פורום בני הישיבות (עמוד 26)

רוצה שנפרסם חבורעס בפסיפס?

יצירות שהם דברי תורה אבל מעוצבים טוב טוב בתור ובתוך יצירות, איכותיות מאוד, מי יודע, אולי חבורעס כזאת תוציא דברים טובים שכאלה?

א נראה לי שלברועס זה יצירת אומנות

יש חבורעס שאפשר להגדיר כיצירות אומנות, אבל נראה לי שפחות במובן שאליו הוא התכוון..

הספר אוהב ימים של צבי אייל גם יכול לעזור..

וכמובן ספרי ר' נחמן למיניהם... בפרט משיבת נפש. 
 

אם כי אני חושב שללמוד על זה זה רק חלק מהפיתרון, יותר משהו בתחופ התודעתי נפשי- אומנויות לחימה כמו שאמרו כאן וכו'.

אתם חושבים שביישנות בהכרח מביאה לידי חוסר ביטחון עצמי ? או שזה לא קשור ?
מה בעצם ההבדל ביניהם ??

ביישנות= היא תחושה של חשש, סרבול או חוסר נוחות הנחווים כאשר אדם נמצא בסביבת אנשים אחרים, כשהוא פונה לאנשים אחרים או/ו כשאחרים פונים אליו, ובמיוחד במצבים חדשים ועם אנשים לא מוכרים.[ויקיפדיה]

חוסר ביטחון עצמי יכול להעמיק תחושת ביישנות- ולהפוך למופנמות/ נטייה כזו.

הדבקת את כתובת האתר, אבל לא כקישור.

יש אייקון בצד השמאלי להוספת קישור.

בהצלחה.

 

זה מה שעולה לי כרגע..

כאילו רק החלק הראשון שלה

בהצלחה!!

כאילו יש לי כסף ברמה שאוכל לדברים בסיסיים שאני צריך ולהסתדר. למותרות פחות...

ספרים כדי ללמוד?
בגדים - כדי לכבס פחות
או לביזבוזים כמו לאכול בחוץ וכו'?

כתוב שם (לגבי חי חיי צער בתורה ) "ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך" וכו'.

אבל מצד שני כתוב (זוכר רק בערך ) שגדול הנהנה מיגיע כפו יותר מתלמיד חכם, שעל תלמיד חכם נאמר אשריו ועל הנהנה מיגיע כפיו נאמר "אשריך וטוב לך".

זה בדיוק הפסוק שנאמר על תלמיד חכם! ולכאורה המצופה מתלמיד חכם שיעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי (אם אני לא טועה זו ההגדרה של הט"ז לתלמיד חכם ), אז מדוע כתוב שנהנה מיגיע כפיו גדול ממנו?

אני לא יכול לענות עכשיו. אשתדל בערב.

שזה גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. ולא ת"ח..

יש מח' בפרשני המשנה האם המשנה הזו התכוונה לומר שאפילו ככה לומדים - כלומר אם יש לך - תהנה. אם אין לך - אתה עדיין מחוייב ללמוד אפ' פת במלח וכו'.
ויש אומרים שגם עשיר גדול - כדי לקנות את לימוד התורה - צריך להמית עצמו עליה- פת במלח וכו'.
וכך מסבירים רוב הפרשנים וכן משמע מעוד מקורות. (אם תרצה אנסה להאריך מחר או לפחות לשלוח מראה מקום)

כמו שכבר כתבת -
גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים
יש בזה הרבה דרשות על לימוד תורה

מה שעוד קשה מאד-
איך אפשר לומר על 'חיי צער תחיה' - אשריך בעולם הזה?
מסביר ר' אליהו לפיאן -
תנסה להסביר למי שלא שתה יין מה הטעם של יין - תגיד לו 50٪ חמיצות ועפיצות 20٪ מתיקות 30٪ ענבים
הוא יבין?
ככה זה גם בתורה...
התנא אומר לך זה 'חיי צער' - לפני שלמדת.
אחרי שתלמד תראה - אשריך בעוה'ז.

דבר ראשון מה שלא תחליט בסוף אתה חייב להיות שלם עם עצמך.

יש הרבה החלטות קשות בחיים אבל כדי לעשות דברים כמו שצריך חייבים ללכת עם ההחלטה עד הסוף. 

איך עושים את זה, זה כבר עבודה פנימית שלך.

דבר שני אם אתה צריך כסף אז תנסה למצוא דברים שאתה מכתיב לעצמך את המסגרת (נגיד בסוכות מכירת ארבעת המינים) עכשיו אתה יכול למכור דגלים (בשבוע לאחר פסח), לנקות בתים - אתה מחליט כמה ולמה.

לגבי כסף ועבודה קצת קשה לי לחשוב על מקורות. אולי מי שלא מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות? בעולם הזה חייבים כסף וחייבים עבודה 'בזעת אפך תאכל לחם'. אין אפשרות לחיות בלי זה השאלה שצריכה תמיד להיות היא על המינון.

