הריון תאומים שבוע 31 ב"ה
הבנתי מהרופא שלי ומעוד רופא נוסף שאני יכולה לצאת לשמירת הריון משבוע 25 בגלל שזה הריון תאומים, החלטתי למשוך בעבודה עד שארגיש צורך וקושי באמת בשבוע 30 התחיל להיות קשה ממש הישיבה ממושכת עובדת בעבודה משרדית ..
החלטתי לצאת לשמירה השבוע (31) בגלל סימפוליוזיס ולחצים מטורפים כל הבדיקות תקינות ברוך השם.
מישהי שעובדת בעבודה משרדית והכל היה תקין באמת מאשרים אוטומט בגלל שזה הריון תאומים? מפחדת פתאום שלא יאשרו לי למרות שהרופא אומר שזה אוטומט מאשרים ...
תודה🙏
אבל זוכרת שקראתי שאוטומטית מקבלים משבוע מוקדם
הגשתי בקשה מהרופא הריון בסיכון, וזה הלך בקלות ממש.
אני יודעת שמונו בי נחשב הרבה יותר מסוכן, אבל איך זה קשור לשמירה? כלומר הבעיות שבו לא יהיו יותר קלות אם נחים יותר.
(גם אני ילדתי תאומים מונו בי, אבל לא הייתי בשמירה ב"ה, אז לא יכולה לעזור לפותחת)
ואמרו לי כבדרך אגב, שבתאומים, משבוע 25 מאשרים אוטומטית.
אבל מישהי כאן אמרה שלה לא אישרו בכלל...
אז כבר לא יודעת...
גם לי הרופא אמר את זה.
בפועל עבדתי עד חודש תשיעי...
קודם כל, אז זה פחות היה שאלה.
אבל כן, רק ממש לקראת הסוף, היו כאבי גב חזקים והיה קשה לעבוד ולכן נשארתי בבית. אבל גם להישאר בבית זה קשה. וחוסר הפעילות גרם לי להתנפחות ברגלים.
לא היתה אצלי סכנה ב"ה הכל היה בסדר, אפילו שנסעתי באוטובוסים כל יום ועבודה יחסית פיזית. כל פעם כשהרגשתי שזה יותר מדי, הורדתי הילוך בעבודה. לקראת הסוף חיפשתי דרכי נסיעה שידרשו פחות הליכה בין אוטובוסים.
אבל סה"כ לא היה קשה במיוחד ב"ה, וזה שזו בכלל לא היתה אפשרות בשבילי גם השפיע... אם היה צורך רפואי הייתי לוקחת שמירת הריון- על חשבוני, אבל לא היה.
ולהפך, אני חושבת שזה שהייתי פעילה השפיע לטובה
השבת אנחנו מתחילים לקרוא על מכות מצרים. נקרא על שבעת המכות הראשונות - דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד.
בהפטרה נקרא על הנבואה שניבא יחזקאל על מצרים.
מוזמנות לשתף בלימוד, מחשבה, שאלה או תובנה מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
(ואם מישהי רוצה שנפסיק לתייג אותה - גם מוזמנת לכתוב לנו)
וכל מי שרוצה להצטרף...
בתחילת הפרשה, הקב"ה מזכיר למשה את הברית שכרת עם האבות, ומבשר לו על הגאולה על ידי ארבעת לשונות הגאולה - "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים".
ואז הקב"ה ממשיך ואומר את תכלית ההוצאה של עמ"י ממצרים, ידיעת ה' - "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְ-הוָה אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם".
ולבסוף הלשון החמישית, שמלמדת מהו היעד אליו עמ"י יוצאים - "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה".
השפת אמת על הפרשה (לשנת תרל"ד) מרחיב על המשמעות של התכלית של יציאת מצרים שנלמדת מפסוקים אלו, ועל המשמעות שלומדים מכך לדורות - "ראינו כי כל הרצון בגאולת מצרים היה לידע שה' יתברך הוציאנו משם ולכן צריכין לזכור תמיד יציאת מצרים."
השפת אמת מלמד שהלימוד שעמ"י למדו על ידי יציאת מצרים, צריך להוביל אותנו בהתמודדויות עם המיצרים והקשיים שלנו בכל דור דור.
"והאמת כי בכל עת יש מצרים לכל איש ישראל. לכן מזכירין בכל יום יציאת מצרים".
ביציאת מצרים למדנו את יסוד הקשר שלנו עם הקב"ה. על ידי המכות והניסים הגדולים שעמ"י ראה לאורך כל יציאת מצרים, עמ"י הפנים והרגיש את הקשר העמוק של הקב"ה אלינו, את האהבה שלו כלפינו, ואת מלכותו של הקב"ה על העולם שהיא מעל כל המיצרים וכל המגבלות.
והזכירה הזו היא היסוד לקשר שלנו עם הקב"ה. גם היום, כשאנחנו כבר לא חווים ניסים גלויים כמו ביציאת מצרים, אנחנו מחויבים לזכור את יציאת מצרים בכל יום כדי לזכור שהקשר הזה עדיין קיים, ושהקב"ה עדיין איתנו ומלווה אותנו בכל צעד, גם דרך הטבע.
השפת אמת מוסיף שלפעמים המיצרים מגיעים לנו דווקא כשאנחנו שוכחים את נוכחות הקב"ה בחיינו, ודרך הקשיים שמגיעים אלינו אנחנו פונים אליו ומחדשים את האמונה בו ואת הקשר איתו.
"כי כשאדם שוכח ומתגאה לומר כחי ועוצם ידי כו'. אז צריכין להביאו במיצר, ושיראה כי הכל מה' יתברך."
והמעורבות של הקב"ה בחיינו תלויה בנו, במקום שאנחנו מאפשרים לקב"ה להיכנס. ככל שהאמונה שלנו תגבר, ונפנה אל הקב"ה מתוך המיצרים שלנו, באמונה שרכשנו בעקבות יציאת מצרים, הקב"ה יאיר בנו את אורו ויעזור לנו לצאת מהמיצר.
"וכפי מה שהאדם זוכר ביציאת מצרים, כן מתעורר אצלו יציאת מצרים בכל זמן."
תתפללו בשבילי🙏
הוא בתפקיד פיקודי בעזה. כל רגע הכל יכול להשתנות. וגם קצת יותר קשה "לקפוץ" הביתה...
הוא לא אומר לי כלום. אבל אני מרגישה קצת בין השורות שיש סיכוי שהוא יצא (לפני כמה ימים שאל אם בטוח אטבול ברביעי, כי היה בעיה עם אחד העדים...) וגם יש לי כל מיני רמזים שהגיוני שיצליח לצאת.
הלוואי ולא אתאכזב🙏
חיבוק גדול!!!!
תכלס, אמרתי לו שאם הוא יכול או מחר או בשבת אז שיבוא בשבת. אז גם אם הוא לא יגיע מחר, עדיין תהיה לי תקווה לשבת...
הלוואי הלוואי ויצא!!!!
תודה שהתפללתן איתי🙏
בעז"ה נשמע רק בשורות טובות תמיד!
הם חוזרים- ולא משנה כמה תטאטי הבית יהיה תמיד עם חול- כי הוא פשוט נושר מהציוד
וכל הציוד תקוע במקרה הטוב באיזשהי פינה- או בסלון- כי אין מקום לכל הציוד (כי למי יש בשגרה מקום בבית לוסט ונעליים וקסדה- אבל מקום נגיש. .. בשלוף, לא המחסן)
והוא עייף סיוט, והשגרה שמתחרבשת- כי כבר למדנו לתקתק דברים בלעדיו (והוא תמיד מקנטר שואל אותי אם הוא עדיין נדרש לתת יד)
ופתאום בשניה יש כלים בכיור
וערמת כביסה
והוא בכל מקום והבלאגן חוגג
בלאגן כל כל מבורך
חגיגה
....
תהנו! מהביחד, וגם מהבלאגן
שום דבר אחר לא חשוב
תודה לך ותודה עליכם!!!!!
רק בריאות ושלווה לכם ולכל עמ"י
התמונה הכי מרגשת שיש.
שימחת כל כך!
רק ברכות
תודה שעדכנת!!
מאושרת בשבילך
אני עם דמעות בעיניים!
אשריכם! שרק תהיו מאושרים!
וגם את החיסכון לכל ילד...
אוף ממש מבאס אותי, עד שיש סכום יפה שנכנס כל חודש ויש אפשרות לחסוך לילדים.
מקווה שבאמת יקפיאו רק לשנה ולא יותר.
גם ככה המע'מ עלה והכל פה מתייקר...
איך מכינים גבינה מחלב בלי עוד דברים? כן מיץ לימון ותבלינים אבל לא שמנת וכאלה
למישהי יש הסבר או מתכון מפורט למתקשים?
בלי שמנת
אין לי טיקטוק..
בינתיים יש גבינה די רכה, מתלבטת אם להשאיר ללילה
ושכל היום עובדת בכביסות ניקיונות ובישולים (ואני רק עם ילד אחד!)
עובדת, ברוך ה' בעבודה שטוב לי בה.
וחוץ מזה, יש לי המון המון זמן שאני מרגישה בו ריקנות.
משעמם לי לשחק צהריים שלמים עם תינוק שדורש את זה ב100%
אבל מצד שני רוצה להיות איתו, ולהנות איתו בזמן הזה.
לא יודעת מה אני רוצה מכם, אולי תהיה לכם עצה טובה, אולי סתם לכתוב..
באמת זה יכול לרוקן.. מבינה אותך!!!
אני הרגשתי שבשלב הזב חסרה לי חברה פשוט....
מה עם להיפגש עם מישהי שיש לה תינוק בגיל הזה בערך איזה פעם/ פעמיחם בשבוע?
לשחק אצל חברים...
אולי באמת זו הנקודה...
ועדיין, מרגיש לי מוזר שאני צריכה להיות תלויה בדברים חיצוניים או אנשים אחרים... הם לא תמיד יכולות ואז אני תקועה
די משעמם לשחק עם תינוק (או עם ילד) הרבה שעות
הוא גם לא צריך שישחקו איתו כל הזמן, אפשר לעשות לידו/ איתו דברים נוספים.
