פורום נשואים טריים (עמוד 255)

שיהיו בריאים

דברים שאינם שקשורים במגע, 

ולפתח עולם עצמאי עשיר במקביל

כמה שיותר בחוץ עוזר

לזכור שאלו ימים שעובדים על הקשר המילולי שהוא לא פחות חשוב!

זה קשה ומאתגר ברור אבל גם צריך להחליט איך רוצים להסתכל על הימים האלו, לבכות או למצוא את הטוב

מתפללת איתך להריון מהר!

תלמדי להשלים עם התקופה הזו ואני בטוחה שההריון יגיע בע"ה= לכל דבר יש סיבה והכל לטובה

גם לנו קשה מאד גם היום ונשואים כבר לא מעט שנים. זה לא נהיה קל עם הזמן לצערי.

הגעגוע גדול. אבל כמו שאמרו, כשעסוקים , זה מסיח דעת מהמצב.

לקרוא והרבה. לחזור על הלכות נידה או ללמוד ביחד על החשיבות של העניין.

אנחנו (כזוג) מצאנו שדווקא זה עוזר לנו להרגיש את האהבה האמיתית שאיננה תלויה בדבר.

כלומר, עד כמה שאישות זה מצווה וחשוב וכד' , בסופו של דבר הימים הללו מפתחים את החלק הזה באהבה

שלא תלוי בכך. וזה חשוב מאד מאד. אז אני לא אומר שאנחנו שמחים בימים הללו, אדרבא, מבואסים רצח, אבל

מנסים גם להרוויח מזה כמה דברים

יש גברים שהולם אותם, ויש שלא.

תלוי בדגם

תלוי בגבר

תלוי בטעם של שניהם

או חשש, חרדה, לחת ועוד?

בכל אופן נשמע לי קצת מוגזם.

תנסו למצוא משהו שירגיע אותה.

אולי רסקיו, או טיפול בדמיון מודרך או עיסוי רקמות עמוק....

מיתה מזעזעת ועצובה.

כזה מין סתם ומטופש (אבל כמובן מסובב מלמעלה )

קשה

נראים זוג מקסים ומתוק

וה' שולח את כוחות הטבע לפגוע ר"ל.

ה' שולח לעמ"י סימנים שיחזרו בתשובה.

שמת לב כמה תאונות דרכים היו בחודש האחרון?

במה שקורה הקב"ה מאשים אותנו

אחת כעונש ישיר מה' והשניה כעונש שנובע כתוצאה ממחדלים שלנו

למשרד הרישוי וזה תלוי בדגם של הרכב.

בנוסף כמו שאמרו משלמים 96 ש"ח למכון שבו עושים טסטים על הבדיקה עצמה.

אם לא עוברים בדיקה חוזרת עולה עוד שקלים בודדים

וכתבי עת מתאימים?

אפילו זמן שמתאים לילדים חרדיים, ויש לא מעט חומר ומידע נקיים וטובים.

אינציקלופדיה, ספרים על החלל ועוד

נמצאת בירושלים באזור מחנה יהודה

האם היית מנסה לשחק אותה קשה להשגה מול הרגל או היד שלך? 

אשתך היא ממש כמוך . אתם נשמה אחת שמחולקת לגופים שונים.

יודע שאולי נשמע נדוש ומתוק מידיי, אבל כך אני רואה את הדברים

זה אומר שאתה עוטה מסכה במקום להתחבר ממקום של פגיעות וכנות

בע"ה )
אמרה שהם 6 שנים (!!!) בנו את הזוגיות שלהם...
ועכשיו דלתם 
"פתוחה" לכלל... הם ממש עוסקים בציבור וכו

במיוחד הפותחת , עברתי על הכרטיס שלה והיא כתבה בהתחלה שהיא לא מרגישה שהיא אוהבת את בעלה. ועכשיו היא כותבת שהיא מרגישה שזה עושה להם טוב להיות יחד הרבה. אז כן , שיהיו הכי ביחד שאפשר, שיבנו ויחזקו ויקימו בניין עדי עד. מה גם שהיא בהריון מממש מתקדם/שילדה כבר. אז בכלל היא צריכה אותו. 

ולא מתראים עם המשפחה? צריך גם דרך ארץ וטקט ולא רק ללכת עד הסוף עם "צריך להשקיע בזוגיות".זו סיסמה, נכונה, אבל כל דבר במינון.. החיים מסביב לא נמחקים רק כי התחתנתם...

להקשיב לקולות מבחוץ

להקשיב לקול הפנימי

להקשיב לבן זוג

ולקבל החלטה המתאימה לך ולכם.

מידי פעם לעצור, להקשיב ולבחון ולבדוק האם אתם במקום שמתאים , אולי הוא מקום חונק? אולי הוא מקום מפספס?

ולהחליט מה שטוב לך ולכם

אנחנו היינו כך.

וגם אצלנו זה הפריע לחברים ומשפחה.