 

אני לא חושב שיש כל כך הבדל לצורך העניין בין נער בן 15 לבין בחור ישיבה (שיעור א+) אני חושב שהיחס לעבודה ולכסף הוא זה שזה נותן לך תעסוקה, בונה אותך גם מצד האישיות וגם נותן לך כסף לדברים שאתה צריץ וזה לגיטימי וחשוב, זה חלק מלקבל עצמאות. לגבי הרגשת השלמות, אל תבוא בגישה של לחץ, יותר נכון תנסה להבין מה כל כך מלחיץ אותך ? ובכל אופן אתה יכול עבודה שמתאימה לך מבחינת שעות, ואופי העבודה...במשך זמן קיץ והלימוד בישיבה עולים ד רים שצריך לקנות ותמיד טוב שיהיה כסף לשבוע מכירות של הרב קוק. בקיצור מאחל לך המון בהצלחה ואם יש משהו שצריך לחדד אתה/ם מוזמנים לשאול

בחור יקר, דע לך שכל שנייה שלא תלמד בבחרותך תתחרט עליה אחרי החתונה וכשיהיו ילדים ובכלל לא תהיה במסגרת ישיבתית אלא בעבודה.

עוד 10 שנים אולי תמצא את עצמך יושב בעבודה ונחשב התלמיד חכם הכי גדול והפוסק היחיד בכל המשרד וזה שעונה בענייני אמונה לכל הלייטים/החילונים/הגויים שבאים אתך במגע.

ואז אתה תאמר מה רוצים ממני, אני בחור ישיבה לשעבר שמצא את עצמו בגלות של עמל כפיים ובקושי מוצא שעה ביום לעסוק בתורה. למה הם חושבים שאני זה שבאמת יודע לענות? למה הם חושבים שכל תלמודי פרוש לפני כמו לפני 10 שנים?

ותתמלא חרטה עמוקה למה לא ישבת ללמוד בבין הזמנים הרבה לימודים שאתה לא יכול בישיבה. מסכת קצרה ובלתי נלמדת, או מסכתות משניות שלמות בע"פ, או מדרשים ופירושים לחומש, או קבלה, או הלכה, או לתפוס נושא מסוים ולפרק אותו לגורמים מהחל ועד כלה.

למה חשבת שאם בין הזמנים עכשיו אז תלך להרוויח 100 שקל ולקנות בהם ארטיק, או שתרוויח 200 שקל ותלך לראות סרט (יהודי, דתי, כשר, כמובן!)

וכן הלאה. לכן העצה היעוצה היא לשבת וללמוד תורה, לחזור על זמן חורף, ללמוד דברים חדשים, לפתוח אופקים חדשים.

 

את הדברים האלה אני כותב מתוך מה שאני עצמי עובר בימים אלו ולא סתם שולף מהבטן.

 

אבל יש לדעתי דבר אחד יוצא מן הכלל:

לך תעבוד במה שגם תעבוד בו בעתיד. צא מנקודת הנחה שאתה לא תהיה כל חייך במסגרת ישיבתית. מה תרצה לעשות כשתחליט שאתה יוצא מהישיבה?

תתן שיעורים פרטיים באנגלית, או תהיה מדריך כושר גופני, או שתהיה איש תחזוקה - מה שנראה לך הגיוני תתחיל כבר עכשיו. זו תהיה בשבילך התנסות להבין איך אתה מתפקד בעוד 10 שנים.

ודבר חשוב מאוד מאוד שזה נותן - חוץ מעצם העבודה וזה שיש לך כסף לכל מיני בזבוזים - יש 2 ניסיונות גדולים וקשים מאוד בכל מה שקשור לכסף: לעבוד ביושר, ולתת צדקה.

וכאן אתה נדרש להוציא לפועל את מה שלמדת בישיבה, איך עליך להיות עובד ביושר. איזה סוג בזבוז זמן נקרא גזל של המעסיק; איזה סוג של שימוש באוכל ושתייה נקרא גזל המעסיק; איזה עבודה לא מושלמת נקראת גזל המעסיק וכו'.

ואיך אתה מצליח כשיש אצלך 100 שקל לבוא ולהוציא 10 למעשר כספים.

ובוא תנסה להוציא לא 10 אלא 20, תתן חומש מכספך שעמלת להרוויח במשך שעות ארוכות. איך ההרגשה? נכון שזה קשה? תתרגל ותתרגל ותדמיין את עצמך כשיש לך משפחה של 10 ילדים ואתה חושב על כל שקל שאתה מביא הביתה ופתאום - הופ! מוציא מעשר כספים. מתוך 10000 שקל שהרווחת נשארת עם 9000. זה ניסיון נורא ואשרי מי שעומד בו.

 

אם תלך לעבוד ותיישם את הנקודות האלה ניצלת את בין הזמנים היטב. ולך תקנה לך ארטיק ותראה סרט בכסף שנשאר לך, זו מתת אלקים היא.

 

בהצלחה.

אלא שהוא לא קובע עיתים בזמן שהוא עובד.

מי שלומד שעה ביום במשך 50 שנה, זה הרבה יותר מכל הזמן שהוא ילמד בכל שנותיו בישיבה.

מי שקובע עתים לתורה בזמן שהוא עובד ומצליח ללמוד שעה ביום במשך 50 שנה מה שהוא יספיק זה ללמוד קצת דף יומי או חומש עם רש"י ורמב"ן או משנה או הלכה.