בעיניי אם לא רוצים להרגיש ריקנות ושיעמום, צריך להתמלא מבפנים, ברצונות, במטרות ובעשיה, לא צריך להיות תלויים באנשים אחרים שיפיגו את השיעמום.
כמו הילד שלי.
אפשר, אבל זה כל כך מתיש שזה מייאש
מאמינה שהרבה נשים מרגישות כמוך בתחילת הדרך..
גם לי היה מאוד קשה עם תינוק אחד.. אפילו מדכא כזה. ברגע שהגיע עוד ילד נהיה לי קל הרבה יותר הם גדלו יחד שיחקו .
הבאתי צמודים. אבל בהחלט התחושות שלך הגיוניות ונפוצות. חיבוקקקיייי
תקופות כאלו.
קודם כל אני משתדלת לא להתרגש מזה. לא כי זה כיף לי להרגיש ככה, אלא כי ראיתי שלפעמים אני מאוד נלחצת מזה ש"ככה אני ארגיש לנצח" ואז זה רק מעמיק את התחושה. ואם אני דווקא נותנת לזה מקום, זה יותר קל לי.
כל זה במקביל כמובן, לחשוב מה אני עושה.
אז ממליצה בחום לפתח תחביבים ולעשות דברים שאת אוהבת.
כביסות ובישולים תמיד יהיו
השאלה כמה את מרגישה שיש לך אפשרות לנהל את הזמן שלך, ולבחור מה את רוצה באמת לעשות.
זה לא אומר לזנוח את הניהול השוטף של הבית
אבל זה כן אומר לשים לב גם לעצמך ולמה את אוהבת לעשות.
אני מתאמנת, קוראת ספרים, מרכיבה פאזלים ועושה גם דברים שאני אוהבת.
ויש לזה מקום בלו"ז שלי בדיוק כמו לכל דבר אחר, ולפעמים זה גם בא לפני דברים אחרים.
ברגע שנתתי לעצמי את המקום לעשות דברים שאני אוהבת, יותר קל לי גם לעשות את הדברים האחרים, וגם להרגיש שאני אדם בפני עצמי, ולא רק אמא ומתחזקת בית
חוץ משניצלים
יש לכם מניסיון שאחרי ההקפאה עבד טוב?
שוטו😎
איך זה מבחינת הטעם
אבל הייתי מנסה שווארמה חזה עוף. מפרגית והודו זה יוצא מעולה גם אחרי הקפאה מניסיון
חזה עוף במרינדה
פסטה או אטריות אורז עם חזה עוף
חזה עוף קוביות מוקפצות עם בצל ופטריות או ירקות
מערבבת בקופסא-
קמח תופח , קורנפלור, מלח ,פלפל, קצת מים יוצא עיסה כמו טחינה כזה
מכניסה את הקוביות חזה. ומטגנת אותם עד שמזהיב
בסיר קטן מכינה רוטב- שמה חצי כוס צ'ילי מתוק, 3 כפות דבש/סילאן, טיפונת סויה טיפונת קטשופ, מלח פלפל קצת מים ומיץ מלימום אחד
מבשלת 2 דקות עד שמסמיך ומכניסה את החזה עוף..לכמה דקות וזהו
אפשר להגיש עם נודלס פירה אורז
לא ניסיתי להקפיא אבל אני מאמינה שזה בסדר
אם תפשירי ותטגני טיפה במחבת כדי לחמם אמור לצאת מעולה
הסתבכתי עם הכותרת.
הילדים שומעים לפני השינה סיפור קצר ואחכ שירים עד שנרדמים.
לאחרונה בעלי שם להם רבע שעה (במקום חצי שעה)
הערב, אחרי זמן אני פתאום קולטת שעדיין יש סיפור אצלם.
מסתבר שהבן 5 פשוט לחץ על הנקסט כל פעם שנגמר סיפור.
כשבעלי נכנס הוא שאל מה קורה בדיוק והבת 3 אמרה שאיקס לחץ על הכפתור...
הם ביקשו שירים ובעלי אמר שהיום לא
אנחנו מתלבטים ממש איך להגיב
אנחנו בכלל לא מרשים לגעת בפלאפון, גם לא בשביל להביא אותו מחדר לחדר נגיד ופה הוא הגדיל לעשות.
חושבת שלאא נשים יותר את הפלאפון במקום שהם יכולים להגיע אליו, כנראה שזה פיתוי גדול מידי.
בעלי רוצה עונש כדי שיבינו את חומרת המעשה, אני פחות מתחברת.
אשמח ממש לעצות ותובנות
פשוט להסביר שאתם שמים את הסיפור/שירים לזמן מסוים
ולא מרישם לגעת בפלאפון
וגם תניחו גבוה ולא נגיש
וזה הכל
לא תריך לעשות דרמות
א. אולי הוא לא ידע שזה לא בסדר
או שמאוד רצה עוד וזה טבעי הוא ילד והוא התנהג כמו ילד נורמלי
פשוט תסבירו את הכללים
וזה הכל
אם יחזור על עצמו
אז תסבירו שככה זה לא מאפשר לכם לשים להם ואתם מאוד רוצים אז חבל..
קיצר
פשוט להסביר ולחזור ולהסביר
בכללי עונישם כדאי שיצאו מהלקסיקון
אם רוצים להבהיר חומרת מעשה
הדרך הכי טובה היא להתמודד עם תוצאות באופן ענייני ואמפטי
נגיד
הוא ימישך לא להקשיב לכללים ולגעת במכישר
אז פשוט מסבירים
אוי חבל אז אי אפשר לשמוע שירים אם לא מקשיבים לכללים..אוי שחבל..מקווים עשד מחר תזכור טוב את הכלל הזה..
ממש לא הייתי מעלה בדעתי להעניש, למה שלא ילחץ על סיפור נוסף אם זה נגיש לו ומגרה כל כך?
נשמע קצת שהציפיות שלכם מוגזמות מילדון בן חמש.
גם הילדים שלי... אני פשוט שמה להם מכשיר בלוטוס והפלאפון אצלי. לא רוצה שיגעו.
או משאירה את הפלאפון אבל אני קשובה שנגמר הסיפור באה מהר
ידעתי איפה לשאול חח
תודה לכן!
הבאתי להם את הפלאפון שלי כדי לשמוע סיפור, והייתי בטוחה שהם יקראו לי כשהפרק ייגמר (כי לכאורה הם לא יודעים להתעסק בפלאפון שלי).
מפה ולשם - אחד הגדולים בא לדווח לי שהם כבר בפרק רביעי... מסתבר שהם יודעים יפה מאוד לתפעל דברים כאלה גם בלי שמלמדים אותם🤭
אז נזפתי קלות, הרשיתי להם רק עד סוף הפרק, ואז לקחתי את הטלפון. תכננתי שלמחרת אתן להם לשמוע בבלוטות' דרך הבוקסה. בינתיים זה בעצם עוד לא קרה והם נותרו במתח🙈
בכל אופן, תמיד מדברים על זה שהעונש הכי טוב הוא עונש של סיבה ותוצאה למעשה. אז פה זה באמת הכי קל - לחצתם בלי רשות בטלפון על הפרק הבא? לא תקבלו לשמוע ישירות דרך הטלפון. אבא ואמא ישמיעו לכם מרחוק את הפרקים, והם יחליטו לבד אם ממשיכים הלאה או לא, וזהו.
ופשוט צריך לומר: אבא מפעיל עכשיו סיפור, וכשהוא נגמר נפעיל שירים. אנחנו לא שומעים עוד סיפור, ולילדים אסור ללחוץ על הכפתורים בפלאפון.
אני מאמינה שזה מספיק.
אם בכל זאת אתם רוצים תגובה דרמטית יותר,
אפשר היום לא לשמוע סיפור אלא מיד שירים, כי כבר שמעו אתמול את הסיפור של היום...
לדעתי אין צורך להתייחס למעשה כאל משהו שחצה קו אדום, זה היה ניסיון לבדוק איפה עוברים הגבולות ומה אני מסוגל לעשות. ב"ה שהוא גדל מתפתח ומנסה! אתם רוצים בעז"ה ילד עצמאי ומסוגל ומתנסה בדברים חדשים.
אני חושבת שזה שלא שמתם להם שירים אתמול זה בדיוק התוצאה/עונש.
במקסימום לא הייתי שמה היום-כי אתמול הם שמעו את של היום גם..
נותנת עונש כי בתור הורה אם אני מחנך לזה זו אחריות שלי גם בפן הפרקטי למנוע את זה מה הילד אשם שהוא מגיע לזה לילד בגיל קטן יש רמת דחיית סיפוקים נמוכה זה נתון, אז בעיני איך אפשר להעניש?
אבל מזכירה את הכלל הביתי כל הזמן בימים הקרובים כמו מנטרה ולא להזכיר מי עשה ומה עשה
אגב לפעמים כשאנחנו מטילים עונש אנחנו בורחים מהאחריות שלנו ולא מודים שעשינו טעות וזה בסדר גם בסוף כן ניתן עונש, במקרה הבא נשים לב יותר ונשנה את התגובה גם היא לא תהיה מאה אחוז שונה כל פעם נשנה קצת בסוף לא ניתן עונש ונבין מתי באמת זו הייתה אחריות שלנו וברחנו ממנה ומתי באמת באמת העונש הוא חינוכי
אז חזרתי לבעלי עם כל התובנות שלכן שתאמו בדיוק את מה שאמרתי עוד קודם. לא התאפקתי והתחלנו לדבר על זה ברכב כשהילדים היו
ואז הבן שלי שאל על מה אנחנו מדברים
בעלי החליט שהוא מספר לו
שאל אותו אם הוא זוכר מה היה ביום ראשון?
מיד הבן שלי ידע על מה מדובר (ואחכ בעלי אמר לי שזה דווקא מוכיח שיש צדק בדבריי שלא צריך עונש כי הילד בעצמו יודע שהוא עשה משהו לא בסדר...)
