פורום עבודת ה' (עמוד 32)

בס"ד
איש צדיק או רשע? איפה הכף זכות?
"אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו."
אומר רש"י "בדורותיו- (סנהדרין קט) יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:"
השאלה הנשאלת למה לא לדון לכף זכות ולהגיד רק את השבח על נח?

כל דור העולם אחר, בחינה אחרת.
כדי להסביר את זה נתחיל בלהסביר מה משמעות המילה דור בעזרת הנועם אלימלך "נ"ל דהנה האדם העוסק בעבודת הבורא יתברך ויתעלה בכל מעשיו. דהיינו אפילו בדברים הגשמיים כמו אכילה ושתיה שאוכל ושותה בקדושה על כל פנים בכוונה לדחות את הפסולת ולהעלות את הרוחניות שבו אזי בכל פעם שעולה ובא בבחינה אחרת יתירה זה נקרא בשם דור  דהבחינה הראשונה שהיה מתנהג בה כל ימי נהוגו בה היא כמו דור ואחר שנופל מבחינה זאת ונופל לבחינה אחרת הרי הוא כמו שבא בדור אחר."
הנועם אלימלך מסביר לנו שדור משמעתו גם בחינה, העולם מתקדם למטרה ועם ההתקדמות יש שוניים וצריך לדעת שכל דור הוא שונה הוא עוד קומה שנבנית.
והשאלה אותה צריך לשאול היא כצד לבנות את הדור נכון?

חייבים לבחון בעין התורה כדאי שנוכל באמת להגיע לשבח.
על שאלה זו ממשיך הנועם אלימלך:
"...וזהו דור לדור פירוש אדם הרוצה לצאת ולבא מדור לדור דהיינו מבחינה לבחינה כנ"ל ישבח מעשיך פירוש צריך לקדש עצמו אף בגשמיות כל כך עד שגם מעשיו הגשמיים ישבחו להשם יתברך ברוך הוא..."
חייבים לקדש את עצמינו בכל החלקים כדי שבאמת נוכל לעבור מבחינה לבחינה מזמן לזמן ורק להשתבח, להיות "צדיק תמים כנח", ונראה לי שזה מה שחז"ל אומרים לנו, אכן כל דור וכל בחינה היא יותר עליונה יותר קרובה לימות המשיח, ויותר קרובה לה', אבל כדי שזה באמת יהיה בשבח שנח בדור הבא הוא יותר צדיק צריך לשים את הגנאי במקומו, צריך לקדש את מעשיו הגשמיים ולהיזהר מהנפילות החדות שיכולות להיות.
ובמשל מכונית נוסעת וצוברת עוד ועוד תאוצה בכל דור היא יותר מהירה אבל יחד עם המהירות צריך יותר יד על ההגה להיזהר שלא ניתקע בקיר.
וכך מסיים הנועם אלימלך:
"...וזהו נח איש צדיק תמים היה בדורותיו פירוש בכל בחינותיו שהיה בו בכל פעם היה צדיק תמים בהם וכל זה היה לו מחמת ש"את אלקים התהלך נח" רוצה לומר שכל מעשיו לא היו רק לשמו הגדול יתברך לכן הלך בכל פעם מבחינה לבחינה:"

לתפוס את הזמן
נח הוא לשון מנוחה, ואנשים לפעמים חושבים שאפשר לנוח ולהרגע, לתת לדברים לזרום.
אבל חשוב לזכור ששבת מנוחה, היא מעבר לכל גבולות הזמן, "מעיין עולם הבא" המנוחה בא היא האמונה והקדושה, המנוחה הזו דורשת לפעמים ללמוד קצת אבל היא הדבר הכי נפלא, אז אל תפספסו את הזמן הזה, תתקדמו לדור הבא ולבחינה החדשה, יותר קרובים יותר שמחים בה'.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
שנזכה להמשיך להתקדם מבחינה לבחינה, להיזהר מהרע ולהוסיף אור.
נסיים בשיר שקשור מעט:

בס"ד
שני גליות
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
בעל הטורים מביא הרבה פירושים לרמז של "לך לך" ונתמקד באחד "ד''א רמז לו הגליות השנים שב' פעמים ילכו ישראל בגולה."
אומר בעל הטורים יש שני גליות, והם רמוזים בכפל לך, לך כל לך מסמן גלות אחרת.
ואם נמקד את זה יוצא שהגלות הראשונה היא גלות לֶךְ, מלשון הליכה,
והגלות השנייה היא: לְךָ, או בעצם עבורך.

גלות של הליכה.
כפי שאמרנו הגלות הראשונה היא של הליכה, נרחיב זאת בקצרה, אני מניח שגם לכם קרה שנרדמת בשיעור, ומה הרב אומר? אז אצלי הוא אמר תרוץ את המדרגות למעלה ולמטה ואז תחזור ערני.
ואתם יודעים, יש הרבה אמת בכך.
וזו הגלות הראשונה, הליכה, התעוררת.
אבל זו הגלות הראשונה, או היצוב הראשון, להתעורר להתחזק בעבודת ה', להתעורר למציאות הבורא.

גלות לעצמך.
והגלות השנייה היא זו שאני רוצה להתמקד בה, היא גם גלות לְךָ, עבורך.
כולנו, בוודאי כבר מתעוררים לאור המצב מסיביב, מנסים להתחזק להתפלל, כל זה מציון וחשוב, אבל אני חושב שיש עוד נקודה, הגלות השנייה, נועדה לגלות אותנו, וכשחושבים על זה גלות היא באמת לשון גילוי.
ננסה ביחד קצת לגלות את עצמינו, מה ה' רוצה מאיתנו.

