פורום הריון ולידה (עמוד 258)

שיש תכונות שעוזרות לילד להתנהל נכון חברתית:

בטחון עצמי

דעתנות

יכולת ליזום ולהוביל

אינטליגנציה שכלית ו/ או רגשית גבוהה

לפעמים התכונות המולדות מספיקות

אם לא, אפשר להתאמן ולשפר כל אחת מהתכונות.

וגם המצב בבית משפיע:

מצב כלכלי תקין

תקשורת משפחתית תקינה

מכילה, מכבדת, אמפתית, כנה, ונטולת שיפוטיות

בין ההורים לילדים

בין 2 ההורים

בין הילדים

שבהן מעלים כל מיני התנהגויות למודעות ולומדים חלופות. זה יכול מאוד לעזור.

בסוף כישורים חברתיים גבוהים או נמוכים זה דבר מולד. נרכש עד לנקודה מסויימת...

כמו שלכל ילד יש את הכשרונות שלו והקשיים שלו

ככה יש ילדים שפחות מוכשרים בתחום החברתי

עם פחות טקט

פחות הבנת סיטואציות חברתיות

אפשר ללמד חלק מהמיומנויות אך לא את כולן

קבוצות חברתיות יש במכונים רגשיים, לפעמים בהתפתחות הילד

את צריכה לברר באזור שלך

אצל הילד שלי למשל יש בבית הספר מטעם איזו עמותה למי שצריך

עושים פעילות חברתית כלשהי כמה ילדים עם המנחה שהיא בדכ פסיכולוגית או קלינאית תקשורת וכדומה

ואז מדברים על מה שהיה

למשל שמתתם לב שכאשר איקס אמר..  אז יוסי חשב ש... אפילו שהוא לא אמר

ומה אפשר היה לעשות אחרת

וכן הלאה

בסוגריים אגיד שאני רואה למשל אצל הילדים שלי דפוסים שדומים לי

האם זה תורשה או סביבה זאת שאלה גדולה

נרכשות ע"י מודלינג

שילד רןאה מודל, אדם מבוגר שמנהל קשרים חברתיים הוא לומד ממנו.

מלא דברים כמו מרחק שעומדים בזמן שיחה, קשר עין, הקשבה לאחר ועוד ועוד

זה כמובן נראה אחר אצל מבוגר ואצל ילד

אבל הרעיון הוא שלומדים ממי שרואים

זה לא עניין של גנים אלא עניין שלומדים במשפחה

כמובן לילד יש עוד מלא אנשים שהוא רואה ולומד מזה.

בעיני לנו כהורים זה מעודד כי זה דרך שלנו לעזור ךילדים. להתנהל חברתית באופן שילמד אותם איך להתנהל חברתית.

מקווה שהועיל. חיבוק יקרה.

אבל דברים כמו חיוך, מחמאה, יציאת קשר עין, אלו מיומנויות חברתיות בביסיות וחשובות.

חשוב גם לשים לב שאין משהו שמרחיק או מרתיע כמו כינים, ריח לא נעים, בגדים מלוכלכים...

יש גם דרך להיכנס לקבוצה, למשחק, לשיח...

נכון שזה מולד באיזו שהיא רמה, ויש מי שזה בא לו יותר בקלות ומי שפחות, אבל זה קיים אצל כל אחד, כי בני אדם הם יצורים חברתיים. זה כמו שריר שצריך לעבוד עליו

אני מכירה את 'תעצומות' שעוזרים לילדים (אולי גם למבוגרים) בכל הנושא של תקשורת חברתית

לבת שלי בגן חובה הייתה הדרכה שנתית.

היה להם כללים שהם למדו ויישמו בגן

למשל:

הכלל הירוק:

אם חבר בא ואומר שהדשא אדום ואני יודע שהדשא ירוק, אין לי מה לריב איתו על זה.

אותו דבר אם חבר אומר לך שאתה תינוק, ואתה יודע שזה לא נכון, אז אין מה לריב איתו או להתווכח איתו שאתה לא תינוק.

כלל השניים: כשבוחרים משחק שני הילדים צריכים להסכים לשחק אותו.

היה כלל על תורות, כל מיני דברים כאלו.

אפשר לעשות לוח כללים.

אפשר לבנות תוכנית בצאט gpt

אפשר לקנות ערכות משחק שמדמות סיטואציות חברתיות,

אפשר למשל ללמוד ולתרגל גישור,

ואם את מרגישה שזה מעבר למשהו שאפשר ללמד במסגרת ביתית אז יש מכונים שעוזרים בזה.

למשל יש אמירים, מכון דרור, הקשיבה,

תעשי גודל קשיים חברתיים יש הרבה שמתעסקים בזה אולי אפשר גם דרך קופת חולים.

ככל שמטפלים בגיל צעיר יותר, הלימוד מתקבל טבעי יותר ולא מוזר שצריך "ללמוד" את זה.

ילד בן תשע, עם נטיה לפרפקציוניזם, עקשנות ומקובעות( אובחן לאחרונה על הרצף, בתפקוד גבוה).

נמנע ממשחקים כי מגיב בצורה נוראה כשמפסיד או כשמשהו לא מסתדר לו.

יש לו עוד כל מיני נושאים שעליכם עובד בטיפול,

אבל העניין שלא יכול להפסיד לא משתפר ואני תוהה איך לעזור לו לתרגל בבית. רעיונות? 

לק"י

- אפשר להכין רשימת משפטים של מה עושים כשמישהו אחר מנצח (מפרגנים לו, אומרים "כל הכבוד", מותר להיות קצת עצובים, יודעים שבפעם אחרת אני יכול לנצח).

- אחרי הפסד/ ניצחון לשבת איתו ולכתוב את מה שקרה, מה הוא הרגיש, מה אפשר לעשות להבא. לזרום איתו. אפשר לכתוב לו, והוא יענה בכתיבה.

המילה הכתובה עוזרת להם, כי תמיד אפשר לחזור ולקרוא אותה.

קלינאית תקשורת/ מרפאת בעיסוק/ צוות מקצועי.

ואפילו עוד לא חזרתי לעבודה 🤭 מזדהה בזה שגם אצטרך לשאוב, ויודעת שלא אחזיק עם זה הרבה זמן, וגם מבאס אותי אם זה יגרום להפסקת הנקה...

לא יודעת עד איזה גיל תכננת להניק, אבל עד חצי שנה זה יפה מאוד! בכלל לא מוקדם. לפי משרד הבריאות מומלץ הנקה בלעדית עד חצי שנה, בטח היא כבר מתחילה טעימות...