אי אפשר בשעה ביום להספיק ללמוד את כל התחומים.

אי אפשר בשעה ביום להיות שקוע בתורה.

מי שלומד בישיבה במשך הרבה שעות ביום כל היום אז בלימוד שלו הוא מקיף את כל התורה והיא מונחת לפניו, הוא יכול ללמוד בעומק ובעיון, הוא יכול לגעת בכל מקצועות התורה בו זמנית.

 

זה הבדל גדול מאוד.

גם אם מבחינת זמן זה יהיה יותר בשעה ביום במשך 50 שנה, זה לא אותה תורה.

 

וחוץ מזה אני מדבר על זה שעכשיו הוא חייב ללמוד כמה שיותר, וגם אם הוא יקבע אח"כ עתים לתורה שעה ביום רצוי שעכשיו ילמד עוד ועוד ועוד ועוד עד בלי די

יותר מ10 שעות ביום, מגיע ליותר שעות לימוד מאשר שעה בחמישים...

(לא כולל הפסקות, תפילה, אוכל וכו')

מי שכן. וואו! מעריץ אותו... הרוב לא כאלה מההיכרות שלי...

סדר בוקר + אמונה 4 ושלושת רבעי

 

סדר צהריים +3 שעות

 

שיעור אמונה שלושת רבעי שעה

 

סדר ערב שעתיים וחצי

 

הגענו ל11 שעות לפני לימוד בהפסקת צהריים ועם סדר ערב יחסית מקוצץ.

 

כמובן שלפחות על עצמי (כלומר בעברי) אני יודע לומר שהרבה פעמים הזמנים הם ברוטו והנטו הוא קטן יותר אבל זה הכיוון.

היו אצלנו גם שלמדו כ14 שעות, אצלם גם הפער בין הנטו לברוטו הצטמצם מאוד. 

 

שבו הוא מגדיר 'מתמיד' - שהוא אחד שלומד כשלומדים, ישן כשישנים ואוכל כשאוכלים.
כלומר יש לו לו'ז מדוייק והוא עומד בו. - לא פתאום נשאר ללמוד עד אמצע הלילה ולמחרת אין סדר בוקר... אלא מתמיד בקביעות שלו.
ואז הוא מחשב -
8 שעות לשינה ביממה.
2- תפילות וברכת המזון
2- ארוחות, לנוחיות

נשאר 12 שעות ללמוד!

אסביר.

ר'ע הולך לבקשת אשתו ללמוד 12 שנה.
בסוף השנים האלו הוא חוזר הביתה ושומע את אשתו מדברת עם השכן- והשכן מקניט אותה. והיא עונה לו שאם בעלה היה שואל אותה היא היתה אומרת לו להשאר עוד 12 שנה בישיבה.
ר'ע מסתובב והולך ללמוד.
אפילו חיבוק קטן , או אמרית שלום פיצית לא...
ככה מתנהג ר'ע??

אומר ר' חיים שמואלביץ- 12+12 כלומר לימוד 12 שנה הפסקה ועוד לימוד של 12 שנה - לא שווה ללימוד של 24 שנים רצוף..

אבל אם בכל זאת לא תהיה מרוצה חלילה זה לא סוף העולם. מכיר הרבה מאוד שהחליפו ישיבה באמצע..

אל תדאג אחי יהיה טוב בעז"ה! תגיע לישיבה, תתחבר לאט לאט, אל תחשוב מה יקרה אם.. בעז"ה המקום יכנס לך ללב עם הזמן ואתה תעלה לפה שרשור תודה להשי"ת על כל הטוב שגמל איתך!

זו ישיבה ממש מצוינת. עם אווירה עוד יותר מצוינת. כמה מבני משפחתי למדו שם.

אם כי אני פחות מתלהב מה'אלחבא דהלכתא' שלהם -
עדיין מקום נחמד ביותר.


בהצלחה!!

תודה באמת

לא אמור לגרום לך להתחרט. תשמח במה שבחרת, תסמוך על עצמך, ותבטח בה' שהוא מכוון את מי שמשתדל לחפש את האמת! באמת אני אומר.
לכל מקום אליו תגיע יהיו כאלו שיגידו שהם פחות מתחברים לדברים מסוימים שם. שהרי אם הייתה ישיבה אחת מושלמת, מסתבר שלא היו פותחים עוד ישיבות.. אנחנו אנשים שונים. ולכולנו יש דעות שונות וזה נפלא. אבל כמו שאתה מעריך ונותן משקל לדעות של אחרים, תדע לתת משקל גם, ובעיקר, להחלטות שלך. בעניינים כמו בחירת ישיבה, אתה ה"פוסק" של עצמך. כולם יכולים לייעץ, להכווין, להאיר ולהעיר, ואפילו לעקם את האף כשתבחר מה לעשות (אגב בוודאי שזו לא הייתה כוונת אניוהוא ). אבל אתה בוחר מה לעשות בסופו של דבר. כי אתה הכי מכיר ומבין בעניין נפשך ורצונותיך, ומקום שליבך חפץ.

אתה יודע מה אני מציע אחי? קח מישהו רציני מקרנ"ש, אברך מבוגר וכד' שמאוד מבין בדרך של הישיבה ותגיד לו שאתה רוצה חיזוק בבחירה שלך. תבקש ממנו שפשוט "ישטוף" אותך בהסברים ושכנועים על הישיבה. אולי אפילו יסביר לך את הטענות שכנגד ויתמודד איתן. אני חושב שזה יוכל מאוד לעזור לך.
מה אתה אומר?

במסרים באישי, ואני בעצמי יכול קצת להסביר לך על השיטה והייחודיות שלה, ועל היופי שבישיבה שם בכלל. שוב, אני לא לומד שם, אבל כמה מהמשפחה שלי למדו ולומדים שם..

ומאוד מתלהב מה'אליבא דהלכתא'.

ובלי לזלזל בשיטות

האחרות אני פשוט  מבין שזוהי השיטה הכי טובה (אגב הרבה מאוד ממי שלומד פלפול יגיד שאליבא דהלכתא זוהי השיטה עם המעלה הגבוהה ביותר המחלוקת בד"כ היא מתי להתחיל כשבקרנ"ש המחשבה היא להתחיל מההתחלה)

 

לי לא טוב לשמוע עוד דעות סותרות לאחר שהחלטתי
פגם אצלי

לכן המלצתי לך את העניין של לדבר עם מישהו מקרנ"ש / מישהו שמכיר ולשמוע ממנו יותר על השיטה והדרך של קרנ"ש. כדי לחזק אצלך את ההחלטה שכבר קיבלת..

אלא כשם שניקיהם שונים כך דעותיהם שונות!

אחד המגיבים טען כך  ''ודאי שהראייה צריכה להיות ראייה של תורה ודרך התורה. אך קריאת המציאות היא שונה מאדם לאדם. לא תמיד אדם שבוחר להיות שמאלני זה כי זה מה שהוא רואה בתורה - אלא כי הוא מבין שמציאותית זו הדרך. ולאו דווקא הוא יביא מקורות מהתורה. (אך קריאת המציאות היא שונה מאדם לאדם. לא תמיד אדם שבוחר להיות שמאלני זה כי זה מה שהוא רואה בתורה - אלא כי הוא מבין שמציאותית זו הדרך. ולאו דווקא הוא יביא מקורות מהתורה.).''                                                                                                                                          הכותב סותר את עצמו ממשפט למשפט וחוזר חלילה בתחילה הוא טוען ''ודאי שהראייה צריכה להיות ראייה של תורה ודרך התורה '' אח''כ הוא כותב ''אך קריאת המציאות היא שונה מאדם לאדם. לא תמיד אדם שבוחר להיות שמאלני זה כי זה מה שהוא רואה בתורה - אלא כי הוא מבין שמציאותית זו הדרך. ולאו דווקא הוא יביא מקורות מהתורה.'' עד כה סתירה אחת ושוב הוא כותב ''אי אפשר להביא מקור מהתורה לכך שעקירת ישובים תביא שלום מצד שני כן צריך דעת תורה שמותר לעקור ישובים בשביל שלום''  סתירה נוספת

כאשר מביאים סתירות צריך להסביר אותם ולא להביא פשוט את מה שהכותב כתב כי זו לא הוכחה. 

וכמו שכבר אמרו ממש לא לזה התכוונתי.

הכוונה הייתה להגיד שנקודת המבט חייבת להיות מתוך תורה אלא שלא תמיד קריאת המציאות היא אחת.

חרדים וד"ל זו דוגמא נפלאה לקריאת המציאות בצורה שונה. מדינת ישראל 'ראשית צמיחת גאולתנו' או 'התגרות בגויים'? זה לאו דווקא נובע מתוך הוכחות מהתורה. פשוט פרשנות שונה למציאות. 

בית הלל ובית שמאי לדוג' - קריאת מציאות שונה. ומי קובע? הרוב, מעניין.

דוד המלך נבחר על ידי ה' להיות המלך. מתי הוא היה באמת מלך? כשהעם בחר  בו.. דמוקרטיה? בתנ"ך?

 

אגב שוב אביא לך מקור מהרשב"א שלא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם בדין תורה. 

לפעמים המציאות מחייבת אותנו למצוא פתרונות שצריכים להסתדר עם השקפת עולם תורנית אך לאו דווקא נאמרו בתורה. 

אתה משוגע אם אתה חושב שאפשר לדון היום בבית המשפט כמו בדיני תורה עם עדים והתראה. ככה נהפוך לחברה של פושעים רוצחים ואנסים. אלא שברור שצריך להפעיל את השכל ולמצוא פתרונות כדי לחיות בחברה מוסרית יותר. 

 

קבל את האמת מפני שהיא אמת. שמע אמת ממי שאמרה - מבחינתי שיהיה קוף שיגיד, אם הוא יגיד דברי אמת אני אקבל אותם. 

א. לא ברור לי איך מההנחה (המנומקת) שהגוי אמור לחקות את הטבע והיהודי את ה', הגעת למסקנה שאין תיקון הנפש אצל האומות. יכול להיות שלאומות אין מוסר אלוקי כדוגמת השבת, אך בוודאי שיש להם מוסר אנושי. כמו שרואים משבע מצוות בני נח, שיש מוסר בסיסי שהאומות מחויבות בו. לכן נראה דווקא שיש תיקון הנפש לגויים.
וכן לגבי ההנחה שהגויים בהכרח גנבו את תיקון נפשם מהתורה. אם כוונתך לציווים שהזכרתי, הרי שזו לא גניבה. וכן מידות או הנהגות טובות אחרות, זה לא גניבה אלא למידה מעם ישראל. דבר נוסף, ידוע מאור החיים הקדוש בעניין אשת יפת תואר, שיש נקודות טובות מסוימות שמופיעות בגויים ועם ישראל מלקט אותם ומכניס אותם למקומם בקודש. מכאן רואים שיש אפילו דברים שמראש נתנו לגויים ולא לעם ישראל (וגם אם תאמר, ובצדק לדעתי, שזה מצב דיעבדי, הוא עדיין קיים לפי האור החיים הקדוש).

ב. לגבי ה"סתירות" לכאורה שהבאת בהמשך, אני חושב שלא הבנת כראוי את כוונת הכותב. לדעתי הוא התכוון שיש דברים שהתורה מדריכה בפירוש (גם ציווים ספציפיים, כמו לא לאכול חזיר, וגם כיוונים כלליים כמו להביא גאולה לעולם). ויש דברים שאין התייחסות מפורשת לגביהם. אז לדוגמא אם מתוך ראייה של תורה אני מבין שצריך שלום, ואין אמירה מפורשת בתורה שאוסרת לפנות יישובים תמורת שלום, אז אני אתמוך בפינוי יישובים, כי זה יביא לחיזוק דרך התורה. לעומת זאת אם דעת התורה היא בפירוש שאין לפנות יישובים כלל, הרי שאין לעשות זאת אפילו בשביל מטרה נכונה.

כדאי לקרוא כמה פעמים, כמו שכתבת, ולנסות להבין באמת מה טוען הצד השני..

לבין דברים שהם כיוון אפשרי לפרשנות, או דרוש נאה, אבל אין בהם קושיא על מי שיסביר אחרת.

האם הכרחי שהסבר דרשת חז"ל הוא שגוי תפקידו לחקות את הטבע?

[איני בטוח].

האם תיקון הנפש בהכרח שאינו שייך לעולם הטבע?

ב. צריך לבחון באיזה דברים חז"ל הביאו דוגמא חיובית מהאומות, וכן ביחס לגדולי ישראל במהלך הדורות, ולבחון מה אפשר לראות מזה על דרכם הנושא ועל משמעות הביטוי חכמה בגויים אל תאמין.

שתי דוגמאות שזכורות לי-

דמא בן נתינא

בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים (ברכות ח: )

ברמב"ם אפשר לראות בהקדמה לשמנה פרקים [ששייכותם לנושא תיקון הנפש ברורה], שהו לא נמנע לקחת דברים מהפילוסופים בנושא זה- "ודע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים; ומחיבורי הרבה בני אדם. 
ושמע האמת ממי שאמרה"

ג. עוד שאלה חשובה בנושא היא, משמעות דברי חז"ל על דרך ארץ שקדמה לתורה. [ולכאורה דרץ ארץ שייכת באומות העולם].

ד. היסוד של הליכה אחרי הרוב נמצא בויכוח מהי ההלכה [אחרי רבים להטות], וכן בדברים ששתי האפשרויות אפשריות ע"פ ההלכה. [כגון בהכרעה פנימית של התנהלות קהילה]. גם סמכותו של מלך קשורה לקבלתו ע"י העם.

מעשי אונס בתלמודי תורה ואולפנות וישיבות אין בכלל.

אשמח אם תביא מקור (לפחות בראשוני האחרונים ) שמפרש כך.

דבר שני, אדם דתי שמחליט להיות ימני/שמאלני/דמוקרטי או כל דבר אחר, בדרך כלל יסמך את דעותיו במקורות התורה. כמה דוגמאות כלליות:
ימני- מצוות יישוב א"י, דברי חז"ל על גאולה בידי אדם וכד'..
שמאלני- מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך, אור לגויים וכד'..
דמוקרטי- ידוע לי שיש ראשון/אחרון שאומר שכך יהיה לעת"ל. לא זוכר כרגע מי..

אגב, חלק מההגדרות שנתתי בוודאי שטחיות ואולי אף שגויות. זה היה רק בשביל הדוגמא..

וראיתי גם מה שכתבת למעלה על הבורות של הדור.

וודאי שהראייה צריכה להיות ראייה של תורה ודרך התורה. אך קריאת המציאות היא שונה מאדם לאדם. לא תמיד אדם שבוחר להיות שמאלני זה כי זה מה שהוא רואה בתורה - אלא כי הוא מבין שמציאותית זו הדרך. ולאו דווקא הוא יביא מקורות מהתורה. (אי אפשר להביא מקור מהתורה לכך שעקירת ישובים תביא שלום מצד שני כן צריך דעת תורה שמותר לעקור ישובים בשביל שלום).

העובדה שהיא ששמאל וימין רוצים לפעמים את אותם הדברים אך כל אחד חושב על דרך פעולה שונה שתצליח לעשות זאת.

ועוד אני מסכים שערכי המוסר כאשר הם סותרים את ערכי המוסר של התורה הם אסורים מכל וכל. אמנם לענ"ד המשפט חכמה בגויים תאמין אומר אם יש משהו שעוזר למוסר היהודי להתקיים תאמין בו וקבל אותו. ולכן אם דמוקרטיה זה דבר שמוביל לקיום המוסר היהודי בעולם אין סיבה שלא לקבל אותו גם אם הוא לא הוזכר לראשונה בתורה.

אגב אני מאמין שאדם שלומד תורה ומסתכל במציאות במשקפיים של תורה יוכל לקרוא את המציאות נכון (גם אם לא תהיה לו אסמכתא ספציפית). והוא גם יוכל לדעת אלו דברים אפשר לקבל מהגויים.

 

 

לא הבנתי את הכותרת של התגובה..

והתכוונתי שלא הכל שחור ולבן - שלא כל מה שהוא לא תורה ישר פסול. 

אז יצא שהגבתי לשניכם ביחד.

 מה שכתבת רוב האידיאלים נופלים בקטע הפרקטי אכן לשיטתך שיש עוד אידאלים מוסריים [לא תחביבים או צורת חיים פרקטית] הכותרת נכונה מאוד אבל לדידי אין את הבעיה הכזו וראיה לדבר האומה היהודית מחזיקה מעמד ועיין מה שכתבתי למעלה ממליצני לך לקרוא את הקטע  יותר מפעם אחת כדי שלא תיכשל בדבריך שוב

ולא הבנתי איזה בעיה אין בדברך.

אכן רוב האידאלים נופלים בקטע הפרקטי ולא רק ה'לא יהודיים'.

באופן כללי לשטתי כשמדברים אידאליים זה לא תמיד מצליח בפרקטיקה.

צריך לדעת לדבר בשפה פשוטה וברורה ובעיקר לעשות.

יש הרבה ערכים תורניים שאנחנו לא יודעים איך לבטא אותם במעשה וזו בעיה קשה.

אמשיך את טענותיי לגבי מה שאתה אומר ואביא גם מקור מהריטב"א שאומר "ולא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה' - ומפרש שמדובר על זה שהם דנו בדין תורה על ידי עדים והתראה וכו ובגלל זה(!) הגיעו לשפל גדול בבין אדם לחברו. כן כן, לא אני אומר את זה. על זה שבמקום לראות איך מתנהגים בעולם עשו מה שהתורה כותבת ולכן אנסים ורוצחים יכלו להסתובב ברחובות.

בתור הבור שכתב את זה (אגב, אני מבין שכינויי גנאי זה כן חלק מדרכי נועם..? ) אני חושב שהובנתי לא נכון.. אנסה להסביר.

אתה אמרת כך:
"הלא ידוע מאמר הגמרא תורה בגויים אל תאמין חכמה בגויים תאמין שפירושו שאין שום ערכים מוסריים של צדק שוויון וכדומה מלבד התורה הניצחית.." עכל"ק.

מה שהתכוונתי לומר זה שבהקשר של הציטוט שהבאת, "תורה בגויים" אין הכוונה בהכרח למערכת המוסר והערכים החברתיים של הגויים, שבהנחה שרואים שם דברים נכונים ניתן לקחת אותם מהם, אלא (לפי איך שהסבירו לי עד היום לפחות) הכוונה למערכת האמונה ודעת אלוקים שלהם. דהיינו למשל עבודה זרה, שיתוף וכד'.

ואשתדל להיות יותר מתון בהמשך 

ולגופו של עניין לגבי מה שכתבת    ''מה שהתכוונתי לומר זה שבהקשר של הציטוט שהבאת, "תורה בגויים" אין הכוונה בהכרח למערכת המוסר והערכים החברתיים של הגויים, שבהנחה שרואים שם דברים נכונים ניתן לקחת אותם מהם, אלא (לפי איך שהסבירו לי עד היום לפחות) הכוונה למערכת האמונה ודעת אלוקים שלהם. דהיינו למשל עבודה זרה, שיתוף וכד'.''              גם זה טעות ואסביר את העניין באריכות בסוף השבוע 

אני לא מתנער, פשוט הסברתי מה התכוונתי.
המשך יום נעים=)

הפורום הדור הזה מלא בבורות, הדור הזה לא בליגה שלך, אל תשכח לכתוב צוואה לפני שאתה נפרד מהדור.

בעניין שדיברנו.

אז ככה. עקרונית הרב זצ"ל כותב באוה"ק (ח"ד, הקודש הכללי, פרק ח' נראה לי ) שבהתחלה היה ראוי שתוכן הקדושה יהיה קודם כל מכלל האנושות, ואח"כ יקבל צוויון מיוחד בעם ישראל, כמו שהוא מקבל בכל אומה. אלא שלאחר זמן ממושך בו אומות העולם התעלמו מהקדושה למעט אנשים ספציפיים, הוחלט שכל תוכן של קדושה יעבור קודם כל דרך עם ישראל (הרב שהעביר את השיעור אמר שזה היה בבחירת אברהם. נראה לי המקור באריז"ל). מאז, עם ישראל הוא המקור של כל הקדושה בעולם. הרב שם אומר שזה כולל גם את הופעת המוסר.

