שרשור חדש
שאלה קטנה לכל המבינים..הולך בדרכך

אני רווק, ויוצא לי לקרוא כאן הרבה..
יש המון שרשור של כל מיני בעיות בין בני זוג..
ואם להיות כנה, כל פעם אני אומר לעצמי מחדש "לי זה לא יקרה.." כמובן שצריך הרבה סייעתא דשמיא.
ולמה "המשפט "לי זה לא יקרה.." חוזר על עצמו כל פעם מחדש?
כי יש מודעות עצמית, ומי מכיר אותנו הכי טוב אם לא אנחנו?

אבל מצד שני, יש גם את הצד שאומר "אתה חי בסרט.."...
זאת אומרת, ש-כמה שיש מודעות עצמית, תמיד מגלים דברים חדשים אחרי החתונה. וגם לא יודעים אם איזה מציאות הולכים להתמודד. ככה שאי אפשר לומר " לי זה לא יקרה.." כי בתכלס לא הייתי במקומות הללו עדיין...

השאלה היא, שבאמת שייך לומר "לי זה לא יקרה.."? כמובן שצריך הרבה תפילות וסיעתא דשמיא..
מקווה שזה מספיק מובן..




 

לי זה לא יקרה חחח גם אני אמרתי את זה אזכלה נאה
אין מה לעשות. זה תהליך של בניה.
חח וזה קרה בסוף?הולך בדרכך

כנראה שגם את היית חיה בסרט

מחלוקות וקשיים יש לכולם, בתחילת הנישואים ובמשך כל החיים.קרן-הפוך
ההבדל בין נשואים טריים ובין נשואים ותיקים הוא באופן ניהול וההתמודדות עם הבעיות והמחלוקות שצצות.

זוג צעיר, מתחתנים ואז מתחילים להתרגל לחיים משותפים, נחשפים לצדדים שלא הכירו זה על זו, זו על זה, תכונות אופי, מצבי לחץ, כעסים, עקרונות, סדרי עדיפויות, היחס לכסף, הוצאות, חסכון לעתיד, היחסים מול ההורים של הצד השני, הרגשת התערבות של ההורים בחיים של הזוג הצעיר, הרבה דברים שלא מכירים לפני החיים המשותפים.
השאלה היא איך מתמודדים עם המריבות. האם יושבים ומדברים על הכל? מנסים להגיע לפתרונות שירצו את שניהם? האם יש משחקי כבוד?

ברור לי שיש קשיים...הולך בדרכך

העניין איך מתמודדים איתם, 
ולפי ההיכרות שלי עם עצמי, אני בדיוק הבנאדם שישב לדבר על הכל ולחפש פתרונות..
 

מכיר את הביטוי ״צריך שניים לטנגו״ ?קרן-הפוך
אתה מדבר מתוך השקפת עולמך.
כדי לקיים את מה שאתה רואה לנגד עיניך כדרך לטיפול בקונפליקטים - צריך שהצד השני ישתף פעולה עם הדרך שלך.

ואם זה לא קורה ?
חכה חכהבת 30
חיי הנישואין מוציאים ממך את הנקודות האפלות ביותר שמעולם לא הכרת...
חיי נישואין הם הכרות מחודשת ומתמשכת לא רק עם בן או הת הזוג, אלא גם עם עצמינו.
חסרות נשים שבטוחות שיהיו אמהות מלאות סבלנות ורוגע, ואחרי כמה שנים מגלות שבסוף יום עם ארבעה חמישה ילדים הן מאבדות סבלנות ורוגע?
וזו הדוגמה הכי פשוטה...
נבר סיי נברפאז
ותעשה מה שאתה יכול כדי שלך זה באמת לא יקרה.
תעשה השתדלותהלוי מא
תבחר נכון
תיכנס לחופה ממקום נכון.
תתפלל על זה

ותעבוד קשה על הזוגיות.
מישהו אמר פה שחתונה זה כולם מוכנים מתחילים בנסיעה ולא הגעת ליעד
שתי תשובותק"ש
א. חד משמעית, לא כדאי לרווקים לקרוא כאן. הפורום כפי שדובר בשרשור לא מזמן, לא נותן תמונה שלמה. נשואים (בניגוד לרווקים) ממעטים ככל האפשר בלשתף אחרים בחיי הנישואין וטוב שכך. ממילא - משתפים רק כשאין ברירה וכך יוצא שחוץ ממעט המלצות על מתנות וכד' - כמעט כל השרשורים הם כשיש קשיים. לא כי אין חיים אחרים, אלא כי בכל הטוב לא משתפים.
לרווק שקורא כאן ואין לו הכרות עם כל הטוב בחיי הנישואין - נוצרת תמונה מאוד מעוותת ולא פרופורציונלית.

ב. בכל זאת לגופם של דברים - מי שחושב שהוא ישב על זרי הדפנה ו'לא זה לא יקרה', בטוח יקרה לו. מי שיעבוד קשה, על מערכת נישואין טובה - בעז"ה גם אם יהיו מורכביות, יצליח.

"בנין עדי עד" - זה בנין שבונים אותו כל הזמן... - נשואים טריים
יש דברים שבאמת לא קרו ליתיתי2
הרבה דברים שראיתי אצל אחרים ובאמת לא קורים לנו.

ויש דברים שלא דמיינתי שיקרו, וכן קורים.
סתם דוגמא, לא דמיינתי שאגיד לבעלי שאני רוצה להתגרש כחלק מסערת רגשות - וזה קורה לי. (אחרי כל לידה זה מגיע. אנחנו כבר לא מתרגשים מזה, אלא מבינים כי זה כבר חוזר על עצמו. אבל הפעם הראשונה והשניה היו קשות)

אני חושבת שיש בזה משהו טוב, לומר לעצמך שאתה תתמודד יותר טוב, לחזק את הבטחון ואולי לחשוב על דרכים להתמודד. להציב שאיפות.
ויחד עם זה לבוא בענווה, לא לשפוט אחרים, ולא לשפוט את עצמך אם לא תעמוד מיד ברף שאתה מציב לעצמך כעת.


ואל תקרא כאן, בחייך, זה פורום הזוי וממש לא משקף...
וואו..קיבלתי והפנמתי..הולך בדרכך

בעיקר את השורה האחרונה.. חחח סתםם..

תודה על התשובה היפה

כולם אומרים את זה ..... צריך לעבוד מאוד בשביל שזה לא יקרהה' אלוקינו


לא סתם יש כ"כ הרבה בדיחות על חיי הנישואיםניקיתוש
זה החיים, עליות ומורדות
אבל לרוב זה כיף וחוויה עצומה!
ופה בפורום המקרים די הזויים וקיצוניים, אז אל חשש יותר מידי
אתה חושב שלא יהיו לך קשיים?אושפיזין מהירח
יש תחום בחיים בלי קשיים?
אפשר להגידשירוש16
שבעז"ה לי זה לא יקרה.
אבל זה לא ערובה לדבר.

מה שכן -
מוכנות לשינויים, מודעות עצמית, הכלה, אמפטיה ובגדול - מידות טובות, יעזרו לך/ם לעבור את המכשולים. (שיהיו. כי אין כזה דבר חיי זוגיות מושלמים מהרגע הראשון.)
רוב הבעיות ה"נורמליות"ים...אחרונה

חוזרות בכל מיני צורות אצל כולם

כדי שזה לא יקרה אצלך צריך לעבור שינוי , קשה להסביר פה למה הכוונה וקשה למי שלא שם לקבל את זה

כמו שרבי נחמן אמר, אפשר לעזור רק למי שמושיט יד לעזרה (או משהו כזה אם זה היה הוא)

בסופו של דבר הקשיים שלנו בחיים מובילים אותנו למה שאנחנו צריכים להגיע או לפחות זו המטרה, כאשר נפקח את העיניים ונתחיל את השינוי

ואז באמת תוכל לומר לי זה לא יקרה

 

עצות לשנה ראשונה אחרי החתונהפרח נפתח
מועדים לשמחה!
אשמח מאוד לשמוע האם בשנה הראשונה אחרי החתונה היו פעמים שהרגשתם שמשהו לא בסדר אצלכם (בזוגיות)?
אם כן, מה הם?
והאם יש עצות שהייתם שמחים לקבל לפני החתונה?
דברים שחשבתם שהיה טוב אם היו מכינים אתכם לפני? (הורים, חברות, מרדיכ/ת חתן/ כלה)
תודה רבה!
אני חושבת שאני ואת מסתכלות שונה על אותו דברנפש חיה.
מיטה חולה בלשון העם זה צרה שגדלה עם הזמן, כך אני מבינה את המושג.




נישואין לא בריאים הם נישואין שהמבט עליהם יונק מתפיסה לא נכונה של הזוגיות .





כאשר יש ילד בתמונה המדוברת ממילא, היא ממשיכה להסתבך לפקעת סבוכה שקשה יותר להתיר...



דיון מעניין שהיה לי עם אשתי, מעניין מה דעתכם:שםאנונימי
דודה שלי אמרה לי שכל אחד מבני הזוג חייב איזה חבר-נפש לפרוק אליו את הדברים שמפריעים בבני הזוג.
כמובן שיש לדאוג שאותו חבר/אח/מכר יהיה מסוגל לא לקחת את זה קשה (כלומר שלא להסתכל על בן/בת הזוג בצורה רעה), ושכמובן לדעת לזהות שאתם והחבר/ה בוגרים מספיק.

אבל בכל מקרה, כיוון שיש דברים שאסור להגיד לבן הזוג (כמו שאני חוויתי על בשרי), צריך מישהו לשפוך אליו את הדברים.

אשתי טענה שאסור בשום פנים ואופן וחובה אך ורק אנשי מקצוע מנוסים עם מספיק ניסיון.

אמרתי שזה לא הגיוני, כי אז הפורום הנוכחי היה נאסר על ידי רבנים והיו צריכים להיות יועצים זוגיים על כל זוג נשוי וזה פשוט לא אפשרי בעליל.

אני אישית חושב שאני מאד אובייקטיבי בבחירות שלי ובשמיעת הדעות השונות, לכן לדעתי זה ממש חובה.
מעניין אותי לשמוע מה דעתכם.
לדעתי האמת נמצאת באמצעאלגריטי
מצב שבו אתה או היא מרגישים שיש דברים שמפריעים לכם ברמה שמשפיעה על הזוגיות, אבל מנועים מלדבר עליהם בשום אופן, הוא מצב של חוסר אמון וחשדנות הדדית. ופתח למלחמת אגו חולנית.
ברירת המחדל צריכה להיות ששניכם קשובים זה לזו ומסוגלים להכיל את השונות ולהסכים יחד שיש גם פערים.
אהבה שתלויה בהצגות והעמדות פנים היא די תלויה בדבר.

