינה טכנית ורגשית (זה הולך ביחד).

לדעתי אם אין לך את כל הפניות, שווה לחכות

אם החלטת על גמילה תגידי לו כמה ימים ביום ככה וככה אתה תהיה גדול ותשים תחתונים..

יהיה פספוסים איזה שבועיים ככה הם לומדים וזה נקלט להם..בגן הם לא ישתפו פעולה אם תשלחי אותו עם תחתונים?

אם את בהריון וקשה לך עכשיו  וגם עכשיו חורף הייתי מחכה איזה חודשיים לפחות..ואז מורידה 

בן 3 וחצי. נשמע לי ממש מוגזם...

אם לך זה סבבה..

אישית לא גומלת לפני גיל 3 וכמעט תמיד זה לקראת 3 וחצי וב"ה הגמילות קלות ומרגישה שהם מבינים יותר..

ברגע יום ולילה. לפני כן הוא פשוט לא היה מוכן!

גם את התאומות גמלתי מאוחר- כשהיו בנות 3 ורבע. זה היה קצת בגללי כי המחשבה על גמילה כפולה הייתה לי מבעתת.

גם הן נגמלו ב"ה בקלות ביום ובליל.
אני חושבת שגמילה צריכה להגיע בזמן שההורים ובמיוחד האמא-בשלים לזה. כשיש פניות וכשמרגישים חזקים.

לפני/אחרי לידה או מילואים, לדעתי זה זמן פחות מתאים.

הרבה הצלחה יקרה, תרגישי טוב והרבה הרבה נחת

ואז זה מתייצב.

אני שמעתי להוריד בבת אחתת.

נגיד הייתי מורידה חמישי אחהצ. ואז יש שישי שבת שהילד רק בבית

גם אצלי היה ככה כשציפיתי להריון

מצד שני, כשכן היה הריון

כבר גיליתי אותו שבוע לפני האיחור.

מאחלת לך לזכות בקרוב בהריון תקין ובריא!!

מענין אותי

כי אפעם לא היו לי כאלו תופעות...

כאבי מחזור, כאבי בטן, שינויים במצב רוח

מתי שלא היה לי את זה ידעתי שאני נקלטתי וזה תמיד היה נכון. 

ככה שגם הבנתי שנקלטתי ממש מוקדם

הולך וחוזר.. לא ברצף

אבל כשהייתי שבוע לפני המחזור והתחלתי להרגיש ככה הבנתי שהחודש זה אבוד..

אבל באמת שזה לא סימן מובהק

יש נשים שדווקא חוות תופעות כאלו כשכן נקלטות..

תראי החודש איך הולך לך

מבאס ....

אבל אולי טוב כדי לא לשגות באשליות סתם

לי היה עובר בשבוע 38 כבר שקל 4 קילו

ובלידה שבועיים אחר כך..בהתאמה😉

אבל זה היתה עליה עקבית לאורך כל ההריון

אם השתנה הדפוס היתי נבדקת כי אולי כן משהו יצא מאיזון בסכרת..

ובמצב כזה יש מצב שירצו לזרז

אם לא שלחו אותך.

ובעז"ה שיהיה בהצלחה! לידה קלה ומהירה, בעיתה ובזמנה ובידיים מלאות!

קרה גם לי , בהחלט קשוח

ולא מתוך רוע.. ברור

אלא על המציאות.

צעקת את חוסר האונים שלך,

את העייפות המטורפת,

את הקושי לראות אותה סובלת בלי להבין ממה,

את ההורמונים שעדיין משתוללים אחרי לידה,

את הצורך לתמרן בינה לבין ה"גדולה" לבין האיש שלך,

את עצמך, שהולכת ונמחקת תחת כל אלה...

תינוק בוכה זה מאתגר נורא. להיות אחרי לידה (גם חודשיים אחרי זה נקרא אחרי לידה) זה מאתגר. ויש עוד דברים מאתגרים.

כל הדברים האלה בהחלט עלולים להתפרץ פתאום בצעקה...

