אחרי שהוא ישן שנת צהריים במעון?
הם ישנים שם שעתיים.
הוא נרדם בלילה באיזור 22:00, אני פשוט מותשת...
אחרי שהוא ישן שנת צהריים במעון?
הם ישנים שם שעתיים.
הוא נרדם בלילה באיזור 22:00, אני פשוט מותשת...
אצלי רוב הילדים כן היו צריכים שנת צהריים בגילאים האלו
אבל אחת שממש לא וזה פגע לה בשנת לילה
הבנתי שזה סיפור מוכר במעונות
אצלנו היתה במטפלת פרטית שהסכימה להפסיק להשכיב אותה לישון צהריים וזה פשוט עשה את ככל ההבדל
אבל גיליתי שכן יש איזה חלון עייפות בערב (אזור 6 וחצי 7) שאפשר לנצל
אבל לא בטוח שזה אצל כל ילד. תנסי לעקוב אולי זה כן יעבוד
(עדיין לוקח לו המון זמן להרדם)
עכשיו היא בת שנתיים וחצי וכבר לא נרדמת במעון (רחמנות על הגננת)
אבל שנה שעברה היה קשוח ממש. לפעמים הייתי מצליחה לגרום לה לישון 12 שעות בלילה ואז היא לא נרדמה בצהריים אבל זה גלגל כזה שצריך לעצור איכשהו..(ישנה צהריים > נרדמת מאוחר> קמה עייפה)
שבת זה הזדמנות טובה להחליף לו את הדיסק🤪
תעברו לגן עירייה ותראו ישועות 
שמן קוקוסאחרונהניסיתי מאוד לשכנע את המנהלת במעון שישכיבו אותו לישון רק שעה.
כלום לא עזר.
אבל תאמת התחלנו להשכיב אותו לישון לקראת שמונה למרות שלא עייף.
נרדם סביבות שמונה וחצי רבע לתשע וגם קם בשש וחצי.
הרבה הרבה יותר טוב לנו.
(כשנרדם בעשר וצפונה היה קשה מאוד להעיר אותו בבוקר)
מה היא עושה עכשיו?
או מי שיכולה לייעץ, אשמח.
אני מורה 8 שנים, היו עליות ומורדות, לאחרונה עייפתי מהמקצוע ממש. שילוב של מלחמה ובעל מגוייס והריון... ותוהה מה אני יכולה לעשות במקום... אציין שבקושי הוא בהוראה עצמה, המקום עבודה באמת טוב, מנהל וצוות מעולים. לכן השארתי עד עכשיו למרות שתמיד היו עולות בי מחשבות.. וכמובן השיקול של חופשים תמיד תמיד ניצח.
מתחילה לחשוב שאולי כבר זה לא פקטור שיגרום לי להשאר.
השאלה מה אפשר לעשות? לא מעוניינת בעוד תואר, יש לי שניים. כן תעודה /קורס, אפילו שניים כדי להתקדם.
מעוניינת בעבודה יותר משרדית, אולי מהבית, שלא אצטרך להתעסק איתה בערבים. לא עבודה כעצמאית כי זה לא מתאים לי, רק כשכירה. חשבתי על אופציה של שיעורים פרטיים אחהצ במקום מסודר אבל זה אחהצ וזה בעייתי עם הילדים, אלא אם כן היה מקום בבוקר שהייתי יכולה ללמד קבוצות קטנות..
מבחינת כישורים, אני אוהבת מאוד אמנות, חשבתי על עיצוב גרפי או עיצוב פנים, אבל שוב, כשכירה. יש לי אנגלית מעולה.
יצא קצת מבולבל, אם מישהי תוכל לחדש לי אשמח לשמוע אתכן.
אה, ובתור התחלה חשבתי לקחת חלת /שבתון כדי לא לחסום לגמרי את האופציה של הוראה למקרה שלא ילך..
רק מה, לא נראה לי אוכל בשנה הבאה כי אז אהיה בע"ה בחופשת לידה..
בתור מורה, בסהכ שנה שניה וכבר חולמת על פרישה כי לא מסוגלת יותר עם התנאים הבלתי והעבודה השוחקת... עצוב לקרוא שזה לא רק "לא מתאים לי" ועשיתי טעות שלמדתי את זה... אלא שזו ההרגשה של הרבה מדיי מורות במערכת.
לגבי מה ששאלת , כמה כיוונים:
הכיוון של האנגלית, תרגום וכדו'.
בכיוון של עיצוב גרפי, לעשות קורס של UX UI וכדו'. בניית אתרים, דפי נחיתה וכאלה. אפשר למצוא בזה עבודה כשכירה, ומאמינה שהרבה מקומות מאפשרים עבודה היברידית.
תמיד אפשר גם ללמוד עיצוב גרפי ו/או עיצוב פנים ולנסות להתקבל במשרד, אבל ממה שאני מכירה - הרוב עצמאיות.
בהצלחה!
חזרתי שבוע שעבר מחופשת לידה. של חמישה חודשים (החברה שלי מעניקה הארכה בתשלום מעבר לשלושה חודשים של ביטוח לאומי).
יומיים אחרי שחזרתי התינוקת שלי קדחה מחום אז לקחתי יום מחלת ילד ונשארתי איתה (והתביישתי ממש לקחת אבל קודם כל היא).
עכשיו , נדבקתי גם, אני לא מצליחה לעמוד, ללכת, לאכול. הראש מתפוצץ כי מרוב כאבים לא ישנתי בלילה ולקחתי מלא כדורים להרגעת הכאבים והחום למרות שאני נגד, ואני עובדת היום ולא לקחת מחלה (העבודה היא מהבית אבל ממש לא קלה , תחום של תכנות).
ואני יודעת שאם לא הייתי חוזרת מחופשת לידה פלוס לוקחת יום מחלת ילד, הייתי נשארת לנוח כי אני ככ זקוקה לזה. אבל מוותרת על ההתאוששות רק מהפחד שלא ייראה טוב בעיני המנהל (הם כבר התחילו עם הלחץ על משימות). אשמח לדעת מה הייתן עושות .
מבינה אותך ממש, קשה לשים את עצמנו במקום הראשון. ועוד יש מקומות עבודה שמצפים להגיע חולה בגלל מחסור בצוותים (במערכת החינוך).
נשמע שאת יודעת שהכי נכון בשבילך לקחת מחלה ולהתאושש כמו שצריך. ומצד שני, זה באמת קשה.. אז רק מצטרפת לאיחולי החלמה מהירה🫶🏼
איזה קשוח!
דבר שני...
מזדהה מאוד
איך שחזרתי מחל"ד החמודון נדבק במעון
והיה שבוע בבית...
יכולה לאמר לך מהניסיון שלי ש:
1. ברור שזה לא נעים! גם בסתם יום רגיל אז בטח אחרי תקופה ארוכה שלא היית בעבודה!
2. בטווח הרחב, זה נשכח לגמרי. עכשיו יהיה לך לא נעים לבקש, ויכולהיות שבמשך שבוע תזכרי את זה ותתפדחי, אבל מהר מאוד עוברים הלאה.
לעניות דעתי - אם את זקוקה עכשיו למנוחה, אז את צריכה קודם כל לנוח. גם את לפני הכל, לא רק הילד.
מקווה מאוד בשבילך שתוך יום יומיים את חוזרת להרגיש טוב ולתפקוד, ומהר מאוד ישכחו לך את זה, בעז"ה.
בהצלחה ♥️
למרות שמבינה שזה לא נעים🤦♀️
תרגישי טוב!!
גם לי היתה הארכה של חופשת הלידה ע"ח המעסיק.
ומאז שחזרתי כמעט ולא עבר שבוע בלי שהקטנצ'יק היה חולה יום אחד.
משו סיוט.
באמת לא נעים לי כבר...
ואני ב"ה בתחילת הריון, אז לא נותנת לעצמי בכלל מנוחה. כל רגע שיכולה לעבוד, עובדת.
אני ממש מתביישת לספר למעסיק שאני שוב בהריון... מממש ממש.
אני אמורה לשכנע אותך לדאוג לעצמך ולהגיד לך שלפי חוק יש לך ימי מחלה בדיוק בשביל זה, אבל גם אני לא מסוגלת לקחת...
