פורום הריון ולידה (עמוד 746)

או שיטת הרם הורד.. להרים, להרגיע להניח.. להרים שוב אם צריך וכו'..

הקטע המוזר שהלילה היא נרדמת לגמרי לבד

הקניית הרגלי שינה מתחילים מגיל 5 חודשים

כן הייתי מנסה מנשא

או נדנוד בעגלה

והחכמה היא לזהות שהיא עייפה- רגע לפני העייפות יתר 

א. לחכות שתגדל...גיל חודשיים זה פיצי. אני מראש לא מנסה אחרת...

ב. המלצתי פה בשרשור אחר על "שפת התינוקות"- תראי כמה סרטונים ביוטיוב על זה ותוכלי לזהות בקלות מתי היא אומרת לך שהיא עייפה וברגע שאת מזהה את זה בזמן, היא נרדמת בקלות ולא מגיעה לעייפות יתר

למרות שקראתי בסודותיה של הלוחשת לתינוקות..

והיא מסבירה על זה.

אני חושבת שאני מזהה, אבל זה עדיין לא עוזר.

אז אני לא יודעת, אבל נדמה לי שהענין של שפת התינוקות הוא חדש יחסית לספר. 

בן ארבע ועדיין נרדם איתי..

היא בת חודשיים..גור אדם קטן כל מה שהיא יודעת זו רק את.טבעי מאד שתרצה את קרבתך

אם לך לא נח עם זה זה,מה שבהחלט מובן הייתי חושבת על מנשא כדי שתוכלי להתפנות לעוד דברים.

ודבר שני

לא מאמינה ב'מרגילה'

הכל דינמי ועובר לשלב הבא ברגע שהם בשלים לכך.

אגב גם למוצץ את מרגילה אותה ועדיין אנחנו נותנות להם כי זה עוזר לנו..

יש עם קשת ויש בלי

אני אגב קושרת שמיכה דקה גדולה הכי נוח לי

לא בכל האירועים שעשינו ללידות כל האחים והאחיות הגיעו.

במיוחד שזה קשה לך רגשית לא הייתי מוציאה על זה כוחות נפש

רק אם זה אירוע של אח/אחות קרובים במיוחד

דאי אנחנו עסוקים מאוד וקשה לנו להפסיד עבודה בשביל האירוע.

הברית על הבוקר במרחק של שעתיים נסיעה.

רחוק לנו מידי

ואף על פי שזו ברית ממש ממש קרובה אנחנו לא נגיע.

לדעתי תגידי שיש לך משהו בעבודה ולא יכולה להגיע, לגיטימי לגמרי.

וחיבוק על ההתמודדות.

לא יודעת אם מתאים לך לשמוע, אם לא אז תזרקי.

אבל מהצד שלי אולי האחות או הגיסה שלך היו ממש נבוכות ולא ידעו איך לספר ויצא להן עקום.

גם הסיבה לא תמיד יודעת איך נכון ורגיש להגיב.

אם את לא מסוגלת אז לא.

זה בסדר

תגידי שאת לא מרגישה טוב באותו יום ואת מושבתת/ אולי בעלך יוכל ללכת לבד אם מתאים לכם

אל תדחקי את עצמך לקצה אם זה לא מתאים

אני מגיעה ממנטליות שזה הדבר הכי אישי ופרטי של הזוג.

לא מספרים כי "הברכה שרויה במקום הסמוי מן העין".

ולא רוצים לפרסם את זה.

אני לא באה לבטל את התחושות שלך, אלא להציע הסתכלות על הצד השני שאולי תעזור לך להבין אותם.

של בן משפחה מאוד קרוב

הייתי עושה כל מאמץ להגיע, זה בסוף המשפחה הקרובה ביותר.

אם את מיד אחרי טיפול ונמנעת מלהגיע אפשר להבין אבל לפחות שבעלך יגיע, לא מתאים בכלל לא להגיע

לא יודעת איך זה במשפחות אצלכם, אבל יש משפחות שיעשו שיקול אם להגיע לשמחה שלכם בעתיד כשתהיה ואז מה תרגישי עם עצמך?

ממש קשה!

נראה לי שזה ממש מובן שלא תגיעי

אולי להעביר דרך הבעל אמירה של מזל טוב גדול ושמחים איתכם אבל הפעם רגשית קשה לנו להיות באירוע כזה

כי אנחנו גם ככה, בעלי לא רוצה שנספר ולי לא קריטי לספר אז אנחנו יודעים מה יש ואף פעם לא אמרנו לאנשים...

אז יש כאלה שמרימים גבה ולא מבינים מה הקטע שלנו, אבל זאת הבחירה שלנו גם אם לאנשים אחרים זאת נראית בחירה טיפשית ומיותרת.

הייתי שולחת את בעלי..

אבל האמת שספיציפית ברית אני משתדלת גם להגיע כי כל מי שנמצא בברית נמחלים עוונותיו וגם הסעודה שם שקולה כנגד פד תעניות אז רוצה את הזכות הזו לעצמי

במשפחה שלי זה פחות מקובל, פשוט לא להגיע לאירוע (גם 'רק' ברית). כולם עושים השתדלות גדולה כדי להיות (גם אם זה אומר לקחת חצי יום חופש מהעבודה). הפעם היחידה שלא הייתי זה היה רק בגלל שהייתי חולה עם חשש לקורונה.

אני מניחה שיש משפחות שזה כן מקובל.

הם יודעים שאת מטופלת פוריות?

בכל מקרה, אם את ממש לא מסוגלת, הייתי אומרת באותו יום שאת לא מרגישה טוב ושולחת את הבעל

ולגבי המין- למה זה כ"כ מפריע לך? זה משנה מבחינתך אם זה בן או בת?

היו המון בריתות (מחישוב מהיר, לפחות 10)

אף פעם לא הלכתי

אפילו לא לאחד.

זה היה לי קשה מידי,

בחרתי לא ללכת כי לפני כל ברית חפרו לנו להיות קוואטר

ולכן מבחינתי עוד לפני האירוע הוציאו לי את כל החשק 

אני , חיכיתי ללדת 10 שנים ובזמן הזה היו מלא מלא בריתות במשפחה הקרובה והמצומצמת שלנו. אצלנו נהוג להגיע ואוי ואבוי אם לא נגיע, ממש ברמה הזאת. אז הלכתי מחוסר ברירה

הכנתי את עצמי נפשית טוב טוב לרגע הזה, הדבקתי חיוך על הפנים והלכתי. בכיתי בשירותים באמצע אפילו, ניגבתי דמעות ויצאתי לכולם. בחלק אפילו בזמן הברית יצאתי החוצה כדי להמנע ממבטים ומאיחולים "בקרוב אצליך" וחזרתי אחרי הברית עצמו, לפעמים גם באנו בכוונה אחרי שהסתיים החיתוך. למזער נזקים.