אז כל הכבוד לך ממש❤️

אין לך מה להרגיש רע. אם רק בגלל זה את לא רוצה להפסיק אז בעיני זה לא פקטור (ואני אחת המשוגעות בעד הנקה)

מה שכן אני יכולה להגיד שגם אם היא מקבלת הנקה אחת בלילה זה שווה משהו

ובעיקר כדאי לדעת שהרבה פעמים ההנקה מתחילה להיות כיפית החל מגיל חצי שנה ++ אז אולי תתחילי להנות מזה בקרוב. למרות שזה בלילה אז אולי קצת פחות משמעותי

אני בשלב שממש מתלבטת אם להפסיק או לא,

עכשיו בפסח יהיה לי שבוע חופש מהעבודה ולא יודעת עד כמה יהיה לי זמן ואפשרות לשאוב.

זה לוקח לי את כל ההפסקות הקצרות שלי...

אבל אצלי כל פעם שהיא מקבלת מטרנה זה לא עושה לה טוב אז אני לא מעיזה להפסיק

לענ"ד חשוב למצוא אפילו שעה אחת בתוך כל הטירוף ולפנות אותה בצורה יזומה.

גם אם זה אומר לישון שעה פחות,

גם אם זה אומר ששמים שעה מסכים לילדים או מוציאים אותם החוצה עם בייביסיטר/אח גדול לשעה לאכול בחוץ/גן שעשועים וכו',

גם אם זה אומר להוריד עוד יותר למינימום את ההכנות לפסח ורק מה שחובה,

גם אם זה אומר לצאת מוקדם יותר מהעבודה יום אחד, או אפילו לקחת יום מחלה או חופש או חצי יום

וכן הלאה

מכיוון שהמהות והחיזוק והכוחות שהביחד נותן שווים לאין ערוך מכל "הספק" כזה או אחר.

ואדרבא, כאשר אנחנו מלאים ושמחים מתוך עצמינו פנימה - גם האנרגיה וההספקים יכולים להיות יותר ביעילות ואפילו יותר במהירות, כי אנחנו שלמים.

וזה עובד לצערנו גם להיפך - כאשר אנחנו חסרים או מדוכדכים וכו' - גם האפקטיביות של הניקיונות, ההספקים והכל יורדת.

כך שזה ממש חשוב פעמיים המיקוד במהות עצמה.

גם כי זה באמת מה שחשוב ויקר לנו

וגם כי עצם ההשקעה שם נותנת כוחות גם לשאר מעגלי החיים.

שיהיה חג שמח וכשר ורק בשורות טובות ישועות ונחמות ב"ה ❤

יש פעמים שגם זה קורה, שהטבילה בזמן לחוץ מאוד

עם זאת, תנסו לחשוב יחד על זמן זוגי

גם אם צריך לעצור הכנות

גם אם חוזרים מוקדם מהאירוע

לעצור ולראות את הזוגיות והביחד שלכם

איך את יודעת מה קורה אצלי?

שולחת לך חיבוק....

סיפור חזק מהרב חיים סבתו:

סדר פסח ראשון שלי בצה"ל

חייל צעיר הייתי. שנתי הראשונה בצבא. חייל בנח"ל המוצנח. בהיותי בן ישיבה שלחו אותי שלושה ימים לפני החג להכשיר לפסח מוצב בתעלה, ולערוך לחיילים שם את הסדר. הגעתי למוצב על גדות התעלה. היו שם חיילים וותיקים. חודש לפני השחרור. עברו שם את כל מלחמת ההתשה. תיכף שראו אותי מילאו פיהם שחוק ולעגו: הנה הגיע הצעיר, טירון, משגיח כשרות. סוף סוף יהיה מי שישטוף לנו את הכלים. כולם צחקו. רציתי לומר, לא, לא, אני חייל קרבי כמוכם בצנחנים, ידעתי, אין לי סיכוי. שתקתי. מיד שלחו אותי למטבח לשטוף את כל הכלים, ערימה ענקית בכיור סתום. סירים שלא נשטפו שלושה שבועות, ולקלף שק של תפוחי אדמה. בלילה הציבו אותי בעמדה מול התעלה לארבע שעות שמירה משתיים עד שש. ניסיתי להסביר לשם מה באתי. איש לא רצה לשמוע. יום קודם ערב פסח ניגשתי למפקד המוצב המ"פ והסברתי שצריך להכשיר את המטבח. אין בעיה, הוא אומר, אבל דע לך, אנחנו אוכלים חמץ עד הרגע האחרון שמותר. אחרי ארוחת ערב תיכנס למטבח, ותכשיר אותו. מצדי תעבוד כול הלילה. בשמונה בבוקר ארוחת בוקר כשרה. נכנסתי בשעה מאוחרת בלילה למטבח. חשכו עיניי. הכול היה מלא חמץ. הכיריים מלאים שכבות עבות של שומן. איש לא עזר לי. מיד העמדתי סיר להרתיח מים להגעלה. ניגשתי לכיריים שפשפתי וקרצפתי ויגעתי וטרחתי הגעלתי וליבנתי עד שלפנות בוקר המטבח היה מצוחצח. כשר לפסח למהדרין. עייף אבל שבע רצון הלכתי להתפלל שחרית עם הנץ החמה, ולנוח לקראת הסדר. בדרכי למיטה עברתי ליד הבונקר של המ"פ. מפקד המוצב. פתאום אל מול עיניי ליד המיטה של המ"פ ארגז עם שלושים כיכרות לחם. עמדתי נדהם. פרצתי בבכי תמרורים. העייפות, המתח והאכזבה מילאו את עיניי בדמעות. המ"פ שאל, מה לך חייל מדוע אתה בוכה? הצבעתי לו על ארגז החמץ ולא יכולתי לומר כלום. מה קרה? הוא שואל. זה לא במטבח. מלמלתי בקול חנוק, שלושת אלפים שנה עם ישראל אוכל מצה, ושוב חנקו הדמעות את גרוני. המ"פ מביט בי ולפתע פניו משתנות לובשות רכות, והוא אומר: חייל, קח את הארגז ושרוף אותו עם החמץ. אני לא אשבור שלושת אלפי שנה.

בצהריים ערכתי את השולחן לעשרים החיילים שלא יצאו הביתה. פרשתי מפת ניילון לבנה הנחתי כיפות לבנות ששלחה הרבנות והגדות על כל מקום. סידרתי קערת הסדר עם מצות מרור וחרוסת.