אז רק מזדהה איתך.
והיום כבר יום שלישי והילד שלי עדיין מרגיש טוב! טפו טפו!!
תרגישי טוב!! ורק בריאות!!!
יש לנו טרמפולינה קטנה חדשה בבית
(בעצת המרפאה בעיסוק)
ואני חוששת מנפילה
מי שיש לה - האם את שמה משהו מתחת לטרמפולינה?
אבל אני מפחדת
לא נושמת כשהם על זה
אבל גם לי זה יגיע מתישהו? 
סיפורים מעודדים ומילים מחזקות יתקבלו בשמחה
זה יגיע, בעז"ה
אני מאמינה בזה בכל ליבי!!!!!!
נכון שכל בדיקה שלילית מורידה אותנו לתחתית
זה נכון שכל אכזבה מרסקת
אבל אנחנו נצמח מזה
ואנחנו נזכה לאור גדול
לישועת ה' כהרף עין
וזה יקרה פתאום
"פתאום יבוא היום"
חיבוק חזק חזק
ממני
שמצפה ונופלת,
מצפה ומתרסקת,
מצפה ונלחמת
ומשתדלת להאמין בכל יום מחדש
כ"כ מרגשת!
אני מתפללת עלייך...
ועל כל המצפות.
מדהימה ❤
שיתגשמו כל משאלותייך לטובה ובמתיקות גדולה 🙏
והלוואי שכמה שיותר במתיקות
במהרה בגלוי ובחסד גדול ב"ה
(ואם יכול לעזור השיתוף אז לבכורה חיכינו 3+ שנים ובסוף זה הגיע והיה שווה כל רגע וכל תפילה ❤)
הרבה כוחות וחיבוק גדול גדול ❤❤❤
ואני ממש מבינה את המחשבות האלו של
האם בכלל?
ומתי??
לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי
אבל עברתי שנה וחצי ממש קשוחות בנושא הזה
הגעתי לשלב שכבר רציתי להפסיק לצפות מרוב שלא יכולתי להתמודד עם האכזבה
אבל תמיד בסוף כל חודש הרצון הזה גבר, והייתי מצפה, תולה תקוות, מתפללת
ב"ה זכינו אחרי תקופה לא קלה והרבה ניסים
❤️❤️❤️❤️
אולי בקרובקראתי לי אולי בקרוב בגלל השורה מהשיר של עידן רייכל, אולי בקרוב אולי אחרי החגים מי יודע?
כי באמת הרגשתי, מי יודע מתי?
היא הגיעה אחרי 5 ומשהו שנים אחרי החתונה, אחרי כ3 שנים בטיפולים, עם הפלות באמצע..
בעז"ה, זה יקרה!
חיבוק על התחושות
לא יודעת מה הרקע שלך אבל זה יגיע יותר מהר משאת חושבת
אשמח לשמוע,
בעקבות מחשבות עם עצמי...
אישיות? זוגיות? משפחתיות? רוחניות?
אשמח לשמוע!
אז אכתוב לך על עצמי באופן כללי:
מטרת העל העיקרית שלי היא להיות יהודייה טובה.
המטרה הזו מתפרטת למטרות קטנות בתחומים השונים של חיי -
הקשר עם הקב"ה: מתפללת להצליח יותר להתפלל, להישען עליו, לסמוך עליו לגמרי, ללמוד את תורתו/תורתנו.
הקשר עם בעלי: מתפללת שנמשיך להיות יחדיו בטוב בכל מצב.
ההורות שלי: מתפללת להיות אמא שלמה ומיטיבה (ויש כמובן תפילות פרטיות על כל ילד בפני עצמו).
האומנות שלי: מתפללת להצליח להמשיך ליצור בכל התחומים האהובים עליי, ולהצליח להביא דרכם אור לעולם.
התחום המקצועי: מתפללת להמשיך להצליח לקבל עבודות טובות שאני נהנית בהן, ולהתקדם ולהתפתח לתחומים שונים.
יש עוד כמה תחומים בחיי, שגם בהם יש לי מטרות, אבל לא כאן המקום להאריך...
ועכשיו השאלה העיקרית היא - איך מגיעים למימוש המטרות הללו...
בהצלחה לי ולך ולכולנו! ❤️
שקט פנימי ושמחה
אח''כ בטחון בעצמי, ביכולות שלי, בזוגיות, בהורות (זה כולל גם השקעה בתחומים האלה)
אח''כ עניינים אישיים - עבודה, תחומי עניין, חברות
תהיתי איפה את..
שמחה לקרוא אותך 🤗
באמהות שלי.
להיות אמא יותר רגועה, לא להגיב מתוך כעס או עצבנות, להגיב בצורה מחושבת לטעויות של הילדים.
בכללי אצלי זה לפי תקופות- תלוי במה אני מרגישה שאני הכי חייבת להשתפר בו... לפעמים אני מרגישה שבין אדם לחברו אני בסדר וחייבת להתחזק במשהו רוחני, ולפעמים כמו עכשיו מרגישה שחייבת לעבוד על התגובות לילדים.
ועכשיו אני רואה שכתבת "בחיים" אז זה מאוד כללי- להיות אמא טובה ולתת לילדים שלי חוויות ילדות טובות, לתחזק זוגיות חזקה, להתקדם בעבודה במסגרת היכולת שלי (כן יש לי איזשהו יעד בעבודה שאני מקווה להגשים בשנים הקרובות). ותמיד להתחזק בקשר עם הקב"ה, שזה יוביל אותי לכל שאר ההתקדמויות. הלוואי שנצליח, בע"ה...
להצליח לשנות בעצמי דברים, במה שצריך כן.. הרבה פעמים את מזהה את הקושי שלך ולא מצליחה לשנות וזה יכול להיות נורא מתסכל.. אז המטרה שלי היא לבנות את עצמי, לעבוד על דברים שאני רוצה לתקן, מתוך מקום טוב ואוהב גם בזוגיות וגם עם הילדים.
להיות קרובה להשם תמיד, ותמיד ל"ראות" אותו ולחוש שיש השם בעולם, גם כשקשה וגם כשאנחנו מאושרים..
לראות שאני עושה טוב לילדים שלי בבחירות שלי, במילים שלי, בדוגמא שאני מביאה להם..
שנזכה! 🙂
הדרך שלי להשגת המטרה לנתח דברים טובים/ פחות טובים שקרו לי/ איתי ולהגיע למסקנה מה צריך לשמר/ לשפר. וגם לצרוך באופן שוטף תוכן על העצמה והשפעה אישית.
בתקופה האחרונה יש לי גם מטרה להעלות את רמת העיצוב, אבזור וניקיון של הבית, ממש מרגישה שדירה נאה משפרת מאד את הרגשתי.
ויש גם מטרה של שיפור בריאות הנפש והגוף, בדרך של תפריט מוקפד שעושה לי טוב והקפדה של ספורט יומיומי שעושה טוב לגוף ולנפש.
ואני מאוד מתחברת לשיפור בהרגשה כשהבית מתפקד, נקי ויפה. אני גם ממש חווה את זה עכשיו, הלוואי ואצליח לשמר את זה.
צופה בתכנים בטיקטוק, קוראת מאמרים שגוגל מציע לי וקוראת הרבה ספרים (מתמקדת בדמויות שמתחברת אליהם)
אין מישהי/ מישהו שאני מקשיבה/ קוראת אותו בשקיקה, יש לי ביקורת על כל דבר ששומעת, אבל מתחברת למשפטים ספציפיים שמדברים אלי, רעיונות או חלקי רעיונות, מהם אני מעשירה את המחשבות והעשייה שלי.
התפריט שלי מורכב מ3 ארוחות קטנות ועוד נישנושים לפי הצורך.
סוגי המאכלים מותאמים בעיקר לזה שאני רגישה להרבה סוגי מאכלים ולא בהכרח שהוא יעשה טוב לאנשים אחרים.
