פורום הריון ולידה (עמוד 880)

מכירים חלק ממה שכתבתם, חלק פחות, אשמח לעוד רעיונות

יש גם את עלי

וטיפה יותר קטן - שילה (משילה יש מבחר גדול של מוסדות שאפשר לבחור ביניהם..,)

יש גם נריה - לא יודעת מה הגודל שם כיום.  כן יודעת שגדל מאוד בשנים האחרונות ושיש שם מוסדות חינוך טובים 

נראה לי שאנחנו נוטים לגדול אבל לא מאוד, מאות משפחות נראה לי.

ותודה!

נברר על המקומות הנ"ל.

אם יש לכן עוד רעיון שהוא לא ביהודה ושומרון נשמח, רוצים לבדוק ולברר כמה אפשרויות במקביל ולהחליט בעזרת ה'.

עזרתם לנו מאוד!

שנזכה שה' יכוון אותנו למקום הנכון והטוב בשבילנו!

בשלב של הבחילות כל מה שכן יש לך חשק אליו את צריכה לאכול

חיבוק על הקושי!! תנוחי כמה שאפשר, מגיע לך

כי הסכומים מטורפים...

ישאר. ממש דואגת שתהיה האפשרות הזו..

למחרת הילדים לא מתעוררים לפני 10. וגם אז הפוכים לחלוטין..

וליתק דיוק. אני זאת שגמורה ממש. רגליים כואבות שבקושי יכולה לעמוד מהעקבים/ריקודים/עמידה שעוצ על הרגליים.. שהרי מגיעים מוקדם לצילומים וכו'.

זה יום שאני בעיקר רובצת.. 

לק"י

לא זוכרת מה עשו הילדים.

נראה לי שגם נשארו בבית.

אחרי החתונה של גיסי זה יצא יום שהתחלתי לעבוד מאוחר עד כמה שזכור לי, וגם לא חזרנו מאוד מאוחר.

לא זוכרת מה עשינו עם הילדים.

אז נשארתי בבית עם הקטני

אבל נראה לי הייתי הולכת, אחרי מוצ"ש קיץ אצל ההורים כשהגענו הביתה ב12:30 בלילה הלכתי לעבודה כמו גדולה.

מצד שני אחרי שבת איסרו חג פסח (שלא היה איסרו חג ביום ראשון...) שחזרנו מההורים ב12:30 בלילה, לקחתי יום הצהרה...

לגבי הילד, אם הייתי הולכת לעבודה אז אין ברירה, מביאה אותו למטפלת, מספרת לה שהוא עייף ומקנאה בו שהוא ישלים אצלה את כל שעות השינה החסרות ויגיע אלי ערני בצהריים

אם הייתי נשארת בבית אז הייתי נותנת לו להתעורר יקיצה טבעית בבוקר ושולחת אותו באיחור.

וואי חפרתי בשביל תשובה לסקר 😅

אם זה משנה,

אנחנו גרים בצפון והחתונות שהיו לנו תמיד במרכז

ככה שיש תוספת נסיעה של לפחות שעה

עד כה לא היו ילדים בחתונות שהיו

וכמה החתונה היתה רחוקה מהבית...

קיצר, בעיקרון רוצים ללכת אבל בראש פתוח לתת לילדים להתאושש... 

ביום למחרת ולהשוויץ בפני החברות

האמת שאני כבר לא זוכרת מה בדיוק עשינו בחתונות הקודמות שהיו במשפחה... מניחה שחלק נשארו וחלק הלכו מאוחר. (אני עובדת מהבית, אז גם ככה נשארת)

עוד מעט יש לנו עוד חתונות במשפחה ב"ה, ואחת מהן תהיה במקום רחוק, אז יש סיכוי שניקח חופש ביום למחרת... (אם כי בטח בעלי לא יוותר...)

(גם לא להתאפר)

הן עושות את התסרוקות אחת לשניה

האמת שאין לי התנגדות עקרונית לג'ל אך זה ממש מידי פעם, ולא אכפת לי לשים לה כשתהיה גדולה.

