ושום הורות היא לא ברת השוואה,
לא בין משפחות, לא בין אחים, ואפילו לאותו ילד לא בין תקופות.
יש שלב שהכל מסורבל ונראה כמו לופ שלא נגמר.
זה בסדר וטבעי.
מצד שני, אני חושבת שכן יש משהו שיכול לעזור,
כי נשמע שאת קצת סובלת מהמציאות כרגע וכן רוצה שינוי עכשיו ולא עוד כמה שנים כשהם יגדלו.
אז לדעתי מאוד יכול לעזור לך שינוי הסתכלות.
למצוא ולהעצים נקודות חוזק אצלך.
להשקיע בעצמך ומתוך כך להשפיע טוב על שאר המשפחה.
ככה קצת מהצד ממה שאת כותבת, נשמע שאת מחפשת את החותמת של אמא טובה ע"י גורמים סביבתיים,
למשל אם כתוב שילד צריך בדיקה כזאת וכזאת אז את תקחי אותו לבדיקה כדי להרגיש אמא טובה, ולא בהכרח כי זה מה שדחוף כרגע בסדרי העדיפויות שלכם כמשפחה.
אולי אני טועה. וזה בכלל לא זה,
אבל אם כן, אז האושר והסיפוק מההורות לא יגיעו ע"י הספקים חיצוניים. תמיד יהיו עוד דברים לעשות ועוד דברים לקנות (במיוחד כשהגדול יעלה לא' ובמיוחד כשהוא ייכנס לתנועת נוער, המעקב אחרי האירועים הוא בקצב כמעט בלתי אפשרי לאחיזה)
האושר יגיע מתוך התבוננות ואמונה פנימית שאת האמא הכי טובה לילדייך, גם אם לא הספקת לקחת אותו בזמן לרופא שיניים.
אני כל יום אומרת לעצמי, אני לא צריכה להיות משה רבנו, אני צריכה ושואפת להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. יש הורים שמצליחים לתקתק עשרה ילדים, שיהיה להם לבריאות. מפרגנת באמת מכל הלב.
אני לא שם, ולא מנסה להיות שם.
זה לא הסיפור שלי.
אני מסתכלת על עצמי ועל היכולות שלי, ומתוך ההסתכלות הזאת נגזרות השאיפות שלי.
זה בסדר לבכות איתו כשכואבת לן השן, את מזדהה ואיתו בכאב, רק בלי שק האשמה.
לא הספקת לקבוע לו תור בזמן, אבל הספקת 100 דברים אחרים הרבה יותר משמעותיים.
תרשמי לעצמך מה כן הצלחת איתו ותהיי גאה בזה.
בד"כ זה לא יהיה הטכני, אלא המקום הנפשי ממנו את עושה את הדברים.
ארוחת ערב יכולה להיות עשירה ומפוארת שמגיע ממקום נפשי של: תראו איזה אמא משקיעה יש לכם
ויכולה להיות פשוטה ויומיומית שמוגשת ממקום נפשי של אהבה ודאגה לאוכל יחד עם עוד צרכים נוספים כמו תשומת לב, הקשבה ועוד.
אני חושבת שכדאי לשים סימן שאלה על מה שמוגדר היום "צרכים שלהם" להפריד בין צורך בסיסי אמיתי, לבין צורך שנחמד אם יהיה אבל לא קריטי בשלב הזה.
וכן לשים לב לצרכים שלך ולזוגיות כי זה מקור הכוח שלכם להשקיע בילדים.
וגם אני לא יודעת איך נראים הלילות שלך, אבל כשמתחילים לישון נורמלי, כל העולם נראה מחייך וסלחני יותר.
אז אם את לא ישנה טוב, זה לבד סיבה מספיקה למה את מרגישה חנק.
זה לא את ולא היכולות שלך, זה באמת תקופה מאתגרת והיא תעבור.
תאמיני בך וביכולות שלך, תשקיעי בעצמך, ותראי איך הדברים מתחילים להסתדר לאט לאט.
נגיד - בדיקות ראייה ושמיעה הילדים עושים רק אם יש חשד. וזה מספיק ב"ה. לא פספסנו ככה משהו חשוב... במיוחד שבבית הספר יש בדיקות סקר שגם עולות על דברים חשודים)
)