המרכיבים הם:
אורז לצורותיו
תפו״א לצורותיו (בלי טיגון)
טונה/ סלמון
גבינה בולגרית
מעט ירקות
מעט פירות
מעט סוכרים (גומי/ שוקולד/ שתיה מתוקה)
העצמה אישית זה ככ טוב
ובית יפה.. נו,מה עוד נאמר? 
גילית את החיים הטובים!
זה להיות מחוברת לעצמי.
אני מגלה שככל שאני יותר מחוברת לעצמי ומקשיבה לעצמי, מתוך אמות המידה הפנימיות שאני עובדת על חידודן באופן מתמיד, איכות חיי משתפרת.
זה לא אומר שאני עושה רק מה שעולה לי בראש, אבל. זה אומר שדווקא הרבה פעמים אני יוצאת מאזור הנוחות כדי לחיות את האידאל שלי, או הפוך - משחררת דווקא.
אני ממש בעבודה על זה כבר כמה שנים. לא להיות מרצה, לא לתת יותר ממה שיש לי, ללמוד להגיד את ה- לא, להיות החלטית, לצאת מקבעון מחשבתי.
עושה חשבון נפש עם עצמי באופן תדיר ותמיד עם יד על הדופק כדי לוודא שאני לא מאבדת את עצמי לתוך המטריקס.
זה פשוט מאוד מוכיח את עצמו בעולמי הקטן. עם הילדים, עם בעלי, עם הסביבה.
אני רואה את כל המטרות שלי כרוחניות, אבל זה נוגע בכל תחומי החיים האחרים שהזכרת.
באידאל, בחודש אלול אני כותבת לי לאן אני שואפת להגיע במעגלי החיים השונים, כשמה שמנחה אותי זו המחשבה מה הקב"ה רוצה ממני.
אני משתדלת אחר כך לקרוא את הדברים שכתבתי בכל ר"ח, ומתוך כך לבחור יעדים קטנים לעבוד עליהם במהלך החודש.
למעשה בחודשים האחרונים אני לא ממש מצליחה, היו כמה ראשי חודשים שלא התפניתי לעצור להתבוננות ר"ח.
אולי הכתיבה פה תעזור לי לחזור לזה שוב. תודה על השאלה שלך...
לצערי במציאות אני לא ממש שם...
וגם כשכן הצלחתי לבחור יעדים ולהתמיד בהם, מדובר על יעדים קטנים, אני עדיין רחוקה מכל המטרות שלי. רק משתדלת לזכור את הכיוון שאני רוצה להגיע אליו...
איזה נשים!
אשריכן ישראל 👑
המטרות שלי:
*לחלוק מהידע שלי (בכל תחום שאני טובה) ולא לשמור רק לעצמי
* לחיות בכאן ועכשיו. להנות ולעשות דברים בשמחה. מאמהות. מזוגיות. מחיי אישות. מממצוות. מתקשורת עם מטופלות.
מניחה שחשבתי על זה סביב היום הולדת שלי...
לאן ניתן לשאוף? בעיקר כי הייתה לי מטרה לילד שלישי בגיל 41 אבל זה לא הלך (הפלה לפני שנה ובטא נמוכה לפני שבוע).
אז אני חוזרת למטרות אחרות-המטרות האלו של זוגיות, אימהות ומשפחה יותר חשובים לי מהעבודה כרגע
חשוב לי עכשיו להתחיל להיות אמא רזה ובריאה, להתמיד בלהיות אותנטית ולעשות יותר דברים נכונים לי באוכל בריא, ברוגע וכו...
מתואמתאני חושבת שיש להפריד בין מטרות לבין שאיפות.
מטרות זה משהו שתלוי בנו, פחות או יותר - שינוי תעסוקה, שינוי בהתנהגויות שונות.
שאיפות יכולות להיות בדברים שלא תלויים בנו - כמו היריונות - ובעצם הן צריכות להפוך לתפילות. ואין לנו מה להתבאס אם הן לא מתקיימות, כי זה באמת לא תלוי בנו, אלא בקב"ה...
לו יהי...FreeSpiritמסתובבים עכשיו המון וירוסים ויש בהחלט כאלה שבאים והולכים...
אבל אני לגמרי אצביע בעד החוק הזה! 
ושוב שתהיה רםואה שלמה ומהירה ב"ה ❤
לק"י
אני בדיוק אחרי כמה ימים שהרגשתי גרוע.
וזה קשה שאין אפשרות לנוח כמה שבאמת צריך.
האמת אני נותנת מסך במצבים כאלה...
במחשב רחוק מהעיניים
אבל חייבת לנוח טוב ..
בשביל הנשים שלהם
לדעתי החוק צריך להיות שאימהות יאפשרו לעצמן לנוח באמת כשהן חולות, וככה הן לא יגררו מחלות...
בכל אופן - אם באמת המחלות רודפות אותך לאחרונה, אולי כדאי לעשות בירור רפואי מקיף?
מתסכל להיות חולה
תנסי לנוח כמה שאפשר❤️❤️
רפואה שלימה!!!
אולי יהיה לך טוב לקחת תוספים?
אם חוזר על עצמו הרבה...
הלוואי שעכשיו יעבור מהר!
קשה להיות חולה גם עם הילדים בבית..
חיבוק!!!!
יש בסופרפארם בדיקה לסטרפטוקוק, ממש כמו לקןרנה, ואם חיובית את צריכה מייד אנטיביוטיקה!
הרופא לא בסדר. וירוס וירוס אבל תעשה משטח!
לק"י
לא זוכרת מתי הרגשתי ככה בפעם האחרונה.
הייתי כל כך עייפההההה היום
שכחתי שזה היומולדת שלי!
לא התפללתי אף מילה ועכשיו שקיעה
ובכללי קשה לי להתפלל ויש כל כך הרבה על מה..
תנחמו אותי
מרגישה כל כך טפשה
השניהה נזכרתי, בפתאום.
קודם כל יש לך עוד כמה דקות עד שקיעה.
תנצלי אותן אבל בנחת
וה' שומע תמיד... גם לא ביום הולדת❤
את לא טיפשה,
בטוח את עושה דברים חשובים מאדדד
אם שכחת יומהולדת!
מזל טוב!!!
שתתקבלנה תפילותיך לרצון!
❤-🐌
וכולן
אני עייפהההההההה
הברזל שלי נמוך ואני סוחבת את עצמי
אבל לשכוח יומולדת..
התפללתי להשם בכמה דקות שנשארו שיהיה לי יותר כח ושיבין אותי.
התרגשתי מה "שיבין אותי"
אני מזדהה
לא מצליחה להתפלל
אוחזת בתפילת שחרית כדי לשמור על הערוץ...
אבל באמת שרוצה יותר
הלוואי שיבין אותי גם
ושיעזור לי להתפלל מתוך שמחה
שהקב"ה יברך אותך בשפע גדול מטובו בכל תחום ותחום 🎉
לפעמים זה יותר מתפילה!!
תתנפלי על הרצון המתוק הזה לדייק את עצמך
זה הגיע אלייך משמים
זה בדיוק הזמן לכתוב לעצמך:
3 דברים שאני מודה עליהם מהשנה שחלפה
3 דברים שאני מאחלת לעצמי לשנה הבאה
3 דברים שאני רוצה לדייק את עצמי
ומחר תמשיכי להתפלל בשמחה...
נגמר לי הבושם..
מחפשת משהו חדש וטוב.
מוכנה להשקיע עד 300-400 שח.
לא יודעת לתאר מה אני מחפשת מבחינת ריח.
אבל באלי משהו טוב ממשש
ריח נעים ונקי
והכי חשוב- שנשאר על הגוף הרבה זמן.
לא צריך להיות חזק שאנשים יריחו.. אבל כן כזה שמי שמתקרב אלי ממש לחיבוק נגיד יריח בקטנה..
הלוואי תביאו רעיונות
אני הולכת לסופר פארם ומתבלבלת....
מתחשק לי להגיע ספציפית על כמה אופציות ואותן לבדוק..
שוטו...
מרגישה שאני בצומת דרכים, חייבת לקבל החלטות הרות גורל לגבי ההמשך. ברעיון הייתי שמחה לשבת ולעבוד על הדברים מבינה שזה לא בשבילו והוא כרגע לא מוכן לבוא לקראתי בנושא, אני חסרת כוחות לטפל בעצמי לבד, מרגישה שזה לא מה שיעזור.