כן מפריע לי כל הבלגן עם מסרקות מקצועיות והתעסקויות, אבל אם עושים את זה פשוט ורק רוצים לשים ג'ל שיחזיק אני בסדר עם זה למרות שאותי אישית זה מגעיל

(גם להתאפר מגעיל אותי)

אבל הבנות נהנות מזה, אז אני מאפשרת... (ובחתונות הקודמות גם שילמתי על זה )

נוספת?

לא הייתי מסתמכת על זה לשלילה. אולי אולי לחיוב....

זה חתיכת איחור, 

אבל היה לי כאלו...

האחרונה הייתה לך רירית דקה, נכון? לפני כמה זמן היה  הUS הזה?

אבל ז היה אצל ררופאה ל טכנאית, מכשיר ישן.

פעם אחת היא אמרה לי שהרירית מאוד עבה ויום יומיים יגיע ווסת בפועל לקח שבוע וחצי...

זה מה שאני הייתי עושה... החוסר וודאות משגע אותי....

שיתוף מעברי---

כשהייתה לי תקופה של כמה חודשים בלי ווסת הייתי פשוט בודקת פעמיים בשבוע הריון....

עד שיום אחד קמתי ואמרתי לבעלי אני בהריון... והוא אמר לי אבל אתמול עשית בדיקה ויצאה שלילית,

אבל פשוט הרגשתי 100% בהריון. לא היה לי ספק, עשיתי בדיקה ויצאו 2 פסים יפיפיים.... זה היה ההריון המפתיע של התאומות עם בטא בשמיים.

עד היום לא ברור לי איך יצא לי באותו שבוע 2 בדיקות שליליות והבטא הייתה כ"כ גבוהה

אני מתלבטת אם לכתוב לרופאה... כי היא הנחתה אותי אז לחכות למחזור ולעשות או''ס ביום החמישי.

ובנוגע להרגשה- בשני ההריונות כאב לי החזה ממש ממש ממש, בהריון השני כבר לפני ה'איחור' ידעתי שכנראה זה הריון לפי זה, ועכשיו אין כלום אז תכלס לא ניראלי יש משו. אבל אני רוצה לדעת...

בעצם אם יש לך הפנייה לבדיקת US פשוט תלכי לעשות.

אני לא כ"כ מבינה מה טעם לעשות בדיקת US ביום החמישי לווסת.

אם רוצים לדעת מה המצב עושים פרופיל הורמונאלי ביום השלישי, לא יודעת מה היא רוצה לראות בUS ביום החמישי.

אבל נשמע שאת בכל מקרה לפני איחור לא? כב תמוז זה עוד שבוע וחצי...

הייתי רוכשת בדיקת הריון חדשה ובודקת.

ואם המחזור לא סדיר אז אולי גם שווה להתשמש בבדיקות ביוץ

או לפנות לרופא

בשורות טובות 🦋

אבל בגלל שאת לא יודעת איפה את אוחזת במחזור אז זה לא אומר הרבה הבדיקה הזאת

אולי עכשיו שלילי ועוד יומיים חיובי

זה קשוח לי כי אז זה גם נאסרים וגם מתאכזבים ביחד😅

כי השבוע לשפני שעבר הייתי ב7 נקיים! (על כתם, לא מחזור)

אז אם בעצם מה18 עד ה24 ליוני היינו אסורים, גם אם היה ביוץ אז- לא נקלטתי כי הוא התפספס...

אז אם באמת הוא היה בנקיים, אני אמורה לקבל השבוע או מקסימום בראשון שיבוא, ואם הוא לא- לא עבר מספיק זמן כדי לבדןק...

שלא להתעמק כרגע בתחושות האלו

כי לפעמים הם נכונות ולפעמים גם לא

אז את יכולה לקוות, לחלום וכו'

אבל אל תכניס לראש שהתחושות שלך אומרות שכן

כי אז את מרגישה כאילו את כבר עכשיו בהריון ופתאום מגיע מחזור

למרות שבכל מקרה כשמצפים מאוד אז כשמגיע המחזור זה מבאס, בלי קשר לתחושות

תכיני את עצמך בראש לשתי האפשרויות

וקחי בחשבון שאם יגיע מחזור בכל זאת תתבאסי.. אי אפשר לשלוט על זה באמת

מול בעלי משדרת פאסון, כדי שלא נתאכזב שנינו..