זה טוב מאד שיש חבר או חברה שאפשר לתת בהם אמון ולשתף אותם בחיים הפרטיים, אבל את התובנות וההחלטות לקחת בעירבון מוגבל ולהסיק מסקנות עצמאיות באחריות אישית. אני לא חושב שאנשי אמון קרובים מסוגלים לא להיות שיפוטיים בכל מצב.
בוודאי שיש נושאים רגישים שלא מתאימים לחוכמת ההמונים ודורשים יחס מקצועי מובהק. האידיאל הוא שכל זוג יוכל להיעזר בתחום הזוגי כמו בכל סוגיה רפואית או חינוכית.
נראה ליבת 30
שזה לא דיון עקרוני אלא אישי...
כלומר, היא היתה מרגישה בטוחה ורגועה יותר לשפוך את הלב בפני אדם מקצועי.
אתה מרגיש בטוח ורגוע באותה מידה ללכת לחבר קרוב.
אני לא בטוח שיש דברים שאסור להגיד לבן הזוגירא שמים!
צריך לעשות את זה בצורה לא פוגעת וכו' אבל צריך להגיד
אלו צרכים שוניםלצמוח ולהצמיח
בהחלט יש דברים בזוגיות שמצריכים יעוץ מקצועי ואחראי. ועליהם צריך להתייעץ עם בעלי מקצוע מנוסים בלבד! והתייעצות עם אנשים אחרים עלולה לא רק שלא להועיל אלא גם להזיק!

ויש דברים שמטרתם יותר לשפוך את הלב, לפרוק, לשמוע דעה נוספת, עצות, טיפים... ובשביל זה אפשר להיעזר באחרים.
אבל מסכימה מאד שלא נכון לשתף מישהו שמכירים בדברים בעייתיים או שליליים שיש בבן/בת הזוג. בעיני זה לא הוגן ולא ראוי לשתף מישהו שמכיר אתכם. אלא אם כן זה דברים שנראים גם כלפי חוץ ורואים אותם גם בלי לשתף.
ואגב גם לא טוב לשתף בדברים הטובים, כי אתה לא יודע על מה זה דורך אצל מי שאתה משתף אותו. אולי הוא דווקא מתמודד עם חוסר וקושי כלשהו, ואתה בא ומספר משהו שמחדד אצלו יותר את הקושי.
לכן הפורום פה ובפרטי זה דווקא פיתרון טוב בעיניי, כי זה אנונימי ולא מכירים לא אותך ולא את בן/בת הזוג ואפשר לקבל עצות. אבל חשוב לנהוג בזהירות רבה ולדעת לסנן עם מחשבה בהירה.
יפה כתבתביישן נ
לא בהכרח בבני הזוגמעורב
אלה בכלל, בכללי יש דברים שנוח יותר לשתף חבר קרוב. וגם לפעמים "פריקה" על הנישואים..

אם יורשה לי להוסיף שאלה לשאלה שלך......אני123
ומה לגבי לשון הרע?
לפעמים מרגישים צורך לשתף.
כי מישהו מהמשפחה עצבן אותך/העליב אותך.
ולא רק מהמשפחה.
מישהו ברחוב/שכן.
לפעמים אנשים מתנהגים בחוסר טאקט ואנחנו נעלבים.
מה עושים?
האם מותר לספר למישהו?
או שז לשון הרע?
אני די בטוחה שזה לשון הרע...
):
ודאי שזה לא לשון הרע!שםאנונימי
או שיש לדייק:

לשון הרע לתועלת.
ישנם 7 תנאים לדיבור לשון הרע, ובהחלט זה יכול לעמוד בקריטריונים.
העיקר והחשוב מכולם זה שהדיבורים ייעשו מתוך אהבה ופריקה ולא מתוך רצון להרע עם בן/בת הזוג.
יש הבדל עצום בין לפרוק לבין לקבל עצותמיואשת******אחרונה
לפרוק זה טוב שיש חבר קרוב
לקבל עצות רק מאנשי מקצוע
שתיהם לא קשורים לפורום הזה, עם כל הכבוד הפורום הזה פשוט הרסני. שומר נפשו וזוגיותו ירחק מכאן
(כן, יש כאן כמה אנשים חכמים/אהובים. אין הקומץ משביע את הארי. והטון והאווירה פה נוראיים והרסניים. כל יועץ זוגיות ראוי לשמו היה סוגר את הפורום הזה אם היתה לו אפשרות)
זוית אישית שלי על כל שרשורי "גברים נגד נשים" שעלו כאןבלו-ריי
בתור אחד שלא סובל את מלחמת המינים אותי זה מזעזע לקרוא דברים כאלה. אבל אם כבר קראתי, אני רוצה לשתף אתכם בדעה העקרונית שלי: בהלל אנחנו אומרים את הפסוק מתהילים "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם".
אז לפני שאתה גבר ולפני שאת אישה תזכרו שאתם קודם כל בני אדם וכך אתם צריכים להתייחס למין השני.

ערב אחד לא מזמן הייתה לי על זה שיחה נחמדה עם אשתי.
אמרתי לה שהיא בוודאי שמה לב שכבר שנים הדינמיקה שבינינו היא לא מהסוג של גבר עם אישה או להיפך...

שבעצם אני כבר לא זוכר מתי באמת היינו כאלה.
אבל זה ממש לא מפריע לי. אפילו ההיפך.
כי אין לי ראש לכל ההגדרות והסטריאוטיפים של מה אמור להיות "גבר" ומה אמורה להיות "אישה".

באופן אישי נמאסו עלי מזמן כל ההגדרות של גבריות ו"להיות גבר". מספיק לי שאני בן אדם ממין זכר. בבית עם אשתי וגם בחוץ.

בשבילי היא ממש לא חייבת להיות "אישה" כל הזמן. אני אוהב אותה מעריך אותה ונמשך אליה גם בתור בת אדם ממין נקבה. 
בפשטות אנחנו זוג כזה של בני אדם נטו. רק שאני הזכר והיא הנקבה. אבל קודם כל בני אדם שחיים ביחד. מה צריך יותר מזה?...



זאת תפיסה פוסט-מודרניסטיתדי שרוט
זה בסדר. אבל לדעתי הפוסט מודרניסטיים שוכחים שהם סוג של "רוכבים" על ענייני מגדר. יכול להיות שפשוט התרגלת לאישתך והיא כל כך מובנת מאליו בשבילך שאתה לא שם לב שהיא עושה דברים "נשיים" כמו מטלות בית וגידול ילדים. כי דה-פקטו זה מה שקורה בבית ממוצע. כן נכון לחיות ככה או לא זאת שאלה אחרת, אבל אולי פשוט התרגלת למה שהיא עושה. רק אולי.

בנוסף, כשאתה מגיע ממקום "עשיר ושבע" מבחינה זוגית ("אוהב אותה ומעריך אותה ונמשך אליה") אז אתה לא סובל מהחיסרון שאחרים כן סובלים מהם. לא כולם לצערנו בחרו את ההחלטה הנכונה שאתה כן עשית. יש כאלה שטעו בהחירה שלהם. או שהם לא טעו אבל עם הזמן משהו השתנה בחיים שלהם.
זו לא חוכמה לבוא ולהגיד שאתה לא מבין "את מלחמת המינים" כשאצלך הכל על מי מנוחות.
מטבע הדברים המלחמה הזאת מתעוררת ממקום של חיסרון מסויים. פעם זה קצר תקשורתי, פעם זה חוסר משיכה, פעם זה עזרה במטלות הבית, פעם זה להתארח אצל ההורים, פעם זה החינוך, פעם זה המצב הכלכלי וכולי וכולי וכולי. אז אם אצלך הכל בסדר באופן יחסי( ואני לא אומר שאין לכם חילוקי דיעות, רק שיש נטיה כזאת לזוגות שהכל בסדר אצלם והם אומרים "אני לא מבין ככה וככה....." להתגונן ולהגיד שגם להם יש בעיות רק שלאמיתו של דבר אלה דברים פעוטים ביחס לבעיות אמיתיות) שא ברכה. זכית! תודה לאלהים כמו שפתחת בהלל. בינתיים תנסה להתפלל על אחרים שלא מצאו מכרה זהב. ויש כאלה לצערנו.
הוא רק יצא נגד הסטיגמות שרווחות כאן בשירשוריםrivki
וזאת בדיוק הבעיה- כשמישהו שטעה בבחירה או סתם יש לו בעיות בזוגיות לא אומר 'יש לי בעיה', אלא מתחיל ב'כל הנשים... כל הגברים....' זה הופך מקרה ספציפי של קשיים פרטיים למלחמת המינים ואת בת הזוג - לאויב.
* נכתב בזכר, אבל נכון לשני המינים
גם אצלי לא הכל על מי מנוחותבלו-ריי
אתה מוזמן להציץ בכרטיס שלי ולראות איזה קשיים שיתפתי כאן. אם תחשוב שאלה צרות של עשירים אני אשמח.

אתה צודק שהגישה שלי פוסטמודרנית אבל אימצתי אותה דווקא מהמקום של ההתמודדות עם ניסיונות לא פשוטים. אחרי שנים הגעתי למסקנה שלקבעונות המגדריים יש חלק בבעיות הזוגיות שלי ועדיף להוציא אותם מהמשוואה. אצלנו אין חלוקת עבודה ואחריות לפי מגדר. לא בפרנסה ולא בגידול ילדים ומשק בית.
זה עובד יפה מאוד בבית עם הרמוניה בסיסיתהלוי מא
כשזה זז לכיוון של חוסר שלום בית...