בניין הבית ובניין בית הבחירה
הדוד והרעיה, החתן והכלה, עם ישראל ואלוקיו.
משל הדוד והרעיה מלמד אותנו המון, על הקשר עם ה' וגם הפוך, וכשם שאדם פרטי מקים בית נאמן בישראל, כך הוא מקים בית של נאמנות לבורא, את בית הבחירה שבו אנו בוחרים בה' אוהבים אותו כמו הדוד והרעיה.
אם כן נסתכל על הגלות בבניין הבית "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"
ישנה גלות, עוזבים איש אביו ואמו, הקב"ה אבא יקר אנחנו התרחקנו ממך, וגם השכינה, אמנו גלתה.
אבל ודבק באשתו, כמו שאמרנו אנו מתעוררים בגלות בהתחלה מבינים מה חשוב באמת, ואז ודבק באשתו, ה' דבק בנו, מראה לנו את הטוב, ואנחנו מגלים גם מצידנו, "והיו לבשר אחד" שזה באמת אנחנו.
להיות איתו לנצח, דבוקים בה', יותר קדושים מתמיד.

רחל אימנו והגאולה.{פיטרת רחל אימנו ביום אז נביא מעט מהקשר בינה לגאולה לפי דברי (הרב דוד  דוב לבנון שליט"א)}
"אין ספק שמסירות נפשה של רחל היתה מיוחדת בזה שהיה בו ויתור אישי להכניס צרה לביתה, ושמא יעקב יוותר עליה בכלל, היא מפסידה את כל עולמה הרוחני. רחל בטלה עצמה לגמרי לעשית הטוב, באמרה מאי נפקא מינא ממי יצאו שבטי י-ה, ממני או מאחותי "מיני ומיניה יתקלס עילאה"

מדוע שמע ה' דוקא לתפילתה של רחל? החטא שבשבילו גלינו מארצנו, בפרט בבית שני, היה בגלל שנאת חינם, ורחל שוויתרה לאחותה ומסרה נפשה עליה שלא תתבייש, הוכיחה במעשיה אהבת אחים אין קץ, ובזכות זה נתקבלו תפילותיה למחול על שנאת חינם, וזיכרון מעשיה יביא לגאולה"

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך.
שנזכה להבין, להתעורר ולגלות את עצמינו מהקשיים, וללמוד מרחל אמנו למסור את כל כולנו לה', להתבטל לטוב, לסלוח אחד לשני ולגלות אחד את השני באהבה אין קץ להשם יתברך לדבוק בו והוא בנו.

שלחתי למדור דעות ולא פורסם אז אני מעלה פה:

בני עקיבא, הרב קוק ומה שביניהם / דעה

בס"ד
מטרה
"בראשית" "בשביל התורה שנקראת ראשית בשביל ישראל שנקראים ראשית"
תחילת התורה מסמנת לנו מטרה ברורה, העולם נברא עבור התורה, עבור עם ישראל.
נקודה זו היא נקודה של כל החיים שלנו, לכל אחד יש מטרות ושאיפות.
ננסה להסתכל דרך הבריאה כיצד גם אנחנו יכולים וצריכים לבנות את המטרות ולהתקדם.

מי אני?
השאלה הראשונה שאדם שואל את עצמו כשהוא מתחיל ללכת זה מי אני?
האדם מנסה להכיר את עצמו ודרך זה להתקדם, לבנות את העתיד שלו.
להתלבטות הזו יש שני נקודות קצה, בלשון התורה "את השמים ואת הארץ" נסתכל בנועם אלימלך על הפסוק כדי להרחיב: "...וזהו בראשית כו' "את השמים ואת הארץ" שזה העובד לשם שמים הוא בבחינת "שמים" והעובד שלא לשמה הוא בבחינת "הארץ" את הכל ברא יתברך שמו ובכל רצונו יתברך.
כמו שאמרנו בירור של מי אני כל אחד שונה, יש יותר צדיקים ויש פחות, אבל הנקודה החשובה שהתורה מלמדת אותנו, זה לא משנה איפה אתה נמצא כרגע גם אם אתה מרגיש יותר בחינת ארץ, עדיין הכל נברא לשמו יתברך, לכל אחד יש מטרה ודרך, ואסור לאדם לומר לעצמו אני שונה אז אני רע, אם אתה שונה תבנה את עצמך מתוך השוני הזה, תגלה גם את הכח המיוחד שלך ולא רק את החולשה.

אדם עם מטרה לא יעצור
נתמקד מעט באותו אדם, שמרגיש שפל, התורה אומרת:
"והארץ הייתה תהו ובהו וחשך על פני תהום"
אבל נדייק טיפה, הארץ הייתה תהו ובהו, בלשון עבר, אכן היה בלגאן יש הרבה דברים לא מובנים בדרך אבל כל זה בעבר מפני ש "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" ה' משגיח עלינו "רוח אלקים מרחפת" והוא נותן לנו מטרה, כמו שאמרנו העולם נברא עבור התורה שנקראת ראשית וגם היא נקראת מים.
כי כשלאדם יהודי יש מטרה, הוא לומד תורה, הוא מבין את הקשר עם הבורא אז כבר שום דבר לא יעצור אותו הוא יכול להתקדם.
ונסתכל במילים של הנועם אלימלך:
"וזה שמפרש הכתוב והארץ היתה תוהו כו'. פירוש אף על פי שהעובד שלא לשמה היא מדריגה שפילה אף על פי כן חפץ בו יתברך גם כן והטעם אמר הכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני מים ע"ד דאיתא במדרש רוחו של משיח ורוצה לומר כשיבא משיח יהיה הכל מתוקן:"
הסיבה שזה לא בעיה שקשה, היא כי אנחנו יודעים שיש לנו מטרה בסוף הכל יהיה מתוקן אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים, אז שום דבר לא יעצור אותנו.

