פורום הריון ולידה (עמוד 279)

נקרא רפואה פלוס

פעם היא קיבלה גם בשער בנימין

לא בטוחה שעדיין.

אם אני לא טועה כרגע רוב השבוע היא בלניאדו

גם כדי שיהיה מחזור צריך קודם לבייץ

לא סביר שבייצת שבועיים אחרי לידה ועכשיו הגיע מחזור..

אני בשלב הזה בד"כ עדיין בדימומים הסבירים אחרי לידה..

חשןב גם ללכת לביקורת אחרי לידה 

שליה. אני באופן אישי הייתי נבדקת....

ורק שתדעי שרוב הנשים בכלל לא בכיוון להיות נקיות בשלב הזה.

בעקרון זה ממש טבעי שיש עדיין דימומים קטנים. גם 6 שבועות אחרי.

אם זה ממש דימום חזק לכי מיד להבדק.

לא כ"כ משנה שהצלחת להיטהר זה לא קשור למצב ההורמונלי... 

שיש מצב של דימום בתקופה הזאת בגלל איפוס סופי של ההורמונים אחרי לידה.
לא יודעת אם התכוונה לדימום מסיבי או קל יותר. יודעת על עצמי שאחרי כל לידה (4) בין 7 ל8 שבועות התחיל לי שבוע של טפטופים. מספיק בשביל לאסור אבל לא מסיבי ממש.

זה נשמע אופייני למצב של שאריות שליה...

אבל גם לפעמים באמת יש דימום בערך 6 שבועות אחרי לידה וזה לא מחזור. אצלי היה ככה בלידה הראשונה ואחרי זה הרבה חודשים לא היה כלום

יש לך התמודדות לא פשוטה. כל הכבוד לך.

את נשמעת מוצפת. יש אבחון? קיבלת המלצה לריטלין? מרשם מרופא להפרעות קשב?

חלק מההפרעה זה הצורך בגירוי, ככה המח בנוי, כמו שאנחנו רעבים וצריכים אוכל, כנראה שהבן שלך צריך גירוי חזק.

ריטלין ודומיו, עוזרים ל"סדר" את הפעילות המוחית. יש היום הרבה תרופות וניתן למצוא את המינון הנכון שייתן מענה לצורך של הבן שלך.

יש היום גם פתרונות נוספים, לצד או בלי טיפול תרופתי.

הדרכת הורים מותאמת, קונג פאן, אימון קשב ועוד

מטבע הדברים שום דבר לא עובר לבד. אבל ככל שיגדל, עם עזרה מתאימה מצידך, הוא יפתח דרכי התמודדות ויכולת שליטה עצמית שתאפשר לו לכבוש את העולם בלי להפגע בדרך.

אני מחפשת מילים להביע הערכה ועידוד. זאת התמודדות לא קלה, ושואבת כוחות, ואת אמא מדהימה שדואגת לבן שלה, אפילו שהוא מציב אתגרים לא פשוטים. יש תקווה, ויש פתרונות,  רק תזכרי לנשום עמוק ולהטעין את עצמך לאורך הדרך. אני מאמינה שהילדים האלו הם שמזיזים את העולם, תראי כמה כח יש לו, כמה אומץ, בעזה הוא ישתמש בזה לטובה וישפר את העולם שלנו

להתמודד וללמד ילד עם הפרעת קשב משמעותית התחילה בהבנה שהוא מסתכל אחרת על דברים

ההפרעה גורמת לקושי בקליטה יישום והתמדה

לכן הילד מתקשה לקלוט מסרים כמו שהכביש מסוכן, ליישם את זה כשהוא מגיע לאזור כביש, להתמיד לזכור את הסכנה.

בגיל כזה האחריות המלאה צריכה להיות של ההורה

להסביר בנעימות ובסבלנות כל פעם מחדש שהכביש מסוכן ואסור לעבור לבד וצריך לתת יד

שמגיעים ליד כביש לתת לו יד להזכיר לו לא לעזוב ולא לרוץ לכביש

להתמיד בזה עד הגיל שבו תהיה הפנמה והוא יזכור לבד את הסכנה

‏לגבי ריטלין מניסיון שלי הוא מאוד עוזר ללמידה ולשיפור ההתנהגות

הילד מקבל כל פעם שעות בהם האימפולסיביות פוחתת הוא יותר קשוב לקלוט מסרים ללמוד ליישם אותם ולהתמיד בהם

גם כאמא וגם כעובדת הוראה

אין תחליף לתרופות

התרופה היא בעיני האמצעי להשגת המטרה. גם עם תרופה עדיין יש דרך ארוכה והרבה עבודה

אבל זה משפר את איכות החיים של הילד והסובבים בכל מובן

אין לי ניסיון מקרוב, אבל אני בהחלט מעודדת אותך לנסות להתאים לו תרופות.