אני חייבת להתייעץ עם מישהו, יש לי חברה אחת טובה שמרגישה בנוח וסומכת על שיקול הדעת שלה אבל לא רוצה לשרוף אותו אצלה במידה ונצליח להציל את המצב. לא רוצה שיהיה לשון הרע, לא שאני כזאת צדיקה אבל ככה החלטתי.
לא רוצה לערב משפחה מאותה סיבה וגם לא רוצה לצער אותם.
מרגישה מבולבלת מאוד, אין לי איפה לחלוק את המחשבות שלי.
אני לא בעד לשתף חברה האמת..
האמת שגם שיחת שיקוף עם בעל מקצוע יכולה לעשות את העבודה וולעזור לך למקד את עצמך
חיבוק ❤️
אבל אני בכל זאת מעודדת אותך לפנות לדמות נייטרלית לייעוץ.
זה גם מאוד מקל, החלוקה בקושי, וגם - בשונה מחברות לדעתי, ההסתכלות היא יותר ניטרלית וגם פחות אישית ואף מקצועית.
מה שיכול להראות לחברה כמשהו אוי ואבוי או להיפך - בעל מקצוע ישים בפרופורציות הנכונות.
ובסוף, אני מאמינה שלכל סיפור מורכב יש שורש שהוא יושב עליו ויונק ממנו ומסתעף ממנו, לפי מה שאת אומרת את עומדת בפני החלטה הרת גורל.. אני אוהבת את חברות שלי, אבל לא הייתי מפקידה בידן בהכרח את גורלי כי הן לרוב רואות מתוך עולמן הצר. כמו כל האנשים הפשוטים בעצם..
את צריכה לחפש את השורש.
אבל מנסה עוד קצת למשוך את זה כי מבינה שזה לא יעשה טוב ובמצב הפוך לא הייתי רוצה שילך לכבס את הכביסה המלוכלכת שלנו בחוץ
בתנאי שהיא אחת שומרת סוד
ובמיוחד אם היא בעלת עין טובה על אנשים ועל מציאויות, יחד עם הראיה הישרה שלה
אני סוברת שאין הרבה אנשים שהם עם שכל ישר ויכולת לנתח מציאות בצורה שמתיישבת על ליבי
לכן
אם יש לך אחת כזאת בסביבתך שאת מרגישה שהיא כזו- לכי על זה.
אין מה להפסיד בעיני.
גם לי יש חברה אחת כזאת שאני מאוד מאוד סומכת על השכל הישר שלה והגישה הכללית שלה לחיים ואני מתייעצת איתה גם בסיטואציות שמורכבות לי עם בעלי, ווואלה, היא עוזרת לי ממש.
אגב גם אני ככה מולה. עוזרת לה מאוד בניתוח המציאות עם בעלה בסיטואציות שהיא אבודה בהן.
זה לא ממקום לשון הרע בכלל בכלל.
אני סומכת עליה במליון אחוז והיא עלי שאנחנו לא מעבירות מידע לאף אחד אחר, כולל הבעלים שלנו כמובן.
זה ממקום של עזרה ושלום בית.
וזה באמת עוזר לזה.
ולו רק בשביל לפרוק את הקשיים ולקבל נקודת מבט אחרת, ואחר כך לבוא עם יותר כח ובהירות לשיחה עם הבעל....
תחשבי על זה.
אבל שוב.
רק אם היא שומרת סוד
ותזכרי שבסוף היא רק שליחה.. ואת צריכה לעשות רק מה שטוב לך.. גם העצות שלה והמחשבות שלה הן בערבון מוגבל- התנאי הקובע הוא האם זה מתיישב על ליבך....
חיבוק ובהצלחה
אני פתחתי עם 2 חברות טובות והם גם שיתפו וגיליתי שאני במצב בסדר. ולכולם יש רגעי שפל.
והבעלים שלהם ממש לא שרופים בעיני.
כי בסוף יש המון המון אנשים מגיעים למצב ששוקלים להתגרש.
ופשוט לא משתפים ובאמת אני לא מבינה למה. מה הקטע להציג שנישואין זה מושלם? אצל אף אחד זה לא מושלם.
ובאמת שאני מאמינה שכמעט כולם מגיעים למצב שמתחרטים/ אומרים ואו אין סיכוי שאני ממשיך.
ובלי קשר זה ממש מעמיק את הקשר עם החברות. וזה מרגיע את כל הצדדים.
משפחה אני לא משתפת
נשואה 8 שנים ולפני חודש אמרתי לחברה שרבנו.
זו חברה שמלווה אותי ללידות קרובה יותר מאמא, לא אמרתי על מה רבנו רק הסברתי שלכן אני במצב רוח קצת ירוד
וזה הרגיש לי חשיפה מטורפת
זא ברור שכולם רבים מדי פעם אבל אני לא מוסגלת לשתף
ודוקא חושבת שזה לא בריא. שהרבה כאבים היו נפתרים אם הייתי יכולה לשפוך קצת למישהו ולהגיע מולו יותר רגועה.
אבל לא מצליחה...
קודם כל חיבוק גדול על המציאות העכשווית שאת מתמודדת איתה, לא כתבת הרבה אבל מהכמה מילים נשמע שבדיוק כמו שכתבת - את בצומת דרכים מאוד משמעותית
ואני בטוחה שהיא מצריכה ושואבת ממך הרבה מאוד משאבים פיזיים, נפשיים, רגשיים וכו'
וב"ה שהקב"ה יפתח ויאיר לך את הדרך הכי נכונה ומדויקת עבורך להגיע לאור גדול וישועה שלמה במהרה ממש 🙏
לגבי השאלה של השיתוף -
אני חושבת שזה מאוד אינדיבידואלי ומאוד תלוי גם בתמונה הרחבה ובמה הכי יכול לעזור לך, לכם, בנקודה הזו
הייתי מציעה לכתוב טבלת יתרונות וחסרונות מול כל גורם שיתוף ולפי זה לבחון מה הכי נכון ומתאים לך.
למשל:
לשתף חברה/ות:
יתרונות:
- זה זמין,
- זה חינם,
- הן מכירות אותי,
- יש את הקירבה והאהבה שלהן
וכן הלאה
חסרונות:
- עלול להיווצר מצב, גם אם לא בכוונה, של "משולש רגשי הרסני" - מושג המתאר את מה שנגרם כתוצאה משיתוף צד שלישי בבעיה זוגית, כאשר הצד השלישי איננו ניטרלי אלא מכיר צד אחד בסיפור, וכך במקום ליצור מציאות של התקרבות מחודשת, האיש והאישה רק מתרחקים כי צד אחד "נמשך אחורה" מהזוגיות או ממה שמקדם ע"י הצד השלישי הלא ניטרלי.
(לכן גם אם משתפים חברה חשוב מאוד שהיא תהיה ניטרלית ותרגישי שזה אכן מקדם אותך ולא גורם לך "לבעור יותר" על בעלך או כל דבר דומה.)
- אם המציאות שלנו מורכבת ודורשת עין מקצועית אותה חברה לא תוכל לסייע לנו לעומק ולגעת בשורש הדברים, וגם קבלת הכלים בפועל איך להתקדם הלאה יהיו מוגבלים.
וכן הלאה
לשתף איש מקצוע:
יתרונות:
- הוא ניטרלי
- הוא מקצועי
- במקרים של מורכבות או צורך לגעת בעומק ובשורש ינתן לי מענה ראוי, מקיף ונכון
- המטרה שלו לקרב את שנינו תוך לקיחה בחשבון של כל התמונה של חיינו, הצד שלי, הצד שלו, וכל תמונת חיינו כמכלול
- נוכל לקבל כלים מדויקים לנו גם איך לצמוח מכך
וכן הלאה
חסרונות:
- זה עולה כסף
- צריך להיפתח למישהו חדש
- כדי לדעת "על מי אפול" אני צריכה וחייבת לעבור ניסוי וטעייה ולעיתים זה יכול להיות כואב
- זה דורש משאבים וכוחות נפש
וכן הלאה
אני מאמינה שאת תדעי הכי טוב מה מתאים *לך* ומה נכון ומדויק לך
וב"ה שתראי ברכה גדולה בכל אשר תחליטי 🙏🌹
הם ימשיכו אתכם גם כשהמשבר ייגמר. גם לא הייתי רוצה כזו חשיפה וגם זה יכול להשאיר אצלם משקעים על בעלך גם הרבה אחרי שאת תסלחי ותתקדמו הלאה
ועוד דבר- תגובות לא נכונות עלולות להחמיר ולנפח את הקושי ביניכם במקום לעזור לכם לפתור אותן,אם בת השיח שלך "תחמם" אותך עוד יותר איך זה יועיל??
