פורום הריון ולידה (עמוד 794)

אומרת שנכנסה להריון ראשון איתן, וממליצה.. 

וגם עכשיו היא בהריון אמרה שהשתמשה בטיפות האלו. 

גם אני רציתי לקנות אבל בגלל המחיר החלטתי שלא. וב"ה אני בהריון בלעדיהם.. 

גם אותי זה שיגע ולכן נגמלתי... היה קשה...

ויש קוסמטיקאיות שעושות מקסים לק רגיל, יותר בריא לציפורניים, יותר זול, יותר קל להתעסק ולהוריד לבד... אפילו לעשות אצלה פעמיים בחודש בשביל התיחזוק יותר זול ופחות כאב ראש...

ולגבי העבודה- פשוט לומר להן שאת אוהבת שזה מתאוורר ולראות שהציפורניים שלך נקיות מבפנים חח (תמיד אני בהלם אחרי שאני מורידה כמה ליכלוך שחשבתי שראיתי והוצאתי, בכל זאת נתקע שם) 

את עושה לק רגיל? .. כמה זמן זה מחזיק וכמה זה עולה?

וואו הרבה זמן לא עשיתי לק רגיל 

אבל אחרי שנגמלתי מהג'ל, התחלתי לראות שהציפורניים שלי בריאות יותר, אין לי התעסקות עם המקווה...

אז נהנת מזה בהריונות... וגם לא כל ה9 חודשים... בנחת מתי שבא לי...

לחתונה של אחי עשיתי לאחרונה לק רגיל כי לא רציתי לחזור לציפורניים משוייפות כאלה (על הציפורן שהן משייפוות כדי להסיר את הג'ל...) והתפלאתי כמה מהמם זה יצא ושזה שרד מעולה ממש. אנשים לא האמינו שזה לא רגיל... 

אני לא הייתי מורידה לפני, הייתי מחכה אבל יצא מצב שהציפורניים נראו זוועה והתחילו להתקלף והתקמצנתי על פעמיים בחודש.. ובצדק כן?

מחכה בע"ה להריון שיגיע ואחזור לעשות.. 

מזיק לי לציפורניים מאד

המניקוריסטית שלי עושה לק רגיל מאד יפה

זה מחזיק יומיים שלושה מעמד, וגם זה עם כפפות בשטיפה

אני עושה רק לאירועים

אפילו לא לחגים

מעדיפה את הציפורנים הבריאות שלי

בדיוק ראיתי שבפניני הלכה הרב מלמד כותב שאפשר לטבול עם לק ג'ל בכמה תנאים.

אם אתם הולכים לפיו תבדקי מה הוא אומר

בעלי ממש רוצה שאעשה וגם אני ממש רוצה.. אבל זה בעיה בגלל המקווה.. והבטחתי לעצמי שאחזור לזה עם ההריונות וההנקות אבל לא חזרתי בגלל במחירים. 

זה עדיין נושא רגיש וממש באלי... 

אבל בתקופה של מחזורים לא עושה בכלל בדיוק מהסיבות שלך.. . 

לפעמים לק רגיל אני עושה בבית לעצמי.. עושה לעצמי אחלה מניקור.. 

את האמת אוהבת את המראה הטבעי הזה רק חסר לי הברק הזה מהציפורניים

גזזתי, שייפתי אני אמרח שמן זית/תינוקות אין לי שמן לציפורניים

איך משקמים את הציפורניים? 

אבל תחושה שמשהו קצת התחרבש

בתצוגה דברים מתעקמים

וכל הזמן יש לי התראות על תגובות בשרשורים ששוב ושוב מביאות להודעה הראשונה של השרשור

אבל חשוב לי מאוד להקפיץ את שרשור התפילות הנ"ל וכמובן כמה שיותר תפילות שאפשר 🙏❤🙏

@מאמינה ומתאמנת היקרה הייתה עד היום בצהריים בסכנת חיים ממש וב"ה ב"ה שהיא בידיים טובות אבל זה קשה. כ"כ כ"כ קשה.

להיות אחרי לידה ולמצוא את עצמך בסכנת חיים ממש ורחוקה מהתינוק ומהמשפחה כולה ופשוט נאבקת כדי לחיות עם כל הסבל שזה מביא איתו

וכמה שזה שואב את הגוף והנפש ואנו זקוקים עוד ועוד לתפילות שלכן יקרות

לפני ראש השנה

שמתנת החיים היא הכי הכי הכי יקרה וחשובה

וממנה, רק ממנה באים כל השאר

קודם כל שהקב"ה יכתוב ויחתום אותה ואת כולנו ל*חיים* טובים ארוכים ולשלום

בואו נשלח לה עוד זכויות

עוד תפילות

עוד מעשה טוב

עוד תהילים

כמה שאפשר

ונתחזק כולנו בזכותה לזכור מה *באמת* חשוב

וכל חיוך נוסף לאיש שלנו, לילד שלנו, 

וכל הבלגה ואיפוק במקום כעס מתפרץ,

וכל הרגשה של עיקר ולא טפל,

וכל התרכזות בחיים עצמם -

שיהיה לזכותה ולרפואתה השלמה שלמה במהרה ממש ב"ה!

ו@מאמינה ומתאמנת יקרה שלנו!

כותבת גם כאן -

כולנו איתך!!!

מצטרפת לתפילות!!

אולי נעשה שכל אחת תתייג שלוש היריות שיצטרךו לתפילות ולהקדשת מעשים טובים? כדי שיקפוץ כל הזמן וגם לא ייעלם בגלל הבאגים..

מתייגת

@ליני(:

@רק טוב=)

@רקלתשוהנ

רפואה שלמה למאמינה ומתאמנת היקרה שלנו!!!!!!!! מתפללות מתפללות מתפללות. בע"ה ישועות גדולות בקרוב מאודדד!!!!! אל נא רפא נא לה..

ממשיכה להתפלל.

שתבשרו לנו בשורות טובות!!

בס״ד

לרפואת @מאמינה ומתאמנת היקרה ולרפואת הבן של @מתחדשת11 היקרה גם כן?

אם כן תכתבו בתגובה לתגובה הזאת אלו פרקים אתן לוקחות.

בשורות טובות ושנה טובה ומתוקה לכל אחת ואחת!!❤️

בס״ד

בלי נדר בע״ה.

יהי רצון שתיכתבי, @מאמינה ומתאמנת היקרה, לחיים טובים ובריאים ומלאי שמחה עם בעלך וילדייך הקטנים!

מתפללת...

שה' יעשה איתה חסד ותצא בשלום בקרוב בע"ה בריאה ושלמה!

לוקחת על עצמי בלנ"ד להיות יותר באורך רוח היום לרפואתה השלמה

ב"ה ב"ה כתבתי כאן עדכון משמח ומרגש

עדכון הכי משמח שיש - ב"ה ב"ה מאמינה ומתאמנת היקרה - הריון ולידה

אפשר להתחיל ספר חדש

אחד בכל יום של החג

קראתי גם לרפואתה השלמה וגם לבן של מתחדשת

מקווה שנתבשר בבשורות טובות ושהרשימה תתקצר עד שבת שובה 🙏

בע״ה בל״נ

לעזור!! בינתיים מתפללות אבל אם יש משהו נוסף אנחנו כאן!!

לא במקום מה שכבר הציעו, אבל אולי יש כאלה שיהיה להן יותר קל להכנס כשיש להם זמן, בלי להתחייב מראש -

פתחתי קריאת תהילים משותפת

קריאת תהילים משותפת

עם הקישור הזה?

זה יותר מסודר לדעתי ויותר יעיל

מגיבה כדי לשמור לי.

רפואה שלמה ומהירה!!!

והצדיקות ❤️❤️❤️

וב"ה ב"ה כתבתי עדכון על מצבה כאן 

עדכון הכי משמח שיש - ב"ה ב"ה מאמינה ומתאמנת היקרה - הריון ולידה

אל תשכנעי את עצמך שכנועים מיותרים.

באלך לבדוק הריון? תבדקי

באלך להתאפק? תתאפקי.