אבל אין לי תחושות כמו שיש לי תמיד לפני מחזור, תמיד יש לי במשך יומיים לפני המחזור כאבי בטן תחתונה.

וגם תחושה ממש עמוקה שזה הריון.

אבל מפחדת ככ להתאכזב!!

ב"ה מחר יש יום עבודה מלא אז אהיה עסוקה , אבל עכשיו מוצש ופנוי.. אז הראש מפליג בדמיונות.

מה עוזר לכן להרגיע את הדמיון?

כבר היום

אם כל כך קשה לך ההמתנה

אולי עדיף כבר לבדוק וזהו?

בעיקרון אני ממש קצת זמן אחרי הפסקת מניעה..

לגבי לבדוק כבר -

גם אין לי בדיקה בבית, וגם אני קצת מנסה "לחנך" את עצמי לחכות לאיחור..

אבל על קוציםם

אולי תלכי לאיזה סופר פארם ותקני בדיקה

זה מה שאני הייתי עושה נראלי..

אין לנו פה סופר פארם או מקום לקנות.

מחר בעלי נוסע לעבודה במרכז אז אבקש ממנו לקנות ..

כמובן בהנחה שלא אקבל במהלך הלילה, או מחר

יותר קל.. וזה לא בהישג יד

בכל מקרה שיהיה בהצלחה

ובשורות טובות 

והייתי כבר בודקת

ביום שאני אמורה לקבל מחזור ( זה נחשב כבר איחור? )

ויצא שלילי.

בדיקה של פארמה קר, מכירות את החברה?

היא אמינה? להספיד את החודש?

בהריון הקודם בדקתי עם לייף

אז לדעתי אין הרבה סיכויים

למרות שתמיד יש סיכוי מסויים עד שמגיע המחזור

יצא חיובי במקרה של הריון

כן כן

לא לא

אם מגיעים שעתיים לפני השקיעה, מקימים אוהל, משכשכים רגליים (עם בן שנתיים וחצי לא הייתי נכנסת לעומק הכינרת) מכינים ארוחת ערב והולכים לישון כשמחשיך (בערך שמונה וחצי) ואז קמים עם עלות השחר, משתכתכים בכינרת, מקפלים הכל, אוכלים בצל ארוחת בוקר ונוסעים לאטרקציה הבאה אז זה לא חם מדי, זה נהדר.

אם מתכוונים לרבוץ על החוף כמה שעות אז כן, זה אזור ממש ממש חם ולא כיפי מחוץ למים.

ובלי קשר, בטיול עם הבעל זה קצת מורכב עם מניינים (חוץ מחוף כינר, שם יש שטיבלך בחופש אבל עמוס באוהלים של עוד הרבה אנשים)

לא הייתי עושה קמפינג עם ילדים מתחת לגיל חמש במקום שצמוד למקור מים..

צימר עם ג'קוזי, נראה לי כיף אם כולכם עם בגדי ים צנועים, בגיל שנתיים וחצי הייתי מושיבה אותו עלי בג'קוזי וממלאת מים לא רותחים. אם יש חצר עם נדנדות ודשא, להיות שם בערב ובבוקר גם יכול להיות סטלבט כיף.

בילוי לצאת אליו זה קצת תלוי באופי של הילדון ובתחביבים שלכם, אני הייתי הולכת לאיזה יער למסלולון ופיקניק, אבל זה מה שמדבר אלי.

ילד יכול ממש להנות מחיות, לא צריך גן חיות או ספארי, אפשר פינת חי, רפת, חוות סוסים, פינת ליטוף. זה דברים שיש בהרבה מקומות בארץ והבן שלי ממש ממש נהנה מהם, להאכיל חיות בכלל הוא אוהב.