נשים יודעות היטב איך להשתמש ב"רכותן" על מנת למוסס לחלוטין את הגבר
פעם. היום המעמד של האישה במקום אחר. זה לא ילך.כלה נאהאחרונה
יש פה לצערינויהודה224
גישות ששופטות את המצב בראיה של אם זה בעלך אז תעשי כך וכך כי את לא צריכה להיות הסמרטוט שלו....
תחנכי אותו כך וכך כאילו הכל סכמטית מתאים לכלל הזוגות וכל מיני ידעניות(בעיקר)וידענים שבאופן קולקטיבי התביעה אוטומטית אצלם היא לגבר וזה ממש חבל אז כן לפעמים אני נוהג לאזן אתזה, אני מודע לזה שאני חלק מהתהליך הזה ותשים לב שרוב הדעות זה לא נשים נגד גברים או ההיפך זה יותר בעניין הכח האוטומטי שהחוק במדינה נותן לאישה ע"פ הבעל שהרבה פעמים מנוצל לרעה עי בעלות הכח
ורוב החברים שהגיבו לפחות מהצד הגברי אלו אנשים שסבלו וסובלים מזה או נחשפו לכח הזה מקרוב...
דוגמא לעניין באחד השרשרים תחתייהודה224
עבר עריכה על ידי יהודה224 בתאריך י"ט בתשרי תש"פ 15:03
עבר עריכה על ידי יהודה224 בתאריך י"ט בתשרי תש"פ 15:03
על גבר שעזב את הבית,זה לא לגיטימי. אבל כשזה האשה הרבה פעמים תראה את אותם מגיבות בהחלט מגיבות ומסמפטות את האישה אם היא עזבה וכ"ו תגובות כמו תחשוב מה עשית שהבאת אותה למצב שהיא עזבה את הבית
אז במקרה כזה אין לגיטימיות לא מצד הגבר ולא מצד האשה זו דעתי
ידוע לי שיש נשים שחושבות באופן דיכוטומי על גבריםבלו-ריי
זה ברור שאני לא מצדיק אותן.
קונפליקטים בזוגיות הם קונפליקטים בין בני אדם ועצוב שעושים לזה נגזרות של אישה מול גבר או להיפך.
זה קורה כי אנשים חושבים שהמגדר שלהם נותן להם פרבילגיות על חשבון החצי השני. זה נובע מקבעונות ישנים שלא מתאימים למציאות. אפילו שחלקם מגובים בחוקי מדינה לצערינו.
כן... אבל הן יכחישו שזאת ההסתכלות שלהןיהודה224
אבל מתורף הדברים זה מה שמובן...
כמו למשל לכסח גבר שמצדיק את עניין סרבני הגט
כנשק לגיטימי שאישה עושה מעשים לא הגיוניים בעניין גירושין
ללא יחס כלל לזה שיש הרבה יותר סרבניות גט מסרבנים, או תלונות שוא...
סרבנות גט היא מעשה כוחני ורעבלו-ריי
כשבית דין מחליט שיש חובה לתת גט אז נגמר הסיפור. היו דיונים וכל אחד השמיע את הטיעונים שלו והדיינים פסקו את מה שהוא די מובן מאליו במקרים כאלה לצערינו. איך סירוב יכול להיות לגיטימי במקרה כזה? מי שכוונותיו טובות ולא מחפש לספק ניצחונות לאגו שלו לא אמור להגיע למצב כזה. אפילו אם בצד השני יש את העו"ד הכי נאלח ומנוול.
אז ידידי...יהודה224
אני לא בא להצדיק או לא אני רק מתאר מצב שזה מציאות שקיימת שבהחלט נשים משתמשות באופציה הזו יותר מגברים והגברים אשמים
ולפעמים יש מצב שגבר נכנס למעצר וכו על לא עוול בכפו מרגיש צורך להשתמש בזה כמוצא אחרון...
וכן גם בתי הדין הרבניים פוסקים יותר לטובת האשה
לידיעתך חלק מההמלצות של שדולת הנשים זה שבדיוני מזונות ללכת לבית דין רבני ולא לערכאה אזרחית
סרבנות גט זה הנשק היחיד שישבין תקוה ליאוש
לגבר נגד החוסר שיוויון.
גם להטיל פצצה גרעינית זה לא מוסרי אבל לפעמים אין ברירה.
יש הוראה למשטרה כל ריב בין בני זוג להרחיק את הגבר בין אם הוא אשם ובין אם לא
אתה מסוגל להבין מה עובר על גבר בגיל 40 שצריך ללכת לישון אצל ההורים שלו? באיזה חוסר איזון הוא?
אז אצלי אין פסק דין לתת גט כי אשתי ויתרה ולמה? כי היא ידעה שלא תקבל גט!
רק רוצה לשתף...Fff
נשואים 4 חודשים.. אנחנו עכשיו בממש מריבה שהיא כבר און ואוף מלפני ראש השנה. שורה תחתונה מצאת חג סוכות אנחנו בריב, שקט כרגיל, לא מדברים למעט דברים טכניים, הוא נמצא אצל ההורים שלו אני אצל ההורים שלי, כנל לגבי לילה ושינה. כל פעם כשרבים אני זאת שבאה ואומרת בוא נדבר וכו'.. ווואלה נמאס לי. הוא פגע בי ויודע את זה, וגם אני בו במריבה המתמשכת הזאת.. אבל אני לא מסוגלת להתקרב אליו. הוא לא מנסה לגשר. היינו היום בטיפול זוגי מפגש ראשון וראיתי אותו הוא נראה ממש מתוסכל ועצוב ואני תכלס מרחמת עליו וגם מתגעגעת. אני בטוחה שגם הוא אבל הוא לא עושה עם זה כלום ונמאס לי להיות היוזמת של הפיוסים בינינו. מה גם שהוא אפעם לא מפייס. אני ממש מתוסכלת שככה עובר כל החג במקום להיות יחד ולהעמיק את הקשר כל אחד בוחר להתבצר בעמדה שלו ואצל ההורים שלו וככה לא נפגשים. אני מצד אחד בוכה כי קשה לי ומתגעגעת. מצד שני הלב שלי כבר נאטם מכל הריחוק הזה. וכן אמרתי לו שמתגעגעת וכו' אבל הוא לא מתקדם מזה ולא עושה צעדים להמשך... קיצור פחות זקוקה לעצות יותר לתמיכה...
חג שמח
מה אתם עושים בשבת?מעורב
גיסתי!שירים 10
הי,
אני קוראת בפורום הרבה
חדשה בכתיבה לא בקריאה ;)
נרשמתי כי אני פשוט חייבת כיוון לוידעת איך להתנהל במצב שאני נמצאת בו כרגע
חמתי גרה רחוק מאיתנו נסיעה ארוכה מתישה ברכבת מגיעים בשעה מאוחרת עייפים דווקא ביום חמישי ולא בשישי כי יש החלפה בשישי של 3 רכבות פלוס 2 קטנים לא שייך!
אנחנו מגיעים ואני קולטת שיש מתח רואה את בעלה יושב בספה במרפסת עצבני כזה היא עצבנית בסלון
אפילו שלום לא אומרת
טוב מאכילה את הקטן שלי אומרת יפה שלום לילדים שלהם ואז... היא ובעלי מתחילים לריב
הם אצל חמותי משבת שעברה כולל חג וכל חול המועד ואנחנו באנו רק היום! והיא עצבנית שהוציאו אותה מהחדר לטובתנו היא ידעה שאנחנו באים הודענו מראש הם בתכנון היו צריכים לחזור לביתם.
החליטו להישאר וחשבו שגיסי הרווק יתן להם את החדר וזה לא קרה.
בפועל בעלה ישן בסוכה יש לה מקום לישון רק לא בחדר שהם היו בו
היא אומרת לבעלי תבררו קודם מי נמצא לפני שאתם באים היא בטוחה שבאנו לבית שלה
אנחנו מגיעים לא הרבה אולי 5 פעמים בשנה נסיעה ארוכה ומתישה מרגישה כל כך רעעע
באלי לחזור לבית להורים שלי אין לי כח
היא יושבת בספה ולא ישנה בשום חדר הפגנה!
כל המשפחה נגדה!
חמותי באה לחדר התנצלה אמרה לי
מצידי שהיו חוזרים ברביעי
בגלל שבעלה בנה סוכה היא חושבת שהיא בעלת הבית
ולאח שלה אין זכות !
חשוב לי להדגיש שבעלה לא בנה את הסוכה לבד
גיסים שלי עזרו לו
וגם יש להם טובת הנאה מחמותי שהיא מארחת אותם כל החג וזה שווה לו כספי הם בטוחים שבאו לבית מלון
אני לוידעת מה לעשות עצוב לי, קשה לי
כתבתי מבולגן אני יודעת.
ככה מרגיש לי עכשיו.





חמותך בעלת הבית והיא זו שהזמינה אותךrivki
אל תתערבי בעיניינים המשפחתיים שלהם ותשתדלי לא להתיחס לזה בכלל. שבעלך 'יטפל ' באחותו.

ברור שלא נעים לך להגיע לכזאת אווירה, אבל עכשיו לא נראה שיש מה לעשות. בפעם הבאה אולי תדברי עם בעלך שיבדוק את המצב לפני ותחשבי אם בכלל כדאי לנסוע לשם לשבת.

ואני מרחמת על חמותך.
תודה לך!שירים 10
שמעתי אותם מתווכחים
הרגשתי נורא רע
לו הייתי יודעת לא הייתי חושבת לנסוע
מספיק זו נסיעה ארוכה ומתישה
ובקשר להתערב אין לי את זה
רק מדברת עם האיש שלי שחבל שבאנו.
תקשיבי לי טוב, פתרון קסםאתבשג
גם את תהיי שמחה,
גם חמותך כי את שמחה (גם ככה אין לה כל לגיסה)
וגם לגיסתך לא תוותר ברירה אחרת..

ת ת ע ל מ י!!
מכל הפגנה, מכל מילה רעה.
אפשר לפתור אותה ב"טוב טוב"
ברגע שתפסיקו "להאכיל" את העצבים שלה, לא תהיה לה סיבה להשאיר אותם.
או שהיא תלך הביתה,
או תישאר בשמחה
או תישאר עצבנית, אבל למי אכפת.. העיקר אתם תהיו בטוב!

קדימה לשנות פאזה בזריזות
בפועל זה לא קורהשירים 10
כולם נותנים לה במה
ומנסים להרגיע אותה
ביקשתי מבעלי שיפסיק להתוכח איתה.
אני עם הילדים שלי ב"ה נהנת מהם
עדיין צובט לי בלב שזה היחס ואיך אפשר להתנהג ככה.




נראה לי שהתעלמות מהעצבים שלהבת 30
זה הכי טוב. דברי בשמחה עם חמותך, תהיי בשמחה עם הילדים, ואליה תתנהגי רגיל.
תני לה הזדמנות לרדת מהעץ שטיפסה עליו.
מה שכן- אל תתפתי להתנצל בפניה או משהו כזה
תודה שירים 10
חמותי מקסימה
זו גיסה קנאית משהו הזוי
וכביכול היה לה סיבה
לפרוק את העצבים שלה
למרות שמעולם לא רבתי איתה
לא נכנסת איתה לשום מקום אישי
משתדלת להיות בשמחה
אבל עדיין קשה לי.
תהיי חזקה, אשרייך שאת לא לוקחת צד במחלוקת.יהלומ
אשתי גם צדיקה כזו.וזו זכות גדולה

כי יש נשים שישר מחפשות עם מי לריב(נשמע כמו גיסתך)

למעשה,
המליצו לך לא להתערב, וזה הדבר הנכון.
בהצלחה, ותזכרי שעל כל רגע שאת לא מתעצבנת עליה המונה של עבודת המידות שלך רץ. מהר.
וזה שווה הרבה..
תודה רבה.שירים 10אחרונה
בבקשה לא לפרסם בדף הראשינוף123
אחרי תקופה שאני רואה שבעלי מוחק חלק מהיסטוריה באינטרנט בלילות ניסיתי להגיד לעצמי שזה לא משאני חושבת ככ לא מתאים לו אבל כנראה כשהתחושות שלי נכונות אתמול ראיתי סרטים שהוא רואה לא רציתי להאמין לא הצלחתי להירדם בבוקר בעלי ראה שמשו עובר עלי ואמרתי לו מה שראיתי הוא לא ידע מה להגיד ממש התבייש היה לו קשה היה שקט הרבה זמן והוא בסוף אמר שרוצה להגיד לי את האמת שהוא נופל אפילו שרק לי יש את הסיסמא של רימון בסופה של שיחה אמרנו שננסה לשים גבולות יותר ברורים על האינטרנט ועל הפלאפון אבל אני מצד אחד רוצה לעזור לו ומצד שני אני פגועה הוא אומר לי שזה לא אישי שהוא אוהב אותי וכן...בעזה צריכה ללכת לטבול ופתאום מרגישה ככ לא טהור ככ שונה הרגשה אחרת איך אפשר להיות ביחד!?לשחרר את הידיעה שבעלי רואה כאלו דברים אוף ככ ככ עצובה
מה עושים??
נכדה שלו שכנה של ההורים שליכלה נאה
ולמדתי עם הנינה שלו.

