אולי תוכלו לייעץ לי כי אף אחד לא יודע אצלינו שזה הריון של בן 🤫
אני בשבוע 31 עכשיו, וראיתי מבצעים שווים בכמה מקומות לשמלות שיכולות להתאים גם להריון וגם אח''כ להנקה. אז חשבתי אולי לקנות עכשיו לברית .
העניין הוא שלא בא לי לגלות אחרי הלידה שתוך שבועיים/ שלוש השמלה ענקית עלי ואין לי מה לעשות איתה עד ההריון הבא אם וכאשר...
מה דעתכם? זה סיכון גדול מידי לקנות בשלב הזה שמלה?
הבעיה יותר זה שזה יתאים גם להנקה
אני כבר שנים לובשת את אותם בגדים גם בהריונות וגם לא בהריונות, פשוט כי יש לי בטן נחמדת באופן קבוע...
אז איך זה אצלך?
בכל אופן, אפשר לקנות שמלה מתרחבת כזו, או שמלת מעטפת - שמלות שבעיקרון מתאימות לכל גזרה.
איך את מכירה את הגוף שלך? אני בשתי הבריתות קניתי שמלה שלובשת אותה רגיל לא בהריון, בפעם הראשונה קניתי אותה בחודש שביעי ומדדתי, פעם שניה קניתי בתשיעי אז לא מדדתי בכלל, רואה לםי אורך ורוחב כתפיים, בכללי לובשת יחסית רחב ואובר סייז.
שתיהן היו עם כפתורים
אה ולגבי הבטן, אצלי זה יורד יותר משישי עד הברית, חודש שישי ישלי יום יומיים אחרי הלידה אבל זה ממשיך להצטמק עד הברית.. אני דואגת שהשמלה פשוט רחבה ככה שלא יראו כלום
ולא ממש זוכרת מה היה פעמים קודמות...
בד"כ די יורדת את כל מה שהייתי. אבל לא זוכרת באיזה תווך...
אני פוחדת שבשלב הזה לקנות זה כבר תהיה שמלה מיותרת די מהר...יש לי תחושה שבגדים של סוף הריון די מהר יהיו גדולים עלי מידי .
אווף ממש בא לי שמלה חדשה לברית , אבל לא בונה על זה שאחרי לידה יהיה לי כח ללכת לחפש
את לא בסוף סוף הריון שאז ברור שבגד שאת קונה לא יהיה טוב
וככל הנראה יהיה פרק זמן שודאי יהיה לך טוב
ואולי גם הריון הבא אם זה בא בחשבון
אבל בגד לברית זאת סיבה מספיק מוצדקת בעיני לקנות בגד.
אז תקני עכשיו שמלה. וקחי בחשבון שתהיה תקופה שהיא תשב בארון...
(לי היה את זה עכשיו בהיריון, כשקניתי שמלות שלא מתאימות בהנקה, פשוט כי הייתי חייבת בגדים נוחים בארון... אז הן יושבות עכשיו עמוק בארון ומחכות ליום שבו אגמור להיניק - שאני מקווה שזה יהיה בעוד הרבה זמן, בע"ה...)
פיצלתי כי אישירלוונטי אם את קרובה לשומרון /בנימין.. או אולי לאו דווקא.
בקיצור יש גמח לבגדי הריון, כל בגד בסכום של 5/10/15 ש"ח ואפשר לקנות בגד חדש שאחרי הלידה מביאים לגמח ומקבלים החזר כמעט מלא ( כאילו את שואלת אותו ב20 שח). בעיניי זה מושלם! לקחתי משם כבר כמה וכמה הריונות, כולל לקנות שמלות חדשות...
אם רלוונטי לך תגידי, אשלח לך מס'..
רטיבות
גדלה איתך וגם מתכווצת איתך. כך שלדעתי יש הכי פחות מקום לטעויות.
במיוחד שלרוב זה בד נעים נמתח ונוח בגדול
להפסיק לעזור למשהו בנושא מסוים,
בעלי המשיך. כי נהנה מזה / לא הבין את הבעייתיות של זה.
כל הזמן אמרתי לו שהכל עוד יתהפך עליו
והנה עכשיו זה קרה.
מעדיפה לא להיות צודקת ולא לקבל את ההתהפכות הזאת.
בקיצור אנשים - אל תהיו טובים לאחרים!!!!! גם לא במשפחה!!
Don't.
עכשיו למדנו
והלימוד הזה כואב מידי 😭
שאם מלווים כסף או משהו אחר, הוא יכול לא לחזור.
שאם עוזרים למישהו, לא בהכרח שהוא יחזיר טובה.
לא לעשות טובות שעלולות לפגוע בעצמי או במשפחה
שיש אנשים נצלנים כמעט בכל משפחה
שעזרה היא התנדבות ולא חובה ואפשר בכל רגע להפסיק אותה
זה ממש מעצבן אותי
מעצבן אותי לשמוע את האמת בפרצוף בצורה כלכך כנה וישירה
למה?
כי את פשוט צודקת
לצערי לומדים ברע
הלוואי היית פה כדי להגיד לי את זה לפני 10 שנים
עורכת:
אל תקחי אותי קשה
אני פשוט באמת עצבנית עכשיו
פשוט רותחת מעצבים על כל העולם!!
גם אני למדתי בדרך הקשה
אם כי הספיק לי פעמים בודדות והפסד יחסית קטן כדי להבין את הקונספט
אחרי שתגמרי לכעוס (ובצדק) אם תלמדי מזה לכל החיים זה אולי יהיה שווה את ההפסד הנוכחי
לכל למידה יש מחיר
לפעמים משלמים ממש בכסף על קורס או לימודים ולפעמים מפסידים (כסף/ חפצים/ חברים/ עבודה) בשביל ללמוד חכמת חיים
כן הפסד חברתי / רגשי
שזה אולי אפילו כואב יותר
או שלא.
עדיין לא החלטתי
בהמשך אפרט ואולי בכלל תגלו שזה לא כזה גרוע
למרות שלנו זה מרגיש כרגע סוף העולם
תמיד משלב פגיעה רגשית
שהרי עזרת למישהו והוא בתמורה פגע בך
זה כואב מאד
אני משתדלת ללמוד מכל פגיעה כזו מכל טעות
כדי שהמחיר לא יהיה לשווא
המקוריתזה ממש כואב לחוות דבר כזה
שאתה משפיע טוב ומקבל ההפך בתמורה
קשה מאוד!
אני ממש מכירה את זה שאת מתבאסת על מעשה טוב וכאילו, למההה זה מעשה טובב
אולי תנסו להזכיר לעצמכם שהזכויות נשארו לכם גם אם בני האדם היו כפויי טובה
יש פה מישהי שהתנסתה בזה? להביא את התינוק איתה לעבודה? מנסה לבדוק את האופציה לשלם למישהי שתהיה איתה בזמן שאני עובדת ושהיא תביא לי אותה רק להנקות.
חיסרון זה הכסף... עולה הון
וגם לא יודעת אם אצליח להתרכז ככה אם היא תבכה נגיד וזה לא רעב. אז מה . אהיה שם ולא אהיה איתה? ואם כן אהיה איתה אז בשביל מה הבאתי מטפלת?..
היתרון - לא לשאוב וגם היא קרובה אליי
עוד אופציה להביא את המטפלת שתשמור אצלי בבית
וזה עדיין יקר אבל לא מפריע לי בהתנהלות בעבודה.
שואבת וחלאס
האיש שלי קצת מסתייג כי לא סומך (בעקבות אירוע של פגיעה באמון די מטורפת אצלנו בקהילה לאחרונה.. הוא מבחינתו כרגע לא סומך על אף אחד ורוצה להכניס למעון)
דעותיכן לכאן ולכאן מניסיון או הרהורים? תודה רבה(:
אני במקומך לילד עד גיל 8 חודש +-, האופציה הכי טובה מבחינתי זה להביא מטפלת אליי הביתה עם מצלמה (ליידע כמובן שיש מצלמה) ככה תוכלי להתחבר במהלך היום ולוודא שהכל בסדר.