בלילה התכנסנו לסדר. אחד החיילים הזהיר אותי: אנחנו בצבא, בלי דרשות ותורה, רוצים לאכול ארוחת ערב. המ"פ ביקש מכולם לשבת ואמר: שלושת אלפי שנים עם ישראל אוכל מצה. נשמע הסבר של הרב. הבנתי שהוא רוצה לפייס אותי.

אמרתי. כולנו חיילים. מגנים בגופנו על העצמאות והחרות. אבל מתי יצאנו לחרות? לפני שלושת אלפי שנים ביציאת מצרים. יצאנו מבית עבדים. יצאנו לחרות עולם. כך אמר משה לפרעה: שלח את עמי. ומאז הקריאה הזאת נשמעת לעבדים ומשועבדים בכול העולם. היינו לסמל ולמופת לדורות לעבדים שפרקו עול אדוניהם ושאינם מוכנים להשתעבד עוד. ובמדבר סיני קיבלנו תורה..

נכון, היינו בגלות ובצרות קשות. אומות משלו בנו. אבל בנפשנו היינו תמיד בני חורין. רק בגופנו שלטו אויבים, אבל לעולם לא ברוחנו. זאת הרוח שהביאה אותנו לארץ הזאת. יהודים בכול העולם תמיד ביקשו חרות, לעמם ולאחרים, ונלחמו בכל משעבד. נאכל היום מרור להזכיר את העבדות, ומצה להזכיר את החרות. זאת המצה הטבעית שאין בה אלא קמח ומים. היא לא החמיצה ולא התגאתה כמו החמץ התפוח הגאה בעצמו.

נדהמתי לגלות שעשרים החיילים שלא יצאו לחופש לחג ישבו בדממה. הקשיבו. הרמת את כוס היין להתחיל בקידוש. החיילים אמרו: הרב, תספר  לנו עוד. סיפרתי להם, אתם יושבים על גדות התעלה גבול מצרים. בן חמש הייתי כשיצאתי ממצרים אחר שעצרו את אבי על ציונות. על האוניה מולדת עליתי ממצרים לארץ ישראל כמו אבות אבותיי. סיפרתי להם על יהודי מצרים ועל סדרי הפסח שערכנו שם מכריזים: לשנה הבאה בירושלים. וכך קראנו את ההגדה והסברנו עוד עד שולחן עורך. אחר האוכל ושתי כוסות יין, כבר אי אפשר היה לקרוא וגם לא להסביר אבל אז פרצו כולם בשירה. עבדים היינו, ומה נשתנה, ודיינו, ועוד שירים שזכרו מילדות וגם שירי ארץ ישראל.

בסיום הסדר המ"פ ניגש אליי. לחץ את ידי בשתיקה. דמעות עלו בעיניי. והוא אומר: שלושת אלפי שנה. לא שברנו. אנו ממשיכים. זה הסדר הראשון שלי. בזכותך.

גם אני

בשביל לקצר דימום - תסחטי לימון ותשתי עם מי מהיום השני למחזור כל זמן שהדימום חזק

בנוסף יש חברה שקוראים לה מאדר נטור - יש לה חומרים טבעיים מעולייים!!! אם הדבר חוזר על עצמו אני ממש ממליצה (בלי קשר לבדיקת רופא אם צריך)

ממש מקווה שלא יחזור על עצמו, טוב שכתבת לי על החברה הזאת, נקווה שלא נצטרך.

הלימון- על בטן ריקה? זה בסדר שזה בתוך אוכל? 

האמת לא יודעת

אני סחטתח ושתיתי כמה כוסות ביום

רק בימים אבל של הדימום המשמעותי 

אבל להתחיל רק מהיום השלישי

(אם מתחילים מוקדם מדי זה מעכב את הדימום מלצאת, ומאריך את הדימום במקום לקצר)

אצלי זה כן העיד על איזושהי בעיתיות.. זה לא תמיד היה לי ככה. זה התחיל אצלי מהתקן לא הורמונלי וגם אחרי שהוצאתי אותו זה המשיך.

זה היה לך כך תמיד?

לפני זה לא היה לי ככה

על איזה בעיתיות זה יכול להעיד?

חג שמח ומלא באור יקרה ❤️

כל כך במקום!

אולי יעזור לפחות לעצור בבום הבא...

האם כבר נשמת היום?

רק 10 שניות

לנשום

להתמלא

באוויר

במשמעות

בטוב שכבר יש

בתקווה למה שעדיין לא

ממש כמו טבילה במקווה - 

מקווה -

שיהיה טוב.

מנקה ומצחצחת ומסירה חציצות

גם לפני החג, מנקה ומצחצחת ומסירה חמץ

מתחברת לעצמי, לבוראי, לבן זוגי,

מתחברת למשפחתי, למהות החג, לחירות

אני בחירות, חופשייה

חופשייה ולא משועבדת

חופשייה לנהל אני את הניקיונות והמשימות ולא הן אותי

חופשייה להחליט *למען מה* ו*למה* אני בכלל מנקה

חופשייה לשים מוזיקה אהובה ולרקוד תוך כדי

חופשייה לפנק את *עצמי* ואת כל המשפחה באוכל מפנק הערב ולהזמין אותו מבחוץ

חופשייה להחליט שאני בטוב! אפילו רק בדקה הקרובה! ומתוך כך להמשיך במירוץ

אני לא משועבדת לכם ניקיונות, אתם שומעים? אני חופשייה!

חופשייה להתחיל מחדש הרגע! גם אם שנייה לפני איבדתי את זה וכל הבית איבד את זה איתי

חופשייה

להחליט 

לבחור

מה שאני רוצה

מה שבאמת משמעותי לי.

הניקיון נועד כדי להסיר את הלא

ולהוסיף ולהתחבר לכן

הוא הדרך, האמצעי, ולא המטרה

המטרה להיות יחד באהבה ובמשפחתיות ולחגוג ולהודות את ישועת ה' שבכל דור ודור

להנות ממה שיצרנו

אז צריך לנקות, נכון.

אבל האם הייתה שנה שבה הגענו לליל הסדר עם חמץ על השולחן? 

נכון שלא?

אז גם אם סגרנו את הבית בסוף / גם אם ריכזנו חדר שלם למכירת חמץ וארונות שלמים לא נגענו והם גם במכירה,

גם אם ניקינו מינימום של המינימום, רק חמץ, לא אבק, כמה שאנחנו שומעות את זה אבל באמת באמת עשינו כך -

הכל בסדר!

