פורום נשואים טריים (עמוד 100)

נוגע , אותנטי

@נוגע, לא נוגע

לא מכירה את הניק הזה 

מזל טוב מזל טוב!

ותמשיך להשפיע טוב לכ"כ הרבה אנשים!

(וגם אני צחקתי בקול מהסוף )

את הרווח/תועלת שלו, לעיתים על חשבון הצד השני.

ג'ון נאש (עליו נכתב הסרט "נפלאות התבונה") זכה בפרס נובל בכלכלה עבור התאוריות שלו בתורת המשחקים, שהוכיחו שלפעמים בשביל שיפור מעמדך אתה חייב לשתף פעולה עם כל שאר השחקנים.

דוגמה לכך שהייתה בסרט (לא יודע אם גם במציאות הוא השתמש בדוגמה הזאת):

5 תלמידי ישיבה מגיעים לשיעור א', וכולם רוצים ללמוד חברותא עם התלמיד העילוי של שיעור ו'.

הם יודעים שאם הם יריבו עליו, אז בסוף הוא לא ירצה ללמוד עם אף אחד מהם, וגם חבריו לשיעור לא ירצו ללמוד עם אותם התלמידים כי אף אחד לא רוצה להיות פרס הניחומים של מישהו.

אז למען הכלל, עדיף להם מראש לוותר על לימוד עם העילוי, ולהחליט שהם לומדים רק עם חבריו בלי שהם צריכים לריב.

כלומר אם כולם ירצו את הכי טוב - אף אחד לא יקבל כלום.

אם כולם ירצו משהו קצת פחות טוב - כולם יקבלו משהו.

(במקור מדובר על בחורים שרוצים לצאת עם בחורה יפה בבר, אבל גיירתי את הסיפור בשביל באי הפורום...)

כל הרעיון הוא שאם אתה לא דופק חשבון לאף אחד ומנסה ללמוד עם העילוי, וככה יפעלו גם הבחורים האחרים, אז אף אחד לא ילמד איתו וגם לא עם חבריו לשיעור.

לכן כדי לזכות ללמוד עם מישהו משיעור ו', כל הבחורים הצעירים נדרשים לשתף פעולה כאמור.

כדי לשמור על הבריאות שלהם וכו'

בתזונה נכונה מעבודה מהבית

אוכל מסודר

שתייה חמה ממש בלי סוכר

ובלי נשנושי אמצע וירדתי כבר קילו.

נכונה בעיקר מהבית שהיא תהיה מסודרת והרבה שתיית מיים

אבל מרגישים את ההבדל אחרי שבועיים וחצי לחלוטין.

תודה

סגולה לאריכות ימים

מקום העבודה שלי הוא לא המשפחה שלי.

כשרע לי, אני אקום ואלך.

כשייתנו לי הצעה טובה יותר (שכר/תנאים סוציאליים/תנאי עבודה/מרחק מהבית/תפקיד בכיר יותר וכו'), אני אקום ואלך.

כשאני מרגיש שלא מעריכים אותי, אני אקום ואלך.

כמובן לא מומלץ לעבור הרבה מקומות עבודה בזמן קצר (נראה רע בקורות החיים), תמיד צריך להיות הוגן והגון כלפי מקום העבודה, וכל עוד הם אלה שמשלמים את שכרי אני אהיה 100% לויאלי לעבודה אפילו אם אני כבר מחפש מקום אחר.

בקיצור,

אם רע לך בעבודה מבחינת היחס והתנאים, ואת יודעת שבמקום אחר יהיה לך טוב - לכי על זה. 

רבות מחשבות בלב איש וכו'...

אני מניח שבעלך תכנן להיות בבית איתך ועם שני הילדים, אבל קרה מה שקרה ואבא שלו במצב קשה בבית חולים.

אפילו אם במציאות הוא היה צריך להיות יותר איתך, אני לא הייתי שופט אותו בזמן שאביו במצב הזה. הוא צריך לבחור בין 2 אפשרויות חשובות מאין כמותן, וכל בחירה שהוא יעשה תהיה טובה אך גם שגויה במידה מסוימת.