גם אצלנו נוהגים לתת את התינוק לפני הברית ואחרי מקרה שממש גרם לי לאי נעימות והשפלה אפילו- הצהרתי בגלוי לאמא שלי שאוי ואבוי אם משהו מנסה לתת לי או לרמוז משהו אחרת ישכחו ממני. זה היה בטון תקיף אבל הייתי חייבת כי המקרה ההוא שבר אותי

(אגב, שנה וחצי לאחר המקרה זכיתי ללדת כנראה בגלל העוגמת נפש הגדולה שהיה לי)

אז חיבוק ואת יודעת אם מקובל להעדר או לא מארוע כזה❤️❤️

במשפחה שלי הרוב לא הגיעו לבריתות שלנו, כל אחד מסיבותיו שלו- או כי גרים מאוד רחוק או כי היה בשבת וכו'

במשפחה של בעלי אין דבר כזה. מתייצבים כולם יהרג ובל יעבור. 

אבל מעבר לזה, אם את מרגישה שזה יחליש אותך מאוד, אז לדעתי תחשבי קודם על עצמך ואח"כ על מה שאחרים ירגישו. 

נשמע שאת גם טעונה קצת על המשפחה שלא סיפרו לך אם זה בן או בת.. יכול להיות שאת כועסת?

אני בטוחה שהמצב שלך לא פשוט.

אבל תעצרי רגע רק רגע... אם לא תבואי לברית זה עלול להתפרש לא טוב ולדרדר את היחסים ביניכם. מצד שני אם תסבירי באמת ובתמים שקשה לך אני כל כך מאמינה שיבינו אותך.

דבר ראשון מצרפת לך קישור לשרשור שהיה בנושא

ביאמבה פאמפ פרו - הריון ולידה

דבר שני, לא היה ממש חזק, שאב לי נורא מהר (4 דק)

ובוודאי שעשיתי דברים תוך כדי, עבדתי, התאפרתי, בישלתי, והייתי עם התינוק.

מה עושים אם המאריך חזיה לא מתאים לסוג שלי?

יש להם מתאמים במספר גדלים?

לפותחת- קניתי את המשאבה, אבל עדיין לא ממש התנסתי, אז לא יודעת להתייחס לשאלות שלך.

לא השתמשתי הרבה כי ההנקה הייתה כבר מאוד מבוססת

זוכרת אותה ממששש לטובה

אפילו לימדתי איתה בזום, לא ראו כלום

נוח ברמות!

לגבי עוצמה, לי הייתה מעולה. אבל זה לא היה שאיבה בלעדית 

אני מחפש משאבה לשאיבה בעבודה. לא שאיבה בלעדית ..

בעיקר לעבודה או כשאני בנסיעה/ ימי שישי בבית..

כשאני עם התינוקי בבית - אני מעדיפה להניק ישירות ולא לשאוב

ותדוה לכולן

אשמח לעוד תשובות 

לא לשאיבה בלעדית אסל 2 ארוחות ביום.

המאריך חזיה לא מסינה למה הכוונה לא מתאים.. אבל אפשר לרופף טיפה את החזיה ולא להשתמש בו.. אני לא סחבתי אותו איתי.

עוצמת שאיבה לא התנסיתי באחרות.. לי היה מעולה.

עשיתי איתה הכל. כולל ישיבות בעבושה עם עובדות נשים, מול גבר לא היה לי נעים הגם שהייתי מכוסה... הסתובבתי רגע שמתי את החזיה והמשכנו בפגישה. כיביתי אותה אחרי 10 דקות דרך הבגד והוצאתי בסיום הישיבה.. נהגתי איתה... התאפרתי.. רק לא לנוחכ יא אי אפשר לשכב, החלב יישפך.

היה לי הסוג הכי פשוט לא היה אז משהו יותר משוכלל.

אני קניתי את הפרו, מאוד עוזר לי שיש מיכל אחסון שאפשר לשמור במקרר

באתר שלהם מפורט מאוד ברור ההבדל בין המשאבות.

אני יודעת שיש חיקוי בעלי אקספרס, לא יודעת איך הוא

יש לי את הפאמפ כי זה הדגם היחיד שהיה כשקניתי אבל האחרות עושות ממש חשק.

לא מכירה משאבות חשמליות אחרות אז לא יודעת להשוות את העוצמה, אני שאבתי פעמיים ביום והיא היתה מושלמת. בעקרון הסוללה שלה מחזיקה להרבה שאיבות, אני כן הרגשתי שכשהסוללה מלאה היא שואבת יותר טוב אז הטענתי בסוף כל יום. אבל גם אם שוכחים זה לא נורא.

ובהחלט עבדתי תוך כדי מול מחשב, לפעמים גם התארגנתי ליציאה תוך כדי.. זה מושלם ממש

מה שמוכרים במוצצים?

איך היא?

או משאבה אחרת ניידת שדומה לביאמבה וכו'.

האם כדאי או שעדיף לקנות את הביאמבה וזהו?

יש עכשיו מבצע במוצצים על הביאמבה.

וגם בחנות באזור שלי...

מה שכן לא אוהבת את הלחץ השיווקי

שאת חייבת להחליט הערב

ואחכ זה עולה בעוד 1000

(איך תמיד זה בדיוק מבצע?!)

אם כי ידוע מכבר

שכדי להביא לקוחות מתלבטות

מציעים הטבה 'חד פעמית! רק לעוד שעה! נו, לא החלטת?!  עברה כבר דקה'

מ2 חברות שעשו אצלה קורס...

לא מכירה אישית

מכל אחת אפשר ללמוד, אבל נראה לי שברור שככל שאת באותו ראש כמוה תפיקי יותר.

מצד שני אם את מרגישה שאולי את קצת מקובעת על משהו ויעשיר אותך לקבל כיוונים נוספים אז דווקא מישהי שונה ממך תהיה יותר מתאימה לזה

ולפי זה לדעת אם את מתחברת?

אני חושבת שצריך להתחבר לאישיות, אבל סגנון שלה לא מחייב שהיא תלביש אותך בסגנון שלה. להיפך, אם המקצוע שלה סטיילינג רגשי היא אמורה לדעת להתחשב בטעם האישי *שלך*

אבל מה זה קורס סטיילינג רגשי?

מה הוא נותן?

ולא סתם ללמד על יבש את חוקי הסטיילינג. 

לתת ביטוי עצמי דרך בגדים, להתחשב בטעם האישי.

כמו מלווה רגשית, אבל בעזרת בגדים

הנושא קרוב לליבי ממש

כמה טוב שאת עומדת על המשמר

גם בשעות לילה קשות

יהי רצון שהרב לעתיד יפסיק לבכות

אנחנו צריכות אותך עירנית ומשתתפת

בלי נוכחותך פה, זה כמו בצק ללא מחמצת

תודה לך חברה🧡

עומדת אני על המשמר

אתמול היום וגם מחר

כל כוחותי ונשימותי

מסורות למטרה עד בלי די

שלא ישן ולא נם

וחושב שהשמש עוד מעל הים

ואמא שלו קראה את התוכחה

ובלי נדר תשוב בתשובה בשמחה

ועל כן אדפדף אחורה

ואלמד שוב את כללי ההורה

לא הבנתי את תמיהתך הגדולה

הרי כשכתבת את ההודעה

התקנון עוד לא פורסם

רק בחתימה היה קישור לתקנון הישן...

