פורום נשואים טריים (עמוד 261)

...

רוצ'נוי=ידני
פרטיבוטנקוביי=נגד טנקים
גרנטומיוט=מטול רקטות

נשק רוסי

מתנצל שהוטעתי.

אשתי פעם שמעה אותן.

תעשי גוגל, לא מכיר

נחמד
פשוט היינו לפני כמה שנים

אם לא השתנה משהו בשנתיים האחרונות אין בשגרה מלון מהדרין באילת
אבל הייתי שואל באתר של כושרות

להתמודד עם זה ואם שניהם רוצים בכלל, אני מכירה כמה סיפורים של זוגות שמדהים שהם הצליחו להתגבר על כל המכשולים ונשארו יחד..ב"ה

ויצאו מהם מחוזקים.
הרבה פעמים אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים וכדאי לקבל עזרה מקצועית

נמצאים במשבר, לצערי לא נראה שיש עם מי לדבר כדי להציל
כדי להציל יחסים ממשבר, יש הרבה משתנים, כגון: אמון, רצון להציל ורצון לעבוד לעיתים קשה, לדעת לשים את האגו בצד, לדעת לסלוח ועוד ועוד.
אין נוסחה של קסם, אבל אלו בערך המרכיבים שצריכים להיות אצל שני הצדדים.

כשהכל מנוהל על פי תורת חיים.
החל מההיכרות
עובר בחתונה והחיים יחד כמשפחה קטנה, כזוג נשוי לאחריה
ועד להתרחבות שבאה לאט לאט.


גם כמשפחה, האבא והאמא מצליחים לנהל יחד את המפעל הזה של חינוך הילדים ודאגה להם, תוך טיפוח הזוגיות שלהם
בשגרה ובזמנים מיוחדים יותר.

יכול להיות שבתור רווק כל העניין של יחסי אישות נראה לך כמו משהו גס ולא ראוי. בפועל גם חיי אישות מגיעים ממקום של אהבה וקרבה, זה אומנם שונה בכל מני אספקטים מאהבה לילדים, אבל בסך הכל זה מגיע ממקום שהוא טבעי ונכון.
אפשר באותה מידה לשאול איך אפשר להיפגש עם חברים, להריץ צחוקים ושטויות ואח"כ ללכת להורים ולהיות יותר רציני ומיושב.
אנחנו בני אדם מורכבים ומסוגלים להתאים את עצמינו לסיטואציות שונות עם אנשים שונים.

אחת, בין בני הזוג, שבה המון דברים קורים, בכל הרבדים. והילדים בכלל לא אמורים לדעת מה קורה. (בטח רואים קצת, אבל לא את התמונה המלאה)
והשניה בין ההורים לילדים. שבה ההורים הם , מבחינת הילדים, חזית אחת.

שיש לך קצת טעות בדמיון שלך על "חיי אישות", אם אני מבין נכון את שאלתך.

 

מי שאצלם חיי אישות סותרים את "אבא ואמא חמודים ותמימים", חושבני שזו בעיה.

 

יש אהבת המשפחה על כל צדדיה. יש צדדים שמשותפים לכולם, ויש צדדים של צורות ביטוי שונות לעיתים, ביחס לחלקים השונים של  המשפחה. אם אדם יחשוב שחיי אישות זה משהו פראי ומושחת נוסח ה"תרבות" הקלוקלת, אז יכולה להיווצר תחושה של סתירה.

אבל כשכל מעשיך לשם שמיים, הכל מתוך אותה מגמה - כל דבר תופס את מקומו וזמנו.

הרי מתפיסה כזו, ניתן יהיה לשאול את אותה שאלה, על סתירה כביכול בתוך היחס בין בני הזוג עצמם, בין ה"חמודים ותמימים" לבין חיי האישות. אז זה לא אמור להיות כך. כדאי, כשמגיע הזמן, לללמוד ולעיין במקום הנכון של כל דבר, בעניינו, במשמעותו, ובמה שהוא אמור לבטא. גם להבחין אולי בין מה לכתחילה ומה בדיעבד.

קודם יש את הביחד לבד אח"כ הריון
אח"כ תינוק אח"כ הוא גדל והמשפחה גדלה.
זה בהדרגתיות מסוימת. וגם יש רמיזות וקריצות.
וכן בהמשך כשהם גדלים יוצאים לבד לצימרים, לחו"ל לטיולים. וכמובן שיש את המשפחתיות רוב הזמן

הם גבר ואישה 

א'- ממש יפה על החשיבה , ב'- זה באמת קשה לפעמים .... לומדים עם הזמן  , ותמיד אפשר ללכת ליועץ נישואים

אני בעל, אבא, מטפל, מדריך, מורה, מפקד בצבא ועוד...

שאלה קצת מוזרה לי, חייב להודות

ילדים לא נולדים מיד.
קודם כל מתרגלים לחיי זוגיות. במיוחד לדוסים זה באמת הלם כל נושא היחסי אישות אחרי החתונה.
אני זוכרת שהרגשתי לא נעים כאילו כולם יודעים מה אנחנו עושים. ואיך בכלל עושים דברים כאלה.. ומה כולם כך?
מתרגלים שזה החיים. ויודעים להפריד. ליד הילדים מראים חיבה בצורה אחרת.. אבל זה משהו יחודי שרק בין בני הזוג. ואף אחד לא צריך להיות שותף.
לכן ניראה לך שליד הילדים הם רק הורים נחמדים ותמימים.