מעיין רדוד או נחל ולהשגיח בשבע עיניים.

מקומות סגורים עם מזגן אני לא מכירה כי זה לא סוג הבילויים שלי 

(זה כנראה ישאר בגדר חלום, כי בעלי בשום אופן לא מוכן לגרור מפלצת (כהגדרתו)

אבל זה נשמע לי אחד הדברים החמודים עלי אדמות! אתם יכולים להחנות את הקראוון על שפת ים או נחל או חניון ייעודי

 ולשכשך שם רגליים ומצד שני לברוח למזגן לשירותים ולמזרון נוח כשרוצים.

תראי את זה למשל:

השכרת קרוואן משפחתי לטיולים מיוחדים❗

זה מבאס.

אולי תנסי מלטונין או פרחי באך(לא מנסיון שלי, שמעתי)

ישנים הלילה בבית של ההורים שלי בגלל מעבר דירה ולא נוח לי🤷‍♀️

וכמובן ההריון על כל תופעותיו

מקצועית, זריזה ועם תורים זמינים

יותר נכון לדייק שאין תורים כ"כ אבל יש 3 פעמים בשבוע שאפשר לבוא בלי תור, עשיתי ככה טיפול ממושך לכל ילד בנפרד

והיא ממש הסבירה לו יפה מה עושה, שמה גז צחוק ועבדה מאד בזריזות.

רופא מאד מאד מומחה שמעתי על ד"ר פאדי בקניון רמות- לא יודעת אם עובד עם לאומית אבל הוא מצליח מאד עם קטנטנים. רק שמו כמוצאו.... אם זה לא מפריע לך.... וסליחה מראש...

תבדקי שוב מחר, אם יש עדיין שני פסים חזקים (וזה דבר הגיוני שקורה) אז בטוח לא פספסת את הביוץ. אם הפס כבר נחלש אז הביצית כנראה כבר יצאה לדרך ויש עד 24 שעות שהיא מוכנה להפריה (אבל גם לזרע לוקח כמה שעות להגיע לחצוצרה, אז הסיכוי די קטן)

כי הבדיקות יכולות להיות חיוביות גם כמה ימים, ורק אז קורה הביוץ

ויש פעמים שהבדיקה תהיה חיובית רק יום אחד ולמחרת כבר יהיה הביוץ

תמשיכי לבדוק

מחר מחרתיים יהיה אפשר יותר לדעת מה הכיוון

מרגישה שעוד חודש הולך לפח

וזה לא באשמתי. אני רק רוצה לקיים את רצון ה'

אני יכולה להגיד לך שהיו לי חודשים עם בדיקות ביוץ חיוביות במשך כמה ימים וביחד עם מעקב זקיקים ראינו שהביוץ היה רק ביום שהבדיקה כבר נחלשה

אז יש סיכוי עדיין

כי הסרט יכול לעשות כתמים ויותר קל להתיר אותם כמותרים.

תתחילי לקחת היום, אבל אתם לא מוגנים בשבוע הקרוב ולכן להתשמש בינתיים באמצעי אחר, כמו למשל שקפים (מכירים?). זה לא 100% מניעה, ולכן אם מבחינתך אין סיכוי להריון כרגע, ייתכן שנכון לחכות עד שהסרזט ישפיע....

בכל מקרה, לא להיות עם תחתונים לבנים ולא להתסכל בניגוב , ואם יהיו כתמים, לשאול רב איך לנהוג!

בהצלחה!!!

ולא בטוח שלא תקבלי איתו מחזור.. יש מיניקות שכן מקבלות איתו.

בהצלחה!

השאלה מה קורה אם לוקחים גלולות אחרי שהוא חזר כבר.....

ככה הרופאה שלי אמרה לי

וחשוב להיות מודעים לזה 

אבל חשוב לדעת שהיא לא מוגנת מהרגע הראשון שלקחה, אלא רק לאחר כמה זמן, לפי ההנחיות..