לשחרר את הכאב ולהתקדם
כן לכולנו יש כאב את הכאב והבילבול צריך לשחרר, ולהתקדם הלאה למטרה.
בדיוק כמו שאמרנו אדם עם מטרה לא יעצור אלא יגיע לשלמות.
נביא לכך עוד דוגמה מתוך הפרשה בגירוש האדם מגן עדן
גירוש והשליחות מגן עדן: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹקים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם"
מצד אחד שליחות ומצד שני גירוש.
האדם כאדם הבא מלשון אדמה ובלגאן, גורש צריך להסתלק לעזוב את כל הבלגאן.
והדרך היא השליחות ללכת עם מטרה "לעבוד את האדמה", להבין שיש לנו דבר מעבר לבילבול יש לנו מטרה.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
שנזכה לזכור שיש לנו מטרה, לא נתייאש ולא נתבלבל מהדברים הקשיים, אלא עם מטרה ברורה נתקדם ונגיע לשמות ולמשיח בע"ה.

בעז"ה גם השנה נחגוג יחד את שמחת תורה ויום ההקמה בעוז ציון!

בעזרת ה' יהיה מנין בגבעה.

מיועד גם למשפחות, נשמח להצטרפותכם.

לפרטים:
בנים- 0506792013 
בנות- 0549226946 
נשמח אם תעזרו להפיץ.

"הכל סובב את האשכנזים". 

בס"ד

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם... כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל"
אנחנו ממש ברגעים האלה, לפני היום הגדול של המלכת ה', ראש השנה.
אני חושב שברגעים אלה אנחנו צריכים לראות את מה שאור החיים הקדוש אומר על פסוק זה:
" ...ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה, והעד הנאמן מה שגמר אומר הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב...

עוד רמז באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה' לפי שכל שהוא מרוחק מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה (ב''ר פי''ב ו'), לזה אמר כי להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם"
אור החיים הקדוש מלמד אותנו על ברית הערבות שבינינו, ועל הרמת הראש.

ואני יוסיף את זה יותר אלינו, אכן אנו מרגישים שהראש מושפל,  אבל כמו שאומר אור החיים, הנה מגיע היום הזה, יום המלכת ה', יום בו נגלה שאנחנו בנים לה' בו נתייצב.
ואמר הרבי מה עוזרת תפילת ברך עלינו את השנה של מנחה לפני ראש השנה, יש עוד כמה שעות במקרה הטוב? על מה מבקשים?
והתשובה היום הזה יכול לשנות הכל, תפילה אחת יכולה לשנות את כל השנה למפרע גם.

אז חובה גדולה מוטלת עלינו, לזכור "אתם ניצבים" תעמדו, תרימו ראש, כן יש לכם את הזכות להמליך את ה' הזכות הכי גדולה, להיות בניו של מלך, ו"היום" היום הזה משנה, הרגע הזה הדקה, שאנחנו עומדים מול הקב"ה ואומרים אתה מלכנו, מרפא את כל הפצעים מרוממת מעל הכל ובע"ה כפי שנאמר "היום אם בקולו תשמעו" אם נשמע בקול של היום הזה של הדקות האלה הוא יבוא וימלוך עלינו בגלוי, וגם אם אתה מרגיש שלבד קשה לסחוב להודות ולדבר, תזכור אנחנו ביחד, ו"ברוב עם הדרת מלך" המלכות של ה' מתגלת לעניינו, וביחד בערבות אנחנו קמים ומשבחים את מלך מלכי המלכים.

אני כבר חסר מילים, הלב זועק רק בקשה אחת "ה' תגלה מלכותך עלינו", ואני רוצה לומר עוד כמה מילים על שני מילים שמובילות אותי במהלך הזמן הזה שנותר "סליחה ותודה".

סליחה שמגלה עוד תקווה,
להתקרב, לגעת באורך.
יד שנוגעת ומלווה.
חיוך שהאיר בסוף הדרך.
הזמן הזה, שמתהווה.

ועכשיו אנחנו כאן לידך,
תודה בוקעת מהלב,
ואתה המלך, ואני לצידך.
דקה שהאירה את הלב.
היום מתגלה הודך.

בקשה של סליחה מה' על החטאים, התנקות, להתמלאות בתקוות חדשות להודות על כל הטוב וכך לגלות את מלכות ה'.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
שנזכה לגלות את הדר כבוד מלכות ה' בעולם, לעמוד על הרגלים להודיע בקול ה' מלך ואני בנו, ובכוחות חדשים בע"ה כולנו כאחד נגלה את מלכותך.
שנה טובה שנזכה להיכתב לחיים טובים.