@אלעד לטיפולך נראה לי לא ראוי וקיצוני

בעיקר לצקצק

לפעמים ביצרים 

 

לפעמים בצורך 

 

אבל בגדול אם נצא מנקודה מושלמת של אהבה אז זה אהבה שונה 

רציתי את הצבע השזוף כי בעיניי זה היה יפה אבל כמו עוד כמה פרטים ברשימת מכולת...- קיבלתי הפוך!
הוא בהיר אבל ממש
ויפה יותר מכל דמיון קודם שהיה לי

(מה שכן היה לי ממש קשה לשמוע על אתיופים וזה הרתיע אותי אז פסלתי מראש בלי לנסות אפילו)

תמיד נמשכתי לכהות, לתימניות, ספרדיות
בסוף התחתנתי עם ג'ינג'ית מהממת עם נמשים

בתור בחורה שחומה, העדפתי בחור בהיר.
מהאלה שתמיד רוצים הפוך ממה שיש להם.
אבל בסוף כשהגבר שלי הגיע הצבע עור לא שינה הרבה

והנה, ב"ה,
אני עדיין רווקה

קיבלתי ובהחלט היה חשוב לי.

שהוא ידבר איתם...

מקום זול שתוכלו לחסוך

לא מבינה למה לגור על חשבונם זה לגיטימי, ולבקש עזרה מההורים שלך זה לא?!
את לא צריכה לבקש את יכולה פשוט לשאול. אולי ההורים שלך רוצים לתת אבל חושבים שכעת זה לא שייך כי יש לכם איפה לגור..

מקבלים אחרי שמקיים את הקוד מהדורה מודפסת או וירטואלית?

מה יעשה מי שיש לו ערכה ישנה לשדרג לחדשה.?

שכויח!

נכון להרגע הוא עובד באתר בעקבות עדכון של איזשהו תוסף שדפק קצת את המערכת כניסה לכרטיסי הבונוס. עובדים על זה כדי שיסתדר.

בכל אופן גם בערכות הישנות יש את קוד הכניסה, הוא מופיע בגב חוברת ההוראות.

אם אתה מדבר על כרטיסי ההרחבה בתחום האינטימי, הם גם ככה לא חלק מהירה ונמכרים בנפרד, פרטים פה: כרטישיח אינטימיות • כרטישיח - האתר הרשמי

ההבדל בין המהדורות הוא בתוספת משחק חוויתי שמפתח יכולות הקשבה (ולא רק מודעות עצמית ויכולות שיתוף), בהמשך יהיה אפשר לרכוש רק את תוספת המשחק.

עכשיו במבצע shopping IL הנחה של 35% ואין לי קשר למפתחים!

פשוט קניתי וגם אני מרוצה...

זה באמת מבצע שלא נחזיר בקרוב...
ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי
המבצע מסתיים הלילה בחצות.
90 במקום 139 - למהדורה החדשה!

רק מה שכן, מדובר על רכישה מוקדמת.
הערכה בדפוס בחו"ל, תגיע בסביבות אבל הקרוב בעז"ה

הייתי שמחה להזמין אבל ראיתי זאת רק עכשיו..

במהלך היום המחיר יוחזר ל99 במבצע לרכישה המוקדמת

אתה בחור נחמד.
והיית אחד מכוכבי הפורום ולכן גם "העלו אותך על המוקד".
לא יודע אם מה שאמרו לגביך נכון או לא.
אני לא בוחן כליות ולב וגם לא משמרת הצניעות.
מה שלי צרם ואני חושב גם לגברים אחרים זה היה תגובות קבועות לטובת המין הנשי.
בין אם זה היה בשרשור על סרבנות גט או עזרה בבית או כל דבר אחר תמיד דיברת כאילו אתה אישה.
מילא אם היה לך שלום בית הייתי מבין..אבל אתה בעצם מספר שאתה נותן ואתה שותף והכל אבל בנישואים שלך זה לא מצליח.
זה נותן את ההרגשה כאילו אתה סוג של טרול .
אני לא מכיר גבר אחד שחושב כמוך..לכן אתה נראה לי סוג של זיוף..או אישה בניק גברי

לא התכוונתי לפגוע ולא כתבתי משהו שעלול לפגוע אז אני מתאר לעצמי שלא נפגעת .
אז?
באחד השרשורים כתבת שאתה מוכן לשלם אלפי שקלים מזונות..זה השותפות שאתה כל הזמן מדבר עליה? הנשים רוצות שותפות רק במה שנוח להן..ואתה בתור גבר הולך לאכול אותה.
עזוב אחי..מקוה שהתעורר..
ב 11 בלילה שאתה עושה כלים תחשוב על זה כמה אתה לא שווה לאשתך וכמה אתה נרמס והכי קטע שאתה מאמין שזה נכון..

גבר נשוי כ 18 שנה -עבודה מכובדת ואדם בריא ב"ה . לא טרול !

כיפה סרוגה ולא" שונא" חרדים...
פשוט לא מסכים ברוב הנושאים ...


נישואי בוסר וחוסר התאמה כמעט מהתחלה...

מאמין בשותפות מלאה במטלות הבית...

בעד שותפות מלאה בחיי הנישואים....


לגבי גירושין - כאשר יש ילדים אני אחראי לרווחתם ולא בורח מזה כמו שפן יקבלו מה שמגיע באהבה רבה

אבל אין ולא יהיה שיוויון.
למה אשה צריכה לקבל כתובה? כי היא יכולה ולא כי מגיע לה.
אחלה שיוויון
לא דיברתי על לדאוג לילדים זה 99 אחוז מהגברים יעשו גם בלי בתי משפט.
שם איתך כסף שאם חס וחלילה תגיע לגירושין אשתך תשכח את כל השיוויון ותרצה רק כסף.

החלש במשוואה

 

 

אז עכשיו חזרנו לזמן התורה???
מעניין..
בשביל עזרה בבית האישה עובדת אבל בשביל לקבל כסף היא הצד החלש..
אז אתן קניין של הגבר או לא?
פשוט נמאסתן..

דיברתי על איפה הרעיון התחיל

אתה גורר כל דבר למלחמת המינים.אני  לא אגרר לשם.