כמו שנאמר - את לא אמא רעה, את אמא שרע לה... ❤️❤️

לילה מגעיל כזה לא היה לי הרבה זמן ושגם לאמיהיה

הגדולה כבר שבוע לא מרגישה וובנ חום וחלשה

ובאה לישון איתנו כל לילההההץשזה מתיק

והקטנה בכתה

ואנחנו רבנו על משו מעצבן שסתם לא תיקשרנו טוב…

אופ

עכשיו לקחתי את הגדולה לרופא ועשינו לה גם בדיקת דם מסכנה שלי ומחכה שתמלא שקית של פיפי… ה׳ יעזור

תרגישו טוב כולכם! ממש קשה כשהילדים חולים

האמת בגיל חודשיים גם לא חושבת שכזה אכפת לה 😉

תנסי למצוא דרך להקל עליך

אולי עזרה קצת

שתצליחי לישון ולנוח

וכמובן לאכול ולשתות כמו שצריך

בהצלחה ורפואה שלמה לכולם

אבל הוא בשלב ביניים מציק כלכך בחיים שלו

שזה משפיע גם עלינו…

וגם עם כל המצב במדינה מרגישים לא בנוח שלא נוח לנו

משפחה שלי מחכה לשמוע אם אח שלהם חוזר מעזה בעסקה או לא

ואני מתלוננת שלא נוח לי לישון עם הבת שלי באותה מיטה

אוף... שאיבות...

1. המשאבה שלך טובה? איך הוואקום? לפעמים ירידה בחלב זה כי המשאבה לא שואבת כמו שצריך ולא כי הגוף מייצר פחות

2. מיםםם! לי עזר לשתות המוווןןן ולאכול שקדים ועוגיות קוואקר.

3. שאיבה בזמנים קבועים

בהצלחה יקרה...

מה הכוונה בעיות אחהצ? לא רוצה לינוק? ובת כמה היא?

בכל אופן מזכירה שאנחנו בחורף וגם מעט חלב אם מחזק מאד את המערכת החיסונית אז אם את יכולה להמשיך אפילו אם לא הנקה בלעדית אולי כן כדאי❤️

בצהריים היא לא רוצה לינוק -צרחות עד השמים,

אני מביאה לה מוצץ ואחרי כמה שניות ישר מביאה לה לאכול- ככה כמה פעמים,

במקרים קשים יותר אני גם שמה קצת מיץ ענבים כדי שתתגרה,

בקיצור- זה נהיה סיוט

דווקא בקרים שאני מעירה אותה לפני שאני יוצאת לעבודה היא אוכלת יפה.

הסברתי למטפלת,

היא ממש טורפת בקבוקים

אבל זה התחיל רק בשבועות האחרונים

או מנסה להתרגל למציאות החדשה, זה לא קל לה

תני לה להרגע עלייך כמה דק' ואז להציע הנקה

זה קשה חיבוק 

אם את רוצה, אני חברה בקבוצת ווטסאפ של יועצת הנקה. הקבוצה מיועדת לשאלות על כל מה שקשור להמרה, שאיבה וכו', והיועצת עונה (גם משתתפות אחרות יכולות לענות). אני רואה שהרבה שואלות על הגברת חלב, אבל לא זוכרת מה היא ענתה.

הנה הקישור:

טיפות של זהב! קהילת השואבות

לשתות מלא מים,

להמשיך לשאוב גם אם לא יוצא הרבה כדי שהגוף ימשיך לייצר,

לבדוק אם הגודל של הקונוס מתאים.

יש לי קונוס סטנדרטי של משאבות

נראה לי באתר של לנסינו

(לגודל השד אין משמעות, זה הולך לפי גודל פטמה)

לפעמים בשאיבה לא יוצא כמו יניקה

אבל לשאלה שלך; בי פולן שמעתי שעוזר . קניתי ומידי פעם לוקחת

תשאבי לה , מקסימום המטפלת תוסיף לה תמל

לא נורא , בהתחשב שבבית היא תינק עוד

בהצלחה וכל הכבוד

אתמול היא בכתה ואני בכיתי איתה,

לא רצתה לינוק וחיסלה את החלב ששאבתי בשניות.

איך זה עובד?

ובקבוק עם פטמה הכי הכי קטנה שיש.

כשהזרימה חזקה הם מתרגלים ואז קשה לחזור לינוק

לגבי השאיבה - תוודאי שהמשאבה מרוקנת אותך טוב

ואפשר לקחת תוספים ממליצה ממש על מאמא פלו או על חילבה - אצלי זה ממש עזר

וגם אפשר לשלב תמ"ל,  זה לא אומר לוותר על הנקה ולא להפסיק לשאוב

פשוט ארוחה אחת תהיה תמ"ל

ראיתי שלא רלוונטי מההודעות שבהמשך.

חיבוק 💗💗💗

אנחנו בכללי תמיד הולכים לישון לפני...

בלי קשר לכלום

אני מתקלחת מוקדם כן. זה אולי מתחיל להיות להם מוזר.

למרות שהכנסתי בנוהל שאני מידי פעם מתקלחת מוקדם.

שאר הדברים מתנהלים די רגיל

משתדלת להשכיב את כולם לישון בזמן

ואז אנחנו בשנים האחרונות יוצאים בקטנה לאכול משהו.

כי בבית אין לנו פינה שקטה

וזה גם עושים מהר

אין באמת ככ הרבה סבלנות

טסים הביתה.