מבטחה לך שכל פעם יהיה לך משו אחר ועם החשק שלך תעבירי את הזמן בצורה שטובה לך

דוקא לבדוק נותן יותר כיוון

נכון לא ודאי עדיין

אבל יותר טוב מעכשיו בעיני זה בטוח

יצא שלילי- תגידי לעצמך שכנראה תכף תקבלי

יצא חיובי- תגידי לעצמך שאיזה כיף שיש סיכוי להתחיל ככה שנה חדשה

תבדקי מלא פעמים

כמה שמתחשק לך

לפעמים זאת הדרך להתמודד

בחודשים שלא בדקתי

זה היה כי החלטתי שאותו חודש אני לא מצפה להריון בכלל

אבל רוב החודשים

התעסקתי עם זה

לפעמים רק בדיקות דם

לפעמים שילוב

ולפעמים רק סטיק בבית

האי וודאות הוא מאוד קשה

אני גם שם

אני בחודשים האחרונים לא בודקת, בפעמים שבדקתי ראיתי שסתם התאכזבתי פעמיים

בדיקת דם שלילית ומחכה לו שיבוא חחח אלא אם היה ביוץ ממש מאוחר אבל לא סביר.. מסכימה עם הבנות פה שלבדוק דווקא זה נותן כיוון ולא כזה נורא בעיני לבדוק מלא.. יותר קל ופחות מעסיק מלחכות כל הזמן באי וודאות..

שיהיו בשורות טובות! 

הגוף שלי השבוע כמו רכבת הרים.

אלא אם כן ההריון מוגדר בסיכון עוד לפני שהתחיל, מותר להמשיך פעילות גופנית בהריון, וגם רצוי ובריא
 

בשלב הזה גם אין הנחיות מיוחדות למתעמלות פילאטיס,  חוץ מלשים לב שלא קשה להם מדי. כלומר אין בעיה להפעיל שרירים גם כאלה שבהמשך ההריון יגידו לא לתרגל אותם ספציפית, רק מבחינת עייפות לפעמים פשוט אין כוח.

וחוץ מזה, בטח להתאוורר יעשה לך טוב ❤️

מבינה מה קורה

עשיתי בדיקה בשישי בבוקר - יצא שלילי.

עד עכשיו לא התחיל הדימום.

פנינו לכימי?

קבעתי בדיקת דם ברביעי. אבל כבר דיי בטוחה שזה כימי. (היה לי כבר בעבר)

איך אפשר להביא את המחזור? 

יותר מסתבר מהריון כימי

כי היית כנראה מקבלת תשובה חיובית אם זה היה הריון כימי

שהמחזור איחר,

בדיקות ביתיות יצאו שליליות

ובדיקת דם הראתה ערך נמוך ממש של בטא. אם אני זוכרת נכון, באיזור ה15

אבל לא בדקתי בבדיקה ביתית

בשורות טובות יקרה

שבשנה הזאת יתגשמו החלומות שלך ❤️

החוסר ודאות משגע אותי.

מה הסיכוי שזה באמת הריון תקין?

אני מבינה שכנראה אין הרבה סיכויים

אז איך מסיימים עם הסיפור הזה כמה שיותר מהר?

רוצה להיות כבר בהריון

שונאת אי ודאות

בבריאות וידיים מלאות!

מרגש ממשש להצטרף לכאן בשנה החדשה.

שיהיה הריון קל,משעמם ובידיים מלאות בעז"ה

תודה 

החששות מובנים

נראה שיש עליה תקינה.

תסמינים הם לא מדד לתקינות ההריון!

שבוע 6 את כבר יכולה לבקש לעשות אולטרסאונד.

חיבוק

ובשורות טובות

במספרים האלה כבר ממ שמיותר

היא הכפילה יפה ממ ש בהתחלה!!

תקין לחלוטין

לא אמורים להרגי ש שום דבר

לי בכל ההריונות לא היו בחילות

ועד שיש תנועות לא מרגישה שאני בהריון

ויש כאלה שכל  הריון זה משהו אחר

ממש לא נשמע שיש פה סיבה לדאגה

חוץ מזה

שכשהריון הוא יקר ממש אז טבעי  לחשוש...

וזה פשוט חלק מהתחושה בהתחלה של החוסר ידיעה והחשש

תתני לזה מקום והבנה והכלה

ומצד שני תחשבי  מה יכל לעזור לך שם..

מה עוזר לך להרגע..להאסף להתחזק בבטחון..

זה יכל להיות בקטע רוחני.. צדקה או תהילים..

זה יכל להיות בלכתוב..

בלהזסח את השעת

בלשתף חברה או את הבעל

או מעשי

אולי כן ללכת לרופא לבדיקה ראשונה מוקדמת יותר רק לראות שיש שק ברחם אפילו בלי דופק

הכוונה היא לא להחמיר מעצמך ולדרוש מעצמך להיות רק רגועה תמיד

עובדתית הכל נשמע מעולה ותקין

אבל החוסר ידיעה הוא לא קל

.מברכת אותך בהריון קל תקין ובריא ובידיים מלאות בעז''ה

והרגישות והבחילות זה דבר שמשתנה

זה כבר שבוע שאפשר לראות

בהצלחה

(אני הורדתי לגמרי מההתחלה, גם בלילה)

בלי פיספוסים, תמיד אמר בזמן ועשה בשירותים

ואז הילד החליט שהוא לא רוצה יותר תחתונים ורוצה טיטול

הוא היה במעון וזה היה באזור פסח שגמלתי

כשראיתי שהוא לא רוצה שיחררתי והחזרתי טיטול ומאז מידי פעם שאלתי אם הוא רוצה תחתונים/לעשות בשירותים, אחרי כמה פעמים שהתנגד שיחררתי לגמרי ולא דיברתי על זה יותר ונגמל שוב וסופית ב"ה רק בקיץ, חודש לפני גן עירייה.

מהניסיון שלי, חבל להילחם וזה בא הרבה יותר בקלות כשזה מרצון הילד.

אם הוא עדיין במעון לגמרי הייתי משחררת 

הילד למד לזהות תחושה בגוף.

אפשר לשפר את זה

אבל התחושה זה לא משהו שנעלם כמו שחיה.. 

לדעתי ילד שלא עצמאי בשירותים זה קצת בעייתי.

מכנסיים עם גומי יפתרו את הבעיה?

אולי ישבנון? סיר? כן זה לא כיף אבל..

לגבי להגיד יותר מוקדם זה מתפתח.

הילד שלי בן ארבע ועדיין לפעמים הוא מפספס את ההתחלה כי שוכח/לא שם לב.

זה קורה בערך פעם בשבוע והתדירות הולכת ופוחתת (תלוי גם באמצע מה הוא וכמה עייף ומוסח)

סתם ככה המצב שאם את לא זמינה הוא מפספס מאד מאד מגביל אותך, ואותו.

זה לוקח לו את חווית העצמאות..

אז אולי תנסי להתמקד בזה

וגם במסגרת לדעתי אף פעם אין זמינות כזאת של צוות שתוך שניה מישהי תבוא איתו לשירותים.

לק"י

לא משנה אם תחליטי להחזיר טיטול או לא.

מתי שתגמלי סופית.

וגם אם הוא עם טיטול, אפשר להמשיך להושיב על האסלה בזמנים מסויימים. 2 הבנות שלי היו מתפנות בשירותים מידי פעם גם כשהיו עם טיטול.

או שישב בסיר. בבית אין אבל אצל המטפלת יש, אם צריך אז נקנה...

לגבי לקחת לשירותים מדי פעם, הוא לא רוצה.

כשהוא עם תחתונים אז כן והוא על זה, אבל כשהוא עם טיטול אז מבחינתו עזבי אותו ולא לדבר על הנושא בכלל.

אם את זורמת

שבבית יהיה רק בתחתונים

זה ייצר לו יותר חוויות הצלחה

אפשר שיהיה עם מכנסי טריקו פיז'מה כאלה,

בךי תחתון מתחת

העיקר שיהיה לו נגיש וקל.

אולי נחזור לזה בשביל האימון על העצמאות. תודה על הרעיון!

זה יצטרך להיות לפני הסתיו אם נעשה את זה

כבר שכחתי מזה בחופש ואז פתאום בשבוע שהוא היה חולה הופתעתי כמה מהר מתמלא הפח טיטולים...