שבוע טוב

על זמן התורה
ושאין לך מה להגיד את לא רוצה להיגרר לשם.
הרי אין לך הוגנות כמו לרוב הנשים..
אז באמת חבל להיכנס לויכוח הזה
שבוע מבורך

התורה היא תורת חיים

ורק דברים שלא ניתן לקיים אותם בהעדר בית מקדש, סנהדרין וכו' - לא מקיימים. כל השאר תקף לכל דור.
ואין דבר כזה ב"זמן התורה" בעניין הזה.

אין לי מושג על מה הוא מדבר, אבל מתגובתך אפשר להבין. בכל מקרה, תניחו למישהו שלא בדעה שלכם, אלא אם כן ביקשו את דעתם, או תגובה שחייבת התייחסות ברמה של "לפני עיוור לא תתן מכשול", או שזה משהו שנוגד את ההלכה ויש מצווה להוכיח, וגם זה בבחינת "ולא תשא עליו חטא", זאת אומרת, בלי לפגוע ולהעליב, כי מצווה שבאה בידי עברה - עברה.

שבוע טוב לכולם.

תזכור, שבחיים יש תמיד את האחוז הזה, שלא יסכים איתך ושאפילו לא יאהב אותך- ברמה הזו.
אל תתרגש מכל תגובה, לפעמים מגיבים פה מתוך אמוציות, מתוך המקום הפגוע של עצמם, מתוך ראיית העולם המצומצמת שלהם.

אבל בסה"כ כולם פה בסדר, עם אכפתיות ואהבת ישראל. ומי שלא, שיהיה בעינייך כאחד שצריך לאהוב אותו אהבת חינם (גם שלא מגיע לו), והוא חלק מעבודת המידות שלך.

הנישואים שלי לא הצליחו ולא בגלל היחס שלי לנשים

יש נשים שרוצות גבר במובן "הישן"...

לא אומרת שתמיד צריך להיות לטובת האישה אבל גבר שמביע דעות שונות ומבין שלאישה מגיע מזונות וגט ולא רואה השפלה בלשטוף כלים ומקריב מעצמו בשביל זה מגיע לו שאפו

בשם פסיכולוג ידוע, ובפרט בין בני זוג.

סלח לי!!!!!!!! סלח!

שימושי להרבה מצבים

לעשות חלוקת מטלות ומשימות שבועית ברורה.
וכל אחד אחראי לבצע את המטלות שלו בזמן שהוא בוחר ולא להתערב אחד לשני מתי הוא מבצע אותם. העיקר שכל אחד יעמוד במטלות שלקח על עצמו.

להשכיב את הילדים - צריך בזמן, אבל כלים בכיור - שיחכו, אם הוא רוצה לשטוף בשתיים בלילה, עניינו.

ותראי שיש אישה שצריכה עזרה
ויש בעל שמוכן לעזור.
זה כבר טוב...
עכשיו, לאישה יש צורך לקבל עזרה בזמן מסוים
והבעל יכול לתת אותה בזמן אחר.
האם האישה יכולה להבין את הצורך של הבעל?
האם הבעל יכול להבין את הצורך של האישה?
זה קודם כל. לדבר, להסביר, לברר. להבין את המקום של שניכם.
ואח''כ למצוא פתרון.
אולי את תשאירי חלק מהדברים ו הוא יעשה כשיוכל.
אולי פתרון אחר.
אין מה לעשות, אם כל אחד יתבצר בצורך שלו הכעס ימשיך ורק יגדל ויגדל.
והנה הזדמנות טובה לעשות עוד צעד קטן קדימה להעמקת הקשר.

תני בראש ותפסיקי לבכות

העיקר שיהיה שותף

 

 

לי הכיור מחכה גם עד 23 בלילה

 

בבוקר יש כיור נקי

 

תביני גם אותו

 

אל תישברי -- את המטלות שלו תימחקי מהזיכרון

 

ותמיד קחי נשימה עמוקה

האיש שלי לא ״עוזר״ לי, הוא עושה מה שצריך בבית, ויש דברים קבועים שהם משימות בלעדיות שלו. הכלים נניח זאת אחריות שלו, והם יחכו לו עד שיתפנה, אז אם הוא מעדיף קודם לסיים משהו שקשור לעבודה ואז לשטוף אותם מה אכפת לי? אני יודעת שהם ישטפו בסוף.

אל תהיי אחראית עליו כח את לא

מה הביג דיל תגידי לו שאתה מסיים אתה צריך לעשות מה שכתוב בדף גם על תגידי לו א ב ג ד ה ו ז ח ט י זה לא יסתיים טוב

זה חלק מהחובות שלו - בבית, וחלק מזה זה לעמוד בשטף הזמנים והצורך.
צריך לעבוד על הסבלנות ולהתאמץ להשאיר לו את העבודה לאחר כך רק מהסיבה שאת מרגילה אותו שהדברים נעשים מאליהם כשהוא לא עושה.
וזה לא נכון לאף אחד מכם.

אל תשמרי בבטן, ומאידך אל תכעסי.
דברי איתו על זה מתוך מקום שמאמין בזה שזאת חובה שלו, ומתוך מקום שמאמין בו - שהוא לא רוצה לגרום לך צער.



וכמו שאמרו קודמיי - לחלק מראש תחומי אחריות.
ולהסיר מעצמך אחריות במה שמחוץ לתחום שלך, גם אם קשה...
אבל גם שם, מותר לך לבקש בכבוד שזה יעשה כמו ובזמן שאת רוצה...

אלו דברים די מקובלים וטבעיים אצל רבים, שבעבודות הבית, האשה מיומנת יותר, לוקחת יותר. יש תחומים אחרים שבהם האיש.

הרי אף אחד כאן אינו יודע למשל עד איזו שעה הוא עובד ועד מתי היא.

 

זה יפה גם כשלוקחים כשותפות, אם זה בא באופן טבעי - אבל אין צורך לנסות להנדס את העולם מחדש.