את ההשפעה של הגלולות על חלק גדול מהנשים

על מצב הרוח ועל החשק.

לפעמים זה גובה מחיר שחייבים לקחת אותו בחשבון

קשה באמת לראות את הטוב

ומתארת לעצמי איזה ימים מורטי עצבים עברת ועכשיו הכל נופל בבדיקת הריון שלילית אחת.

ישועת ה' כהרף עין

שנזכה לראות את הישועה בקרוב!

אני אקרא עכשיו קצת תהילים

ה’ לא עוזב חסדו🧡🧡

 דימון לא תמיד אומר הפלה. וגם לא הפלה מאיימת.

כן תנוחי ותשתי הרבה,

איתך בתפילות!!

חיבוק גדול!

מתפללת בשבילך לבשורות טובות!

אז את שוכבת ולא עושה כלום בבית!! תאמיני שיסתדרו טוב מאוד

העיקר עכשיו זה לשמור על התינוק שבבטן

לבטל את היציאה ליומיים לי-ם!

בשורות טובות! 

ב"ה יש דופק אבל הגדירה את זה בתור "הפלה מאיימת" , אני לא רגועה ומפחדת ממה שיהיה אבל אין לי מה לעשות כרגע רק להתפלל שיפסיק הדימום וההריון ימשיך תקין בידיים מלאות

כמובן שמורידה קצת הילוך בבית

תנוחי מלנתלפים

ובעז"ה יהיה טוב

מכירה את הפרקי תהילים של הרבנית קנייבסקי?

אני חושבת שזה אלד המצבים הכי מאתגרים שיש

המתח החוסר ידיעה הפחד

הצורך לחכות

ובטח עם נסיון כמו שלך

ממש שולחת לך חיבוק🤗🤗🤗

מצאו מקור לדימום?

תמיכה את לוקחת מן הסתם?

ולנוח לחלוטין .לא קצת. לשכב . פשוט ככה

תעשי את ההשתדלות הזאת

+תהילים ותפילות

ואנחנו נצטרף מרחוק!

אני יודעת מבדיקות קודמות שיש המטומה, היום סירבתי לבדיקה פנימית כי חששתי שזה יגביר את הדימום בגלל שראינו את הדופק על הבטן אז זה הספיק לי ולרןפאה לדעת שכרגע זה בסדר. אז אמרה שרק באו"ס פנימי היא יכולה לראות אם יש המטומה או לא כי זה הריון צעיר אבל בגלל שלא רציתי אז אני לא יןדעת אם זה נספג/גדל

אנחנו ביידי בורא עולם,טוב שיש לי את הקטנציק שלי שהוא מנחם אותי ונותן לי תעסוקה

החלטנו כן לנסוע לירושלים במידה והדימום לא יתחזק כיוון שזה מנוחה נטו, בלי טיולים וסיבובים. רק הפחד ששם יתפוס אותי משהו חלילה

זה רק מחזק לי כמה צריך להעריך כשיש הריון תקין ויוצאים בידיים מלאות. אשכרה הריון מס' 14 שלי 🤦‍♀️

את חושבת שנסיעה עצמה כולל אריזה והיסחבות עם קטנצ'יק, זה נחשב מנוחה? את מרגישה ש"הקצת" מאמץ הזה בגדר הסביר במצבך וזה ההשתדלות שלך כלפי שמייא להחזיק את ההריון הזה שקיבלת במתנה מאת הבורא?

אני יודעת שאני מתנסחת לא בעדינות של העדינות...

אבל באמת נקודה למחשבה לעצמך...

בע"ה בשורות טובות 

אה ואם זה ההריון ב14, אני לא יודעת אם את יודעת אבל את חייבת חייבת להיות בהריון בסיכון! עם מעקב צמוד! עשית קרישיות? במרפאה להפלות חוזרות? 