יהיה בסדר!

אנחנו טובות

טובות

ה' אוהב אותנו

שמח בנו

יש לנו משפחה

יש לנו חג לחגוג

בואו ננשום את זה פנימה ❤

ב"ה שיהיה לכולנו חג שמח וכשר, מלא באור גדול וגאולה שלמה ואמיתית בכל תחום ותחום 🙏❤

1. כמה זמן לפני מחזור צריכים להתחיל? בין 5 ל-10 ימים לפני המחזור (כל פעם אמרו לי משהו אחר...)

2. צריך מרשם? רק מרופאת נשים? או שאפשר גם מרופא משפחה? ממה שאני יודעת חייב מרשם, מאמינה שאפשר גם מרופא משפחה, אף פעם לא ניסיתי.

3. מותר בזמן הנקה? כן. אני לקחתי בהנקה מלאה ולא עשה בעיות.

4. מותר עם התקן לא הומונלי? כן. אני לקחתי עם התקן לא הורמונלי ולא עשה בעיות.

5. לכמה זמן אפשר לקחת? לא זוכרת..

1. זה חייב להיות אחרי ביוץ. חוץ מזהיש דעות שונות ברפואה.

4. מותר, אבל לאחרונה שמעתי שיש איזושהי השערה שעוד לא מבוססת במחקר שזה מעודד את ההתקן להיפלט.

5. אצלי אחרי שבועיים התחילו כתמים. משכתי עם הכתמים עוד כמה ימים ובפועל הפסקתי לקחת אחרי שבועיים וחצי. סה"כ דחה לי את המחזור בשבוע וחצי. מבינה שיש בנות שזה דוחה להן ביותר.

(לא שאלת אבל כותבת... השתמשתי בזה פעם אחת והיו לי מצבי רוח נוראיים... מבחינתי לא היה שווה את הדחיה של הווסת)

(הקבוצה של ליאון קנדיל אם את מכירה)

אלירז פיין כתבה, היא מישהי שממש מונחת בכל העניינים האלה.

הרופאת משפחה נתנה לי מרשם

בפועל התחילו כתמים אחרי שבועיים כך שהאריך רק בשבוע בערך

לי הדימומים עם התקן היו ממש כבדים.  והפרימולט הכביד עוד יותר... 

עזרתן לי ממש!!!

ותמיד ממליצה לקרוא את המאמר של דםנה מאיר הי"ד בדרל נשים

אם יש רק חום, הוא לא גבוה. יש לה תאבון ויציאות כרגיל. 

אם אין פריחה שנראית מוזר (פריחה לא מסוכנת זה פריחה שבלחיצה נעלמת)

או בכי של כאב/משיכה באוזניים וכד', נראה לי אפשר לחכות עוד יום....

אני באופן אישי כן אוהבת לדעת חום מדויק כי זה כן נותן אנדקציה ברוב המקרים.

לתינוק שלי למשל אפשר לזהות שהחום גבוה רק במדידה. הוא ממש קר.

אוכלת רגיל.

ישנה יותר כמובן. אבל חוץ מיזה רגילה.

לא ראיתי מידי נגיעה באזניים,

וגם פעם שעברה שכן היה לה דלקת אוזניים הרופא אמר שכל עוד לא מגיע לחום ממש גבוה יעבור לה בלי אנטיביוטיקה כי היא קטנה וחבל להתחיל.

אז גם אם זה זה אין לי למה ללכת.

היא אוכלת רגיל, וכל שילשלה אתמול ושלשום.

אז עוד יותר חשבתי שזה שיניים כי אומרים שכשגודלות שיניים זה משפיע על היציאות.

מקווה שבאמת זה שיניים ויעבור לה מהר.

לגבי אם החום גבוה - על שני הילדים אני רואה לבד שזה גבוה. הם ממש מתחממים מיזה.. אז סומכת על זה..

תודה על התגובה! ❤️

החום וההתנהגות.

שבעז"ה יעבור מהר

רפואה שלמה

שלא תוקע אנטיביוטיקה על כל דבר ונותן לגוף לעשות את העבודה.....

הכל בסדר לפעמים חולים וכל עוד אין משו מדאיג לא חייב לרוץ לרופאים.

פרופוליס / ויטמין סי ובסגנון

עם יורד ביום ועולה בלילה זה תקין

החום בכלל בכלל לא יורד אז להיבדק

כדי לבדוק את זה תצטרכי לא לתת מוריד חום

לק"י

(נראה לי כשזה וירוס).

מעבר לזה היא נתנה לנו הפניה לבדיקת דם. ב"ה לא היינו צריכים.

(אבל היא בדקה אותו ולא מצאה דלקת איפושהו).

שיש תחליף לבדיקה של הרופא. שיבדוק גרון אוזניים ריאות...

אחרי יומיים חום זה זמן טוב לראות. 

עובד חח

אז נקבע תור.

תודה לכולן ❤️

תנסי שתינק אפילו קצת כל פעם,

ואם לא- תשאבי ותתני לה קצת עם כפית או מזרק.

אולי זה סגולה לכתוב כאן...

תודה!

זה תקין לישון הרבה?

העיקר שתכניס משהו לפה, גם אם קצת.

שלא תתייבש.

אישית, פעם הבאה הייתי מספרת מאוחר ואם היא תשאל למה, לומר דוגרי שזה הפריע לך.

שייך גם עכשיו לפתוח מולה את העניין?

ממש חבל שזה יפגע בכל הקשר שלך איתה

והיא התעלמה.

והאמת שאין לי גם מה לומר מעבר לזה שמבחינתי פעם הבאה שלא תדע עד שכולם יראו וזה יהיה ברור מאוד.

רק שבעלי לא מסכים איתי. וגם אם ננסח ככה ברור שהיא תיפגע... ולהתעלם מזה פוגע בי😅

ולכן מעדיפה להתחמק מהסיטואציה ולא להיפגש.

בואי תעברי את ההריון הזה בקלות ובשמחה ובשלווה, ובזוגיות טובה ובע"ה ובשלום ובידיים מלאות.

ביום מן הימים תוכלי לדבר על זה עם בעלך במרחק הזמן וביישוב הדעת ותוכלו לגבש החלטה זוגית על הפעם הבאה.

לק"י

ושבוע 8-9 זה מאוחר אצלה?😳

קצת הגזימה....