אני ממליצה ממש ללכת לייעוץ עם אשת מקצוע.
אפילו מישהי לא מאוד מקצועית ולא מאוד יקרה אבל
א. ניטרלית
ב. מגיעה מתחום הייעוץ והטיפול ויודעת את הבסיס של איך לקדם אותך בשיחה כזו ולא להעיף אותך אחורה
בהצלחה!
כי אני חולה ובכל זאת מתמודדת עם סידור חדר העבודה
עד עכשיו מהמיטה - עברתי על כמויות עצומות של ניירת
אבל עוד מעט אצטרך לקום ולנקות תריסים...
צריכה עידוד.
היום חם ורוצה כבר לסיים אבל באמת כואב לי הראש
מתלבטת אם להמשיך להתאמץ על חדר העבודה או לחסל ניירת שיש בארון אחר...
יש לי 3 מדפים ארוכים שצריך לעבור על הקלסרים ולזרוק חצי.
לא מצליחה להגיע לזה.
איך?
ראיתי איפה הן יושבות
זה ממש גבוה
אני לא אטפס לשם היום
נראה לי צריך לא מזמרה אלא מסור- משהו ארוך בכל אופן
אני רק יכולה להשפריץ על הכל את החומר מקרפור ולקוות שהן יסתלקו
כרגע החדר נקי
מסודר
נשאר לי השני שליש תריסים
אולי עוד יהיה לי כוח
גייסתי עכשיו את פסח
אני מכינה פתקים כשר לפסח
שלא יאכלו ליד המחשב
ומצאתי ארגז מלא דברים שצריך למיין
אפשר במיטה
איזה כיף
תרגישי טוב יקרה
ושתמרי על עצמך ועל כוחותייך ❤👑
ובהצלחה עם היונים ,
כשהן מעצבנות כל כך, שהן לא מוכנות לזוז, וחוזרות, לפחות הן מזכירות את נבואת ישעיהו הנביא - מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהן להביא בנייך מרחוק.
הריון שלישי. עד היום לא הנקתי.
כבר בחדר הלידה ביקשתי את הכדור שמייבש את החלב, לא התחברתי להנקה ברעיון של מישהו שמחובר אליי כל היום, ויש ברקע גם פגיעה מינית משמעותית אז חלק מהמניעים ללא להניק זה פשוט לא בא לי להתעסק עם האיבר הזה, ועם דלקות וגודש וכו'
והיה לי טוב עם זה בלידות הקודמות עם התמ"ל, והילדים שלי נראלי התפתחו בסדר גם בלי הנקה
ומבחינתי הייתי ממשיכה ככה גם עם כל הילדים הבאים
ואז הגיע השביעי לאוקטובר
פתאום תרחיש של להיות עם הילדים שלושים שעות נצורים בחדר זה כבר לא תרחיש מופרך. ביסקוויטים ובקבוקי מים אני יכולה להשאיר בכל פינה, מטרנה ומים חמים לא.
זה כבר לא הזוי שאני אצטרך להרגיע תינוק קטן שלא יבכה, והאמצעי היחיד שיהיה לי זה אני עצמי וההנקה.
זה מניע מבאס ללמה להניק, אבל זה הדרך היחידה שלי להגן על התינוקות שלי. שתמיד תמיד תמיד יהיה להם אוכל זמין.
(ברור שאני מקווה ומתפללת לא להגיע לסיטואציה הזאת בחיים, לא אני ולא אף אחת בחיים. אבל וואלה, אין פה כבר תחושת ביטחון. ברגע האמת זה אני וילדיי)
כתבתי מבולבל, מקווה שתצליחו להבין..
אשמח למחשבות, הגיגים, טיפים על איך להניק בקלות, ואם יש פה נשים שנפגעו מינית,מניקות ויכולות לשתף אשמח
שבוע טוב ובשורות טובות!
ממש כאבתי לקרוא את הדברים, כ"כ לא קל....
את אימא לביאה קודם כל!
לענ"ד לנסות להניק יכול לעזור בריפוי הטראומה שקשורה לאזור, ואף לגרום לו להיקשר אצלך כמקום חיובי. אם עלתה לך מחשבה לנסות, גם אם זה ממניעים אחרים,אני חושבת שאת בשלה לצעד הזה.
איך אומרים? תנסי, מקסימום תצליחי🩷
בעלי בתקופה ממש לחוצה בעבודה והפך לממש חסר מצב רוח
הוא תמיד ככ מפנק ומרים אותי וכ"כ רוצה להחזיר לו עכשיו
מה לדעתכם יוכל לשמח אותו?
להגיד לו או לכתוב בהודעות מדי פעם
שאת ממש מעריכה את ההשקעה שלו בשביל כולכם
שאת רואה שהוא עמוס אבל בטוחה שהוא יעבור את זה בטוב
ושאת כאן אם הוא רוצה לפרוק וכו..
להכין לו ארוחה חמה שיהיה לו ישר שהוא חוזר
ולתת לו לאכול בנחת
לתתלו ספייס כשהוא חוזר לזמן שקט בלי ישר לבקש דברים של הבית ( למרות שזה ממש קשה)
דברים שעולים לי
תחדדי אם אני לא בכיוון...
נתת לי רעיונות מעולים
כל מילה זהבנגמרו לי השמותלראות את הניק שלך ולדעת שאת כ"כ הולכת לשמח, לתמוך, להאיר ולעודד יהודייה
אוהבת את השבת
ואוהבת הבריות
זו את
קסם ❤
איזה מילים טובות..
הלוואי שאהיה ראויה לזה
אבל שימחת בעין הטובה שלך❤️❤️❤️
אין כמוך בעצמך!!
זכינו בך כולנו כאן!!!!
וכל אות גם 
❤
ותודה רבה אהובה 🙏🙏
מצטרפת להמלצה על פתקים חמודים ומילות הערכה ואהבה. מאוד עוזר להעברת מסרים של חיזוק, עידוד והערכה.
להקל ולוותר על נטילת חלק במשימות בית שוטפות.
אפשר לפנק בארוחה אהובה
נגמרו לי השמותומראה המון על האהבה ביניכם
ב"ה! 
ולגבי העצות בפועל - מצטרפת לכל החכמות מעליי ❤
כשאני הייתי בהריון אז הוא עבד ממש קשה
קניתי מארז של אגוזי שהוא ממששששש אוהב
והחבאתי אצלי בארון בגדים
והבאתי לו ממש מלא אחרי כל שטיפת כלים בבוקר עם פתק בערב כשהוא חוזר שהלכתי לישון לפניו .
הוא ממש נהנה מהשטף
בסוף ביקש מתנה ללידה קרטונית סגורה.
זה משו קטן אבל היה מפוזר ובעיקר נתן לו מלא צומי
אני לא אוהבת אז אני לא השמנתי... בינגו
לא חיה את החיים שחשבתי שיהיו לי
אז נכון אנחנו בתקופה עמוסה, זה יעבור, אבל אנחנו בתוכה כבר 4 שנים.
והיא תמשיך לפחות עוד שנה או שנתיים.
ולא ככה רציתי
אני לא האמא שחשבתי שאהיה
לא הבת זוג שחשבתי שאהיה
ולא האדם שחשבתי שאהיה
ואני מרגישה שאין לי איך לשנות את זה
וזה המצב
ומפחיד אותי שזה יישאר ככה גם אחרי שהתרופה תעבור
כי תמיד יהיה התירוץ הבא
אבל יש זמנים טובים , שעות טובות, ימים טובים ואפילו שבועות טובים.