 

ב. כדאי לרדת מהתפיסה הזו "שייעשה כמו ובזמן שאת רוצה". זו תפיסה כמעט "אלימה". לדעתי גם היא מושפעת מתפיסות "כאילו חדשניות", שבסוף הנשים הן שמשלמות עליהן את המחיר הכי יקר, כלשאיש שמגלה סבלנות, נמאס באיזשהו שלב מהיפוך היוצרות של "והיא תשלוט בך"... (כמובן, נכתב קצת בהומור וקצת בהקצנה - מניח גם שזו לא הכוונה, אבל זה מה שיכול לצאת מדברים כאלה).

יש לו סדרי עדיפויות, לה יש סדרי עדיפויות - ובכלל כעדותה היא "פרפקציוניסטית" - אז לומדים לחיות אחד עם השני. לא "לחנך" את השני, אלא לכבד את אופיו. כשנוהגים כך, אז בדרך כלל קל יותר במה שבאמת חשוב - ולא רק כי היא "פרפקציוניסטית ואין לה סבלנות לחכות".. - לבקש שדברים הכרחיים ייעשו מוקדם יותר, אם אפשר.

 

ג. לדבר מתוך "מקום שמאמין בו", צריך להיות כפשוטו. לא רק מקום "שמאמין שאינו רוצה לגרום לה צער", ולכן אמור לעשות כרצונה.. אלא מקום שמאמין שגם לו יש סדרי עדיפויות, ואישיות ואופי. כמה שפחות מנסים לכפות דברים אחד על השני - כך בריא יותא. כך גם אפשר לדבר יותר ודברים נשמעים יותר.

במיוחד כשהרצון הזה הוא רצון משותף לשניהם, גברים צריכים להיות שותפים בעבודות הבית.
וראיתי לצערי מספיק בתים שבהם הגבר עושה טובה שהוא "עוזר" כשאישתו כורעת תחת הנטל.

ועוד יש מקומות שבהם לימדו אותם (את הגברים) שגבר צריך ללמוד, ואם הוא לומד, הוא לא צריך לעבוד.
אישתו תעבוד.
אבל לעשות את העבודות הבית, הוא לא מסוגל. לא בנוי לזה...
אבל אישתו, לעבוד, כן.

במציאות שבה נשים יוצאות לעבוד, גבר חייב לקחת את העול בבית כשותפות. חייב - מהסיבה הפשוטה שאישה היא בן אדם, ובן אדם הוא יצור בעל כוחות מוגבלים. (וברור שבמציאות מתוקנת מדברים ומסכמים מה הוא מסוגל לעשות ומה לא).
במיוחד אם זאת מציאות שהוא בוחר בה.
הבחירה צריכה להעשות לשני הכיוונים.

אם האישה עוזרת בפרנסה כשבא לה וכשהיא מסיימת את כל ה"עניינים האישיים שלה", לגיטימי שהגבר שלה יעזור לה כש...

אז פה אני חולקת על זה.
(אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, משום היה היה לי ברור שהיא מפרנסת, ועכשיו לא כל כך).

ולגבי ה"יעשה כמו ובזמן שאת רוצה".
אין שום סיבה שלא יהיה מותר לבקש בכבוד כמו שכתבתי בתחילת הציטוט שהבאת.
לא רואה בשום בקשה משהו אלים.
זכותה לבקש.
לבקש שכשהוא עושה ספונג'ה שירים את הכסאות, ולא כמו שהוא מאמין שצריך. כי באמת נשים מבינות בזה יותר.
ושזה ייעשה ביום שישי בבוקר ולא בלחץ של רגע לפני שבת כשהילדים מסתובבים בין הרגליים.
יש לו סדרי עדיפויות, אבל גם לה יש. סדרי עדיפויות חשובים לא פחות.
ומותר ורצוי לדבר עליהם ולבקש.
אין פה מנהל חשאי עם עניינים אישיים ועובדת בית. יש פה זוג. ובזוגיות מדברים וכל אחד מתחשב באחר.
ורצוי שהיא תדע שמותר ומגיע לה לבקש מה שהיא רוצה (בגבול הסביר כמובן) כמו שלו מותר.
רק שיש נשים שפחות מעזות לבקש, ולפעמים צריך להזכיר להן.
זה יוצר כעס מיותר וכדורי שלג מתגלגלים של בעיות בשלום בית.

ולגבי מה שאתה רואה כפיה, כבר אמרתי קודם.
סדרי עדיפויות באופן הדדי, ומותר לדבר עליהם בכבוד.

וזה בסדר שנחלוק.
הסברתי כי ראיתי צורך, אבל אין לי על מה להתווכח מעבר לזה...

מקובל גם בהרבה מקומות לדבר בסלולרי בנהיגה ולגזול זיתים מדוכן החמוצים בסופר, ועדיין לא יהיה זה מוצדק והוגן ובסדר.

אם יש תחום שבו יותר טובים באופן טבעי בסדר שבו יתמקד כל אחד.

בקניני תורה נאמר נושא בעול עם חברו. לא הבה לא נשכח.

לעזור אחד לשני, זה דבר מאד גדול. מלא רצון טוב. לפעמים יותר מ"שותפות", שהרצון הטוב מובלט בה פחות.

 

כמובן, שבכללי בנישואין יש "נושא בעול (משמח) עם חברו" - והיא חברתך ואשת בריתך.

 

אבל יש דברים שטבעית נתפסים/מורגשים בהרבה מקומות ואצל הרבה אנשים/נשים, כשייכים ביחוד לצד אחד. לא הייתי מציע לוותר כ"כ מהר על התחושות הללו - בוודאי כשאשה אומרת אותן ומעירים לה בערך ש"אופס.. טעית בהגדרה המודרנית"..