זה יכול ממש לעזור לו, וגם להשפיע על הדימוי העצמי שלו.

בנוסף, שמעתי שפעילות גופנית יכולה ממש לעזור, אז שווה לנסות!

מחמם את הלב!

אני לא יודעת מאיפה להתחיל..התור לנרוילוג יקח המון זמן רופא משפחה יכול לתת?

מה קורה לאחר מכן שהריטלין פג נניח בבוקר הוא על השפעה ואז בצהרון פריקת עול?בבית פריקת עול? הבנתי שזה מדכא את האכילה והוא נורא רזה גם ככה

הרבה חששות...

לפעמים מפנים גם לפסיכיאטר ולא רק לנוירולוג (מנסיון של חברה)

לגבי ההשפעה של נתרופה, יש כל מיני תרופות וכל מיני מינונים. ריטלין הפך לשם גנרי, אבל זו לא התרופה הילידה ולפעמים גם לוקחים יותר מסוג אחד

אבל לדעתי, לא לנסות פתרון טבעי בשלב הזה.

כן לנסות כמה שיותר לתת אוכל לא מעובד עם כמה שפחות סוכר (זה הוכח כמשפיע אם אני זוכרת נכון) וגם, לתת לו לשחרר אנרגיות הצורה בטוחה. אבל לא לוותר על הבירור הרפואי עד הסוף

שולחת חיבוק❤️

לרופאת קשב זו בעצם רופאת משפחה שמתמחה גם בנושא קשב

רציתי תור מהר אז בדקתי תורים גם באזורים יותר רחוקים ונסעתי קצת רחוק לתור שהיה תוך פחות מחודש

‏ ריטלין אל איי משפיע בערך 8 שעות ומכסה את רוב שעות הערות

הוא לא מהווה פתרון יחיד הוא רק מקל על הילד בשעות שהוא פעיל ועוזר לו לווסת את ההתנהגות שלו. ככל שהילד לומד הרגלים טובים ומודעות להתנהגות נכונה, גם בשעות נטולות תרופה, ההתנהגות תשתפר.

‏ריטלין אכן גורם לחוסר תיאבון אבל רק בשעות שהוא פעיל

ברגע שפגה ההשפעה התיאבון חוזר ובגדול

היום יש המון סוגים, ממש לא רק ריטלין.

לא מאבחנים הפרעת קשב לפני גיל 6.

אולי אני טועה...

בכל אופן, אם עושים כושר 45 דק' זה מאוד עוזר, השאלה אם זה מציאותי שמישהו יצא איתן להליכה ארוכה או למתקנים לפרוק כמה שיותר אנרגיה, אח''כ הוא אמור להיות יותר מווסת.

תנסי גם עיסויי עומק .

מי שלוקח ריטלין -אוכל לפני הריטלין וכשהריטלין פג אוכל שוב, אבל בהחלט צריך לעקוב אחרי המשקל. 

בגדול ריטלין ודומיו נותנים לילד כמה שעות של "שקט" שמאפשרות לו להיות פנוי ללמוד להתנהל אחרת. לכן מאוד כדאי מלבד טיפול תרופתי אם צריך להוסיף גם טיפול במיומנויות ובוויסות (ריפוי בעיסוק זה התחלה טובה)

בהצלחה!

בחיזור שלו

ברור שיש מקום להיות קשובה לעצמך ואם לא מתאים לך אז להגיד חיימשלי תודה על ההזמנה אני מרגישה היום לא במצב....

זה כזה יפה וכזה כיפי וכזה רומנטי שהם מחזרים.

זה גם דורש אומץ כי לא תמיד אנחנו נענות.

אבל בעיני לא צריך לענוצ בציניות או לכעוס על ההזמנה...

תגובה כזו יכולה לגרום לו להפסיק לחזר אחרייך... כי יחשוש מהתגובות

ברור  שיש מקום להביע את הרצון שלך ולהענות לזה אם את רוצה. אבל עצם ההזמנה בעיני זה דבר מבורך

איך הוא לא רואה איך אני

אז

למה הוא בכלל מציע

זה דרך אחת לראות את המצב.

