הבן שלי (בן 6) לא מוכן ללכת לישון אם לא יהיה מישהו שישכב לידו.
עד עכשיו הוא היה צריך שמישהו ישב איתו בחדר עד שהוא נרדם. שזה גם קצת מעיק, אבל עוד סביר. (לפני המלחמה לא היה צורך כזה. זה התחיל מאז שהיו פה אזעקות, אז סה"כ מובן).
אבל הערב היתה לנו רק התרעה שאולי תהיה אזעקה, והוא לא מוכן ללכת לישון אם לא נשכב איתו במיטה.
והוא עקשן. ממש.
(ולא בא לי להיענות לזה רק הפעם, כי זה עשוי להפוך לנוהל קבוע שהוא ידרוש כל לילה. לא מרגיש לי שזה נכון).
אז קודם הוא נרדם על הספה. וחשבנו להעביר אותו למיטה לפני שנלך לישון.
אבל לא מזמן הוא התעורר שוב, ולא מוכן להיכנס למיטה.
ואנחנו גם רוצים ללכת לישון באיזשהו שלב.
ותוהה גם מה יהיה מחר.
(בעז"ה אנחנו בדרך לטיפול רגשי איתו. אבל זה מן הסתם יקח עוד כמה זמן, ובינתיים לא יודעת איך להתנהל איתו...)
מוסיפה שאני לא בטוחה שהעניין זה רק הפחד מהאזעקה.
לפני יומיים הוא לא היה מוכן ללכת לישון כי לא סיפרתי את הסיפור שהוא רצה (לא משנה שכן סיפרתי לו לפני כן סיפור שהוא ביקש, ואחר כך סיפרנו עוד שני סיפורים שאח שלו רצה והוא גם נהנה מהם...).
וגם פעם כבר שיתפתי פה על תקופה שכל כמה לילות היתה סיבה חדשה למה הוא לא מוכן ללכת לישון.
אולי אני אחפש את השרשור הזה שוב. כי מאז דווקא סגולת הפורום אולי עזרה וזה הפסיק לתקופה, אבל עכשיו שוב...
(תמיד קשה לו בתקופות של מעברים. ועכשיו זה לא רק מעבר לחופש, אלא גם הקושי של המלחמה, וגם עוד כמה דברים שעברנו כמשפחה, אז זה סה"כ מובן. ועדיין מצב מתסכל ואני לא ממש יודעת איך להגיב...)
בעלך בבית עכשיו?