זה משהו שחיכינו לו הרבה זמן, אולי זה יסיח לי את הדעת קצת לא לחשןב על זה כל הזמן

וכן, אני אורזת ממש בקטנה ולא סוחבת כלום אפילו יודעת שאם אשאר בבית יותר אהיה בפעולה

ב"ה יש לי 2 גדולים בני 11+12 ותינוק ושם אין לי את הגדולים אז אני נטו נחה

זה גם לא יעזור,למדתי על בשרי שמה שלא נעשה הכל בידי בורא עולם, אני את ההשתדלות שלי עושה ורתמתי לכך את בעלי אבל אם אשב ככה בחוסר מעש מוחלט אני אשתגע לגמרי

וכן, בירור הפלות היה תקין (8 הפלות, לידה שקטה וחוץ רחמי) וגם במעקב קרישה שגם יצא תקין

שמירה מלאה

לא הסתובהתי בחוץ

לא בישלתי לא כבסתי וכו

כלום

לא חושבת שנסיעה זה בעיה אבל תסעו לירושלים ומה תעשי שם? גם להסתובב ממקום למקום ולשבת מדי פעם זה מאמץ

אני למדתי המון על המטומה

ולמרות שיש רופאים שאומרים להתנהל כרגיל

גם מקריאה וגם מנסיוני

מנוחה זה קריטי

אני לא מתערבת לך אבל בהחלט ממליצה לך להכנס לראש אחר..של לעשות מה שאת יכולה לפחות וזה לנוח....לגמרי.

וכן לעקוב אחרי ההמטומה לראות מה הכיוון שלה

או''ס פנימי לא מסוכן להריון.

שאין מה לנוח ולא יעזור אבל אני יודעת כמה זה קריטי ולכן שמרתי עד עכשיו ועכשיו אשמור עוד יותר

אבל לא חושבת שהנסיעה לשם יעשה משהו כי מה שצריך להיות יהיה בכל מצב, אין לנו שליטה על דברים

אנחנו זוג שאוהבים ללכת לבית מלון ולנוחח בחדר, לאכול ולנוח 😁. זה השתלמות אז יש הרצאות וכאלה שאותי לא מעניין ממילא אני בחדר כל השנים שזה היה

ביום חמישי בערב , אני במעקב די צמוד

אראה איך יעבור הלילה ואז אדע יותר מה קורה

יודעת להעריך מה זה להחזיק תינוק בריא ושלם

וממש מעריכה ומאמינה בך שאת עושה ועשית ותעשי כל מה שאת יכולה עבורו.

לא התכוונתי להטיל חלילה ספק בזה.

אם באמת זה ככה בנחת אז מעולה תסעי..תתאווררי תנוחי ותהני לפחות בימים כאלה מתוחים

ובאמת רק להאמין בה' שבידו הכל..

שתסעי ותעשי מה שמשמח אותך.

אם הרופאים היו אומרים לנוח זה משהו אחר,

אבל כל הרופאים אמרו לי שמנוחה לא עוזרת! רק פה בפורום שמעתי את זה מסיפורים.

ובסיפורים אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות גמורה שזה מה שעזר להחזיק את ההריון.

אולי כן, אולי לא.

כנראה שהרופאים שמעו יותר סיפורים מאיתנו, ובכל זאת ממשיכים לומר שלא עוזר לנוח. (מאמינה שיש רופאים שאומרים שכן. אבל לא נתקלתי בהם, ונפגשתי עם הרבה רופאים שונים ומומחים).

היה לי ממש בדיוק כמוך.

נופש בירושלים שחיכינו לו מאוד.

ופתאום דימום.

אמרו לי פה לא לנסוע,

הרופאים אמרו לי שאין שום צורך לנוח כי זה לא עוזר.

בסוף נסעתי, נחתי שם יותר מהבית, ההריון נפל, כנראה לא בגלל זה. לפחות לא הייתי עצובה שגם היתה הפלה וגם לא נסענו.

קשה לשנות תכניות של משהו שמחכים לו, והמצב הנפשי משפיע גם אולי (גם זה לא נראה לי לפי מחקרים אלא רק סיפורים..)

בקיצור, שיהיו בשורות טובות בעזרת ה'!!!