לגבי האחים שלו - אין לו שליטה על אחיו, אני לא חושב שזה הוגן לכעוס עליו בגין זה שהוא היחיד שטורח והולך לבית החולים מסביב השעון. הלוואי על כולנו ילדים כאלה, שיהיו איתנו בעת צרה וזקנה ולא יעשו התחשבנויות עם אחיהם...

לעיתים שהייה ליד חולה במצב קשה היא ממש בגדר פיקוח נפש, משום שהצוות הרפואי לעיתים עסוק מדי בשביל לשים לב לחולה שמתדרדר כאשר אין שם קרוב משפחה שיכול לזעוק אליהם בעת הצורך. והיו שהתירו גם לחלל שבת בשביל להיות ליד חולה במצב קשה בבית חולים, ולא להשאירו לבד. 

אולי תבקשי ממנו שידבר עם אחיו, ויגיד להם שאשתו עכשיו ילדה ולכן הוא ישמח אם הם יוכלו לבוא לבית החולים בשביל להחליף אותו. לפעמים כשיש אדם אחד שתורם מעצמו כ"כ הרבה, האחרים מרגישים שהם פטורים מתוך מחשבה ש"ממילא מישהו עושה את זה, אני לא באמת נצרך". לכן חשוב שיבוא ויגיד להם שהוא זקוק לעזרתם, שאביהם זקוק לעזרתם. אולי יעזור גם לנקוב בזמנים ספציפיים: ביום רביעי השבוע אני צריך שמישהו יבוא, כדי שאוכל להיות עם אשתי והתינוק החמוד שלי.

ליבי ליבי על המצב שנוצר. ברור שקשה לך כ"כ, ברור שזה לא המצב הבריא והנכון להיות לבד עם שני ילדים רגע אחרי לידה. המציאות הזאת מורכבת מאוד, ללא עזרת האחים, אני באמת לא חושב שיש כאן פתרון שיכול להיות טוב לכולם.

ודבר שני, אני לא יודעת מה טיב היחסים בינכם ז"א בינך לבין האחים של בעלך, אני הייתי מרימה טלפון וגורמת להם להתעורר על עצמם, שייקחו יותר חלק. או לפחות לדבר עם הגיסות.

אני מכירה את מקרוב להיות לבד אחרי לידה, זה לא פשוט בכלל בנוסף שיש עוד ילד ברקע, והורים הם לא תחליף לבעל.

וגם מכירה מקרוב שהבעל הוא הקרבן של המשפחה וכל היתר לא מזיזים את עצמם, מעצבן ומקומם מאד.

(דבר נוסף, תזכרי שכיבוד הורים זה משהו שלא חוזר.

לא מזמן אמא של חמי הייתה מאושפזת וחמי לא עזב אותה דקה, ואמרתי לבעלי דחיאלק יש עוד 4 אחים ואחיות בתמונה למה אף אחד לא יכול להישאר לישון איתה, להיות איתה יותר, ואחרי שבוע היא נפטרה, ואז אמרתי, איזה שכל היה לחמי, כמה הוא הרוויח מזה (אף אחד לא חשב שהיא עומדת למות))

 ויש גם את ארגוני החסד ששולחים מתנדבים לבית חולים ומחליפים את המשפחה אפילו בשבתות וחגים (לא יודעת אם בלילה)

מזל טוב ובהצלחה.

הייתי קודם מבררת עם עצמי איפה יהיה לי יותר טוב. בבית שלי לבד כרגע, או עם ההורים. האם למרות שיש עזרה מהם, הדינמיקה קצת מעיקה והילדה לא מוצאת את עצמה ולא רגועה? אז אולי לא שווה העזרה ועדיף שקט בבית גם אם קצת קשה.

כיוון שזו לא לידה ראשונה, הייתי אישית מעדיפה לחזור הביתה לשקט שלי. הרי בלידה שניה את כבר יודעת מה צריך לעשות. לילדה שלך יש את הפינה שלה. אם היו רוצים לעזור לי, הייתי מבקשת שיקחו את הילדה אולי ליום יומיים.. או רק לכמה שעות כל יום, כדי שיהיה לך זמן לתינוק בשקט ואולי גם לישון כשהוא ישן.