האם רצית שנקרא את מחשבותייך

ונמלא אחר התקנון בלי לשמוע את כללייך?

ובכלל גם את לא מילאת אחר הכללים

כי עשית ארבעה תיוגים לא מוצלחים

מזל שראיתי גם בלי התראה

למרות שהשעה כבר מאוחרת נורא

עכשיו אחרי שפורסם התקנון

נעצתי אותו בראש הפורום בגילה וברון

כך יראו ויקראו אותו כל יושבות הפורום

ויקפידו על קיומו למען שמחת הפורים

(סליחה על החרוזים הצולעים מעט

אני כבר בדרך למיטה עוד רגע קט...

לילה טוב לרב לעתיד וגם לרבנית

שתזכו להרבות בשינה ולא להמעיט)

לפי התקנון - הכללים עליי לא חלים 😂

ולא תייגת פה עוד ניקית

ולכן את חייבת לנו בדיחה מצחיקית 

כי הכלל שאומר שצריך לתייג ניקית

חל רק שפותחים שרשור חדש, שאת זה את עשית

אני רק הגבתי על השרשור

ולכן הוספתי אימוג'י לא קשור

דור של גאולה אנו זוכות לגדל

ולכן גם תשב"ר הצדיקים

לנו לשעות ערות דואגים.

שיניים מצמיחים

ולבן דוד מצפים,

על חיילנו מתפללים

שימשיכו קרן ישראל להרים!

על פדויי ה' שישובו לציון ברינה

ועל הפצועים שיבריאו במהרה.

כמה מתאים בשעות אלו לשאת תפילה

שה' יאיר כאור יום חשכת לילה,

ונזכה בזו השנה את זכר עמלק למחות

ובמפלת כל שונאינו לחזות,

לגוש קטיף וכל מרחבי ארצנו הק' לשוב

ונחזה באליהו הנביא זכור לטוב .

נשמח בשמחת פורים

ונאכל מן הפסחים ומן הזבחים.

יגעתי וחיפשתי

אך את שרשור התקנון לא מצאתי

יש אפשרות לצרף לכאן קישור לתקנון

למען לא ידבק בנו אות קלון?

בבקשה ממך רבנית מקסימה,

החליפי את הקישור בחתימה

כי הקישור ששם עוד מפורים דאשתקד

ולכן אבקש במיוחד

כדי שאלמד ואקרא

מה השתנה מהשנה שעברה

מתעניינת גם בתכנית הסבה למישהו. ממה שהבנתי המשכורות נמוכות יחסית ועולות עם הוותק

לי נשמע מאוד מעניין (התכנית שראיתי הרבה יותר מגוונת מאשר רק אולטרסאונד), אם הייתי צעירה ומחפשת להתמקצע אולי הייתי הולכת על זה

בנות 40 זה לא צעיר?

אני לא מתכוונת לחזור ללמוד עכשיו

בסביבות גיל 30.

כיום יש לה מכון פרטי (גרה ביישוב די נידח, וזה מאוד נצרך שם) ונשמע לי שהיא מצליחה מאוד ב"ה. אבל מניחה שלקח זמן עד שהגיעה לזה...

מעבר לזה לא יודעת לענות...

בהצלחה!

למדה מכשור רפואי

לא הלכה על אולטרסאונד כי אין בזה דרישה, היא טוענת שהשוק מוצף

היא גם אומרת שזה מרגש מצד אחד אבל נמאס עם הזמן וחוזר על עצמו

היא הלכה על התמחות המכשור רפואי בחדר ניתוח

עובדת בתור עוזרת מנתח בבית חולים ליד הבית

ממש ממש מרוצה

זו הדיעה של השכנה, בטוחה שיש דעות נוספות 

אבל זה אותם לימודים. המקצוע שלי נקרא "דימות רפואית" (לא הנדסאית מיכשור)

יתרונות: מקצוע מעניין, מגוון, מאתגר, מקצוע יציב,יש מקומות עבודה בכל הארץ ואת יכולה לבחור מקום עבודה עם אופי שמתאים לך, יש אפשרות לעבוד קצת או הרבה לפי הקצב שלך,(שזה ממש נחמד לאמהות) מקצוע תוך שלוש שנים, לימודים לא ממש קשים (לדעתי)

חסרונות: המשכורות לא גבוהות (כסף טוב מרוויחים על חשבון זמן (ססיות,לילות,סופ"שים) השכר ההתחלתי מאוד נמוך ויש הרגשה של כמעט אפס היכרות בנו כי אנחנו שקופים במערכת ואין ועד חזק כמו אצל אחיות לדוגמא.

ומתגמלים בשכר גבוה יותר.

יש את זה רק בבתי חולים

בד"כ בחדרי ניתוח/סיטי/ mri  .

התחום די רחב ויש מגוון של עבודות שאפשר לעבוד, אבל ממה שידוע לי להכנס לתחום של אולטרסאונד קצת יותר מסובך צריך לעשות סטאז' ארוך ולא תמיד המכללות מסדרות סטאז בתחום הזה וגם למצוא עבודה באולטרסאונד לא הכי פשוט...

אני עובדת במקצוע ודי חביב לי, המשכורת לא גבוהה ולא בכל מקום כל כך מעניין...

בדקתי בהסבה אקדמאית.

עם עושים הסבה זה שנה ו8. וזה נחשב כתואר לא כתעודה...

תודה.

הלימודים מעניינים?

בלימודים אהבתי את זה שכבר בתחילת הלימודים התחלנו את החלק המעשי.

מה שכן זה היה אינטנסיבי. הלימודים היו גם באוניברסיטה וגם בבית חולים הרבה שעות

וגם לעולם לא יהיה לי....

תודה לכל העונות.

אם יש עוד תובנות אשמח לשמוע.

נכון שאומרים שעד כיל שנה צריך הנקה או תמ"ל - אבל תוכלי להכין לה דייסות מוצקות עם תמ"ל - בסמיכות שמאכילים בכפית..

אנמם הנקתי עד גילאים גדולים יותר - אבל אף אחד מילדי לא היה עם בקבוק בשום שלב, כולל עברו ישר מהנקה למוצקים.

מכיוון שאת אומרת שהיא בשלה למוצקים והיא כבר בת 7 חודשים - נסי להעשיר את המוצקים:

מרק ירקות טחון  - תוסיפי עוף, בקר, קטניות..

פירות טחונים - תוסיפי טחינה או שקדים. אולי גם אבוקדו

כשהיא תתחיל לאכול לחם - שימי ממרחים עשירים ובריאים..

במקביל תני לה דייסה מכפית (אישית אני ממליצה על קוויאר שעשיר יותר תזונתית מדייסוץ קורנפלור - בטח אם היא זורמת עם מוצקים) - תכיני את הדייסה עם תמ"ל - וככה תוודאי שהיא מקבלת את כל הרכיבים התזונתיים..

בהצלחה!

באמת קשוח והמשקל באמת מאוד נמוך..