זה כמו לכתוב דף ביומן.

למה בעצם זה כ"כ מפריע לך?

אם מראש תצמצמי את הציפייה אז לא תהיה פה פגיעה.

אצלי למשל כשהייתי בהריון בסיכון לא רציתי שידברו איתי על ההריון בכלל, היית סוג של בהכחשה להריון, סוג של הגנה עצמית,

אז היה לי חשוב שלא ידעו.

יש לי תחושה בדיעבד שכן אנשים ידעו, אבל אם כן, אז הם ידעו גם שהם לא אמורים לדעת, ומבחינתי זה הספיק כי זה ענה לי על הצורך להיות עדיין בהכחשה עד שהרגשתי מספיק בשלות לספר ולחיות את המורכבות של ההריון.

לא היה לי שום צורך לדעת מעבר אם כיבדו את הבקשה שלי או לא, כי מה שעומד בבסיס הבקשה התקיים וזה מה שחשוב.

גם מול ילדים ובזוגיות צריך המון גמישות בדבר הזה,

הרבה פעמים למשל אני אומרת לילדים תלך לישון בזמן כדי שמחר תקום בזמן,

או אל תתקלח בשעה מאוחרת זה מפריע לי לישון

או אל תדחה לרגע האחרון שלא נהיה בלחץ

ולא תמיד מקשיבים להוראה כלשונה, אלא עונים על המטרה, וצריך לנשוך שפתיים ולהתגבר על הצורך להוכיח את האדם שלא היצע את ההוראה כלשונה, אלא את רוח הדברים.

אני חושבת שהגמישות המחשבתית והרגשית הזאת מאוד חשובה.

לא דומה הפרה של צורך, להפרה של אמירה רק בשל העיקרון שהיא נאמרה.

בנוסף אני חושבת שיש הבדל בין שיתוף בדבר שהוא לחלוטין שלך,

לבין דבר שהוא כרגע כמעט רק שלך, אבל הוא כן מספיק גדול עם השלכות על כל המשפחה.

אני בטוחה שהיא לא סיפרה בקטע רכילותי עלייך,

אלא סיפרה מתוך התרגשות עצומה על המעמד שהיא הולכת להיות סבתא לעוד נכד.

במקרה הזה אני חושבת שנכון לעבוד על הרפיה של תחושת שליטה על המציאות ולאפשר למציאות להיות שונה מהתוכניות לגביה,

מאשר במקרה בו מספרים למשפחה קרובה וזה גורם לקונפליקט רחב יותר מאשר עצם העיקרון אם כיבדו את המילה שלי או לא.

כי אני נלחמת על לא לספר לסביבה שלי עד שלב מסויים כי ככה אני מאמינה שיש ברכה גדולה יותר בהריון, וגם אחרי ניסיונות כואבים.

וזה נראה לי לא הגון שאדם אחר בוחר לספר משהו פרטי שלי כשאני בוחרת שלא.

מבחינתי לספר לה בשלב הזה זה גם ככה חציית גבול שקשה לי, ואני מוכנה לעשות אותה כי מבינה את הפגיעה. אבל קשה לי שהגבול נחצה עוד יותר.

אני אכן מתכוונת שהבקשה תתממש בדיוק כמו שהיא, ולא רק שה'רעיון' יתממש, אם כי הרעיון הוא שלא ידעו, אף אחד. מבחינתי גם היא. העבודה שלי היתה לשחרר שהיא תדע...

והיא מספרת לחברות שאולי לא פוגשות אותי ביום יום אבל אכן מכירות אותי, ולהערכתי גם לגיסים... (לא התייחסתי לזה כל כך כי זאת הערכה שלי, אבל לא סביר לי שהם ראו עלי כשהם לא ראו אותי... קצת קשה...)

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מהעין, מלמד על ענווה, והסתכלות פנימה ולא החוצה.

במובן הזה לספר לסביבה שלך, זה להוציא החוצה משהו שעדיין לא בשל לצאת החוצה,

לעומת זאת לאפשר לחמותך לספר לחברות שלה, זה עוד יותר ענווה ועוד יותר התכנסות ולא הבלטה החוצה.

לפעמים צריך להשלים עם זה שההורים לא משולמים, וב"ה שהצד שאת לא מרוצה ממנה זה צד שמביא לידי ביטוי שותפות ושמחה בשמחתך (גם אם הדרך לא לרוחך) ולא חלילה צרות עין או משהו שלילי אחר.

מדובר פה על פער של חודש וחצי בתזמון, זה לא שהיא מספרת משהו שלא היית רוצה שיצא בכלל אף פעם.

לא חושבת ששווה לריב על זה.

ואני לא אחת שנפגעת בקלות.

אבל זה ממש בנפשי.

לא מעוניינת שידעו על הפלה ח"ו למשל..

זו לגמרי פגיעה בפרטיות

במקומך לא הייתי מספרת שוב כ"כ מוקדם בפעם הבאה

הפגיעה קרתה אני לא אומרת שלא, אבל ריב זה להמשך, עם הסתכלות על המחר, על הצעדים הבאים.

לא כל פגיעה הופכת לריב,

לדעתי במקרה הזה עם כל הפגיעה, לא שווה להפוך לריב.

זה לא אומר שהפגיעה לא קרתה.

ולא שאני אומרת שקל להבליג ולהמשיך הלאה, אלא שבמקרה הזה:

בגלל שאין כוונה לפגוע

ובגלל שהשומעים הם אנשים רחוקים ממך יחסית

ובגלל שמדובר במשפחה קרובה (חמות)

ובגלל שבעלך בין הפטיש לסדן

ובגלל שמדובר בתזמון ולא מדובר במשהו שלא אמורים לספר לעולם,

ובגלל שערב חג וגם כה הכל רגיש,

בהצטרף כל הנסיבות, יש תועלת לא להפוך את הפגיעה לריב.

אם את מצליחה לסלוח זה לא אומר שלא נפגעת.

ושלא תביני אותי לא נכון, גם לי היה קשה כשסיפרו על ההריון שחי בניגוד לרצוני, רק שבמרחק הזמן הבנתי שיש צד שנכון לשחרר את זה ובחרתי בכך.

אני לא אומרת לך מה לעשות ולא אומרת שאם את בוחרת אחרת את לא בסדר,

רק מציעה הסתכלות שונה.

אבל אני כרגע עמוק בתוך הפגיעה אז קשה לי להסתכל אחרת ולגמד לעצמי את הפגיעה.