רוצים להתחתןרחלי245
היי, ברצוננו להתחתן בבית כנסת בנתניה בחתונה צנועה, אשמח לקבל המלצות היכן אפשר להינשא בבית כנסת בנתניה.
תודה
איזה כיף! יפה . מזל טוב!בסדר גמור
תודה רבהרחלי245אחרונה
מודה מראש למי שיוכל/תוכל לעזור לי!n.l
שוב פולשת מהפורום השכן (לנ"ו)..

יש לכם אולי קובץ של שאלות נחמדות שמכניסות לשיח עמוק? אפשר גם שאלות מצחיקות סתם בשביל האוירה הכיפית.. אבל בעיקר שאלות עמוקות.

למי שאין קובץ מוכן, אם תוכלו לרשום לי ממש אשמח
מתקשר גם למשחקי דייטים. אם יש למישהו/י רעיונות יותר מאשמחn.l
לשמוע. תבורכו כולכם וחג שמח
יש כרטיסים בנידון שאפשר לקנות או להכיןבסדר גמור
לקנות מאיפה? ולהכין איך? מאיפה אקח את השאלות?n.l
So do you יש בחנות סטימצקי או דברי שירPandi99
משלב שאלות עומק עם שאלות סתם..
יש גם כרטיסשיח
בעיני זה מיותר. יש לך מספיק שכל בלי להזדקק לזה.די שרוט
את יכולה לסמוך על האיטלגנציה של עצמך.
לא כל כך מבין למה צריך שאחרים יחשבו בשבילנו אפילו בדבר כל כך אלמנטרי של לדבר?

זה מוזר לי. את לא רובוט. אין צורך שתתחילי לדקלם שאלות. פשוט תהיי את בדייטים והכל יזרום מעצמו.
זה נכון, ולא נכון נתנאל וייס
נתקלנו בהרבה מאוד מקרים בזוגות שמעוניינים להרחיב את השיח ולא תמיד מוצאים נושאים על מה לדבר, זוגות נוספים מרגישים שהם דורכים במקום ורוצים להעמיק את השיח ולא תמיד יותר איך.
לא תמיד אדם יודע לצלול ולפתח את המודעות העצמית שלו בכל המישורים (תפיסות, מחשבות, רגשות, רצונות, שאיפות, חלומות וכו'), במקרה הזה יש לכרטיסים משקל מאוד חשוב שיכול לסייע.
אין לי בעיה כשמדובר בזוג נשוי כמה שניםדי שרוטאחרונה
שבאמת השחיקה להם את העומק. במקרה כזה באמת כרטיסים יכולים לעזור.

אבל כשמדובר על מדוייטים טריים בעולם הדייטים הייתי מצפה שאנשים ישתמשו יותר בשכל של עצמם. לא?
תשובה לעניןהמגניב מירושלים
במהלך ההיכרות גיוונו את הנושאים על ידי משחק שאלות שפתח נושאים חדשים והכניס רוח חדשה להיכרות.
לאחר שהתחתנו פתחנו גמ"ח להשאלת משחקים (לרווקים, אבל גם לנשואים) בחינם עם פקדון
תוכלו לפנות למייל netanel.ruti@gmail.com

נתנאל ירושלים
שאלה יפיפיה וחשובהנתנאל וייס
הרב יהושע שפירא ממשיל את שלב הדייטים למשחק טניס, בו כל הזמן צריכים כל הזמן להעביר את הכדור מצד לצד. אם שני הצדדים רק עולים על המגרש אבל לא מזיזים את הכדור - המשחק משעמם ובסוף הזמן זה רק מתסכל.
הכדור במקרה שלנו זה השיח העמוק, הפתוח והכנה. ככל שיודעים לפתח אותו יותר ומוכנים "למסור את הכדור" הדייטים נהיים יותר משמעותיים ומועילים.

דרך אגב, זה לא רק בשלב הדייטים... פתיחות וכנות מובילה להיכרות עמוקה ומחברת, לא סתל הביטוי הכי גבוה לקשר שבין איש לאשתו הוא ידיעה (והאדם ידע את חווה אשתו).

אמנם אני נוגע בדבר, ואמנם המלאי כבר נגמר ואנחנו מחכים בקוצרוח למהדורה החדשה, אבל אני חושב שכרטישיח ממש יכול לסייע להיכרות המעמיקה שאת מחפשת

ערכת כרטישיח • קלפים לחיזוק הזוגיות ולהעצמת הקשר הזוגי • האתר הרשמי

בהצלחה!
שלום לכולם. יש מי שלוקח כדורים לדיכאון וחרדות?רועיקי..
אשמח לקבל כל מידע
ניתן גם בפרטי
תודה
מה זה "כל מידע"?חולת שוקולד
כדאי שבכ"ז תפרט קצת

באופן כללי- יש הרבה סוגים ולכל בעיה מתאים משהו אחר, לוקח לכדורים כמה שבועות להתחיל להשפיע וגם אח"כ לוקח זמן למצוא את הכדור המתאים בדיוק ואת המינון המדויק אבל נראה לי שבד"כ כל כדור שפסיכיאטר יתן לך יעזור בתור עזרה ראשונה, שהיא המשמעותית ביותר, ואז זה כבר פחות נורא אם לוקח זמן להתקדם עוד
בעיקר על התופעות לוואירועיקי..
זה מפחיד לקחת.
באינטרנט יש כאלו אומרים כדור קסם ויש כאלו שאומרים גיהנום .(לא משנה איזה כדור)
זה עניין של ניסוי וטעיהחולת שוקולד
לרוב גם אם יש תופעות הן לא משמעותיות ומתגמדות ביחס לתועלת שבכדור
לפיעמים בשבועות הראשונים יש החמרה בתופעות אבל זה עובר
לרוב הכל בסדר. יכול להיות קצת כאב ראש או בחילה בהתחלהכלה נאה
עדיף לנסות מלסבול חרדות ודיכאון.
אני ניסיתי ציפרלקסליאן
עשה לי תופעות מזעזעות אז הפסקתי.
אגב אומרים שזה טבעי שיש תופעות בשבועות הראשונים ואחר כך זה עובר אבל לא יכולתי לסבול את זה .
היית צריכה לנסות סוג אחר. עד שמוצאים מה שמתאים.כלה נאה
מעצבן השלב הזה.
אבל אם את בסדר בלי זה הכי טוב.
לא בסדר.. אבל מתמודדתליאן
בוקר טוב...רועיקי..

פנו אליי בפרטי משום מה אני לא מצליח לפתוח..כנראה ניק חדש

יש מה לעשות?

במסרים. לא בשיחה אישית.די שרוט
שולח מסרמעורבאחרונה
איך מתחזקים זוגיות בתוך שיגרה אינטנסיבית?חלק ממש
נשואים שנה וחצי + תינוקת בת 4 חודשים.
אחרי החגים מתחילה בע''ה עבודה חדשה ומאוד אינטנסיבית.
בעלי עובד כ10 שעות ביום + נסיעה של שעה לכל צד...
בלילה אנחנו רק רוצים לישון.. וגם בסופ''ש...
איך שומרים על הזוגיות שלא תישחק?
כבר עכשיו מורגשים המתחים בבית😢 כאילו אנחנו בתחרות מי יותר מותש, מי עובד קשה יותר... זה טפשי, אני יודעת, אבל מרגיש כמו השלכה של חוסר תחזוק הזוגיות...
עצות?
לעניות דעתי...הולך בדרכך

אתם חייבים "ריענון"..
תמצאו לכם זמן להנות יחד, לצאת החוצה, לדבר ולהרגיש אחד את השני..
זה דורש כוח, אבל זה יהיה שווה כל רגע
אז.....תהנו!

תודה על התגובה אנחנו פחות בקטע של לצאת בגלל הקטנהחלק ממש
כל יציאה זה מבצע צבאי🙈
והדיבורים... מסתבר שרק לי מפריע הקטע הזוגי.. מבחינתו הכל בסדר ואפשר להמשיך כרגיל.
לי קשה עם המצב הנוכחי
וואו לא פשוט...הולך בדרכך
השאלה היא אם בעלך פתוח לשינויים..
כי אחרת זה בעיה רצינית יותר..
גם אם הוא בטוח שהוא בסדר,
הלווו האישה שלך סובלת!
זה כבר אמור להזיז אצלו משו בלב..
קטונתי מ-לתת עצות, אבל תנסי לדבר איתו ולפתוח ה כ ל!
אסור להשאיר שום דבר בלב..
ואם כבר ניסית וזה לא הלך, אולי יש מישהו שכן יוכל להשפיע על בעלך ולפקוח את העיינים שלו קצת...
הוא מקסים, מנסה להקשיב ולהבין אבל תכלס לא כ''כ מצליח לשנותחלק ממש
מצד אחד מעריכה מה שהוא כן עושה ואומרת לו כמה אני מעריכה את זה, מצד שני משתגעת שזה במינון קטן מדי, (לדעתי, כן?, יכול להיות שבשבילו זה המון...).. כנראה שצד שלישי זה באמת פתרון.
תודה
קודם כל להבין*אשתו של בעלי*
שנישואין וזוגיות זו עבודה קשה!!
אולי העבודה הכי קשה בחיי אדם נשוי.
ובגלל שכך,על הבעל והאשה לעשות הכל על מנת שהזוגיות הזאת תצליח.
אם עובדים קשה ברצון רב,יש תגמול ויש תוצאות טובות.
יש הרבה דרכים לשמור ולתחזק זוגיות בכדי שתצליח.
בבסיס העבודה צריכה להיות הערכה גדולה וכבוד גדול לבן/בת הזוג.
מעבר לכך לדעת לוותר,לבוא לקראת,להתחשב...
בצד החומרי/מעשי-
לצאת מדי פעם לדייט(הליכה,טיול רגלי,בית קפה,מסעדה,נופש זוגי,להיפגש עם חברים,ללכת לסדנה כייפית יחד,ללכת לחדר בריחה...
ובכלל-כל פעילות זוגית מעשירה תעשה טוב לחיי הנישואין).
נכון שבסוף היום עייפים ורק רוצים להתקלח ולזחול למיטה...אבל צריך גם לדעת לפנות זמן לזוגיות.