הייתה לי חברה בעבודה שהביאה אליה לבית אחת כזאת. היא שמרה על הילד הכינה ארוחות עשתה כביסות. לפני 5 שנים זה עלה לי 6-7 א"ש.
אם היה מתאפשר לי כלכלית זה מה שהייתי עושה.
לא מעבר לגיל 8 חודש כי *לדעתי* בגיל הזה כבר יותר כיף להם שיש חברה (אולי למצוא אמא נוספת באזור וככה העלות תהיה זולה יותר לכל אחת מכן..)
למה שבמעון יסמוך יותר מאשר מטפלת שבאה אלייך הביתה?
ולגבי האופציות מכירה מישהי בהכרות ממש קרובב שעובדת מהבית, קוסמטיקאית ויש לה בבית מטפלת
לדעתי זה חלום (אם אין שיקול כלכלי) בין מטופלת למטופלת היא יכולה להניק
או לשאוב לעת הצורך
יודעת ורואה איך לתינוק והוא בסוף הרבה יותר קרוב אליה..
צודקת שזה לא הרמטי ולא חסרים סיפורים. אבל....
מצלמה אצלי בבית מרגיש לי פולשני, לא נוח לי עם זה..
גם במעון יכולות להיות בעיות של אלימות,
תמיד כדאי להקליט.
בבית יש אפשרות לשים מצלמה ושהיא תפעל רק כשהמטפלת נמצאת ואחר כך לכבות.
חשבתי איתך בבית אז לא קלטתי במה החשד
הייתי מתחילה עם מטפלת איתך בעבודה
מקסימום רןאה שלא מתאים לך אז משנה
שוב, בלי החיסרון הכספי
ואז לדעתי זה לא פולשני.
בפועל אפשר לנסות שתבוא איתך (יש לה איפה להיות בעבודה? כי עכשיו חורף אז זה פחות לטייל בחוץ) ואם זה פחות מתאים שתהיה אצלך בבית (אני מכירה מישהי שעשתה חלק ככה חלק ככה בעיקר בגיל קטן שעוד לא אכל מוצקים לקחה את המטפלת איתה ובהמשך כשגדל המטפלת נשארה איתו בבית)
ניסיתי רק איהז פעמיים וגם המטפלת היתה חסרת נסיון ועל כל פיפס הביאה לי אותה ופו'ט תא היה אפשר לעבוד ככה
וגם לשמוע אותה בוכה לרגע- אפילו שגם אצלי יכולה לבכות לרגע- זה עדיין יותר קשה לי..
אלא אם זה במקום מרוחק ומטפלץ טובה
אצלי בעבודה וגם בעוד מקום שהתראיינתי פעם, יש מעון קרוב/צמוד. שאפשר להגיע באמצע היום להנקות.
החיסרון בזה שלרוב לא שולחים למעון בימי שישי, כי זה להגיע במיוחד למי שלא עובד בשישי
שמרתי על תינוק בבית שלו מגיל 4 חודשים בערך, כשהורים היו בעבודה מחוץ לבית
הם היו ממש מרוצים מהסידור הזה
לקחתי להם גם מחיר יחסית זול 40 שקל לשעה, לא יודעת כמה מקובל היום לקחת על דבר כזה, אבל זה אחלה פתרון למי שיש לו את האפשרות
בכל מקרה אצלי זה מעולם לא היה רלוונטי משיקולי תקציב.
היא תינוקת קטנה, זה לחודשיים שלושה
בבקרים בדכ לא בוכה, זה לא הזמנים של הגזים וכאלה
אוכלת, קצת משטח פעילות וישנה
עובדת במשרד גדול ויש חדר שאפשר לפנות בשביל זה
לעבודה תינוק מגיל 10 חדש'
לא נעזרתי במטפלת בעבודה
בעיקרון אם המקום מתוחם ומתאים להביא לול משחקים
ומבחינת הצוות זה לא מפריע אז ממש מעולה
נכון לעכשיו אחרי כמה שנים שהייתי עסוקה בהריונות ולידות, קצת הפסקה..
מרגישה שאין לי חלומות בכלל שקשורים רק לעצמי (ולא לילדים) יש לכן חלומות? מהם (אולי יתן לי רעיונות)?
אני מטופלת במקום אחר ושוקלת לעבור לשם
קבעו לי לד"ר עליזה מזרחי, אשמח לשמוע אם יש למישהי תובנות
תודה
ותרגישי טוב אהובה.
על הדרך מקפיצה
היי..
אשמח להתייעץ...
מחזור אחרון היה ב3.12, בדיקת הריון חיובית ביתית ב3.1.
היום (שזה תחילת שבוע 6 לפי מחזור אחרון ), קמתי עם דימום משמעותי והתכווצויות (שבינתיים נרגע משמעותית) , הגעתי למרכז בריאות האישה, הרופאה עשתה אולטרסאונד, לא התרגשה מהדימום, ולא ראתה כלום חוץ מרירית עבה. לא שק הריון ובטח לא דופק. היא אומרת שיכול להיות שזה ביוץ מאוחר ולכן לא רואים כלום ולא קבעה חד משמעית שההריון נפל.
בינתיים שלחה לבדיקת בטא שעשיתי עכשיו, ומחר אני אמורה להיות אצל הרופאה בלי קשר (תור שקבעתי מזמן לאולטסאונד ראשון)...
אשמח לשמוע מכם האם יש עוד תקווה או להספיד...
בשלב הזה באמת שאי אפשר לדעת
מקווה איתך לבשורות טובות
אוף
היתי שם ..וזה באמת מבאס וכואב
אני חושבת שאם הביוץ היה מאוחר בשבוע עדיין סביר היה לראות שק...
אבל ...הז לא 100כמובן
תבדקי..
ואני היתי מתכוננת נפשית לשחרר ולאופציה שלא
ומקסימום מופתעת לטובה
זה באמת מה שאני עושה כרגע, משחררת ומקסימום נופתע לטובה.
מה בד"כ הפרוצדורה אם זה לא מתפתח? האם הדימום שיש עכשיו זה המחזור?
לא פשוט בכללל המצב הזה
לצערי הייתי בו בעבר
המלצתי : לשחרר ולשחרר.
ובעז"ה תקווי לבשורות טובות.
אבל במצב הזה יתכן שלא. וחבל לצפות ולהתרגש
מי רוצה להצטרף אלי להימנע מסוכר לבן, קמח לבן (ואולי-חלב פרה) בשבוע הקרוב?
וואי חייבת חייבת
איך עושים את זה?
מה זאת אומרת איך?
לחם מלא
בלי עוגות עוגיות שוקולד ממתקים
אם את רגילה לחצי כפית סוכר בקפה אז לא נורא🙈
אני לא אוהבת קפה...
מתוק...
מכל סוג (חוץ מבשבת, כזית לחם ועוגה)
חלב אני עוד שותה לצערי אבל מנסה להפחית
וסוכר מפחיתה אבל לא לגמריי
כשניסיתי ממש להפחית, הייתי עייפה כמו בתחילת הריון ולא מרוכזת וזה עשה לי רע האמת, לא הצלחתי להמשיך
אני לא אומרת שבהכרח כדאי לך (אני רחוקה מזה שנות אור)
לצמצם זה די והותר....
אבל אם רוצים באמת להגמל צריך להיות שלב מסוים עם אפס סוכר (סגנון קטוגני או פליאו) עד שהגוף כבר לא מחפש את זה.
וכן, יש תופעות לוואי 😞
אבל אני בסדר עם זה
כל השתדלות מבורכת, והצלחתי להוריד הרבה ב״ה
כמה שאפשר, כי עם סוכר זה יותר מורכב יש אותו בהמון מוצרים...
בהצלוחה לנו
האמת לא קשה בכלל
אולי כי בעבר הייתי טבעונית שאוכלת רק אורגני וגולמי, אז פתאום זה שטויות חחח
גם היום יש מודעות אז יש תחליפים להכל.
דבש במקום סוכר, קמח כוסמין/שיבולת שועל במקום קמח לבן, וחלב - שותה חלב פרווה של אלטרנטיב הכתום שהוא ממש טעים
למה ההימנעות מחלב? זה עושה לך בעיות בעיכול?