וזה בסדר ומובן מה שהרגשת.

אבל אולי

הוא מצידו

ראה שאת במצב רוח לא משהו

ואולי חשב שזה ישמח אותך

אולי אצלו ככה הז עובד...

או

שלא נעים לומר

אולי הוא לא שם לב עד הסוף

אולי שם לב..אבל לא שיתפת עדיין מה קרה ומה את בדיוק מרגישה..ולא חשב שזה אמור להפריע או להיות קשור

בכל מקרה

זכותך המלאה לא לרצות היום

נכון לא חייב דווקא היום

אבל הוא גם לא חייב

הוא רק אמר והסיע רצון

ובעיני

גם כשלא רוצים צריך לומר ברגישות

אני אישית היתי נעלבת מדחיה וכעס על רצון לקרבה

והאמת.שבקריאה שניה

נמשע לי שהתגובה שלך

יושבת הרבה על ההיסטוריה בינכם

ונשמע שנשארו הך משקעים לא מעובדים מהחוויות שזה גרם לך להרגיש כשהיה בינכם פעק מורגש..

וכנראה שהן צפות גם עכשיו כשיש איזה טריגר.

וזה באמת מובן למה זה הציף אותך ככה. זה באמת מציף.

אולי אם לאט לאט תעבדי את הרגשות החבויים האלו זה ינקה לך יותר את הלב לכאן ןעכישו.

וחיבוק❤️

מה רע  במה שאמר???

הוא לא הכריח אותך

אולי הוא רצה להעלות לך את המצב רוח??

האמת מהצד את נשמעת קצת עצבנית באמת

אז אולי כדי לך קודם להרגע

מהצד העצבני שלך הכל נשמע מאוד קיצוני.

אבל אני קוראת ונשמע לי שיש לך בעל חמוד ממש

תחושה שהוא קופץ למרחב המיני בלי לעבור קודם במקומות אחרים שהיא זקוקה להם.

הקשבה, חיבוק, זמן פשוט ביחד, אולי רק הבנה שהיא לא בטוב עכשיו...

ההצעה החמודה שלו יכולה לתת הרגשה שהוא לא רואה אותה. 

אני לא הייתי מרגישה שעצם האמירה זה קפיצה

אם לא היה אומר וישר קופץ למעשה אז בסדר...

אבל עדין לא היה כלום.

מילא הפותחת מסיקה מסקנות אולי על סמך העבר

אבל מהצד אין מה להסיק מסקנות.

לי למשל הזמן של ההכי ביחד והכי הקשבה וחיבוק זה דווקא לפני בידיוק בזמן הזה...

לי יש הרגשה שיש יש דור חדש של נשים שגדל עם מושג של חרדה מזה שרק ינצלו אותם ולא יראו אותם ופחד מהניצול המיני....

תלוי בכל אחת

יש נשים שהשורש של הפחד הוא חוסר בטחון שלהן

ויש נשים שאצלן זה בגלל שהבעל לא מספיק רואה את הצורך הרגשי שלהן. תלוי סיטואציה, תלוי זוג.

לא הייתי ממהרת לתת לזה כותרת מאשימה של האישה. זה הרבה יותר ממה שכתוב בפורום בדרכ.

אם לא הייתה קודמת לזה אמירה פוגעת כלפיה, זה אולי נכון. ברגע שהמרחב הבטוח שלה מולו קצת התערער, ברור לי בכל אופן למה הרתיעה מאמירה כזו

היי אני לא חלק מהדור הזה, אם כבר מסקנות...

זו המסקנה שהכי פחות נעים לשמוע

ויש לו מקום לפחד הזה וסיבה טובה

אגב כבר בהודעה הראשונה כתבת שהחשק שלו בשמיים ואת די יבשה בקטע. אז למה התכוונת? 

לא יודעת זם זו הייתה בדיוק הכוונה, אבל לי זה היה נשמע פשוט שנשים היום רוצות לפני שמגיע השלב של האינטימיות המינית להרגיש אהובות ונראות ברבדים אחרים. שקודם כל יהיה דיבור, יהיה מאמץ מצידו לשמח אותך, תהיה קרבה רגשית יותר.. שזה יבוא בשלבים. לא להרגיש רק משיכה אלא קודם כל אהבה.

אגב אני רואה את זה כתכונה נשית נורמלית לחלוטין, לא הייתי מגדירה את זה כפחד.