נכנסים לחדר נועלים.

כמו בשגרה

תאמת לא רואה משהו מיוחד.

פשוט לא מתארגנת ביום

יום לפני או יומיים עושה מה שצריך

במקווה רק מקלחת וזהו

וכן כדאי שהבעל יעזור אותו יום , ברור לעשות כל מאמץ בשבילך, זה בשבילכם 

אני ממש אבודה.

היתה טבילה אתמול.

מאד מאד קשה לי המעבר הזה מטפס למאה.

דברנו על זה. סיכמנו שנצא ערב קודם, לא קרה מכל מיני סיבות.

אתמול הילדים הסתובבו הלוך ושוב, אמר שמעדיף לבוא מאוחר בגלל זה.

עורר אצלי את הרגשת הדחיה.

הלכתי למקווה תורן מאוחר.

הדעתי, המיטות היו מוכנות חצי,

האיש רק נכנס להתקלח,

היתה תחושה באסה. לא רוצה להתקרב ככה.

הוא דוקא ניסה בקטנה אבל הייתי כבר פגועה.

הילדים בכו בלילה, היה צריך לקום כמה פעמים.

לא עשינו כלום. בקושי חיבוק.

אני מרגישה ממש מאוכזבת, דחויה.

שואלת את.עצמי מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה פעם הבאה.

מרגישה שהילדים ממש מפריעים לאירוע. הבנות גדולות מסתובבות. אני צריכה למצוא תעלולים לחמוק. מה זה הדבר הזה???

פעם אחת הבנות אמרה לי בפשטות: תהני במקווה.

אני ממש מבואסת.

חבל להתאמץ להסתיר

לא צריך לספר בריש גלי אבל גם לא לחפש ׳למצוא תעלולים לחמוק׳

זה חלק אינטגרלי מהחיים ומוזר להתאמץ כל כך להסתיר אותו

אני חושבת שזה חלק משמעותי ממה שהורס לכם

לא זוכרת איפה קראתי, אבל נשים בנידה היו הולכות למקום מיוחד ובשבעה נקיים לבשו הכל לבן וכולם ידעו.

אשמח למקור למי שיודעת...

היום יש הרבה יותר את עניין הצניעות וההסתרה.

אני לרוב ידעתי כשאמא שלי הלכה ובחיים לא אמרתי מילה, אני לא יודעת אם היא שמה לב שאני יודעת.

יש בתים שסגנון ההתנהלות שם הוא שדברים כאלו מאוד בולטים.

לי אישית זה הפריע לכן אני היום מנסה לטשטש ומשתדלת שלא רק בלילות טבילה, אלא בעוד הזדמנויות לצאת למקום מבלי לפרט ולהתארגן מוקדם וכדו'.

אבל בהחלט, בהלכות טומאה וטהרה, אם היא יושבת כל כסא או שוכבת במיטה - הם נטמאים. לכן כל מי שהקפיד לשמור על טהרה, גם אם היא לא הייתה יוצאת לבית אחר כמו באתיופיה- כל בני הבית ידעו מכך, כי היא ישבה רק במקומות מסויימים, ואולי גם ישנה במיטה אחרת ממה שתמיד כדי שבימי הטהרה לא תיטמא מטומאת הנידה. (וזו רק דוגמה אחת. יש עוד דוגמאות להלכות כאלה שגרמו לכך שיהיה ברור ממש מתי היא נידה ומתי טהורה)

1. את יכולה לטבול מוקדם גם אם תהיו ביחד מאוחר יותר

2. בעלך ואת יכולים לצאת ביחד כשאת מוכנה לטבילה, הוא יחכה לך, ותצאו קצת.

3. תאום ציפיות. קשה לך מעבר מאפס למאה - דברו על זה. לא חייב להגיע הביתה מהמקווה וישר למיטה

חשוב לך שהכל יהיה מאורגן מראש - דברו על זה

אם בעיניו לא מתאים לחבר מיטות לפני שאת מגיעה בגלל הילדים - דברו על זה

4. שיווק ערב הטבילה כערב ללא הפרעות, ליל כלולות וכו פוגע בהנאה ויוצר ציפייה שאיננה תואמת מציאות בהרבה בתים.

גם ליל טבילה עם תינוקות בוכים וילדים מסתובבים הוא מציאות. אפשר למצוא את הזמן להיות ביחד בכיף ונחת בכל זאת. 