אם כן מבינה אבל אם לא אני בכלל לא בטוחה שהחלה של אלטרנטיב יותר בריא (ז"א אני די בטוחה שהוא לא)
שתיתי אותו המון בהריון, כי היה לי דחף גדול לשוקו, קורנפלקס אז כשנפלתי לזה זה היה עם אלטרנטיב ולא חלב פרה, הרע במיעוטו.
עכשיו בהנקה הפסקתי ואני גם נמנעת לגמרי ממוצרי חלב כי זה מחליש את המערכת חיסונית
אצלי אני ממש מרגישה את זה, אחרי חלב ניגר אני ישר עם ליחה, כאבי גרון,
הוא לא טוב לאף אחד אבל אצלי יש השלכות מיידיות
חלב עיזים טוב לי , וגם טעים ובריא..
הבעיה זה המחיר- 16/17 שח לליטר
לאחרונה אני סובלת מגוש בשד. מניקה.
הכי כואב לי כשאני מניקה מהצד השני והחלב שמצטבר באזור הגוש לוחץ ומכאיב אז אני מעסה אותו תוך כדי רפלקס הזרימה וזה מקל.
עד עכשיו ייחסתי את זה לסתימה של צינורית. עכשיו פתאום חושבת שאולי זה גוש מחשיד שצמח בלי קשר להנקה וכשהשד מלא החלב לוחץ על המקום וגורם כאב.
שלחתי פניה לרופאת משפחה והיא אמרה שאני צריכה אולטרסאונד אבל רק כירורג יכול לתת לי הפניה כזאת.
אין תורים זמינים בקרוב.
בהנחה ולא כדאי לחכות עם זה- איך אני משיגה תור דחוף? מאוחדת, אזור ירושלים.
שיבקשו מהכירורג/ית להוציא לך הפנייה לאולטרסאונד.
אני פשוט הגעתי ונדחפתי בין התורים. זה בדיוק שניה להוציא הפנייה, לא עשיתי טיפול או בדיקה..
רק בהמשך עשיתי בדיקה,
ממליצה על דר שלום פרידמן בטורים/בית אגד.
זה ברוב המוחלט דלקת וכד' ולא משהו בעייתי
הגושים הבעיתיים לא כואבים.
ומצטרפת לקודמתי, תפני לנציגות קשרי לקוחות שיקבעו לך תור דחוף או שיבקשו הפנייה.
יש פה שרשור נעוץ עם המלצות לרופאות
תנסי להצטרף לרשימת המתנה באפליקציה
בדר"כ יש הרבה ביטולים
ועוד משהו- תודה רבה על הכותרת שלך! זה מחמם את ה❤️.. כי באמת השאלה הזאת נראית טכנית אבל אני באמת צריכה חיבוק..
לי היה גוש במקום אחר ורופא משפחה אכן הפנה לרופא מקצועי אבל באותה נשימה הביא גם הפניה לאולטראסאונד
בתור אחת שיש לה גוש שהיה עם סבירות גבוהה מאוד לגוש חשוד (ב"ה שפיר), אני יכולה להגיד לך שזה ממש לא כואב - גם לא בלחיצה / דחיפה..
אלופה את שהלכת להיבדק
מקווה בשבילך שממש בקרוב תמצאי תור פנוי ותוכלי להסיר את הדאגה הזאת מליבך
שבדק אותי אמרו נשיהם שזה מרגיש כמו רקמת שד-סוג של גוש שומני לא מזיק
ויש לי הפניה לאו''ס אבל ממ שמסובך לי הלנסוע ולהגיע מהרבה סיבות
אז תוהה לעצמי לץהאם באמת צריך?
תכלס הם כמעט אמרו שזה זה בבטחון לפי המישוש
ובאמת גם עשיתי בדיוק בדיקת דם והכל יצא תקין אז חושבת שזה גם מעיד על משהו
קיצר מתלבטת
אם זה היה נגיש היתי עושה אבל הז ממ שמסובך כי אין להשיג בייביסיטר אצלינו וזה בעיר רחוקה והסיעה באוטובוס לכל צד ובוקר שלם על זה
שבוע 35, בלילה הרגשתי צירונים כאלה כמו של התחלת לידה.. ממש כאבי גב תחתון עם התקשות הבטן למשך כמה שעות ואחרי שקמתי ב5 🥱 הם נעלמו ברוך השם
אני זוכרת שהיה לי ככה בלידה הקודמת אבל בשלב יותר מאוחר. בחודש 9 שבוע של צירים במשך מספר שעות, שלא מקדמים לשום מקום.. ובעצם ככה גם היתה הלידה עצמה עם צירים לא סדירים!
אז למה זה קורה?
איך אפשר שלא יקרה? 🤔
חשוב לי לישון בלילה😄
צירונים בערב, ובבוקר כאילו כלום.
כל לילה הייתי בטוחה שאני הולכת ללדת בבוקר.
(ובלי קשר הייתי בטוחה פעמיים בשבוע במעקב הריון בסיכון שיזרזו אותי. ממש ציפייה ללדת החל משבוע 30 😅)
בעז''ה שיהיה בעיתו, בזמנו, בקלות ובידיים מלאות!!
סליחה על הנושא החרוש...
למישהי יש את דגם הבייסיק של ספורט ליין סיילו?
אני בהתלבטות ולא מצליחה להכריע-
בין דגם הבייסיק שאני יותר אוהבת את איך שהוא נראה, פשוט ונקי..
לבין הxl שיש לו בולמי זעזועים בגלגלים וגם פתחי אוורור באמבטיה (אבל עיקר ההתלבטות על הגלגלים, נראה לי יותר משמעותי).. אבל אני פחות אוהבת איך שהוא נראה (בדגם של 24).
מרגיש לי שסתם הסתבכתי אבל אני פשוט לא מצליחה להחליט.
השאלה- עד כמה משמעותי השדרוג של הגלגלים עם הבולמי זעזועים?
יש למישהי את הבייסיק ויכולה לומר אם נוסע טוב? אנחנו לא גרים במקום שיש יותר מדי מקומות לא סלולים..
תעזרו לי להחליט 🙏🙏
ואני ממממש אוהבת את הרגיל
הוא הרבה פחות כבד
נוסע כמו מרגרינה בערך..באמת ממש כיף להיגוי
הוא בסדר גם בדרך לא סלולה
אבל אם את גרה במקום כזה שזה הקבוע שלך-אז אולי כן עדיף את האקס-אל או פי-אל.
הן כן יותר כבדות קצת בגלל הגלגלים
אבל לא בפער ענק..אבל כן יהיו יותר נוחות לדרכי עפר ואבנים
אבל גם הרגיל בסדר..
טוווליילי יש אותו
זה גלגלים גדולים והעגלה עצמה עם פתחי אוורור בדוגמה יפה
אני לא זוכרת את השמות של הדגמים האחרים
אבל בחנות אמרו לנו שהאולטרה זה שילוב של 2 דגמים
אני ממש אוהבת
פחות אהבתי את הפס מתכת שיש סביב העגלה, אוהבת מראה יותר רך..
לדעתי חלומייייי במיוחד אם הילד צפוי להיות בגיל של זמן בטן באזור הקיץ
לי אין את זה בעגלת אמבטיה, אז שמה את הילד עם הגבהה ככה יכול להיות גם על הבטן וגם לראות את העולם
שהוא מתאים ליותר חודשים כי האמבטיה גדולה יותר
זה הכל
זה היה נראה לי אותו גודל אמבטיה.
הפולד קצת יותר קטנה.. התכוונת אליה?
ורוב הסיכויים שנקנה אותה בע״ה
היא בגודל טוב ושווה את המחיר לעומת אחרות
מישהי בגישה של לידה טבעית
שתהיה תומכת מכילה אפילו קצת אימהית
אני רוצה מישהי שיש לה ידע/ התמחות/ ניסיון בליווי לידות כשהיולדת עם פגיעה מינית, לא יודעת מאיפה להתחיל לחפש… ואם זה בכלל דבר שקיים.