איך זה אמור להעלות אותו?

איך אני מאורה להרגיש כשמדלגים על הקושי העכשויי ומציעים את מה ש"באלו" לעשות.

וכן הוא חמוד ממש 

אנחנו פשוט לא מונחים באותו מקום בקטע הזה

חיזור אמור להרגיש לנו כייף ונעים ולתת לנו תחושה שאנחנו אהובות ורצויות.

אולי זאת הייתה הכוונה שלו?

הוא בכלל יודע שזה מה שההערה שלו גרמה לך?

אני לדוגמא לא תמיד אומרת לו ואז הוא באמת לא מבין מה קורה ולמה כל מה שהוא עושה מעצבן אותי.

אני לא רואה בעיה במה שאמר, כן חושבת שהיה שווה לענות קצת אחרת כדי שישאר לו הרצון והאומץ להציע שוב בפעם הבאה.

ואם את יודעת שכל פעם שאין לך מצברוח אז אין סיכוי, שווה לפתוח את זה איתו בזמן רגוע.

את מצפה ממנו, ובצדק, אחרי כל כך הרבה זמן, להבין שגם ככה הסיפור הזה מורכב לך, שצריך אקסטרה מאמץ כדי לעורר בך חשק, ולא רק הערה על הדרך.

את מכירה את הגברים שקונים לנשים שלהן מתנה שבתכלס משמחת אותם יותר מאשר את האישה?

זה בדיוק זה.

מבחינתו זה מייצר קרבה, אינטימיות, מעודד, וקשה לא להבין שמבחינתך זה אחרת.

וזה הכי הגיוני שבעולם שהתעצבנת! הדבר הכי מעצבן בעולם זה שלא רואים אותך!

כדאי לדבר על זה, על המקום שלך מול יחסים, אבל בצורה שמנותקת מסיטואציה ספציפית, להסביר לו שזה לא נגדו, זה עניין שלך עם הגוף שלך, אבל את זקוקה למודעות שלו 

קודם כל תומכת בך לא לעשות שום דבר בכוח.

שמעתי על משהו שמצא חן בעיני.

לומר לבעל ישירות או ברמז שמה שמעלה את החשק והרצון אצלך זה כיור ריק/ כביסה נקיה/ שולחן נקי וכו וכך הוא קצת מבין את הצד שלך וגם מרוויחים מזה עבודות בית עשויות וזה גם יכול לקרב ביניכם.

אם את מסוגלת לדעתי כדאי לתווך לו את הצורך שלך בהדרגתיות, חיזור ושידול. כי באמת פני הדברים מאד שונים בין גבר לאישה.

לא יודעת של מי העיצה להרוויח עבודות בית ובתמורה להיות ביחד...

אין שומקשר בין הדברים

אם לך עושה חשק מיני שהכלים שטופים אז אחלה

תגידי את זה לבעלך.

אבל אם זה דרך להרוויח כלים או נקיון זה בעיני ממש לא במקום. לא לאיש ולא לאישה

וכן זה דוגמה לגיטימית מאד

ואין כאן שום עניין להרויח

היא לא אמרה שזה עושה לה חשק כשהכלים שטופים הכוונה כאן שעושה לה טוב שהוא מתחשב בה שהוא רואה אותה ומה שהיא צריכה.

ממש לא עושה לחשק כלים שטופים

ואין כאן שום עצה לעבודת בית תמורת להיות יחד.

אלא היא נתנה דוגמה של משהו שגורם לה להרגיש שהוא רואה אותה .

ופה לכל אחת זה אחרת...

התגובה שלך ממש נותנת דוגמה למה התכוונה SARTIDO לגבי הדור החדש של הנשים

אלא כשאתה איתי במטלות הבית אני רוצה להיות יותר איתך.

(אגב, אצלנו גילינו שזה עובד גם לכיוון השני, כשאנחנו יחד פיזית בטוב, לבעלי יש יותר חשק למטלות הבית)

הרעיון זה התחושה שאתה איתי, ואצל כל אחת זה יתבטא אחרת.

כשאני רואה אותו פעיל עם הילד, וזה מחזק אצלי את התחושה שהוא אבא טוב ומעורב-כן, זה גם יותר אצלי חשק, כי הוא איתי, והוא מראה לי את התכונות שבו שאני מאוד מעריכה 

זה חוסר תקשורת ביניכם.

הערה שלא במקום,בכוונה לא בכוונה.

רצון לקרבה מצידו.הקושי הברור שלך...