אין לי הרבה עצות חוץ מלחזק אותך שתצליחי בעז"ה וטוב שאת מטפלת בעצמך ❤️

כי זו השערה מעניינת שיעזור להפסיק הנקה אבל הרופאה אומרת תפסיקי להניק ואז נראה ואם לא יעזור להפסיק הנקה אז סתם ויתרת על זה.

את רוצה לחפש דרך לחזק את הגוף שלך יש ויטמינים וברזל שאפשר לקבל בעירוי. אם עושים הרבה דברים לחזק וכלום לא עוזר אז אפשר לוותר על ההנקה אם צריך.

איך הרגשת בהריון? ואיך לפני ההריון?

לקבל ברזל דרך הווריד?

וזריקות ויטמינים וכד'?

כמה זמן היא לא תיקח בקבוק?!?

היא בסוף תהייה רעבה ותיקח , אל תדאגי יקרה

אל תשדרי לה לחץ

אולי לנסות ללמד אותה לשתות מקש

אצלנו בגיל הזה מתחילים לשתות שייקים אז אנחנו מלמדים אותם בקש אז זה אפשרי

לגבייך ירידה רצינית במשקל לא בטוח שקשור להנקה מניסיון אישי..

תבדקי חוסרים ומה הגורם לחוסר ספיגה, להגדיל כמות שעות שינה

אפשר פשוט כוס אימון..

בהתחלה עם שסתום ואחכ אפשר גם בלי..

הרבה מהילדים שלי מהרגע שהתחלתי מוצקים שתו  נוזלים מכוס אימון...

אבדוק

תודה!

יש מישהו מאור יהודה אם רלוונטי.

6 ב110 נראה לי.

כמובןצשאני לא אשת מקצוע ואם את חושש. תתייעצי עם רופא או אחות טיפת חלב

אבל

כמה היא שוקלת?

אם יותר מ3 ק''ג, כעיקרון ההנחיה היא לא להעיר.  כמובן לשים לב שהיא אוכלת טוב במהלך היום, עולה במשקל, נותנת שתן  וצואה בתדירות טובה (טיטולים מלאים), נושמת טוב, וישנה לפי ההמלצות (מזרון קשיח, בלי בובות או כרית. חדר מאוורר, טמפ מתאימה וכד')

תהני ותנצלי את הזמן כדי חהתחזק. הרבה פעמים זה משתנה די מהר בתקופות הראשונות.

בהצלחה

וכל פעם שמעתי דיעות אחרות

שורה תחתונה לא הערתי אותה בסוף

כי גם שניסיתי הי לא הייתה משתפת פעולה וממשיכה לישון בכל מצב

היא עלתה סבבה במשקל

והייתה לה צהבת שירדה

בהתחלה לא קמות בלילה אבל אחרי קמות עד גיל שנתיים+ חחח ברוך ה',

זה יעבור היא תגדל והיא תתחיל לקום לך בלילה

מזל טוב תגדלי אותה בנחת.

כל עוד עולה יפה במשקל וטיטולים מלאים כמו שצריך.

זו ברכה! היה לי תינוק שישן 10 שעות בלילה בגיל חודש

גם שלי התנהגה ככה

והיום - בת כמעט חצי שנה - קמה כל 3-4 שעות כמו שעון שוויצרי

אני משערת שסירוק יומיומי אמור לעזור בסופו של דבר.

מעניין אם יש חומרים טבעיים שאפשר לשים...

בטח יבואו חכמות ממני וידעו יותר...

המון בהצלחה!!

הוא קולט כינים וביצים.

לוידעת להגיד לך לגבי הדרין והנקודות האדומות, אולי כדאי שרוםא יראה.

יתכן ומה שנראה ביצים זה קשקשים.

פחות מתחברת לאסי- צפוף וארוך מדי ולא רואה בו כלום ולא יכולה להוציא ממנו כלום הכל נתקע

השאלה אם להילחם בביצים או שזה רק פוצע

לא מבינה ממה זה הנקודות האדומות

ופוחדת חהכאיב

אם אכן זה ביצים כדאי "להילחם" בהם, הביצים הם חלק מגלגל החיים של הכינים על הראש.

כמובן לא על חשבון פציעת העור.

אין לי ניסיון בזה.

אולי בהמשך תגבנה לך בעלות ניסיון.

בהצלחה וכל הכבוד שאת מחפשת פתרונות , כינים על הראש זה מחרפן או ת הכל.

את יכולה להוריד ע'י מריחת שמן זית ולהשהות כחצי שעה אפשר יותר ואז לסרק

השמן זית ממיס את החומר הדביק של הביצה והן בקלות יוצאות בסירוק במסרק סמיך

הנק' האדומות שיוצאות זה פציעות מהכינים שאוכלות את הקרקפת זה לא מהסרוק שהכי הכי עושה אדמומיות אבל לא פוצע

אצלי לא כאב להם כשהיה להם את זה

אפשר לנקות עם חמאת קוקוס ולא מזיק לקרקפת

להכין תרסיס טבעי- מלח,מים,שמן לבנדר- ולרסס כל יום לפני הסירוק זה מרחיק את הכינים

בודקת להם כל יום. שמה הדרין. שמה גם את הספריי שאמרו פה של סרקל.

ועדייןןןןןןןןןן

אפר לנסות לשים כובע רחצה

אבל בואי, לא נשמע לי אם טיפה תגיע לעיניים או לפה יקרה משהו, כן?

בסהכ זה מוצר מאושר ובטוח לשימוש

לא רוצים שילדים ישחו בזה, אבל זה מיועד לילדים.. הילד שלך הוא לא היחיד שיגע בחומר, לא?

באופן כללי סיפור ומשחקי אמבטיה שווים (ולסרק כהם בפנים) מקלים על העסק

וגם סרקל ושמן רוזמרין מרחיקים כינים

הבן שלי השפריץ לעצמו פעם לעיניים ובמכון הטרטולוגי אמרו שיש שם חומר בעייתי ובאמת היה לו שואף כמה ימים.

*אבל* מדובר על השפרצה מכוונת, אם נוגע טיפה זה לא בעייתי. פשוט להזהר כמה שיותר למרוח על הראש ולא מסביב ושלא יגיע לתכשיר עצמו. מעבר לזה לא בעייתי. לא היו ממציאים דבר כזה אם היה מסוכן ברמה של חלקיקים...

שמגע קל לא אמור להיות מסוכן מדי

לא זוכרת שכתוב על רבע שעה...

מה שכן עזר אצלי ואני צריכה לקנות שוב, זה מארז של שמפו כינקייר ומרכך רוזמרין, כשהשתמשתי בזה יום יום ראיתי סוף סוף ישועות. אני חושבת שזה חברת מורז

הייתי קונה לו סרקל, ולא מחכה רבע שעה עם ההדרין

גם אין צורך תכלס

שימי, תעסייק אותו כמה דקות, תסרקי וביי שלום 

לשחק באמבטיה לידך רבע שעה או לשים כובע ים על הראש.