ועכשיו עלינו למידה 6 (כי הוא היה קם רטוב כל בוקר) והוא מחסל חבילות בקצב של שתיים לשבוע (זה 30 טיטולים בחבילה ובמידה 5 באותו מחיר זה 36 טיטולים) אז גם הקטע הזה מבאס אותי 😅

יודעת שזה נושא שולי ולא חשוב, אבל זה אשכרה עוד 50 ש''ח בשבוע לפח...

היא אמרה לי שהוא עושה המון בטיטול, אז כנראה שזה יותר מילדים אחרים.

גם בשירותים הוא עושה הרבה, בערך פעם בשעה...

הלוואי עלי לשתות כמויות כמו שהוא שותה 😅

והדברים האלה אפשר לחשוב כמה טיפול פסיכולוגי יעלה אם נהיה בלחץ.. יעלה יותר😅

לגבי הכסף שהולך 'לפח' זה באמת מבאס , ממליצה לקנות חבילה של מידה 6 שתהיה לך ללילות וחבילה של מידה 5 שתהיה לכם לימים. ככה את יכולה לחסוך

ובנוגע לשאר ההתייעצות-

האמת אני הייתי משחררת.. אם הוא עוד לא בגן וזה עוד לא זורם אצלו אז לדעתי עדיף להחזיר את החיתול ובהמשך השנה זה יגיע כשהוא יהיה מוכן יותר.

את לא חוזרת אחורה, כי הוא התחיל להבין את המנגנון, שהוא שולט על הגוף שלו, ועכשיו הוא צריך להחליט שהוא רוצה לשלוט עליו. בלי שהוא ירצה זה לא ילך..

את יכולה גם להגיד לו את זה- ' חמודי, אני רואה שקשה לך ללכת לשירותים לבד והרבה פעמים התחתונים מתלכלכים. אני אשים את התחתונים במקום אחר עד שתרצה לקבל אותם ובנתיים נחזור לחיתול' - משהו כזה..

אצלי בן אחד נגמל לא לגמרי מרצונו, עוד לא היה בשל והגמילה שלו נמרחה על פני חודשים עד שעלה לגן ואז היה לו איזה טוויסט בראש שגרם לו לקחת את עצמו בידיים

ובן אחד התחלנו גמילה ממש בשלב שלך, ראינו שלא הלך. ידעתי להגיד שזה לא מצליח ולהפסיק. ובאזור חנוכה זה פשוט בא מרצונו ויחסית הלך חלק. היו פספוסים אבל מהר מאןד נעלמו.

לא פחמימות בלבד . אפשר פרוסה עם ממרח שומני או חלבון

שקדים או חביתה.

זה לא חובה זה כדי למנוע תוצאה גבולית

אין משמעות לתזונה במהלך הימים שלפני.

בבדיקה עצמה שותים את הסוכר וצריך להשאר במרפאה שעה אז תביאי לך משהו שלא ישעמם לך.

כדאי להביא אוכל איתך ולאכול ישר אחרי הבדיקת דם כדי שלא תהיה נפילת סוכר 

מומלץ לאכול ארוחה קלה כשעה לפני.

יש הגבלת מים.

יושבים ומחכים שעה.

לפעמים מרגישים לא טוב תוך כדי/אחרי.

לא משנים תזונה.

לי נשמע נכון לספר מכל הסיבות שכתבת..

בעז"ה זה גם עיבוד הורים, וגם הם יוכלו להתפלל אתכם שהכל יהיה בסגר

תלכי עם התחושות שלך.

את בזמן התכנסות, תפילות, זמן פרטי. שלך מול מה שאת עוברת.

חששות, תחושות, חולשות, גופנפש.

מותר לך לחוות את כל זה לבד אם זה מה שעושה לך טוב.

מותר לך! זה שלך!

ברגע שתרפי מהלחץ לספר- תוכלי להרגיש בנחת בפנים מתי צומח בך רצון לספר. מתוך רצון ולא הכרח.

תוכלו להגיד אחכ שלא הרגשת טוב ולכן לא סיפרת.

(עזבי שבעיניי זה החלטה שלך/שלכם מתי לספר- וזכותך לספר מתי שבא לך. ואם הם יפגעו *זה בחירה שלהם להפגע* )

לדעתי חודש שלישי אפשר לגמריי לספר.

בשעה טובה חיימי

תרגישי טוב

שיהיה בקלות!!

ממש קשה לי השלב הזה

מה שכן לי ממש עוזר לספר לחברה או אחות קרובה

לא מספרת להורים עדיין כי אני מרגישה שהם ישר רק מתרגשים מזה ולא מרגישים את החששות שיש לי

לעומת זאת חברה או אחות קרובה בגיל שגם נמצאות בשלב ההריונות

הם יותר מבינות את התחושות והחששות ומרגישה שהם פשוט משתתפות איתי בדבר המשמח וגם שותפות קצת לחשש.

אז אם קשה לך לספר להורים, אל תספרי

קשה לי להאמין שאם ידעו בשבוע 8 ולא בשבוע 6 זה כזה ישנה להם

את גם לא חייבת לדייק להם ברמת השבוע כשאת מספרת להם

בכל זאת זה דבר אישי שלכם..

בעז"ה שימשיך בטוב!

אני משתבללת בתוך עצמי עם ההחלטה ועם החרדות בכללי.

ואם אפשר עוד קצת לשתף פה, אז אני מרגישה ב"ה מוצפת בטוב וזה מפחיד אותי! כאילו הוא מחכה לי בסיבוב עם כאפה. אוף זה קשה

ואמןןן על האיחולים

ה' הוא מקור הטוב

ככ רוצה להיטיב לך

ככ אוהב אותך

חכי לעטד הרבה טוב!

לפעמים מרוב טוב, כשאתה יודע שיש בעולם הרבה צער- המחשבה שמזדחלת לעיתים היא- אם עכשיו טוב, בטח בהמשך תהיה ח"ו ירידה,

כמו שבעצם אנחנו מאמינים הפוך- שכאשר רע- להאמין שהטוב בדרך.. כי העולם עולה ויורד.. ויש קשיים..

אבל כאן צריך להחזיק חזק חזק באמונה, ברמות שכאשר מגיעות מחשבות מלחיצות- לשיר: מחשבות טובות אייי אייי אייי! להדבק חזק חזק בהחלטה, כי הן מגיעות..

אבל הבעיה היא שקשה לי גם עם האמונה כי זה אומר להתקרב אליו והוא מפחיד אותי כרגע.

במיוחד עם ראש השנה שמרחף והאווירה שכל השנים היתה מתלווה ליום הזה. יום דין עם אימה ופחד.

(ובכללי מרגישה לא ראויה לטוב הזה)
 

סליחה שנפלתי עלייך ככה, אוהבת לקרוא אותך

לפני איזה שבוע, שאמר לי שמאז ימי הישיבה הוא בחרדה מכל העניין של ימים נוראים וכו. לא מגיע לסליחות, פשוט מרכין ראש עד יעבור זעם...

הוא אמר לי שככה לימדו אצלם (כיפה שחורה, אם זה משנה)

ואני ניסיתי לתת לו כיון מחשבה אחר..

כמה הקבה מלא בחסד, שהוא הביא יום אחד לאיפוס ולתת אופציה להתחדש ולא להסריח שנה אחריי שנה...

יום של שכינה

יום של תפילה שאת משקיעה בה ואז הלב שלך שמח ומרגיש בטוח. ומרגיש בבית. מרגיש עם אבא.

מברכת אותך שתזכי להשקיע כמה דק בתפילה טובה אחת

שתפתח לך את כל השערים.

באהבה

לפני החג אבל קראתי.

ממש תודה על המילים שלך! ליוו אותי בחג ועזרו לי♥️

את יכולה לספר מתי שנח לך ומדויק לך

ומי שנפגע בוחר להפגע וזה בעיה שלו

להפך

היתי דוקא בכוונה מורידה מעצמי את הציפיה הזאת

בס״ד

שהיה לך מסוכן!

זה דורש המון המון המון אומץ!!!

זה כל-כך גדול מה שעשית בשביל עצמך!!!

ממש תתני לעצמך שוב ושוב (ושוב) טפיחה ענקית על השכם!

שמרת על עצמך!

זה הדבר הכי הכי חשוב וגדול שיכולת לעשות!

בשבילך ובשביל כל המשפחה שלך!

וכל-כך מובן שאת ככה מוצפת יקרה!

גם עברת משהו ממש מזעזע ומערער.