יש לי הרגשה שלא דובר על זה כלל.

כל אחד נהג לפי מה שנדמה לו ראוי והגיוני.

בלי ליצור שיח על כך.

הרבה פעמים אם לא אומרים לו ישירות תקשיב קשה לי מרגישה פגועה מ א ב  אני צריכה שתעשה/תגיד ככה וככה,הוא לא יבין ובצדק.גם אם זה כבר דובר ביניכם,

ויש מצב שכשהוא יצא ואמר לך לחכות הוא התכוון למשהו אחר מלבד להנות יחד,את לא יודעת כי זה לא דובר,

יכול להיות שהוא רצה לפייס,(ככה גברים חושבים שהם מפייסים),יכול להיות שרצה שתשתחררו יחד.ועוד...

לכל סיטואציה יכולה להיות פרשנות שונה לכל תרחיש

כמעט...

נשמע שהנקודה המרכזית שקשה חוץ ממה שהיה בעבר, זה שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך,

את התחושות שלך והמצב רוח שלך, ועל גבי זה הוא גם מעמיס ציפיות שלא בטוח שאת פנויה אליהן.

זה נכון שלא טוב לקיים יחסים כשלא בא לך, ואת לא אמורה להיענות בכח כשאת מרגישה שאת ממש לא רוצה, אבל

בעיני לברוח לישון זה לא מצב שיקדם אתכם, ועוד יותר אם הסוגיה הזאת נפיצה ביניכם.

התמודדות נכונה עם מצב כזה בזוגיות בעיני כוללת כמה שלבים (חשוב לי לציין שאני כותבת פה נקודות על קצה המזלג, אם רוצים לעשות אותם בצורה משמעותית ועמוקה, או לתקן דברים בצורה אמיתית ושורשית, זה משהו שמצריך הכוונה והדרכה משמעותיים יותר):

1. מודעות והבנה עצמית- מה פה הקפיץ והפעיל אותי?

לדוגמא תחושה שהוא לא רואה אותי, שאני מובנת מאליו, כל מיני משקעי עבר שיש בינינו בקשר ועוד

2. עיבוד עצמי של החוויה הרגשית. בדרך כלל החוויות שעולות בנו ומפעילות אותנו אינן חוויות ראשוניות, אלא להיפך

חוויות מוכרות לנו מהילדות שמשחזרות את עצמן, לדוגמא תחושה שלא רואים אותי או שאני מובנת מאליה.

זו הסיבה שהרבה פעמים תגובות של אנשים אינן בהכרח פרופורציונליות לסיטואציה, כי הן נוגעות בפצע קיים.

אם מישהו יגע בך או יתחכך בך בטעות בזרוע לא יקרה שום דבר דרמטי בדרך כלל, אבל כשיש שם פצע כואב כל נגיעה קטנה מקפיצה מפעילה וכואבת.

3. אחרי עיבוד עצמי ניתן ורצוי לשתף בתחושות והצורך שלנו.

בצורה של תקשורת מקרבת, שעוסקת בנו ובתחושות שלנו, ללא האשמה או דיבור על ובשם הצד השני.

למשל, כאב לי מאד כשאמרת לי לחכות לך, בזמן שהייתי ממש מבואסת וכאובה. הרגשתי שלא רואים אותי וכו. ממש חשוב לי ש.... אני לא מסוגלת להתקרב כשאני מרגישה חא נראית, אני צריכה להרגיש שאתה קשוב אלי כדי שאוכל להשתחרר ולהפתח וכו.

אני אוהבת לסדר ולרדת לפרטים קטנים, אבל הרבה פעמים יש בי חוסר פניות וקשב לכך

באופן כללי מרגישה שבשנים האחרונות המחשבות שלי התפזרו לגמרי😵‍💫 ומנסה מאוד להחזיר את עצמי לאיזון

אבל מצאתי, שזמן מוגדר לסדר כן עוזר לי להתאפס. וככל שאני מצליחה יותר - אני משתפרת, וגם מבינה כמה זה חשוב לי כדי להשקיע בזה.

מצאתי גם, שהשמחה נותנת לי מוטיבציה לעשות

ואין לי בעיה לזרוק דברים למזלי

ובכל זאת, כן משתמשת לפעמים בשיטות דומה לשלה מסתבר, בלי שידעתי עליהן בכלל

כנראה שאפשר להיות גם וגם😅

להתאפס מבחינת חפצים/ מחשבות או גם וגם?🙂

אצלי זה ממש משפיע אחד על השני.