לא התייחסנו,

כל כך נהננו , זה זמן כל כך כייף! זמן של בניה.

עד היום מזכירים לנו איך נעלמנו לנו והיינו דבק.

וזה מחמם לי את הלב. ממש.

להזכר בשנה הראשונה. פשוט מקסים!

בהצלחה.

דבר ראשון אין בזה כללים, כל זוג טוב לו אחרת

ושימותו הקנאים - לא אכפת מה אחרים חושבים!!

אבל אם זה מלחיץ אותו אז אתם נפגעים כזוג

לכן-

בשלב ראשון שתפי פעולה (חודש של יציאות ופגישות לא יהרוס את הקשר שלכם, ושנה ראשונה זו תקופה שלא תחומה בתאריך, אפשר שתארך גם שנתיים)

כשקשה לך עם זה תזכירי לעצמך שזו ירידה לצורך עליה, השקעה לטווח רחוק

במקביל אחרי שבעלך ירגיש שאת באה לקראתו תוכלי להסביר לו בנועם את אותם הדברים שכרגע נופלים על אוזניים אטומות

אין לך מושג איך דברים מתקבלים אחרי שמגלים נכונות לעשות מה שטוב לשני

לי זה היה בכיוון הפוך

בעלי לא ממש אהב להיות אצל ההורים שלי

אז אני לתקופה הורדתי פרופיל לחלוטין

לא היינו נוסעים כמעט להורי (ובמקבילך נוסעים המון להוריו)

ואז אחרי שהאנטי אצלו נרגע יכולנו לשוחח באופן לוגי ורציני ולהחליט מה נכון עבורו, עבורי, כלפי ההורים וכלפי שמייא

היום הקשר מכבד אוהב ונהדר ביניהם

אבל אם בעלך צריך חברה תתני לו את זה

הרבה זוגות מתכנסים בשנה הראשונה- הרבה בגלל שחושבים שככה צריך (כי שמעו שיעורים על השנה הראשונה וכו) ויוצרים מציאות של נתק שאחר כך קשה לגשר עליה, בין עם המשפחה ובין עם החברים וחבל

לדעתי תבנו את היחד שלכם לבד וגם ביחד עם החברים והמשפחה, זה יוצר קשר אישי וחברתי בריא יותר ונורמלי יותר גם בינך למשפחה ולחברים שלו ושלו למשפחה ולחברים שלך

נסו לסנן רעשעי רקע וקודם לחשוב מה טוב לכם.

אחרי שתגיעו להבנה מה *אתם|* מרגישים תקשיבו לאמירות מבחוץ ותחשבו אם זה נכון לכם

נשמעת כמו אחת שהיתה חברה של סבתא שלי האהובה שנפטרה ממש לא מזמן

כמה געגועים יש לסבתות 

לדור שהולך ונכחד... הזכרת לי גם את סבתא רבה שלי.

שנזכה ללמוד וליישם

נשמע שהייתה אשה גדולה.

חבל על דאבדין

לא נוגעת בהם. גם אם תתעכב קבלת התואר וכד' זו לא אחריות שלך. הוא פשוט לא ילמד אחרת.

לאט לאט יתרגל לקחת אחריות.וכך תספחי לתחומי אחריותו דברים נוספים.

ניסיתי לעשות את זה עם בת בגיל תיכון. כלומר, לא לעשות עבורה דברים שהיא זו שצריכה לעשות. כמעט לא הסכימו להגיש אותה

לבגרות בגלל משהו כזה. את הלקח שלה היא למדה ומאז אחראית (לפחות על הדבר הזה..)

 ויעשה בעצמו.

לגבי חוסר האונים שלו, זה המצב. 

אולי לכתוב משימות ולתלות במקום בולט יכול לעזור

לעצמי עשיתי, עכשיו יש לעשות את שלו.
אני אגיד לו לעשות, נראה אם יעשה לבד.... אעדכן בתוצאות .בע"ה

לתת לו תחומי אחריות שיהיו אך ורק בשליטתו
אפילו כאלו שאת עושה ברבע מהזמן ממה שהוא מצליח -
זה יעניק לו גם קצת אגו שכל כך חסר לו, ובעיקר יוריד ממך במשך הזמן עוד ועוד תחומים שכרגע נופלים עלייך.

לגרום ל"הרמת ידיים" ככל הנוגע לביצוע משימות ומטלות וחוסר יכולת (נדמה כחוסר יכולת אבל באמת זה חוסר ביטחון ) 

ואמונה באשר לביצוע משימות. האם יש משהו שלו אישית חשוב מאד שבו הוא כן לוקח פיקוד?

אם כן אפשר להעצים אותו בנקודה הזו ומשם לפרוח

מרגיש לי שמוריד מהנשיות שלי..
כי כאילו אני האחראית על הכל , ואז באינטימיות קשה לי לשנות גישה ... כאילו הבנת ?
אשמח לעצה!

אולי ה"סטיגמות" שטפו לי את המח...
 

שאת בשלה להחלטה עדיין.