גם איבדת מקום עבודה יקר.

גם חגים בפתח.

גם שוטף (ילדים וכו׳).

אני יכולה לספר לך שהיינו אירוע גדול ומלחיץ לפני כמה ימים ושקרה איזשהו מקרה ממש מעצבן ומתסכל, וגם אני לא הצלחתי להיות עצמי כשזה קרה.

אנחנו אנושיות ולוקח לנו זמן

לעקל,

לעבד,

להירגע,

להירפא...

לחזור לעשייה,

לחזור להשתדלות,

לחזור לאמונה...

תחושת הביטחון שלך ממש התערער לפני מעט זמן!

גם תחושת הביטחון בעולם ובאנשים.

גם תחושת הביטחון מבחינה כלכלית.

וגם תחושת היציבות הכללית, שהשגרה מביאה איתה בדרך כלל.

איבדת (זמנית) הרבה מאד בבת אחת!

את תבני את הכל מחדש בע״ה,

אבל לאט-לאט, זה לוקח זמן יקרה...

בינתיים נראה לי הכי חשוב שתנסי לקבל את מי שאת ואת המשבר שאת חווה כרגע. ממש להגיד לעצמך שאת בשלבי התאוששות מדברים מורכבים ושזה בסדר שאת לא עצמך, שאת עצבנית, שאת צועקת...

אם יש לך אפשרות לנוח או לעשות דברים לעצמך, לכי על זה לגמרי. את ממש זקוקה להרבה טוב עכשיו.

אם בעלך יכול להתגייס יותר מהרגיל, מה טוב.

אם אפשר קצת להישען על מסכים או כל פתרון אחר שיתן לך קצת שקט, כנ״ל.

אם מורכב לנוח ולקחת זמן לעצמך כרגע (ראש השנה וזה), אולי לפחות תנסי להשחיל מילה לילדים ולהסביר להם, בלי לפרט הכל כמובן, שעברו עלייך כמה דברים לא טובים עכשיו ושבגלל זה את לא בדיוק עצמך כרגע. שזה לא אשמתם בכלל, פשוט זה חלק מהחיים וכרגע את מרגישה לא משהו ולכן את מתעצבנת יותר בקלות. שזה יעבור בע״ה אבל בינתיים את צריכה יותר שקט ומנוחה מהרגיל (או משהו כזה).

ו- חיבוק!!!!!!!!!!!

לגבי הסוף, לא לחלוטין ברור לי מה התכוונת. אני הבנתי שהתייחסת לראש השנה, כשאת כולך בסערה ומתקשה להתנהג בנחת. הבנתי אותך נכון?

אם כן, אז חשוב לי להגיד לך שמי שצריך להתבייש ולחשוש מראש השנה זה אותו בוס רשע שהעז לעשות כזה מעשה נבזה!

את בע״ה תגיעי לראש השנה עם ידיעה שעשית את הכי טוב שיכולת! שקיימת הרבה מצוות בבת אחת - ונשמרתם מאד על נפשותיכם / שלום (ושלמות) הבית / ואהבת לרעך *כמוך* / ובחרת בחיים... ובטוחה שעוד ועוד ❤️

וזה׳ הטוב שרואה כליות ולב יודע הכל!!!

יודע כמה נפגעת,

כמה חששת,

לכמה אומץ נדרשת,

לכמה אמונה היית צריכה...

והוא בטוח מערים לך זכויות על גבי זכויות על גבי זכויות!!!

שולחת לך מלא תמיכה!!!

את באמת אלופה וגדולה מהחיים!

שנה טובה ומתוקה כדבש אהובה!

לך וכל בני ביתך ❤️

תודה ענקית ענקית!!

אני אקרא את זה עכשיו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם

ממש קלעת בדיוק לכל הדברים שהרגשתי ולא ידעתי להסביר אותם אפילו לעצמי

מצטרפת ממש לכל מילה

וחיבוק גדול גדול גדול @אנונימית בהו"ל יקרה ❤️

באלי להתפרק ולהיות רק במיטה אבל אי אפשר כשיש בית וילדים (מסיימים ב13:00 בערך מסגרות)

ותודה אלפי תודות שיש אותם

אבל אין לי כוח לכלום

וכל מה שאני מכינה יוצא דוחה

ובחג אנחנו בבית- איך אהיה בשמחה בטוב עם הילדים? איך אבשל אם הכל יוצא לי עקום?

מרגישה בדיכאון

ובעלי- בעצמו באיזה משברון בענייני עבודה.. לא ככ פנוי נפשית וטכנית..

אין לי מילים להביע את ההערכה העמוקה שלי אלייך

את פשוט קשובה מודעת לעצמך וזה נפלא מאד

הקב"ה יודע שהמצפן - מצפון - רגש שלךנוא טהור וקדוש

את כולך טהרת לב

וכל מה שאת עושה ופועלת זה משפיע על השכינה בביתך עם משפחתך - בעלך והילדים שלך , אשרייך ממש ממש!

הקב"ה ישלח לך חסדים

ותזכי לראות בזכות הטהרה שלך

ניסים גדולים!!!

בע"ה תתברכי בכל מכל כל

אושר ונחת תמיד

ברכה ושמחה מכל אוהבייך

💐💐

הקב"ה יישלח לך מה שהכי טוב לך

אני עשיתי פעמיים

סבב של סגולת ר מתיא בן חרש

וכל יום ג הדלקתי נר לרבי מנחם מרמינוב

שהבטיח "מי שידליק נר לזכותי

אני בעצמי אפעל לישועתו"

וביקשתי (על פרנסה/ילדים)

השתדלתי מאד להתחזק באמונה שמי שזו ומפרנס לכל , יפרנס גם אותי בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצימצום

גם עניתי אמן לבעלי בברכת המזון שלו, בכל הקטע של "הרחמן הוא...."

הייתי גם בציון קבר של ר יצחק בן יצחק וביקשתי על פרנסה  (זה במושב בבדרום, יכולה לברר לך איפה, פתוח כל יום 9-17 )

שמעתי מחברה שבעלה במיוחד נוטל ידיים באמצע שבוע כדי לברך ברכת המזון מתוך הכתוב מילה במילה שזאת סגולה לפרנסה.

עשיתי גם את זה

וברוך ה כל הזכויות של הסגולות הצליחו לי...

חסד ממש

תודה לה'.

בפרטי פרטים

זה עוזר להוציא את הסיפור מהראש{אצלי בכל אופן} ומניח אותו קצת בצד על מנת שתהיה לך פניות גם לדברים אחרים

שולחת לך חיבוק על החוויה הקשה הזאת שעברת.

הלוואי ותרגישי יותר טוב מהר

בס״ד

התזמון ממש לא מאפשר הרבה,

עם ההכנות לראש השנה

וחוסר הפניות של בעלך...

אני מאמינה שתמצאי איך להתרומם,

את מכירה את עצמך ואת תדעי הכי טוב מה יעזור לך. זורקת בכל זאת כמה רעיונות -

* אולי בגד חדש משמח לחג?

* אולי התפילות של ר״ה עצמן (מה שתצליחי לתפוס)? יש בהן משהו מנקה כזה...

* אולי לכתוב הכל כמו ש@אחתפלוס הציעה? לשבת מחר הבוקר במקום נעים (בית קפה / טבע...) ולהתחיל לעשות עיבוד של מה שהיה?

* אולי שיחה מלב אל לב עם בעלך בערב ראש השנה, כשטכנית הוא לא יהיה עסוק עם ענייני העבודה?

* אולי להזמין אוכל משמח לחג, אם יש אפשרות

* אולי לפנות להפיקים מעשיים (להגיש תלונה?)

ובינתיים - באמת שחוסר הכוח שאת מתארת הכי מובן וטבעי שיש! פגעו בך, פינצ׳רו לך משהו, ואת בעז״ה תקומי מזה כאמור, ומחוזקת! אבל כרגע זה לא קל... לאט לאט.

וגם אם זה יהיה ר״ה לא משהו חלילה, לא קרה כלום, באמת... מבאס מאד אבל גם זה קורה לפעמים...

וואי אני ממש מקווה מכל הלב שתרגישי יותר טוב בקרוב, שבעלך יצליח להיות שוב פנוי אלייך, שהמשברון שלו יסתדר, שתחזרי לעצמך מול הילדים, הבישולים, הבית... ושגם מקצועית תגלי שה׳ שמר לך משהו הרבה יותר טוב ושווה.