נראה לי שממש עלית על המקודה- חוסר הפרגוןחלק ממש
הכל מובן מאליו..
לפעמים כ''כ חסרה לי ההערכה שלו למה שאני עושה זקוקה למילה טובה..
וזה לא שלא אמרתי לו, דיברתי איתו על כך כבר כמה פעמים..אבל די...כמה אפשר?
משתדלת בעצמי לפרגן לו כדי ליצור הדדיות, אבל הוא לא מרגיש צורך בכך אז האפקט לא עובד⁦
כמה אפשר...בת 30
בדר''כ, אם יש נקודה אצל צד אחד שמפריעה לצד השני, היא לא תתוקן חיש קל ע''י להגיד כמה פעמים וזהו. אם זה לא בא לו הטבעי קשה לסגל את הראיה והאמירה הזו. כי הוא בעצם לא מרגיש שעכשיו הזמן לומר...
ולכן, צריך להיות כנים וסבלניים ולרדת לפרטים. כשאת מרגישה צורך בהערכה, תגידי לו. ''וואי, השקעתי הרבה בזה, היה לי קשה ובעל זאת עשיתי. תראה מה עשיתי" ו אפילו יותר- ממש חשובה לי ההערכה שלך עכשיו, המילה הטובה.'' אפשר גם שתסבירי לו, נפשית, מה המשמעות של ההערכה שלו.
ואז הוא ידע שצריך להגיד...
בהתחלה זה יהיה מאולץ, ולאט לאט הוא ילמד לזהות את המצבים האלה בעצמו יודע מה לעשות...
וואו, תודה! אנסה ליישםחלק ממש
למרות שלפעמים מרגיש שאם זה לא בא לו טבעי אז לא משנה, מייאש כזה..מרגישה כמו קבצנית מחמאות
תשמעיבת 30
כל זוג והענינים שלו.
אבל אין זוג בלי ענינים.
לכל זוג יש ת'נקודות האלה שיש בהן פער בין האיש ובאישה. פער בהבנה, פער ברגש, פער בצורך, וכו'.
ולומדים. חייבים ללמוד. אחרת בשביל מה באנו לעולם והתחתנו? לא כדי לשבת רגל על רגל...
זה קשה, העסק הזה. צריך הרבה הכרות עם עצמך, הכרות עם צרכייך, רצונותיך וכו'- במקביל להבנה והכרות עם כל הנ''ל אצלו!
אבל רק מתוך רצון משותף להבין ולהיטיב אפשר להתקדם.
תודה! את מקסימה 🙂חלק ממש
שמחה שזה מעודד אותך קצת...בת 30
לא יעזור אם הוא לא מבין לבד זה רק יגרום ליותר. זלזולפו הדוב
פעם שמעתי מאיזו סבתא חמודהלפניו ברננה!
שהחליטה באיזה שיעור תורה שהייתי בו לתת טיפים לכולן לחיי זוגיות טובים ;) זה שאת יכולה להיות דוגמה אישית לא רק בפירגון לו, אלא גם בפירגון לעצמך.
היא נתנה דוגמה בזה שהיא ערכה את השולחן ואמרה לו: תודה אשתי היקרה שהכנת ארוחת ערב וערכת שולחן. החמיאה לעצמה על האוכל...
כל מיני רעיונות כאלו - כשאת צריכה את המחמאה- פרגני אותה לעצמך בקול! שישמע יודע שיש מה להעריך!
אני אישית קצת פחות מרגישה בנוח לשים לבעלי מילים בפה, אבל כן דואגת לוודא שהוא שם לב: ראית איך ניקיתי את הבית? לא הרגשתי טוב היום ובכל זאת הספקתי כך וכך... ואי הארוחה יצאה ממש טעימה...
ככה אני גם לא מרגישה קבצנית מחמאות, כי אני מתארת לו מציאות/ מפרגנת לעצמי. ועשיתי עבודה שזה מספיק לי. אם הוא אחר כך מגיב תגובה שמחממת לי את הלב - זה בונוס. (וזה קורה יותר ויותר עם הזמן...)
סתם שאלה.. הסבר על "צריכה להיותהערכה גדולה"ה' אלוקינו
כפשוטו*אשתו של בעלי*
עבר עריכה על ידי *אשתו של בעלי* בתאריך י"ב בתשרי תש"פ 06:50
הוא בטח עובד קשה מחוץ לבית או לומד-לדעת להעריך שהוא עושה זאת למען משפחתכם.
נניח עושה קניות-להעריך זאת,לומר תודה אולי.
שלמרות העיסוקים הרבים שיש,מצא זמן לזה.
נכון שהחלוקה של מטלות הבית צריכה להיות משותפת לשני הצדדים,אבל ההערכות הקטנות האלה,החיוך,התודה...מאוד קושרים ביניכם,מאוד מחזקים ומעודדים.
זה חשוב!
ב״ה א)מנסים לנוח קצת יותרmetorafi
ב)יוצאים פעם בשבועיים חודש לבילוי משותף בלי התינוקת ג) יוצאים לחופשה יומיים שלוש אם אפשר בלי התינוקת
ד)מנסים לעשות חלוקת תפקידים כדי שלא הכל ישאר הפוך
ננסה, תודה!חלק ממש
הכל עניין של סדרי עדיפויותהלוי מא
זוגיות היא הדבר הכי חשוב בבית.
בלעדיה אין עבודה אין חינוך ילדים ואין תורה.
להעמיד אותה בראש סידרי העדיפויות.
לתקוע מסמרות בעניין.

העולם היום מאוד תובעני אסור שזה יפגע בקודש הקודשים של הבית!
שני הצדדים רוצים להרגיש שמעריכים אותם ואת המאמץ שלהםים...

מאוד קל להסתכל על הצד השני ולחשוב שאני מתאמצת יותר ולי קשה יותר והוא לא עושה מספיק וכל זה

אבל האמת היא ששני הצדדים מתאמצים ורוצים שהצד השני יכיר בזה ויעריך את זה

ברגע שמעריכים את מה שהצד השני עושה ולא מתחילים להשוות מי עייף יותר ומי עובד יותר נמנעים מהרבה וויכוחים שבאים מהרקע הזה

לגבי התשישות והעייפות- זה חלק משינוי הסטטוס של חייכם, אין הרבה מה לעשות אלא לקבל את זה

וללמוד למצוא זמן משותף בתוך כל זה- אולי פעם בחודש שכל אחד יצא מוקדם יותר מהעבודה ותדאגו לזמן לעצמכם או כל מיני דברים קטנים כאלה

וגם אם הזמן המשותף מצטמצם עדין אפשר לחזק את הזוגיות את התקשורת והאהבה 

 

אני שמעתי על זוגות שממש קובעים פגישהבין תקוה ליאוש
פעם זה היה נשמע לי הזוי היום אני מבין שלא.
קובעים פגישה פעם בשבוע/שבועיים גם שיש ריב או מטלות אחרות.
כל פעם מישהו אחר מארגן משהו..
חבל שאשתי לא מעונינת...
אצלנו ברזל פעם בשבועיים דייטנחשון מהרחברון
תודה לכל המגיבים!חלק ממש
כפי שנאמר פה זה אכן חידד לי שחלק מהותי מהשחיקה זה חוסר ההערכה ..אנסה שוב לדבר איתו על זה ולשמוע קצת יותר ממנו.
בע''ה נשתדל לעבוד על זה ומקווה ומתפללת שזה ייתן גם כוח פיזי לעשות דברים שוברי שיגרה יחד.
שבת שלום וחג שמח!
כמה אפשרויותתיתי2
א. לעשות שבתות בבתי הארחה/מלון. היציאה מהבית משחררת. פחות לחץ של בישולים וארגונים. מארגנים תיק ונוסעים, משאירים את הבית כמו שהוא.

ב. להוריד משרה...

ג. להקל על עצמכם במה שאפשר. להביא עזרה בתשלום לכביסה, כלים, ניקיון. אם אתם עובדים כל כך הרבה, אתם אמורים להיות מסוגלים לאפשר את השפיות הזו לעצמכם.
משהו קצת שונה.הקולה טובה
לקבוע דרכי התנהלות בבית ישעזרו ליום יום יותר לחבר בינכם.

אין מצב שנלך לישון בלי לדבר אפילו 10 דק על מה היה היום, מה היה משמח, מה היה מבאס...

יש לנו כללים לדיונים ומריבות. איך מותר לריב ומה אסור לעשות לא משנה עד כמה אני כועסת ועצבנית

תודה, סליחה, בבקשה- משתדלים להשתמש במילים הללו כמה שיותר, על כל דבר הכי קטן. כל הזמן.

אא"א.
אני אוהב/ת אותך.
כל הזמן להזכיר. כל הזמן להגיד מילים של אהבה והערכה.


מעבר לזה מדי פעם אנחנו עושים שיתוף של "מה אני מעריכ/ה ואוהב/ת בך" או דיונים על מה שמפריע לנו
וכמובן דייטים וכו'
(מעולם לא יצאנו לטייל בלי הילדים יותר מלילה אחד)

אז זה לא שאין מריבות או פיצוצים או שחיקה או קושי.
אבל הבסיס הוא חזק. והיום יום הוא מחבר.
תפרגני לעצמך, תהיי שלמה עם עצמךאו ר
לגבי החוסר פירגון-תעריכי את עצמך. הטיפול בתינוק אינטנסיבי ביותר, ומשומה כל עניין ההורות מתקבל כמובן מאליו בחברה. אך למעשה לא כולם יוכלו לעמוד בלהישאר בבית ולטפל בילדים, כל אחת והקושי שלה מפריע...
להיות הורה זה לא מקצוע מוערך במיוחד בימינו. וגם לפעמים בן הזוג לא מודע לקושי ולמאמץ שבלטפל בתינוק ובבית. אולי אם הוא יצטרך כמה שעות להיות האחראי, באופן קבוע, הוא יפנים מעט מהקושי ויעריך. בינתיים תפרגני את לעצמך, תהיי שלמה עם עצמך, עם התפקיד החדש. יש סיכוי שכשאת תוקירי לעצמך תודה זה גם יגיע מבחוץ.
לגבי העייפות-מבחינה מסוימת הקושי פוחת ככל שהחודשים עוברים, העייפות היא כנראה מנת חלקנו ההורים הצעירים לשנים הקרובות, אבל בהחלט יש שיפור מאשר בחודשים הראשונים של התינוק. וגם לזכור שלגוף לוקח שנה להתאושש ממש מהלידה.
אפשר לקבוע להיפגש בבוקר כשעדין רעננים. לאחר קצת לעבודה, לשים הילדה במעון ולצאת לארוחת בוקר ביחד.
ואם יש יום חופשי משותף (שישי?) צריך להפוך אותו למשמעותי.

ובהצלחה בעבודה החדשה הצפויה, זה בטח מוסיף לכל המצב את הלחץ שלו, איך להסתדר עם כל המטלות, איך תספיקי וכו.

בעז"ה שתהיה לכולנו שנה של שלום בית, הכרת הטוב, וכוחות....

חובה להיפגש פעם בשבועשירה515
פגישה שבועית קבועה היא חובה לזוג טרי שרוצה לבנות זוגיות טובה.
טרי זה עד 10 שנים.
נדמה לי שהרבנית אסתר לבנון אמרה את זה.

בפגישה הזו מעלים הכל. מה שנעים ומשמח, ומה שמטריד ומצער.
לדעתי כדאי לקיים אותה בבית, כדי להרגיש בנוח לפתוח הכל (אני לא אתחיל לבכות לבעלי במסעדה או בפיקניק...).

וכדאי גם לקבוע זמן קבוע לזוגיות אינטימית, ולהיערך מראש (לנוח לפני, להכין אוכל טעים, משחק שאתם אוהבים...)
מצטרף ל"אשתו של בעלי"היום הוא היום
הזוגיות זו עבודה רצינית שדורשת זמן. וחשוב ששני בני הזוג יבינו את זה ויתייחסו בהתאם.

עדיף ככל הניתן בשנתיים שלוש הראשונות לא להיות בעבודות מאד אינטנסיביות של 10 שעות ביום וכדומה וגם אחר כך אם הולכים אז למצוא פתרונות כאלה ואחרים שיעזרו.
אין אפשרות לעבור דירה? להחליף עבודה?בלדרית
זה באמת אורח חיים אינטנסיבי מאוד, אולי יש אפשרות לשינוי שישפר את המצב? בנוסף, לעבוד בעבודה קשה עם ילדים כשגם הבעל לא בבית, מתי יהיה לך זמן הורות עם הילדה?
תודה לכל המגיבים! קראתי את כולכם למרות שלא הספקתי להגיב ..חלק ממשאחרונה
ב''ה דיברנו, מנסים למצוא נקודות לחזק בע''ה...
שבת שלום וחג שמח!
הנושא החם והסבוך של סרבני הגט ונשים עגונות בקרוב בסדרת דרמהor1900
זה לא נכון.בין תקוה ליאוש.