אבל מרגיש לי שמכלול רחוק ממה שחשבתי שיהיה לי בחיים
הייתי אדם שמח ואופטימי ואני מגישה שהפכתי לעצבנית ומעצבנת, מחפשת על דברים קטנים, מתמקדת בשלילי ולא מצליחה לצאת מריבים מטופשים ורק שקעת עמוק.
והכי קשה לי
שאני לא יודעת אם זה בגללי
או בגלל השותף שלי לחיים שגורם לי להגיע למקומוץ האלא.
האחריות היא עליי, זה שלי לגמרי.
אבל אם אין עזרה, אם אני צרגישה לפעמים לבד, אם אני מגישה שהוא בדיוק כמוני ולא ההפך המשלים ואז אנחנו מפילים אחד את השני בצקום להרים
תשו כחותיי
להסתכל על התוכן של אלישבע גרוניך / לורה דויל.
בגדול - את צריכה להשקיע בעצמך יותר. לחגוג לשמח את עצמך. לראות את עצמך.
זה יעזור לך להיות יותר מי שאת רוצה.
בהצלחה ❤️
שושי זליקוביץ
אותו רעיון, תסתכלי למי מהן את מתחברת.
עושה פלאים!!
דיברתי בול כמוך. ב"ה אחרי תקופה שצפיתי (בשקיקה חח) בתכנים שלה-
יכולה לאמר שאני הרבה יותר פעמים
האשה, האמא, הבתזוג שאני רוצה להיות
לא פשוט בכלל, זאת אחת התחושות הכי מבאסות אבררר ♥️
הלוואי שתתחברי למישהי ותעיפי את החיים שלך כמה רמות למעלה ✨
בהצלחה רבה!! ♥️
אלישבע גרוניך יש קורס מצויין, עפות על החיים.
אבל אפשר גם לשמוע על מיני תכנים שלה בחינם, לראות אם את מתחברת. חפשי אותה בפייסבוק או אולי גם ביוטיוב.
לורה דויל כתבה כמה ספרים באנגלית. אחד שאני יודעת שתורגם לעברית הוא "לדעת להכנע" (שם גרוע, ספר מוצלח. באמת).
אם את קוראת באנגלית, יש לה עוד כמה ספרים.
אם את שומעת אנגלית, יש לה פודקאסט ממש טוב.
וכמובן גם בתשלום (יקררר)
אני אישית רואה בסטטוסים (צריכה לשלוח לה הודעה שתשמור אותך כדי לראות)
ושומעת את הפודקאסט המהם שלה 'אשה ללא מאמץ'
חינמי
ואולי יש מישהו להתייעץ איתו איך אפשר לשנות משהו כדי לחיות עם קצת יותר מרווח נשימה?
נשמע קשוח כ"כ...
ואיזה מדהימה את שאת מחפשת דרך לשנות את המצב.
ומחזקת אותך לשמוע תכנים שיכולים לשנות קצת את ההסתכלות והתחושות זה כי זה באמת משנה לגמרי את המציאות...
בהצלחה גדולה בע"ה!!!
כ"כ שומעים את כל התחושות הקשות שאת מתמודדת איתן
וזה קשה שבעתיים
גם להרגיש את הקושי עצמו
וגם להרגיש כפי שכתבת - שאת לא חיה את החיים שחשבת שיהיו לך
והמוח יכול פשוט להתפוצץ מרוב תסכול ומחשבות שליליות ומחלישות
הרבה בילבול יכול להיות כאן
והרבה חוסר אונים
ואולי גם האשמה עצמית
ובעיקר בעיקר כאב.
טוב מאוד שכתבת.
כבר התחלת לשים על הכתב ולסדר לך בראש את הדברים:
א. את יודעת שאתם בתקופה עמוסה
שנמשכת כבר 4 שנים.
מה שאומר שאת יכולה פחות או יותר לזהות ולמפות את הגורמים ואת השורש של הדברים, שזה צעד התחלתי חשוב מאוד.
ב. את יודעת שהתקופה הזו תימשך לפחות עוד שנה או שנתיים.
מה שאומר שאפשר לראות בשנה שנתיים הללו מה כן אפשר להכניס למציאות החיים כדי שיעזור ויקל וממש לבחון דבר דבר.
ג. את יודעת שיש לך מטרות ושאיפות בתחום האימהות, הזוגיות, בפן האישי.
מה שאומר שאת ממש יכולה לכתוב לעצמך מטרות בכל תחום ותחום
ולהתחיל לעשות כל פעם רק צעד אחד קטן
רק אחד
למשל:
מטרה: בתחום האימהות חשוב לי יותר זמן איכות עם הילדים
צעד אחד קטן ראשון: בשבת הקרובה אני מספר לX סיפור מהספר ____
וזהו!
כל פעם צעד אחד קטן
אח"כ עוד אחד
ועוד אחד
וכל טיפה וטיפה בסוף יצרו יחד ים גדול של הגשמת המטרות שלך ב"ה!
ד. את יודעת גם ש"יש זמנים טובים , שעות טובות, ימים טובים ואפילו שבועות טובים." כפי שכתבת.
זה נפלא יקרה!
ולא מובן מאליו כלל
ולא רק שזה נפלא שזה קיים, אלא זה לכשעצמו מעיד כאלף עדים ***שיש לך, לכם כמשפחה, את היכולת לכך!!!***
וכאן עבודת עומק של ניתוח ההצלחות דווקא,
של מה היה ומה קורה שם לפרטי פרטים בהצלחות האלה,
של כל מה שאת מביאה איתך להצלחות האלה,
של כל מה שאת נפרדת ממנו כדי לאפשר את ההצלחות האלה,
של עוד התבוננות ותובנות עומק מכך -
יכולים לגרום גם להעלאת הסיכויים לשחזר ולהגדיל עוד ועוד את ההצלחות!
ה. את יודעת שהעצבים שנמצאים אצלך עכשיו הם משהו יחסית חדש שלא היה לך קודם,
למשל את שמה לב שלעיתים את "מחפשת על דברים קטנים, מתמקדת בשלילי ולא מצליחה לצאת מריבים מטופשים ורק שוקעת עמוק."
זה גם נפלא המודעות הזו שלך
וגם כאן אפשר לעשות עבודת עומק ולגעת עוד בשורשים ובסיבות ובמהות של הדברים וכמובן לראות ולקבל כלים איך לצמוח מכאן.
ו. ואת גם יודעת מה הכי קשה לך -
"והכי קשה לי
שאני לא יודעת אם זה בגללי
או בגלל השותף שלי לחיים שגורם לי להגיע למקומות האלה."
ז. ושוב את יודעת וזוכרת ש: "האחריות היא עליי, זה שלי לגמרי."
ח. ובכל זאת את משרטטת את מה שהיית רוצה:
"אבל אם אין עזרה, אם אני מרגישה לפעמים לבד, אם אני מגישה שהוא בדיוק כמוני..."
שלושת הסעיפים האחרונים באים לברר עוד הבחנה מאוד חשובה
לראות איפה מתחיל ואיפה נגמר תחום האחריות שלי
ואיפה מתחיל ואיפה נגמר תחום האחריות של בעלי
ובכלל לעבוד על המקום של הנפרדות מול הביחד, הביחד מול הנפרדות, המובחנות, השותפות, הפן האישי, הפן הזוגי
ובעצם כל הביחד והלחוד שלנו כזוג וכיחידים.
זו תורה שלמה ולימוד מפעים ומאוד מאוד משמעותי עבור כולנו.