ושולחת שוב כוחות ותמיכה בינתיים ❤️❤️❤️

נב: אני לא חושבת שאת שם כי כאמת שכל מה שאת מתארת הכי טבעי ומובן שיש. אבל אם תראי שחלילה עובר זמן משמעותי ואת עדיין באותו במקום, עוד אופציה כדי להגיע למקום של ריפוי היא לפנות לכתובת מקצועית כדי שהיא תעזור לך לעבד את הדברים שעברו עלייך ❤️

התגובות שלך ממש הרימו אותי!! ונתן לי לעשות שלום עם עצמי.. ממש ככה..

להרגיש בנוח עם התחושות ועם הטלטלות ולתת לזה מקום.. תודה רבה רבה רבה רבה!!!!

ממש אין לי מילים

זה ככ ככ ככ עזר לי!!!!

זכות גדולה ממש וברוך ה׳!

לפחות שהענן הזה ירד לך מהראש.

כל השאר תחבקי את עצמך, הכל יהיה בסדר. רק תתני לעצמך את הזמן והמקום..

כרגע לשוטף לילדים תקני פיתות ונקניקיות או שניצל תירס. הם יסתדרו עם זה, מבטיחה לך.

קודם תתני מענה מיידי לצרכים המידיים ששואבים ממך כוחות נפשיים כרגע ואז תתפני לטפל בעצמך.. לאט לאט לפרק את החבילה

מצטרפת! מילה במילה!

לקחו לך כוחות. נפשיים. ברור שזה יתבטא כלפי חוץ! היה מוזר אם לא!

עכשיו את בהתאוששות, בעיכול... (שבוע וחצי זה ממש ממש כלום..)

תני לעצמך. תרשי לעצמך. תקבלי את עצמך.

תזכירי לעצמך שאת בת אהובה של ה' והכל מדוייק ותשעני עליו. תגידי מזמור לתודה על הטוב שיש, בלי להמעיט מהרע שעברת.... פשוט לזכור שיש טוב

והילדים תמיד גדלים למציאות מורכבת. שגם אמא שלנו עוברים עליה דברים ואנחנו ממשיכים לאהוב אותה... עם הטעויות.

חיבוק ענקי

ובאמת אין לתאר כמה ללמוד ממך שקמת והלכת. זה דורש כוחות נפש עצומים.

שנה טובה ו*מתוקה*!!!!!

שתרגישי את המתיקות של הטוב של ה'... 

בעלי מקשיב לי הרבה,דיברתי איתו על זה המון והוא ממש דחוף אותי ונתן לי אומץ להתפטר

הוא בעל טוב ומדהים באמת

אבל עדיין אני מרגישה שהוא לא מבין מה עובר עלי ולכן לא עושה מספיק מאמצים להקל עלי

כאילו אולי כי הוא בן הוא לא יכול להבין כמה זה מפרק מבפנים,לא יודעת..

אני מרגישה שהוא לא מספיק נמצא בשבילי בעניין הזה אבל אולי אני מדמיינת..

בס״ד

(קודם כל, ממש מבינה את התסכול שלך.

אנחנו ממש זקוקות לאוזן קשבת וגם ללב מבין, כשעוברים עלינו דברים קשים. בטח מבן הזוג שלנו. ובטח אם זה נושא רגיש שמורכב לחלוק אותו עם אנשים אחרים. ממש מבינה את הקושי בזה שהוא לא איתך ב-100%. זה עלול להרגיש מאד בודד לעבור ככה ימים כאלה טעונים ומחלישים, בלי כל התמיכה של בעלך היקר 💔, גם אם באופן זמני).

הדברים שעלו לי כשקראתי אותך:
 

אולי באמת הוא לא מבין עד הסוף וצריך לפרט לו מה בדיוק זה עושה לך, ואיפה בדיוק זה פוגע בך. היו לנו סיטואציות כאלה, סביב נושאים אחרים, שהרגשתי שבעלי לא באמת מבין את מה שאני מרגישה. ובאמת כשפירטתי לא ברחל בתך הקטנה הוא הבין הרבה יותר - וממלא הצליח לתמוך הרבה יותר.

אולי תוכלי לכוון אותו ולהסביר לו למה את זקוקה כרגע. תחושה של הערכה / תחושה שאת מוגנת / עוד הקשבה ואמפתיה / עזרה מעשית וכד׳.

ואולי-אולי גם היא בעצמו קצת מדחיק את הדברים? בכל זאת, זה עלול להיות לא קל בשביל גבר לגלות שאשתו האהובה סבלה מהטרדה. זה עלול לערער בהרבה מישורים. אולי הוא כואב את כאבך יותר ממה שנדמה ולכן, קשה לו להגיב ב-100%, דווקא בגלל הכאב הזה. אולי הוא מרגיש קושי עם זה שהוא לא יכל לשמור עלייך כשזה קרה? אולי הוא כועס כעס מאד גדול על האיש הרשע הזה? אולי גם אצלו זה ניפץ משהו וזה גורם להרגיש כל מיני פחדים?

ובאמת, אם הוא מאד טרוד בעצמו, זה גם הסבר הגיוני ממש לחוסר ההתייחסות היחסי שלו.

בכל מקרה, כך או כך או כך, אני ממש שמחה לקרוא שהוא בעל טוב ומדהים (כמה חשוב ויקר!!!) וששוחחתם הרבה עח הדברים, ושהוא הקשיב ותמך! זכית ממש ❤️

הבוקר הוא באמת אמר לי שהוא מרגיש שהוא צריך יותר להבין אותי.. כנראה הדברים שלך הזיזו עניינים למעלה..

תודה ענקית ענקית!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

ועדיין אני בטוחה והדברים שלכן היו בול בשבילי..

ומוסיפה שזה חלק מהפגיעה. לערער את שיקול הדעת והאמונה בעצמך ובתחושות שלך.

לפעמים יש נפגעות שכן מתחילות לחשוב אם היה להן אשם תורם בעניין. אולי לא ידעו להציב גבולות, אולי הם "הזמינו" את זה בהתנהגות שלהן.

כל זה לחלוטין חלק מהפגיעה.

חיבוק גדול 🧡

לפותחת

כל הכבוד לך שאת יודעת את הגבולות שלך, ושהצלחת לעמוד עליהם אחרי חוויה קשה, במקום עבודה חדש שקשה למצוא כמוהו, באמת!!!!

אבל כשמתייגים חוויה כהטרדה יש לזה משמעות.

אני לא אומרת שלא עברת הטרדה, רק את יכולה להגיד את זה כמובן!!

רק שאם את מרגישה שמבחינתו הכל היה סבבה, והוא לא ניסה לחצות קו, ולא לא לכבד אותך, ולא ניסה להתקרב אלייך בצורה שהיא לא תקינה, ואם את כותבת שבחברה שהוא גדל זה סבבה לגמרי, ואפילו בחברה דתית.

אז יכול להיות שמבחינתו הוא לא התכוון לחצות גבול כלשהו, ולא התכוון להטריד.

וזה לא מוריד אפילו טיפה מהחוויה שלך, אבל זה כן מוריד מההתמודדות **שלך** ומהקושי **שלך**, אני חושבת, אם אף אחד לא ניסה לפגוע בך.

אני לא מנסה לסנגר עליו אלא לראות אם יש פה קושי שאת מעמיסה על עצמך יותר מהקושי שכבר קיים.

שוב

כל הכבוד לך על העמוד שדרה

ואם מה שכתבתי לא נכון ולא קשור לסיטואציה שלך

אז היישר לפח הקרוב

בס״ד

אני לא יודעת אם יש אפשרות כזאת, אבל זה יהיה מעניין לבחון את זה עובדתית. לשאול אנשים חילונים / דתיים לייט ולשמוע אם זאת אכן יכולה להיחשב כהתנהגות לגיטימית.

אישית אני חושבת שרוב רובם של האנשים חכמים מספיק כדי להיזהר בדיבורם ובהתנהגותם שלהם מול אנשים מהמין השני, קל וחומר אם מדובר באשה נשואה וקל וחומר אם מדובר במשהי דתיה או חרדית.

זה נכון, יש אנשים שקצת חסרי טקט בחיים. חסרי הבנה של מי עומד/ת מולם. לא מרוע.