האמת יש לי מתבגרים

בנים

תמיד מתאמצת להסתיר

הם פחות בבית כי בישיבות

אבל ברור שמסתירה

לא נראה לי ראוי שילד ידע מתי אמא שלו טובלת.... אני אף פעם לא ידעתי מתי אמא שלי טובלת

אנחנו הרבה פעמים כשהגדולים בבית יוצאים באותו ערב

ככה מקלחת מוקדם זה לא מוזר כי מתארגנים ליציאה.

קודם כל חיבוק.

אוף.

כמה שזה נושא רגיש, לא משנה כמה שנים אנחנו נשואים.

תושבי את בעלך היקר לשיחה,

זאת לא יכולה לעבור מאפס למאה, כי מה לעשות, את לא גבר.

שיחזר אחרייך, אם זה באוכל מפנק, אם זה בלאגן את הבית, יש לך מספיק על הראש להתארגן לטבילה, אין מצב שאת מארגנת את הילדים והמיטןת לבד.

חייבת הכנה נפשית, כי רק טכני זה לא יעבוד, זה בהחלט פוגע! וכשאת חוזרת, יש זמן לשבת עם קפה, לדבר, ממש לא חייבים לרוץ לסוף... 

עם הילדה , אין לי מתבגרים, אבל וואלה, נראה לי שצריך להעמיד אותה במקום. זו חוצפה. אני גם פעם קלטתי את אמא שלי, בחיים לא אמרתי כלום. כן, בנות זה עם שיש לו חיישנים, אבל צריך טאקט. 

אבל וואלה נשמע נורא מבאס!

חיבוק!!

בכלל לא בטוח שיש לה הבנה מה הקשר בין מקווה לבין אישות.

היא יודעת שיש מקווה וזהו, אפשר להעיר אבל לא להתרגש

וגם לא אדבר על זה בחופשיות. לרוב מתארגנת בכלל בשעות היום עם עדיפות לזמן שהילדים לא בבית אם זה מסתדר.

אין איפה שאני גרה סתם ככה טבילה מאוחרת, ולהיפך אני תמיד מעדיפה כמה שיותר מוקדם כדי לדעת שעל זה סימנתי וי, ושאר הערב יהיה גמיש לצרכים של הבית והרצונות שלנו.

מתאמצים יותר להשכיב את הקטנים (שלא מאוד קטנים) מוקדם (זה לא באמת מוקדם אבל הכוונה פחות לתת להם למרוח את הערב בלי סוף), ולגדולים לפעמים אומרים שאנחנו מתכננים לישון היום מוקדם ואם צריך משהו מאיתנו זה עכשיו, ולפעמים פשוט אומרים לילה טוב ופורשים לחדר. זה לרוב יהיה סביב 22:30 כזה כשבימים רגילים אנחנו בקלות עוד מסתובבים בעצמנו עד חצות.

ממילא כשמכבים אורות במקומות הציבוריים בבית ונסגרים בחדר, הגדולים מתכנסים לפינות שלהם בשקט, לפחות אצלנו.

בכלל, טוב שמידי פעם תפרשו לכם לחדר בדלת סגורה ואחרי 'לילה טוב' רשמי לילדים הגדולים לעניינכם (וזה יכול להיות פיטפוטים, או אפילו לא פעילות משותפת- לקרוא, לראות סרט, סתם בטלפון) אבל שיש דבר כזה שההורים סיימו להיום גם כשהגדולים לא בהכרח במיטות. שוב, לא כי אסור בעיני שידעו שזה ליל טבילה, אלא לטובת העיקרון שאתם לא תלויים בהם בשביל להגיד לילה טוב. אם יש לכם צורך, תקבעו כללים מה אפשר לעשות כשאתם כבר בחדר מאחורי דלת סגורה (נגיד, כן או לא להכין אוכל במטבח, כן או לא להסתובב בסלון/ בספות ומה רמת הרעש המקובלת עליכם, עד איזה שעה עוד יש כניסה הביתה עם חברות וחברים ומתי זה כבר זמן שאין מצב שמישהו מכניס חבר/ה בלי שקיבלו רשות מפורשת או באיזה תנאים- החברה תחכה בחוץ את תבדקי שהשטח פנוי ואני או אבא לא מסתובבים בעצמנו בבית, והיא נכנסת לחדר בלבד ואין יציאות לסלון וגם לפני שהיא יוצאת את בודקת לה שלא יצאנו במקרה מהחדר וכד').

לגבי 'תהני במקוה', אם זה לא נעים לך שהיא ככה ישירה, תגידי לה את זה, למשל 'אם את שמה לב שאני יוצאת לטבול אשמח שתשמרי את זה לעצמך, זה לא נעים לי שאת נכנסת לי לתחום הזה'.

זה באמת שינוי משמעותי, בהצלחה.