אזור המרכז
אשמח להמלצות
ועצות אם יש לגבי לידה (שנייה) אחרי פגיעה… מרגישה שאני ממש מדחיקה את זה כי נורא היה לי גם קשה עם זה בלידה הקודמת שהייתי ללא דולה ומאז הבנתי שאני ממש צריכה…
וקראתי על מרכז טיפולי בתל אביב עם אנשי מקצועות טיפוליים מגוונים שמתמחים בנושאים כאלה. נראה שיש גם דולות בצוות, ואפשר בטח להתייעץ איתם.
נראה מקום לא דתי, אולי חיסרון מבחינתך,
אבל מצרפת קישור שתראי אם יכול לעזור לך..
אודותינו - עולם ומלואה עולם ומלואה בריאות נפש האישה
הלוואי שתמצאי שליחה נכונה!
חיבוק🧡
זה לאו דווקא טראומות של פגיעה מינית, גם טראומות של לידות קשות בעבר. אבל עיקר ההתייחסות שלהם זה במצבים של פגיעה מינית בעבר.
האישה מגיעה לבית חולים ונפגשת עם רופאה ומיילדת שמתמחות בעניין הזה. בונים תכנית לידה ביחד. התיק שלה מסומן כמישהי שהייתה במרפאה הזו, וכך כשהיא מגיעה ללדת הצוות יודע על כך ומתייחס בהתאם- כמובן בשיתוף של הרופאה והמיילדת שליוו את האישה.
אני יודעת על אחת כזאת בהר הצופים, מאמינה שיש עוד גם במרכז.
על אפרת קורנפלד
אלופה ומקצועית ממש!
אבל מלווה רק בלניאדו.
אני ילדתי אחרי פגיעה.. נפגעתי בילדות. הדחקתי אתזה שנים... אחרי הלידה הראשונה זה התפרץ ממש חזק ולקח לי זמן להבין למה הלידה הייתה ככ טראומטית בשבילי, כי סהכ התנהלה ועברה בטוב בלי עניינים מיוחדים.. ואז הבנתי שהסוף היה לי ממש חשוף. והרגשתי ששוב פולשים לי לפרטיות שלי. וכאילו חווה שוב את הכאב והכיווץ הזה... ובלידה השניה, איך שהגעתי לפני שעשו משהו בדקו וכו, גייסתי את כל כוחותי ואמרתי להם בבקשה אל תגעו בי בלי רשות עברתי פגיעה. וואו, את לא מבינה כמה רגישות והקשבה זה הכניס לחדר וללידה הזאת. זה היה ממש ריפוי. ממש הרגשתי ששמרו על הכבוד שלי.... ממליצה לך לנסות. שהצוות שאיתך ידעו מזה. זה עוזר.
(ממליצה גם על עיבוד לידה, עזר לי המון...)
מאחלת לך חווית לידה טובה ונעימה!
אז כבר לידה קודמת ידעתי לפני שאולי יהווה טריגר
וחשבתי שאגיד
בסופו של דבר לא אמרתי, לא יודעת התחלפה לי המיילדת באמצע הייתה החלפת משמרות ופתאום באה עוד אחת ומרדים וזה והיה לי קשה המחשבה שאצטרך להגיד לכל אחד מאנשי הצוות לא הצלחתי…
בלניאדו יש אפשרות כזאת,
עם מיילדת פרטית תהיה לך הכרות מוקדמת
תוכלי לעשות איתה תוכנית לידה עם ההדגשים וכל מה שחשוב לך
ואחד היתרונות הגדולים זה שהיא איתך כל הזמן ,
אין חילוף של מיילדות והיא תשמור שכמה שפחות צוות ככל שהלידה תאפשר יכנס לחדר
יש פרטים על זה באתר של לניאדו
היי בנות🩷
ב12 ימים אחרונים התחלתי לעשות בדיקות ביוץ, הבדיקה שעשיתי היום (האחרונה בתמונה) יצאה יחסית כהה לכל האחרות. האם זה הגיוני שאהיה בביוץ ביום- יומיים הקרובים?
כי אני אמורה לקבל מחזור עוד 4 ימים🥴
המחזור שלך סדיר בד"כ?
ואז קיבלתי מחזור ללא הגלולות (אחרי 28 יום)
ואמורה לקבל בשישי הקרוב
להרפות
הרדיפה אחרי הביוץ מתישה
במיוחד אם הגוף עדיין לא חזר לאיזון
אני בכלל לא סומכת על הבדיקות האלו.
אם כבר אז מעקב זקיקים
והתחלת לבדוק מאוחר מידי ואז אולי אולי זה מסמן הריון. לי קרה 2 האופציות ב2 מקרים שונים.
אם זה מגיע לתוצאה חיובית לגמרי תעשי בדיקת הריון אם זה שלילי תוכלי לדעת שיש ביוץ מאוחר ואת צפוייה לקבל רק בעוד שבועיים.
זוכרות אותן?? מעניין אם הן עדיין פה
ואז נזכרתי בכל מיני ניקיות ותיקות ובשרשורפלצת הקורעים מצחוק ש @השם בשימוש כבר כבר היתה פותחת עם @אם כל חי ו @תוהה לי
וכמובן @מיואשת***** המהממת
איזה פרץ נוסטלגיה השתלט עלי פתאום😂
אני גם כבר בעיקר קוראת ובדר''כ זה כבר במיטה ואין לי כח לכתוב.
וכיף לדעת מי את...
ולא דרך הילדים/ הבעל.
אתן לומדות קבוע? לבד? חברותא? הולכות לשיעור?
מה לומדות?
ספר מסויים, שיעור כלשהו, מה שמזדמן, סביב מעגל השנה..?
איך מצליחות להתמיד?
איזה עוגנים נוספים יש לכן בעבודת ה' שתוכלו לשתף ולחלוק?
מוצאת את עצמי רחוקה נורא. המעבר לאימהות, מילואים, עבודה במשרה מלאה, הרבה נקודות שלא טוב לי בהן... הרבה טלטלות ועומס פיזי ונפשי.
מוצאת את עצמי מתרחקת מעצמי ומה' ולא מצליחה לחזור. מרגיש לי שנהייתי קצת "צינית" התחספסתי ולא מצליחה להגיע לתורה ולעבודת ה' ממקום נקי ותמים כמו של לפני כמה שנים.
מחפשת תורה ועבודת ה' שתיגע לי בלב, שתעורר לי אותו... משהו שידבר אליי בתוך שטף החיים, תורה של מורכבות, לא תורה של "חממה" או שחור לבן.
אשמח לעצות ושיתופים מחכמתכן וניסיונכן ❤️
עד כמה אני מנכיחה מולו כל מה שעובר עלי
מדברת איתו על מה שאני מרגישה
כמה אני עומדת מולו וחווה שהכל ממנו
וחושבת שלמצוא עוגנים שנותנים לי מפגש
כמו ללכת בשבת לקבלת שבת
לקרוא מספר על פ''ש
אני אוהבת הכי חומש עם רש''י ולחפש חידושים
אפילו כמה דקות
הרבה שירי שבת
וכשלא יוצא לי ללמוד בעצמי..שעורים ברשת...יש המון...במלא סגנונות
הרב איל ורד
הרב ראובן ששון
הרב דודי דודקביץ
הרב יהושוע שפירא
הרבנית ימימה
הדס לוינשטרן
הרב שניאור אשכנזי
הרבנית רחלי בזק
וכו
או בזמן מטלות הבית
ופשוט מקשרת אותו לכל דבר בערך שעושה. לפני שיחת טלפון או מפגש עם אנשים יש לי פסוק שאני אומרת, לפני שהולכת לישון גם.
עיקר האתגר אצלי זה למצוא זמן להתבודדות, יש על זה הרבה מניעות, אבל כשאני עושה את זה, זה ממש מחדש אותי ונותן מרווח לנשמה.