בס"ד

"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ"
השל"ה הקדוש אומר "זה שמו אשר יקראו לו, והלכת בדרכיו:"
ההליכה בדרכי הקב"ה זה כמובן דבר שמעסיק אתנו כל הזמן, ובפרט במהלך החודש הזה, חודש אלול, אנחנו רוצים להיטהר להיות קרובים וללכת בדרכיו.
אני רוצה לתת כמה נקודות קטנות על אותה הליכה בדרכיו, ונתחיל מרמז של בעל הטורים על שם הפרשה "כי תבוא": "כי תבוא אל הארץ. כי עולה למנין למ"ד. תבוא אותיות אבות. וזהו שדרשו בגיד הנשה (חולין צב, א) שאין פחות מל' צדיקים בארץ ישראל שחשובים כאבות:"
ל' צדיקים בארץ, והנה רק השבוע היה לנו שני דברים על
צדיקים פטירת הבן איש חי ולידת הבעל שם טוב,                                   לקבל אותה שוב{מאת: קן ציפור}
אז מה המהות של הצדיקים בארץ?                                                   הלב פועם, בחוזקה.
                                                                                              אבא קורא לך, וזה כאן,
אז בוודאי מי שמעתם על השמחה, על הקדושה, כשנמצאים ליד צדיק         הריח המתוק, שלה.
קשה לתאר מה קורה אבל יש איזשהו ריח של קדושה, ריח מתוק כזה.       בלבי שוב יודע, לאן.
                                                                                             האהבה שלי, המלכה.
אני רוצה להרחיב את הנקודה הזו שציינתי עם הפסוק:
"והיה" לשון שמחה, הולכים נושמים אוויר צלול,                                   הזמן שתקתק,
שומעים קול טהור של שופרות תפילות מלאות בשמחה ובתקוות.              נגע, ריתק.
והסיבה "כי תבוא" כי הנה אנחנו באים הולכים צעדים קטנים לאור,           שיר קטן, שלה.
חוזרים בתשובה, והתחושה בלב עולה,                                             מתוכו לגדול.
אפשר שוב להרגיש את הצדיקים, את הנשמה שנמצאת פה,                   הרגע הזה, לפעול.
כן שנמצאת פה כבר כשבאנו "אל הארץ", וכבר מרחוק כשהיינו בדרך,
התחלנו להרגיש אותה את הארץ  "אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה".            שמים כחולים,
ומכאן, מאותה צדיקות שמרגישים, צריך לגדול ולהכיר אותה.                  לחיוך המתוק, שלה.
כן הנשמה שבקרבי, כן יש בי קדושה. "וירשתה וישבת בה",                   יום שבו, אחלים.
והדבר מתפשט לכל החיים לאכול שאנחנו אוכלים ומרימים לקדושה, לה',
האבנים שמוקמות בעבר הירדן להקים את התורה בחיים, הברכה והקללה.

אז מה בעצם עושים פה בחודש אלול בכמה מילים לדעתי,
חוזרים בתשובה רוצה להתקרב, לאהוב, האהבה לה' מתפשטת בנו ואנו מריחים  קדושה, יודעים לאן הולכים אבל זה רק ההתחלה.
וכשהלב מתמלא באהבה הזו, הוא מתחיל לקחת את הזמן בידיים "קול השופר נשמע והעם לא יחרדו" הוא מתעורר הקול שלו מתעורר, הנשמה שבו מתחילה לשיר, והוא מתחיל לגדול ולפעול טוב ועוד טוב.
ואז השמחה פשוט מתפשט, הוא מסתכל סביבו, מסתכל על  השמים הכחולים,  על האנשים על החיים, ומחייך, הוא שוב שלם הוא מחלים מכל הפצעים הנשמה שוב איתו, שוב שלו ,והאור עולה בו מחדש.

אז שנזכה באמת להכיר אותה את הנשמה, להריח את הקדושה שמסביב, ולהתחיל לשמוע בקולה לבנות את עצמנו עד שבאמת נהיה יחד איתה היא תיהיה שלנו ונוכל להחלים מכל הכאב ופשוט להמשיך הלאה.
שבת שלום ומוברך מאיתו יתברך!!


ונוסיף עוד שני שירים
גד אלבז בשוב האמונה

לבית המקדש. הפינה נקראת מקדש בפש. מפורסם בפורום הר הבית.

מקדש בפ''ש פרשת כי תצא - הר הבית

בס"ד
הפרשה שלנו מתחילה במלחמת הרשות שחז"ל מקשרים ברמז למלחמת היצר, אני רוצה להתייחס למלחמה הזאת, לדרך התקדמות, ולחודש הזה בע"ה שנזכה להתחזק מכך.
" כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ..."
 נתחיל במספר נקודות.
1. "כי תצא"  "ונתנו" לשון יחיד ולא רבים.
2. "תצא למלחמה"  ולא תעשה מלחמה .
3. על הרמז שאנחנו מדברים על מלחמת היצר מה משמעות הדבר שזו מלחמת הרשות.

אז חשבתי אולי להסביר כך, כולנו הרי מכירים את מלחמת היצר, וידועה העצה שכדי לנצח צריך לשים גבולות כמו שאנחנו לא ניתן לילד לשחק בגג בלי גדר גם אנחנו שמים גדר מרחק נוסף שהוא רשות לפעמים כדי שלא ניפול וזה אפילו צוי במהלך הפרשה "וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ".

ואולי זה מה שרמוז פה לשון היחיד כי באמת מלחמה של כל יחיד ויחיד מישראל,  מלחמת היצר, והדרך להלחם במלחמה זו "היא לצאת", המלחמה היא בהתחלה, ביציאה לקרב, בשמירה הנכונה על עצמינו ובהחלטה: 'עכשיו אני קם, עכשיו אני יוצא לקרב, ועוד אנצח' ואז בע"ה "ונתנו ה' בידך".