אני חקרתי את גוגל לאורך ולרוחב ראיתי עשרות של הנחיות מפרופסורים לנוח וזה הכרחי ממש לדעתם. ועשרות נשים שהעידו שזה עזר להן- וכן רואים- כי כשנחים והדימום פוסק. ואז מתאמצים- וחוזר..זה כן מדד למנוחה.

אבל נכון יש גישות שונות כמו בכל דבר

ומניחה שיש מצבים בהם זה לא משנה מה

לכל כיוון

בעז''ה שיהיו בשורות טובות

ואתמול הרופאה אמרה את לא צריכה את זה בכלל, זה שטויות ולא הוכח שזה עוזר

אמרתי לה- תעברי את כלל מה שאני עברתי ואחכ תדברי איתי, אז ענתה לי- זה אני משאירה לרופא של הריון בסיכון שלך

אז נכון יש גישות ויש גישות ואני בדעה של להחמיר במה שאפשר כי בסוף מדובר פה בחיים, בנשמות. נשמה של תינוק ונשמה של אמא

כרגע הדימום עדיין ממשיך והיה נראה כאילו התחלש אבל לא, מקווה שיהיה בסדר ולא יהיה לי פנצר בירושלים שזה הכי הכי מפחיד אותי

רופאה כן אמרה לנוח, מניחה שהדעה הזו גם קיימת.

אני מאמינה שבסוף אנחנו עושות מה שאנחנו יכולות ומבינות וה' בסוף מחליט.

יש את זו שרוקדת זומבה עד חודש תשיעי והכול טוב ויש גם הפוך...

ולא סתם רופא אקראי.

בדיקת פאפ זה בדיקה לבדוק אם יש תאים טרום סרטניים.

להבנתי מומלץ לא בדימום, כי אז התוצאה יכולה להיות שגויה.

הסבר מהאתר של מכבי-

בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

במכבי יש אפשרות גם לעשות בדיקה זו בעצמך.

באתר של הכללית כתוב "בדיקה רגישה שמאתרת את זני נגיף הפפילומה"

אז לא יודעת.

כדאי לשאול רופא.

החדשה שהיא כבר כמה שנים בודקת גם אם יש המצאות של וירוס

יכול להיות שזה משתנה בין הקופות כדאי לשאול

יש תקלה או שסתם הסתבכתי?

כתבתי גם במסר אבל כנראה הוא לא נשלח.

וגם עכשיו, בהריון, כשמתחיל להתמלא החלב...

אוי, זה סיוט!

והרופאה שלי אמרה שאין מה לעשות עם זה...

(בדיוק רציתי לפתוח על זה שרשור, כי זה ממש כואב)

רקמת שד באיזור בית השחי.

הייתי שמה כרוב. וכשמניקה מעסה את האיזור לשחרר.

זה מאפיין בעיקר ילדות שהיתה מלאה בביקורת/ כעס/ שיפוטיות/ חוסר הכלה

גם אני הייתי ככה

די הצלחתי לשחרר את הפחד האמת, כי אני מבינה שזה מדאגה, גם אם לא מתאימה לי הדרך.

וומה שהכי עזר לי זה לגור רחוק ולהתערבב ולשתף פחות - אבל אחרי תהליך שעברתי - הבנתי שקודם כל, אם אני יודעת שהתגובה לא תהיה נעימה לי, עדיף לא לספר. לא חייב כאילו.

וחייבת להוסחף ולהגיד (אולי לא שייך אצלכם) אבל שזה התחיל להשתנות ממש לאחרונה בעיקר אחרי שהפסקתי לבקר אותה בעצמי. גם אם לא אמרתי לה את הביקורת, וכמובן שלא אמרתי, בתחושה שלי היא הרגישה בסאבטקסט.

אז לימדתי עליה זכות, עין טובה, פיתחתי את השריר של הכרת הטוב וגם אני למדתי לקבל אותה כמו שהיא ולגלות בלבי חמלה וזה באמת באמת עזר והיום מערכת היחסים שלנו ממש טובה ב"ה

אם התגובה שלה ביקורתית, מאשימה או היסטרית ודואגת יותר מידיי.