בגדול הקבוע שלי הוא לימוד ותהלים בשבת ושיעורי תורה באמצע שבוע
בלימוד שלי יש קבוע ומשתנה. הקבוע שלי הוא תמיד פרשת שבוע בלי נדר, כבר איזה 15 שנה
משתנה - תלוי מה אני רוצה ללמוד. מספרים על אורחות חייהם של גדולי ישראל וכלה בספרים כמו עלי שור / תניא/ מוסר
תורה של מורכבות כמו שאת קוראת לה, מצאתי בכמה אופנים
1. התבודדות. אין כמו השיח עם השם. גם אם אין מה לדבר ולהגיד, להקדיש את הזמן ולבקש ממנו ה' שפתי תפתח. אני רוצה לזכות להתקרב אליך ולהרגיש אותך נוכח בחיי. אם את חווה עומס רגשי ופיזי, אז בטוח יש על מה לדבר . להתפלל ולהודות על כל דבר קטן שנראה לך מובן מאליו, ולבקש על כל דבר שאת רוצה שיקרה.
כשהשם נוכח בכל דבר שאת חווה, הוא איתך. גם במורכבות. גם בשמחה. הוא איתך.
2. התורה היא אותה תורה, בין במורכבות ובין בתקופות היותר טובות ב"ה. השאלה היא מה את מרגישה שאת רוצה לשמוע.
אם את רוצה נחמה וחיזוק באמונה, יש שיעורים על אמונה מתוך הקושי, הרב יגאל כהן והרב פנגר מדברים על זה המון
אני הרבה פעמים הרגשתי שזה לאו דווקא מה שאני רוצה לשמוע עכשיו ושזה לא סותם לי את החור בלב, ומה שיותר עזר לי להתחזק זה שיעורים של כל מני סוגיות הלכתיות מעניינות, ומתוך המורכבות המופלאה שעולה מהשאלה בתחילת השיעור ודברי חזל והמסקנה בסוף, זה תמיד מחזק אותי ומאיר לי את הנשמה ומעודד אותי וממלא אותי באמונה ובטחון. זה מן מנגנון בלתי מוסבר כזה, שהלימוד הזה פשוט מאיר לי ומחזק' אותי. ואם אנסה להסביר, אז כאילו אם על כל פרט ופרט בהלכה יש ככ הרבה מחשבה ועומק, קל וחומר שגם בעניניי יש הרבה פרטים ועומק ובטוח שמה שאני עוברת זה לא סתם, אני פשוט לא רואה את התמונה המלאה אבל השם ככ טוב וככ רוצה בטובתי, שאני מאמינה לו גם אם אני לא רואה או מרגישה את זה כרגע ואני בטוחה שעוד אזכה להודות לו
3. לימוד אמונה.
שולחת חיבוק
שלימד אותי גמרא במדרשה נתן לנו טיפ שהולך איתי עד היום - לנצל רגש יומיומי, שעולה בשטף החיים, להתייחסות לה'. נניח הספקתי אוטובוס אז להודות לו רגע ולהמשיך, נניח אני חוששת ממשהו אז לומר לו שאני ממש-ממש מבקשת על אותו עניין, עצובה - לספר לו למה. זה קצר ויוצא כמה פעמים ביום, שונה מלייחד זמן להתבודדות...
2.
אני חברה בוועד בית הכנסת שלנו, והדיונים המגוונים מספקים לי הרבה.
3.
אם היה לי זמן הייתי מעיינת בהגותו של הרב שג"ר שהיא בערך שם נרדף לתורה מורכבת ולא-חממתית, שביקשת. ישנם הוגים נוספים כמובן. מעתיקה רשימת ספריו מויקיפדיה - מאמינה שישנם פחות קשים להבנה מאחרים:
"הסדרה לזמן הזה – דרשות למועדי השנה:[10]
זיכרון ליום ראשון – דרשות לחודש אלול וראש השנה, 2000
על כפות המנעול – דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים, 2004
פור הוא הגורל – דרשות לחג הפורים ולחודש אדר, 2005
זמן של חירות – דרשות לחג הפסח, תש"ע
בצל האמונה – דרשות לחג הסוכות, תשע"א[11]
ביום ההוא – דרשות ומאמרים על יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות ויום ירושלים, תשע"ב
להאיר את הפתחים – דרשות ומאמרים לימי החנוכה, תשע"ד
שארית האמונה – דרשות פוסטמודרניות למועדי ישראל, הוצאת רסלינג, תשע"ה
הסדרה צירופים חדשים:
לוחות ושברי לוחות: הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם, תשע"ג
בריתי שלום: ימין ושמאל, מלחמה ושלום, בעריכת זוהר מאור, אורי ליפשיץ ועוזי פוקס, תש"ף
הסדרה עיונים חדשים בהלכה:
זאת בריתי – מאמרים על גרות, חילוניות ונישואין אזרחיים, תשע"ב
הליכות עולם – הלכה והיסטוריה, בעריכת איתן אברמוביץ, תשע"ו
הסדרה שיעורים בגמרא:
שמיטה – שיעורים בגמרא, בעריכת איתן אברמוביץ, תשע"ה
יומא | סוכה | ראש השנה – שיעורים בגמרא, בעריכת עמיחי רוזנפלד, תשע"ז[12]
ברכות – שיעורים בגמרא, בעריכת עמיחי רוזנפלד, כרך א: תש"ף (על פרקים א–ב); כרך ב: תשפ"ב (על פרקים ג–ד)
הסדרה נמתיק סוד – עיונים חדשים בחסידות:
שיעורים על ליקוטי מוהר"ן, בעריכת נתנאל לדרברג, כרך א: תשע"ג; כרך ב: תשע"ה
שיעורים על ספר התניא, בעריכת אלחנן ניר וזוהר מאור, תשפ"א
ספרים נוספים:
שובי נפשי – קובץ פרקי עיון על דרכי התשובה, 2001
כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית, 2003
אהבוך עד מוות – עיון רב תחומי בסוגיית קידוש השם במסכת סנהדרין, בעריכת נעם סמט, 2004
רעים האהובים – דרשות חתונה של הרב שג"ר והרב יאיר דריפוס, 2008
"נהלך ברג"ש" – אסופה ממאמריו שיצאה לכבוד יום השנה לפטירתו, התשס"ח
פניך אבקש – דרשות שנאמרו בישיבת הכותל בשנת תשמ"ב, תשס"ח
בתורתו יהגה – לימוד גמרא כבקשת אלוקים, תשס"ט[13]
על פי שיעוריו הוציא שלמה שוק את הספר תאנים מתוקות – אוספים בחסידות כפי שלמדתי מהרב שג"ר
Faith Shattered and Restored: Judaism in the Postmodern Age, ירושלים 2017, בתרגומו של אלי לשם ובעריכת זוהר מאור. אחרית דבר על ידי הרב שלום כרמי."
ולא באמת צריכה שיעורי תורה
גם לא ככ אוהבת, אין לי הרבה סבלנות
ואני גם מאוד בררנית כשמדובר בדברי תורה
ללמוד גם אין לי הרבה סבלנות וכח
מחזק אותי המחשבות, להיות עם ה'
במחשבות, ברגשות
זה יכול להיות ניגונים מסוימים או שירים
ועצם זה שאני מתמידה במצוות מבחינתי זה כבר המון
לשמור שלא לעשות עבירה גם לא בשוגג
ולא בבין אדם לחבירו
עצם הידיעה שאני מתמידה בזה וזה משמח את ה' ועוזר לעם ישראל זה מחזק אותי מאוד.
להתפלל לבקש על עצמי ועל אחרים...
בתור רווקה היה הרבה יותר
בתור נשואה מרגישה שהעבודה שלי זה בעולם המעשה
ויש שם הרבה עבודה 🙄
על פרשת שבוע ותנ"ך ולפעמים מודעות אישית רוחנית.
בשבת אני קוראת שיעורים כתובים של הרבנית ימימה מזרחי ושל יעל כורסיה (שיש לה שיעור שבועי על מודעות עצמית מתוך פרשת השבוע - ממליצה להצטרף אליו אם יש לך פנאי פעם בשבוע בערב), ומשתדלת גם לקרוא פרשת שבוע בשבת (לא תמיד מצליחה).
משתדלת גם לומר תהלים יומיים, ומדי פעם כותבת ביומן שלי ומפנה את ה"פריקה" כתפילה לה' (לא תמיד מצליחה).