וכן, גם אני שמחה על יכולת שלי לשחרר ולזרוק. לא קשה לי בכלל, אפילו נהנית מזה.

יש שעה מסויימת ביום (בדרכ אחרי שהילדים ישנים) שאני עושה סיבוב על הבית. אם נחה עליי הרוח - אשקיע בעוד דברים

העשייה בידיים מפנה את המח ממחשבות, כי ידוע שאי אפשר לחשוב על שני דברים במקביל, ואני הרי עסוקה בלסדר, כמה ואיך

זה כשלעצמו עוצר לופ של מחשבות. לי זה גם עוזר לסדר אותן אחרכך 

ונכון ככה זה עם כל הפעולות האלה שאנחנו עושות על אוטומט, גם שטיפת כלים ומקלחת מנקים לי את הראש

אבל עדיין שטיפת כלים זה די שנאת חייי

נראה לי בגיל ככ קטן כדאי קודם לאבחן

ובטח הוא גם ידע להפנות למקום שמתעסק עם זה

וכן, בהחלט יש שיבושים כשהמחזור חוזר.

יש כאלו שלוקח להן כמה חודשים להתאזן

אז רציתי לאזן עם רעש פיצוצים מעזה, חזר הפסקול.

לגבי מה שאמרת, עם ישראל בתקופת בירור דרך.

יש חילונים רבים שעושים רבות למען המדינה.

זו בדיוק הבעיה בגישה. לערבים במרחק הליכה או נסיעה קצרה יש כמויות של נשק, הם גם יכולים לא לבוא עד אליך אלא להיות במרחק של מאות מטרים על מקום גבוה ולירות בכל מי שזז.

לא עושה כלום.

לחצות כמה רחובות או איזו גדר מסכנה?

אם כמויות הנשק שלהם והתגובה "המהירה" של צבא .

שה' ישמור. למה זה לא ברור שלא אמור להיות נשק חי אצל ערבים?

דלקת אוזניים - כואב להם לבלוע מבקבוק

אולי רוצה קר או חם יותר - שווה לנסות לשנות טמפרטורה (שלי למשל אוכל רק אם זה ממש חם. בעבר אכל גם קר אבל החליט לסגל לעצמו פינוק חדש)

רוצה לאכול לבד או דווקא על הידיים

זה מה שעולה לי בינתיים 

יש לו לאחרונה טיפה יותר הפרשות באוזניים אבל לא היה נראה לי חריג במיוחד

עכשיו זה נשמע לי הכי סביר.

אשמח לדעת מה התסמינים של דלקת אוזניים

נשמע שיניים אבל את אומרת שלא

ימים יגידו

הגדולה שלי סרבה לשתות מהמטרנה הכשרה לפסח. בסוף קנינו לה מטרנה רגילה באמצע פסח (באישור רב). היא גם היתה בת עשרה חודשים בערך

אגב, אז גילינו שגם על המטרנה הרגילה כתוב כשל"פ, פשוט לא בד"צ ואין את החותמת הירוקה 

@שושנושי 

יכול להיות דלקת אוזניים

הכי סביר לי

(ואיך אני משחילה מחר ביקור אצל רופא והאם לשלוח אותו למשפחתון)

זה מדבק?

מכירה את זה אבל לא בבקבוק, אלא בהנקה(שכאילו בא לאכול ואז לא רוצה. וזה היה האוזן).

דלקת אוזניים לא מדבקת בעקרון, השאלה אם הוא סובל ונודניק ויהיה מסכן שם... 

היה לו פטריה בפה

והשבוע 2 דלקות אוזניים 

שלחתי אותו למשפחתון עם אקמול

בלב לא שלם בכלל

פשוט היה מורכב לא להגיע לעבודה (ולבעלי כנ"ל)

אוף. אף פעם לא שלחתי אותו עד כדי כך קווצ'י

והוא עדיין בקושי אוכל

אמר שאולי זה שיניים אבל לא יודע

דלקת אוזניים או גרון, גם אם אין שיעולים

הכי כדאי פשוט ללכת למרפאה

ירקות, פריכיות אורז, תפוחים..

כמובן לאכול גם מספיק מכל השאר. אבל לא להיכנע לנוחות והכיף שבנשנוש מתוקים.. 