גם - להבדיל בענין - כשאשה יולדת, השותפות של האיש תהיה בעזרתו. כשהילדים יגדלו, זו תהיה שותפות. כשהאיש ילמד את בנו תורה, אז אשתו תעזור לזה.. 

 

 

ברור, שגם במקרים כאלה, כאשר עזרתו של האיש כבר נצרכת, הוא לא צריך לראות את זה כעושה איזה גמ"ח, אלא כחלק מובנה ומשמח ממשימות הבית המשותף.

 

בעצמך כתבת, "אם יש תחום שבוא יותר טובים באופן טבעי"... נו, הרי על זה מדובר. כל השאלה, האם יש לגיטימציה למוסכמה שנשים, פעמים רבות, "באופן טבעי" רואות מטלות ביתיות כ"שלהן". לדעתי יש לכך לגיטימציה - ויש בזה משהו ששייך להבדלי האופי בין גברים לנשים.

 

איש עם מידות טובות, יקח על עצמו דברים בבית, גם בלי "הגדרות" טכניות למיניהן. בין אם זה עם הילדים, בין בתחומים אחרים.

האיש אינו איזה פרילנסר, ברצותו מפנה את הצלחות מהשולחן וברצותו אינו. או מוכן ברוב טובו ו"עוזר" ועושה.

אני מסכים ברוב המוחלט של דבריך, רק משהו חשוב שהאיש ואשתו, בצד אחד הם, באותו צד כך שאין "שייך לצד אחד" אך בודאי שרק לפי שגרת הלשון נאמרו.

ויה"ר

הרי לא מדובר שאדם פורק מעליו את חובותיו המשפחתיות, ואת מחויבותו הטבעית אליהם.

 

וגם בנושא הספציפי, לא כדאי להפריז. לא התייחסתי לאיזה מישהו שחושב שעשוה טובה אם מפנה צלחות... אטו ברשיעי עסקינן..

 

ובוודאי שהם "בצד אחד". זו הנקודה של כל מה שכתבתי. ודווקא בגלל זה, חבל לסדר כללים טכניים מידי. גם האדם הוא אחד, ובכל זאת הוא טועם עם הלשון, מרים עם הידיים, רץ עם הרגליים, מרגיש עם הלב.. והכל אותו אדם. אדם עם לב ועם שכל.

תודה!

שדבר אחד יעשה לפני כל העניינים שלו-
האם יסכים, והאם יתן לך הרגשה טובה?

וגם על התשובות שפחות התחברתי תודה!
אני מודעת שיש מחויבות לכל אחד
ששותף בבית .
קראתי לזה עזרה פשוט היה ככה בשלוף לפרוק איך שהרגשתי.
כשהאיש היקר שלי סיים את עיסוקיו וראה שהבית מפוקסס לא דיברתי איתו למרות שהוא ניסה לדבר שתקתי!
העדפתי לשתוק כי כעסתי מאוד
שאין התחשבות .
וידעתי שאם אדבר אוציא את דברי הנוקבים בלי חשבון אז פשוט פרקתי כאן
בתכל'ס אני טיפוס פרפקציוניסט
המטלות שלו ממש לא רציני
כך שהדברים שהוא עושה ממש בקטנה אבל בזמן שאני רוצה לסיים עד שעה מסויימת זה עוזר לי המון!
אין מריבה מי יעשה מה זה פשוט הזמן .

אבל את צריכה לדבר איתו.
ושימי לב, אם יותר לי לומר לך, שכל מה שאת כותבת הוא מאוד ממוקד סביב עצמך.
אין התחשבות מצידו, המטלות שלו זה לא רציני.
אולי גם מצידך צריך התחשבות?
אולי עבורו המטלות האלה הן יותר רציניות ממה שאת מרגישה?
לא יודעת, צריך לראות מה הוא מרגיש סביב הענין.
אבל על עוד הוא מרגיש שהוא בסדר, ולא מבין למה את כועסת, זה לא טוב. את צריכה לדבר איתו על זה.

אם הוא צריך לסיים את המשימות שלו ואחכ הוא מוכן לסייע המצב טוב. תנסו לראות מראש איך מכניסים גם דברים שאת רוצה שייקרו ללוז שלו או אפילו להשאיר בלוז שלו שעה אחת לבלתמים. תנסו לעקוף את הבעיה. תיאום ציפיות ותקשורת מקרבת זה בסיס חשוב להתנהלות נכונה.
תנסי גם לחשוב על כל המעלות שיש בו ואיפה הוא לוקח יוזמה ועושה במקומות שאת בוחרת לשחרר. שנראה כל אחד מעלת בן זוגו

הצחקת עם הכותרת

כאילו גבר הוא חינוך מיוחד.
לא מסכימה.
מה שכן- עצתי לך לא להנחית מלמעלה ולא להנחית לוח זמנים אלא משהו יותר כללי.שהוא מנהל של עצמו.
משהו כמו- יש סתימה בכיור בשירותים וההורים שלי באים שבת- כשתוכל אנא תקן.
ככה הוא מחליט מתי לעשות ובשבילך זה נעשה

האופי שלהם מונע מהם להבין ניואנסים בתקשורת עם האישה. והדבר יוצר מחלוקות.
אצל האישה נאגרים מחלוקות לא פתורות עשרות בשנים ( והיא טורחת להזכיר את זה בכול קונפליקט" אתה זוכר שלפני חמש שנים .... אז עדיין אני זוכרת את זה")כשהגבר 5 דקות אחרי המחלוקת כבר הספיק לשכוח במה היה מדובר.
אצל הגבר אם לא אומרים לו ומסבירים מה קרה הוא לא יבין
אצל האישה מספיק שהיא תשלח לו סמיילי מבועס ותצפה שהוא יבין שהיא רותחת עליו...
לנשים יש ראיה רחבה- היא יודעת בדיוק איזה בגדים יש בחדר השני מצד שמאל על המדף השלישי שצריך לקפל
אצל הגבר גם אם יהיה טיטול מסריח על הריצפה הוא ידלג מעל ובכלל לא יבחין בקיומו.
גברים ממאדים ונשים מנוגה

יש לו סדר יום שלו. זה בסדר גמור.