אני ישלם על הילדים שלי בשמחה!!

אבל אם יש משמורת משותפת למה שאני ישלם מזונות?

היא תשלם שהם אצלה ואני ישלם שהם שאצלי...והוצאות משותפות נתחלק...אבל היא לא מוכנה..למה?

כי החוק לצידה ויש לה אפשרות למצוץ... אז לא אותי

האמת?

יש מלא דברים בחוק שאת לא יודעת וזה לאהזמן לפרט אבל דבר אחד אני יגיד לך

הגברים מופלים לרעה בצורה בלתי הגיונית בעליל! ואני אפילו לא מדבר על תלונות שווא וכו'..

לצערי הפיתרון הוא סרבנות.

אחרי שהיא הבינה שהיא לא תקבל גט בחיים היא החליטה לוותר.

וגם המשפט המטומטם של לבטל נישואים...מה זה חיבור לכבלים שמתי שרוצים מתנתקים? חחחח

 

מחפשת שיעורי זוגיות לשמוע באינטרנטמבשרתת
רק לי, בזמני החופשי, יש הצעות?
הנה:הולך בדרכך

הרב איתמר אינסהזאן - עשרת הדיברות לזוגיות טובה
אם את רוצה עוד כמה שיעורים בנושא, יש למטה ב-"עוד מאותו מרצה.."

הרב ארז דורוןבת 30
הרב ראובן פיירמןג'נדס
מקסים
הרב איתמר אינסהזאן כמו שהציעו לךשירקי
הוא רב בישיבה שבעלי למד בה... והיה חלק בלתי נפרד בשידוך שלנו... ממש ממש עוזר בכל התחום של שלום בית... בעיות עם המשפחה המורחבת וכו׳...

ממש מומלץ!
אתר מכון מאירבסדר גמור
הרב אבנר קוואס. חובה!! ביוטיובאם ל2


זה גם שיעור בזוגיות וגם סטנדאפ ....שירקי
שניים במחיר אחד...!

ממש אוהבת שיעורים שלו!
הרבנית רות ולדמן, אתר קול הלשוןוואוואחרונה
סדרה ושמה "משלום בית ולשלמות בית"
יש עדיין את הפורום של הגברים בלבד? איך נכנסים?ביביק
אני חושבתחיים שלאחרונה
ש
@ימ''ל
מנהל
תנסה איתו
ממרום ניסיונכםשיביה
שלום לכולם.
לפני כמה זמן דיברתי עם בחור שרצה ויזם כל הזמן שיחות כאלה שבהם מדברים אחד עם השניה על מין. הבנתי שזה נקרא "סקסטינג".
הוא ממש רצה שנדבר ככה ושנעסוק בזה ודחף לשם תמיד! לי זה לא התאים וכל פעם התחמקתי וניסיתי לא לזרום.

הוא אמר לי שזה לא משנה עם איזה בחור אדבר - כולם רוצים לדבר על העניינים האלה!!! וזה תמיד קורה! לא משנה עם מי.. (מידי פעם לדבר "סקסטינג" אחד עם השניה)
אני לא מבינה את זה.. ממש הוטרדתי מהעניין

כמו כן, עוד חברה שלי סיפרה לי שהיה לה מישהו כזה שרצה כל הזמן לדבר על זה וככה...
ממרום נסיונימופאסה
זה ממש גועל נפש
וכן אסור הלכתי חמור כמדומני דאורייתא, ''לא תקרב''
פשוט מאוד מיד להתנתק מאותו בחור
מנחש שמדובר בבחור צעיר באזור הגילאים 18-22די שרוט
אם כן אז זה ברור שזה מה שהוא יגיד.
לאמיתו של דבר זה קשקוש. בחורים שרוצים משהו רציני לא ינסו תמיד לדבר על ולעשות סקס.

העניין המיני הוא חשוב אבל כשרוצים לבנות משהו אמיתי. כל אחד שיגיד לך דברים ברוח שהבחור הזה אמר, תתרחקי מהם כי הם רוצים לקבל ולזרוק ותחכי שתכירי מישהו רציני.
או שהוא חולה ולא שולט בעצמוכלה נאה
לכן לא לדבר עם אפחד בפרטי...יהודה224
וז פותר את רוב הבעיות...
יקירתי נפלת על בחור משוגעמלחמת היצר
תתרחקי ממנו כמו מאש
אין הרבה כאלה?שיביה
יהרוס לך את החיים -תתרחקיor1900
יש הרבה בחורים טוביםמופאסה
תפרסמי את השם!!!!IIIII
כך יוכלו להשמר, והסוטים ירגישו יותר מאוימים אז או שילכו או שלא יפריעו.

ובהחלט לא לדבר באישי, כמו שלא נדבר ברחוב עם אנשים זרים.
לא....זה לא בשום טווח נורמליבת 30אחרונה
ב"ה והשאלה שלך היא ?metorafi


השאלה שלה היא 'האם באמת כל הבחורים כאלה?'rivki
וכבר ענו לה שלא
אויאשת נעורים
ואבוי ואבוי.
תגידי למי ששידך ביניכם את הסיפור הזה, שיידע לא להפגיש אותו עם בחורות עד שמישהו יאפס אותו.
את נמצאת בפורום דתיהעני ממעש
מלבד החוסר מוסריות, זה גם מנוע הלכתית.
אין נכונות במה שרשמת.
נראה שאין עניין כלל ב'דיון'

כל טוב
@אלעד
לצערי הרב לא חסרים סוטים גם במגזר הדתיor1900


אני לא מאלה אבל.. הטרלה של משועמם?הלוי מא
אולי - ואולי סוטים - במקרה כזה לחסום ולהתרחק מידor1900


כלל הזהב- מה שאת לא רוצה אל תעשי.ומי שמפעיל עלייך לחץ- תברחידינהדינה
ב"ה כן כולם רוצים וגם רוצות אבל אחרי חתונה כדאיmetorafi

וממש לא כל הזמן יש דברים הרבה יותר מעניינים מלדבר על זה

 

זה כמו לדבר על כל נושא אחר מלדבר לא . יוצא כלום רק מעשיה חח

 

נניח אם תדברי על איזה תואר את רוצה ללמוד . שזה שיא המרתק לא יצא מזה כלום עד שתלכי ללמוד אותו בםועל ובסוף יהיה לך תואר

 

אם תדברי על צניחה חופשית לא יוצא מזה כלום עד שתלכי לעשות אותה בפועל

 

כנל על זה 

 

ממש לא כולם!!בוטחת בהשם
תברחי ממנו כמו מאש ותמצאי מישהו נורמלי יותר
שקר וכזב. מכור למין. לא נורמלי בכלל.תיתי2
קוראת פה הרבהנשואה 3 שנים
ומנסה להבין, מה מהות הפורום?
נשואים טריים יש אבל רוב המגיבים ופותחי השרשורים נשואים 10 ומעלה שנים..
והדבר שהכיי מוזר לי אייך כל שרשור מגיע בסופו של דבר לבגידה?
בבקשה תגידו לי שאני לא תמימה ורוב הנשואים והנשואות לא מגיעים לזה.
יותר מידי מקרים יש פה בבקשה שזה לא משקף את המציאות כי אם כן אז מצבנו עם ישראל קשה ביותר😓
אכן עם ישראל בבעיה בוכה למשפחותיוהלוי מא
שטויות במיץ והוצאת שם רעבסדר גמור
ממש לא משקף כלוםמחכה#למשיח
מיעוט יכול מאוד לתת תחושה שיש כאן המון מקרים ,
אבל זה ממש לא כך..

בגידה זה עדיין נחשב לטאבו, זה איסור נוראי ואנשים נמנעים ממנו גם כאלו שלא מוגדרים כדתיים.

יש מקרים ונפילות
אבל זה ממש ממש תלוי באופי האדם ובגוב האריות שהוא מכניס את עצמו...

אמת שהאינטרנט יכול להיות מוצר רע מאוד ולקלקל המון משפחות, בשימוש לא הולם!

לכן חובה חובה! הגנה מירבית גם על הנייד ועל המחשב!

והרבה הרבה תפילות..

אנחנו בתוך שער 50 בטומאה.


אפשר יותר ללמד זכות על העם שלנו מאשר להגיד ככהוואוו
יש כאן רק כף זכותמחכה#למשיח

כנראה שלא ירדת לסוף דעתי.
לא יודע אם בגידהמופאסה
אבל בהחלט יש כאן עיסוק יתר ביחסי אישות וסניפיהם.
ברור שלא משקף, לי זה העלה שאלה אחרתבוטחת בהשם
לפי כמות הבעיות והצרות שאנשים כותבים כאן נראה שלאף אחד אין חיי זוגיות נורמלים (אם לאף אחד כמעט אין אז בעצם מה הנורמה??)
ואז הגעתי למסקנה שאדם שטוב לו בדר''כ לא ישתף כי אין מה ולא יתייעץ, ורוב השאלות וההתייעצויות זה מכאלו שרע להם או שיש איזו בעיה לא סטנדרטית ולכן הם מנצלים את הבמה האנונימית הזו להתייעץ, אבל זה לגמרי משקף מיעוט ובדיוק לכן הם מתייעצים כי אם זה היה נורמה אז זה לא היה כ''כ רע..
לצערנו להרבה אנשים יש בעיות אבל ב''ה זה ממש לא כולם (לכל אחד יש בעיות אבל בדר''כ לא מהותיות כמו אלו שלרוב מופיעות כאן)
לדעתי אותו דבר זה על בגידות.
ב''ה רוב הגברים הנורמלים ששומרים מצוות ויש להם יראת שמיים שומרים אמונים לנשותיהם וכנל הנשים.
והבוגדים הם מיעוט. (זו דעתי ואני מקווה מאד שזו גם המציאות)
אכן. אם תעקבי אחרי הניקים הקבועים - כמעט לא משתפיםהסטורי
ואם כן, אז בדברים כלליים לגמרי. גם אלו שמשתפים לצורך מסויים - משתפים בזה ולא בכל החיים שלהם.