אבל פה זה לא נגמר עד כאן דיברנו על הלחימה עצמה, אבל כידוע לפעמים כבר נפלנו וצריך לשחרר שבויים, ואולי ברמז אפשר להגיד שזה ההמשך: "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ..."
כתב אור החיים הקדוש שיפת תאר מדבר על הנשמה, ואולי אפשר להגיד ברמז שאנו מדברים על הנשמה שנשבתה בידי היצר הרע ועכשיו כשניצחנו את היצר הרע אנחנו רוצים לחזור לנשמה, לחזור לקדושה.
ויש קצת בושה יש קצת פחד אנחנו עדיין שבויים קצת מרגישים מלוכלכים. אבל רוצה חושקים בקדושה.

אז מה עושים? "וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ...וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים..." לצור זהות חדשה לבכות להיבנות לבכות חודש ימים על אבא על כך שפגענו באבא שבשמים ובאמא בשכינה, ולנסות לתקן להשתנות, לקבל זהות חדשה כפי שמביא ר"י בכור שור בפרוש שני " ואיכא למאן דאמר - תגלח כמו "ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו" שהוא לשון תיקון, וכדי לטהר עצמה משיקוץ וניוול גיותה מעברת שיער וצפרנים ובגדים:"
זה עבודה קשה עבודה של תיקון חדש ימים חודש ופרשה זו נקראת תמיד בחודש אלול החודש של התשובה זה עבודת חודש אלול לתקן את הנפש לבכות לרצות להתקרב לה'.

ולפעמים אחרי שסוף סוף זכינו לנצח ולטהר אנחנו מרגישים שאנחנו עובדים על עצמינו שבסוף עוד שוב ניפול, אז מה עושים? "וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה" תקום תקח אותה תוסיף אור קדושה אפילו מעט, תראה שיש התקדמות צד קטן ועוד אחד והיא לך לאשה.

ואם אתה מרגיש שגם זה לא קורא שאתה נכנע כבר עכשיו? "וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף..." אז נראה לי הכוונה היא שאתה מגיע בגישה לא נכונה ואתה צריכה להכיר את הנשמה מחדש לתת לה את החופש לבנות את הדרך הנכונה.{הרמב"ן כתב שאינו יודעה אם היא נשארת יהודיה אם היא כן אז זה מתאים מאד}
וכמו שכתוב הרב באורות התחיה פסקה נ"ו "צריך לתן חופש גמור לנטיה הרוחנית שבנשמה שתתפשט ותתרחב בכל כוחתיה"

שנזכה להלחם לנצח את היצר הרע, לתקן ולחזור בתשובה, ולהתחתן עם הנשמה בצורה נכונה באהבה בשמחה וקדושה
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

בס"ד

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך..."
השל"ה הקדוש אומר:
"זה שמו אשר יקראו לו, שש מעלות לכסא:"
ומסביר השל"ה שזה ככה מכיוון שה"מצות הנזכרות בפרשה זו הם על ששה עמודי כסף, דהיינו ששה עמודים דתנן (אבות א' משנה ב' ויז') שעליהם העולם עומד, דהיינו: תורה, עבודה, וגמילות חסדים; ודין, אמת, ושלום."
השל"ה הקדוש מסביר כיצד זה בדיוק כל הפרשה באריכות, אבל כרגע אנחנו נסתפק בלהאמין בו ונמשיך לעוד נקודה שקשורה לשש עמודים האלה.

כאשר אנחנו מציינים את שש העמודים האלה, אנו יודעים טוב מאד שהם מעמידים את העולם, אבל דבר נוספים הוא שהם מעמידים אותנו, ובאמת "האדם הוא עולם קטן".
פרשת שופטים מדברת לדעתי על העמדה שלנו, הפסוק אומר "שופטים ושוטרים תתן לך" המילה לך מיותרת, אבל לא באמת, כי המשפט והבירור הזה, כל העמודים האלה צריכים להיות לנו, צריכים לבנות אותנו.

בספר של הבעל שם טוב על התורה מלקוטים יקרים די"ח ע"א אור התורה מובא  על הפסוק " פירוש אהבה ויראה תתן לך בכל שעריך, בכל המחשבות שלך, מלשון "נודע בשערים בעלה"
לתת את השופטים ושוטרים בכל המחשבות והמעשים, להעמיד את עצמנו.

עד כאן הדברים דיי מובנים, אבל עדיין קצת קשיים, כיצד להעמיד את עצמינו? מה זה בדיוק אומר?
אז כמו תמיד כשאנו מדברים על אהבה ויראה זה קצת קשה להסביר, כי זה דבר שחייבים להכיר מעצמך, הלימוד של אהבה ויראה הם אהבה ויראה, אבל דבר זה הוא גם התשובה.

"בכל שעריך" בכל שיעורי החיים, בכל דבר חייבים לתת לדעת שאנחנו גדלים, כל דבר שמגיע מגיע מאיתו יתברך והוא חלק מתהליך הגדילה שלנו באהבה, ביראה.


יחס זה לחיים, הוא הנקודה שטמונה בשש העומדים של העולם,
העולם החומרי הוא בעל הששה צדדים, למעלה, למטה וארבע רוחות, והנקודה שטמונה ביסוד זה של כל דבר שעובר עלינו במציאות החומרית יש יסוד שמוביל אותנו לתוכינו, עמוד כלשהו של אור שאפשר ללמוד ממנו על עצמינו.