משום מה לא מדבר אליי

אבל דוריטוס טבעי, בייגלה , קרקרים ופשוט כל דבר מלוח ופחמימה

אנסה ירקות אבל לפעמים רק המחשבה על אוכל עושה לי כמעט להקיא 

מיום ליום הבחילות ניהיות יותר ויותר ואני מרגישה שאני נהנית חסרת סבלנית ועצבנית לסובבים אותי 🤦🏼‍♀️

הבעיה שאני גם עייפה בטירוף, התרופות האלה לא עושות את זה יותר גרוע ? 

ולא לקחת את התרופות.

ב"ה שאת מצליחה להיות קשובה לגוף שלך.

לבונג'סטה וכדומה יש השלכות בטווח הקצר והארוך. לקחת אותם רק בשביל לשמור על הגיזרה זה ממש עוול בעיני.

יודעת שכאן בפורום מאוד ממליצים, אבל אף אחד לא מדבר על העייפות ועל החוסרים שזה יוצר אצל האמא והעובר.

תנשנשי כל רבע שעה, תקפידי על שתייה מרובה, שינה טובה, ספורט, וויטמינים ובעז"ה השליש הזה יעבור. את כבר בחצי של החלק הכי קשה! הרבה כוח!

כתבה במפורש שמה שמפריע לה זה המשקל.

רוב מוחלט של הנשים במערב מתחילות את ההריון בתת משקל. גם אם לא קוראים לזה ככה... בפועל זה תת משקל 

׳אבל אני גם אוכלת הרבה !

מיותר לציין שזה לא ירקות חחח ובעיקר קרקרים וכו'׳

׳דוריטוס טבעי, בייגלה , קרקרים ופשוט כל דבר מלוח ופחמימה׳

כי הגוף שלה עובד קשה.

כתבה במפורש שלא אוכלת ממתקים ושטויות.

פעם היו אומרים שבהריון ובהנקה זה בסדר לאכול פי שתיים כי זה מה שהגוף צריך.

היום מעדיפים לתקוע בונג'סטה העיקר שהאישה לא תשמין.

בעיני זה הזוי. בארץ לא מדברים על ההשלכות של בונג'סטה, תקראי קצת מחקרים באנגלית.

היא אוכלת פחמימות כי זה עוזר לה לבחילות! הגוף לא מטומטם! הוא צריך אנרגיה.  אפשר להשתיק אותו עם מדכאי תיאבון ואפשר פשוט להקשיב לו ולכבד אותו ולתת לו מה שהוא צריך.

אישה בריאה ובכושר יכולה גם לעלות 30 קילו בהריון ואין בזה שום בעיה. כמובן לאכול דברים מזינים ולא רק שוקולד. 

בייגלה וחלק מסוגי הקרקרים זה אוכל מועבד שמזיק לגוף ולא מזין אותו

מצחיק להגדיר אותם תחת כותרת ׳פחמימות׳ בקבוצה אחת עם פחמימות מזינות

היא קשורה לזה שהאישה לא תגיע לתת משקל בגלל בחילות, הקאות והיפראמזיס. זה לא מדכא תיאבון, ורוב הנשים שצריכות אותו וחוות היפראמזיס לא מסוגלות להרים ראש מהקושי.

חבל גם על ההפחדות האלה.

אין בעיה לאכול פחמימות בהריון, אבל 30 קילו אחותי זה מוגזם. מבטיחה לך מניסיון.

הגוף יכול לקבל אנרגיה גם מחלבונים ושומנים ולא רק מפחמימות

אני למשל אכלתי בלי סוף. יותר מדי. וגם עכשיו, כמעט 7 שנים אחרי, לא הורדתי את כולם.

וממש לא אכלתי רק דברים מזינים

אם הייתי אוכלת רק מה שמזין ובריא, סביר להניח שלא הייתי מגיעה למצב הזה.

המומלץ הוא לעלות עד 12 קילו בהריון, לא 30. בתזונה בריאה ומאוזנת

אם זה היה המצב פחות הייתי לחוצה על זה

אני בעודף משקל לא משהו מטורף אבל עדיין ...

אני גם משמינה המון

שמתי לב שאם ישנים טוב הרעב פוחת

תנסי לנשנש פירות וירקות, עדיף לחם מלא מקרקרים

תנסי קודם להתחיל עם מזון בריא 

אני גם כל הזמן רעבה בהריון .אוכלת. כל היום רעבה .. ואחכ קשה מאד להוריד הכל...