אבל רוב האנשים בעולם כן מודעים למה שהם אומרים ולמה שהם עושים, לקונוטציות, להקשרים החברתיים וכו׳. ולכן, לרוב, זה לא יהיה תמים שמישהו יבחר להיכנס לאיזשהו תחום אפור כזה.

וגם אם לא תסתתר איזושהי כוונה זדונית של ממש, זה לכל הפחות *לא בסדר* ו*לא מכבד* להתנהג בצורה כמו שאת מתארת עם אישה דתייה או עם אישה נשואה, ובוודאי אם היא גם וגם. אנשים לא חיים בבועה. הם יודעים מה זה אדם דתי או חרדי ויודעים שאלה חברות עם דגש גדול על עניין הצניעות. אז נכון, עדיין אפשר לטעות בשיקול הדעת ולפלוט איזשהי מילה פחות מתאימה. קורה. אבל כאן נשמע שזה קרה יותר מפעם אחת ושהיה משהו קצת יותר שיטתי... שבחר במכוון להתעלם ממה שאת משדרת (לא מרגישה בנוח עם זה, נשואה, דתייה...).

אגב הסיפור הזה של תחום אפור הוא דבר קלאסי בעולם של ההטרדות (ובשלב מתקדם יותר - גם של פגיעות של ממש חלילה). הדברים יכולים להימשך *דווקא* כי הם באפור, כי הם מבלבלים ולא ברורים. מי שעוברת את החוויות האלה לא בטוחה פתאום - זה מתוך תמימות או זה בכוונה? אולי זה משהו תרבותי? אולי אני מפרשת לא נכון?

עשיתי קורס של הגנה עצמית של ״אל הלב״ וגם יצא לי לשמוע או לקרוא לא מעט דברים על הנושא של המוגנות (לעצמינו ולילדים שלנו) וזה נושא שחוזר על עצמו הרבה.

ומה שמנחים במקרים כאלה, זה לצאת מהתחום האפור! כי התחום האפור שואב מאיתנו המון המון המון משאבים. זה מביא איתו הרבה מתח ובלבול. ובמקרה שהכוונה היא אכן לא תמימה, על הגל הזה בדיוק גולש המטריד!

לצאת מהתחום האפור, זה יכול להיות:

* להסתובב ברחוב, אם יש לי תחושה שמישהו עוקב אחריי, ולבדוק מה קורה באמת.

* להגיד בטון חד משמעי ״אתה יכול לקחת הצידה בבקשה״ אם מרגישים את המגע של מישהו עלינו באוטובוס.

* לעזוב פיזית סיטואציה מבלבלת (כמו שאת עשית!!!)

* ועוד ועוד

אז אולי הוא לא רשע כמו שכתבתי. אולי. אבל נשמע מהדברים שכתבת שהוא לכל הפחות לא היה בסדר. וזה כבר האחריות שלו, לדעת להתנהג בצורה הולמת מול מי שעומדת מולו, ושוב, קל וחומר אם ידוע שהיא נשואה ודתייה. ונשמע שהוא לא עמד באחריות הזאת.

ועוד משהו אחרון. בכללי-בכללי, לרוב, התחושות הפנימיות שלנו לא משקרות, ובפרט בתחום הזה. גם כשהשׂכל עדיין לא מצליח לשים את האצבע על מה שלא תקין בדיוק, האינטואיציה הרבה פעמים כבר ״יודעת״ ומסמנת לנו שזה מקום לא טוב להישאר בו.

מקווה שזה עוזר...❤️

האמת יש לי הרגשה שהוא ממש שרשע כי הוא בדיוק יודע מה הוא עושה ,פשוט כמו ש @אמאשוני כתבה זה בילבל אותי...

ממש תודה על כל מילה ומעלה!!! השרשור הזה ככ משמעותי בשבילי!!!!!!! תודה ענקית ענקית ענקית!! נתתן לי מתנה ענקית לראש השנה!!!!

עם הזמן הבנתי שזה בשביל לא להחמיר את מצבי

כי אם הוא מתחרפן אני מתחרפנת פי אלף

ואם הוא יציב ויודע להגיד מילים נכונות

וסך הכל נראה שזה מה שבעלך עשה

אז זה מרגיע אותי פחות או יותר

או לפחות לא מחמיר את המצב

חיבוק. עברת אירוע לא פשוט ..

אנחנו לא יודעות את הממדים שלו

או מה היה בדיוק

אבל יש פה המון שעברו דברים דומים

וקמו מהקושי.

מחזקת אותך על ההחלטה!!

מחזקת אותך להתלונן אם וכאשר תיהי מוכנה

ומחזקת אותך באופן כללי את לא לבד!!!!

יכולה להתקשר לערן או למוקד סיוע לנפגעות תקיפה מינית שיעזרו לך לתמלל ולעבד את מה שעברת.

חיבוק אלופה!!! 

כל שנה קונה לכולם בגדים חדשים מכף רגל עד ראש.

השנה באמת הגעתי למסקנה שזה לא כזה הכרחי וסתם להילחץ להוסיף עוד משימה לעצמי בתקופה העמוסה הזאת זהממש מיותר. ולא מזמן היה לנו אירוע במשפחה אז יש להם בגדים שקניתי לאירוע...

והעדפתי להגיע ברוגע.

קניתי רק לבעלי חולצה חדשה.

וממש לא מרגישה רע עם זה

לא קונה במיוחד לחג, רק אם חסר, לא בקטע כלכלי אלא בקטע של צמצום צריכה.

כולנו פה עם בגדים לא חדשים לחג וזה אפילו לא נושא.

החג בשבילנו זה התפילות, הסעודות המשותפות והביחד.

אני לא ממש מתמודדת עם זה

כי אני מטבעי רוכשת רק כשבאמת באמת צריך

לא בקטע קמצני

פשוט לא מתאים לי ההתעסקות הזאת שבעיני היא מיותרת כי יש לי בבית בגדים לרוב מכל הקיץ שעברנו ב"ה

ולילדים זה כמעט לא מזיז (אומרת כמעט כי אני כן רואה שהם מתרגשים כשאני קונה להם נעליים חדשות וכד') אבל זה אף כמעט פעם לא מתקשר לאירוע מסויים. אלא כי יש צורך.

אפילו כשאני קונה לעצמי בגד חדש הילדים שמחים איתי ומפזרים שבחים

אמא איזה יפה לך! אמא איזה כיף שיש לך בגד חדש!

אבל שומעת הרבה מסביבי

נשים שזה מגיע להם עם השנים ההבנה הזאת

שאפשר לייצר אוירה טובה ושמחה עם מה שיש!

מאחלת לכולם

שנזכה להנות ממה שיש לנו

ולא להרגיש שחסר לנו משהו או שפחות התכוננתי לחג כי לא קניתי בגד/תכשיט/נעל/מטפחת

אבל חשוב לי להגיד מהצד של זו שקונה ומצליחה לרוב גם וגם וגם וב"ה יכולה להרשות לעצמי - זה לא אומר שאנחנו לא נהנים מהדברים הבסיסיים בחג. ולא אומר שלא יכולים בלי זה.

אפשר ואפשר. אם לא עושים מזה אישיו

אני מבינה מדברייך שאולי אצלך זה ישב על תפיסה ש'צריך' או 'חייב'. אצלי זה ממש לא ככה.

אם יש זמן ופניות - למה לא. (גם אם יש בגד בארון, אבל רוצים תחושה של התחדשות גם בבגד)

ואם לא - אז לא🤷

שאצלי יש בנות גנדרניות שממש חשוב להן בגד חדש ומאוד מתרגשות.

אז גם כשאני לא צריכה משתדלת לקנות בגד אחד פשוט( בדרכ קונה כמה, כי יש כמה חגים)

ובעיקרון זה יושב גם על תרבות אבל אם אני לא טועה יש מצווה /הלכה /מהתורה עניין להתחדש בבגד לחג.. שהבעל צריך לשמח את אשתו בבגד ותכשיט..

וסתם ככה סיפור, לפני כמה שנים החלטתי שאני לא קונה כי יש לי מספיק בגדים, בפועל בחג הייתי עצובה נורא שכולן היו עם בגדים חדשים ורק לי לא, ומאז החלטתי שזה חשוב לי ואני משקיעה בזה.. כנל על הילדים.. 

