מנישואינו ועד היום אני מרגישה 'הדרדרות' באורח החיים שלו .. גם בפן הדתי וגם בכללי בפן הערכי, המשמעותי .. חשוב להדגיש שזה לא נובע ממקום של שינוי בדעות או באמונה ..נטו מחולשה.
אתאר- בזמנו הפנוי הוא אוהב לעשות דברים סתמיים לחלוטין שבעיניי גם מזיקים .. משחקים בפלאפון, סדרות וכו .. חוץ מהקטע הדתי שגם הולך ונחלש - לא מתפלל בכלל כמעט, מניח תפילין בסוף היום הרבה פעמים, לא קובע עיתים .. אני מנסה לנתק את הפן הדתי מתוך הבנה שזה משהו שלו מול עצמו עם כל הקושי שלי בעניין , אבל מאוד מתקשה להצליח להשלים עם אורח חיים של בטלה .. זה מתבטא בהמון דברים .. טיפוס כזה שמחפש לנוח , להתבטל, לצאת עם חברים שגם כמוהו יושבים באיזה דירה ומעשנים .. אין איזה משמעות ,אין ערכיות .. מתבטא גם בהרגלי אכילה גרועים ) מאוד השמין(
הוא אדם טוב ושאני מבקשת עזרה וכו הוא יעשה מאמץ ויעזור אבל אין יןתר מידי יוזמה, ובזמנים שהם שלו הכל פשוט סתמי וריק . מרגישה שהוא מאוד חלש מול יצר העצלנות ,מאוד נמשך לבטלה ..
זה עושה לי הרגשה מאוד רעה , מאוד מוריד את ערכו בעיניי , מרגישה שהוא נמשך למקומות נמוכים ולא עושה כלום משמעותי בחייו. מרגישה שאין לנו נושאי עומק משותפים לדבר עליהם..
עובר מעבודה לעבודה ,לא מצליח ליישב לעצמו מה רוצה ללמוד .. לפעמים מרגישה כמו אמא שלו .. קיצור מצב לא נעים שלא איחלתי לעצמי.
לא מצליחים לדבר על זה בלי להכנס למתח , אלה נושאים רגישים ..
אולי יהיה למישהו עצה שתעזור במצב שכזה ..