במקרה דומה, משתפת כמה שפחות.

אם החלטתי כן לשתף, אני יודעת מה מצפה לי ומוכנה לעמוד בזה.

❤️

מזדהה מאוד

אמא שלי מאוד ביקורתית כלפיי

מה כבר יכולה להיות התגובה לזה מצד אמא שלך?

ואת מספרת לה בטלפון כשאת בבית שלך והיא בשלה, גם אם תגיד משהו שלא נראה לך פשוט תגידי טוב הילד עשה בחיתול ותריך ךהחליף או צריך לשים את הילדים לישון או אלף ואחת דברים שיכולים להפריע...

התחושה של הדברים שאמא שלה אמרה יישארו אצלה בנפש ויעשו לה רע...

ככה אצלי לפחות 🤷‍♀️ בעניינים מסוימים

וחיבוק לפותחת ❤️ מבינה אותך, אני למדתי את מי כדאי לשתף בכל דבר. לא כל דבר אספר לאמא. יש דברים שאבחר לספר דווקא לחברה, ולהיפך

זה פחות מפחדת ממנה שממש תעשה לך משהו

כמו מאיך תרגישי אם היא תגיב בצורה מסויימת..

כלומר באיזשהו מקום את מפחדת מעצמך

אני נותנת בערב לפחות פעמיים בשבוע אוכל בשרי

גם אצלנו

וגם אני בחיים לא מכינה ארוחה מבושלת, מקסימום חביתה או אם נשאר משהו משבת

הם לא מקבלים חמגשיות אלא האוכל מגיע בתבניות גדולות ומחלקים לכל ילד לצלחת. באמת בחמגשיות הרבה פעמים האוכל פחות טעים אבל פה זה מגיע מהקייטרינג בתבניות גדולות וזה אחלה אוכל.

אני בטוחה שבגן הם אוכלים טוב יותר מאשר בבית

כשהם חוזרים אוכלים פרי וקרקרים ואז ארוחת ערב חלבית

אני מקבלת כל יום עדכון מהגננת מה הילד שלי אכל בגן, לרוב זה פחמימות בלבד.

אבל לא תמיד בשרי.

דג, קטניות, ביצים..

אולי פעמיים בשבוע אני מכינה בשרי בערב

אם לא אז חביתה או טונה

באמת הם לא תמיד אוכלים כמו שצריך בגן... ואם כן אז אוכלים פחות בערב 

רובם אוכלים יותר טוב בגן מאשר בבית... אכילה חברתית. אז לגמרי סומכת על זה.

הבן הבררן שלי אוהב לדוגמא את העוף והפתיתים רק בצהרון, לא אוהב את הפתיתים של הבית. לא משנה כמה ננסה להכין הכי פשוט שיש... 

לק"י

כמה הבדל יש בין אורז לאורז.

מילא פסטה אדומה (רוטב או רק פפריקה ושמן).

דווקא אני בונה על ארוחת הצהרים שלפחות שם הם אוכלים טוב יחסית.

ובכל אופן אנחנו כמעט ולא אוכלים בשרי בבית בכלל.

אם אין, לא טורחת להכין מוקדם בשבילם (בעלי חוזר מאוחר ואז אנחנו אוכלים לבד)

אצלנו דווקא האוכל שהם מקבלים ממש טוב

והם אוכלים די יפה בגן, בטח יותר יפה מבבית חח

מבושלת אינה דווקא יותר מזינה מארוחה לא מבושלת, תלוי במרכיבים.

אצלנו אין לוז מסודר לארוחות, משתדלים לאכול מאוזן ומזין בכל ארוחה.

עדי דנא פיקאר

ויש גם את רוממה שלום שהיא מתוקה אמיתית והיתה איתי בלידת אוטו שלי והיה מדהיםםם היא היתה סופר יעילה ומרגשת.

רוצה מספרים?

יעל ברמן ואודליה גור אריה

שתיהן מעולות ממש

אין לי משג אם פנויות