ממש לא התכוונתי לכתוב את זה כמשןואה הפוכה

שמי שרונה בדדים לא נהנית מהפשטות של החג וכו

ברור שלא

אצלי לא היתי קונה בהתחלה לגדולים..

כי באמת מצב כלכלי מאוד דחוק

אז היתיצרגילה לקנות רק כשצריך

והיה לי בסדר עם זה.אבל איכשהו מהצד היה נראה שזה ממש חריג ומוזר ואני כאילו היחידה שלא קונה לכולם

אז מהמצפון התחלתי תקנות

וברור שזה כיף ומשמח..

ובכל מקרה תמיד משתדלת לקנות בזול. ותודה לשיין על האופציה🤭

השנה קניתי לעצמי אפילוצ2 שמלות ממש יפות אבל במחיר משתלם ממש ..של פחות מאחת

ולילדים ויתרתי כי בפועל הרגי ש לי ממש מיותר

ומה ששיתפתי פה היה רק תחושות שעלו לי מתוך הבחירה הזאת הפעם

אין אישאל לא לקנות

הזה כיף להתחדש

ומי שיכולה גם להרשות לעצמה ולילדים אז בכיף ומהמם

אבל רק רציתי לשתף שזה לא הדרך היחידה להרגיש חגיגיות וכיף לא להיות תלותיים רק בזה

אף פעם לא קונה כי מה נקנה? עוד שניה נגמר הקיץ...

אבל בחג הסתובבתי איתם ובאמת אנחנו סגנון טיפה יותר פשוט מהסביבה

ואפילו שראש השנה 

והיה יפה ומרגש

פתאום ראיתי כל הילדים סביבי בבגדים חדשים

וסטים של משפחות כאלה מאורגנות (מה עושים עם ילד אחד מלכלך? רק אני חושבת שזה מטומטם לקנות אותו דבר לכולם? ואפ לילד אחד מתאים בהיר וליד אחד כהה? ובכלל אצלי מגיל אפס יש להם דיעה על הבגדים שלהם..)

ופתאום הרגשתי טיפה לא בנח עם הילדים שלי

הם קטנים בשביל להרגיש שונים

אבל אני הרגשתי שונה...

אני השנה לא קניתי להם בגדים לחג כי מיד אחרי החגים יש לנו שני אירועים, אז כבר קניתי/נקנה להם, ובכל זאת אחד או שניים מהילדים שאלו אותי אם יש בגדים חדשים לחג... (סתם כי התרגלו, זה לא באמת היה חסר להם)

באמת צריך ללמוד להוציא מהראש את ה"צריך כי כולם עושים", ולהכין את עצמנו לחג בהכנה שמתאימה לנו ספציפית (ועדיף הכנה רוחנית, כמובן...)

יהי רצון שנצליח!

היו מאושרים.. הוצאה משמעותית😅

אבל הנס הגדול היה שהספקתי לנסוע לעיר..

ורציתי מאוד לכתוב להם מכתבים כמו ששירן @shiran30005 הציעה אבל לא הספקתי...

והאמת שאני לא קונה קבוע בכלל לחגים.. 

זכינו בך כאן ממש...

דבר ראשון רוצה לחבק אותך ולהגיד שהתחושות והמחשבות שלך ככ נורמליות

הרצון להריון ותינוק בריא הוא ככ חזק

ולא משנה אם בשכל את יודעת למנות מלא סיבות למה בעצם אולי לא כזה נורא לחכות עוד קצת.

דבר שני,

אני כן ממליצה לך לרגע להיכנס להרגשה הזאת של שנה חדשה, התחלות חדשות והזדמנויות חדשות! תתפללי חזק, ה אוהב אותך ואם הוא חושב שטוב לכם

הוא ישלח לכם את הישועה!

חיבוק יקרה ובשורות טובות ❤️

מאחלת לך שתהיה שנה טובה ומבורכת!!

שנה מלאה בשמחה,באמונה,באור,בקיבול תפילות,בבריאות,בגדילה ובהתפתחות לכולכם..

ואומרת לך משהו שבעלי תמיד אומר לי

ואם לא מתאים לך עכשיו אז תדפדפי..

שכל ניסיון שיש לנו הוא מכוון בדיוק בשבילנו-

גם יש לו תפקיד בשבילנו וגם הקב"ה נותן לנו קושי לפי היכולת שלנו לעמוד בו- הוא אפ פעם לא נותן קושי ש'גדול עלינו'..

וכל ניסיון שיש לנו- המשימה שלנו היא להישאר בשמחה ובאמונה בה' כמה שאפשר וכל השאר כבר יסתדר... (ברור שטוב לפרוק ולהתפרק לפעמים,אבל באופן כללי..)

לא יודעת אם זה מתאים עכשיו- אז אם לא תתעלמי..

חיבוק. גדול גדול גדול !!!

כל כךךךך

ואני אומרת לעצמי תתפללי עכשיו חזק כ עכשיו זה הזמן, עכשיו נופלת ההחלטה.

והיצהר עושה את שלו התפילות לא משו.

מזדהה איתך ממש!!!!

את ריגשת מאוד בכתיבה שלך

הכאב ניכר מהמילים

אצלי הוא הגיע בצורה של חמתי ובעלי גם יחד! 

שאני שאלתי איך אפשר לעזור ואמרה שאני יכולה להכין קינוח אז הכנתי עוגה חלבית.

באותה המידה יכולתי לבוא עם סיר אורז.

זאת השתתפות קטנה שלי במאמץ הגדול של הבישולים. זה לא מתנה לראש השנה.

חוץ מזה כמובן שיש מתנה שכל האחים הביאו ביחד אז זה עוד יותר מתסכל אותי.

ועוד יותר כי היה לנו משהו שרצינו להביא ושכחנו בבית

זה גורם לי להרגיש כלה מפונקת, לא משתתפת, לא מעריכה, לא יודעת לפרגן לפנק לומר תודה

אוף

לא יכלת לדעת שכולם יביאו משהו

זה לא נעים אולי, אבל לא יכלת לדעת

❤️

והוא סוג של הוריד אותי מזה.

וזה מה שמסתכל אותי.

וזה שהוא לא מבין את התסכול שלי עכשיו עוד יותר מתסכל אותי.

אבל תודה לך על הנסיון לעודד

אחרי לידה, לא?

אני ממש ממש מבינה למה את מרגישה לא נעים.

אבל תדעי שזה גם ממש עניין של הרגלים ומנטליות.

אני פעם הייתי שואלת את חמותי מה להכין, והיא הייתה עונה לי כי היא חשבה שאני רוצה להכין. בפועל כמעט לא אכלו את מה שהכנתי, כי הם גם ככה מכינים את מה שרגילים.

אז תרגישי ממש בנוח, בסוף זה הוא מול המשפחה שלו

זה באמת מעצבן שהבעל מוריד מלעשות משהו שרצית.

אני למדתי בקטעים האלה פשוט לא לשאול את הדעה שלו. ואם בא לי בשביל ההרגשה הטובה שלי להביא מתנה/ זר פשוט להביא. כי אם אשאל אותו מבחינתו זה תמיד מיותר כל המתנות.

אף פעם לא הבאתי משהו מעבר לזר פרחים וגם זה בראש השנה-פסח-שבועות ולא כל שנה.

בני המשפחה האחרים מביאים יין, שוקולד, קישוטים לבית. זה לא מזיז לי.

אף פעם לא עיקמו לי אף ובאמת ברוך ה' שאנחנו מאוד מאוד אהובים, בשני הצדדים.

זה מי שאנחנו ואלו מי שאתם.

תשחררו.

הכל טוב.

זו ממש עצת היצר להוריד לך משמחת החג.

אני בטוחה שאתם אהובים מספיק בלי כל תרבות הצריכה הזו.

מקווה שעבר עלייך החג בנעימים ושכך יעברו כל חגי תשרי. 

שאלנו מה להביא, אמרו שלא צריך כי הכינו הכל... הגענו בערב חג וראינו אותם מכינים, וכמובן שגיסתי הביאה מלאאא אוכל...

הקטע הוא שהבאנו דברים לילדים אבל כמובן שלא הביאו אותם והחביאו אותם כדי שלא ילכלכו את הבגדים... 