היא גדולה ומשמעותית,

במיוחד לאור הריונות קודמים.

אני לא מעוניינת שאנשים ידעו מההריון לפני שיודעת שהוא תקין (תכלס הייתי מחכה לאחרי הסקירה, אבל בגלל שאני מקיאה בכמויות וכולם רואים וזה גוזל לי המון כוחות להסתיר שיחררתי ומספרת סביב שבוע 15. גם אם יודעים ב14 זה פחות קריטי לי.. אבל לא בשליש ראשון, כשעוד לא בדקנו שהכל תקין וטוב.)

וואלה אני לא מעוניינת שאף אחת מהחברות שלה (וגם אף אחד מהאחים, גיסים וכו') תהיה מעורבת בסיפור הרפואי שלנו, וממש מרתיע אותי לחשוב שאם ח"ו יש הפלה (שאצלנו מסיבות רפואיות יכולה להיות יזומה) הן ידעו, כי ידעו על ההריון...

ואולי מה שהכי מתסכל אותי בתגובה שלך זה שזו הגישה של בעלי, ואני כל כך לא שם.

אני פגועה.

וכואבת.

ולא מתכוונת להתגמש יותר אף פעם לספר מוקדם ממה שתיכננתי.

ולא בא לי להיפגע בשקט. בא לי שהיא תדע שנפגעתי כל כך ושזה ממש לא לעניין. גם אם היא לא תבין בכלל למה זה מפריע לי.

***ברור לי שזה יושב גם על אירועים קודמים.

אבל אף אחד מהם לא הציף אותי ככה...

או שאני ממש הורמונלית, או שזה פשוט נוגע לי בנקודות כל כך רגישות בחששות שלי שאני רק רוצה לברוח ממפגש.

אבל מבינה שאת לא שם, מותר לך..

חיבוק ❤️

הריון שני סיפרנו בשבוע 9 כי היה דימום והייתי חייבת את העזרה שלהם.

אף אחד לא כעס עלינו

הם כן שמחו איתנו מאוד

אמא שלי אפילו הודתה לי על זה שסיפרתי לה כשההריון כבר היה אחרי שליש ראשון עם כל הסיכונים שיש בשליש הזה 

היא רוצה לשמוע מיד כשיש 2 פסים?

לא מוגזם קצת?

וחיבוק! מבאס ממש ממש!!!

או לפחות מיד אחרי אולטרסאונד ראשון.

ואנחנו מעדיפים כמה ימים של התרגשות ועיכול זוגי.

עם כל הכבוד, זו החלטה שלכם אם לרצות אותה או לא

וכשהיא לא מכבדת את הבקשה שלך לפרטיות, אז קל וחומר

אני חושבת שהתחושות שלך מובנות ותעשי את החושבים שלך להבא

וזה יוצר דילמה זוגית מתי לספר לה פעם הבאה.

וקושי שלי לקבל את הפגיעה בפרטיות שלי.

אפשר אולי לומר "עכשיו זה כבר בשליש שני ואפשר לספר".

חיבוק התחושה שלך ממש מובנת. זה ממש פגיעה בפרטיות.

לא מסוגלת לשמור סוד

אני פשוט לא מספרת לה עד שבוע 14 לפחות

שתעלב עד מחר אני לא אמורה לרצות אותה בנושא

גם לאמא שלי אני מספרת באיזור הזה, לא כי היא מגלה סודות פשוט זה שבועות שהסיכונים פוחתים ויותר משחרר לשתף.

ולא לעניין. נקודה

בעיני אין פה קשר בכלל לכיבוד הורים. לכיבוד הורים יש גדר מאוד ברור בהלכה ואין שום מצווה לשתף בדברים אישיים שפוגעים בך.

אני אישית גם הייתי נפגעת (אולי אפילו יותר מהחמות)  מזה שבעלי לא שותף לתחושת הפגיעה ולא מציב את הגבול. אני חושבת שהייתי פותחת שיח פתוח וכנה בנושא הגבולות שלנו ומזכירה לו ש"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו". אני אישית לא מוכנה להיות בסיטואציות שהצרכים של אמא שלו גוברים על הצרכים שלי. אני קודמת. נקודה. ולהיפך- הצרכים שלו, ושלנו כזוג תמיד בעדיפות עליונה על פני הצרכים של ההורים שלי. אפשר לבחור ביחד שאנחנו עושים משהו פחות נוח לנו בשביל לכבד אותם, אבל במקום שיש פגיעה או מורכבות מאיזושהי סיבה - אני/הוא/ הזוגיות קודמת להורים 

אפרודיטה.

בלי ברזלים.

שני דגמים מאוד דומים:

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

אבל מחזיק ממש ממש מעולה ונח.

(אני לא אוהבת ברזלים, אבל אוהבת שמחזיק ממש טוב)

פרימולט..

גיליתי כי לא היה לי כתמים ודימומים וזה נדיר אצלי..

אגב בדיקה אמינה שלוקחים פרימולט? אולי תייעצי עם הרופאה?

בטלפון איך כדאי להפסיק את הפרימולוט. אולי כדאי בהדרגה.

שיהיה בעז"ה הריון תקין וקל, בבריאות ובידיים מלאות

כן חשבתי שאני מבייצת יותר מאוחר מהמקווה אז זה הגיוני שאני ממש באיחור

הרופא אמר לעקוב כי זה חלש.. 

והכי מבינה בעולם את החשש והחרדה!!!!

לפני כשנה הייתי בדיוק באותו מצב (ללא פרימולוט)

חחחח אני גם אומרת נרווים

בעלי צחק עלי על המילה הזאת

אולי זה רק הפס השקוף של הבדיקה?

גם לקח לזה כמה דקות להופיע

מה שבדרתי היה של תשובה כנה של לפני האיחור כי זה מה שמצאתי

עכשיו מצאתי את התשובה כנה הרגילה שתמיד אני משתמשת בה ויצא ממש חזק

עכשיו צריך להתפלל שיחזיק.. העיקר שלא נקבל מחזןר בפסח

עוזר להפחית אימפולסיביות ומאפשר יותר ריכוז

אני רואה שהוא עוזר גם ללמידה בביה״ס וגם להתנהגות

ההרגשה של הילד תלויה במינון ובהתאמה

אני לא רואה שזה עושה את הילד זומבי אלא קצת יותר שקט ורגוע ולא רואה רעב חריג אחרי

לא רואה תופעות לואי לריטלין

אבל את יכולה לבקש מהנוירולוג תרופה אחרת אם את חוששת

חושבת עכשיו על משהו נוסף.