 

לך "אין סבלנות לחכות", זה גם בסדר - אבל לא אחריותו..

 

אז או שתחכי שיגמור עניינים אחרים ואז יעשה, או שתאמרי לעצמך שזו את שרוצה כעת - אז אינך מתרגזת..

 

בוודאי לא להתפרץ עליו, זה רק מזיק ולא מועיל מאומה.

 

אם תפעלי כך כמה זמן, ותהיי נינוחה - יש להניח שתוכלו לסכם על דברים מסויימים שממש דחופים, שיעשה גם טרם גמר את כל ענייניו.

דברים שזה רק בגלל ש"אין לך סבלנות לחכות" - תחליטי מה עדיף, לחכות או לעשות....

יש מצב שמרוב אהבה לא תראי את זה בעתיד
לכן קשה לדעת.
את אומרת שאת רואה אותו זה עושה לך רע לא הייתי בחיים מתחתנת ככה.
אפשר להתחתן עם מישהוא ולדעת שהאף לא משהןא אבל בסדר נמשכים ואוהבים אז משהוא קטן אפשר להתגבר. אבל אם זה גורם למצב שאת לא יכולה להסתכל עליו לא ההיתי מתחתנת ככה . או שתנסי לצאת איתן עוד אולי זה יעבור בקיצור לסגור במצב הזה זה מסוכן

ממשיכה לצאת ולתת אופציה, אבל לא רוצה למשוך סתם.

לא ברמה של הגעלות.

אבל מוריד לי.

יש פעמים שממש לא מפריע לי.

ויש פעמים שזה ממש מפריע.

 

משהי אמרה לי שיותר חשוב מידותיו ואופיו של בן הזוג, פחות המראה.

כי הוא לא מכוער. ממש לא!

אבל החבורות האלה (בעיקר בצד אחד של הפנים הצד השני סבבה) סורי שנכנסת לפרטי פרטים.

אבל חייבת עיצה.

 

זה לא משהו שמתרגלים אליו? אני שומעת מהרבה מחברות/ים נישואים משפטים כמו "למראה מתרגלים מהר - לא העיקר לקחת חתיך"

ליזר וכדומה

אפשר עי צד שלישי...

קבלי אותו ככה או לא

אסור שתהיה דחיה

אני מניחה שאת מכירה את עצמך ויודעת, כמה זמן לוקח לך להתרגל למראה חיצוני של אדם כלשהו. אם הזמן הזה עבר והמראה עדיין מפריע- לחתוך כמה שיותר מהר.
חבל למשוך את הזמן. הבחור לא צריך להיות יפה, הוא צריך להיות יפה ב ש ב י ל ך.
כמו שסיה כתבה, אחרי חתונה לא הכל ורוד. כשתגלי אצל הנסיך שלך עוד כמה חסרונות חוץ מהצלקות והקרחת, את עלולה להתחיל לשנוא אותו. הוא לא צריך תמיד להיות מושלם ולרצות (leratzot ) אותך כדי שתקבלי אותו כמו שהוא.

אם אתה מתפשר אז בלב שלם

אם תחשוב שזה יסתדר מעצמו כמו שציינת היא עוד תישנא או תבגוד

חיצוני חולף

היא לבחון עם עצמך בפגישות הבאות, האם זה מפריע לך יותר או פחות. אם זה מפריע יותר- אז חותכים, אם פחות ופחות - אז אפשר להמשיך ולראות אם כבר לא מפריע

צריך גם התאמה חיצונית.

א. אם יש חיבור רגשי- מנטלי, זה מעולה. ואז...

ב. להקצות נניח מס' פגישות. אם במהלך הפגישות, את מרגישה יותר חיבור אליו, ויותר משיכה, זה ניתן לשיפור...

ג. על ידי טיפולי מזותרפיה, להעלמת פוסט אקנה, וטיפולי צמיחת שיער.
וייתכן מאוד, שאפילו זה כבר לא יפריע לך, באם תתחברי לאופי שלו באמת. אך צריך לזכור עדיין, שיש את האופציה לטפל בבעיות טיפוח האלה בקלות, ולא כדאי לדחות על הסף, אם זה באמת, רק מה שמונע להמשיך.
ישנם היום בשוק הצעות ושיטות למכביר, רק תבקשו.

ד. אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
הרבה פעמים על ידי האופי באה המשיכה והמציאת חן עם הזמן. במיוחד אצל הנשים.
כמובן, שאם אין שום התקדמות בהרגשותייך, אחרי מס' הפגישות שהקצבת לעצמך, לחתוך (ובצורה מכבדת).

בהצלחה.

עזרתם לי מאוד!

זה מאד משנה.
וכן האם העניין של החבורות עם השנים משתפר או לא...
אם אתם יןצאים מעט זמן והוא מקסים אותך כשאת לא רואה את זה,
אז לדעתי כדאי לנסות עוד זמן קצוב ולראות אם האהבה מכסה על הפשעים.
אם אתם כבר זמן וזה לא עובר הייתי שוקלת ברצינות לחתוך... זה לא טוב שגבר דוחה את אשתו.

ואז לפני שסגרו אמר לה אני מוכן להתחתן בתנאי שתלכי לטיפול שמעלים את הצלקות של האקנה מהפנים.
זה הפריע לו מההתחלה והוא לא אמר כלום עד שהחליטו שכן, והיא נעלבה מאוד והכל התבטל בסוף.

אם זה דוחה אותך מאד אל תמשיכי.

(רק אציין שהיא עשתה את הטיפול שמעלים אבל כשזה בא ממנה ברצונה ולא כשהוא כופה עליה זאת..)