אז בעלי אמר שהוא חושב שצריך עונש כי הוא עשה משהו אסור ושאני חושבת שזה בסדר ואני סומכת עליו שלא יעשה שוב ונשים את הפלאפון לא בהישג יד
ואז הוא אמר מעצמו שהוא ישמח להסביר לנו מה היה
(נמסתי😍)
"נכון (שם הסידרה)? אז אני מאוד אוהב אותה, זה מעניין אותי ממש אז אני רוצה לשמוע כמה שיותר פרקים והפלאפון היה קרוב אלי וזה ממש גירה אותי ולא התאפקתי"
בשלב הזה היינו שלולית בגדול
איזה מודעות ואיזה כושר הבעה!!
פשוט מתנה!!
ואתם נשמעים הורים פשוט מהממים.
ברור שהוא יודע שאסור אבל ילדים מונעים מדחפים והמח שלהם עוד לא מפותח מספיק כמו שלנו
פעם קראתי משהו, שגם אנחנו לא תמיד מצליחים להתאפק גם כשיודעים שזה לא בסדר (שוקולד? פרק בסידרה? פורום במקום ללכת לישון?).
זה גורם לי להבין אותם יותר,
מותר לו נורא להתגרות ולא להצליח להתאפק... אנחנו כאן כדי לעזור לו ללמוד להבא דחיית סיפוקים.
אני הרבה פעמים נכנסת במחשבה לנעליים שלהם וזה עוזר לי להסביר בנחת במקום לצעוק עליהם....
או שאני חושבת לעצמי שאני בגיל הזה, נכנסת לחוויה של ילד מול אמא...
מה זה המתיקות הזאתתת
בכרטיס האישי של האנונימי הצלחתי להגיע רק עד תשרי, ניסיתי עם חיפוש גוגל ולא הצלחתי, מבאס... יש עצות?
זכרתי פחות או יותר את הזמן שכתבתי אז גללתי עד לתאריכים האלה ואז עברתי על השרשורים, לקח יותר מחצי שעה 🙈
ראה שק הריון ושק חלמון. עדיין לא ראו דופק. מיהרתי ללכת כי היה הריון בסיכון בעבר.
הרופא המליץ שאבוא עוד שבועיים כדי שיהיה אפשר למדוד ולקבוע גיל הריון.
עכשיו ממש מתלבטת אם ללכת כבר קודם כדי לראות דופק.
למה ההתלבטות- ממילא הריון זו תקופה שיש בה צורך לשחרר. מנסה לשכנע את עצמי לא להתחיל לחוצה מראש.. מצד שני, כ"כ רוצה לראות שזה מתקדם לטוב...
(וכאן מזדהה עם פותחת השרשור מלפני כמה ימים שבתחילת הריון ורוצה כבר את התינוק... 
לראות פעם ראשונה דופק זה מרגיע
וגם לקבוע גיל הריון זה חשוב
לא רואה סיבה לא ללכת
ושיהיה בשעה טובה! הריון קל ותקין!
אם ללכת לפני שעוברים שבועיים
בטח שלא.
תחכי שבטוח יהיה דופק ורק אז תלכי
חשבתי שאת מתלבטת אם ללכת מתי שהרופא אמר, עוד שבועיים
בדרך כלל ממליצים לבוא לבדוק דופק בשבוע 7.
בהצלחה והריון תקין וקל!
שבוע 6 אם הביוץ היה אפילו קצת מאוחר יכל להכניס אותך להרבה יותר מתח וספקות
שבוע 7 זה מעולה
קרה למישהי שעברה דירה למקום כלשהו..ולא היה לה טוב..
ממש לא אפילו..
לילדים יחסית טוב
לבעלי טוב
לי-לא.
אולי עם השנים ישתפר
אבל זה יהיה ארוךךךך
אבל איך עושים כזה דבר לילדים ומטלטלים אותם שוב?
גם אם לא מיד ונחכה עוד..יש עוד הרבה שנים של גילאי בי''ס לפנינו..זה לא ישתנה בקרוב..
בעיקר דואגת לילדי הבי''ס..
הם הסתדרו עכשיו טוב
אבל באופי הם לא ילדים עם ים בטחון וזרמני על
אז פעם אחת סבבה
אבל כמה פעמים?
מפחדת שישפיע עליהם לרעה
שיוריד להם בטחון עצמי
לשא ישתלבו..בעיות חברתיות..
ומצד שני
מרגישה בבית כלא עבור עצמי
החיים שלי לא מתקדמים לכלום פה
ולבד לי מדי
אוף לא מאמינה שהגעתי למצב כזה
גם לא חושבת בטוח לעבור בשנה הקרובה
אבל גם אם נדחה בשנתיים..מה יהיה אחרת?
אם זה החברה?
הבית עמצמו?
המיקום?
אבל אני מאמינה שלילדים יהיה מושפעים הרבה יותר ממצב בו לאמא לא טוב מאשר על עוד מעבר
אבל גם כל עוד לא תביני לעומק מה בדיוק עושה לך לא טוב ולמה אז לא בטוח שמעבר יפתור את הבעיה
אני בספק אם החיים שלך לא מתקדמים בגלל איפה שאתם גרים
החיים שלך לא מתקדמים כנראה בגלל שאת תקועה
לפעמים צריך שיפט בחיים כדי להניע אותם
אבל זה הפעולה עצמה לשינוי שמניעה- קצת כמו לנענע את הסירה
ולא בהכרח היעד
אבל לגמרי יודעת את כל הסיבות..
ורובן כן קשור למקום הזה
חלק טכנית וחלק מהותית
נכון שגם במקום אחר אולי יהיה חלק שלא יפתרו
אבל לגמרי מאמינה שעם אופי אחר ומיקום אחר יוכל להיות שינוי
כשבררנו פושט קבלנו תאורים לגמרי מנותקים מהמציאות
אני מאמינה שלילדים מושפעים הרבה יותר ממצב בו לאמא לא טוב מאשר על עוד מעבר
אם זה ישפר משמעותית
אז תעברו
איך היה לכם? מה המסקנות שלכם?
זה היה לי נורא
לא היה לי יותר מידי בטחון עצמי
במקום הראשון הייתי בכיתה של 15 בנות, הייתי מאוד מבוססת חברתית. היינו כולנו חברות בכיתה ולא הייתי צריכה להיות בעלת כשרון מיוחד כדי להצליח.
אחרי המעבר נכנסתי לכיתה של 35 בנות, נבלעתי שם בין כולםצ- לא הרגשתי שרואים אותי.
היה לי ממש לא טוב ולכן שנה וחצי לאחר מכן ההורים מיוזמתם העבירו אותי לבית ספר אחר שפרחתי בו
במבט לאחור - לעניות דעתי אם לילד טוב במסגרת - לא כדאי להעביר
עד שהילד מוצא את עצמו, בונה את המעמד החברתי שלו, לא כדאי לפגוע בזה.
לגבייך - אנחנו עברנו דירה לפני שנתיים
לדעתי גם.התייעצתי על זה פה בפורום אחרי המעבר
בעלי ממש ממש לא אהב את המקום החדש ואת הקהילה
לקח לזה זמן, בערך חצי שנה - שנה והוא ב''ה ממש התחבר
אם בעבר כל שבת חיפשנו רק לברוח מהבית לשבת
הפעם אנחנו נשארים כי פשוט כיף לנו פה
ב"ה היה ממש סבבה, לא נרשמו נזקים
אנחנו עברנו דירה בתור ילדים. לאבא שלי היה מעולה, לנו היה מדהים, אבל אמא שלי פשוט סבלה. ההורים שלי התייעצו והחליטו אחרי שנה לעבור דירה. אנחנו הצטערנו ממש, מבחינתי זו הייתה השנה הכי טובה שהייתה לי בילדות, היא עיצבה אותי והשפיע עלי גם לשנים אחר כך. אבל בדיעבד אני יכולה לומר שנס שההורים שלי עברו. אין דבר גרוע יותר לבית מאמא כבויה שלא מוצאת את עצמה. המקום שאמא שלי נמצאת בו היום מבחינת הקריירה שלה ולטענתה בעיקר מבחינה נפשית וחברתית לא היה יכול לקרות שם.
אנחנו כילדים עברנו, מצאנו חברים חדשים, אולי מקום שלי אישית היה קצת פחות מדויק אבל לא סבלתי. מבחינת אבא שלי שפרח שם, בסוף המחיר שמשלמים על אישה בדיכאון הוא גבוה הרבה יותר ולא שווה את זה.
אז תחשבי איך לך באמת ומה הסיכוי שזה ישתנה, אבל אם את מגיעה למסקנה שבאמת לא טוב לך שם, תדעי שלבית שווה לשלם מחירים בשביל הרווחה הנפשית של אמא.
להשקיע כל כך הרבה, מן הסתם היו לך חלומות לגבי המקום החדש, ועכשיו כשאת מבינה שהם לא מתגשמים זה קשוח..
לשאלתך, אנחנו עברנו דירה ממקום קטן לעיר, והשנה הראשונה היתה נוראית, נוראית. בכיתי מלא, והיה לי ממש קשה. אומרים שלוקח שנתיים עד שנכנסים לעניינים אחרי מעבר דירה, ובאמת אחרי שנתיים משהו השתנה. פתאום מצאתי חברות, בעבודה החדשה כבר הכל זרם מעולה אחרי שהתחיל קשה מאוד, הילדים כבר התבססו במקום ונהיה הרבה יותר טוב.
אם נגור פה לכל החיים או לא, קשה לדעת. לא בטוח, כי המקום לא ממש מדויק לנו, אבל שמחה שחיכינו שנתיים כדי להסתגל...
אם לא טוב לך זה 24 שעות, זה מרכז חייך.
אם היית אומרת ששכנה לא מוצאת חן בעיניך זה עניין אחד, אבל כשזה המהות, וזה סוגר עליך, זה הרבה מעבר.
דווקא לדעתי כדאי אם רוצים שינוי, לעשות אותו כבר הקיץ ולא לחכות שנה נוספת שאז הניתוק יהיה כואב יותר.
מציעה לך לבדוק ולתכנן מה הלאה. איפה תגורו, איפה תעבדי ובמה, איזה מסגרות לילדים יהיו, מה בעלך יעשה.
כשתהיה תמונה ברורה של איך החיים הולכים להיראות יהיה הרבה יותר קל להתניע את התהליך.
אל תוותרי על עצמך!
לגבי העובדה שעברתם רק לפני רגע, תקראי על המושג "עלות שקועה" זה יעזור לך לא לשקוע במה שהיה אלא לקבל החלטות על סמך העתיד.