אם מה שאושר עד מביאים מיוצר באירופה או בסין /טורקיה 

מחזיק מעולה ועושה את העבודה כמו שצריך.

זה תלוי אבל גם איזה דגמים מוכרים שם. צילמת במקרה בחנות?

תוכלי להתייעץ כאן על דגם ספציפי, או לחפש עליו ביקורות בגוגל (אני הייתי הולכת על זאפ ועל אמזון בשביל לקרוא ביקורות)

אבל לא השתמשנו הרבה. סך הכל עבד טוב

שתיהן חברות שנחשבות מעולות

לק"י

מוציאים מארון פסח מה שצריך. חלק נח על השיש.

לשבוע זה מספיק לי.

(סליחה אם זה לא קשור אלייך).

(והלוואי שהבלגן אצלינו היה נגמר מחר🙊 בינתיים אני מקווה שביום חמישי לא נשתגע מהעומס. למרות שברור לי שכן.

אבל הכנתי לי רשימה. נקווה לטוב🙏).

אז פחות רלוונטי

ואני אוהבת שהשיש שלי נקי ומפונה ולא רוצה לקחת סיכון שהילדים יתבלבלו בארונות שהם רגילים לפתוח

בכל מקרה התסכול קצת קידם אותי אבל זו טיפה בים המשימות🤦🏻‍♀️

וחיבוק❤️ קראתי אותך הבוע שאת בלי חשק לעשות ככ. מקווה שתצליחי לעמוד ברשימה, בנחת ובשמחה בעז״ה

לק"י

אבל אני מדביקה את הארונות של החמץ בכל מקרה.

ותודה!! בהצלחה לנו🙏

אני מחכה לחול המועד, להנות מהחופש שאחרי העבדות😂

פעם שעברה היה ארוך ולא נגמר כזה עם הציטוטק.

אבל ככ מפחדת מהרדמה מלאה בגרידה.. אף פעם לא עברתי הרדמה מלאה.

אוף. איזה עצוב זה הפלה❤️

שלא יודעת לעזור לך מה הפרוטקול לבדיקות רק רוצה להגיד לך שזה מאוד מאוד נפוץ

אני לא יודעת אחוזים מדויקים אבל לדעתי כמעט כל אישה עוברת הפלה מתישהו בשנות הפוריות.

כן אבל בגלל שזה שתיים רצופות אז אמרו לי שזה כנראה יצטרך בירור מעמיק יותר...

וגם- מישהי יודעת אולי להסביר את ההבדל? הטנאית אמרה לי שמשהו נראה 'מאוד משונה/ לא תקין בתוך השק,' לדבריה זה לא נראה עובר רגיל שלא התפתח בו דופק, אלא, משהו מעבר.. אבל היא באמת לא רופאה אז לא יכלה לומר בדיוק..

נשמע מאוד מכביד.. וכואב...

האכזבה

כל החששות  ..

אז דבר חיבוק ענק!!!

זה כ"כ קשה

אבל הכי חשוב תפילות ולהאמין שהכל יסתדר בטוב גדול

(אומרת גם לעצמי בעניין אחר)

בע"ה בע"ה רק מקרה ופעם הבאה יהיה תקין קל ומשעמם, בידיים מלאות!

זה שיש ב"ה שלושה ילדים בריאים בבית, גם אם קרה פעמיים זה עדיין מוכיח שגם יכול להיות שזה לגמרי רק מקרה!

אבל בינתיים, זה באמת קשה .. ממש ממש ממש.....

יש במכבי בדיקות גנטיות שהם בלי הפניה, פשוט מגיעים למעבדה ומבקשים..

בכל מקרה מניחה שהרופא יפנה אותך לבדיקות מקיפות יחסית אם יש לך איזה שהוא חשש...

עוד חיבוק ענק ענק !!!!!

מתפללת איתך🩷🩷🩷

מניחה שכל רופא נשים ידע להפנות אותך להתחלת התהליך ..

לגבי התהליך בגרידה - לאחר שעברתי תהליך בציטוטק - שהיה לא נעים בכלל (דווקא כן נגמר מהר)

בפעם השניה (לא ברצף) שכן יכלתי לבחור כן בחרתי בגרידה

אומנם זה באמת הרדמה מלאה וכניסה לחדר ניתוח וכו

עדין התהליך עובר ככ מהר אח''כ שהיה לי משתלם לגמרי.

אבל באמת שזה אינדווידואלי לגמרי לכל אחת וכול הפלה יכולה להתחיל ולהסתיים אחרת. ובכל הפלה יש סיכונים.

בפעם השלישית (גם לא ברצף) התחיל תהליך ונפל טבעי ועבר ב"ה מממש מהר (היה בשבוע 6) תוך יומיים מתחילת ההכתמות התחילו כאבים נוראיים (לרוע מזלי בעבודה ונפל ואז הרגשתי ממש בסדר.

עד שלא הרגשתי צורך לא להגיע לעבודה יום למחרת.

ואני עדיין שלמה עם ההחלטה...

מבחינתי לא היה.

לסיכומו של דבר - אם את בוחרת בגרידה. יש מצב גדול שתוכלי לבצע השבוע (תבררי על ביהח ומקום שמומחץ אני עשיתי באסותא בתא) ובפסח כבר תיהיה בעז"ה מאחורי זה.

בדכ הדימום מהגרידה מאוד קל

וכאבים לרוב אין.

זה היה בדיקות דם מקיפות במרפאה מיוחדת

לגבי ההבדל בין תורשה לפגם גנטי

אני לא ביולוגית או גנטיקאית אבל אנסה להסביר

לפעמים יש מוטציה בDNA שגורמת לפגם רק לדוג כמו ת. דאום שיש שכפול של כרומוזום-

אבל זה גנטי נקודתי ולא עובר בתורשה מאב לבן

ולפעמים יש מוטציה בDNA כמו עיוורון צבעים שכן עובר בתורשה

יש סברה שלפעמים עובר שלא מתפתח כמו שצריך זה עובר 'פגום' ורוצים לראות האם זה משו שיודעים לשים עליו את האצבע ואולי לפצור את זה באמצעות ברירת עוברים או שזה מה שנקרא צירוף מקרים מצער

 "במשפחה של בעלי" -

האם זה משהו חוזר או אדם בודד?