תנסי אולי יותר מים

כל שעתיים שלוש לאכול , אבל לנסות כן בריא

קטניות כמו חומוס

דגנים מלאים  

גבינות

זה ייתן לך תחושה אחרת לדעתי מאשר גאנק

קצת פרכיות, בייגלה, קרקרים, וממרחים

פירות אם את אוהבת, יוגורטים...

והמון מים עוזר לרעב... 

ובחילות מגבירות את התחושה של הרעב וזה מעגל שלא נגמר.

תדאגי לאכול כל גג 3 שעות. ולא רק ירקות. תוסיפי מנת חלבון ושומן. תחשבי מה את מסוגלת לאכול

ואם לא הולך, אז תאכלי מה שנכנס.

אפשר גם לשתות סודה או לקחת פראמין, אצלי זה הקל ועזר

אני מתחילה את ההריון בעודף משקל ולכן דואגת אבל בהמלצתכן משאירה ירקות חתוכים במקרר לשנשנוש ופירות אז המצב קצת יותר טוב

ביומיים האחרונים יש לי פחות רעב קיצוני ובחילות מקווה שהכל תקין 

לפני כמה שנים קנינו, היה לאלמ הנחה עם כרטיס מזרחי טפחות. רק בדף חיוב רואים את זה, אבל זה הפך אותם לזולים ביותר.

תבדקו איזה הנחות יש לחברת האשראי

מבאס ממש

חיבוקק

זה לא ממש בעיה כמו שאני לא בטוחה שזו הדרך, מרגישה שאני מקדישה יותר מדי זמן להרדמה

מניקה באמת ואז הוא נרדם, ןאז מרימה לגראפס אבל לרוב הוא לא עושה גראפס אז מעמידה אותו עלי 20 דקות, ואז משכיבה אותו על הצד בעריסה (שזו גם דילמה כי יש לו קרחות רציניות בגלל זה, אבל חוששת לשים על הגב כי בזמן פליטה זה מסוכן)

רק אם רואים שזה מציק לו (ושכיבה על הצד לפעמים עוזרת לשחרר את האוויר).

לגבי הקרחות - זה לגמרי טבעי. אצלי לכל התינוקות הייתה (ויש) קרחת קטנה מאחורי הראש, כי הם שכבו הרבה על הגב (לצערי אני לא מספיק משכיבה על הבטן). חוץ מזה לפעמים יש שלב שהשיער מתחיל לנשור (ואחר כך צומח מחדש) - זה גם יכולה להביא לקרחות. זה עובר, כמובן...

הוא ישן רק על הצד

ושמתי לב שאם אני לא מעמידה אותו לגראפס אז יש שני מצבים:

או שאחרי שעה בערך הוא קם בצרחות בגלל גראפס מציק ואז גם יותר קשה להחזיר אותו לישון

או שהוא מקיא לי בשכיבה שזה כבר מסוכן

לגבי הקרחות אני מכירה את מה שאת מתארת,  זה דילול שיער ולא קרחת ממש

אצל הבן שלי זו קרחת טוטלית 

ואחר כך זה צומח.

אם את רואה שבאמת הגרפס מפריע לו, אז אין ברירה אלא באמת לעזור לו לשחרר אותו לפני שהוא שוכב. אבל אולי אפשר לעשות את זה קצת בתנוחת ערסול ואולי גם בחדר שקט, כדי לשמר אותו במצב שינה.

ואם זה לא הולך, אז אחרי שהוא מוציא את האוויר אפשר להשכיב אותו בעגלה ולנדנד בעדינות או להשכיב בעריסה ולטפול לו בעדינות על הבטן או על הגב. זה גם לפעמים מרדים אותם.

אם הוא נרדם בהנקה לא הייתי מעירה לגרפס, אלא ישר משכיבה במיטה.

אלא אם את יודעת מנסיון שזה מציק לו.

והקרחות יעברו כשהוא יגדל ויהיה יותר על הבטן.

שמתי לב שאם אני לא מעמידה אותו לגראפס אז יש שני מצבים:

או שאחרי שעה בערך הוא קם בצרחות בגלל גראפס מציק ואז גם יותר קשה להחזיר אותו לישון

או שהוא מקיא לי בשכיבה שזה כבר מסוכן

לגבי הקרחות אני מכירה את מה שאת מתארת,  זה דילול שיער ולא קרחת ממש

אצל הבן שלי זו קרחת טוטלית 

ממש עיגול לבן מאחורה ו2 עיגולים קטנים בצדדים

עכשיו צמח לה שם כבר בחזרה