כמה פעמים רווקים טענו שהפורום הזה מוציא להם את הרצון להתחתן. לענ"ד, זה אחד ההבדלים המהותיים בין חיי רווק לחיי נישואין - רווקים משתפים את החברים בכל חייהם וגם כאן בפורום לנ"ו, משתפים כל הזמן. חיי נישואין, הם על כל הטוב שבהם, רק של בני הזוג, משתפים רק באין ברירה.
בדיוק מה שהתכוונתי!בוטחת בהשם
ב"ה חד משמעית הרוב לא מגיע לזהmetorafi

פשוט פרוום מיסודו זה בעיקר אכלו לי שתו לי ומה עשו לי ומה אני אעשה וכו חחחחח

 

וממש לא משקף את רוב הציבור . הכללי גם לא רק הדתי

המהות הוא דיון. הבעיותהעני ממעש
הם מה שצף.
הרצון להתמודד ולתקן, הוא נפלא.
מבינה שהמהות היא דיוןנשואה 3 שנים
אבל כל דיון מוביל לבגידה...האישה לא עונה על הדרישות אז היא גורמת לבעלה לבגוד.
מה זה השטויות האלה?
אני לא מבינה מה הלגיטמציה הזאת לבגידות. איך נותנים לזה במה כיאלו זה דבר בסדר והגיוני.
ואלה שבוגדים איך הם מעיזים בכלל לכתוב את זה ולהתגאות?
ההיפך.העני ממעש
הטענה הזו לא מקובלת כאן.
מתמודדים עם הטענה, אך לא כדבר נכון.
הטענה נאמרת אחרי ייאוש, ואין לתפוס אדם בעת צערו.
שוב, אין כאן לגיטימיות לזה, אך כיוון שזה 'באוויר', מתמודדים. נכון יותר מאשר מציאות של 'לטאטא מתחת לשטיח'
אין נשים בוגדות?הלוי מא
לא כל גבר שבוגד האישה אשמה!כלה נאה
יכתוב לך קצת מהמחקר שעשיתי על בגידות.עיניין אותי למה זה קורה. פשוט קראתי מיקרים וסטסטקות וכל מיני פסיכולטגים ויועצים . וזה בגדול מה שהבנתי.

גבר בוגד או מחוסר פיזי וריגשי. בעיקר הם יתלוננן על חוסר ריגשי. חוסר הערכה. זלזול שיגרה
שחיקה ..

יכול להיות לו ניסיון בעבודה עם מישהי מעריכה אותו(לא כמו אישתו) ומחייכת לו וניראת יפה.. ופה הוא צריך להתגבר!
ולא כולם עם יראת שמים. ולא לכל גבר יש כוח.

או שגבר שלא חסר לו כלום. ובכל זאת מחמיא להם מאוד אם מישהי מעריכה ומחמיאה להם.
זה מעלה להם את האגו הגברי.
ואם נגיד בעבודה שזה יום יומי. הם לא שומרים על ההלכות התרחקות יחוד.. מפאפטים מה שבא. צוחוקים. וההיא רק רוצה להתייעץ. רק מחמאה קטנה.. זה מחלחל ונהיה פתיחות סוג של קשר. ופה הבעיה שמפתחים חברות. ומשם אפשר להגיע להכל גם בלי שהוא רצה.

ויש אנשים שמחפשים ריגושים. לכבוש..
התרגלו לאישה וזה משעמם. השיגרה של החיים ממש משעממת אותם.

ולא זכור לי שראיתי כאן גברים בגדו שכתבו משהו. או שמתגאים בזה.

אין אפוטרופוס לעריותIIIII
ישנם גברים באתר שכל מגמתם היא ליצור קשרים
מתחילים בשאלה קטנה באישי ומשם ממשיכים
זה מסוג גבר שמחפש ריגושיםכלה נאה
או שבאמת חסר לו ורע לו.
ואחרי הכל. זה חוסר ביראת שמים.
על אחת כמה וכמהIIIIIאחרונה
אין אפוטרפוס נאמר גם על מי שיש לו יראת שמיים.
הנקודה שמי שיש לו יראה יש מה שיעצור בעדו, אבל מי שפרוץ אין
"פרפרים בבטן"נשואה מאושרת.

אז חברה שלי מתחתנת, היא התחילה לשאול שאלות, ובין היתר "תגידי, תוך כמה זמן נעלמים הפרפרים בבטן? זה לא מבאס שזה נעלם?"

 

ואז קצת נכביתי, בתוכי. כי ידעתי שזה נכון, הם נעלמים, והתחלתי לשאול את עצמי, אולי זה רק אצלנו ככה?

 

אולי בזוגיות נורמטיבית תמיד יש פרפרים? 

 

אולי היא שואלת אותי כי רואים עלינו שכבר נעלמו ה"פרפרים" המדוברים מזמן?

 

אז תענו לי, בכנות. 

 

גם אצלכם זה ככה?

אם חסרה לך הרגשת פרפרים בבטןתיתי2
אז יש מה לעשות.

גם אם הפרפרים משתנים, או נעלמים לתקופה,
הם יכולים להיות קיימים

מה יכול "לעשות לך את זה"?
שיחות טובות?
טיול משותף?
מחמאות וצ'ופרים?
הפתעות ומתנות?
טבילה?
ברוב המקריםמופאסה
ברוב המקרים הפרפרים חיים כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות, אך לעיתים אף חודש.
יש משהו אחר שהוא לא פרפר וגם לא בבטן, זה יותר כמו נוף מרהיב ומרגישים את זה בלב, כל פעם כשמתגלה עוד מימד ועוד עומק בקשר, בסגנון Take my breath away.
איזה יפההיהודה224
שתהיה בריא הגדרת אתזה באליפות!##
🙂 תודה נשמהמופאסה
פרפרים בבטן אינם אהבה - אלא התאהבות 🦋❤️🦋❤️🦋קרן-הפוך
תקופת ההתאהבות והפרפרים בבטן נמשכת אצל זוגות מסוימים חודשים ארוכים ואפילו שנה, בעוד אצל אחרים היא מסתיימת בתוך זמן קצר בהרבה.

ואין כל קשר בין אהבה להתהאהבות מלבד האותיות הזהות פחות או יותר. להתאהבות משך חיים ותפקיד מוגדר, התפקיד שלה הוא לגרום לקשר להמריא, כמו הטיל המשלח את החללית לחלל, אחרי שהחללית המריאה בהצלחה, הטיל נופל ומאבד את כל ערכו, נעשה חסר משמעות. כך ההתאהבות, גורמת לקשר להמריא, נותנת למאוהבים את התחושה השמיימית שהם ורק הם זכו להרגיש אהבת נצח אמיתית וכו' וכו'.
למה תמיד ההתאהבות נגמרת ואז יש צורך לבנות ביחד אהבה בוגרת ועמידה?
מאוד נעים וחשוב להתחתן בשלב ההתאהבות, אבל אח"כ נדרשים כל הזוגות לעבודה ולבניה של קשר יציב ובוגר. אבל מכיוון שתחושת הפרפרים הזו היא בכ"ז נעימה ונהדרת, השאירה התורה "מזכרת" קטנה וחכמה: מצוות הטהרה. ההפסקה גורמת שוב כל פעם מחדש
להתרוממות הרוח הזו, ולשכרון המתוק כ"כ.

זה לזוגות צעירים וטריים.

לזוגות ותיקים יותר, כבר כמשפחה עם ילדים - יש פרפרים והתרגשויות באופנים נוספים: יוצאים לחופשה זוגית לבד בלי הילדים, צימר רומנטי, בריכת שחיה זוגית פרטית, כל דבר ששובר את השגרה והיום יום.

שיהיה לה במזל טוב!!
תודה על התגובותנשואה מאושרת.

אוהב 

 

כנראה געגוע ל"אז"....

אני לא מסכיםמופאסה
שההתאהבות נעשית חסר משמעות.
יש משמעות באיזה מהירות החללית יוצאת מהאטמוספירה, כי לפי המהירות שיצאה כך תישאר באותה מהירות מחוץ לאטמוספירה.
ואם לא תצטרך החללית מבערים חיצוניים ודלק שמכבידים עליה מאוד
מופאסה לא מתעסק עם פרפרים...קרן-הפוך
מופאסה הוא אריה בוגר, מלך חכם ואמיץ, המקבל כבוד רב משאר החיות.

הוא לא זקוק לפרפרים...
מופאסה עומד על הצוק, משקיף על הסאוונה...
נכון מאוד אבלמופאסה
אי אפשר להגיד שזה אינו כלום, כי לפרפרים האלה יש כח דחיפה כמו במשל שהמשלת לעיל. זאת תקופה מדהימה שמלווה אותנו כבר 20 שנה, נזכרים בזה ומתחבבים זה על זה.
👍👍👍סודית
"קרן -הפוך " הגיע הזמן לחוברת -ספר -אתרor1900
כל הכבוד !!!

כתיבה בנושא זוגיות בעיקר בטעם וברמה גבוהה מאוד!!!
אני מזמין!מופאסה
בהחלט זכינו לקרוא אותה כאן בפורום
כותבת בהגיון, ברגישות ובגובה עיניים
מסכימה תאוריה מדויקת לדעתי.חנה קפלן


החיים הם לא סרט הוליווד.. יש שגרה מבורכת ב"הוואוו
יש עליות ומורדות... קיצר, הכל בסדר ואין על מה להצטער. נורמלי. תמיד צריך עבודה זוגית ואישית לטפח את הרגש ורת הקשר. אבל לא להיבהל אם לא כל רגע הוא פרפרי.
למי איכפת מפרפרים כשיש אושרים...


מקסים רקלתשוהנ


נו אבל מהו אושר ואיך מגיעים אליו... זרקת פצצהוואוו
טוב, פשוט טובים...
אהבה ושלווה
ב"ה זה בא והולך תלוי metorafi

אהבה צריך לבנות ובטח שפרפרים 

פרפרים בבטן אפשר ליצור סוסה אדומה
מבט ארוך בעיניים זה של זו, ומילות אהבה והודאה וכל רגש טוב כן בינכם... הפרפרים נוצרים מעצמם.
הרבה אנשים לא מעזים להסתכל בעיניים. הם מפרים את האינטימיות הנפשית באינטימיות פיזית, ומאבדים את זה...
גם המחויבות לפעמים שוחקת, אבל אפשר להתעלם מהמחויבות ומהדברים שמובנים לנו מאליהם, ולהעריך ולאהוב את מה שיש לנו.

הרבה מתלוננים על זה שאין פרפרים, וזה נכון שכשיש אהבה והכרות, הפרפרים פחות תופסים מקום... אבל לדעתי הם לגמרי לא נעלמים. ולגמרי אפשר לחדש אותם בכל יום תמיד... טוב, כמעט תמיד...
זה אישישירה515
אני הרגשתי מאוהבת הרבה אחרי שלבעלי כבר עבר.
הוא הסביר לי פעם, שלא טוב לו להיות כל הרבה במצב מחשמל כזה, שהוא חושב עלי כל הזמן, כי זה פוגע בתפקוד היום-יומי.