ומצטרפת למגיבות הקודמות שתיאום ציפיות עם בעלך זה ממש יכול להיות ההבדל בין ערב מוצלח ונעים לערב מלא תסכול, לא לתת לו לנחש שום דבר ואם צריך (אפילו שזה כזה!!!!! מעצבן) לתזכר גם פעמיים ושלוש.

🤍

גם המעבר בין 0- 100 וגם ילדים גדולים בבית.

קודם כל אצלי ממש עבדתי ועדיין מנסה לעבוד על לשבור את היחס של מקוה=אישות.

כי א. אני לא מצפה ממנו לכלום ב.אז אני גם לא מתאכזבת מכלום ( קל להגיד לא קל לבצע) ג.ההרגשה שאני הולכת למקוה בגללי כי זה שלי ולא קשור אליו מורידה המון מתח מכל הלפני...אני מגיעה לשם יותר רגועה ושלמה עם עצמי.

אצלי ממש מבהירה לילדים שיש תחומים שאליהם לא נכנסים אנחנו לא צריכים לתת להם דווח ,יש לנו חיים פרטיים משלנו הבהרתי להם שהם יתחתנו גם להם יהיו חיים פרטיים משלהם...

לגבי מ0ל100 הסברתי לו מה לא יגרום לי להרגיש ככה

אני אישית לא מרגישה שיציאה זוגית תורמת לזה אלא יותר התעניינות שלו בי,עזרה פיזית בבית זה מאסט.

ההרגשה שחיכה לי והיה מעוניין להתאמץ בשבילי . קרי לצאת מגדרו ולעזור בבית.

גם לי אישית אם היה אומר שחוזר מאוחר ואני אתמודד לבד עם הילדים זה היה גורם לי לדחייה.

זאת הרגשה שבמקום לעזור לי לצאת לטבול למען שנינו הוא פשוט בורח ומעוניין לקבל הכל מין המוכן בלי להתאמץ...ושכל המאמצים ייפלו עליי...

זה משהו שממש לא ויתרתי עליו הסברתי שאם אני עושה מאמץ ומתארגנת למקוה הוא עושה מאמץ והוא אחראי על הילדים והבית.

דרך אגב ההתייחסות לזה קיימת בהלכה לגבי שבת שאם אישה צריכה לטבול ואין מי שיישאר בבית עם הילדים אז הבעל צריך להשאר בבית ולהתפלל יחיד.

לי אישית עזר לנתק את הציפיה מהטבילה.

יכול להיות שיעזור יותר שתגיעי למקוה מוקדם בזמן שנפתח היום רב המקוואות בסביבות חמש נפתח כבר

ואז את לא תהיי לחוצה לצאת לשם.תחזרי מוקדם והערב יהיה פנוי בלי הלחץ שאת צריכה לצאת.

את ההתארגנות לטבילה ואת הביחד.

ההתארגנות יכולה להיות מוקדמת - כמובן, הבעל שומר על הילדים והאישה מסתגרת באמבטיה בתירוץ כלשהו. (לנו יש יחידת הורים, אז אני פשוט הולכת "לנוח" בחדר...)

את היציאה למקווה גם אפשר להחליק - לצאת בלי שהם שמים לב או לומר שאת יוצאת להליכה/לקניות/לשיעור וכו'.

החלק של הביחד יכול באמת לקרות רק מאוחר בלילה... אבל גם בינתיים כבר אפשר להתרגש - אפילו הרדמת ילדים כשמותרים פתאום יכולה להיות רומנטית... 🙂

אולי יעזור לך לעשות "ריסטארט". לטבול בפעם הבאה בדרך שונה וכיפית, כדי לנתק את הקשר בין המקווה לבין המתח סביבו וליצור חוויה נעימה יותר סביב הטבילה.

אם יש לכם אפשרות, אתם יכולים להחליט שבפעם הבאה הולכים לצימר לליל הטבילה. לא צריך לקחת יום חופש, רק ללכת מהצהריים/ ערב, להתארגן בנחת, לטבול ולחזור לצימר ריק. אם לא אפשרי לצאת מהבית, שווה לבדוק אפשרות להיות בצימר שעה-שעתיים אחרי הטבילה, ואח"כ לחזור הביתה. גם אם תשלמו על לילה מלא, אם בזכות זה תרגישי שפויה זה שווה את זה.

זה לא פתרון שיתאים כל חודש (ואם כן - הכי טוב), אבל פעם - פעמיים של חוויה טובה יכולות לנטרל חלק מהקושי סביב הטבילה, ולאפשר לך לחשוב על פתרונות לטבילות בהמשך ממקום רגוע יותר.