הילד שלי מאד מאד רגיש, והסירוק במסרק סמיך מאד לא נעים לו בקרקפת. סרקל יפתור את זה/יפחית את הצורך בשימוש?

ושמעתי מאמהות

שהריח גורם לפחות כינים

אולי אין מחליקות.. אינלי מושג

אבל אם הראש נקי זה משמר יותר טוב את נקיון

של ד"ר פישר אם אני זוכרת נכון, שמיועדים לילדים. יש שמפו, מרכך, ספריי שעוזר לסרק וקרם שיער.

בדכ ממליצים פה על המוצרים שלהם

א. כי הם מותאמים לילדים

ב. כי יש בהם רוזמרין שלרוב הוא דוחה כינים אז זה טוב למניעה

ניסינו, וראינו ישועות. תדירות ההדבקות ירדה משמעותית.

הגיוני שמהכינים

הם הרי מוצצות את הדם שלנו

מצטרפת להמלצה על אסי 2000 - זה המסרק הכי הכי טוב שיש.

בנוסף, ממליצה על סרקל עם רוזמרין בכל בוקר, הריח מבריח את היונים ועוזר למנוע הדבקה מחודשת אבל פחות הורג את אלה שכבר קיימים.

אם ממש יש גן חיות, ממליצה כן להשתמש בהדרין

אולי אפילו בלילה להשאיר לכל הלילה

לא יודעת, אני כן יודעת שהדרין מעיף והורג אותם ממש טוב

אולי זמן מסך? 

יחד עם מסרק אסי 2000

קמומילו הוא מעולה, אחרי שנים בכל התכשירים המוכרים הדרין וואנס וכו', טבעי, לא גורם לגירוי הקרקפת וחצי מחיר, קונים בבית מרקחת בקופה.

לגבי המסרק סמיך לסרק מכל הכיוונים, גם מלמטה באיזור הקרקפת כלפי מעלה, גם מלפנים של הראש אחורה, לא תאמיני כמה ביצים וכינים יצאו .. לא רק מהשביל לצדדים ( מקווה שברור).. וכמובן מאחורי האוזניים ובשקע למטה מאחורה בעורף. שם הן אוהבות להיות...

ובאתי לכאן כדי לספר שהסוד הוא התמדה. רק כשאני מקפידה כל יום לסרק זה באמת עוזר. מבאס אבל ה מה יש 

חיבוק לך. נשמע שיש הרבה תסכול ומירוץ כזה סביב השעון והמטלות.

אני חושבת שזה לא כזה משנה ההגדרה, העניין הוא שיש פה קשיים/הרגלים שמייצרים קושי ותסכול ומעגל של חוסר הספקים וממילא אכזבה וכו'..

ברמה הפרקטית, אם הולכים לנוירולוג/פסיכיאטר ובאמת מקבלים אבחנה של ADHD , אפשר ליטול טיפול תרופתי שיכול לשנות חיים. (אולי גם רופא משפחה יכול לתת, לא יודעת).

מה שכן, לפעמים דווקא לקבל אבחנה עוזר בקבלה העצמית ובחמלה העצמית, כי תכלס, מדובר בקושי נוירולוגי.

מעבר לזה, יש טיפול קוגפאן למבוגרים כדי ללמוד להשתמש בשיטות מפצות ולרכוש אסטרטגיות לניהול עצמי, להתנהלות עם זמן ולהתארגנות (מה שנקרא "תפקודים ניהוליים").

בהצלחה 

כי אני לדוגמה מזדהה עם חלק מהדברים שכתבת, אבל אצלי זה יותר קשור לחרדה וברגע שהרגעתי את החרדות, רוב התופעות נעלמו

דבר נוספים שיכולים לגרום לזה זה שאת לא מספיק ישנה או שותה. זה גם יכול לעשות בלאגן במחשבות

שמעתי שאומרים שקשב וריכוז זו הפרעת חרדה גם כן..

יש קורס כזה את יכולה יותר לברר על זה בתור התחלה

שמסביר איך להתמודד עם אדם בעל קשב וריכוז ולהבין אותו

לא בטוח שיש לך קשב וריכוז יכול להיות תקופה עמוסה וצורך ללמוד התארגנות זמנים יותר ריאלית

היום בעולם שהכל מהיר והמון טריגרים נפשיים לדעתי כולנו סובלים ברמה כזו או אחרת בקשב וריכוז..

אבל אם את לא רואה חורף בחנויות תבדקי באתרים, בדרכ נשאר להם חורף

בנקסט בטוח יש חורף

להזמנה להגיע...

זה בדרך כלל סביבות שבועיים

פוטרים ופליזים פחות ראיתי כבר עכשיו

תודה!

גם בנקסט יש חורפי

לא בטוח שתצטרכי ממש חורף

גם 2 שכבות דק ארוך יספיק לך

תסתכלי בשילב, יש להם ארוך ודק ואולי נשאר להם גם קצת מחמם..

שתי שכבות ארוכות ודקות.

אם יהיה קריר בכל זאת, תוכלי לכסות בשמיכה. חפשי עכשיו שמיכות חורפיות לתינוקות, מניחה שזה עדיין יהיה.

זה מעודד ביותר!

תודה...

אוברולים ארוכים ומתחת שכבת חולצה רגילה

אם קר תקני סריג לשים מעל או מעיל סוודר זהו

כבר עכשיו מתחמם ורוב היום הן בבית

וכבר חלק מהימים מלבישה אותה שתי שכבות דקות

עוד חודש מאמינה שרוב הימים זה יספיק...

גם תלוי איפה אתם גרים.

אני חודש וחצי בדיוק אחרי לידה של בת. עייפה , גמורה מעייפות

אפילו שהיא ישנה לשם שינוי משעה 2 בלילה עד 6 בבוקר קמתי הפוכה לגמרי. זורמת עם זה ולמדתי לשחרר את העניין של הסדר והניקיון בבית, את זה הגדולים עושים. לי חשוב שיהיה אוכל לצהרים (לא תמיד, היום הזמנתי להם פיצה) וגם זה בסדר.

לומדים לחיות עם העייפות מתישהוא.

אם אני לא טועה יש לך עוד כמה וכמה ילדים בבית לא? אין פלא שאת עייפה גם מלהתעסק איתם

גם לא לוקחת ויטמינים בגלל מעי רגיז ובעיות ספיגה (אחרי עירוי ברזל בהריון) אבל יודעת שזה תקופה ויעבור.

בדכ שהתינוק מתחיל לישון יותר בלילה מרגישים פיזית טוב יותר

בה לא הנקתי. אבל לא יודעת כמה זה מעיד, יש לי 2 ילדים. אבל זה בהחלט הקל שאני לא צריכה לשאוב או להניק ומישהו אחר יכול לקחת ולהאכיל, גם כי בהנקה זה לפי דרישה והרגשתי ממש מה שאת מתארת, סחרחורות של עייפות כזה, וגמורה.

ההפוגות הקצרות מלהיות אמא לתינוק דורש ויונק ממש עזרו לי ויכלתי לישון ולצאת קצת לבד להתאוורר או סתם להיות בהית עם עצמי ולשמוע את המחשבות שלי בבהירות.