אם את לגמרי נגעלת ממנו, תחתכי. אם את קמת נמשכת, יש על מה לדבר.
חייבת להגיד שאני לא מבינה את הקטע של להרתע מקרחים. מה זה משנה אם זה קורה בגיל 30, 40 או 50? זה בסוף יקרה ואין מה לעשות.

אם יש משיכת הלב, ואפילו מעט מאוד מאוד משיכה פיזית,
תמשיכי
תחליטי על פרק זמן שאת נותנת לקשר הנפשי להתפתח ורק אז בוחנת האם חל שינוי במשיכה שלך.
אצל נשים המשיכה הנפשית מאוד משפיעה על המשיכה הפיזית (גם אצל גברים, אבל אצל נשים במיוחד).

אם יש תחושת דחיה, ושום משיכה, ואת מעדיפה לא להסתכל עליו,
באמת זה לא ממש מבשר טובות...

לא היית רוצה שבעלך יסתכל עליך וירד לו ממך נכון?
אז בדומה גם הוא לא.....
ולא מתיפיים עם השנים, כשיש משיכה ראשונית ומתבגרים עם השנים אז יש הכלה וקבלה ואהבה אבל אם המשיכה הראשונית לא שם..... חבל על הזמן וחבל על האומללות שלך ושלו

שלפעמים ממש לא מפריע - ולפעמים ממש מפריע.

 

ברור שהעיקר זו האישיות המקסימה.

 

וגם ברור שהבחור לא אמור לסבול אם בגלל שטות כזו, את תתייחסי אליו פחות טוב.. (ומה נעשה, לפעמים שטות יכולה להפריע. מאד אינדיוידואלי).

 

לכן, את זו שצריכה להחליט. לראות תוך כמה זמן, האם הענין הזה כבר חדל להפריע לך, או לא.

 

לא הייתי מציע לשמוע לאף עצה "חד משמעית" כאן. זו צריכה להיות החלטה שלך - ואת צריכה להיות שלימה איתה.

אפליקציה מעולה!!!! משתמשת בה וכל מי שהמלצתי לה ב"ה מרוצה.

אבל היא נניח לא יודעת להפסיק את הזמנים הרגילים כשיש וסת קבוע...
והיא גם לא יודעת מתי יש עונת רבי זירא בכל העונת ומתי רק בעונה בינונית
וזה כרגע מה שמצאתי, אולי יש עוד.
אני שואל אם יש משהו שמכסה גם את המקרים האלה

לא מכיר את האפליקציה. אבל, השאלה מתי צריך לחשוש ל'עונת אור זרוע' (לא ר' זירא), תלויה במחלוקת הלכתית.
אין 'זמנים' בהם צריך לחשוש וזמנים שלא - יש שיטות בפוסקים שתמיד צריך (או ראוי) לפרוש בעונת אור זרוע (לדוגמה בפוסקי דורנו - שבט הלוי) ורק בצורך גדול לשאול פוסק, יש שבכלל לא סוברים שצריך לפרוש בעונת אור זרוע (לדוגמה הרב עובדיה), יש שסוברים שצריך רק בווסת קבועה ובעונה בינונית שהיא כקבועה (לדוגמה דרכי טהרה) ויש שאדרבה בעונה בינונית נוהגים יממה שלמה לילה והיום שאחריו בין עם הפרישה בלילה ובין ביום (לדוגמה: חב"ד).

אם שייך - הכי טוב לשאול את אביך מה מנהגכם בזה. אם לא שייך - תשאל רב/מדריך חתנים המקובל עליך, מה צריך לנהוג לפי מנהגי העדה ושיטת הפסיקה שלך.

בהגדרות האישיות יש אופציה לבחור פרישות כולל אור זרוע וכן עונה בינונית 24 שעות ועוד... ולמיטב ידיעתי הם כן עובדים על זה שלאחר שלוש פעמים האפליקציה תחשב את זה כווסת קבוע.
אני נעזרת באפליקציה ועוקבת גם ביומן האישי שלי. היא עוזרת לי מאד ושולחת תזכורות וזה פשוט מעולה.

שיש גם דיסק און קי מיוחד עם תוכנה שמחשבת הכל לפי כל החומרות. שווה לבדוק.. לפני כמה מכרו את זה בכולל שאח שלי למד בו. אז לדעתי זה משהו שעוד קיים.

לק"י

ואי אפשר היה להכנס עד שלא משלמים.
אז מציעה לכתוב אצליכם הכל, ולא לסמוך רק על האתר.

כל התאריכים אחורה.

My mikvah calendar
נראה לי שיש אופציה גם בעברית

לדעתי כדאי לרשום. לוקח שתי דקות.

"הבית שלך"
תשלום 72 ש"ח לשנה. אפ' מעוללללה!

חשוב לדעתי כדי לשלוט בהלכות

להבין שיש פער ביניהם ולחשוב מה הם כזוג כרגע יכולים לעשות.

אחלה אימון לחיי נישואין

הוא רוצה חודשיים? היא רוצה בא נגיד שישה? אז 4 חודשים!

חוץ מזה שלמרות שהתחתנתי מאוד מהר (התארסנו שבועיים אחרי שהכרנו והתחתנו 3 חודשים אחרי) ומאד מרוצה מהסיפור, אני בצד שלה. תמיד אהיה עם מי שחושש יותר.

זו הזדמנות לתרגל תקשורת נכונה.

פערים תמיד יהיו כי 2 אנשים מעולמות שונים..

ולהגיד שחברה שלה שואלת



הבדיחה הקבועה של הרב שרקי...הייתי חייב...

אפשר לקבוע יעד שמוסכם על שניהם שבו הם יעלו שוב את הנושא ויאו מה המצב.

הבחור בטח כבר יהיה די סגור (אם הוא ישאר עד אז כנראה שהוא בעניין...) 