אל תלחצי ממנו וקחי את הזמן שלו את זקוקה לברר את תחושותייך ולהתייעץ במקרה הצורך.

אם את מפחדת אל תתארסי. 

זו החלטה כבדת משקל שלא עושים כל יום, ומצד שני ברור שאם זה צריך להיעשות אז כדאי שזה ייעשה.

לא משנה מה תעשי, חשוב לעשות זאת בלב שלם ורגוע.

ממליץ בחום במצב כזה להתייעץ עם בעלת מקצוע שמתמחה למקרים מסוג זה (רצוי בעלת ניסיון).

2-3 שיחות ייעוץ יכולות לשפוך אור וטוב על כל התמונה.

יש את רחל שנלר מבית שמש שהיא ממש טובה.

מצרף מספר: 052-8990114.

בהצלחה!

נקיון הבית.

סידור הילדים.

משך זמן הבילוי הזוגי.

אופי הבילוי.

קניות.

איך מצליחים להגיע למצב של שיתוף פעולה.

לחיים משותפים בלי כל הכעסים האלה. הריבים

היא אומרת שהיא לא יודעת מה אני רוצה ממנה. ויש פערים, וככה היא, ושאני צריך להפסיק להגיד לה להשתנות.

לא ראיתי שום שיפור.

במציאות בפועל זה הופך לחיים בלתי נסבלים

מה שעושה את החיים לבלתי נסבלים זה משחקי אגו מי חשוב יותר, מי נכנע לשני וכאלו לא אם מנקים בצורה קצת שונה ממה שאתה רגיל..

מבינה אותך שזה קשה לך שאתה מרגיש היא לא מכבדת אותך ומקשיבה לדבריך.

אבל אתה צריך להשלים עם זה שהיא שונה ממך, לנסות לראות מה הדברים שהיא טובה בהם, להחמיא הרבה!!

מותר מדי פעם להעיר בצורה נעימה רק אחרי מחמאות וכו על משהו שמאד מפריע לך. רק ככה יש סיכוי שתקשיב לך.

מאמינה שאם תתנהג אליה באהבה וכבוד היא תלמד גם לכבד אותך.

חוץ מזה לדעתי האישה אמורה להחליט בבית על הנקיונות, בגדים וכו ואתה על תקציב, ענינים רוחניים וכאלו. לא שזה מוכרח להיות ככה ומומלץ כמובן גם לשמוע תמיד גם את דעת הבן זוג אבל אני חושבת שזה יסדר לכם את הענינים אם כל אחד אחראי על התחומים שלו.

תודה על ההמלצה להחמיא.

אני מחמיא הרבה.

כל יום. כמה פעמים ביום.

אבל לא בקשתי לחיות לידה, בקשתי שיתוף פעולה.

היא אמרה שהיא לא יודעת. 

אז אני לא יכול לשתף פעולה עם כלום

לאו דוקא של בניין שלם.

אנחנו מודעים למה שקורה בנינו.

והיו הצלחות מסויימות.

אבל ההרגשה שלי, האי נעימות שלי לא נפטרה. 

לגבי נקיון הבית

אני חושבת שהנכון הוא שכל אחד יעשה מה שביכולתו.

בלי התחשבנויות של מי עשה מה וכמה פעמים.

ואם יוצא מצב שלאף אחד אין זמן לטפל בבית, אז או שמוצאים יום למאמץ מרוכז ומאפסים,

או שמביאים עזרה חיצונית.

ובשאר הנושאים, הכל צריך להיות בדיבור. כמה אני יכול לבוא לקראתך, וכמה אני יכולה לבוא לקראתך. 

על מה אין מצב שאני מוותר , ולמה זה כל כך חשוב לי.

תחשוב על הרמת חיים שהיא מכירה. יכול להיות שהיא כן באה לקראתך ואתה לא רואה? כי לך זה נראה ברור מאליו..

וכן, לצפות שהשני ישתנה לכיוון שלך, בלי לחשוב איך אני משתנה לכיוונו, זה ההיפך מזוגיות. 

מצטרפת להמלצה של לדבר לדבר לדבר, ובעיקר להקשיב.

מועיל מאד גם לגברים.

להרשם לסדנא/קורס/טיפול זוגי אצל מטפל טוב.

לדבר ביניכם זה טוב אבל זה יכול להיות גז בניוטרל. צריך ללמוד תקשורת זוגית

בדרכ זה לא בא טבעי. גם אם זה נשמע לך מייאש או מוזר.

מכירה סדנא? אנחנו בטיפול.

והבנתי את שורש הבעיה. 

כאשר אני מציג אותה, הן טיפול והן מול האישה המצב משתנה. 

גם כאשר כתבתי, כמה פעמים בדרכים שונות.

לא ראיתי פתרון

את לא מצפה לדעת הכל מפנס בודד..

פעם אתה תוותר על משהו ופעם היא.

גם פיתרון (זמני) וגם אחלה משחק.