כדאי לעשות בדיקת ויטמינים מקיפה

ההנקה שואבת את התמצית של התמצית

אז צריך להיות באקסטרה מהכל

את אוכל בשרי? סלמון? זה ממש חיזק אותי. 1

ואני עכשיו בהריון באמצע וסמרטוט, חוששת מההמשך.... 

צמחונית..

נוטלת b12...

גם מספר הלידה משפיע כמובן... אבל גם אופי הלידה והתקופה שהייתה לפניה או אחריה.

אם קשה לך עם ההנקה, אז את לא חייבת להמית את עצמך בשביל זה, גם בלי למצוא "תירוצים" ❤️

(לי אישית קשה יותר לתת בקבוקים... אז מעדיפה להיניק. אבל כל אחת והעדפותיה...)

גם אני היתי ככה

פתיל קצר באנרגיות

כמו תינוק חח

ישנה- רעבה קצת ערנית לזמן קצר וצהר שוב רעבה וכמו עם בור בבטן מההנקות או בבת אחת ושב עייפפהה וחלששה וזה בא בבום

אבל הז כן התאזן עם כל שבוע שעבר..

נרה לי שאחרי חודשיים זה פחת משמעותית..עדיין אבל סביר יותר

ולאור מה שכתבת בעבר

מאוד עזר לי לא להשאר 'יולדת'

להתלבש בבוקר

לקום ולשבת עם הקפה בנחת..לקרוא או לכתוב לשים קצת מוזיקה..

לצאת כמה שיותר..למפגש  יולדות ,לסידורים, אפילו לסופר או סתם לסיבוב בחוץ עם העגלה

לקבוע עם חברות

לא להיות צמודה למיטה

זה משפיע גם גופנית וגם על האנרגיות בחוויה שלי

כמעט ולא אוכלת בניגוד להריון, מוצאת עצמי בשעה 12-13 אוכלת ארוחת בוקר, חוסר תיאבון מוחלט - יודעת שזה בגלל העייפות

ודווקא לא יורדת במשקל מזה אבל ב"ה הנושא של המשקל לא מעסיק אותי בכלל (די רזה אבל עדיין שאריות מהריונות צפופים מאוד) 

ותכלס גם לא בין הצהרים לערב

וגם בצהרים לא הרבה

קיצר אולי מסביר את התחושות🫢

לא מוצאת מה לאכול...

אבל לא משהו קבוע

פשוט כשנח לנו

נגיד אם בעלייכל לשמור על הילדים בצהרים ואני רוצה לנוח

או להשאר איתו עד שנרגעים הגזים מאוחר בלילה או כשאני צריכה ללכת לאנשהו..ככה יש לי את האופציה בפשטות בלי הינדוסי הנקה ושאיבות וכו

זה ממש עוזר לי גם נפשית לא להרגיש את הכבילות המתוקה של ההנקה..אבל שלפעמים כן קצת עודפת..

ממליצה לבקש בדיקה מיוחדת של ויטמין די, לא נותנים אותנ בדרך כלל וכמובן לבדוק את כל השאר.

א. ממש הגיוני, הרבה מעבר להגיוני. מעטות מי שלא מרגישות ככה.

ב. בהחלט הנקה מתישה פי כמה, מנסיון.

בעיניי היא משתלמת בהמשך מהרבה היבטים, שלא כולם רק רגשיים.

את לא תצטרכי לקום להכין בקבוקים ולשטוף ולעשות סטיריליזציה בכל פעם, הילד שלך פחות יחלה משמעותית, יהיה בניכם חיבור וקשר מיוחד, כשאת איתו לא תצטרכי לסחוב מחלק מנות, ותרמוס, ובקבוקים, ושאר ירקות. אין דאגות של 'אולי זה לא יספיק לי לדרך'

אם את איתו אתם יכולים לטייל לנצח.

את אוכלת אוכל טוב? או ג'אנק?

עשית בדיקות דם? מאגרי ברזל? ויטמינים אחרים? באיזו רמת ברזל סיימת את האישפוז?

משהו חריג בהתנהגות של התינוק/ת? עצבנות יתר? ריפלוקס? כאבי בטן יוצאי דופן?

לכל דבר כזה יש השלכות. בגדול, כן, להיות ממוטטת זה סביר מאוד. אבל אולי אצלך זה כבר חצה את גבול הסביר. אם תתני יותר מידע נוכל לנסות לעזור.

לגבי הרעב, אותי אישית זה הכי פחות מדאיג. זו תופעה ידועה בהנקה. כדאי לך לשים לב רק מה את מכניסה לגוף, כי יש נשים שבגלל הבולמוס של ההנקה ממש משמינות וזה מבאס. אז תוכלי טוב, תתני לגוף שלך מה שמגיע לו. (הלוואי עלי! איזו שיחת מוטיבציה)

הבנתי שהבעיה זה כנראה שלא ישנתי כבר חודש ושבוע יותר משלוש שעות בלילה.. ואני מניקה בלילה..

אתמול הבנתי שאם לא אעשה שינוי יש מצב שאוותר על כל ההנקה וחבל.

אז

החלטתי שלא משנה מה ננסה ובעה נצליח:

שאניק לפני שאני הולכת לישון

ואלך לישון לפחות 6 שעות רצוף (אמן)

ובעלי יקום בשביל להאכיל אותו.

טוב

לא קרה עדיין

אבל בע"ה מקווה שנצליח ושזה יאפס אותי חברות!!!!!!

ה' יעזור

ה'

עוזר

ובע"ה שיהיה לי כח לטפל בעצמי

במשפחתי

ולהבריא

אמן

ותודה לכולכן על העיצות הטובות💗💗💗

(רואים שאת ההודעה כתבתי אחריי שישנתי משהו, כי כרגע אני אופטימית😆)

אז אולי זה לא קשור להנקה....

אולי כמו שאמרו יש לך חוסרים בגוף וזה משפיע.

ואני גם אוכלת בלי הפסקה אבל בלי תחושת רעב 🙈

סתם מחפשת כל היום שיהיה משהו בפה ולא ברור לי למה.

ולא עייפה באופן קיצוני. אבל זה יכול להיות כי בטבע שלי אני אדם עם מרץ ודחף לקום. 

אם את לא מזהה את עצמך ולא טבעית לעצמך- תבדקי אולי חסרים לך ויטמינים או ברזל. את לוקחת פרנטל? 

(אני לא לוקחת פרנטל וזה לא משהו שאני גאה בו. רוצה לקחת אבל הגודל של הגלולה חוסם אותי)

של אלטמן

יקר, אבל בעיני שווה כל שקל

הרים אותי בהריון וגם אחרי הלידה

לקחתי גם ברזל שלהם

ילדתי באותו איזור זמן שלך, וגם אני ע י י פ ה!!!

ואפילו מעבר לעייפות, אני מרגישה שההנקה עדיין לא התבססה ועוד כמה תופעות של אחרי לידה קורות אצלי...