וגם כל מילה ששירטטת בסעיף ח' ניתן לראות איך לפעול למען כך (כמובן שזה על קצה המזלג וצריך להעמיק בכל נקודה):
עזרה - איך ואיפה אני מקבלת עזרה ולא מרגישה שכל העול עליי, אלא מרגישה הרגשה של שותפות אמיתית
הרגשה של לבד - איך ואיפה אני מקבלת את ההרגשה שאני לא לבד, שיש לי את הביחד, שאני יכולה גם להישען, גם לתת וגם לקבל, למצוא את האיזונים הנכונים והמדויקים לנו כזוג
הרגשה שהוא בדיוק כמוך ורצון להרים ולא להפיל אחד את השני - גם כאן לעשות עבודת עומק אישית-זוגית כדי לדייק עוד ולקבל כלים איך להגיע גם לכך שמצליחים להתברך מהשוני, שמצליחים לדייק את הצרכים שלנו, שמצליחים למצוא את המקום בו טוב ונכון *לשנינו יחד*, בלי שזה בא על חשבון מישהו, איך לגדול ולצמוח דווקא מתוך התכונות הספציפיות של כל אחד מאיתנו, גם מנקודות הדמיון וגם מנקודות השוני וכן הלאה.
מאמינה בך ובכוח שלך לפעול, לשנות, לשפר, לגדול ולצמוח וב"ה שהקב"ה יאיר לך וישלח לך שפע של ברכה והצלחה בכל תחום ותחום 🙏❤
בעיניי הדרך הכי טובה היא להפחית את העומס. לא כל עומס ניתן להפחתה אבל עומס שנמשך שנים, משלמים עליו מחיר כבד, אישי, זוגי והילדים, ולכן כדאי לחפש דרכים להפחתת העומס.
לא כדאי להגיע להאשמה עצמית או זוגית, זה יוצר עומס נוסף.
רוב האנשים חיים בקצב ובעומס גדול ומשלמים מחירים בלי להיות מודעים לכך.
אבל אפשר אחרת, אם שמים את איכות החיים בראש סדר העדיפויות אפשר למצוא את הדרך.
שלא תמיד מה שרואים ומדמיינים מבחוץ, כלומר לפני שחווים זוגיות והורות, הוא מעשי.
לפעמים הציפייה מושתתת על חלומות ולא על מציאות ומודעות עצמית וסביבתית ומודעות לאתגרים.
רק את יודעת אם הפער הוא בעשייה או בציפייה,
רק באה לומר שלא תמיד הוא בעשייה ובמי שאת.
אמא טובה---דיה!קיבצתי כמה סיפורים שפרסמתי פה בעבר לספרון חמוד... ובעז"ה מחר הוא יצא מהדפוס
שמחה לשתף אתכן, כי זה ממש בזכות הפרגונים והתגובות שלכן!!
אם מישהי רוצה לקנות - אפשר בשמחה לפנות אליי בפרטי...
*ההודעה באישור המנהלות*
אמא טובה---דיה!אז זהו, זה כבר סופי?
את זריזה ממש!
שמחה ממש לשמוע, ומקווה שהסיפורים שלך יפיצו הרבה טוב בעולם ❤️
אמא טובה---דיה!בשעה טובה ומוצלחת!
ב"ה שתראי המון ברכה בפרי עמלך 🙏
אלופה 💪✨💥
אמא טובה---דיה!
אמן!!אמא טובה---דיה!הספר עולה 20 ש"ח, משלוח בדואר בתוספת עשרה שקלים.
אני יכולה לנסות לשלוח לכל מיני מקומות בלי דואר...
אם מישהי רוצה לקנות אבל לא רוצה להיחשף, אפשר לנסות להעביר דרך מישהו שלישי
אמא טובה---דיה!אשלח לה בל"נד היום בצוהריים תמונה של הספר עם כמה מילים עליו...
שזה פוגע באנונימיות שלך - מי שתקרא את הספרון בעולם האמיתי ותזכור את הסיפורים מפה, תדע מי את.
ואפילו הפוך - אם מישהו מהעולם האמיתי יחפש חלק מהסיפור שלך באינטרנט, הוא יגיע לניק שלך בפורום.
תודה רבה על ההארה!
אמא טובה---דיה!אחרונההאם אני יכולה להתחיל עבודה חדשה לפני תום 15 שבועות מהלידה?
(לא לחזור לעבודה בה הייתי, אלא עבודה אחרת)
או שזה פוגע בזכאות לדמי לידה?
תודה!
יש לך אפשרות ביום ה43 ללידה לחזור לעבוד (אסור על פי חוק לפני) אבל לא תוכלי לקבל על אותם ימים גם שכ"ע וגם דמי לידה.
במידה ובעלך עבד לפחות 10 חודשים ב14 חודשים שקדמו ללידה, ואת חוזרת לעבוד, יש לך אפשרות שבעלך יצא לחל"ד וינצל את יתרת הימים שנותרו לך (שימי לב שמרגע שהתחלפתם זה "בלי חרטות"- לא תוכלי אחרי שבוע להתחרט ולהתחלף חזרה).
במידה וזה לא רלוונטי עבורכם, את יכולה לחזור לעבוד לפני תום ה105 ימי חלד, לעדכן את ביטוח לאומי ויווצר לך חוב יחסי על הימים שעבדת
אין הבדל בחוק עם מדובר על עבודה קודמת או חדשה
עזרתן מאוד
היי, אני בשבוע 24
סקירות תקינות ב"ה.. היום הייתי אצל רופאת מעקב
והיא אמרה שיש לי ריבוי מים קל
שלחה להעמסה של 100 ואקו לב עובר,
קראתי ברשת דברים ממש מפחידים, ואני כל-כך מפחדת על העובר ומקווה שיהיה בסדר
יש פה נשים שיכולות להרגיע קצת?
זה גם התאזן לבד אחרי כמה מזן
ואם זה גבולי ולא גבוה אז לרוב את יכולה להיות רגועה
תעשי את הבדיקות
אבל בלי להכנס ללחץ
ב"ה נולד תינוק בריא (:
עשיתי העמסה של 100.
חשבו שגם העובר גדול ובזכות גוגל גם אני הייתי ממש בלחץ.
בסוף ב"ה נולד תינוק בריא במשקל לא גדול
זזהיה לי גם...
ריבוי מים (לפי דעתי לא קל, לא זוכרת בדיוק..)
עשיתי העמסה של 100 ואקו לב עוברי.
וגם החליצו אותנו בטירוף לעשות בדיקות גנטיות.
הייתי לחוצה מאוד.. כל ההריון!
נולד מתוק ובריא לחלוטין♥️
לפני הלידה החשש זה אולי סכרת וכדומה ולכן לא נלחצים
באמצע ההריון זה חשד למום בעובר חו''ש ולכן בטח הפותחת נלחצה
שזה היה נראה שהיתה לי סכרת (למרות שההעמסה של ה-50 היתה תקינה), גם בגלל ריבוי מי שפיר, וגם כי התינוק נולד גדול יחסית, כמעט 4 קילו.
בת שנה ו4 היום...
חיבוק♥️ שימשיך בבריאות וקלות
נראה לי ילדתי פחות מחודש לפניך
ילדת באיזור כיפור נכון?
אז ילדתי כמעט חודש לפניך
ועכשיו חישבתי ובאמת אוטוטו היא בת שנה ו5
ברוך ה נולד נסיך בריא
עשיתי אקו לב עובר וסקירה מורחבת של מערכת העיכול
העמסה של 100 לא עשיתי כי הייתי עם הקאות גם בסוף ההריון
כדאי לעשות את הבדיקות
ברוב ההריונות הכל תקין ובעזרת ה יהיה ככה גם אצלך🙏
וביעוץ גנטי הוא אמר שבדכ רק בריבוי חמור יש מה שקראת שלא נדע.
מאחלת לך בשורות טובות
אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר שנה וחצי ב"ה.
אני אמורה לקבל ווסת עוד כמה ימים (בתקווה שלא, אני כבר אחרי הפלה) ויש לי הפרשות שקופות שזה קצת גורם לי לצפות לטוב בע"ה..
השאלה שלי אם נראה לכן בסדר שאני ובעלי נהיה ביחד כי אני מפחדת שזה יגרום להפיל את העובר אם יש שם.. נשמע מצחיק אבל הבנתי שבחודשים הראשונים עדיף לקיים אישות כמה שפחות כי זה יכול להזיק לעובר. מצד שני אם אני אקבל ווסת זה סתם יהיה מבאס שלא "ניצלנו" את זה שהיינו מותרים..
אשמח לדעתכן.. תודה!