התחיל מזה שהתארחנו ושכחתי מפתחות באוטו ואחרי סעודת החג חיפשנו גוי שבת לרמוז לו לפתוח את האוטו ולהוציא , המשיך בזה  שהתכבה לי הנר בחג שני (מזל שהשכנה היחידה הדתיה  בבנין הייתה בבית ולקחתי ממה נר לנר)

ולקינוח..וירוס הקאות במוצאי החג אצל 3 הבנות שלי.

אבל סה"כ לא פגע בשלום בית ולא הוציא מהכלים תודה לאל.

גם את כמה מושלמת- בדרכך שלך

וגם הכלה השניה היא מושלמת- בדרכה שלה

אם תרגישי שאת פחות והיא המושלמת, זה מה שישודר לסביבה.

תהיי שלמה עם עצמך.

הבנתי מהשרשור שאת אחרי לידה.

אז הבאת את המתנה הכי גדולה ועוצמתית שאפשק להביא- נכד!!!.

וזה שלא התארגנתם מראש למתנה נוספת לראש השנה, לא נורא. אפשר להביא גם לפני סוכות או שמחת תורה. או לשמור לפסח להביא משהו יותר גדול.

מציעה לך להבא לקנות שמן זית עם שוקולד או יין ופרחים, או יין ועוגה שאפית ואם חשוב לך לצרף משהו נוסף כמו כלי יפה אז תצרפי לזה וזה ממש מספיק ומכובד.

ולגבי בעלך- תסבירי לו שזה חשוב לך וזה באמת משהו קטן ולא מתנה שעולה עשרות אלפי שקלים, ושחשוב לך שיהיה עוד משהו חוץ מאוכל.

את יכולה תמיד להחזיק בבית מגבות מטבח או כלי יפה, קופסה נחמדה ולצרף את זה למתנות למיניהן. למשל קופסה נחמדה לעוגיות ואת אופה עוגיות ומביאה יחד. או מגש לעוגה שאיתו תביאי את העוגה. זה גם דברים לא יקרים.

ככה לא צריך לרוץ לפני כל חג לקנות ובמיוחד במצבים כמו אחרי לידה ברוך ה'.

על טיזה שהוא ויטמיןb בשילוב של טו-נייט שזו תרופת שינה עם אנטי היסטמינים.

זה בעצם יוצא התרכובת של הבונג'סטה..

לא יודעת לדייק לך כמויות ומינון, כי היא אמרה לי את זה אחרי השלב שזה היה לי רלוונטי.

אם מעניין אותך, תתייעצי עם רופא.

ודומיו וגורמות לעייפות חזקה.

מספיק הבחילות שקשה לתפקד איתם

לא יכולה להיות גם עם עייפות פסיכית בנוסף לזה. אני מכירה את ההרגשה

זהה לא עייפות רגילה

זה ממש עיניים נעצמות מעצמן

אין לך מושג כמה זה משמח אותי!!!!!

שתזכי בעז"ה להמשך הריון תקין, בריא וקל

ותהיה לידה קלה, בזמנה ובידיים מלאות

תודה על הברכות

ההריון הזה עדיין כזה סוד

וזה ממש כיף שאתן יודעות ושמחות איתי!!

שתזכו גם אתם לישועות במה שאתם צריכים

ולהרגיש את יד ה' בכל דבר ומצב!

אני אומרת לך, עברתי שנה וחצי קשוחים ממש ממש

מקווה שההריון הזה יסתיים טוב בעז"ה (עדיין מחכה לבדיקה שבוע הבא שמקווה שקצת תרגיע אותי) ואולי יום אחד אשתף בכל המסע.. כי לא את הכל שיתפתי

אבל הרגשתי איך ה' נמצא איתי בכל הזמנים וכל סבל היה מדוד בדיוק ושאני מסוגלת להתמודד ולא פסיק אחד יותר.

שנה טובה ומבורכת ❤️

הרגשתי כמו במבוך מראות, כל תזוזה נתקעתי במראה אחרת....

אבל כנראה שהקב"ה נותן כוחות מיוחדים

והוא סומך עלי שאצליח לקום שוב ושוב ושוב ושוב

אחרת זה לא היה נראה ככה....

אז בטוח שהוא אוהב אותי

תודה על האיחולים

מתרגשת איתך

שנה טובה ומתוקה במיוחד

כי עברתי גם רגעים כאלו

שחשבתי מאיפה אני שואבת עכשיו כח

ואז פתאום היה לי שביב תקוה ושוב ניסינו..

והרגעים האלו של תקוה

אני מסתכלת על זה כנס

כי זה ממש נותן כח להמשיך לנסות

בעז"ה אני בטוחה שתזכו לישועה

ועוד יבואו זמנים יפים ומתוקים ❤️

לי לא עזר..

גם הכדורי מציצה מהרופא עזרו לדקה אחכ

אם לא אכלתי- בחילה נוראית,אז כל הזמן אכלתי.

אם אכלתי יותר מדי- בחילה נוראית.

פשוט העדפתי לסיים את הימים ולישון כדי לא להרגיש בחילות..

תקופה סיוטיתתתתתת

ב"ה אני אחריה..

חודש/חודשיים למות, אחכ ב"ה אצלי לפחות,נרגע יותר

אצלי זה ככה בערך עד שבוע 12-14

אח''כ נעלם לגמרי ואני ממש נהנית מההריון

אני רק תוהה איך יהיה לי בשבועות הבאים כי אני עדיין ככ בהתחלה וזה קצת גורם לי לחשוב שאולי הבחילות עכשיו זה רק טעימה 😅

וממש מזדהה עם הקטע של לאכל כדי לא להרגיש בחילה

ואחכ להיות עם בחילות מזעזעות מרוב אוכל..

ביצה ותרנגולת 😅

זה התגבר מהריון להריון

בעיקר בחילות. פחות הקאות

בהריון האחרון היה זוועה

ובונג'סטה עזרה פלאים

החזירה לי את טעם החיים

למה לא לנסות? 

בחילות מזעזעות!!

אני גם לא מקיאה

רק הרגשה נוראית של כמעט

הבונגסטה שמעתי שגורמת לעייפות קיצונית, לא? איך זה היה לך? 

התחלה מקסימה לשנה!!!

מבחינת בדיקות,

אני לא בטוחה שאני זוכרת מדוייק,

מציע לך לחפש Rורים בנושא או שתבאונה היודעות ממני

נראה לי תור לאולטרסאונד ולרופא נשים לעוד 6 שב', כלומר שבוע 8 של ההריון...

עד אז אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתרגש.

אני אוהבת להית מחוברת לאתר כלשהו שמספר לך מה עובר עליך לפי השבועות ומחשב לך את התאריך המשוער וכאלו תעשי חיפוש מחשבון הריון ותראי מה יוצא...

שזה שבוע 4!

עוד 6 שבועות היא כבר תהיה בשבוע 10

מציעה לך כן לשתף מישהי אחת, אחות, אמא או חברה, שתעזור לך בתהליך...

כדאי לקבוע תור לרופאת נשים בהקדם. יש בהריון ראשון גם שירות שנקרא אחות ליווי הריון, והיא תעשה לך סדר בכל הדברים (גם הרופאה, אך היא יותר מיועדת לזה) 

תסתכלי בלוח שנה מתי היה הווסת האחרונה.. התאריך ווסת זה חישוב גיל ההריון בדרך כלל (אם הרופא לא מחליט אחרת מהאולטרא סאונד- או"ס בקיצור) ותוכלי גם לספור משם 40 שבועות לדעת מתי בערך ת.לידה משוער- מרגש ממש לדעת..

תקבעי תור לרופא נשים לשבוע 7 ככה מהספירה שלך של הווסת האחרונה, כי לפניי כן לא רואים כלום באו"ס ואז סתם מדאיג..

תחילת הריון- תקראי יש המון מידע,

יש לך את הספר המדריך הישראלי להריון ולידה?

לי זה עזר מאוד בלדעת מה קורה עם הגוף שלי....

לקבוע תור לאולטרסאונד זה בעצם לקבוע תור רגיל לרופאת נשים או שזה תור שמזמינים בצורה שונה?

ואכן בע"ה בקרוב אשתף את אמא, אבל אנחנו רוצים לפחות שבוע שיהיה רק לנו לעכל את זה בשמחה ובטוב... (: