שכשיש סכנה/ בעיה במציאות של רבים, יש נטיה לכולם לסמוך על כך שמישהו בטוח כבר יעשה את מה שצריך, כי יש כאן כל כך הרבה. בנוסף, אם אף אחד לא נלחץ/ מתרגש וכד' אדם מרגיש סוג של לחץ חברתי לא לפעול גם אם הוא מרגיש שצריך לפעול. כל הכבוד על מה שכתבת!

כאשר המוקד האזורי עמוס, זה עובר לממל"מ. לוקח עוד 11 שניות בדיוק. אותן בזבזת על חיוג לארגון קיקיוני(לא מדברים ככה).

 

בנוסף, סביר להניח שמרבית אלו שראית שייכים לאותו הארגון, והגיעו סתם למקום. ייתכן מאוד וגם עשו זאת בצורה בלתי חוקית של נסיעה באופנועים שאינם מוגדרים כרכבי חירום תוך הפעלת צ'קלקה וסיכון חיי נוסעים על הכביש.

 

בפעמים הבאות, רק 101.

בס"ד

 

מנסיון לא פעם ולא פעמיים אלא הרבה יותר 101 לא עונים, וכן - בעיקרון זה עובר לממל"מ אבל ממש לא תמיד...

חמש ליטר שמן לא יעזרו לכבות את אש המחלוקות שגם ככה קיימות לצערנו...

 

ולשאלתך, אף אחד פה לא היה שם ולכן לא יוכלו לתת לך תשובה וודאית לתמיהתך.

אוסיף הצעה על מה שכבר נאמר: ישנם מקרים שבהם מגיעים למקרה כדי לעזור אבל אז רואים שישנם מספיק מטפלים ביחס לגודל ואופי האירוע. דווקא במקרים כאלה שאין צורך בעוד אנשים - החכמה היא לא להתערב ולגשת לסייע רק כאשר ראש הצוות מבקש סיוע.

כאמור, אינני אומר שזה מה שקרה באמת מכיוון שלא הייתי שם. אני רק מציע עוד אפשרות די סבירה שבנוסף יש בה מן הלימוד זכות.

ככלל, כאשר יש מקרה שכל אחד מנסה להיות ראש הצוות - התוצאות אינן טובות.

 

בשבוע שעבר למשל, ניסיתי לנהל מקרה של חוסר הכרה כתוצאה מדימום פנימי מסיבי. במהלך האירוע התווסף חובש שניסה להתערב ו"לייעץ" שלא לעשות פעולות מסוימות בניגוד להלך מחשבתי. לאחר ויכוח קצר ביני לבינו החלטתי, כחלק משיקולי ראש צוות, לפעול כפי ראות עיני מבלי להתחשב בדעתו. לאחר כמה ימים התברר מביה"ח שאלו היו פעולות מצילות חיים. כפשוטו.

 

תודה על ההארה.

ברגע שהנהג אמבולנס תפס פיקוד על הענין וראיתי שאני כבר לא נחוץ הלכתי משם [ב2 המקרים]

במקרים מסוימים, לאחר הבדיקות הבסיסיות לא נותר הרבה מה לעשות עד שהאמבולנס מגיע ולכן יש המתנה של עשר דקות או אפילו רבע שעה כך שלצופה מן הצד זה נראה כרשלנות ובזבוז זמן.

ואז תתחיל להטיף ולחנך חובשים ,פראמדיקים .ה צלה , מד"א ומי שאתה רק רוצה. בסדר? 

 

נמאס כבר מכל הבני נוער המתלהבים האלה

 

 

בלי קורס מער) . שובר שיאים

ולא יהיה בנוער צורך נדבר...

 

לא חסרים מקרים של מע"רים שהצילו את המטופל.

 

 

 

 

***הכותב הוא חובש בכיר סטודנט לרפואה, 15 שנים בארגון מד"א.

אם מדא היה ארגון שמכבד את עצמו הוא היה משלם לכל החובשים, ואז לא היו נוצרים מצבים אבסורדיים שכל מערך ההצלה של ישראל מסתמך על תלמידי כיתה י' וי"א שצוברים טונות של ניסיון על חשבון בית ספר תיכון והבגרויות שלהם. התחנה שלי מלאה בבני נוער שברחו מבית הספר בשביל ההובי הזה. 

באף מדינה נורמאלית אחרת אין ילדים כמו אצלנו במשטרה (משאז) במכבי אש (צופי אש)  ובמדא (נוער מדא) . אולי במקומות באפריקה יש תופעות כאלה. וזאת לא רק בעיה של כסף אלא של ניצול הקטנת ראש ושחיתות וסיאוב של הבכירים והפוליטיקאים שמעדיפים שילדים בני 16 יגיעו להתקפי לב ותאונות מאשר לעשות רפורמה . תכלס בינינו גם 90% מהחובשים והנהגים לא מקצועיים בכלל והקורסים ברמה מאד נמוכה , חוץ מקורס פראמדיקים. מדא זה הרבה מאד חלטורה שכל אחד מתקבל אליה, בין אם הוא מבריק ואיכותי ובין אם הוא סתם אחד מהרחוב.  ראיון הקבלה שלי אצל הא' מתנדבים נמשך בדיוק 3 דקות, כולל דקה עד שהוא מצא את הטפסים.  זה היה הליך המיון במדא במרחב אחד. במרחב השני שלא הלכתי אליו מדדתי 4.5 דקות ראיון (מה את עושה בחיים? מפחדת מדם ? יכולה לבוא פעמיים בחודש? רישיון? יופי, התאריכים נוחים לך?) . זה המצב תגידו מה שתגידו. בכל עבודה אחרת אפילו שירו ת לקוחות מטומטם בסלולר שולחים אותך לחצי יום מרכז הערכה . רק מדא נראה כמו שכונה, וככה גם מתיחסים למטופלים ולמתנדבים ,זה הפרצוף שלנו

 

 

 

 

כמה מדינות מערביות אתה מכיר שנותנים נשק לכל "ילד" בן 18?

אתה לא חי במדינת החלומות שלך אתה חי במדינה שילדים בני 15 הצילו מאות חיי אדם בתקופה של הפיגועים (עוד לפני שאסרו על נוער להגיע לאירועים) וגם בדרך משם לבתי החולים.

זה שעכשיו מצאת את עצמך במצב של עודף חובשים זה יפה אבל המצב לא היה כך לפני עשר שנים!

 

ברוך הבא למדינת ישראל!

אני עדיין לא חושבת שבני 15 צריכים לנהל שום דבר מלבד את הבגרות שלהם בהיסטוריה ולשון. 

 

 

הלוואי שתצלחי להגיע לחצי מהרמת תפקוד של מתנדבי נוער מהתחנה שלי.... 

 

מסתובבים פה בפרום גם מתנדבי נוער (או שהיו מתנדבי נוער)

זה ממש פוגע הגישה שלך החבר'ה האלה משקעים המון זמן ומרץ לטובת הצלת חיים

והגישה שלך רק מורידה להם את המוטיבציה ופוגעת בהם...

 

לא יודע איפה את מתנדבת אבל או שמתנדבי הנוער שלך בתחנה ממש ממש גרועים

או שהתפיסה שלך ממש מעוותת

 

אגב במאמר מוסגר אני אגלה לך שמה שאת למדת בקורס חובשים גם נוער יכול ללמוד (חוץ מפרוצדורות מאוד מסויימות)

ויש המון נוער שברמה המקצועית שלו לא רחוק מלהיות חובש

 

ההבדל בין חובש שרק עבר קורס לנוער שמתנדב כבר 2-3 שנים הוא לא גדול

יש נוער שיכול לספר לך שהוא היה כבר ביותר לידות משעות שינה, אין ספור החייאות, אינטובציות, ביגים תאונות דרכים קשות ועוד היד נטויה. 

נכון שמבחינה מקצועית קורס חובשים זה לא תואר בפיזיקה.  אני מסכימה שזה קורס חפיף ולא מי יודע מה קשה

 

מבחינת הבגרות האישית אני חושבת וכבר כתבתי את זה בעבר, שאין מקום במד"א לאנשים מתחת לגיל 21,  ושאף אדם שפוי לא היה רוצה שנער בן 16 יבוא לטפל בו בשעתו הקשה. 

 

יש סיבה שהצבא מגייס בגיל 18, ושבאוניברסיטה מותר ללמוד פסיכולוגיה מגיל 20, ושבער"ן מקבלים מתנדבים רק מגיל 23 ,  והסיבות האלה לא קשורות לאיי קיו אלא לדברים אחרים שהגיל כן משפיע עליהם .

 

חוצמזה אני גם לא חושבת שזה עושה טוב לבני נוער בגילאים האלה להחשף למראות קשים אבל זה סיפור אחר

ספציפית כאן זילזלתי בנער שכתב שהוא בן 15, אפילו עוד לא עבר קורס, אבל היתה לו המון ביקורת על חובשים במקום שמן הסתם היו כוננים/נהגי אמבולנס , שבטח קצת יותר ותיקים מנוסים ומבינים ממנו  - שאפילו לא עשה קורס מערים עדיין ואולי קרא באיזה ספרון או באינטרנט איך לטפל.   

 

סבבה שהוא ניסה לעזור אבל שלא יעביר ביקורת לפני שהוא למד במקום מסודר והתנדב קצת, כמו שאני כחובשת לא פותחת פה על פראמדיקים וחובשים ותיקים שמבינים יותר ממני 

בסה"כ אמרתי שאף אחד שם לא תפס פיקוד והנהגי אמבולנס היו עסוקים בלדבר

לא מתחתי ביקורת על האדם הפרטי, אלא על ההתנהלות.

 

[ב.ש.- במקרה הראשון לא היה אף אחד אחראי, לא דיברתי על חובשים, במקרה השני היה אמבולנס במקום]

 

תקראי את מה שכתבתי, ואז תגיבי.

להתנדב וחשבתי שאני יודע הכל...אבל האמת היא שעד שאתה לא רואה הרבה מקרים מסוגים שונים אתה לא יכול לשפוט, כי

אתה פשוט לא יודע כלום בתכלס...אז יכול להיות שראית את אותו מקרה שחשבת שהצוות לא תפקד, אבל יכול להיות שהם פשוט ראו שזה מקרה חרטה ועשו ת'עבודה בנחת...אב אתה שלא ראית מקרים חשבת שזה נורא רציני.

אז אני מציע לך להתחיל להתנדב ואז תוכל לבקר איך אנשים עובדים...בהצלחה

 

 

ואגב זה לא משנה אם הוא היה מכויל או לא הסטיק אמור לשאוב ללא קשר למכשיר

ולפעמים‏ ‏צריך‏ ‏לעשות‏ ‏תנועה‏ ‏אקטיבית‏ ‏עם‏ ‏המקלון‏ ‏"לעזור" לו‏ ‏להתמלא‏ ‏בדם.
יכול‏ ‏להיות‏ ‏שהדם‏ ‏היה‏ ‏סמיך‏ ‏ביותר‏?‏‏ ‏ייתכן‏ ‏וקשור‏ ‏לרמת‏ ‏סוכר‏ ‏גבוהה‏ ‏מאוד....

 

וניסינו לעזור לסטיק להתמלא בדם... זה לא עזר כאילו משהו מנע מהדם להישאב... 

 

הדם שלו לא היה נראה סמיך...

וכן זה היה הסטיקים הרגילים כמו במד"א

בס"ד

 

אני מחבר סטיק לגלוקומטר וזה מה שאני רואה:

הוא מצפצף ולמעלה פסים שחורים, ולידם באנגלית את המילה lot.

הבנתי שכנראה הוא לא מכוייל - איך אני מכייל אותו לסטיקים?

גם הגלוקומטר וגם הסטיקים מאותו דגם כמו שיש במד"א...

 

אני מנסה לצרף תמונה...

20130613172249.jpg

אני לא יודעת אם זו באמת בעיה בכיול של המכשיר, אבל בד"כ אחראי האפסנאות יודע איך מכיילים את המכשיר.

בעיקרון אני יודעת איך לכייל, אבל אי אפשר להסביר בע"פ וגם מלא זמן לא עשיתי את זה (אז אם בא לך להביא אלי את המכשיר...)

בס"ד

 

הוא אומר שבגלוקומטרים האלה הכיול מובנה אוטומטית ואין לו מושג מה זה אומר...

אם זה כמו כל גלוקומטר אחר של מד"א בוודאי שיש לו אפשרות כיול.

אתה מוזמן לירושלים, אחראי האפסנאות שם יודע לכייל את המכשירים.

מאיזה מרחב אתה?

בס"ד

 

מישהו מכם יודע אם זה באמת בעיה של כיול?

 

כל‏ ‏חבילת‏ ‏סטיקים‏ ‏מגיעה‏ ‏עם‏ ‏מספר‏ ‏אוצווה‏ ‏וסטיק‏ ‏מיוחד‏ ‏לכיול.
יש‏ ‏להכניס‏ ‏את‏ ‏סטיק‏ ‏הכיול‏ ‏למכשיר‏ ‏והכיול‏ ‏מתבצע‏ ‏באופן‏ ‏אוטומטי.
חייבים‏ ‏לבדוק‏ ‏שהסטיקים‏ ‏שמשתמשים‏ ‏בהם‏ ‏עם‏ ‏אותו‏ ‏מספר‏ ‏אוצווה‏ ‏שכויל,‏ ‏אותו‏ ‏ניתן‏ ‏לראות‏ ‏גם‏ ‏על‏ ‏המכשיר‏ ‏לאחר‏ ‏לחיצה‏ ‏על‏ ‏כפתור‏ ‏האפשרויות.

זה נכון שיש סטיק מיוחד לכיול אוטומטי, אבל יש דברים שאפשר לכייל בצורה ידנית.

בס"ד

 

בסופו של דבר התקשרתי לחברת גפן מדיקל שהיא היבואן.

אמרתי להם את פרטי הבעיה וזו תשובתם:

 

בעבר היו סטיקים לכיול שהיו מגיעים יחד עם כל חבילה של סטיקים,

אלא שהגלוקומטרים עברו להיות פריסטייל שכבר לא צריכים כיול ידני.

 

לכן, מי שהשתמש ברצף בגלוקומטר בשנים האחרונות קיבל כשעברו לפריסטייל עם הסטיקים סטיק שמעדכן לגירסה הנוכחית והאחידה, והיום כיוון שכבר אין סטיקים כאלה - הם פשוט יבואו מחר לקחת את הישן ולהביא אחד חדש בחינם.

 

לא משנה להם בן כמה המכשיר או על ידי מי הוא נקנה - הם אומרים שבכל מקרה יש להם אחריות...

 

אבל אמרו לי שגם אם הסטיקים  היו פגי תוקף  זה לא היה אמור לקרות...

הייתי רגילה להשתמש במכשיר מסוים עם סטיקים מסוימים, וכשעברתי למכשיר אחר הסטיקים לא שאבו את הדם, התברר שהזווית שבה צריך להכניס את הדם היא זווית מאד ספציפית (מאד מסורבלת לדעתי).

 

יכול להיות שזו היתה הבעיה?

 

אגב, לגבי כיול - עם כל חפיסת סטיקים מגיע "קודן" שצריך להכניס למכשיר, וזה מה שיוצר את ההתאמה בין הסטיקים למכשיר.

 

 

\

רעיונות ?

פשוט תדקור פעמיים ותסחט עם האצבע

דקרנו שבע פעמים!!

לא היה חסר דם...

הסטיק פשוט לא קלט את הדם לתוכו

 

מה שבטוח זה שאין שום הצדקה ל-7 דקירות. זאת סתם התעללות בחולה והוא גם יכול לתבוע אתכם על זה.

 

אם ראיתם שהסטיק דפוק הייתם צריכים לעצור בפעם השניה, בפעם השלישית, או מקסי-מקסימום ברביעית ,בלחץ 

 

גם וריד היית מנסה לפתוח 7 פעמים ? 

לא דקרנו שבע פעמים באמת... 

כולה פעמיים...

 

אבל כדי להמחיש את הבעיה הקצנתי קצת...

בס"ד

 

אינטרנט רימון חוסם לי..........

 

וחוץ מזה, אולי ככה החבר'ה מהישובים יתחילו לקבל ציוד...

 

ודרך אגב, במרחב ירושלים דהיינו בנימין וגוש עציון מד"א החזירו את הסמלים, בניגוד לשומרון שבמרחב ירקון...

הורידו אותם מחדש עכשיו?

לא מד"א

ב' למד"א י-ם לא אכפת הסמלים באמת

התרגיל להסתרת הסמל של מד"א

לפני כשנה התקבל מגן דוד אדום לצלב האדום, לאחר שנדרש ממנו לא לפעול מעבר לקו הירוק לטענת מתנדבי הארגון ביו"ש, לרגל ביקור בן שלושה ימים של משלחת הצלב האדום בארץ, החליטו במד"א להנפיק להם אפודים חדשים ללא הסמל הרשמי מד"א: "לא חל כל שינוי"

מד"א הוא ארגון הומניטארי ולכן לא צריך שיהיה לו סמל לאומי כשהוא פועל בשטח מריבה או שטח כבוש. 

 

מגן דוד זה הסמל של מדינת ישראל, ומדא לא מייצג את המדינה .  אם אתם לא מבינים את זה תקראו על ההיסטוריה של מד"א ואת התקנון של הארגון 

 

אותו דבר בדיוק כמו שהסהר האדום הפלשתיני לא שמים דגלים של אש"ף על האפודים 

 

לדעתי בכל השנה צריך שיהיו מחוץ לקו הירוק אך ורק אמבולנסים יישוביים בשכירות 

וככזה, אסור לו לחתום הסכמים עם גופים זרים בנושאים השנויים במחלוקת, את יודעת שממשלות ישראל עשרות שנים לא הגיעו להסכמה על מעמד השטח (לצערי) וכרגע מעל 60 אחוז מיו"ש מוגדרים בשליטה ישראלית מלאה, חיים בהם מאות אלפי יהודים, ומגיע להם שירות מארגון ההצלה הלאומי בדיוק כמו לגברת אפרת מצפון תך אביב, כמו שמגיע להם שירותי משטרה, כיבוי אש, קופת חולים, תחבורה וכו' וכו' את הדעות הפוליטיות המעוותות שלך תשאירי בבית ואל תכניסי אותם למד"א.

דבר ראשון ,אתם פתחתם שירשור שמתעסק בנושא פוליטי ולכן אם אתה ואחרים יכולים לבטא את דעתכם בנושא גם אני יכולה.

דבר שני, אני לא מצפון תל אביב (וגם לא מסביון ולא מאבן יהודה ואבא שלי לא סמנכ"ל הייטק, אתה יכול להרגע) 

 

דבר שלישי, גם זק"א וגם איחוד הצלה מתהדרים בתארים "ארגון ההצלה הלאומי". זאת סיסמא של מאבק על יוקרה.

האמת היא שמד"א הוא ארגון שבנוי במודל לצלב האדום ולסהר האדום ועובד בשיתוף פעולה איתו. נדמה לי שהוא אפילו מחובר אליהם באופן רישמי בכל מיני רבדים. 

מגן דוד זה סמל לאומי הרבה לפני שהוא סמל דתי, בניגוד לצלב ולסהר. 

לכן יש שאלה פוליטית.

 

העמדה שלי היא שהכיבוש צריך להיפסק וההתנחלויות לא לגיטימיות, ולכן מד"א לא צריך לשתף פעולה עם הכיבוש דרך הסמל הזה.

 

אין לי בעיה כמובן שתושבי יצהר ואיתמר  יקבלו חשמל מים אמבולנס ומכבי אש ועובדות סוציאליות. רק שלא ישתמשו במד"א כסמל של כיבוש

 

 

 

 

 

 

 

נחשי מי מפעיל את האמבולנסים ביהודה ושומרון? מגן דוד אדום.

מי מוציא למקרים? מוקד מד"א

מי מנחה רפואית? מד"א

מי אנשי הצוות? מתנדבי מד"א

מי מנהל מבצעית? מד"א

מדוע מד"א מכחישים ומתנהלים במחשכים? להיות עם ולהרגיש בלי? יכלו לומר בפה מלא כמו שאת טוענת, שאינם מעוניינים להשתתף ב"כיבוש" ושהמתנחלים השנואים יחפשו את מי שיספק להם שירותי חירום במקום אחר.

העניין הוא שבאותו רגע היו מאבדים את התואר ארגון לאומי ממלכתי והופכים לעוד ארגון / עמותה פרטית כמו שאר הארגונים שהזכרת להם מותר להחזיק אג'נדה ולבחור את אופי הפעילות שלהם.

ההתנהלות הנוכחית היא צביעות ורשעות.

ואפרת מצפון תל אביב זו לא דוקא את.

גם לא אמרתי שיש בעיה עם זה שמדא יפעלו שם. 

 

אמרתי בסך הכל שהסמל של מדא לא צריך לשרת את המטרה הזאת, כי הוא ארגון שפועל בכל העולם (שולח משלחות לרעידות אדמה ברחבי הגלובוס) . 

אם מד"א היא ארגון של המדינה בלבד ולא עמותה כמו שאתה אומר , אני אשמח מאד אם הם יעיפו את כל המתנדבים ויגייסו את כולם מחדש בתור עובדי מדינה בתשלום. עד אז מדא היא עמותת בת של הצלב האדום וכל השאר זה סיסמאות ומיתוג  

עליך קודם כל לברר עם האחראי שלך איך את נכנסת להתנדבות.

עקרונית זה שתי משמרות בחודש.

אף אחד לא ירדוף אחרייך עם סכין מגואלת בדם בגלל שלא עשית אותן.

תזכרי שסוף סוף זה בשבילך. ההתנדבות במד"א מוסיפה המון.

את יכולה לעשות גם במודיעים וגם בי-ם ותראי איפה את יותר אוהבת.

בגדול המקצועיות נמצאת אצל בעל הניסיון ובי-ם יהיו לך הרבה יותר מקרים.

אם זה חשוב לך בטוחני שתמצאי את הזמן לזה.

תמיד את יכולה להפסיק להתנדב רק קחי בחשבון שאם יראו שזה עקבי שאת הפסקת להגיע כליל, עלולים לגרוע אותך מרשימת המתנדבים.

אני חושב שאין סיבה שאיזושהי נערה בגילאי 15-18, עסוקה ככל שתהיה, לא תמצא זמן לשתי משמרות בחודש.

רצוי ומומלץ.

בהצלחה!

בטוח שזה 2 משמרות בחודש?! כי אם ככה אז זה ממש מעולה ובטוח יהיה לי זמן לזה, הייתי בטוחה שצריך יותר...

דבר שני- אני קובעת לעצמי את המשמרות למתי שאני יכולה, כן?! (ככה הבנתי מדבריך...)

 

והאמירה שת'כלס זה בשבילי ומוסיף המון נכונה מאוד ובדיוק בגלל זה אני רוצה מאוד להתנדב ולכן רציתי לברר את הנקודות הקטנות האלו כדי לראות שזה מסתדר...

כמה שעות זו כל משמרת?

אני מבינה שאת עדיין לא בת 18, כך שאת יכולה לעשות משמרות של נוער.

בכל תחנה זה עובד קצת אחרת, כך שאם תכתבי לנו לאיזו תחנה את מתעתדת להגיע, מישהו מהתחנה יוכל לכתוב לך כיצד זה הולך אצלם.

ברוב התחנות (אם לא בכולם) משמרות הנוער מתבצעות במשמרת ערב, משעה 15:00 עד 23:00.

 

בתחנה שלי המתנדבים מתחייבים למשמרת מסוימת, למשל משמרת בימי שלישי, אבל אני יודעת שיש תחנות אחרות בהן המתנדבים מחליטים כל תחילת שבוע באיזה יום הם יגיעו למשמרת בשבוע הקרוב.

 

בהצלחה רבה

 

יש מקומות שמשמרות של הנוער הן רק 4 שעות (חצי משמרת), אבל משמרת שלמה היא 8 שעות.

 

אולי כדאי שתכתבי לנו לאיזה מרחב או לאיזו תחנה את רוצה להגיע ונברר לך בדיוק איך המשמרות שם עובדות.

בירושלים

ימים ראשון עד רביעי: מתחלק לשתי משמרות, 15:00-19:00 או  19:00-23:00

יום חמישי: 15:00-23:00

בנוגע לשישי ושבת אני לא יודעת, קיימות משפר משמרות, אך מוצ"ש שייכת לבחורים בלבד.

 

ההתחייבות היא למשמרת פעם בשבוע, ביום קבוע ובשעות קבועות, אך קורה שעושים משמרת פעם בשבועיים ולא פעם בשבוע (תלוי כמה מתנדבים קבועים יש במשמרת).

 

מודיעין שייכת למרחב איילון, כך שהמשמרות שם שונות ואני לא יודעת מה הולך שם.

בחיים.

מסתבר שיש ועוד איך.

אבל עם בעיות מתמודדים...

אתה אולי חושב שכולם מתמודדים עם בעיות של בני 20-30 שהם בריאים וכשירים להתנדב בכוחות הביטחון 

 

נראה אותך כשתצא לפנסיה, תמצא את עצמך בלי תעסוקה, עם המון בעיות בריאות קשות, חרדה מהמוות,  מוות מבת זוג , מוות של רוב החברים שהכרת , תחושה שאתה לא מועיל לעולם ואין לך שייכות ותפקיד, חוסר יכולת לזוז בקלילות, ירידה קוגניטיבית, קושי כלכלי לממן תרופות ומזון , חוסר עניין של הנכדים בך, פחד מאובדן שליטה וכו'  . 

 

אתה בכלל יודע עם מה מתמודד קשיש בן 80  ?

 

לא מתאים לך התגובה המתנשאת הזאת שכתבת 

ממש לא התכוונתי שתגידי לו את שתי השורות האחרונות. את השורות האלה כתבתי בסוגריים בשבילך.

רק את השאלה שכתובה בכותרת אפשר לשאול אותו. הוא אמור להבין לבד את ההמשך.

החכמה היא לא לאמלל אותו ("אתה באמת מסכן גדול סבאל'ה") וגם לא לזלזל בסבל שלו ("עזוב שטויות...זה קטן עליך") אלא לתת לו את החומר למחשבה בצורות שאלה ("ולאחרים אין בעיות?" "אני מאמין לך. נכון שלי אין את הבעיות שלך. אבל איך אתה יודע אם לך יש את הבעיות שלי?"). ככה אתה מבין ומכיל מצד אחד ומעודד מצד שני.

אינני צריך לומר שכשאנו פונים לחולה אנו חלילה לא מדברים בהתרסה ובהתנשאות אלא בטון חלש בעדינות ובסבר פנים נעים.

בנוגע לעניין, כמובן צריך לראות כל מקרה לגופו עם מי אתה מדבר. השאלה שהבאתי לדוגמא, מתאימה לאנשים צלולים אינטלגנטים ובעלי הבנה וניתן לראות עליהם שיבינו את העניין ויעשו לבד אחד ועוד אחד. הבנה כזאת עשויה לעודד אותם. בוודאי שהיא לא שייכת לכל אדם אין תגובה גורפת לכולם.

יש כאלה שרק צריך להכיל ולהבין. כי הם לא רוצים לקבל שום דבר. הם רוצים רק לפרוק תחושות. במקרים כאלה כל שנעשה זה להיכנס למצב כזה שאתה מוכן לספוג כל מה שהוא יגיד לך ולהראות הבנה בשפת גוף ובמילים.

יש כאלה (אלימים, שיכורים וכו') שאפילו צריך להתעלם מהם...

זאת עליך לדעת: במד"א נפגשים עם כ-ל סוגי האנשים.

החכמה היא לקרוא כל אדם ולדעת מה לומר, מתי לומר וכמובן איך לומר.

מקווה שהובנתי.

בהצלחה.

קודם כל אם אני לא טועה בתור אנשים דתיים בטח שמעתם על המשפט והדרת פני זקן . 

 

תשמע, בעיני שבחור בריא ומסודר בן 20 ומשהו אומר משפט כזה לקשיש זה מראה או על אטימות או על חוסר הבנה של מה זה להיות קשיש מבחינה כלכלית חברתית אנושית תרבותית ועוד . 

 

אולי כדאי שתלמד קצת איך הקשישים בארץ חיים, איך זה להתאלמן ולצאת ממעגל העבודה ולסבול ממחלות של זקנים לפני שאתה ממהר לשפוט אותם ולהגיד להם מגובה האולימפוס משפטים כאלה. 

 

תיכף גם תגיד את אותו דבר לחולי סרטן סופניים בקצב הזה 

 

זה פשוט לא לעניין ולא במקום . 

 

ועזוב אנשים שיכורים ומסוכנים , זה לא שייך ואתה יודע את זה

אם תרצי נוכל לשוחח על כך בש.א. אולי אוכל ל הסביר את עצמי יותר טוב.

אני מניחה שהיתה אי הבנה, אולי אתה מתכון לסיטואציה אחרת ממה שהיה לי בראש כשקראתי את הודעתך

להתחבר אליו,לשבת איתו, להצחיק אותו,לשמח אותו ,אפילו סתם במשהו קטן. להזכיר לו שהוא חשוב ויקר,לתת לו להרגיש שיש לו עוד מה לתת. 

לעזור לו לפחות בקצת-להסתכל על המצב העגום שלו ולראות במה זה כן לטובה.

לחפש ככה, כל מיני עידודים קטנים שיכולים לעודד אותו, לפעמים גם חיוך קטן זה עולם ומלואו לאדם במצוקה.

איזה צדיקה את שאכפת לך .

טלפון: 1201

קודם כל להקשיב לו ובסבלנות. להרגיש את הכאב בלי לדחוף ישר תשובות מתוך לחץ.

לומר משפטים אמפטיים שיתנו לו את התחושה שמישהו מבין אותו ולא רק לחוץ לדחוף לו תשובה שתשתיק אותו.

לשמוע ממנו איזה דברים משמעותיים הוא עשה בחיים שלו, מה בעיניו נחשב משמעותי (משפחה, יצרנות, התנדבות...), ולנסות לחשוב איתו האם יש משהו משמעותי שהוא עדיין מסוגל לעשות- לכתוב את קורות חייו למען הדורות הבאים, לעמוד ברחוב בבוקר ולעזור לילדים לחצות את הכביש, לבוא לילדים בגן ולספר על הקמת המדינה, לדבר עם אנשים בתור בקופ"ח ולנסות לעודד אותם ולחלוק איתם מנסיונו....

לשאול אותו באיזה דברים הוא טוב, במה הוא מוכשר ומהן החוזקות שלו.

לבקש ממנו שיאמר תודה לאלוקים על משהו אחד ספציפי. ובכלל אם מדובר באדם דתי אפשר לדבר על אמונה.

להציע לו (בעדינות) לגדל חיית מחמד- מחקרים מראים שזה מעודד קשישים בודדים.

לנסות ולחשוב איתו האם יש בכל זאת אנשים שמכירים אותו ושאכפת להם ממנו- רשת חברתית מאד חשובה.

ואם את רוצה רעיונות יותר מאורגנים תחפשי חומר בנושא פסיכולוגיה חיובית - מרטין סליגמן.

(אני סתם שלפתי עכשיו מהראש).

אלו רעיונות שדורשים זמן, אבל אי אפשר לפתור דיכאוניות בשניה.

בהצלחה!

 

 

תשמע, אלה דברים שמעודדים אנשים בגילנו , שיש להם עתיד לפניהם . אפילו כאלה שיש להם כח להתלבש לבד ולצאת לעמוד בחוץ ולעזור לילדים לחצות את הכביש. 

 

אני מדברת איתך על זקן שיש לו חיתול, לא יכול לקום מהכיסא, אשתו מתה , הוא לא יכול להכין לעצמו אוכל ותלוי באחרים ולעיתים נדירות יוצא מהבית . יש לו שיניים תותבות, הנכדים, אם בכלל יש כאלה, בקושי מגיעים לבקר, אין לו כסף לאוכל או לתרופות והוא נאלץ לבחור ביניהם, הוא לא רואה טוב לא זוכר כלום ויש לו התחלה של דמנציה. 

 

ללכת לדבר עם ילדים בגן על הקמת המדינה זאת פנטזיה 

 

אבל פנטזיה שמנותקת מקשישים גריאטרים ....   אתם מציירים כאן פלקט של זיקנה יפה שבה אתה מגיע לגיל בשיבה טובה וכולך בריא ומלא חכמה ומוקף במשפחה ונותן השראה לצעירים , כמו מן שמעון פרס כזה או עזר וייצמן , סבאלה שכולם מתרפקים עליו (כמעט כולם ) 

 

זה לא מה שקורה לרוב הזקנים , בדרך כלל הזיקנה היא תהליך מזעזע של השפלות ומחלות וחרדות מהמוות וקשיים עצומים. 

שוב מחלק מהתגובות כאן אני מבינה שחלק לא ממש קולטים מה עובר על המטופלים באמבולנס שאנחנו מגיעים אליהם בבתי אבות סיעודיים

 

נראה לי שב10 דקות טיפול לא מבינים את התמונה המלאה 

 

 

 

 

 

 

שלך איכפת ממנו, ולשאול אותו על מפעל חייו  וכו'.....

ילדיו, נכדיו- שאוהבים אותו.

ופשוט לדבר על דברים אחרים.

אין מה לעשות- לעיתים בגיל הזה יש כבר קבלה של המוות, כל החברים שלו והחבר'ה בגילו כבר מתים- והוא גם מוכן.

אנחנו את שלנו עושים, ולפעמים אין מה לומר לקשישים כאלו שמבקשים למות.

בהצלחה!

רחל

 

כשאדם, צעיר או זקן, מביע את רצונו למות, חייבים להבדיל בין מצב דכאוני פתולוגי (דיפרסיה) המחייב טיפול תרופתי בהכוונת רופא, לבין מצב תגובתי הנובע דווקא מהערכה ריאלית של מצבו.

 

במקרה הראשון חייבים להיוועץ באיש מקצוע - רופא - ולטפל בבעיה הרפואית, כאשר זמן התגובה לטיפול תרופתי נע בין שבועים לששה שבועות

 

במקרה השני, כשהרצון למות נובע מהערכת מצב ריאלי, יש כמה דרכי פעולה.

 

האחד, שפעל היטב עם אמי המנוחה, לנסות למצוא אירועים משמחים במשפחה שהחולה היה רוצה לזכות לראות בהתממשותם.

 

למשל: נישואין צפויים של בן, בת, נכד או נכדה אהובים; לידה צפויה אצל נכד או נכדה אהובים;  קבלת תואר או תעודה חשובה אצל אחד מבני המשפחה האהובים; וכדומה. בהפניית תשומת ליבו של החולה לאירועים משמחים עתידיים מעין אלה, ניתן לאפשר לו לשאוף לחיות לפחות עד ליעד המדובר ולראות בהתממשות השמחה. הנסיון מראה שניתן כך לתת מעט טעם לחיים, טעם שיכול להמשך חודשים רבים. מיעד שמחה אחד ליעד שני ושלישי, כאשר כל יעד יהיה בטווח רצוי של עד חודשיים.

 

לחולה הסובל השואל "למה שכח אותו אלוהים" מותר, לפעמים לענות באמפתיה שאכן יש הגיון בשאלתו, אך אלוהים בוחר בעצמו את הזמן. אך כדאי לזכור כי לא תמיד הרצון למות עדיין יתקיים בעת ההיא.

 

נתקלתי כבר בחולה מבוגר מאד ששאל את נפשו למות, אך שבועיים לפני פטירתו אמר לילדיו ולמטפל שלו, שהוא בכל זאת לא רוצה למות, אף שבגילו זה לא כל כך משנה.

 

אלה כמה רעיונות שצורפו בהצלחה בכור הנסיון. יש עוד רבים כאלה. העיקרון הוא להזדהות באופן פנימי עם החולה, ומתוך ההיזדהות הפנימית, לנסות למצוא את הדרך האופטימלית להקל עליו ולתת מעט טעם לחייו.

 

 

על נער בחו"ל שניסה להתאבד ולא הלך לו. 

הביאו לבית החולים בזמן שאושפז וטופל את הרב המקומי כדי שיעודד אותו, אך הנער התריע שאם בא לומר לו כי אלוקים אוהב אותו - אינו רוצה לשמוע, מפני שהחיים שלו מלאים סבל ואינו מאמין בכך.

ענה לו הרב: "שמע בן יקר, ייתכן שאלוקים לא אוהב אותך, אולי לדעתך שונא אותך, אבל מה שבטוח - אלוקים צריך אותך".

 

תכלס כל יום שאנו חיים הוא כי אלוקים החליט שהוא רוצה מאיתנו משהו שנעשה דווקא היום...

סתם, פתאום עלה לי הסיפור. לי בזמנו הוא עזר...

בהצלחה צדיקה

"אני לא עושה עם הנהג הזה משמרות".

תמצאי תירוץ למה את לא יכולה לעשות באותו יום משמרת.

יש דברים שצריך לשמור לעצמך, עם כל הכוונות הטובות...

עם נהג אחר בלי להודיע בבלת"מ??

פנים

מכמה סיבות

שהעיקריות בהם

1. אני באתי להתנדב ולתרום - אני לא צריך לסבול בגלל זה

2. בגלל שהיחס בין הצוות יהיה במשמרת הנ"ל על הפנים - החולים לא צריכים לסבול בגלל זה!!

 

מסבירים יפה מאד שאת לא מסוגלת לעבוד אם אותו אדם - לאחראי מתנדבים!!

בד"כ זה עובד!!

יש דברים שלא אומרים לאחראי מתנדבים. אתה לא יודע אם הוא רכלן או חבר של אותו נהג וכו'...

אף אחד לא רוצה להיות מסומן אצל אחראי כזה או אחר.

הכי פשוט כמו שכתבו - לייצר בלת"מ.

אבל אצלנו בתחנה אמרו לנו להגיד לאחראי מתנדבים אם יש איזה בעיה ספציפית עם איזה נהג ע"מ לא להשתבץ איתו ביחד!!

לפני שהמשמרת מתחילה, כשפתאום מנחיתים עליך נהג-זוועה שלא נרשמת איתו בכלל?

 

 

במאמר מוסגר:.....................

בכלל - כל המדא הזה, כמה שאני טוחנת משמרות יותר ויותר, אני מגלה שהכל כאן קומבינות ותככים ורכילויות. 

בכלל לא חשוב כמה אתה טוב ומקצועי. זה אולי 5%.  95% זה כמה אתה חבר או מלקק לאנשי המפתח.

 

אפילו מע"ר בן 16 וחצי שעושה עכשיו בגרות בלשון ותנ"ך יכול להיות יותר מסודר ומדוגם מחובש בכיר בן 37 שיש לו ילדים ועבודה ותארים ,  אם הוא חבר של האנשים הנכונים.    

 

הדרך היחידה נראה לי שמישהו יכול להתקדם בלי קשרים זה אם הוא יוצא לקורס פראמדיקים על חשבונו (ואז הוא נהיה מלך וכולם סוגדים לו... הפרמדיקים הם מן ישות-על של מדא)

אומרת להם, תשמעו , יש לי תור לרופא שיניים, נזכרתי עכשיו עשר דקות לפני שפותחים את האמבולנס??

ואם זה במשמרת לילה?  קצת קשה לחמוק ממשמרת עם נהג אחרי שאת כבר בתחנה והוא רוצה לפתוח איתך  

 

דוקא ככל שעולים בשרשרת המזון כך גם התככים והקומבינות גדלים.

מה לעשות כנראה זה מחיר שצריך לשלם לצערנו על מנת לזכות לעזור לחולים.

צריך להעיף את המנכל הזה ולחליף את כל העובדים והמנהלים  , למערכת מסודרת והוגנת עם כללים ברורים איך מתקדמים . 

 

למה בבית חולים ובאקדמיה ובהמון מקומות אחרים אפשר להתקדם לפי ציונים, ורק במדא אנשים דפרים שועטים כשאנשים מוכשרים נשרכים מאחור???

 

למה ? 

 

כי הארגון מושחת ורקוב, ויש כמה שיושבים על סיר הבשר. 

 

חבל שהתורמים מחו"ל לא יודעים את זה ולא סוגרים את הברז ומחייבים להפריט את מדא או להלאים הכל

אני חושב שרוב מי שפה מזדהה איתך לגמרי.

יש דברים שלא הייתי כותב ברשת באופן כל כך גלוי.

דברים רצים מפה לאוזן.

תכונה אחת אני יכול לזהות אצלך. מה שאת חושבת - את אומרת. בלי לעשות חשבון לאף אחד.

אני צודק?

ממילא לא הייתי רוצה לעבוד בעבודה שמשלמת שכר מינימום וכל היום את בסכנת תביעה של מיליונים על כל רשלנות קטנה  . 

 

מדא זאת העבודה הכי כפוית טובה שיש, אין שום קשר בין המאמץ והאחריות לבין השכר.

 

אבל: א. את ייצוגית. את מייצגת את המקום שאת נמצאת בו. ב. את מתנדבת וקיימת אפשרות מקבילה לפיטורין, רק אצל מתנדבים.

לכתוב דבר כזה!! ובטח שלא במקום כזה!

אני מציעה שתמצאי לך מישהו לדבר איתו על זה באופן אישי, כי בתור מתנדבת מד"א את לא יכולה ללכלך ככה על הארגון. יש דברים שפשוט אי אפשר לעשות.

את מנצלת את העובדה שהם מאפשרים לך (וקיבלו אותך) להתנדב אצלם ותוקעת להם סכין בגב כשאת מלכלכת עליהם ככה, ועוד במקום נגיש לכולם!

אני לא בקטע של הטפה, אבל לדעתי הגזמת...

וכמו שאת רואה- גם אני אומרת את מה שאני חושבת. אבל אני לא חושבת שזה המקום לדברים כאלה. 

 

אני  מתנדבת בגוף ציבורי, עמותה רשומה לאומית ,  שמותר למתוח עליה ביקורת פומבית . 

אני לא חתומה על שום מסמך שבו הצהרתי על נאמנות ללא סייג לארגון ולמפקדיו, לא עברתי השבעה,  וזכותי להגיד מה דעתי על מה שקורה שם כמו שכל אזרח אחר יכול לבטא את דעותיו. 

 

סכין בגב זה מונח ששייך למאפיונרים ולמשפחות פשע. בחברה מתוקנת קוראים למה שאני עושה  "אור השמש מחטא ומטהר" 

 

אם כולם יודעים שהכל בארגון קומבינות וקשרים, וגם בתחנה לא מפסיקים לומר את זה ואף אחד לא מכחיש, כולל וזה נהגים ופרמאדיקים, וזאת האווירה וזה הסגנון של התחנות במרחב אז יש בעיה . חייבים להגיד את האמת בקול רם, אחרת המצב ימשיך להיות רקוב ואנחנו נוכל להאשים רק את עצמנו ששתקנו ולא דיווחנו על המחדלים  .

 

צריך להבדיל בין הרצון לעזור לחולים (גמילות חסדים ) לבין הצורך לתקן את המערכת המושחתת  (ביעור חמ ץ )   

נכון נחמד בהתנדבות, אבל זה לא כאילו אני מתפרנסת מהאמבולנסים. לא מפחיד אותי ש"יפטרו" אותי.

קודם כל הפסד שלהם שתהיה להם מתנדבת אחת פחות , אפשר לחשוב שיש 100 קופצים על כל אמבולנס. לא יודעת איך זה אצלכם אצלנו חצי מהנהגים יוצאים לבד לנסיעות  

אחרי זה, זה יעשה להם נזק תדמיתי שהם פיטרו מתנדבת רק כי היא חשפה את האמת שכולם מדברים עליה (הקומבינות והפרוטקציות ) .  תאר לעצמך שאני הולכת לYNET ועושים שם כתבה עלי, ואני מספרת על כל מה שראיתי בתחנה.  לא נעים  . 

עדיף שיבריאו את הארגון במקום להיטפל למתנדבים חפים מפשע, בסהכ יש אנשים טובים במדא וחבל שיסבלו . התנדבות צריכה להיות כיף ולא איזו מערכת מתישה

 

 

רוב‏ ‏המתנדבים‏ ‏שאני‏ ‏מכיר‏‏ ‏מגיעים‏‏ ‏כדי‏ ‏לעזור‏ ‏לחולים‏ ,‏ ‏למרות‏ ‏המערכת‏ ‏‏ולא‏ ‏בשביל‏ ‏המערכת‏.‏ ‏(למרבה‏ ‏הצער)
וללא‏ ‏השמעת‏ ‏ביקורת‏ ‏לא‏ ‏יהיה‏ ‏סיכוי‏ ‏ולו‏ ‏הקלוש‏ ‏ביותר‏ ‏לתיקון‏ ‏ולשיפור.

כי יש בערך עשרים כאלה ביום.

את צודקת בקטע של האידאל.

צריך לדעת לאיזו מערכת נכנסים. בכל מקום יש את המחיר שלו. בכל מקום יש יתרונות וחסרונות.

אפרופו יתרונות, יש מקומות ששם אין שמץ וזכר לדברים האלה. פשוט כיף להתנדב שם ולו מהסיבה החברתית. שוררת שם אחווה בין כ-ו-ל-ם מבכיר הפרמדיקים ועד אחרון המע"רים.

מומלץ להיות במקום כזה פעם אחת ולו בשביל לדעת שלא הכל שחור.

יש כיסויים ח"פ שאפשר להשיג למדחום.

ב"ה

עד שמישהו אמר לי שיש כאלה מדחומים דיגיטלים שהם p.o ויש כאלו שהם p.r

אז למסקנה אפאחד פה לא מכיר תופעה מאין זו.

תודה רבה!!

ב"ה
זה לא שיש מדחום לp.r אלא שיש מדחום להיפוטרמיה, מסתבר שיש מדחום שיכול לרדת יותר מהרגיל כדי למדוד את ההיפוטרמיה.

לאחר שוק הלב עדיין חלש.ולכן יש צורך לעשות עיסויים ע"מ שלחץ הדם יעלה ואחרי 2 דקוצ הלב התחזק ויוכל לפעול בצורה טובה.

הבעיה היא שאם חזר דופק לאחר שוק, העיסויים מייד לאחר השוק יכולים לגרום לvf חוזר, לכן מאוד חשוב לא לעשות עיסויים יותר מ100 בדקה, בכללי יש רופא שנחשב במד"א שטוען שהaed גורם ליותר נזק מאשר תועלת, הוא ממליץ לעשות עיסויים יעילים ולחכות לנט"ן שיגיע אם קורפולס, שאם חזר דופק הפראמדיק יכול לראות סימני דופק במוניטור.

בדבריך‏ ‏כמה‏ ‏וכמה‏ ‏שגיאות.
דפיברילציה‏ ‏מוקדמת‏ ‏ושימוש‏ ‏ב‏ ‏aed‏ ‏הוכחו‏ ‏בכל‏ ‏המחקרים‏ ‏בלי‏ ‏צל‏ ‏של‏ ‏ספק‏ ‏כטיפול‏ ‏החשוב‏ ‏ביותר‏ ‏בפרפור‏ ‏חדרים‏ ‏יחד‏ ‏עם‏ ‏עיסויים‏ ‏יעילים‏ ‏(class 1).
המלצות‏ ‏ארגון‏ ‏רופאי‏ ‏הלב‏ ‏האמריקני‏ ‏כמו‏ ‏גם‏ ‏האירופי‏ ‏חד‏ ‏משמעית‏ ‏תומכות‏ ‏בשימוש‏ ‏בדפיברילטור‏ ‏חצי‏ ‏אוטומטי‏ ‏בהקדם‏ ‏האפשרי.
המלצות‏ ‏אלה‏ ‏גם‏ ‏התקבלו‏ ‏והפכו‏ ‏להנחיות‏ ‏במד"א‏ ‏כבר‏ ‏יותר‏ ‏מעשור‏ ‏(לידיעת‏ ‏הרופא‏ ‏המוזכר).
עיסויים‏ ‏יש‏ ‏לבצע‏ ‏בקצב‏ ‏של‏ ‏לפחות‏ ‏מאה‏ ‏בדקה‏ ‏על‏ ‏מנת‏ ‏שיהיו‏ ‏אפקטיביים‏ ‏ביצירת‏ ‏ל"ד‏ ‏ופרפוזיה‏ ‏מוחית‏ ‏ריאתית‏ ‏וקורונרית.
וכמו‏ ‏שנאמר‏ ‏כאן‏ ‏לאחר‏ ‏דפיברילציה‏ ‏מוצלחת‏ ‏הלב‏ פעמים‏ ‏רבות‏ ‏‏עדיין‏ ‏אינו‏ ‏מצליח‏ ‏לייצר‏ ‏ל"ד‏ ‏אפקטיבי‏ ‏ולכן‏ ‏יש‏ ‏לבצע‏ ‏עוד‏ ‏שתי‏ ‏דקות‏ ‏עיסויים‏ ‏לאחר‏ ‏דפיברילציה.
נא‏ ‏לא‏ ‏לכתוב‏ ‏דברים‏ ‏מצוצים‏ ‏מהאצבע‏ ‏כיון‏ ‏שמדובר‏ ‏בדיני‏ ‏נפשות‏!‏

דפיברילטור נותן שוק אך ורק בפרפור מסוג VF. 

 

אחרי השוק, המצב הרצוי הוא שהשוק גרם לזה שהלב יפסיק לפרפר ויכנס לאסיסטולה. 

 

אחרי שוק אף פעם לא חוזר דופק . נקודה.

 

מה שמחזיר את הדופק זה העיסויים.  על מנת שהעיסויים יהיו יעילים , יש "לאפס" את הלב קודם כל על ידי השוק, להביא אותו לאסיסטולה -  ומשם אפשר להתחיל לעסות ולהכניס אותו "לקצב". 

 

 

אני סגורה על זה כי בדקתי את הנושא פעם 

נכון‏ ‏שמטרת‏ ‏הדפיברילציה‏ ‏היא‏ ‏לבטל‏ ‏את‏ ‏כל‏ ‏הפעילות‏ ‏החשמלית‏ ‏בלב.
המטרה‏ ‏היא‏ ‏לבטל‏ ‏את‏ ‏כל‏ ‏המוקדים‏ ‏האקטופיים‏ ‏בחדרים‏ ‏שמייצרים‏ ‏פרפור‏ ‏בתקוה‏ ‏שקוצב‏ ‏ראשי‏ ‏יצליח‏ ‏ליצור‏ ‏קצב‏ ‏אפקטיבי.
בניגוד‏ ‏למה‏ ‏שכתבת‏ ‏פעמים‏ ‏רבות‏ ‏זה‏ ‏מצליח‏ ‏להחזיר‏ ‏קצב‏ ‏חשמלי‏ ‏ואפילו‏ ‏מכני,‏ ‏תלוי‏ ‏בזמן‏ ‏שעבר‏ ‏מתחילת‏ ‏הפרפור,‏ ‏אופי‏ ‏והיקף‏ ‏האוטם‏ ‏או‏ ‏הנזק‏ ‏לשריר‏ ‏הלב,‏ ‏וכן‏ ‏גם‏ ‏האם‏ ‏בוצעו‏ ‏עיסויים‏ ‏אפקטיביים‏ ‏ששמרו‏ ‏על‏ ‏פרפוזיה‏ ‏קורונרית‏ ‏והפחיתו‏ ‏את‏ ‏האיסכמיה‏ ‏בשריר.
אם‏ ‏עוד‏ ‏לא‏ ‏יצא‏ ‏לך‏ ‏לראות‏ ‏מה‏ ‏שנקרא‏ ‏witnessed vf‏ ‏שבו‏ ‏החולה‏ ‏מקבל‏ ‏שוק‏ ‏מיידי‏ ‏וחוזר‏ ‏להכרה‏ ‏(!) אז‏ ‏זה‏ ‏אחד‏ ‏המקרים‏ ‏המרשימים‏ ‏שאת‏ ‏עלולה‏ ‏להווכח‏ ‏בהם.

המקרה האחרון שתארת הוא לא קשור לשוק החשמלי 

יש הסבר אחר למה האדם חוזר להכרה בעקבות השוק , אין לזה קשר לחשמל 

הסבירו לי על זה פעם אבל שכחתי כבר - אני רק זוכרת שזה לא קשור אחד לשני 

מכל‏ ‏מלמדי‏ ‏השכלתי.‏ ‏ואני‏ ‏מאד‏ ‏משתדל‏ ‏להיות‏ ‏ישר‏ לומר‏ ‏את‏ ‏מה‏ ‏שאני‏ ‏יודע‏ ‏‏ולהודות‏ ‏על‏ ‏דבר‏ ‏שאיני‏ ‏יודע.‏ ‏ולקבל‏ ‏ממי‏ ‏שיודע‏ ‏ללא‏ ‏קשר‏ ‏לתארים‏ ‏דרגות‏ ‏ותק‏ ‏וכדומה.‏ ‏"קבל‏ ‏את‏ ‏האמת‏ ‏ממי‏ ‏שאמרה"!
אם‏ ‏גם‏ ‏את‏ ‏תעשי‏ ‏כן‏ ‏תרויחי‏ ‏לעצמך‏ ‏בראש‏ ‏ובראשונה‏ ‏וגם‏ ‏כולנו‏ ‏נרויח‏ ‏שהפורום‏ ‏יימלא‏ ‏בידע‏ ‏מבוסס‏ ‏בעובדות‏ ‏ועל‏ ‏רמה‏ ‏גבוהה.

"יש לבצע עיסויים בקצב של לפחות מאה בדקה" הוא תרגום לא מדויק של המלצות ארגון רופאי הלב באמריקה, ואותו רופא שהוזכר יצא נגד התרגום הזה ולא נגד הaed. בגלל שאם נתתי שוק שאיפס את הפעילות החשמלית של הלב ואח"כ עשיתי עיסויים בקצב של 150 לדקה, הגיוני מאוד שהחולה יכנס לvf ולכן כדאי שהעיסויים יהיו מקסימום באזור ה110 לדקה

 

קצת ארוך אבל מעניין-

 

...אין לי שום ספק, ש ב- 5 שנים הקרובות - 
בתחום הזה לא ישתנה כלום. 
אני מתכוון ש- AED לא ישפר אחוזי הישרדות , 
בלי קשר אם יפזרו אותם בכמויות גדולות 
למקומות ציבוריים או לא. 
כמות מכשירי AED במקומות ציבוריים תעלה והרבה...

 נעבור על כל מחקר ומחקר 
אם צריך, ונגיע יחד למסקנה שמתן שוק AED אכן מציל חיים, 
אבל אך ורק בתנאים : 
1. שוק ניתן לא מאוחר יותר מ- דקה שלישית, מקסימום רביעית. 
וגם בתנאי הזה, מיצוי סיכויים רחוק ממקסימאלי. 
2. תנאי השני, גם הוא הכרחי - בן אדם שמפעיל מכשיר, 
חייב להיות מוכשר עד רמה מקצועית מאוד גבוהה, 
גם בהפעלת AED וגם בביצוע עיסויים חזה רצופים 
במהירות עיסויים 100 לדקה. 
לפי מחקרים אחרונים (ולא אחרונים) 
אם להקפיד על שני תנאים אלה, 
אכן יכול להיות שפיזור מכשירי AED יכול להיות מוצדק. 
בכל נסיבות אחרות (שטח ביה"ח, בית של חולה, ילדים, 
מכוני דיאליזה, טביעות, וגם במקרים שמכשיר מביא 
צוות רפואי - לא הוכח שמכשיר AED משפר פרוגנוזה 
ובחלק מנסיבות האלה - אף הוכח ש AED מעלה תמותה. 

אם שמת לב, כתבתי עיסויים חזה 100 לדקה, ולא "לפחות 100", 
כמו שכתוב בהמלצות AHA. נקודה זאת הרבה יותר חשובה 
ממה ש- חושבים. אבל היא לא היחידה , שאנשי AHA , 
סליחה על ביטוי ומה לעשות, .. טעו. 
אגב, קרדיולוגים בישראל אוהבים לעבוד לפי גיידליינים 
אירופאים ולא - לפי AHA. 

על אחוזי הצלחה של דפי ידני בהחייאת VF , 
וזה בזמני הגעה ממוצע 7-10 דקות - יש מספיק ספרות. 
בשנים אחרונות יש כבר כמה מרכזים בעולם 
שהגיעו ל- 50% שרידות בהחייאת VF נצפה ע"י עוברי אורח 
ומאוד ברור - ללא AED. 
כאשר הפעלת AED אחרי 5-7 דקות, מביאה לתמותה - 99% . 
אבל את התוצאה זאת שהיא אמתית לא נמצא בספרות, 
ולא כל תוצאה אחרת על הפעלת AED אחרי 5-7 דקות מהתמוטטות. 
לא מפרסמים דברים כאלה. 
מסתפקים בהודעה (נגיד בעדינות - בטעות) , 
ש- היה מדובר על קצב לב התחלתי Asystole, ונגמר הסיפור. 
כמו במקרה 00.03.2013 שהצגתי...

הבנתי שהרופא הנ"ל:

מדבר על חסרונות של דפיברילציה מאוחרת באמצעות AED - ראוי למחקר אך לא סותר ואף מחזק את חשיבות הדפיברילציה המוקדמת.

לגבי סעיף 2 - מפעיל מכשיר צריך להיות מיומן ברמה גבוהה - במה בדיוק? מכשירי AED פשוטים מאד לשימוש ואינטואיטיביים

או אחרי הפסקת העיסויים למשך 5 -10 שניות השוק לא יהיה יעיל ולכן המפעיל צריך להיות מיומן.

הקורס מעמיק ומקנה ידע רב שאינו מוקנה בקורס חובשים.

ומהווה מבוא מצוין לכל נושא ה ALS.

 

 

"הקורס הזה מיועד למי שרוצה להשיג תעודה של חובש בכיר.

מי שרוצה להיות יותר מקצועי, עדיף שישקיע את 200 השעות הללו ב-25 משמרות בנט"ן."

המשמרות‏ ‏חשובות‏ ‏וטובות‏ ‏לפרקטיקה‏ ‏ולנסיון‏ ‏המעשי.
הקורס‏ ‏מקנה‏ ‏ידע‏ ‏עיוני‏ ‏תיאורטי‏ ‏בסיסי‏ ‏להבנת‏ ‏מה‏ ‏ולמה‏ ‏אנו‏ ‏עושים‏ ‏בנט"ן.‏ ‏‏ ‏(לצורך‏ ‏העניין.‏ ‏נכון‏ ‏גם‏ ‏ללבן‏ ‏ולכל‏ ‏סיטואציה‏ ‏של‏ ‏גישה‏ ‏לחולה‏ ‏/‏ ‏פצוע‏ ‏/‏ ‏פציינט)

 

ידע זה תמיד טוב.

מה מותר לחובש בכיר לעשות? 

אמרו לי שפעם היה מותר אינטובציות והיום כבר לא. 

 

חוצמזה הבנתי שחובש בכיר לומד להאזין לריאות, וגם להכין תרופות ולתת שוקים ידניים ? 

 

זה נכון ? 

במיוחד מגניב אותי הקטע עם הלהאזין לריאות כמו רופא והאינטובציות 

 

מה עוד הם עושים עם הפסים הכחולים ?

 

ולמה אף אחד כמעט לא יוצא לזה בתחנה שלי ? גם מקרב מתנדבים ששם כבר מיליארדי שנים ? ? 

 

 

רוצים להביא למד"א איזה פרוצדורה חדשה על אותו עיקרון של אינטובציה שחובש בכי יוכל לעשות

אבל עוד אין דבר כזה במד"א

 

להאזין לריאות לא יודע.....יכול להיות שכן

שוקים ידניים הוא יכול לעשות

,ולהכין תרופות גם עכשיו אני עושה את זה

אבל אחרי הבכירים אני אדע יותר על התרופות ועל המינונים שלהם שזה חשוב ומעניין.

 

 

 

 

פארמדיקים יש מצב לעשות מתישהו אבל לא בנקודת זמן הנוכחית!