אם צימר לא מתאים, את יכולה לבדוק אם יש מקווה נעים במיוחד במרחק נסיעה סביר ממך, ולהתארגן שם. לפעמים חדרי כלות מפנקים יותר, ואם אין כלה אפשר להתארגן בהם בתוספת תשלום (לא יודעת אם ככה זה בכל מקווה, תבדקי).

תחשבי מה יעשה לך טוב ותביאי איתך - אולי מגבת חדשה, אולי סבון שווה, אולי קרם גוף לאחרי הטבילה. זה לא פותר את הכל, אבל יכול להתאים בשגרה, ולא רק באופן חד פעמי.

ועוד משהו: יש אפליקציות של רעש לבן שממסכות רעשים, כך שאתם לא תשמעו את הילדים והם לא ישמעו אתכם. זה יכול לתרום לתחושת הפרטיות, ואפשר לישון ככה קבוע, שזה לא יהיה סימן מחשיד.

לפעמים מתארגנת במקוה, ואז זה נראה פחות מוזר.

בזמן האחרון נח לי יותר בבית, אני לא עושה שמיניות באויר להסתיר. פשוט מתארגנת, נראה לי שהבנות הגדולות מבינות, לא נורא בעיני.

לפעמים אנחנו מצליחים למאת בערה הבה, לאעןל איפושהו, ואז חוזרים וכאילו הולכים לישון, לפעמים סתם כאילו הולכים לישון. השאלה מי עדין מבתובב בבית, לא שיקול מבחינתנו.

יצאו לנו הרבה טבילות בזמנים הזוים, ובכל זאת לא דחיתי ב"ה אף פעם, הגישה שלי היא שאם מישהו מבין , כולל הבנות שלי, לא נורא.

לגבי המעבר מאפס למאה מבינה ממש,את הקושי, חושבת שזה שילדים מסתובבים בבית לא אמור להגביל בכלום, להפך, הם יכולים לשמור על האחים הקטנים, תטבלי ותצאו לסיבוב/ בית קפה, תחזרו ותלכו לחדר "לישון". למה צריך לחכות שהגדולים ירדמו?

שימי לב לתדירות שזה לא מגיע ל4 בשעה

 ולשתיה מספקת

מנסיוני בלבד

עונה קצת מאוחר

סורי אבל כותבת ממש מניסיון אישי ומכל הלב

שזה לא תקין והייתי הולכת להיבדק היום במצבך

אם כן, לא צריך בשביל זה סים נוסף.

היא יכולה לשים את הסים שלה במכשיר שלך, לפתוח ווטסאפ ולהחזיר את הסים למכשיר שלה.

הווטסאפ שלה ימשיך להיות פעיל.

אפשר להגדיר כמה חשבונות בווטסאפ, אבל הכניסה היא מאותה אפליקציה.

אז אם את רוצה שהיא לא תראה הודעות שלך, את צריכה כל פעם שאת מסיימת, לעבור לחשבון שלה, ולסמוך עליה שהיא לא תעבור לחשבון שלך.

אולי יש אפשרות של כניסה עם סיסמא או משהו, אני לא יודעת.

זה ישמש לעוד דברים .

במקרה זה כן צריך סים נוסף כי מה ששי לה זה סים כשר .

איך נעשית ההגדרה של וואצאפ על סים חדש במכשיר ?

יש לי 2 סימים, כל פעם רואים אם מתקשרים לסים 1 או סים 2 - זה לפי סדר ההכנסה של הסימים למכשיר הוא זיהה את הראשון כסים 1 והשני סים 2

אני גם הגדרתי צלצול שונה לכל אחד ככה אני יודעת בלי לראות האם מתקשרים למספר הראשון או השני

אני אישית אוהבת את ההסדר הזה.

בהצלחה!!

נוסף בכל מקרה.

כך שתהיה הפרדה בין הקו שלי לקו של הבת.

לא מבינה בזה כלל.

א"א להגדיר וואצאפ לקו החדש וזהו?

לגבי להגדיר וואטסאפ נפרד -

במכשירי שיאומי יש אופציה של שכפול אפליקציות, ואז יש אפליקציה נפרדת לוואטסאפ שלה. או כמו שכבר כתבו לך להוריד וואטסאפ ביזנס בשבילה ואז שוב זו אפליקציה אחרת בשביל הוואטסאפ שלה.

לגבי איך יודעים מאיזה קו, כתוב סים1 או סים2 כשמוציאים או כשנכנסות שיחות.

בקלות

חפשי בגוגל הדרכה

ואין שום בעיה לפתוח ווצאפ על מספר כשר

אם כבר יש לבת שלך טלפון עם סים כלשהו (אפילו כשר).

כמו שכתבו לך את יכולה לפתוח וואצאפ נוסף אצלך במכשיר על המספר של הבת, למרות שהסים לא נמצא באותו מכשיר טלפון

הילדים שלי מטופלים אצל ד"ר אריאלה ליפשיץ.