אין כל בעיה כלל ולא אמור לפגוע כלל
אבל לא מכירה שיש המלצה רפואית להימנע מלבד במצבים מסויימים.
להיפך,כל עוד לא נפקדתם, ואנחנו לא באמת יודעים מתי הביוץ, כל קיום יחסי אישות זה חלק ממצוות פרו ורבו...
בכל מקרה, שואלת בעדינות, האם התחלתם איזהו תהליך בירור ראשוני? משהו בסיסי כמו לבדוק שאת לא טובלת אחרי הביוץ וכאלה?
אני לוקחת אסטרופם.. ועשיתי בדיקות ביוץ, אז ידעתי מתי הוא..
בוקר טוב,
אני בתכנון הריון שני.
הפסקתי חבילת MINESS באמצע החפיסה. אמורה לחכות לדימום? מתי בעצם אמור להגיע הביוץ אחריו? (בהנחה שתמיד היו מחזורים וביוצים סדירים)..
בהרבה מקומות שמעתי שיכול לקחת זמן עד שהביוץ הראשון מגיע וזה קצת מלחיץ..
תודה (:
את נכנסת לתקופת אי ודאות..
תני לגוף ולביולוגיה לעשות את שלהם.
גם ללא רקע של הפסקת גלולות, הסיכוי להכנס להריון בחודש בו מנסים, אינו גבוה במיוחד.
אחרי הפסקת גלולות יבוא הדימום הרגיל של ההפסקה בין חפיסות.
ואז לאחר מכן הגוף יתחיל להפעיל מחדש את המנגנונים ההורמונליים הטבעיים.
יש סיכוי רב לביוץ כבר כשבועיים לאחר סיום הדימום של הפסקת הגלולות.
ולעצמך, ולשניכם כזוג - קחו את הזמן ואת הרצון להיקלט בנינוחות ובטבעיות. בלי לחץ.
לחץ ומרדף אחרי הביוץ לא מועיל לסיכויים..
בשורות טובות!
ואני אומרת את זה לעצמי המון.
צריך תזכורת לפעמים (;

לפני כמה ימים
לגבי נוזלים אין לי מושג האמת
@מחכה להריון - אם יש לכם בבית אוזניות גדולות שאתם יכולים לתת לה להתנסות איתם ולהתרגל לשים על הראש זה יכול להיות מצוין. בדיקה עם אוזניות היא יותר מדוייקת ונותנת יותר מידע על כל אוזן. אבל גם אם היא לא תשתף פעולה עם אוזניות - יבדקו אותה גם בלי...

התבלבלתי כנראה עם הבת של מתואמת...
בהצלחה!❤️
עשיתי לילד בן שנתיים וחצי ניתוח כפתורים בלי בדיקת שמיעה, רופא א.א.ג אמר לי שכמות הנוזלים פוגעת לו בוודאות בשמיעה והוא גם דיבר הרבה ג׳יבריש.
הניתוח עזר לו לשמיעה אבל היה צריך עזרה של קלינאית במשך שנתיים.
יפנו אותנו ישר,
באמת שחבל לי על כל יום,זה הזמן שהוא מתחיל רק לרכוש מילים..
נזכרתי בעוד משהו- חברה סיפרה לי שלקחה את הבת שלה לאיזשהו טיפול אלטרנטיבי שפתר את בעיה, אז אולי שווה לנסות (לא זוכרת מה זה היה, אבל יכולה לברר)
יכול להיות שהרופא יסכים להפנות ישר לניתוח.
בגדול נוזלים אצל ילדים קטנים זה מאוד שכיח, ואצל הרבה ילדים זה קורה כשהם מנוזלים ואחר כך מתייבש. אז לכן בגדול לא רצים לעשות ניתוח כפתורים אחרי בדיקה אחת שמראה שיש נוזלים, גם אם זה פוגע בשמיעה.
אבל המצב שלכם הוא אחר - אתם רואים שיש עיכוב בדיבור, וסביר להניח שזה בגלל תקופה ארוכה שהוא עם נוזלים וזה מעכב לו את רכישת השפה. ובמצב כזה, יש מקום להסביר לרופא שאתם מצידכם לא רוצים לחכות אלא להתקדם לכיוון ניתוח.
(אני מניחה שהתגובה של הרופא תלויה גם בגישה שלו, בטח יש רופאים שדוחפים יותר לניתוח וישמחו להפנות מיד, ויש רופאים שפחות דוחפים לניתוח וינסו לתת יותר זמן ולראות אם מצליחים לייבש את הנוזלים בדרכים יותר שמרניות. אני לא מספיק מכירה רופאים בשביל לדעת, אבל אולי אפשר לנסות לברר).
מחכה להריוןצריכה לבת שלי סתם בשביל פרוצדורה מעצבנת לאבחון של אפיון וזכאות..
ואין לי כח לזהההההה
התחלנו אצל קלינאית תקשורת, ומשם בדיקת שמיעה. אז בגיל הזה, זה נעשה על ידי הפניית ראש ולכן היא בדיקה לא מאוד מדויקת. לנו המליצו לחזור אחרי שלושה חודשים. ומעקב אצל רופא. א.א.ג. בגדול הקלינאית טענה שבגיל הזה לא ממליצים ללכת לניתוח כפתורים ולכן זה הזמן לנסות טיפולים אלטרנטיביים. אנחנו עומדים לפני סדרת טיפולים ברפלקסולוגיה. קיבלתי על זה המלצות מנשים שזה ממש פתר לילדים את בעיית הנוזלים והם לא היו צריכים ניתוח!
אם את תופסת את זה עכשיו בגיל שנה וחצי ואכן יהיה שיפור, אז יש מצב שהילד ידביק את הדיבור ולא תצטרכו קלינאית. וגם אם כן זה לא כזה נורא... עדיף לפעול עכשיו שלא יהיה פער התפתחותי מובהק. בהצלחה! איתך בסירה...
זהו אנחנו מתחילים מחר רפלקסולוגיה מקווה שיהיה שיפור וזה יעזור בהצלחה גם לכם!
אצלי זה מדאיג כי יש לי ילד שלא מדבר בכלל הוא אוטיסט בן 7 תכף ילד מהמם,ויש לי עוד ילדה שמדברת ודיברה בגילו,אז אני מחכה ומצפה שבגיל הזה הוא יגיד כמה מילים,הוא אכן אומר, לכן קשה לי שזה לא ממש מתקדם ומשהו מונע מננו ואני מודעת לזה שאני לפעמים סתם מגזימה כי אני רוצה שהכל יהיה לפי הספר,ועכשיו כל העניין הזה עם הנוזלים סתם מדאיג אותי מידי,סליחה שיצא פריקה בשרשור
אצלנו מאוד עוזר לתת קבוע סמבוק לילדה שיש לה נוספים באוזניים וכבר המליצו על כפתורים בשבילה..
טפו טפו טפו...
ושימי לב יש הבדלים בין בנים לבנות ממש...
בנות מתחילות לדבר הרבה יותר מוקדם מבנים..
ואת מזה צודקת בעלי אומר לי כל הזמן בנים לא ממהרים לדבר בנות תמיד יותר מפותחות חחחח תכלס כבל אפשר לקנות בבית טבע
ולעשות לפי ההוראות שלהם..
עדיף פרחי סמבוק מאשר חלקים אחרים של הצמח..
בהצלחה גדולה🫶
הבן שלי בן שנה וחודשיים ולא נראה שסובל מבעיית שמיעה אבל תמיד כל כללל בדיקה הרופאים רואים מלא נוזלים כנל שהלכנו לאא"ג
החלטתי לנסות טבעי לנקז לו את זה, הלכתי למטפלת ברפואה סינית מומחית לילדים התייעצתי איתה והתחלנו טיפול. זה בעיקר בעיקר לתת צמחים (בתמ"ל), טיפות אוזניים טבעיות ועיסוי מאחורי האוזניים... ובפעמיים שהיינו אתלה עשתה דיקור וקצת כוסות רוח...
בע"ה בקרוב נעשה בדיקה אצל הרופא לראות מה המצב אבל כן כבר אני רואה שהוא פחות נוגע באוזניים שלו...