לדוגמא כאשר אדם רואה משהו שהוא קנה החפץ מראה לו על האישיות שלו, אם אני רואה את הנועם אלימלך אני מרגיש קדושה נזכר בעמוד של אש שמופיע בצטיעל קטן שלו וכו', ככה זה כל החיים, כל החיים הם לימוד של אהבה יראה וכל שאר הדברים.

וכשאדם מבין שכל דבר מגיע מה' והוא הזדמנות להתקדם הוא יכול להתקדם.
קשה להסביר בדיוק מה הכוונה כי כמו שאמרנו אי אפשר להסביר אהבה ויראה, אבל אני מאמין שאתם יכולים להרגיש בעצמכם, כמה נותנת ההבנה הזו שהכל מה', שבכל דבר אנחנו יכולים להתקדם המון אם רק נעריך ונעמיד את העוצמות שלנו לדבר.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
שנזכה ללמוד ולהתקדם בכל דבר, ולהכיר יותר טוב את הכוחות הפנימיים שלנו, לעמוד ולהעמיד את העולם: בתורה, עבודה, גמילות חסדים; דין, אמת, שלום; אהבה ויראה.

אני...

טוב.

פשוט נתחיל וזהו.

אז אני רוצה להעביר לכם מסר חשוב מאד מאד.

בעצם שניים.

אני לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון... אולי אני מתנשאת, אולי עליונית, אולי סתם חצופה.

אבל זה חשוב לי, כי אני רואה שיש פה אנשים שכדאי שיקבלו את המסר הזה.

אוף... בלי לפגוע באף אחד. שאף אחד לא ייקח אישי.

אני בכוונה כותבת את זה מפצל"ש. אל תנסה לחקות אחרי.

אז יהודים טובים, אני מבקשת מאד שתקראו את השורות הבאות ותחשבו עליהן, ואיך אתם יכולים לצמוח מהדברים שכתבתי. בסדר?

אני בטוחה בכל ליבי שאלו לא סתם דברים... רק בשבילכם. אך ורק.

סוד החיים לדעתי -

א. שמחה, ותמיד. גם אם נורא עצובים \ כועסים \ ממורמרים \ מאוכזבים \ מדוכאים, גם בנקודת השפל הנמוכה ביותר, תמיד תמיד חיוך טוב יכול להציל את הנפש. וגם חיוך גרוע. ולא משנה אם החיוך הזה בא ממני או מאחר, ולא משנה אם חייכתי בכוח או באמת - חיוך קטן ודבילי יכול להצחיק ולגחך ולהרים את המצב רוח בהמון המון רמות.

מניסיון של המון פעמים, כי אני טיפוס עצבני קצת, ותמיד זה עזר לי מאד.

לא מזמן הייתי במצב רוח מדוכא, שונא, עצבני וממורמר. פסגת העצב. ואז החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי. נכנסתי לחדר צדדי, נעמדתי מול מראה, וחייכתי בכוח. זה דרש המון כוח, אבל הצליח בגדול. התחלתי לצחוק על עצמי. צחקתי על כמה שאני מטומטמת, שעושה לעצמה פרצופים במראה. צחקתי על כמה אני טפשה, שנתתי ללב שלי ליפול בידי היצר הרע. ומצב הרוח שלי השתנה מהקצה אל הקצה. נהייתי עליזה ונעימה. באמת.

ב. עין טובה. זה נשמע חלומי וסיפורי, אבל זה כל כך מציאותי וכל כך חשוב, אתם לא משערים כמה.

מה זה אומר? זה אומר להסתכל על הכל (הכל!) בידיעה שבורא העולם ברא אותך בשביל שתחיה בשמחה ותעבוד אותו בשמחה.

וזה עוזר מאד. פתאום הכל מקבל אור חדש, שונה, טהור ואמיתי. פתאום כל המכשולים נהפכים לנסיונות שקל וכיף לעבור, פתאום כל הסבל - למסע אימונים שבסופו מחכה האושר האמיתי. בבקשה האמינו לי. אני לא סתם אומרת.

זה יוצא מלב, ואני מקווה שייכנס ללב.

זה נכתב כמעט בדמעות.

אשמח לדעת שקראתם, ועוד יותר אשמח אם למישהו יזוז משהו בלב.

רק תגיבו 'קראתי'.

ובבקשה בבקשה תחשבו ברצינות אמיתית על הדברים שכתבתי,

ותדעו שהקדוש ברוך הוא אוהב את כולנו מאד. אם הוא היה רוצה שנמות היינו מתים. הוא לא רוצה.

אתם חכמים.

הסיקו לבד את מסקנותיכם, קחו ללב את מה שצריך, ואם לא צריך - אולי תוכלו לעזור ולעודד אחרים.

אני מקווה שאני לא נשמעת מתנשאת או מזלזלת באף אחד. אני כותבת אך ורק מתוך רצף נסיונות.

כתבתי בכאב, קבלו זאת בהבנה.

ו... אם מישהו רוצה לפרוק, לשוחח מלב אל לב, או רק לקבל כותל לדמעות - הנני, אוזן קשבת.

אל תתביישו.

בס"ד

"ראה... לפניכם היום ברכה וקללה"

פרשת ראה מלאה בהרבה מצוות ונושאים חשובים.
כדרכנו ננסה לחקור ולהבין קצת את שם הפרשה "ראה"

הנועם אלימלך כותב בתוך דבריו שהאהבה קשורה בראיה 
"ונמצא שורש הדבר אהבה נקרא בשם ראיה כנ"ל שאין אהבה נגמרת אלא בראיה.
וזהו ראה פירוש כשאתה במדריגת אהבה הנקרא בשם ראיה."

