אני סטודנט, נשוי +2 קטנים ואשתי עובדת במשרה כמעט מלאה, העניין הוא שאמנם מהשלב שהילדים חוזרים מהמסגרות עד שהם שוכבים לישון אשתי איתם לא מעט וגם אני נותן יד חלק מהזמן (מקלחות\אוכל\השכבות) אבל איפשהו מ19:30 כשהילדים כבר ישנים ואני מתחיל לדגור על הלימודים (ואני לא מתעסק בשום דבר אחר) - אשתי פותחת את הטלפון ורואה סדרות עד שהיא הולכת לישון! (בד"כ בשעה מספיק מאוחרת כדי שיום אחרי היא תאמר שהיא עייפה) ככה באופן טיפוסי 4-5 ימים בשבוע...
הבעיה היא שמשק הבית לא ממש מתפקד ככה 
נשארים ימים ארוכים כלים בכיור, אין אוכל מבושל בבית אחרי שנגמר השאריות של שבת, הבית מבולגן וכו'...
בקושי ביום חמישי אשתי מכינה את הסלטים (ואני אומר לה תודה רבה) כשאני ביום שישי מבשל את האוכל העיקרי (אחרי שעשיתי קניות באמצע שבוע), ואשתי באותו זמן מגהצת\מכבסת.
עכשיו העניין הוא שלאשתי יש הרבה מה להגיד לי בנוגע לאיך שאני מתפקד בבית וכמה אני לא עוזר וכמה אני לא עושה דברים בדיוק איך שהיא אוהבת ומה אני צריך לעשות באופן טבעי בבית "כי אתה הגבר", אבל אני לא יכול להעיר לה אחרי 3 שעות שהיא על הספה שהבית הפוך.
לצערי היא גם מציפה דברים הפוכים החוצה- אם מישהו מהמשפחה שלי יגיד "בטח קשה לו הלימודים" היא ישר תחזיר "וכל הכבוד לאשתו שגם כן קשה לה לא פחות וכו'..." או אם לא קדחתי חורים בבית אז כולם (חברות\משפחות) צריכים לדעת מזה שאני לא עושה מה שהיא אומרת, אבל לאף אחד היא לא מספרת שבזמן שאני יושב ולומד היא שעות רואה סרטים.
ניסיתי כבר את כל הדרכים לשוחח על הבעיה הזאת (בנעימות, בהומור, באכזבה, בביקורת). אשתי כנראה יודעת שזו בעיה אבל הבעיה רק מחריפה עם הזמן ואי אפשר כבר יותר לשוחח איתה על זה.
אנחנו במריבה לא קטנה על זה כבר כמה ימים.....
תודה על הבאת הדברים