מה גם שהיא קמה כל שלוש שעות בלילה שלא כמו אחותה הגדולה ואני לא רגילה לזה😆

הלילה ממש הייתי עייפה ברמה קיצונית וגיליתי שממש טוב לי להניק בשכיבה! ממליצה אם את לא עושה את זה עדיין!

ששה שבועות זה משכב לידה. ההחלמה הכי בסיסית. לא סתם יש עדות שנהגו שיולדת לא יוצאת מהבית 40 יום. זה כדי לשמור עליה.

לא ממליצה להפסיק להניק...כי ההתאוששות תגיע בסופו של דבר ואת הההנקה אי אפשר להחזיר. אאת גם אף פעם לא יודעת מראש אם מעבר לתמ"ל יהיה קל וחלק או שפתאום תתגלה רגישות ואז מתחילים סרטים אחרים...

כן ממליצה לבדוק תפקוד של בלוטת התריס. תת פעילות של הבלוטה זה דבר שקורה אחרי לידה (קרה לי בלידה האחרונה) וזה גורם למותשות אינסופית, שזה בערך מה שאת מתארת. 

שעל הקילוגרמים המיותרים הצלחתי לכפר

ויצאתי לריצהה קלה ברחבי השכונה

והוספתי לעצמי עוד צעדים בארצנו הקטנה.

הייתי שמחה אתכן לשתף

שהיום כתמיד טיפלתי בשוטף

הכנתי שלוש ארוחות גורמה

ולא צעקתי על הילדים, אפילו לא דומה.

הייתי מאוד רוצה אתכן לשמח

שאת ביטחוני העצמי אוכל לצמח

שארגיש אשת חיל למופת

ואם נהדרת שאיש לא שופט.

אבל...

מה לעשות ובבית שתי ילדות קטנות

ש(שוב) חולות ונורא מסכנות

והריצה היחידה שהצלחתי לעשות היום

הסתכמה ברדיפה אחרי קטנטונת שובבה - משהו איום...

ומה לעשות שבלילה (שוב) ישנתי למחצה

בגלל ילדונת שכמעט אותי מחצה

וכל היום פיהוקים התמלטו מפי

ובין לבין גם צעקות ננשפו מאפי...

ומה לעשות שהעבודה לא בורחת לשום מקום

(לא זו שבמחשב ולא זו שבבית העקום)

ותוך כדי ג'ינגולים בין כל הנ"ל

פלא שלא הצלחתי לעשות כלום בכלל?

נו, טוב,

לפחות בין נזיפה לחמה רותחת

("נו כבר! תיכנס למקלחת!")

הצלחתי כאן להתיישב וקצת להתעורר -

ולכתוב לכן קורותיי ואותן לשורר...

כאן  התגלתה

האם הצלחת להשתלט על העניינים, או שהלכת לישון מיד אחרי הילדים?

על התמיכה בעת הקשה ❤️

ב"ה הקטנה הלכה לישון בקלות

ואני שפשפתי עיניים ונכנסתי לפעילות -

ויתרתי על הדחת הכלים ושטיפת רצפה

ואחרי רביצה די ארוכה על הספה

טיאטאתי את כל המטבח והסלון

ואספתי הכול כדי לשוות לבית מראה של מלון

(כמובן, הוא היה רחוק מכך במראה

אבל לפחות הבית נראה יחסית נאה...)

כולי תפילה שהיום יהיה אחרת

(במיוחד שהילדה החולה רוצה ללכת למסגרת...)

ואתקדם בעבודה התקדמות נכבדת

וגם בבית אהיה אישה עובדת 💪

בית שכולו מבולגן

ויום שלם עם תינוק בכיין

ילדה בת שנתיים שהחליטה

שהיא לא אוכלת פיתה

אבל החיובי, שיא השיאים

שהצלחתי לאכול עוגת שמרים

יחד עם עוגת גבינה וקפה

כמעט פתחתי בופה

וכל זה לפני הצהריים

בבוקר ולא בבין הערביים

זה הישג מרשים

שיכתב בספר השיאים

הוא זה שאת שמחה לאכול!

נשמע אתגר לא קל

כשלא מצליחים לאכול בכלל...

ומה הפלא שגם הילדה החליטה

שהיא לא רוצה לאכול פיתה?

סתם... את באמת מדהימה

על השיא שהגעת אליו בעבודה מתמידה...

איך לא הזמנת את הרבנית לפתיחת הבופה?!?!

בהחלט הישג מרשים עד לשעות הצהריים

עכשיו בא לי גם אבל אסתפק בלחם עם מלח ולחץ מים

בשבת השקעתי רבות בעוגות

ועד היום אכלתי את התוצאות😉

בפיז’מה מהבוקר 🤫 אל תגלו ללקוחות

רובצת במיטה ואוגרת כוחות

משחקת עם הבנות ביג דיל

ומנהלת את המשרד כרגיל 😉

יאללה הולכת להתלבש

השכנות רוצות להיפגש 🤪

ומאחרים עדיין לקבל כבוד 💪

(גם אני שייכת לאלה החלומיות

אבל כן מעדיפה בבגדים להיות...)

את ענייני הפורים בפורום, בבית  ובקהילה

כי אין כמו לרבוץ מהבית 

ותוך כדי לאכול לבנה עם שמן זית

ועצרתי בין לבין להנקות.

מהגן של הילדה התקשרו שאבוא מהר

שכן ביתי פתחה את הסנטר.

אל הרופא מיהרתי לקחת

והילדה התמלאה בנחת

כשקיבלה פתור מהמקלחת

ובמיוחד מחפיפת הפדחת.

בדרך חזרה ניצלנו הזדמנות

ונכנסנו לקנות הפתעות מהחנות.

עוד הנקה או שתיים,

בקושי הספקתי לאכול צהריים,

את הילדים צריך לאסוף מהמסגרת

וההליכה איתם לא נגמרת.

הקטנה מגזים סובלת מאוד

ובערב הצרחות עולות עוד ועוד.

לבשל כך ארוחה זה מאתר שבעתיים

כשזאטוט נצמד לי אל שתי הרגליים.

אך צלחתי כל זאת בגבורה

בזכות בעלי שעבודתו נגמרה.

את הקטנה הוא הרגיע בשניות

וגרם לקנאתי לנסוק במאות.

ואיך את לוקחת אותו בקלות...

מורידה בפנייך כובע וגם סנטר

ומאחלת שצל בתך הוא לא ייפתח יותר...

שמידי שנה בכל פורים 

מאז שמגיע השרשור לכתיבה בחרוזים

כל עיתון או עלון שימצא לידי

ייקרא על ידי ולא בכדי

רק בשירה וחרוזים

בהתחלה זה נחמד ואולי קצת מצחיק

אבל בהמשך זה נהיה ממש ממש מעיק

ומה תגידי על זה - שכמעט כל יום מחדש

אני צריכה להמציא את הגלגל ולכתוב פתק נרגש

פתק לגן של בת החמש המתוקה

שמתאר במליצה את כל מעשי הצדקה

שהיא טרחה וביצעה היום לרוב

כמובן - תמורת "אבל תכתבי לי בפתק, טוב?"