אני רוצה לקחת את זה מכיוון קצת אחר של אהבה בין בני אדם קודם.
כפי שאמרנו אהבה קשורה לראיה, אם אגיד לכם שיש מישהו צדיק עושה חסד ממש גדול הדור, אספר לכם על השל"ה הקדוש, אור החיים הקדוש, או כל גדול אחר, אתם תרצו לפגוש, להכיר ללמוד ממנו.
אבל אהבה עצמה היא התאחדות שיכולה להיות רק בראיה, רק כאשר חיים את האדם השני.

הדבר הזה הוא יסוד לכל קשר, קשר זה לרוב אנשים שונים אם ניהיה מדיוקים הכי שונים שיש איש ואשה, אבל כל אחד רואה את השני, מכיר בו בבן אדם המיוחד שבו בנשמה שלו ומקבל ומשלים.
זו האהבה.

עד כאן זה דיי מוכר, אבל השאלה שמציקה לנו מאד היא כיצד? איך אפשר לראות את השני? להתאחד איתו באמת?

אז אני חושב שאולי המשך הפסוק בפירוש הנועם אלימלך יעזור לנו.
"אנכי נותן לפניכם רוצה לומר עדיין צריך להחזיק עצמם שאינך במדריגת אחדות גמור רק, לפניכם שהוא לשון רבים ועדיין אתה כשאר בני אדם.
כי אם היום ברכה וקללה רוצה לומר תחזיק עצמך כאלו התחלת היום להרגיל עצמך במדריגת אהבה ויראה. ברכה רמז לאהבה. וקללה רמז ליראה..."
כדי באמת להגיע לאחדות, חייבים לדעת שאנחנו לא מושלמים, כל יום יש לנו הזדמנות חדשה וכוחות חדשים, איתם אנחנו מתקדמים ובונים עוד קומה בנפש שלנו, ולכן משמעות הראייה בקשר, אינה דבר צדדי, היא הולך תמיד באהבה ויראה,
מצד אחד אנחנו ממשיכים באהבה באחדות שנבנתה עד היום, אבל כל יום מוסיפים קומה חדשה של כבוד, של יראה, של הסתכלות מחדש ופשוט לראות את החבר, לראות כמה כוחות יש לו מה הוא צריך לעשות ולעזור לו להמשיך הלאה.

עצות אלו חשובות בפני עצמן אבל נוסיף בקצרה שגם בקשר שלנו עם ה' יתברך צריך לזכור שכל יום הוא הזדמנות להתקדם, ואנחנו מקבלים בדיוק את הכלים הנכונים עבור זה, גם אם רואים לפעמים קללה וקושי צריך להתגבר ולקבל יראה של כבוד להיות חזקים יותר וקרובים לה'.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

שנזכה לשלום אמיתי אחד עם השני לשאוף להתקדם לשלמות ולאהוב את ה' בכל הלב כמו שצריך.

מקווה שמובן מה שכתבתי

בס"ד

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית..."

נתחיל מכמה נקודות.

1. עקב תשמעון, לדעתי העקב הולך על השמיעה של המשפטים שכמובן מובילה לקיום, רעיון זה אני רוצה לפתח במהלך הדברים כרגע נשאיר אותו כנקודה.

2. ושמרתם ועשיתם, שמר היא הצפייה ועשיתם לעשות בפועל מתוך הצפייה כמובן מגיע העשייה יותר טוב.

3. ושמר... את הברית, לכאורה הבטחה זו מגיעה בעקבות קיום המצוות ופה אני מתחיל שאלה בהמשך הפרשה כתוב בדיוק ההפך

"לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה... וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:"

לא בצדקתך?

אז השאלה כמובן מה השוני ומה באמת קורה פה?

אני רוצה להתחיל משם הפרשה המילה עקב, שנאמרת במשמעות של ענווה וכך השל"ה הקדוש אומר "זה שמו אשר יקראו, עקב ענוה:" אבל אם נדייק השל"ה לא אומר יקראו לו ענווה אלא עקב ענווה בעקבות ענווה.

משמעות הדבר היא שבעזרת הענווה  הפרשה תוליך אותנו בעקבות הענווה ולדעתי אפשר להגיד בניגון הענווה.

כדי להבין את הדברים נביא מדברי הרמח"ל בביאור מדת הענווה.

"...אם כן אין כאן להתנשא ולהתגאות אלא אם יש בו חכמה רבה הוא מחויב ללמדה למי שצריך אליה, וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי (אבות ב, ח) אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.

אם עשיר הוא ישמח בחלקו, ועליו הוא לעזור למי שאין לו, אם גבור הוא לעזור לכושלים ולהציל לעשוקים, הא למה זה דומה למשרתי הבית, שכל אחד ממונה על דבר מה, וראוי לו לעמוד במשמרתו לפי פקודתו, להשלים מלאכת הבית וצרכיה, ואין בכאן מקום לגאוה לפי האמת. והנה זה העיון והתבוננות הראוי לכל איש אשר שכלו ישר ולא מתעקש, וכשיתברר זה אצלו, אז יקרא עניו אמתי שבלבו ובקרבו הוא עניו, והוא כענין דוד שאמר למיכל (שמואל ב ו, כב) והייתי שפל בעיני."

הרמח"ל מבאר לנו שבעצם להיות ענו דורש לדעת את הכוחות שלי ומה לעשות איתם אם עשיר יתן לצדקה להכיר בעצמך שיש לך תפקיד.