לבחורה - בטווח הזמן הזה יהיה לה את הרוגע לבדוק כי הם סיכמו על התקופה יחד ואין את הלחץ שהבחור מחכה רק לה והוא רוצה כבר תשובות... מצד שני בסוף אותה תקופה היא תצטרך להיות כבר עם כיוון מסויים, למשל לומר - אני בעניין ורוצה, אבל יש לי עוד משהו לבדוק... אם כך אפשר לתת עוד תקופה לבדיקה נוספת (אם הגבר בקטע) 

אם היא תהיה עדיין באמירה של - לא יודעת בכלל אם כן או לא, לי זה היה מעלה סימן שאלה...

בהצלחה!

"אפילו תוך חודשים" - ומה זה "היכרות יותר מעמיקה.. לא בצורה מרחנית"?

 

בפשטות, שניהם מדברים על מספר חודשים. הרי גם  היא לא חושבת, אני מניח, שיותר מזה.

 

אז על מה הדיון - על כמה חודשים בדיוק צריך.

 

נו... אז שהיא תסכים איתו, שאחרי שמחליטים, באמת צריך לא למרוח. אבל שהיא צריכה להחליט בנחת. אי אפשר לתחום בדיוק כמה זמן. וכדאי לא להלחיץ - כי אז זה גורם ההיפך.

 

תסביר לו שאין לה כל כוונה סתם למשוך, אבל היא חייבת זמן להכיר יותר, כדי להגיע להחלטה ברורה. כשתגיע להחלטה כזו, אם תחשוב שמתאים - לא יעכבו.

...

לא מכריזים על מישהו גוי או ממזר על סמך חצי תמונה. עם ממזרות בכלל נזהרים. וכל מתחתן מרוסיה עובר בירור יהדות ברבנות, בקיצור הזוי. ולהפקיע נישואין בגלל שאוכל היה לא מהדרין או הגישו סלט יווני.
אה, כמובן סטיגמה על ספרדים מסכנים שמישהו מחתן אותם בכוח עם אשכנזיות בעייתיות. נראה לי כל בעל תשובה כבר אחרי שנה יודע להיזהר אם מציעים לו חרדייה מבית מיוחס.
אה, וגיבור רמבו , בקלות ובמהירות שובר רגליים לבעלים הסרבנים ועוד ברמה כזאת שבעל חייב להישאר באשפוז. כנראה לא סתם שבר רגיל.
בקיצור, מאוד מצחיק

כן צריך לעשות תחקיר מינימלי. אחרת , מה הערך של הדבר הזה?

מעניין שאין אף סדרה כזאת - רחוקה מהמציאות, כמובן, - על החברה ה

ולכן תיראו הרבה יחסית סדרות על החברה החרדית

אבל מה אפשר לצפות כשהיוצרים הם דתלשים וחילוני

זה כבר השרשור השלישי שאתה 'מחפש אותם'.

לעניין הסדרה, כבר בפרק הראשון הזוגיות מוצגת כמושתת על שקרים וסודות, הדת כמחסום בדרכן של הנשים אל האושר, אלימות קשה כפיתרון דפניטיבי לסרבנות גט,
בקיצור, ציפוי דק של סוכר על..

פשוט השתלטו על כל המדיה.
הלוואי ובמציאות היה מישהו מנסה להרביץ לי על זה שאני לא ייתן גט...
הייתי נותן לו גט מהחיים..

הרי אפילו הנשים מודות שיש אפליה לטובתן..
זו הסיבה לסרבנות...
ופעם הסרבנים היו בודדים..היום בגלל חוסר שיוויון הם רק מתרבים ..

לא ראיתי אבל ככה הגיבו אחרים..

גם אלקטואליק
סרוגים
Ynet
מעריב
ישראל היום
הארץ...
לא נכנסת לשאלת הצניעות, יש מאמץ שם לא לחשוף יותר ממה שרואים ברחוב, אבל נכון שיש סצנות שחלק מהקוראים פה יעדיפו לא לראות.
זאת לא הנקודה.
ראיתי את שלושת הפרקים הראשונים. סיפור העגונות הוא רק התירוץ והעלילה האמיתית היא בזוגיות של מתיר העגונות ואשתו. מקווה שזה לא הולך לכיוון של פגיעה בתוך המשפחה...

פעם הייתה סדרה "אורים ותומים", שגם יוצריה היו דתלשים או חיים על התפר, והיא הייתה מחרידה. מי שהכיר את המציאות ממנה הסדרה צמחה, מבין שהיוצרים לא היו רעים בהכרח אלא מאד פגועים.

מקווה שהסדרה הזאת לא הולכת לכיוון הנוראי שמרמזת

במיטה...לא רואים ברחוב שלי לא יודע מה אצלכם...👀

שתי הדמויות האלה רחוקות מלהיות זוג
אשריך שזוגות לא מתנשקים בלהט בגינות במקום מגוריך.

המושגים לגמרי חילוניים - אז שיעשו סדרות על עצמם. נמאס שמציגים אותנו ככה.
איך אמרה קובארי בראיון שנתנה? אמרה שהיא בדרך החוצה מהדת ושגאה!!! להיות חלק מסדרה שמראה הקשיים של האשה בשמירת נידה.. חצופה.
צריך למחות

איזור חילוני לחלוטין....
זה ממש לא סותר ...

עדיף בהחלט לא לראות את זה למרות שהם כן משתדלים לרמוז על סצנה ולא להראות אותה -
אבל צריך לדעת שיש פיגוע תודעתי חדש, ושתהיה אמירה ברורה נגד זה. אוקיי? לא אתה. שהעיתונאי של בשבע יגיד.

זה סתם יהיה זוג שהבעל חרדי והאשה דתלשית והוא יתקשה להפרד ממנה ולתת לה גט. זה כל הרעיון, לקחת מצב כאלו לגטימי, ובדרך אגב ללכלך..

לא מציאותיות בכלל.