בהצלחה!!
איפה לגור? למה בעצם עברתם? מה חשוב לך שייתן לך הרגשה טובה במקום מגורים?
אני כן חושבת שזה חשוב שתרגישי בטוב בסוף את עיקר הבית
אשמח לחוכמת ההמונים...עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית. בבית יש 2 תינוקות בני שנה ושנתיים ו 2 גדולים בני 12-13. מגיעה הביתה בערך ב 4 ביחד עם הקטנים - זה להיות נטו איתם. (בחוץ/בבית) בסביבות 7-7:30 בערב מרדימה אותם אחרי מקלחת וארוחת ערב ועד שיש שקט , אני כבר עם לשון בחוץ וגמורה והבית הפוך. הגדולים חוזרים ב 6 וחצי מהת"ת
לבשל- אין לי כח וחשק בכלל, משתדלת כן פעמיים -3 בשבוע אבל זה מתוך קושי רב. הבית די מבולגן- אחת זוחלת בכל הבית , השני פותח את כל הארונות מטבח/בגדים , מוציא ומשחק (משחקים רגילים פחות מעניינים אותו אולי לכמה דק) אז הבית הפוך. כביסות- לתלות ולקפל, אה ולסדר בארונות
לרוב יש לי מנקה פעם בשבוע שעושה שטיפות בבית וזהו.
איפה מכניסים סידור ארונות/אבק/מצעים, לעשות קניות- למי יש כח בערב?? ולסדר אחכ הכל בארונות
אצלי הם מעוכבי התפתחות אז לשבת איתם ממש ולעשות תרגילים - גם לזה אין לי כח אבל משתדלת לעשות
מוצאת את עצמי מתעצבנת (לא על הילדים אבל ביני לבין עצמי או בעלי) מרוב עייפות ועומס
בעלי עובד המון שעות אז בשעות שהוא כן נוכח הוא עוזר בכביסות /כלים /עם אחד הילדים הקטנים
אבל איפה מכניסים את שאר הדברים?
רציתי אתמול לצאת לקניות ולא יצא, היום הגדולים רבו בינהם והתעצבנתי אז לא יצאתי בסוף ועשיתי אונליין (ובטח יהיו חוסרים ולא קניתי הכל עוד).
הגדולים מסכנים עייפים ובערב הם כן עוזרים אבל כמה אפשר לדרוש מהם? הם בעצמם עייפים
אןכל-לא מסוגלת לאכול אותו אוכל יומיים , מגעיל לי ממש , כנ"ל הילדים אז לא אופציה
גם אצליכם זה ככה?
ממש מתוסכלת מעצמי שאני סתם מתעצלת😞
יש אפשרות להוריד שעות בעבודה? נשמע עמוס כ"כ וברור שלא יהיה לך זמן וכח לשום דבר מעבר
אמא ל2 קטנים צפופים זה משרה מלאה לכל דבר!
אני גם עם 2 קטנים והשנה לא עובדת מחוץ לבית מבחירה. וגם כשעבדתי זה היה ארבעה ימים עד 2, באמת לא מבינה איך אפשר להספיק הכל... בהצלחה יקרה ❤
אבק לא מכירה את המושג...איפה את מנקה אבק?
לא בתודעה שלי אפילו
וארונות בשביל זה יש פסח
ובתחילת כל עונה כשמחליפה בין קיץ-חורף מארגנת ומסדרת
אם מדי פעם יש לי ג'ננה אז מסדרת כמה מדפים
מצעים ..לא יודעת..לא לעיתים קרובות..כשצריך..על הדרך..לא משהו מסודר לכולם יחד או משהו
שטיפה חמישי בערב לקראת שבת
רק סלון ומטבח
ובראשון לרוב מעבירה סמרטוט כי יש לי רצפה מדי בהירה ומתלכלכת בשניות
לא מגיעה למקרר ארונות מטבח וכל האקסטרות
ויש לי יותר זמן ממך
אבל אין לי כח
זה האמת
וגם עניין של סדרי עדיפויות
מעדיפה להשקיע את הזמן בדברים אחרים שמשמחים אותי
ואקסטרות בימים פנויים אחת ל....
ותמשיכי קניות אונליין
מעולה
או שתני תפקיד כזה לבעלך קניה גדולה מרוכזת אחת לשבועיים -או חודש
עוף בתנור ב2 דקות או בסיר
תפ''וא בתנור-עם הקליפה שוטפת טוב כמובן.
וליד -פתיתים קוסקוס משקית,אטריות,אורז...
בראשון המרק משבת עם קוסקוס
לא מכינה כלום מסובך
לא שניצלים,
קציצות אחת ל...
לפעמים הודו טחון מטגנת עם בצל זה יוצא כמו שווארמה ובפיתה
ולפעמים גם פתרונות יותר מהירים ופחות בריאים אם ממש אין זמן
שני קטנים צפופים לא מאפשרים את מה שאת רגילה מלפני כן.
ב"ה על העומס המבורך. הילדים יגדלו והעומס יפחת.
אין צורך לנקות אבק מהמדפים.
לגבי הגדולים, אפשר לתת להם לנוח ולאכול, וב20:00 לצפות לחצי שעה עזרה מוגדרת.
לגבי לאכול מהאוכל של אתמול- זה עניין של ניסיון והרגל.
תתחילי אם דברים עם רוטב או מרקים.
פסטה/ אורז/ שניצלים זה למתקדמים..
לגבי המנקה יש מצב להוסיף קצת שעות או מדי פעם לשטוף בעצמכם שהיא תגיע לדברים נוספים כמו ניקיון מקרר וכו'?
בהצלחה!
יקח לך עוד כמה פעמים ללמוד איך לעשות נכון, מה וכמה להזמין
אולי גם שווה לנסות בסופרים שונים
אבל אם את מחליטה שזה יהיה כך,
תלמדי עם הזמן לעשות את זה הכי טוב.
שאר הדברים,
נקיון ארונות אין אצלי רק כשזה מלוכלך
אבק זה לא לכלוך
גם לא לפני פסח 😉
כמובן שאם יש זמן אז מנקה
אבל זה לא ברשימת ה'חייבים'
ולגבי האוכל
כשאני כבר כן מתפנה לבשל
מכינה כמות גדולה ומקפיאה
קונה כמה קילו חזה פרוס טרי, מכינה את השניצלים ומקפיאה אותם לפני טיגון
קציצות עם רוטב, גם מכינה ומקפיאה מנות
מרקים גם מקפיאה, תלוי סוג
התוספות זה כבר ציק צאק להכין
דבר ראשון, גם אם את באמת לא מסוגלת, בעיני אל תתני לילדים להתרגל לזה, זה בעיקר בראש (כי הרבה אם לא רוב האנשים אוכלים אוכל לא רק טרי מהיום וזה טעים להם, כנראה שזה לא באמת טעם דוחה אלא יותר רגשי) ואחרי שזו הנורמה ואי אפשר אחרת זה מאוד מאוד מגביל בחיים...
דבר נוסף, אולי יעזור להיחשף לעובדה שיש מאכלים שבהם הטריות היא יתרון, אבל יש מאכלים שדוקא אחרי לילה במקרר נחשבים יותר משובחים ועם טעמים יותר עמוקים- תבשילי בשר, חלק מהמרקים (גם קישים ועוגות גבינה אבל אולי פחות רלוונטי ליום יום) וכו'.
דבר שלישי, שיטת החימום בהחלט משנה. לא דומה הטעם של עוף שמחממים במיקרוגל לעוף שמחממים בתנור, ובטח שניצל.
ואחרון, בהנחה שאת שומרת שבת, אז בטוח יום אחד בשבוע אתם לא אוכלים ממש טרי, מה אתם כן אוכלים? איך מחממים? גם חימום בפלטה לא דומה לחימום במיקרוגל, תחשבי בכוון הזה. ואם אצלכם זה תמיד איזה חמין, אז יש את סירי הבישול האיטי החשמליים שאפשר לחפש בשבילם מתכונים, זה עולם שלם של שגר ושכח.
מקוה שהועלתי, בהצלחה!
אין לי עצות, רק לגבי האוכל - בעלי היה כמוך עם לאכול אוכל מאתמול, אבל עם אילוצי החיים הוא גילה שדקה במיקרוגל וקצת רוטב עוזרים מאד... לא אומרת לבשל לחמישה ימים, אבל לפעמים מכינים משהו ויש שאריות אז זה סוגר פינה לפחות לחלק לא.ערב.
אני גמורה בערבים, לא מסוגלת לעשות כלום.
משתדלת אחה"צ לארגן את הבית בעיקר כביסות
כי יודעת שאח"כ אין לי כח.
קניות בעלי עושה, זה באמת מאוד קשה.
אוכל - מבשלים אולי פעם בשבוע ומקפיאים.
אבל תאמת הילדים אוכלים בגנים ובעלי ואני אוכלים בערך
אז לא צריך כל יום ארוחה מבושלת (אולי צריך אבל זה נדחף למטה בסדר העדיפויות)
סידור ארונות - אולי פעם בעונה ועוד פעם בפסח
אבק- לא יודעת, לא קורה.
מצעים- פעם בשבוע לנו לפחות, זה ממש חשוב לי.
אגב לי מה שהכי קשה זה קניות בגדים. גם לעצמי וגם לילדים
אין לי זמן ואין לי כח.
הלוואי עלי
ספרי לי איך זה😅
בכל אופן, בשביל להקל על זה אם את צריכה אני עושה הכל אונליין
אצל ילדים שהמידות דיי ברורות זה כל כך קל
לדוגמה בטרמינל איקס..
אבל חושבצ שהכל הכל הכל עניין של סידרי עדיפויות
אבל החשוב שהוא ש*את* תבחרי
אני בוחרת לעבןד עד 4 ומוותרת על….
וגם, להחליט אולי נגיד בשבוע של רח חודש אני מנקה אצ הארונות
או שלישי או רביעי מצעים
יעדים קטנים ובטוחים
ושוב, הכל כמה חשוב לך, ואין צורך להיות סופר בהכל!
אם אני זוכרת נכון הילדים שלך קמים הרבה בלילה, לא?