יתכן שמדובר בחוסר או עודף של DNA (למשל טריזומיה, כמו תסמונת דאון),

או שמדובר במוטציה, כלומר שינוי גנטי, שלא הורשה מההורים אלא אירעה אצל אותו פרט.

לוקח זמן לתשובות. אבל תעשו שניכם.

הייתי מנסה להבין עם החמות על מה מדובר.

וכמובן מתייעצת עם הרופא נשים. 

שהיו לי כמה הריונות שלא התפתחו תקין מאוד בהתחלה או שנשארו רק בגדר הריון כימי

ובסוף התברר שהיה לי דלקת באנדומטריום (רירית הרחם) כנראה זה קרה כתוצאה מהתקן.

זה אומר שהרירית היתה עם דלקת והפריע להתפתחות תקינה מההתחלה או שגרם לגוף לדחות את ההריון.. לא יודעת בדיוק.

סבב אחד של אנטיביוטיקה ייעודית לזה ונפתרה הבעיה.

לא אומרת שזה מה שיש לך, רק נותנת כיוון

לברר מול הרופאה

כמו נורות אזהרה שיש לי את הבעיה הזאת

אם תרצי פירוט תפנית אלי באישי ואם זה לא מפריע לך אכתוב כאן.. פשוט אולי יהיה לך לא נעים לפרט וכו

על דבר כזה?? ואיזו עגמת נפש לעבור הפלות על כזה דבר שולי לכאורה..

לא זוכרת איך פונים באישי אבל תכלס לא כ"כ מפריע לי שתכתבי גם פה.. תודה!

היו לי כאבים באזור הרחם בשלב הזה בחודש שהרירית נבנית

מאחרי הוסת עד לביוץ, ככל שהתקרב לביוץ הכאבים היו יותר חזקים.

והלך והתחזק גם מחודש לחודש..

אותו חודש שלקחתי את האנטיביוטיקה (לקחתי בתחילת הוסת) לא היו לי כאבים בכלל והרגשתי ממש הקלה בכל אזור הרחם.

אישית לא זכור לי שמרגישה כאבים חזקים, מצד שני הרבה זמן הייתי עם התקן הורמונלי ואז עם נובה רינג. בקיצור אין לדעת תכלס. נחכה לרופא.

איך יודעים שהיד לא קלה על ההדק? גיליתי ש(במקרה לגמרי) הרופא שיש לי בתור הקרוב באזורי הוא רופא שמומחה להפסקת הריון, עובר את זה עם הרבה נוער והפסקת הריונות לא רצויים. אוף. בא לי רגישות, בא לי שהוא יבין שזה כ"כ עצוב לי.

זה סתם התור שקבעתי כבר מלחתכילה כשחשבתי שההריון תקין.

ולא רוצה שיישלח אותי סתם או מהר מידי.

איך מוודאים? חשבתי להתייעץ עם מכון פועה, אבל מה אומר להם?

בבית חולים מוודאים פעמיים שאין דופק, במכשירים שונים.

אבל באמת אולי כדי שתהיי רגועה תדברי על כך עם מכון פועה.

חיבוק ❤️

אז ככה, הרופא נתן כמה אופציות ואני אלך על ציטוטק. הוא נתן לי מרשם והנחה אותי לקחת שלושה כדורים מתחת ללשון, בבית, וזהו, להגיע לביקורת עוד שבועיים (כי חול המועד וזה...) פתאום מרגיש לי קצת חסר אחריות, בא לי שתרגיעו, כי באמת נשמע חלום מצד שני, בקטע שזה בנחת בבית.

סתם זכור לי מפעם שעברה שהיה סחבת כזו, הגענו כל יומיים לביקורת וכל פעם הוסיפו מנה, בנרתיק. נשמע לכן תקין ככה מתחת ללשון וזהו?

אבל לקחת בחשבון שזה יכול לעשות דימום מאוד חזק ודורש מנוחה.

אגב, אץ הכדורים אפשר גם לשים בנרתיק עמוק

יתכן ועדיף כי לכדורים בפה יש תופעות לוואי מגעילות ממש (שלשולים כאבי בטן צמרמורות וחום) יתכן ודרך הנרתיק יותר טוב מהבחינה הזאת

כמו שצריך.

מקווה ממש שלא אגיע לתופעות הלוואי האלה...

כי גם, אם מעלים חום אז צריך לסוע מייד להבדק בכלל, לא?

תודה על כל ההסברים ועל הסבלנות!❤️

לציטוטק

רק שיהיה איתך עוד מישהו בבית.

יכולים להתחיל שטפי דם.

וכן דרך הפה יש תופעות של צמרמורות

אוייי מגעיל ליייי

בטעות לקחתי את שלושתם ביחד והכל מתפורר לי בתוך הפה איכככ

יש איתי את בעלי, אבל הוא כזה עם הילדים.. לקרוא לשכנה?

כואב לי בפה ובלשון, מרגישה כאילו שרפתי לעצמי את הלשון... נשמע לכן תקין?😕😕

וואי תודה עליכן ממש!!

לק"י

לא מבינה בזה.

חיבוק!!

ומבינה אותך מאוד!!

חג פסח כשר ושמח לכולן❤️

בע"ה שנצליח תמיד להרבות בשמחה ובעין טובה והכרת הטוב על מה שיש (מאחלת ממש גם לעצמי)😊

בשורות טובות ותודה ממש(:

תודה

כל הכבוד לך!

שיתמלאו משאלות ליבנו לטובה!

היה לנו של hp והיא הייתה זוועעעההה

זה תלוי אבל מה הצורך

אני מדפיסה באופן יומיומי, צבעוני ושחור לבן. אז צריכה מדפסת טובה ומהירה. Hp הייתה איטית מאוד ואיכות זוועה. ראו ממש פסים של הדפסה..

המון תקלות..

מספיק לאלפי דפים...

יקר אבל צריך להחליף אחת למלא זמן...

זה מעין חיקוי

ממליצה לפני שאת קונה מדפסת לראות את הדגם ולוודא שיש טונר תואם לא מקורי, זה חוסך הרבה כסף

לקחתי הרבה פעמים אנטיביוטיקה במהלך הנקה.

יש תקופות כאלו שהם ישנים הרבה

שימי לב שהוא ממלא טיטולים

אישית כל פעם שלקחתי אנטיביוטיקה הרגשתי שהתינוק יותר שבע

כאילו החלב זרם יותר טוב והוא קיבל יותר חלב

דלקת בשד

ולא ראיתי שזב גרם לישנוניות לתינוק