לעומת זאת, כתוב באור החיים הקדוש עה"ת בפרשת אשת יפת תואר, שיש נקודות של קודש שנפלו בין העמים וצריך ללקט אותם דווקא מהם. וזה העניין הפנימי של מצוות אשת יפת תואר.

ונראה לענ"ד לומר שאין סתירה.
באופן כללי וודאי שכל תוכן הקדושה קשור לעם ישראל ומופיע מכוחו. אך באופן התגלות הדברים במציאות יכול להיות שהדבר מופיע באומה מסוימת שאנחנו לוקחים ממנה את הרעיון ומכניסים אותו לקודש. כמובן שהכל צריך עיבוד נכון וכו' אבל לפי דברים אלו יש מקום לפרש שהמוסר מתייחס דווקא לחכמה בגוים תאמין ולא לתורה בגוים אל תאמין.

רוב נחת. אשמח שתתייחס בתשובת לדברים. תודה.

רב ליטאי שמלמד בישיבת מיר ואומרים שהשיעורים שלו בעיון מעולים ממש..

ואממ אני לא ממש מבין אידיש

(ד''א אחלה ישיבה)
וזה גם מעולה לקול הלשון. (בד''כ לא המיידי אלא לאחר סוף זמן כמדמוני)

תעשה חיפוש לפי רבנים ר' אשר אראלי.
ושם יש שתי אפשריות יידיש או עברית.

יש פה שיעורים של הרב יהושוע שפירא

אורות הקודש

 

ויש לי כמה שיעורים (קצרים) של הרב ראובן ששון,

אם תרצה אני ישלח באישי.

בס"ד

 

של הרב סולטנוביץ'.

למרות שבעיני חשוב מאוד להבין את ההקשר הכללי
של ספר אורות הקודש לפני שמתחילים ללמוד אותו

לדעתי חסר ספר שמסביר בבהירות את המקום
של ספר אורות הקודש במשנת הרב

ואתה יכול לתמצת בבקשה מהו בעיניך ההקשר הכללי הזה? (כמובן אם תרחיב זה יהיה אפילו יותר נחמד ומעורר דיון )..

מה אני מחפש בהקדמה:

עניינו של הספר אורות הקודש
דרך עריכתו על ידי הרב הנזיר
בכלל, מי היה הרב הנזיר ומה הוא רצה
מקומו של הספר בין שאר כתבי הרב
החלוקה הפנימית של הספר
ההקשר ההיסטורי בו נערך
הרעיונות והשיטות הפילוסופיים שאיתם הספר מתמודד

זאת לצערי חסרה בספרי הפירוש המצויינים.
מי שילמד את הספר שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש
או יעיין בקובץ נזיר אחיו יקבל הרבה ממה שצריך
אבל זה פזור לאורך הספרים ולא ערוך בצורה
נוחה למעיין

למעט אולי מי הוא היה, ומה היה עיקר עניינו בחייו האישיים.

השיטות שאותן הוא מביא ואיתן הוא מתמודד מובאות קצת בהקדמה הראשונה אך בעיקר בהקדמה לחלק ג' (שמשום מה מופיעה בחלק ד )..

אבל אתה צודק שהסברים גם על הקטעים האלה יוכלו בהחלט לעזור..

בעיני יהיה מוגזם ומסורבל לכתוב פירוש על ההקדמה

אני חושב שהרוב אומרים שנשים צריכות להרבות בשתייה (וגם זה בצניעות), אבל אסור להן להשתכר.

חדשות - הרב יעקב אריאל ל´כיפה´: "אשה יכולה לשתות בפורים יותר מהרגלה"

למה לצאת מנק הנחה שהכל אסור וצריך.שיתירו?
האם מישהו אסר?

גם גברים וגם נשים צריכים להזהר שלא יעבאו על כללי צניעות.
וכל אחד מכיר את עצמו ואת נפשו.
מי שחושש שהשכרות תוציא ממנו חוסר צניעות— שלא ישתה או ישתה מעט.
מי שיודע שיהיה בסדר— לא רואה בעיה בזה. כמובן בגדר הסביר ולא להזיק לעצמו.

@ימ''ל?

מה שאומר שככל הנראה שלא ‏

(בהלכות יו''ט נראה שלפחות ביו''ט שגם בו יש מצווה כולם שתו)

 

שתייה מוגזמת לא ראויה גם לגברים וגם לנשים וכל השנה אבל לא אסורה.

במסיבה אצלנו בישוב היו איזה 20 נשים ששתו וסורי, זה לא היה נראה טוב. דוחה אם אני אחמיא.

 

בקיצור, אין קשר אם יש איסור הלכתי או לא, בנות, אל תשתו.

ויש שוני בין גבר לבין אישה בעניין הזה מאוד, אשה משתכרת וזה מזעזע, גבר משתכר קצת והוא חמוד.