רק זה היה משבית אותי
תרימי לעצמך ומהר. ואם המנקה כבר מגיעה, שתעשה כבר אבק
ו
לגבי אוכל - תכיני אוכל מהיר הכנה. ככה זה בזמנים כאלה. עוד מעט הם יגדלו ויהיה קצת יותר קל
עובדת רוב שעות היממה בחוץ ובבית
זה ההפך מעצלות
זה חריצות יתר
בעיניי מה שחשוב זה למצוא זמן לנוח ולעשות עם עצמך משהו
ולא לחפש לעשות עוד דברים
אז יהיה חסר מצרכים/ אבק/ ארונות מבולגנים
יותר חשוב לשמור על קצב שפוי בחיים
אם כל הזמן עובדים בסוף זה מתנקם בגוף/ בנפש
כמו שתיארת יש ימים טובים יותר ויש פחות וזה בסדר מבחינתי אם לא הספקתי
בגדול יש לי סדר שבועי ומשימות קבועות אז יוצא שאני לא מתעסקת כל היום עם הבית. למשל- מוצאש אני עושה הזמנה לקניות אונליין, חמישי אני מקפלת כביסות של כל מה שהצטבר מחמישי הקודם בשישי מפנה לארונות, כל יום אני: שוטפת כלים פעם אחת ומה שהצטבר אחרכ לא עושה עד לשטיפה למוחרת, מארגנת את ההשיש, פינת אוכל וסלון, ומכניסה לפחות מכונה אחת ביום.
בכל בוקר כותבת לי לוז ריאלי(סופר חשוב ולהדגיש את זה במרקר!!!) של משימות שאני צריכה להספיק בוודאות לאותו היום. וכוללת בלוז גם את המשימות השבועיות כמו כן את יכולה להכניס גם זמן מנוחה/פגישה/סדנה כל פעילות אחרת שיש באותו היום. ולתעדף מה הכי חשוב להספיק היום ומה לא.
יש לי רשימה של משימות כלליות חלקן יותר דחופות או פחות ולפי זה אני משבצת מה מתאים לי לעשות באותו היום ותוחמת בזמנים (באופן ריאלי!!!).
זה אומר שלפי מה שתיארת גם לשבת לתירגול עם התינוקות זו משימה שאת מקדישה לה זמן מסויים ולא יותר.
וגם מוסיפה על מה שאמרו פה, סדר בבית יותר חשוב לי לנפש מאשר ניקיון אז זה גם שיקול חשוב
אני יודעת על עצמי שבימים שאני עובדת (יוצאת מהבית ב6+ וחוזרת ישר לילדים)
אני לא עושה כלום בבית כ-ל-ו-ם.
פשוט אין לי כח.
ב"ה אני לא משרה מלאה ככה שאת כל הכביסות, בישולים, סידורים למיניהם אני עושה בבקרים שאני כן בבית.
אולי יש אופציה להפחית משרה?
סליחה על התגובה המאוחרת...
להוריד משרה אי אפשר, זה מקום ממשלתי. הלוואי ויכלתי לעבוד עד 2
הבנים הגדולים עוזרים אבל רק מסדרים טיפה את הבית וזהו.
מה שלי מפריע זה הבלאגן בארונות, הלכלוך הפנימי הזה שבחיים לא מגיעה אליו
לטפל ב 2 פעוטות ולרוץ אחריהם לטיפולי פיזיו וקלינאית אחרי יום עבודה , זה מעייף ומתיש- אבל ב"ה
לגבי האוכל- בחצי שנה האחרונה פשוט אין לי תיאבון, לא בא לי כלום ולכן גם עד שאני כן מבשלת אוכלת באותו יום וזהו, למחרת אין סיכוי
בקיצור, קראתי את התגובות, אקרא שוב ואנסה ליישם
תודה ושבוע של בשורות טובות 🙏🌹
נשמע עמוס וקשוח ממש
הטיפ העיקרי שלי לנשים הוא ניהול רגשי, בסופו של דבר מה שהכי משפיע על החוויות והכוחות שלנו, וגם על החוויה של הילדים
זה אם אנחנו שמחות, מרוצות, מסופקות, גם אם לא הכל נקי
או אנחנו מרירות כעוסות ומתוסכלות גם אם הכל דופק פיקס.
למה שקורה בתוכנו כנשים יש הרבה הרבה משמעות.
יש הרבה דרכים שונות להתמודד עם מה שהעלית ברמה הטכנית, אבל המפתח זה ברמה המהותית שתבחרי בדברים שחשובים לך
שתרגישי שאת יכולה לחיות לפי סדר העדיפויות האמיתי שלך ושלכם.
פירטתי על זה יותר לעומק במדריך מתנה שיש בחתימה שלי אם בא לך לראות.
ורק לסיום ממש לא נשמע שאת עצלנית, את פשוט אמא, שעובדת קשה ומשקיעה וצריכה מנוחה בערב, הכי לגיטימי שיש❤️
אל תשפטי את עצמך לחומרה, כדאי להיות קשובים לגוף שלנו ולכמות האנרגיה והמשאבים שאת מסוגלת להוציא. אם את עייפה ומותשת, את כנראה זקוקה למנוחה או לאנרגיה פנימית.
באמת. זה ממש מטריף אותי הבלאגן בארונות
לפני שינה קבוע הבית יהיה מסודר ככה מלמעלה ,כלים שטופים וכיור ושיש נקיים, אבל הבלאגן בארונות, הבגדים על המיטות, משגעע אותי
על זה אני מדברת
וזה ממש חשוב לך, הייתי ממש רואה איך להעניק לעצמי את זה
נניח לקחת יום חופש ולהקדיש אותו לזה, להביא מסדרת ארונות יחד איתך, להביא עוזרת שתעשה את זה לבד
אולי שווה לדלל בגדים
של ילדים גדולים בבית...
שאז הבית מתוקתק ומתחזקים את הארונות והאבק וכו בשוטף...
אבל האמת שכשיש תינוקות וצפופים כמו לשך- אז לא מגיעים לזה
בטח לא עם משרה מלאה
אז או שמבינים את זה ומקבלים את זה ואחת ל..עושים פרוייקט
או שלוקחים עזרה חיצונית(אפשר להביא מיהשי לשטיפה וכלים ואת תתפני במקום זה לארונות..או להפך)
שאני עם חצי מכמות הילדים שלך ויש לי סירחון שהצטבר בערמות בכל מיני מקומות ולא הספקתי להגיע אליו לא בשישי ולא במוצש (ולחלקו גם לא יודעת אם אגיע בקרוב) אבל היום פשוט נטרקתי לשינה של שעתיים, מה שלכ קורה בדרך כלל אף פעם, וזה נתן לי המון כח ואז הבנתי כמה היומיום שוחק ולוקח כוחות
אלה השעות הכי קשות אצלי בבית
outsourcing
ילכו לישון
מאבטחת את האיזור שהם נמצאים בו ..פח על השיש , שרותים נעולים אין דברים קטנים ומסוכנים על הרצפה
אפילו תנעלי חדרים שהם לא אמורים להיות שם ואז הכל יחד איתם ,לבשל ,לכבס כלים ועוד
לגבי קניות אם את עם רכב אני לא רואה בעיה לשים את שניהם על העגלה ולעשות קניות...זה מה שאני עשיתי בזמנו עם 5 ילדים(רק שבהפרשים קצת גדולים יותר)
ממש לא לחכות שהם ילכו לישון ברור שתהיי מפורקת ב7
ואת תשני ותצברי כח/ תעשי משהו שממש חשוב לך
איך זה עובד?
אני צריכה להביא איתי רמקול או שיש שם אפשרות להתחבר בבלוטוס? בהנחה שאני מכינה פלייליסט בפלאפון..
מתכננת ללדת בעין כרם.
בחדר 7 של לידת מים יש מוזיקה מובנית בחדר
את יכולה לבחור מבין 4 אופציות
נעימות יהודיות כמו שיש במקווה
שירים בערבית
מזרחי
ועוד אחד
לא יודעת אם זה בכל החדרים או לא
טווולייוממש לא בשביל לידת מים.
אז לא מחייב שלא תגיעי לשם...
ואולי מישהי אחרת תדע לגבי החדרים הרגילים.
יש להם אחלה פלייליסט שלהם
תכננתי לשים מוסיקה וכשהמיילדת הפעילה את הרמקול כדי שנתחבר התנגן שיר ממש יפה
אז אמרתי חבעלי שיחכה שהשיר יסתיים
ואז התחיל עוד שיר מעולה
ועוד אחד
וכבר באיזשהו שלב שכחתי שיש לי פלייליסט שלי
כשהנעימות היהודיות עצבנו אותי בעלי פשוט שם לי שירים שאני אוהבת מהפלאפון.
כדי שבטוח יהיה לי
לי נגיד זה קריטי המוזיקה
הז האפידורל שלי
לא יודעת אם שווה להוציא על זה כסף במיוחד, כשאני לא יודעת אם יהיה לזה שימוש.
מרגישה שהתפרעתי בהוצאות לקראת הלידה 🤦♀️
עגלה
סלקל
פיג'מה לי לבי"ח
קצת בגדים לתינוקי
חיתולי בד, מוצצים, עוד כל מיני השלמות קטנות.
הרגשתי שאני צריכה להתחדש כדי להתרגש יותר לקראת הלידה, אז הרשיתי לעצמי להוציא קצת יותר מהרגיל 🙊
אה.. ועוד מעט גם רכב.. בקטנה
אפשרות להתחבר לרמקול
בעיקרון כל הזמן מתנגנת מוזיקה בחדר לידה שהם שמים אבל המיילדת שאלה אם זה מפריע או שאני רוצה מוזיקה משלי והיא תשים ברמקול
וזה היה חדר רגיל לא של הלידת מים
היו תופעות לוואי מינוריות של השפעה הורמונלית למשך 4 חודשים בערך ואז זה חלף.
אני מתכוונת לרעב מוגבר, רגישות לריח, סחרחורות וכד'.
עברה התקופה הזאת ועכשיו אין תופעות ב"ה!
אז שווה לנסות, אם לא יהיה לך טוב, תוכלי להחליף חזרה. שווה להתנסות ולדעת איך הגוף שלך מגיב.