שעושים מהן, רקק שאם יתנו לחובש ים בכירים לעשות אינטובציות יקחו את כל הכיף לפראמדיקים, אז הם שומרים את הדברים הטובים אצלם................  

חבר שלי שהדריך בבהד 10 אמר שכל מדריך חובשים רב"ט יודע לעשות אינטובציה בלי בעיה בשביל ההדרכה. בקיצור לא צריך איזו גאונות גדולה בשביל לתקוע צינור ולהרים את הלשון עם הלרינגוסקופ 

זה‏ ‏בעיקר‏ ‏שיקולים‏ ‏יוקרה‏ ‏וכדומה.
בכל‏ ‏מקר‏ה‏ ‏הדברים‏ ‏החשובים‏ ‏ביותר‏ ‏בהחייאה‏ ‏הם: עיסויים‏ ‏יעילים‏ ‏ודפיברילציה‏ ‏מוקדמת.‏ ‏תתנחמי‏ ‏בזה‏ ‏בינתיים‏?‏

(או יותר נכון הודעה על פטירה) הייתה בסמכותם הבלעדית של הרופאים!

שם במרחב דן .

שמעתי שאצלם היו כמה מקרים שפראמדיקים קבעו מוות על חולים חיים , ועוד פרמדיקים בכירים מורשי אטן

רופאים שקבעו מוות על אנשים שחיים איתנו עד היום.

ב"ה

היי אפרת!

דבר ראשון כל הכבוד על ההתנדבות שלך שאת נותנת מעצמך מעל ומעבר!

כשאת אומרת שאת רוצה להיות "כונן" אני מניח שאת רוצה להיות בכוננות 24/7.

השיקול של קנית חיפושית הוא הכיוני מאוד אבל את צריכה לבדוק מה החסרונות שבאים איתו כמו שאי אפשר לנסוע בשעות מסוימות, מה המהירות שלו? וגם את השימוש הפרטי שלך, האם את תרצי לנסוע בין עירוני איתו? או שזה כמו לקנות טוסטוס רק לנסיעות בעיר.

האם כדאי לחסוך עוד בשביל התוספת הזו גם של השימוש הפרטי וגם של השימוש הכללי?

או שפשוט לא להיות בכוננות בשעות האלו?

בהצלחה בבחירה שלך!

 

אני עובדת . לומדת.... איך 24/7... 

 

פה ושם, כמה שעות ביום אם יהיה מקרה באיזור שלי בערב כשאני בבית או בהפסקת צהריים

 

לגבי בינעירוני - צודק.צריך לבדוק

אבל נראה לי שבאמת הולך להפתח אחד לבנות בקיץ

026296653

צריך אישור מאחראי מתנדבים בתחנת אם ולהתקבל גם לתחנה במרחב השני

ואז אין שום בעיה

ב"ה

כל הכבוד על התרומת דם!!! ממש חשוב!!!

אצלינו מכנים את זה ווריד "בהריון" בדר"כ זה קורה ממספר סיבות,

או שחוררו את הווריד משני הצדדים

או שלא הרמת את היד בסוף תרומת הדם תו"כ לחיצה, והדם "נאגר" באותו מקום.

בעיקרון מה שעושים זה "לסחוט" את הדם החוצה, אבל אני מניח שהחור כבר נסגר/ נקרש.

זה יעבור על תוך כמה ימים.

ב"ה
כתבת להשתמש בקרח, ממה שאני מכיר קור מכווץ כלי דם, אבל אם יש נפיחות/שט"ד זה גם עוזר?

כמובן שאם יש נפיחות ושט"ד קרח עוזר!

כמו שאמרת, הקרח מכווץ את כלי הדם, שזוהי הדרך האידיאלית וההגיונית ביותר להורדת נפיחות ועצירת דימומים!

ברגע שאתה מכווץ את כלי הדם, פחות דם מגיע לאיזור הנפוח ובנוסף נוצר לחץ גבוה בכלי הדם באזור הפגוע שעוזר להזרמת הדם מאותו איזור והורדת הנפיחות. כנ"ל בשט"ד.. 

כך לפחות הסבירו לי. מקווה שהבנת משהו

בקשר לתרומת דם- המצב שהאנונימי מתאר קרה גם לי, והמתרימי דם אמרו לי לשים קרח.

 

 

אפשר לומר שהמתרימה נכנסה די באלימות לווריד שלי... (וזה ממש לא הפעם הראשונה שאני תורם...)

בקיצור מה שקרה היא נכנס לווריד הייתה חזרה דמית בעת החדירה אבל שהיא סיימה להכניס את המחט לא היה זילוח של הדם, אז היא יצאה קצת החוצה ונכנסה עוד פעם פנימה...

 

זה ממש לא היה נעים...

 

השתמשתי בקרח זה בהחלט הוריד פלאים את הנפיחות.

אבל עדיין כואב לי קצת לקפל את היד (עבר כבר יותר משבוע!)

ויש לי שט"ד מופשט בצבע כחלחל ברדיוס של 5 ס"מ מהמקום שהיא פתחה לי את הווריד  

 

 

אגב תודה לכל העונים...

 

 

 

השט"ד ישאר ככל הנראה עוד כמה ימים/שבועות אם הוא לא ירד עד עכשיו, והכאב המקומי גם יעבור אם תמשיך להשתמש בקרח ובנוסף תאמן את היד (אפילו שזה כואב- כמו בפיזיותרפיה!) עד שהיא תחזור לתפקוד רגיל.

ובפעם הבאה תבחר מתרימה יותר מוצלחת

האיבופן ודומיו (נורופן, אדוויל, אדקס וכו') שייכים לסוג אחר של משככי כאבים - נוגדי דלקת לא סטרואידיים.

ההשפעה שלהם מתחילה לאט יותר ונמשכת יותר זמן.

מנסיוני הם טובים יותר לכאבי שרירים ומפרקים.

כמו כן לשימוש כרוני ממושך באקמול ודומיו השפעה שלילית על הכבד.

הערה: בהריון אסור להשתמש בתרופות מהקבוצה הראשונה. פאראצטמול (אקמול) נחשב בטיחותי לשימוש

NSADs - נוגדי דלקות שאינם סטרואידים, כמו שהדרכה הזכיר.

בעיקרון אין מה להתכונן...

כן צריכים להיות רעיונות לפני הקורס..

מה ששאלו אתנו- אם אנחנו רוצים גם להתנדב?(יש כאלה שעושים את הקורס בלי להתנדב)

איך את/ה מתפקדים במצבי לחץ?

איך את/ה עם דם?

ועוד כל מיני שאלות..

שיהיה בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!

 

 

שלא מקבעים בה?

השאלה הראשונה לברר, וסביבה לבנות את האנמנזה.

מה מפריע לך כרגע ולשם מה הזמנת אותנו לכאן?

האם למדתם בקורס עקרונות לקיחת אנמנזה או רק אנמנזה למקרים מסוימים?

 

בכל מקרה לתזכורת: OPQRST

Onset: מה גרם להופעת הכאב / תלונה? (למשל מאמץ, עקיצה, נפילה וכד') ומה היה לפני כן (מחלת חום של שבוע / חזרה מצלילה / טיסה / לידה לפני חודש וכו')

Provokes: מה מחמיר או מקל את הכאב / תלונה?

Quality: מה סוג הכאב? למשל דוקר / לוחץ / שורף / הולם

Region /Radiates: מה מיקום הכאב? האם ממוקד / מפושט? האם יש הקרנה של הכאב לאברים נוספים?

Severity: מה חומרת הכאב מ 1-10

Timing: כמה זמן מתחילת התסמינים?

 

שאלות נוספות: היסטוריה רפואית רלוונטית -

גיל? מין?

האם יש מחלות רקע?

האם יש גורמי סיכון?

האם ידוע על רגישות לתרופות או אחרת?

האם ואיזה תרופות לוקח באופן קבוע או לאחרונה?

 

בס"ד

 

רשמית - בתאוריה יש אפשרות לחובש מוקד מתנדב.

אבל - למעשה בשביל להיות במוקד צריך תקן ותקן זה רק לעובדים...

עובדי מוקד מתחלקים לשני סוגים:

1. קצמש"ים (קציני משמרת)- הם אלו שמדברים בקשר עם האמבולנסים והם חייבים להיות עובדים.

2. עובדי מוקד- מדברים עם החולים (וגם עם משטרה, כיבוי אש וכד') והם יכולים להיות מתנדבים.

צריך לצבוע אותו..

אבל זה היה מגניב לרוץ למסוק כדי לפנות את הפצועה...

 

הראשונה שלי

וזה היה ממש מגניב. אפילו שלא באמת עשיתי משהו..

אבל לא החייאה , נשם