ראיתי כבר נשים שהשתכרו והיו חמודות וכיפיות

וגברים שהשתכרו והתנהגו בצרה דוחה. מגעילה ונוראית.

וההיפך.

 

אני אישית שותה הרבה, אבל לא משתכרת. אני עדיין בשליטה- אבל קצת בהיי וצוחקת המון מכל דבר. זה דווקא כיף לאנשים סביבי- הם מספרים בדיחות קרש וצוחקים מזה שאני נקרעת מצחוק

צריך גם לדעת לשתות- לאכול קודם, ולא לערבב בין אלכוהול ולשתות לאט עם האוכל.

 

 

בקיצור- זה לא קשור למגדר אלא לאופי.

 

לצערי (או שלא?) בנות רבות לא חונכו ולא קבלו הנחיה כיצד שותים,

ואז ההתנסות המופרזת הראשונה שלהן עם אלכוהול נראית ומרגישה זוועה.

ולפעמים זה באמת נראה זוועה,

אבל אצל בנות זה גם חוסר צניעות.

(מחרפן אותי איך על בנות כולם קופצים ש"זה לא צנוע" ועל מה שהבנים עושים יש שקט ודממה.)

וצר לי- אבל גסויות, קללות, הטרדות ושאר ירקות מעין אלו זה לא צניעות.

וזה חמור לא פחות מבנות שיכורות שמתנהגות בצורה לא צנועה. 

 

 

בקיצור- תלמדו לשתות ותלמדו להתנהג נורמאלי כשאתם שתויים

אצל רוב הבנים זה לא מוביל לגסויות קללות וכו'.

אצל בנות עצם ההשתכרות היא חוסר צניעות (אני לא אומר לא לשתות בכלל).

 

ברור שבנים שזה מביא אותם למקומות לא טובים אסור להם להשתכר.

ואף אחד לא קפץ על בנות שמשתכרות- היא שאלה וענו לה..

(ובשיח הציבורי אני דווקא שומע הרבה ביקורת גם על בנים שמשתכרים)

של ברסלב למשל ספר המידות וליקוטי עצות ואחד שממש אוסף המון דברים זה "אוצר היראה" לינק'לה

אפשר למצוא בכל מיני מקומות

 

ספרים כאלה עוזרים כי זה מפקס על החג ומתחברים כזה

אפשר ללמוד "נתיבות שלום" לפורים. זה מאוד פשוט ומאוד מאוד מתוק.
יש גם ספר ליקוטים כזה שנקרא "נתיבות החסידות" לפורים, שאוסף תורות עיקריות מהרבה חסידויות.

כדאי מאוד ללמוד על כל מה שקשור לעמלק, המשמעויות שלו כלפיך ביום יום ואיך את מתמודדת עם זה. להתפלל לזכות לנצח את הנקודות ה"עמלקיות" שבנו.

הרבה הרבה תפילות לזכות לקדושת החג! לזכור שאחרי הכל קרבה לקדושה תלויה גם ברצון ה', ש"קרוב לכל קוראיו".
אמונה שאת יכולה לזכות לקדושה של החג באמת ובתמים!

ועוד טיפ לסיום, אחרי כל הלימוד והתפילות, תקחי נקודה אחת שהתחברת ויום יומיים לפני נחג תתעסקי רק בה. תשנני אותה במקורות שלמדת ותתפלי עליה. מנסיון, לפעמים מרוב רעיונות וחידושים נהיה עומס בנפש ואין קניין של משהו אמיתי. לכן קצת לפני החג להתעסק רק בנקודה אחת ולהיות "רק איתה", גם במהלך החג.

בהצלחה! תתפללי גם עלינו(:

כדאי גם ללמוד את ההלכות של פורים, גם מאוד עוזר להתכונן,

אני אישית ממליץ על פניני הלכה- שפה מאוד פשוטה, וגם מקדים הרבה פעמים הסבר אמוני על המצווה/הלכה.

 

וכמובן שהכל ביחד עם תפילות והכנה נפשית.

 

פורים שמח

באמת המליצו לי על נתיבות שלום....

וברור שאני יתפלל עליכם

איזה צדיקים!ה' אוהב אותכםםם!!!!!1

פורים שמח!וושבת שלום!

להרגיש שאת בת של הקב"ה

התחלתי ללמוד את נתיבות שלום...זה ממש אחלה של דבר

אבל,אני לא מרגישה שזה מחדד לי דווקא את העניין של פורים..

כאילו זה מדבר על אמונה בה' וזה תחלית החיים..וזה ממש מחזק,אבל באלי משו על פורים!!!

תודה!!נדמה לי שאת בת,אז עם ככה,תודה אחותי!

אני מתפלא איך לא המליצו כבר על זה.  חובה!

ויש עוד ספר טוב 'בימי מרדכי' ..

רוחב ומשמעות..לא יודע איך אפשר בלי הספרים האלה.

אני עדיין קטנטנה,אז לא יצא לי לקרוא את הספרים האלה...

בימי מרדכי זה מהלך אחד נדמה לי.ארוך.

בהצלחה! 

20170316230935.docx