גם בעבודה שלי יוצא לי הרבה לעסוק בתכנים תורניים, ומשתדלת להקדיש את זה גם כלימוד תורה. וגם כותבת (בצורה של פרוזה) על רעיונות תורניים ותנ"כיים שמדברים אליי...
עדיין יש לי עוד הרבה לאן להתקדם...
בכל אופן, ממליצה לך לבדוק את השיעורים שם יעל כורסיה (הם בתשלום, יש דוגמאות ביוטיוב) וגם את השיעורים של הרבנית רחל בזק - יש לה גם שיעור שבועי חינמי וגם "חבורה" של לימוד פעם בשבועיים - לימוד רוחני ונפשי מעמיק מאוד, שזה בתשלום. תגגלי ותגיעי לאתר שלה.
והכי חשוב - להתפלל על זה... ולשמוח בעצם הרצון שלך להיות מחוברת ככה... זה מראה שיש בך גרעין של אמת רוחנית טהורה❤️
ורק אומרת שאנחנו לא חרדים
אבל משתדלים בדברים הקטנים
נניח בנסיעות או בין נסיעות לשים שיעור תורה או שירים מחזקים.. אומרת מזמור לתודה כמה פעמים ביום
משתדלת ללמד את הילדה דברים כאלה דברים נניח אם שכנה מבקשת משהו אז הינה עשינו מצצוה ועזרנו.. ראינו מישהו שמבקש שקל אז נותנת לה להעביר לו.. על הדרך מסבירה לה .. לסדר את הארון ומה שלא מתאים מעבירים לילדה שאין לה כנ״ל צעצועים.. לשים צדקה נרות באמצע שבוע ולהתפלל להגיד תודה
ממש בדברים הקטנים כי אצלי זה לא חרדי ממש אז זה עולם ומלואו
כשאני חושבת בעצם מה אני רוצה שיקלטו ויראו בבית ואיזה דוגמא אישית ולמה אני רוצה לחנך אותם
זה גורם לי לעצור ולבחון את עצמי
ולדאוג לדייק את עצמי לבסס ולחזק את האמונה שלי
ולהתפלל ולהחיות את שולחן שבת וכל מיני
אפשר סביב פרשת שבוע או ספר מעניין.
העיקר הלימוד והחיבור
לא סתם מדברים על חברותא - לימוד לא דומה בשום צורה להקשבה
אתה חיב להביא שם משהו מבפנים
וביחד הרבה יותר קל ומפרה מאשר לבד
ותודה שפתחת את השרשור גרמת לי להרבה מחשבות...
אז שמעתי את הפרק הזה וממש חיזק אותי,ממליצה מאוד!!!!
חובת הלבבות - שער הביטחון 01 - פתיחה
בס״ד
לימוד כמעט ואין לי כלום בשנים האלה. במציאות אידיאלית הייתי מכניסה משהו קבוע אבל האמת היא שאני לא מרגישה שזה חסר לי *כרגע*. לפני הילדים שהייתי לומדת המון! חברותות, שיעורים, לבד… אבל עכשיו אני מרגישה שבשלב הנוכחי של החיים אני חיה את התורה ואת הקשר עם הקב״ה דרך המשפחה, האימהות, הבית. ממש הכי קלישאתי שיש והכי מפתיע גם את עצמי, כי הייתי ממש שכלתנית בהקשר של לימוד תורה.
משהו שמאד מחברת אותי, זה לדבר עם הקב״ה, להודות לו, לבקש ממנו, לשתף אותו בקצרה. ממש תפילות ספונטניות תוך כדי שטיפת כלים, הליכה ברחוב או במיטה רגע לפני שנרדמת…
עוגנים - בעיקר התפילה בבוקר.
ועד לתחילת המלחמה גם בהדלקת נרות. זה די הלך לי לאיבוד עם המילואים ועוד דברים אבל מקווה עד מאד להצליח לחזור לזמן השבועי הזה כי הוא היה עולם ומלואו בשבילי.
יש לי תור מחר בבוקר
תור שדחיתי חודשים.. לבדוק את ההתקן
אבל אני מאוד הייתי רוצה לעשות ביטני ולא וגינלי.
זכור לי שאם השלפוחית מלאה אז יותר קל לראות את הרחם דרך הבטן, נכון? אם אשתה מלא מים לפני זה יכול לעזור?
קבעתי תור לרופאה שלא הייתי אצלה אף פעם
מקווה שתהיה רגישה ונחמדה
בהצלחה
אני חושבת שאם שותים מלא מים לפני אז רואים יותר טוב
אני אנסה
ממש מקווה
וזה מזכיר לי למה דחיתי את התור ככ הרבה זמן
קבעתי ודחיתי ודחיתי ודחיתי עד שאמרתי אני אוזרת אומץ והלכתי.
וזאת היתה רופאה אישה,
שאמורה להבין את העניין ואת המורכבות שלנו כנשים
ואגב, כמו שאמרתי, כדי לראות טוב בטני צריך להיות עם שלפוחית מלאה ממש
אצלי לא היתה מספיק
אז ראתה בערך שיש שם התקן אבל לא מעבר.. היא אמרה שאם היה יותר, היה ניתן לראות יותר טוב.
אבל זה מספיק בשבילי
לצערי בשל תופעות כאלו הפסקתי ללכת לרופאותאמהלהמשום מה אני מרגישה שדווקא הגברים רגישים ומבינים יותר. כי היא כאילו עברה את זה ולה זה נראה בסדר, אז מה הבעיה שלך????
וזה היה אחרי שרופאה השפילה אותי וצרחה עלי.
זה דרש ממני לבוא עם בעלי כל פעם
אבל יצאתי תמיד בהרגשה טובה.
הייתי אצל 2 נעימות.
אל האמצעית ביניהן לא חזרתי 😅
שונות חוויה מחרידה 
לא מסוגלת לנסות שוב
אוף קשה שתלויים בהם
אבל יש רופאים ורופאות טובות
רק צריך למצוא אותם.....
היא אמרה הרופאה שלפי האולטרסאונד נראה שזה התקן לא הורמונלי 🤷♀️
אבל באמת לוקחת בערבון מוגבל
גם בגלל שהיא ציינה שבשביל ביטני צריך שלפוחית ממש מלאה.
העיקר ראו שיש שם התקן מבחינתי זה מספיק ( בכל מקרה זה עדיף מלא להיבדק בכלל כמו שעשיתי עד היום)
ועכשיו מתכוננת לא להיבדק בלי נדר עוד הרבה זמן. בעז"ה שלא יהיה צורך עד שאחליט להוציא את ההתקן הזה.
בדקתי אם ההתקן במקום. לא הורמונלי בלרין
בגלל השרשור הזה ביקשתי ביטני
השלפוחית הייתה מרוקנת
הרופא הצליח ראה שההתקן במקום
היה בטוח שלא
וזה גם קצת כואב.
ילד שגמול לגמרי מפיפי כבר יותר משנה
אבל לא מוכן בשום פנים ואופן לעשות קקי בשירותים
רק בורח במכנסים.
ילד מתוק ונהדר
אבל זה כבר מוגזם.
משהי התמודדה? עצות?
אשמח לכל רעיון
הוא ממש בסטרס אם אנחנו מנסים לשכנע אותו לשבת בשירותים
אולי @בארץ אהבתי?
בגדול הם התחילו מלהציע טיטול לפני שעושה, במקום שיעשה בתחתונים. השלב הבא היה להדביק את הטיטול על הפתח של האסלה כך שהילד לא יפחד. לאחר מכן החליפו את הטיטול בנייר טואלט על פתח האסלה ובסוף נפרדו גם מזה.
פיפי הוא עושה רק בעמידה?
הצלחתם להבין ממה הוא מפחד? (ליפול, פרידה מהצרכים, כישלון, משהו אחר)
אבל אם הוא גמול כבר יותר משנה, יכול להיות שלשים לו טיטול יביך אותו והוא לא יסכים.
אם יש סיכוי שכן יעבוד, אז ממליצה באמת להתחיל מזה, ולעבור בהדרגה לשירותים כמו שהיה אצלנו.
מצרפת קישור לשרשור שפירטתי בו על התהליך שאנחנו עברנו.