כמובן זה תלוי כמה חשוב לך להשקיע בשביל הסיכוי לא לקבל מחזור. (יש כאלו שמקבלות גם עם המירנה)
וכבר שבוע שלם עם דימום. מחזור חלש כזה
ככה שהכל יכול להיות...
כתמים עדיין יכולים לבוא וללכת, אבל מחזור של עשרה ימים רצוף זה בהחלט מבאס (לא ברמה של לא לנסות לדעתי)
האם את מזהה ביוץ? אם כן. איך?
סתם מעניין אותי, אם לא נעים לך לא חייבת לענות כמובן..
אני ממש מרגישה את זה
אולי זה כתמים אבל קצת מעבר לזה נראלי (הרב התיר אבל עדיין ללכת עם פד וכל זה)
לא טבלתי תקופה ארוכה כי הייתי עם גלולות הנקה ובלי מחזור.. לא זוכרת כבר מה עושים
הייתי אמורה לטבול שבוע שעבר ובאמצע היה דימום שאסר וגם השבוע היו כתמים אבל שלא אסרו וכמו שזה נראה אני טובלת הערב.. לא האמנתי כבר שזה יקרה (אחרי הפלה ויש שארית..)
מצרפת כאן סיכום קצר של נשמת
צילומים רגילים במרפאה אמרו לי שזה לא בעייתי ושמו לי 2 כיסויים
עשיתי עם צילום סטטוס שזה במכון מיוחד עם כ18 צילומים.
הם הזהירו אותי שם ואמרו לי שלא כגאי ולחזור לרופא שיניים או לעשות רק במיקום שצריך לטפל , הייתי ככ מתוסכלת שיש לי כאבים ובסוף עשיתי את כל הצילומי
הילדה נולדה קטנה משמעותית מהאחים שלה וההריון הוגדר כ iugr.
ממליצה שאם את הולכת לכשות צילויים תבדקי טוב מה אפשר לעשות ועל מה אפדר לוותר. לא לצלם סתם מה שלא צריך (כמו שאצלי לא הייתי צריכה לכל הפה כי היה מקום ספציםי שכאב אבל זה הפרוטוקול שלהם בקופה!!)
עשיתי צילום במרפאה רק על הצד הזה (צילום בודד) עם 2 כיסויים.
מקווה שיהיה בסדר
מקווה שאת בטוב עם זה
ביקשו ממני אישור רופא ובכלל לא הסתכלו על האישור.. רק רצו לדעת שיש לי.
וכיוונן את המכשיר לקרינה מינימלית ושמו סינר
זה היה צילום פנורמי
וגם עברתי טיפול שורש בשליש השני
מישהי כאן הצליחה להגיש באופן עצמאי את הבקשה?
או שחובה לפנות לחברה שמגישה (שלוקחת עלות ביצוע דיי גבוהים)?
זוג + 3
האישה מרוויחה 5 א''ש
האבא בחיפוש עבודה
2 ילדים לומדים בחנ''מ, עדיין לא מקבלים קצבת נכות - זה בהגשה
חוץ מסייע בשכר דירה וקצבאות שנמצאות ההגשה,
יודעות אם יש זכויות כלכליות נוספות שהם זכאים לקבל?
אגב איך הם באמת חיים מ5 אלשח בחודש ל5 נפשות?!
לא ברור איך הם חיים מהאלף הנותרים
פשוט כואב הלב
אני מבינה שהשלב הראשון זה ללכת שני בני הזוג ללשכה לפתיחת תיק בעלות של 40 ש"ח
לא מכירה אף אחד שהלך דרך חברה שמגישה ולא שמעתי על חברה כזאת בכלל
ואני מכירה הרבה אנשים שמקבלים סיוע בשכר דירה. אני עוסית ועזרתי להמון לגשת
רק השאלה אם הם זכאים, לא זוכרת בעל פה את הטבלה
אם הם זכאים שיגשו לאחת מהחברות שזכו במכרז- עמידר וכאלה ויגישו את המסמכים וישלמו תשלום קטן ויאשרו להם
והבעל יכול לבקש הבטחת הכנסה
מה ההבדל בין אבטלה להבטחת הכנסה?
הבטחת הכנסה זה רק אחרי שמוצא עבודה ויקבל את ההשלמה, לא?
ננסה להגיש בקשה לסיוע באופן עצמאי.
אנחנו כרגע גם בהגשה של דמי אבטלה.
הילדים בגן שפה ולא חנ"מ - זה נכון שאין קצבת נכות בגין זה?
קיוויתי שיהיה להם
אוף
וזה נכון מה שאת אומרת
ביקשתי את האבחון, אעביר לה לבדיקה
תודה לך על זה
קופאי במכולת, משגיח בחינות, כל דבר
זה לא זמן לחפש מה מתאים, זה זמן לקחת כל דבר.
גם אנחנו היינו במצב כזה וזה מה שעשינו. כל הגשה של טפסים להנחה זה זמן, וכרגע אין להם אותו.
יש לאבא דרישות למקום עבודה מכאן ועד
הוא גם ככה מתפטר בשנייה
ככה שהלחץ שלי לא יתרום במשהו
הוא גם יכול לעבוד בשעות מאוד מוגבלות, כי עדיין אין לילדים הסעה לגן שפה. חצי מהיום הוא מעביר בפיזור ואיסוף
פיזור ואיסוף זה ניחא. עוד אפשר למצוא סידור. כמה זמן נסיעה זה? בטח גג שעתיים מקס'
אבל להציב דרישות למקום עבודה? טוב, הוא לא רציני.
בבקשה, שיילך למכולת ויספר לקופאי שהוא בדיוק בדרך לעבודת חלומותיו. נראה מה הוא יקבל...
סליחה שאני אומרת, אבל שיפנו לרווחה וימנעו הריון. זה מאסט.
דבר שני- מי משפיע על האב? אולי ההורים\האחים? אם לא יתעשת עכשיו מתי יתעשת? כשיתגרשו?
עובדת בשעות 8-16 או 14-22
מה שלא משאיר לה אופציה לא לאיסוף ולא לפיזור
אכן מדובר בשעה נסיעה לכל כיוון
טכנית, הוא חייב לקחת אותם
איזה מקום עבודה ייקח אותו רק לשעות 9-15?
הם כבר מוכרים ברווחה
כחלק מהבעייתיות של האבא הוא לא ממש מסוגל לקבל ביקורת
לא מסוגל לקבל עיצות
מה שפשוט דופק את כולם
האישה גם קצת הזויה, לא מוכנה לקחת חלק בפיזור בימים בהם עובדת ערב
היא פזרנית ברמות מפחידות, כל היום בשופינג
אני מסכימה איתך שיש ]ה בעיה רצינית אבל לצערי פשוט לא רואה פתרון
בטח אם את אומרת שלמצב הרגשי שלך זה לא טוב
זה נשמע התערבות מעבר לרק להגיש קצבה
הם פנו אליי רק בשאלה של איך להגיש בקשה לסיוע בשכר דירה. רציתי לעזור להם ולכן שאלתי כאן עד כמה זה מסובך.
מפה לשם השיחה בוואצאפ התגלגלה גם לקצבאות נכות אבטלה וכו'
השיחה כבר מזמן הגיעה לסיומה,
התאפקתי מ-א-ו-ד לא להיות ביקורתית כי מההיכרות שלי זה פשוט לא יעבוד
מכאן זה שלו
אין לי מה לעשות מעבר.
נכון אין לך מה לעשות מעבר
ומה שעשית זה כבר מעולה...
שאת דואגת להם ובאה לעזרתם.
מניחה שזה לא פשוט לך אם את יודעת שהאישה מבלה בשופינג הרבה.
זה כמו לשים אצבע על הסכר, אבל המים עולים על גדותיהם.
9-15 זה הרבה זמן. זה כסף.
מה הוא עושה בזמן הזה?
בעיניי הבעיה העיקרית היא אצלו. כל עוד הוא לא יבין שמעבר לפינה מחכים לו מזונות, ריביות על המזונות, עיקולים על החשבון, וכל הכיף הזה
הוא פשוט ימשיך ליפול על אשתו.
אין אף אחד שלו הוא מקשיב? בעיניו הוא גבר אחראי ורציני?
שלפעמים אין לנו יכולת לעזור.
לכל אחד יש את החיים שלו עם הכלים שד' נתן לו.
ובאמת נשמע מצב מאוד קשה ומאתגר.
אל תיקחי את זה עלייך בטח ובטח שלא רגשית.
תעזרי עניינית, תמליצי תכווני רק מה שהם בעצמם פונים ומבקשים עזרה.
אבל בלי רגש, בלי לכעוס עליהם, בלי לשכב במיטה ולחשוב שעות אם רק הם היו עושים...
זה החיים שלהם.
ולך יש את החיים שלך.
מדברת מניסיון מאוד כואב.
יודעת שזה לא מה שביקשת, אבל כותבת בכל אופן-
נשמע שאת מעורבת שם מאוד ומאוד רוצה לעזור.
שימי לב גם לעצמך האם באיזשהו שלב זה עובר את הגבול של עזרה שמתאימה לך ותזכרי שאת עוזרת להם, אבל בסוף זה החיים שלהם והבחירות שלהם.
נראה לי רק ככה אפשר להצליח לעזור לטווח הארוך
המצב שם רגיש גם ככה
במצב הזוגי והאישי שלהם - אני לא יכולה להגיד להם מה לעשות
גם עבורי לבריאות הנפשית שלי - אני לא רוצה להיות יותר מידי מעורבת
אנחנו היינו 3 נפשות עם שכר כזה
ולא הצלחתי לקבל.. הם הסבירו לי שברגע שיש רכב על שמם/ או שקל באיזה פיקדון מוחבא לא זכאים
אתן פשוט מקסימות
ממש הבנתן אותי
אני באמת לוקחת קשה את המקרה הזה
זה פשוט כואב לי
כואב לראות ילדים שכל חטאם הוא שנולדו להורים האלה
טוב, הכל מלמעלה אבל ואלה זה כואב
באלי לבוא ולנער אותם - אבל זה פשוט לא הפתרון.
תודה לכן על העיצות,
על ההכוונה
מחר הם יגשו למרכז של סיוע בשכר דירה
קבענו תור לשבוע הבא ללשכת התעסוקה
ב''ה הם מתקדמים..