בדרך כלל אני קובעת תורים חצי שנה מראש, או יותר.

אבל כשהייתי צריכה תור דחוף, התקשרתי והיה ביטול למחרת.

תקבעי תור ומיד תתקשרי למזכירה לוודא ביטולים
רוב הפעמים הקדימה אותי באופן ממש משמעותי

על דר' אהרון יעקובסון מקבל בטורים ואאלט גם בביתר אבל תבדקי באפליקציה

הילדים שלי מטופלים אצלו והטיפול מצויין

תזונה שעושה יציאות רכות

מלאאאאר מים

מלא פירות וירקות

להפחית ממש קמחים ובצקים וסוכרחם

ליציאות לקחת נורמלקס, להמנע לגמרי עד שמתחילות יציאות נורמליות מקמח ודברים עוצרים כמו בננות, אורז וכו, להרבות בעיקר ירק ופירות והכי חשוב לשתות 2.5+ ליטר של מים.

בתפנות תנסי לנשום נשימות עמוקות לכיוון הבטן ולעמוד תוך כדי שאת עושה סיבובי אגן. ולעשות תנועות כמו סקווטים. נסי לשמן את פי הטבעת לפני שאת מתפנה עם שמן קוקוס או שמן שקדים.

לטחורים עצמם -

קומפרסים של מלח אנגלי, אפשר לקנות את המלח בבית מרקחת ולבקש מהרוקח הוראות הכנה. 3 קומפרסים, להכין ולשים במשך 20 דק כל פעם כשאת שוכבת.

לכאב משחת עזרקאין ואפשר גם אקמול.

שזיפים מיובשים

להשרות בקצת מים רותחים

לאכול את השזיפים ולשתות את המים

מאוד עוזר לעצירות

חוץ מזה כמובן להקפיד על תזונה טובה, והרבה הרבה מים!!

אישית לא הייתי חוזרת אחורה.. זה עוד כמה ימים של סבלנות והיא תמצא את השיטות האחרות להרגע

מצד שני, לא הייתי בהריון כשגמלנו אותה😅

כן הבאנו משהו אחר שהוא ישן איתו בבית שיעזור לו

אבל גם אם לא זה רק לשנצ במעון לא?

או שפספסתי? איזה כיף!

לא הייתי חוזרת אחורה.. מאמינה שבקרוב תתרגל לזה ואולי דווקא. הפסקה טוטאלית גם במעון תעזור..

למעון הייתי אומרת שהפסקנו בבית כבר לפני כמה זמן והולך טוב ועכשו רוצים להפסיק במעון.. מאמינה שיזרמו..

אולי באמת הפסקה טוטאלית תעזור.

אוף בשבת איבדתי את זה. 12 בלילה והילדה צורחת שעה בלי סיבה.

מנסה לחשוב מה חשוב

הכי חשוב שיהיה לך מעקב לידה

תחתוני מחזור או משהו בסגנון

חזיית הנקה

אני משתדלת לשים כיסוי ראש שלא יפול בצירים

מעבר לזה

כדאי שמן שקדים אם את בקטע

מוזיקה לצירים

משחה לפטמות פצועות

כפכפים

כלי רחצה

בגד כיפי אם את בקטע

אם את רוצה להביא כבר בגדים לשחרור אפשר, אני מעדיפה שהבעל יביא בהמשך

ובעיקר, תכיני לפני כי מנסיון אישי לארגן תיק לידה אחרי ירידת מים עם צירים זה ממש לא חוויה כיפית

שמן שקדים

תחתונים חדפ או פדים מה שאת אוהבת

כפכפים

מטען

תכלס כל השאר אפשר להביא אחכ.

אלא אם את מתכננת לשאוב ואז משאבה (אבל גם בביח יש). 

מברשת שיניים

מסרק

מטען ואוזניות

תחתונים, פדים

בגדים שלך

חזיית הנקה

קרם לחות

רפידות הנקה

מסמכים של מהלך ההריון

סידור

מוצץ מי שנותנת

בגדים לתינוק

לכאב הקבוע גם לי עזר מהר

אבל עכשיו אני צריכה לשאוב וזה כןאב שוב חח 

כמובן שמבינים ממה הפצע נובע, לתקן את התנוחה של ההנקה ולשים את הרפידה

אם את ממשיכה להניק עם הטעות שממנה הגיע הפצע אז הרפידה לא תעזור 

תופסת חזק חזק עם החניכיים ומעיפה אחורה את הראש שלה

אני משתדלת להצמיד אותה חזק אליי כשנושכת כדי שלא תמשוך אבל לא תמיד שמה לב 

מה ממש רואה?