התייעצתי פה פעם על גמילה, אז משתפת גם בהצלחה... - הריון ולידה
בהצלחה!
אצלי זה היה אצל 3 ילדים
בסוף הם לומדים לעשות בשירותים הם פשוט גדלים ומבינים את הקונספט
התמודדנו עם זה כמה פעמים לצערימתואמתבפעם אחת זה היה בוודאות בגלל פחד, בפעמים האחרות לא ברור לי מה הסיבה.
תכל'ס זה עבר מעצמו בסוף, אחרי הרבה תפילות, התייעצויות עם פסיכולוגית (אחד מהם היה בגן חנ"מ אז הצוות שם היה מעורב) ואחרי ניסיונות של מבצעים. אני לא יכולה להצביע על נקודה מסוימת שהיא זו שפתרה את העניין...
וכן, זה קשה מאוד
גם טכנית - לנקות אותו כל פעם, וגם רגשית - מה אנחנו עושים לא נכון.
קוראים לזה הצטאות, אם תרצי לחפש על זה מידע ברשת או אצל פסיכולוגים.
אגב אצלנו הם היו עושים את זה רק בבית, בגן הם היו מתאפקים. שזה כבר מראה על כוח רצון כלשהו ועל יכולת, וגם מראה שבבית הם מרגישים יותר בנוח, שזה טוב...
בינתיים - הרבה כוח!
זתומרת הוא שולט בזה....
הרבה ילדים לא גמולים נמנעים מלעשות קקי בגן (ככה אמרה לי גננת גן של גיל שנתיים)
זו שליטה חלקית שלא בהכרח עוזרת לעשות בשירותים
זה לא בעיה של שליטה, זה בעיה של שחרור
גם אצלנו היה ככה עם הבכור. אבל הוא הסכים לעשות בטיטול אז כל פעם שמנו והורדנו.
זה לא היה כיף אבל בסוף זה עבר מעצמו, הוא גדל וויתר על זה מעצמו. (לא שלא כילינו הרבה דאגות ומחשבות וכו על מה יהיה עם הגמילה שלו וכו, אבל לא זה מה שעזר)
פרץ בבכי מר ואמר דשהןא לא יכול לעשות בשירותים
אפשר גם עם פסיכולוגית הגן, אף שזה לא קשור ישירות לגן.
ובינתיים - להרפות... הלחץ סביב זה רק עלול להחמיר את המצב...
הציעו פה פעם שאחרי שעושה במכנסים להושיב בשירותים וחזרוק את זה פנימה כשהילד יושב.
גם אני עשיתי את זה לשלי וזה עזר. לא יודעת עד כמה ישים אם הוא לא מוכן לשבת בכלל...
בהצלחה
למשל אחרי שעושה ביטול להושיב את הילד על האסלה ולהפיל את הקקי וחומר "וואו איך הקקי שמח עכשיו, הוא אוהב להיות בשרותים"
אצלנו זה עבד
את הילד וזה ממש עזר להפתעתי!!
זה כאילו הרגיע בו משהו והוא כל שניה שאל - הקקי שמח באסלה?! ורק כך הצליח לשחרר.
אני חייבת לציין שבאותם רגעים גיחכתי לעצמי איך הגעתי לשיחה הזאת.... לפעמים בתור אמא את מוצאת את עצמך בשיחות מוזרות 🤣
לקבוע איתו שכל ערב בזמן קבוע
נגיד לפני המקלחת
הוא יושב ומנסה לעשות
אם הוא מצליח יופי ואם לא- לא נורא
ככה הוא לומד לשבת בלי לפחד
ולאט לאט לשחרר
אצל אח שלי הקטן זה עזר
וגם לא לעשות עניין מזה שבורח לו
הוא ממש מבקש לשיםמטיטול כשהוא צריך קקיץואז שמה לו
הוא מיד עושה
ומיד מנקה אותו
רק תהיתי לעצמי אם זה באמת כדאי לעשות ככה או שזה גןרם לו להתקע בשלב הזה
זה שלב מתקדם יותר ממה שהיה אצלנו - אצלנו הם פשוט עשו בתחתון בלי לומר כלום...
אז לפחות הוא מודע שהוא צריך לעשות ואומר לכם.
אז בינתיים תנו לו לעשות בטיטול. אולי בהמשך אפשר להניח את הטיטול על סיר גמילה ולתת לו לעשות שם. ואולי אחר כך אפשר להלביש לו את הטיטול אבל להושיב אותו על האסלה, שירגיש איך זה.
מניחה שבסוף הוא ילמד ויתרגל...
בן כמה הוא, אגב?
(אבל אם מעודד אותך, אחד הילדים שלי נגמל סופית רק בגיל חמש וחצי...)
בכל זאת כדאי לעשות את התהליך בהדרגה ובלי לחץ.
נראה לי של@מחי גם היה ילד שנגמל איפשהו באזור הגילאים האלו (באותה תקופה של הבן שלי בערך, זוכרת שהיינו ביחד בסיפור הזה, אבל הוא היה יותר גדול משלי)
(זוכרת שנעזרתי בעצות של @בארץ אהבתי ועשינו תהליך הדרגתי עם הטיטול) אז אני פה לעודד שזה עובר בסוף, העיקר בלי לחץ, והיום אין שום זכר לזה!הוא לא ימשיך עם זה לנצח...
ואת יכולה להיעזר במה שכתבתי פה על תהליך הגמילה שאנחנו עברנו מהטיטול.
בעיני זה הרבה יותר קל מאשר ילד שעושה בתחתונים בלי התראה מראש.
יש לו משהו שתוקע, איזה פחד, או דמיון, או יתרון במצב הזה.
לדעתי לתת לו בדיוק כמו שאתם עושים, ולהתעלם מהנושא לגמרי. לא להגיד לו מתי כבר תחתונים, ולא פרסים ולא בכיוון הזה. לסמוך עליו, ברגע שישתחרר מה שצריך להשתחרר - הוא רואה סביבו שכולם בלי, ורואה שגדולים בלי, והוא יגיע לזה בע"ה מעצמו.
המניע שלו לגדול ולהתפתח הוא חזק מאד, תיראי כמה בוא עשה ב3 שנים האלה ברגע שיוכל הוא ימשיך הלאה
מעודד את ההמנעות מהשירותים...
ואז יהיה לו הרבה יותר קשה להתרגל...
גם הבן שלי פחד לעשות באסלה
אז עברנו בהדרגה כמו שפירטה @בארץ אהבתי והיה לו בסדר
תודה על כל העצות הטובות!!
קראתי כל מחלה ואספתי ללב.
תודה
היי
בת 23 התחתנתי לפני כמעט שנה
לקחתי מניעה בגלולות למשך כשלושה חודשים אחרי שהפסקתי היו כמה חודשים של מחזור לא סדיר .
לפני כשלושה שבועות בדיקת הריון חיובית בשבוע חמש + 1 בטא 253 והסתיים בהריון כימי :/
קצת דואגת
האם להתחיל בירור רפואי ?
חוץ מזה בכללי מחזורים סדירים וביוץ בזמן .
( החודש לא הצלחתי לאתר ביוץ , כנראה שלא היה )
את יכולה בינתיים לנסות לעקוב אחרי ביוץ עם שמ"פ או מקלונים
בשורות טובות!
מבחינת הביוץ לפי מקלונים והפרשות מופיע תמיד בזמן .
רק החודש לא הצלחתי לאתר , כנראה קצת חוסר איזון אחרי הכימי :/
גם היה לי הריון שנפסק בשבוע דומה ומייד אחריו נכנסתי להריון ב"ה אפילו בלי מחזור באמצע
למעשה החודש לא הצלחתי לאתר ביוץ
אחרי הכימי שבועיים מקלוני ביוץ חיובי
כנראה בגלל הבטא
השבוע המחזור צריך להגיע
אז בעזרת ה' בפעם הבאה
ניסינו גם מלא זמן והרופאים לא ממש רצו להתחיל איתנו תהליך בדיקות עד שתעבור לפחות שנה של ניסיונות עם מחזור סדיר. בסוף התברר שאכן יש בעיה אמיתית. אם לא אכפת לך לעשות כמה בדיקות וללכת לרופא למה לא לחסוך זמן?