ומה לעשות שכאמא חובבת כתיבה

החלטתי פעם אחת לאתגר את עצמי לראווה

ולכתוב לה פתק לגן בחרוזים,

ומאז זה הפך לקבע, בלי להגזים?

פלא שגם אני מתחילה לפעמים בחרוזים לחשוב

ואז מוצאת את עצמי מתלבטת אם בכלל לכתוב?...

גם במהלך שיעורי תורה

תארי לך כמה חושבים שאני מוזרה

ותכננתי מלא תוכניות

רק שכחתי שיש לי שתי בנות

אחת שבשבוע שעבר העלתה חום בדיוק ביום שלישי

(שהוא כאמור היום החופשי)

ואחת שהחליטה לאמץ את הרעיון

ואחרי שבלילה לא נתנה לי לישון

בדיקה אמינה של יד על המצח העלתה

שגם היום לא אסדר את הבית או ארבוץ במיטה

כי חמודונות בת 9 חודשים עם חום

זה קצת רחוק מהחלום

בין לבין גם אני קצת

השתעלתי

הצטננתי

קינחתי

סבלתי

הראש התחיל קצת להציק מעייפות ותשישות

בקיצור נאחל לנו רק בריאות!

ובתפילה שביום שלישי הבא

אוכל לנוח קצת במיטה

ולהדביק את אמא גם כן

אחרי הכל למה מרפי קיים..? הילדה חולה ? נו, אמא גם!

פתחתי במקלחת סתימה

הלכתי לבקר את הסבים והסבתות

וגם הייתי בצילומים בשקדיות

בנוסף גם עשיתי בבגדים סדר

אבל עכשיו אני סתם שוכבת על הספה כמו פגר😵

זה חשוב מאוד 

תארי לך שהיית צריכה להמשיך  לחוות ולעבוד

הגוף והראש צריכים קצת מנוחה 

יישר כח יקירה, היי ברוכה

ביליתי את היום בעיקר בספה

בגדול חילקתי לי את התעסוקה

בין שיטוט בפלאפון לשינה מתוקה

הצלחתי לשחק עם הילדונת כמה דקות בשכיבה

והרגשתי אמא ממשששש טובה

מפה לשם היום נגמר עם בית מבולגן בתכלית

ואורחים שקפצו לבקר עשר דקות אחרי שבעלי חזר מערבית..

חפצים מביכים בעלי הספיק להעלים

השאר נשארו לעשות לאורחים קבלת פנים

מה שבטוח האורחים האלה ידעו מכאן

שהבית שלהם הוא ממש לא הכי מבולגן🙈

לק"י

אז בוקר שלישי שלי הוא בוקר פנוי

שלאחרונה לחפוש בו אין לי סיכוי.

בבוקר סידרנו עניין חשוב

ולפחות סיימנו ולעת עתה לא נתעסק בו שוב.

לפניו הספקתי לבקר בחנות

ולעשות קניות לחג הלא נחות.

משם לעבודה המשכתי

ומהמאפיה עוגיות ופיצה משכתי (שילמתי כמובן😉).

ישיבה, הפסקות וקצת למידה

טוב שאגרנו במוחינו קצת מידע.

הביתה להתארגן ושוב אנו יוצאים (רק אני יצאתי, אבל שיתאים לחרוז)

ליריד החסד עם הילדים.

איזה יופי איך שאתן משתתפות!

טיפ לכן מכאן ולהבא - כשיש לך יום קשה/ בעלך עצבן אותך/ הילדים טיפסו לך על המטבח והרבו בשטויות וקונדסים/ קיבלת הערה לא במקום/ נרדפת על ידי תנין או דרקון והיה לך קשה - תחרזי את הסיפור, והכל אחרת ייראה

אמנם אני בחופשת לידה

אבל בר מצוה מתקרבת ואין ברירה

אז בכלל לא ביליתי היום במיטה

ואת הקטן השכבתי בעגלה

שוטטתי עם הבת לחפש שמלות

ותודה לה' הצלחנו למצוא ולקנות

עדיין הרשימה ארוכה

אבל לאט לאט נשלים כל משימה.

ועכשיו נותר רק מחר לנוח

אבל נזכרתי שחמישי, אז הרבה עבודה מחכה, זה בטוח...

זה כי יש שם לחץ על העצבים שקשורים לשיניים ולכן זה מרגיש כמו כאב שיניים...

לי בזמנו הרופא רשם בנוסף לאנטיביוטיקה גם משכך כאבים חזק לא זוכרת איזה. אז ההמלצה שלי פשוט לקחת משכך הכי חזק שיש לך, זה כאבים נוראיים

לשים מלח גס בתוך גרב לקשור ולסגור

לחמם את הגרב ולשים על אזורי הסינוסיטיס בפנים

את 7 חודשים מהלידה. הלחץ שאת נמצאת בו לא יועיל לך.

אולי באמת תתני לגוף את הזמן שלו, ומה שיהיה יהיה?

יקרה, הכותרת שלך היא "מה לא בסדר עם הגוף שלי?" כשלפני חצי שנה הוא ידע יפה יפה להוליד עובר שלם ובריא ב"ה.

הכל בסדר אתו. אחלה גוף יש לך. תני לו להתאושש ותוקירי אותו. 

את יודעת כמה נשים עם מחזור בכלל לא סדיר יש?

את מקבלת ווסת בדיוק של שעון. תשמחי!

הגוף שלך מאוד מיוחד ב"ה, הרית מהר מאוד פעמיים.

את 7 ח' אחרי לידה עם ווסת סדיר. תגידי, יש לך מושג איך נפלת על הצד הטוב של הסטטיסטיקה?

יש נשים ששנה אחרי עוד הווסת מגמגמת.

יש סיכוי שאולי את מפספסת ביוץ, והגיל מתקדם. זה נתונים שצריך לקחת בחשבון, אבל לא להילחץ.

את יכולה לפנות לרוםא נשים אחר לנסות, אולי לקבל ממכון פועה המלצות. אבל קחי בחשבון- שאף אחד לא יתן לך כדור מיד. זה סט של מעקבים 3 ח' על המחזור הרגיל שלך ללא התערבות. רק אולטרסאונד ובדיקות דם. לוודא שאת אכן מפספסת ובכמה זמן.

ישלחו אולי לעוד בדיקות בגלל הגיל. ואז יתנו כדור אולי.

אז תגיעי בנחת.

הייתי פונה לרופא נשים אחר או ישר לרופא פוריות.

צריך באמת לתת לגוף להתאזן

לאט לאט שיחזור לעצמו

הרופאה לא סתם אומרת כך , כן כדאי להקשיב לה

בהצלחה יקרה 

אם זה ממש חשוב לך ואת מנסה פרק זמן של שנה את יכולה להתחיל מעקב זקיקים כדי לדעת במדויק מתי הביוץ

גם אחרי המעקב, זה הכי לא בידיים שלנו.. 

מאוד יכול להיות שהביוץ שלך ביום ה13 ואת מקבלת 12 יום אחריו. הטווח התקין בין הביוץ לווסת הוא 12-16 יום