פדיחה😅

וגם מאיפה אמצא מישי שעכשיו לעכשיו תבוא ותראה?…

מפשעות ראו בלייזר

ראו בלידה

ראו בבדיקות רופא

התרגל לי המוח כבר

אבל חזה זה עדיין פרטי לי😂😂😂

חח מסתבך לי

זה מיני?

זה אמהי?

זה חשוף?

מה זה??😂

אולי בגלל שאני הקטנה ולא היו לי בני דודים שינקו (כל הדודות שלי נתנו תמ״ל)

לא יודעת זה מסובך😅

ברצינות יחד עם קלילות

רק רציתי להגיד😀

אני באופן אישי מרגישה שגם שם כבר "התרגלתי" וכאילו לא מפריע לי להיות חשופה🤦🏽‍♀️ במיוחד אחרי לידות.. דווקא לא אוהבת את זה

כן אני יכולה להבין את זה

כי זה כילו ׳אמור׳ להפריע…

(כמו שבהתחלה כשהתחתנתי הרגשתי לא בנוח שאני מרגישה בנוח במקווה… כי כל הרשת רק דיבורים על כמה הבלנית זה מביך ושתסתובב כשאת נכנסת/ יוצאת ולא תסתכל וכאלה, ואני מבחינתי יאללה שתסתכל איפה שבאלה אני ממהרת🤣 אבל הרגשתי שזה יעני לא מכובד שככה אני מרגישה ושאני אמורה להתבייש )

אז יש דבר כזה שנקרא קונכיות הנקה.

אני השתמשתי בזה יחד עם המשחת לנולין.  

וזה פשוט הצלה!

זה גורם למשחה להיות יותר יעילה ולרפא יותר מהר כי ככה יש מעבר חמצן אליה.

וגם אין שפשוף על הפצע מהבגד.

ויש לזה עוד מלא יתרונות

מלבד מה שציינתי כבר.

- בזמן גודש במקום לסחוט עם הילדים חלב או במשאבה - היא מייצרת לחץ קטן על החזה שגורם לחלב להשתחרר קצת ולהקל על הגודש.

- החלב משתחרר לתוך הקונכייה וזה יכול לשמש כמו אספן חלב.. אםשר להעביר חלב שהצטבר שם לשקית ולהקפיא.

ממש פלא

לא האמנתי שזה יעזור בכלל

הכי טוב הנקה

אצלי שמתי לב שבימים ששוכחת ויטמין d יש פחות גזים, אבל הרופאה אמרה שלא קשור.

אם מקבלת תמ"ל להחליף קומפורט- לנו עזר קצת

סימיקול אמור לעזור לשחרר גזים. יש בבית מרקחת. לנו חשבנו שעזר ביום הראשון אבל שני שוב חזר והפסקנו. יש גם ביו גאיה, אבל ממה שראיתי זה אותם פרוביוטיקה שיש בקומפורט.

ומזדהה, זה כל כך קשה ואין הרבה מה לעשות עד שיעבור. גם אנחנו צריכים לשרוד ככה עוד חודשיים....

גידלתי תאומים וחשבתי שלהם היה גזים.... שלי עכשיו יותר קשה משניים ביחד

תודה לך על המענה!

על הנקה מלאה. ויטמין d אני שוכחת הרבה ימים אז לא קשור אצלנו

גם אצלי הוא לא הבכור

אצלו ידים לא תמיד עוזר.. צורח כשהוא על הידים בכל מיני תנוחות שעזרו לקודמים

התקופות האלה זה במרשם של רופא?

שווה להתייעץ עם רופא?

תודה

אבל כדאי לשאול רופא

הרוםאה שלי אמרה שאין מה לעשות.. ולהתייעץ בבית מרקחת לדסריםנשיכולים להקל... חלק אומרים שזה עוזר וחלק אומרים שלא.

זה מאוד קשה

אצלנו זה עזר מעט

והוא נתן לנו תרגילים שעזרו הרבה!

@ים...

@אין לי הסבר

יונק? לשים לב מה התזונה שלך... מוצרי חלב, כרוב, כרובית, אפילו אולי גלוטן

לא צריך להתנזר! אבל לנסות לבחון מה קורה עם התינוק בהתאם חמה שאכלת באותו יום... מין מעקב כזה...

תשתי תה שומר...

עיסויים מקלים מאוד

ורפואה משלימה!

דיקור, רפלקסולוגיה....בהצלחה!

הוא יונק

ונברר על רפואה משלימה בשבילו

אם לא, אז אפשר לנהל יומן מה אכלת ואיך התינוק.

לפי דעתי זה לא חיובי לגמרי.אבל לא ממש מצליחה לראות