אולי כדאי שתספרי כמה זמן את נשואה ולא תאמרי שלקחת מניעה וכולי. סתם שנשואים שנה. כדי שיסכימו לתת לך הפניות. בהצלחה בכל אופן💪🏻
היום הזה היה כל כך ארוך שכמעט יצאתי מדעתי. או לא ממש כמעט.
שניים בני 3 ו1.5, בנדיטים קטנים שמתדלקים אחד את השניה.
ביום יום אם יש יום ארוך של חופש אז עושים הרבה דברים שחלקם מותרים בשבת, אבל זה משובץ בתוך הרבה פעילויות, וכשאי אפשר דברים אחרים - כולנו מתחרפנים.
ביום רגיל - קוראים, מציירים, משחקים קצת (הם בתקופה שפחות..), עושים ביחד דברים בבית (מכניסים מכונה, מדיח, מייבש, מסדרים כביסה, מארגנים את הבית), לפעמים מתקשרים לסבא וסבתא, מדפדפים באלבום תמונות, שומעים שירים, עושים יצירות עם מדבקות, מכינים אוכל, סוחטים תפוזים למיץ...
כל דבר מעסיק ל15-20 דקות ואז עוברים למשהו אחר.
בשבת אפשר רק לקרוא, לשחק ולהסתכל על תמונות.. הם קמים לי באזור 6 בבוקר והולכים לישון ב20 והגדול לא שונצ גם. זה לא אפשרי לעשות רק את הדברים האלה כל כך הרבה שעות. זה לא גיל שהם ככ מעסיקים את עצמם, ויוצא שהם פשוט משתעממים מתחרפנים ומשתוללים. צעקתי עליהם כל כך הרבה היום ולא בא לי שככה יראו השבתות.
יציאה לפארק לא רלוונטית כרגע
שלא ראיתי שהתייחסו אליו-
אולי אפשר במהלך השבת לעשות 'הפרד ומשול'.
את יוצאת עם הקטנה לסיבוב בחוץ, והגדול נשאר עם אבא בבית (בתקווה שבעלך יוכל לנוח בזמן שהגדול מקבל זמן שקט לשחק בלי שהקטנה מפרקת לו).
ואת יכולה לבחור אם לשווק את זה לגדול כתוצאה לזה שהוא לא שומר על גבולות בחוץ ולכן הוא לא יכול לבוא אתכן, או כמתנה- שאת רואה כמה הקטנה כל הזמן מפרקת לו, ואת רוצה לאפשר לו לשחק בנחת.
חודשיים וחצי אחרי לידה
הפרשות שיגעון כבר חודש
ב'ה הן שקופות לחלוטין
אבל בקצב מסחרר
מה קורה פה?
ברמה שאני מחליפה תחתונים ארבע פעמים ביום
מה הסיפור?
למה זה קשור?
(חשבתי בהתחלה בריחת שתן אבל זה לא- א. אין ריח של שתן, אלא רווי כזה, לא ידע'ת להסביר. ב. בניגוב אני מרגישה ממש רטובה. אוף כמו לפני יחסים או בזמן ביוץ... מכירות? כאילו מגורה למרות שממש לא)
מה העניין?!...
אשמח שתאירו את עיניי
בהתחלה דם כבד. אח"כ דם קל. אח"כ כתמים. אח"כ הפרשות כמו שלך ואז זה בד"כ נגמר.
כמובן שאם יש לזה מראה גבישי כזה כמו קוטג או שזה מריח לא רגיל אז צריך לעשות תרבית למנוע פטרייה באיזור...
אלא אם כן משו מרגיש שונה כמו שכתבתי ואז יש לשלוח חשש לפטרייה וגינלית.
דרך אגב... את מניקה?
שבוע לאחר תחילת נטילת סרזט
נראה לי הדבר הכי חמור שהיה זה דם על מגבון בגודל יותר מגריס, אני טועה?
וגם ניגבתי יחסית מיד והסתכלתי בטעות (??) או לא בטעות על הטישו, (אשכנזים) היה יחסית מלא בדם
שונאת את האון אוף הזה, אמרתי לבעלי שבנתיים נתנהג כאסורים אבל אני לא אוסרת את עצמנו בנתיים
אפילו לא יודעת מה לשאול את הרב, ככ יש לי בלאגן בראש האם זה כתמים מותרים או דימום ממש?
כל פעם כשהולכת בשירותים כבר מיואשת ממה לראות רוצה לדעת בוודאות אם אסורים או לא..
אה ודרך אגב, הספקנו להיות מותרים שבוע מאז המקווה של אחרי הלידה 😔
שיתן הדרכה והנחיה
כתמים בהרבה פעמים לא אוסרים
תלוי על מה נראה וכאלה דברים
אני הייתי עושה כל מאמץ כדי לא להאסר....
ובאמת סיוט שזה און אוף ולא ברור לאן זה הולך
אויש, איזה קשה. חיבוק גדול נוסף מגיע לךאמהלהמהרגע שמותרים פשוט לא צריך להסתכל, במיוחד כשיש אופציה להכתמות.
אני ממליצה לך לשאול את הרב את מה ששאלת אותנו
ולבקש ממנו הנחייות להבא איך לא להאסר
ואיך לדעת מתי זה נקרא דימום או מתי זה רק כתמים.
שוב- לא להסתכל בכלל!!! ללבוש רק שחור
ואני הכי מבינה בעולם.... (אני כבר יותר מ11 שבועות לצערי , אז נצלשתי ופרקתי על הדרך)
הוא כבר יכווין אותך איזה פרטים חשובים ומה.
אולי יהיה לך יותר נעים להתיעץ עם אישה במוקד של נשמת או של מכון פועה (אם הן לא יודעות הם מעבירות הלאה)
זה עדיף מאשר שבעלך ישאל כי בטוח יש המון פרטים חשובים בשביל לפסוק זה לא רק להראות מראה
ממה שאני יודעת כל עוד הראיה היא חיצונית יש המון דרכים להקל. במיוחד אחרי לידה
וכמובן גם תבקשי הנחיות מדויקות להמשך כדי לא להאסר
כתמים זה סיווט.... החוסר ודאות והאחריות ההלכתית הזו...מעצבן
בהצלחה!
אז קודם כל תודה לכן!!
באמת להבא אהיה יותר בעירנות לפנות לרב
הפעם מראש בגלל שיצא אדום אדום הרגשתי שסה הולך לקראת שטף ובאמת היום היו לי פדים מלאים שזה אסורים
איזה כיף לנו!!
שתזכי להיטהר במהירות, בקלות וללא עוגמת נפשאמהלהרק שאני אחרי הפלה
זה סיוט..
ממש ותזכו לבשורות טובות ושמחות
יש לתינוקת לבן על הלשון וגם קצת בשפתיים
לי אין כלום
מה עושים?
אם זה יורד אז לא פטריה
אם לא יש מצב שכן
והבייבי מתלונן?
הייתי עושה תור לרופא מקסימום רואה שעובר אז מבטלת
אבל הכל לבן וגם השפתיים זה מלחיץ אותי
לא משהו רציני
אם בשוטף לא כואב ועכשיו כואב אז נשמע שכן..
ואז הטיפול הוא פטריון לך ודקטרין אורל ג'ל לתינוקת
כי להבנתי דקטרין רגיל כן צריך...
ב"ה לא רלוונטי לי אבל מעניין
הוא נמצא בחלק מהבתי מרקחת ליד המטרנה.. כל מי שרוצה בא ולוקח, מניסיון של כמה וכמה אריזות לצערי
עורכת כי רואה ששאלת על החומר, שני הדקטרין זה אותו חומר גם כן, מקווה שאני לא מטעה כמובן אבל בגדול זה אותו דבר כשהאורל זה על בסיס מים שיתאים לרירית הפה.
פטריון זה גם כמוהם מבחינת החומר הפעיל אבל יותר כמו הקרם (הרגיל) כי הוא לא על בסיס מים ולא מתאים לפה. לכן יש שיגידו שגם אותו לא צריך לשטוף לפני הנקה
אני צריכה פטריון?
וזה כן צריך מרשם?