נקודה זו היא בעצם התשובה לשאלה ששאלנו כי לא הבנו האם זה עקב קיום המצוות או לא והתשובה היא מרשעת הגוים ולמה?

כי רשעת הגוים היא האמירה של קיום הברית נכון, יש רע בעולם ותפקידנו להאיר אותו זה הברית שניתנה לאברהם אבינו שהתחיל להאיר אור ה' בעולם, וה' בחר בו כי ידע שהוא יצווה את בניו להמשיך בזה.

מניגנה זו היא מנגית הענווה המצוות ששומעים את הענווה, את מה אני צריך לעשות או יותר מדיוק "לשמור ולעשות" להכיר בכוחות שלי לשמור ולהכיר אותם ולשמור ולצפות להוציא אותם ולתקן את העולם כמו שרק אני יכול לעשות.

זה והיה עקב תשמעון, אם תשמעו בקול המנגינה של הענווה של מה שאתם אמורים לעשות ותצפו לזה אז בעזרת תוכלו להקיים את הברית באמת ולתקן את העולם.

שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!

שנזכה להכיר בכוחות שלנו ולהאיר ולתקן את העולם כמו שרק אנחנו יכולים ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן!!!

ל"בשביל הנשמה"- ארגון העוסק בהפצת חוברות לימוד יומי באמונה לציבור ולנוער (ללא כוונות רווח)

דרושים/ות רכזים/ות בתשלום למכירת החוברות במוסדות ובבתי כנסת בכל חלקי הארץ.

התקשרו עכשיו: אלי – 058-6874151

emunadaf@gmail.com

לעילוי נשמת הרוגי הפיגוע במרכז הרב.

לפרטים אודות החוברות:

לימוד יומי באמונה

לימוד יומי לנוער

בקרו אותנו בפייסבוק -

https://www.facebook.com/emunadaf

בס"ד
השל"ה הקדוש כותב על פרשה זו:
"זה שמו אשר יקראו לו, מתנות טובות"

כולנו יודעים שואתחנן, היו מספר תפילות חסר אחת שה' אמר למשה לא להתפלל בשביל ואם היה משה מתפלל היה נכנס לארץ.
לרוב אנחנו אומרים את זה לעצמינו כעידוד.
חסר עוד כמה תפילות קטנות, על כל דבר מתישהו יהיה תשובה.

אבל אני רוצה לשאול כמה שאלות.
1."ואתחנן" מתנת חינם אם כן ומשה ביקש מתנת חינם מה משנה כמה פעמים הוא מבקש, בדרך כלל אומרים שהשינוי במספר היא כי התפילה מעלה את האדם, אבל כשמבקשים מתנת חינם מה הקשר לזכיות?
2.עוד תפילה אחת, יש לאדם בחירה אפשרות, אבל ה' אומר למשה דיי? אז מה היא העוד תפילה אחת אם ה' אומר לפעמים לא?

יש לי כמה כיוונים ונתחיל מחלק מתשובת ה' "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה..."
ואשאל על זה עכשיו זה הזמן?
בואו נדמיין את זה אתם מבקש משהו, הוא נמצא בהישג יד ה' אומר לכם להפסיק לבקש, אז קשה אבל מבינים שלטובה, ואז שמע תלך לחזק אותו הוא צריך לקבל את זה ולעשות את זה במקומך.
אז נכון משה ידע שיהושע צריך, אבל עדיין מה זה קשור עכשיו?
 

יש הרבה שאלות וככה גם יש הרבה תשובות.
לדעתי התשובה היא בחיזוק הזה, משה ביקש מתנת חינם, אבל מתנת חינם זה לא זה.
האדם צריך להרגיש שייך.
מצד אחד הדרך לבקש בקשות היא בחינם כי לנו מה יש באמת לעומת כל החסדים, אבל הקב"ה רוצה ללמד את משה לדעתי מה זה ארץ ישראל.
לארץ ישראל צריך להרגיש שייך להיות חזקים בארץ, כשאנחנו עם ישראל בארצו לא מפחדים מהגויים.
כשמשה מבקש מתנת חינם עם כל הגדולה וכל התפילות, זה עדיין רק תפילה, מתנת חינם, שקשה לקבלה.

ה' אומר אתה לא תעבור צריך משהו נוסף "חזקהו ואמצהו" צריך עוצמה של דין מלוכה  הארץ שלנו, הארץ הקדושה, כולם מצפים אוהבים ורוצים.
אבל יש דברים בהם רצון לא מספיק, בהם אנחנו חייבים לפעול.
ואז כמו שהשל"ה הקדוש כותב זה "מתנות טובות" שהאדם מרגיש שמגיע לו.
אותו דבר ההוכחות של משה לדעתי " וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי..." שם הרחמים התחנון לא קיבל תחנוני למענכם ולא שמע אלי, למה זה ההמשך הוא אמר לראות ולחזק את יהושע שתיבנו גם אתם אי אפשר להגיד הכל יהיה בסדר וזהו.
חייבים גם לפעול.


לצערי לא הכנתי את הדרשה בזמן מספיק אז קצת סליחה אם לא הובן.
בכל מקרה מה שאני אומר בעצם, שלמרות שתפילות משנות והכל, אבל ה' מבקש יותר, יש דברים שצרך לקום לעשות להוסיף דין ועוצמה.

שנזכה, להוסיף כח ואומץ, בעבודת ה', בקשר לארץ ישראל ככלל ישראל העומד בארצו נושם את ארצו.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!