יש איזה בעיה עם העירייה
בגלל שהילדים עברו באמצע שנה משהו שם תקוע
מקווה שיטפלו בזה בהקדם 
גם יש כל מיני עזרות נוספות שאפשר לקבל מהרווחה.
אני כן אגיד שיש הבדלים משמעותיים בין רווחות שונות, יש רווחות שנותנות יותר בקלות סיוע ויש רווחות שפחות, אבל ללכת לרווחה עם כל המידע ולבקש סיוע.
טוב, אז המתוקונת שלי אובחנה היום כחולה בדלקת בדרכי השתן.
היינו איתה במיון, ונתנו לנו אנטיביוטיקה.
סיפור זהה היה לנו לפני 3 חודשים, גם אז חלתה בדלקת בדרכי השתן.
קצת הלחיצו אותי במיון
שאני אעשה דחוף דחוף אולטרה סאונד כליות ואקבע תור לנפרולוג בהקדם.
מי מכירה את הסרט הזה?
גוגל ממש הלחיץ אותי....
לי זה קרה פעמיים בהריון
וגם הרופאה אמרה שאלך דחוף לא.ס כליות.
תכלס לא עשיתי ולא חזר על עצמו יותר.פשוט כנראה זה משהו שקורה בהריון..
לא אומרת שלא צריך לבדוק בכלל, פשוט לא חושבת שזה כזה דחוף בהול כמו שהציגה .וכדאי להתייעץ עם הרופא הקבוע שלה.
יש לי ילדה שהיו לה דלקות חוזרות בדרכי השתן, היא עברה את זה ב''ה, טופלה באנטיביוטיקה למניעה.
אני יודעת שיש ילדים שלעיתים זקוקים לניתוח אבל מדובר על מקרים לא רבים, ויש גם שיטות ניתוחיות קלות הרבה פעמים
אל תילחצי בבקשה, אם תרצי מוזמנת גם לפנות בפרטי
אולטראסאונד ואז יראו מה הלאה לרוב חוף לבד
פעמיים זה גם לא הרבה
אני חוויתי את זה כשהתאפקתי ועזר לי לשתות הרבה הרבה מים וזה עבר מעצמו
גם דלקת שחוזרת, במשך שנתיים.. ברוך ה' לא היה יותר
יש לה משהו בכליות, שנראה אבא בסקירה מאוחרת ומרכז אנחנו במעקב נפרולוגי וכל חום לא מוסבר צריך לבדוק דלקת בדרכי השתן (ב"ה לא היינו צריכים)
אני חושבת שלפעמים המבנה של הכליות או למשל כליה אגנית וכו' גורם לדלקות בשתן ולכל רוצים לבדוק אם יש משהו בכליות, לא בטוחה שזה מלחיץ. בהצלחה!
אבל לא כזה בדחיפות+תור לנפרולוג
אותנו שלחו רק לאולטראסאונד, יצא תקין, זהו..
משתדלים להימנע מדלקות כמה שאפשר.
הבייבי באמת קטנה בת 10 חוד'.
מקווה מאוד מאוד שיראו בא"ס שהכל תקין בעז"ה.
גם לנו אמרו שעל כל חום לבדוק דלקת בשתן וזה סרט כי זה רק מיון
(במוקד עושים את הבדיקה בלי טשטוש והיא כ"כ התפתלה להם שהם רק הכאיבו לה בטירוף ולא הצליחו לעשות את הבדיקה)
אצלינו עושים בקופח ע"י רופאת ילדים. אני במכבי
אולי קשור לגיל.
ואולי את נמצאת במרכז רפואי יותר גדול מאצלנו...
היה לה חום הרבה זמן והקאות שזה ממש סימן לדלקת בשתן.
והיתה מאוד לא רגועה אז הלכתי איתה למוקד.
זה בפעם הראשונה.
עכשיו בפעם השניה, מיד כשהגעתי לרופאה אמרה שצריך לעשות בדיקת שתן כי יש לה היסטוריה של דלקות.
וגם היו לה הקאות.
אם יש סימני דלקת חייבים בדיקה יותר מדויקת כדי לזהות איזה חיידק.
ככה הסבירו לי.
עשו א''ס
ולא ראו כלום, בסוף רק אמרו שאני חייבת להקפיד על שתייה🤷
פריקה ובקשה למידע גם יחד.
אני כבר יותר משנתיים אחרי הלידה האחרונה, ומקבלת מחזור קרוב לעשרה חודשים. ב"ה יש כמה ילדים.
אחרי הלידות הקודמות, קיבלתי מחזור כמה פעמים, ואז נכנסתי להריון. לפעמים המחזור היה מסודר ומגיע כל חודש, ולפעמים פעם ביותר זמן.
הפעם המחזורים האחרונים הגיעו אחרי 27 יום. אז חוץ מזה שנמאס לי לטבול כל כך הרבה, אני גם חושבת איך אני יכולה לדעת שהביוץ לא מגיע לפני הטבילה.
בפועל אני יכולה לעשות הפסק ביום השישי.
עכשיו לשאלות:
1. כמה זמן לפני ואחרי ביוץ- אפשר להקלט להריון?
2. איך אפשר לבדוק מתי הביוץ (אני לא אטרח כרגע להתאמץ בשביל זה, אבל אשמח לדעת כמה שיותר)?
ואם יש תובנות נוספות, אני אשמח לשמוע🙏
(ומי שזיהתה לא נורא).
בעיקרון אפשר להקלט שלושה ימים לפני ו12 שעות אחרי, ונראה לי שיש כאלו שטוענים שגם 24 שעות אחרי...
ויש בדיקות ביתיות לביוץ כמו בדיקות הריון שאפשר לבדוק (אם את לא מהסוג שיכולה לזהות הפרשות צמיגיות יותר)
הבא. אז אם זה 16 יום, זה כמה ימים לפני הטבילה.
איך נראות הפרשות של ביוץ לעומת הפרשות רגילות?
1. 3-4 ימים לפני הביוץ
עד כמה שעות אחרי (בין 8 ל 12, במקרים נדירים קצת יותר)
2. תקני מקלונים לבדיקה
יש כאלו שיגידו לא אמין
אישית נעזרתי בהם והיה מדוייק
זה בעיני השקעה שלא דורשת הרבה, אז שווה לנסות
אמור להיות בסדר מבחינת הביוץ, אבל זה משהו ששווה לבדוק אותו, כי יש סיכוי קטן שהביוץ לפני הטבילה.
אפשר לבקש מעקב זקיקים באולטרהסאונד, שזה אומר פעם ביומיים שלושה להגיע למרפאה להיבדק בבדיקה וגינלית (לפעמים גם בבטן).
אפשר לזהות ביוץ בהפרשות. את עושה בדיקות טהרה לאורך ה7 נקיים? ככה אפשר בקלות לשים לב להפרשות. כנראה שאצלך זה זמן שיש הרבה הפרשות, העד 'מחליק' בקלות וגם על העד לפעמים תראי ממש הרבה הפרשות. אם ביום השביעי הנרתיק יבש ואין הפרשות - תרגישי את זה, לא? ואז זה אומר שהביוץ עבר.
רק שאני לא זוכרת מתי זה היה.
אני אשים לב הפעם.
אבל האמת שאפשר לפנות לרופא/ת נשים שלך להתייעצות. לרוב מפנים בקלות לבדיקות כדי לדעת האם את מפספסת או לא
(הבדיקה הכי מינימלית זו בדיקת דם ביום המקווה, אבל היא לא מאוד מדוייקת... ויש בדיקה מקיפה יותר של מעקב זקיקים)
מדויקת מאוד.
רק שאין את שאר המדדים
כמו רירית וכו.
ככה הרופא שלי אמר. שזה יכול להראות כיוון אבל יש תוצאות שבהן אי אפשר לקבוע באופן מדוייק בגלל שאין את המידע מסביב.
ככה או ככה, אין מה להפסיד מלפנות לרופא ולעשות את הבדיקות שהוא מציע כדי להיות רגועה שלא מפספסת ביוץ/ לטפל במקרה שכן מפספסת.
יותר מדויק כי יש בו עוד נתונים כמו גודל זקיק
מבנה
רירית
וכו
אבל בשביל בירור ראשוני לא מתאמץ
בדיקת דם פשוטה הרבה יותר מדויקת מהבדיקות במקל
ביום המקווה תגלה אם את לפני הביוץ
או אחרי
ילדתי ברוך ה' בתחילת השנה, ולא התחלתי את השנה בעבודה (אני מורה).
ברוך ה' בנס מדהים גילינו עכשיו הריון נוסף! בתפילה גדולה שהכל יהיה טוב, אני שוב צריכה ללדת בע"ה בתחילת שנה הבאה.
אם לא אחזור השנה בכלל לעבודה, האם אקבל חופשת לידה בשנה הבאה? או שאני חייבת לעבוד 3 חודשים לפני הלידה?
תודה רבה!
תראי כאן
תנאי הזכאות - דמי לידה | ביטוח לאומי
בפסקה האחרונה - את בתוך ה26 שבועות מהלידה?
אם לא,
את צריכה 15 מתוך 22 חודשים לפני הלידה. ב15 חודשים נספר כל חודש שיש לך תלוש (כי עבדת, או עבדת חלקית או שקיבלת תלוש על החופש לעובדת הוראה), נספרים ה4 חודשים של החופשת לידה + 2 נוספים שנחשבים חל"ת.
אולי אם את רואה שיחסר לך, אולי כדאי לך לשקול לקבל אבטלה, כי חודשים של אבטלה גם כן נספרים בתוך ה15.
המידע מופיע באתר כל זכות ובאתר של ביטוח לאומי.
בלי פרטים או מאנונימי
לא מוצאת את עצמי
עבדתי במשרה מלאה+++ מאוד דורשת ולא יכולה לחזור אליה כי אני צריכה להיות עם הילדים, לאסוף ולפזר ובאופן כללי להיות על הבית.
במה אפשר לעבוד?