בקשר לבעלך....

המצב רגיש כיוון שמדובר באבא שלו. למרות שאני מבינה אותך וחושבת שאת צודקת. אולי בעלך לא מספיק אסרטיבי לומר לאחים שלו לעזור. הייתי מדברת איתו על זה, אולי מציעה לו שאת תנסי לדבר עם הגיסות, או לשכנע אותו פשוט לנסות. גם ככה אין לכם כבר מה להפסיד. משתדלת שהשיחה הזו תהיה לא מאשימה אלא באופן שיבין שמאוד קשה לך ושלמרות שאת מבינה אותו ממש ושכל הכבוד לו וכו', את מבקשת שינסה למצוא פיתרון.

יעזור או לא, תתחזקי שזה משהו זמני. זה יעבור. אם את מרגישה כעס כלפיו גם אחרי, אני מציעה לדבר על הנושא כשהוא כבר מאחריכם. כשאין רגישות יתר לנושא. בצורה אובייקטיבית ורגועה. אולי אפילו ללכת לסוג של טיפול ללמוד איך לתקשר גם במצבי לחץ וללמוד להרגיש את השני והכאב שלו ולא להתעלם בהתרסות כלפי הצד השני. בקיצור, עבודה.

שתציע לו את זה שהיא תדבר. בהסכמתו.

לצערי, עדיין לא ניתן להשיג

בזמן שלו. 

בלי להדרש לזה בעצמך?

עונג שבת...

(בבית שלי זה עדיין כמו בימים הטובים. מיחם רגיל לשבת. ומים קרים במקרר)

בעבודה - זה כבר משהו אחר.

אני לא שוטפת עוד פעם את המיחם ימות העולם

יש אנשים שלא אוהבים להיות במקומות עם מלא אנשים ובטח כשזה מצריך מהם להיות נחמדים, לחייך ולקשקש עם אנשים ששואלים אותך שאלות.. קוראים להם introverts

כן אמרתי לחברים שלו היה לי ספרי הרב טאו בבית הייתי מוציא אותם כמחאה

(על ספרי וולדר, לא על ספרי הרב טאו)

https://www.inn.co.il/news/536784

תקשיב, אל תקרא את הכותרת רק

בגדול הוא מסביר על אותם אנשים שנפגעו מינית מולדר ואחרים שיבואו אליך הביתה ויראו את הספרים ויפגעו בלי שתדע...

אני כתבתי (לפני שראיתי את זה) למי שאחראית על הספריה ביישוב שלנו את הדברים הבאים:

בעיני מזעזע להשאיר.

האמירה בהשארת הספרים לדעתי היא לא שהספרים בסדר.

כיום הספרים שלו הם טריגר לאנשים ונשים שנפגעו.
שבאים ורואים שנותנים לו את המקום המכובד של להמשיך לחנך וללמד ילדים למרות מה שהוא עשה.

זה לא האם יש בספרים פסול.

זה פשוט התחשבות באנשים ונשים שאין לנו מושג שעברו פגיעה וכל פעם שהם יראו את הספרים במקום ציבורי בבמה מכובדת הם חוטפים עוד דקירה בלב.

כן. גם אנשים שנפגעו מאחרים, לאו דווקא ממנו

אותו דבר גם לגבי הרב טאו. כשהוא קורא למתלוננות שקרניות ושתולות שבאות לרצוח ולחסל מישהו, כשהוא משמיץ את בית הדין שנועד לתת את הגב הציבורי לנפגעות, כשהמציאות לא משנה לו כי הוא מחליט מה קרה או לא קרה על בסיס תאוריות קונספירציה - הספרים שלו והאמירות שלו גורמות לאותו טריגר בדיוק

(ויש הבדל ענק בין מי שחושב ככה ואומר את זה למי ששואל אותו לבין מי שמפרסם את זה בכוח ולא מוכן להתנצל על כך)