לא רוצה להיות עצמאית
לא רוצה לעבוד מהבית, צריכה לצאת
לא סייעת או מורה, רוצה קצת להשתמש בתואר בתחום המדעים המדויקים ורוצה לעסוק לפחות במשהו בכיוון
אשמח באופן כללי לשמוע כל מה שיש לכם להגיד על להיות עקרת בית, שילוב עם עבודה ואיך להרגיש "שווה" גם אם את לא עובדת
של ׳שווה׳ לא תלויה במשהו חיצוני אלא בהרגשה פנימית
אצלי העבודה הייתה חלק מרכזי בבנית התחושה הפנימית דרך עשית פרויקטים משמעותיים והערכה שקבלתי
כשנמצאים רק בבית
לפעמים העשיה לא מספקת ולא מקבלים מספיק הערכה
בעיניי חשוב לצמצם את המגבלה של ׳לאסוף ולפזר ובאופן כללי להיות על הבית׳ ולחלוק אותה עם בן הזוג
כדי לעבוד בעבודה מספקת
בס״ד
אני עקרת בית לפרקים. מאז שנולד הראשון שלנו יש שנים שאני עובדת ושנים שאני בבית. עם חלק מהילדים נשארתי שנה, שנתיים וגם כמעט שלוש שנים בבית. ויש גם שנים שהצלחתי לשלב קצת עבודה (ברמה של יום בשבוע בערך). כמה מחשבות שיש *לי* על כל זה:
1. להיות קשובה לעצמנו. מה יעשה לי טוב עכשיו? לעבוד? להיות בבית? לשלב? זה דינמי.
2. בעיניי חשוב לשמר כושר עבודה, גם אם במינון נמוך, בתקופות שנשארות בבית. לעשות השתלמויות, אם אפשר לקחת עבודות קטנות מדי פעם וכו׳. כדי שיהיה לנו לאן לחזור כשנרצה / נצטרך. חמותי הייתה עקרת בית מופלאה המון שנים וכשהילדים יצאו מהבית היא מצאה את עצמה בלי תעסוקה וגם בלי משהו ביד לחזור אליו. היא אומרת שאם היא הייתה יכולה לבחור אחרת, היא הייתה דואגת להכניס משהו קטן תעסוקתי במהלך השנים.
3. לא מרגישה חוסר הערכה כלפיי או כלפי מי שבוחרת להישאר בבית. דווקא רואה לפעמים הערכה כי זאת בחירה לא תמיד טיפוסית. או כמיהה לעשות את אותו הדבר אילו רק היה מתאפשר. כן לפעמים נבהלת ביני לבין עצמי מזה שלא עבדתי כבר הרבה זמן וחוששת אם עדיין יהיה לי לאן לחזור (ב״ה עד עכשיו תמיד הסתדר). אבל מעריכה את מה שאני עושה בבית ומאמינה בזה, ומרגישה שככה גם הסביבה.
4. יש הרבה נחת בלהיות בבית. זה פחות ג׳נלינג ואין את הלחץ המטורף הזה של לעשות שעות. כנ״ל לגבי להפסיד ימי עבודה כשהילדים חולים או חופשים.
5. לצד הנחת, יש בזה גם משהו קצת חונק, נגיד כשאת כל יום, כל היום, עם תינוק או פעוט. לי מאד חשוב לעשות את הפיזור ואת האיסופים של שאר הילדים כדי לנשום אוויר מבחוץ. גם חשוב לי מאד כל יום להתלבש, להתאפר ולהיות מסודרת, גם אם אני לא הולכת לעבודה. ובעיקר, חשוב לי ממש לקחת הפסקות, בשאיפה מדי יום (כשאין מילואים). איזו חצי שעה-שעה שבעלי על הילדים ואני רק עם עצמי. באותה הקטגוריה אפשר גם להכניס תחביבים, התנדבות, קורסים וכו׳.
6. אני מרגישה שבאופן פרדוקסלי התפתחתי המון מהשנים בבית. אפשר לנצל את הזמן שהתינוק/פעוט ישן כדי ללמוד משהו. ובנוסף, ההפסקה מהמירוץ עם העבודה פותחת את הראש. כמו מה שכתוב על המצרים שהם שיעבדו את היהודים עוד יותר חזק כדי שלא יהיה להם פנאי לחשוב בכלל. ברגע שעוצרים, יש הרבה פעמים מקום למחשבות חדשות ולכיוונים חדשים, כולל במישור המקצועי.
7. יש משמעות כלכלית לכך שהאשה לא עובדת ושמתקיימים רק ממשכורת אחת. זה יכול להשפיע על ההכנסות של הבית ולפעמים נדרשים לעשות ויתורים מסוימים.
8. ומצד שני, חברה שיותר מבוגרת ממני אמרה לי פעם שאם עושים את מה שמרגיש לנו הכי נכון, אם עושים את מה שאנחנו מאמינים שה׳ שמח בו, אז הוא כבר דואג לשאר. זה משפט שליווה הרבה מההחלטות שלי ושלנו ובגדול ראינו שזה מאד נכון ב״ה.
מקווה שזה עוזר ומוזמנת לשאול עוד ❤️
אז לא אגיד לך מה בדיוק אני עושה, אבל ממה שאני מכירה בהרבה תחומים בהיי טק יש אופציה לעבוד באותו תחום במקום הרבה פחות תובעני כמו בנקים או חברות ביטוח או מגזר ציבורי.
מקומות כאלה בדכ עובדים 8 שעות וזהו. ואם את נכנסת לשם ואת טובה, אחרי כמה זמן אפשר אפילו לבקש לרדת קצת אחוזי משרה.
ככה את יכולה גם להישאר בעניינים וגם לא להישאב לעבודה ולהיות גם בבית.
אני עובדת במשרת אם, שהיתה 8.5 שעות ומתישהו הורידו ל8 שעות ביום.
שמה את הילד בגן ב7:15 בדיוק
7:30-15:30 בעבודה, זה בדיוק 8 שעות
ואחכ יוצאת לקחת את הבייבי והביתה..
יומיים עבודה מהבית שזה ימים יותר רגועים.
ממליצה לחפש עבודה היברידית שאפשר לשלב עבודה מהבית ומהמשרד.
יכולה להגיד לך את התחום עבודה שלי בפרטי מהניק שלך, לא עונה לאנונימי.
בעיקר שגם בדכ יש נסיעות הלוך חזור של שעה פלוס.
בכלל המציאות היום כמעט ולא בנויה לחיי משפחה תקינים מבחינת זמנים ושעות עבודה.
לגדל ילדים בנחת, ארוחות מסודרות ובריאות, ניקיון וסדר של הבית, אי אפשר להגיע לכל זה לבד כשעובדים ונמצאים ככ הרבה שעות בחוץ...
טכנית מסתדרים איכשהו אבל עם הרבה וויתורים על הדרך...
מה שאני עובדת לשאלה שלך כי לי אין תואר במדעים מדוייקים וממילא הדרישות בעבודה שלי שונות.
אבל יכול להיות שתוכלי למצוא עבודה מתאימה במעבדות בבתי חולים בשעות יותר שפויות? עבודה במשמרות? (ואז לפעמים יש לך אפשרות לבחור כמה משמרות את עושה)
ואולי כן ללכת לכיוון של הוראה אבל יותר ממוקדת- נניח מגמה, או הרצאה במכללה?
זה לא מתאים לכולן
יש ימים שבא לי להתפוצץ מהעומס, אבל לא מוותרת על היציאה בבוקר ולראות אנשים בני גילי. זה ממש עושה לי טוב.
ופיזיותרפיסטית.
אני קלינאית תקשורת. גם אני מאוד אוהבת מדעים מדויקים וזה קצת פחות בא לידי ביטוי בעבודה שלי אבל כן נכנס מעט ובלימודים זה היה מאוד מאוד נוכח.
אני עובדת במשרד החינוך, חופשים של משרד החינוך, שעות של משרד החינוך ואפילו נוח יותר, משכורת של משרד החינוך...
יש אפשרות במקצועות האלה לשלב, משרד החינוך, משרד הבריאות, מקומות פרטיים או להיות עצמאית.
אפשר לעבוד משרה מגוונת מאוד עם אוכלוסיות יעד שונות ומגוונות אבל תמיד זה יהיה עבודה מול מטופלים.
היתרונות שלי במשרד החינוך על מורה או גננת זה הרבה יותר גמישות, אם הגננת היא גם דמות חינוכית אבל גם בייביסיטר אז היא מחוייבת למערכת שעות שלה ואם היא חולה צריך למצוא מחליפה וכו'. אני מחוייבת רק למספר השעות שלי אבל אני יכולה יום אחד לצאת מוקדם וביום אחר להשלים את השעה הזאת, אני יכולה בבוקר לגלות שהילד לא מרגיש טוב ולהודיע שאני לא מגיעה בלי כאב ראש של מחליפות. זה מאוד משמעותי כשאני אמא לילדים שחולים הרבה בחורף.
יש תחומים במקצוע שהם יותר חינוכיים אבל אם את פחות מתחברת אז יש גם תחומים שהם יותר רפואיים, עבודה בבתי חולים, שיקום, בדיקות שמיעה ועוד כל מיני.
גם אני כמוך מתחברת למדעים מדוייקים (מתמטיקה היה המקצוע האהוב עלי...) ולמגתי קלינאיות תקשורת. גם כן עובדת במשרד החינוך.
מסכימה עם כל היתרונות שמנית, מוסיפה גם שיש לי הרבה יותר גמישות מאשר מורה לקבוע את שעות העבודה שלי (הבי"ס שאני עובדת בו פתוח מ7:30 עד 16:45. מורה חייבת להתחיל לפחות פעם בשבוע ב7:30 ולעבוד לפחות פעם או פעמיים בשבוע גם צהריים. אני מתחילה כל יום ב8:50, מספיקה להגיע אחרי שהוצאתי את הילדים, מסיימת ב13:15 ומספיקה להגיע לאסוף ב2. אם הייתי רוצה לעבוד יותר גם היה אפשר, יש פה יותר גמישות. לא יודעת אם זה בכל מקום ככה, אבל לי זה מושלם).
יש גם חסרונות בעבודה (בעיקר בגלל שאנחנו במחסור של קלינאיות אז עובדים בצורה מאוד לא אידאלית...). אבל מבחינתי האיזון בין הבית לעבודה ממש מוצלח וזה מאוד משמעותי.