כיום, אחרי הרבה שנים, אנחנו מעריכים ואוהבים הרבה יותר, ועדיין יש לנו את הרגעים המרגשים שלנו.
ממליצה ממש על שיעורי זוגיותNeshoa tria
כל הפרפרים בבטן והדברים שאנחנו מאמינים שהם אהבה זה לא יותר מסתם דברים שמכרו לנו בטלויזיה..
הפרפרים שאני חוויתי הגיעו אחרי החתונה מתוך אהבה אמיתית ועמוקה והם ממש לא שם תמיד . ממש ממש לא. אבל האהבה רק מתעצמת.. פרפרים זה ריגוש. אהבה זה משהו הרבה יותר יציב ועמוק.
ההמלצה הכי טובה שלי לכל זוג אפשרי זה לשמוע יחד שיעורי זוגיות.. והרבה... זה עולם שלם שגורם לך להבין מה זאת אהבה אמיתית ואיך אפשר להגיע לחיי נישואים מאושרים .. מאיר את העיניים לדברים הכי קטנים שלא היינו חושבים עליהם אפילו בצחוק
טוב נו ...נשואה מאושרת.
למען האמת, רוב שיעורי הזוגיות ששמעתי גרמו לי לגחך וממש לא אהבתי את הסגנון. יש המלצות?
יש ביוטיובבת 30
סדרה של הרב ארז משה דורון. לא שמעתי הכל, אבל אולי ידבר אלייך
לעשות טובלירוש
אני חושבת, כנשואה 10 שנים. שהסוד פשוט לחשוב איך לעשות תמיד טוב לשני. לפנק, בתוך המציאות העמוסה והשגרתית, לדעת שיש מישהו שאיכפת לו ממך שדואג לך. ולהעריך כל הזמן מה שהשני עושה. לא לקבל דברים כמובן מאליו.
וכמובן שמאוד חשוב לא להזניח את חיי האישות והתשוקה זה לזו.
לא לטאטא מתחת לשטיחor1900
כל בעייה שצצה לשבת ולדבר ולפתור

לא לטאטא בעיות ולחשוב שיעלמו

להשקיע ולתחזק בשוטף

שיח.הבנה.הכלה.דיבור

עשייה ביחד... בילויים

קירבה ותשוקה

לתחזק בשוטף ולא לחכות לבעיות

בהצלחה רבה רבה
הרב ארז משה דורון, נפלאמופאסה
בטחחNeshoa tria
הרב יצחק פנגר - יש לו סדנא של שישה שיעורים.. ועוד כמה שיעורים ממש פרקטיים.
הרב יגאל כהן - אצלו זה יותר דיבור על האהבה עצמה והרעיון שמאחוריה והדברים שכל אחד מרגיש
הרב זמיר כהן - מדבר על מה הצורך של הגבר ומנגד מה הצורך של האישה ואיך כל אחד מעניק לשני מה שהוא צריך
הרב קוואס - בעיקר מצחיק .. פחות התחברתי כי זה לא מרגיש מותאם להיום
פרפרים בבטן לא אמורים להיות קיימים יותר משנהדי שרוט
לא בהגדרה, פשוט העולם המודרני של היום כל כך מהיר ודינאמי עם קצב תעבורת מידע היסטרית וקצב תחלופת חוויות בלתי נתפסת. לכן פרפרים כאלה אמורים להשחק אצל כל זוג מודרני אל דאגה וסתם דרך אגב, לא צריך להתבייש בזה. העניין הוא לשמר את הגחלת אחרי שהם נעלמים ולעבוד למען זה.

אפילו כשנולדים פירות אהבתנו הראשונים יש לנו פרפרים ועוד איזה פרפרים נכון? אבל לאט לאט הם גדלים והפרפרים נעלמים אבל אנחנו לא מפסיקים לאהוב אותם בשום שלב. פשוט קצת מתרגלים היום להכל מהר.
יש משהו יותר מחמיא באהבה ללא פרפריםאנננאחרונה

אין גורם חיצוני (פיזיולוגי-רגשי) שדוחף את אשתי לאהוב אותי.

היא אוהבת אותי כי היא באמת רוצה לאהוב אותי.

בעיניי זה ממש שווה!

אפילו המחשבה הזו יוצרת אצלי פרפרים;)

מקומות לטייל ליד טבריה בסוכותבובי123

היי לכולם!

 

אנחנו מחפשים (זוג) מקומות לטייל באיזור פוריה (ליד טבריה בצפון)..

דברים רגועים - מעיינות/אטרקציות, לא מסלולים ארוכים..

 

וגם, אתם חושבים שנמצא מקומות לאכול בהן בסוכה בצפון? כאילו איפה אפשר למצוא סוכה? ...

 

 

תודה!

 

 

הי אם אתם בעניין~nhykb~
אני מתכננת טיולים.. מקשיבה לדרישות ולרצונות ובונה לכם לו''ז עם מסלולים, אטרקציות, רשימת ציוד ופעילות חברתית

אם אתם בעניין אז בשמחה!!


וסתם כך, ליד פוריה יש את הירדנית אבל היא כנראה מפוצצת.. לשיקולכם
המפל הנעלםערנושאחרונה
בצפון הכינרת
חדשה וזקוקה לעזרהעובדת אצות
מועדים לשמחה.
אשמח לעזרה אני ממש במצוקה הבטן מתהפכת לי.
נשואים 13 שנה, 4 ילדים.
אנחנו במשבר חמור כבר כמה ימים. בעלי איש כוחות הביטחון, בקושי נמצא בבית, כל הזמן הקפצות, כשנמצא רק ישן או בטלויזיה.

בקושי מגיע לאירועים ומפגשים משפחתיים (לא רק שלי, גם שלו) למסיבות של הילדים, לפעילויות שלהם וכו.

זה ככה לאורך השנים, תמיד זה בא בגלים, אבל השבוע משום מה אני מרגישה שזה נמתח מדי לקצה.

מקום העבודה שלו לא מאפשר לתכנן כלום, אז כבר למדתי לעשות פעילויות עם הילדים בלי לתכנן, או פשוט בלעדיו. הבעיה שכשאני שואלת אותו מה קורה, הוא עונה תמיד בחוסר סבלנות, בקצרה ובעיקר ב "אמרתי לך עשר פעמים ש...". הבעיה שהוא מתנהג ככה לפעמים ליד ההורים שלי ואז זו כבר ממש בעיה.

הוא תמיד היה קצר רוח, נוח לכעוס, חסר סבלנות. לא בטוחה שאני אוהבת אותו, לא חושבת שאי פעם אהבתי, ואולי זו אם כל חטאת.

אבל להפרד לא בא בחשבון מבחינתי (יש לי מספיק עומס רגשי לא רוצה ולא צריכה גם את זה על הראש שלי) לייעוץ הוא בשום אופן לא מוכן לבוא איתי, הלכתי כמה פעמים לבד, לא הצליח וגם אין לי כסף לזה.

המצב כרגע הוא שאני לא מדברת איתו כבר יומיים. רק עניינים טכניים. הוא מנסה לדבר איתי, אני לא מתייחסת לא מעוניינת להכנס איתו שוב לשיחה שאני יודעת שלא ייצא ממנה כלום.

כרגע נראה לי שהוא הפסיק לנסות אפילו לפייס אותי.

אין לי כוח אליו, נמאס לי כל הזמן להלחם בשביל הכל (הוא לא עושה כלום בבית. החל מכלים וכלה בחשבונות, הכל עליי) לפעמים אני חושבת שלפחות אם הייתי גרושה הייתי יכןלה לקבל את ההחלטות בעצמי והוא לפחות לא היה מפריע....
מועדים לשמחה, מקווה שבינתיים התפייסתםסודית
קודם כל חיבוק על ההתמודדות... את גיבורה אמיתית.
בלי להכנס לשאלה הכללית, מציעה לך להכין למחר שתי תוכניות - אחת משהו משמח שאפשר לעשות בלעדיו, והשניה - תוכנית הזרימה... אם הוא יקום במצב רוח טוב וירצה משהו אחר, אז גם יופי..
למשל לנו יש שתי תוכניות למחר - אחת בהנחה שיהיה לו חשק לנהוג די רחוק, והשניה- אם נשאר בבית.
(ברור שאני מעדיפה את הנסיעה, אבל הכינותי מראש גם משהו שישמח *אותי* בבית, ומשהו נוסף לילדים)

אני חושבת שהשאלה הכללית התעוררה במלוא חריפותה עכשיו דווקא, כי זה חג שבו מצווים על השמחה.

פעם שמעתי מרב ששאל, איך אפשר לצוות על השמחה? ואם הלב עצוב? בקיצור הוא ענה, שאדם עושה את ההשתדלות שלו מלמטה, והקב"ה עוזר לו לשמוח מלמעלה.
🌷🌼🌸🌺
מתייעץ איתכם בהמשך לשרשור הקודם:שםאנונימי
שבוע טוב,
תיאור קצר:

נשוי כחצי שנה, יש לי אישה מקסימה שבציבור היא מלאת חיים וזורמת וטוב לה.
לצערנו עדיין לא קיימנו יחסי אישות, אבל בתקווה שנצליח (מצד שנינו) בשבועות הקרובים.

אני פונה במשהו אחר שאולי קצת קשור:

יש לא מעט פעמים (כמו עכשיו...) שהיא נהיית אובר-רגישה.
נעלבת מדברים שבזמנים אחרים היא לא נעלבת מהם, נניח.

אני לוקח את זה מאד קשה לצערי וכל פעם מנסה לפייס אותה.
כשהיא מוכנה לפתוח את הנושא (לוקח זמן), זה נגמר לרוב ב-מן "אשתדל לשים לב לזה בפעם הבאה", למרות שאני לא חושב שזו טעות איך שאני מתפקד והיא מחדש מצטערת שהיא פתחה את הנושא, כי זה מעלה לה את התחושות הלא נעימות.
בכללי לא כיף לי תחושות הבאסה שלה ושאני צריך להתאמץ המון כדי להוציא את זה ממנה.
גם אם הדבר הנכון זה לתת לה זמן משלה (היא לא אומרת לי את זה לצערי), זה עדיין מבאס להסתובב בבית עם אישה מבואסת.
זו תופעה מוכרת לכם?
איך לדעתכם צריך לתפקד?
אני חושב שהיא בעצמה לא יודעת מה לענות לי, אם אשאל אותה.

סתם דוגמאות שהיו:

באחת השבתות, לצורך קבלת חדר עם שני מזרוני יחיד, סיפרתי לחבר שלי שאנחנו אסורים כדי שיהיה לנו (זה היה החדר היחיד).
היא כמעט יצאה עליי כשהבינה שסיפרתי לו ובסוף שיקרתי ואמרתי שלא סיפרתי ופשוט הוא החליט לעבור, רק כדי שהיא לא תיפגע (למרות שהרגשתי רע עם זה :/ )

דוגמא אחרת:
היא תכננה לנו טיול ירח-דבש בחו"ל למשך שבועיים, עבדנו קשה להזמין טיסות, מלונות, ימי חופש וכו'.
בסוף טסנו ולא נהניתי כל כך... לא הרגשתי שזה בשבילי ללכת לראות נופים ובתכלס התגעגעתי לארץ ולמקום שאני לא אצטרך להסתיר את יהדותי.

היא לקחה את זה קשה וטענה שאם הייתי בעניין שלה, אז זה לא היה מפריע לי לא משנה איפה שהיינו.
זה גרם לי לתהות ולחשוש שאולי אני לא בעניין שלה, אבל אני לא חושב.
כיף לי ונחמד לי איתה, אבל זה לא קורה כל רגע.
ולי אישית *מאד* קשה להביע רגשות ואני משתדל כן להביע (הבעתי המון בחו"ל).
ועדיין בסוף הטיול כשהיא ראתה איזה משפט קיטשי שמישהו רשם למישהי, היא הראתה לי.
וכשאמרתי לה שבא לי להקיא(מרוב קיטשיות, בצחוק כמובן), היא נעלבה ואמרה לי "אתה לא מבין שאני מקנאת בה?! שיש לה מישהו כזה איתה??"

מה הייתם ממליצים? :/
אני מרגיש שלא טוב לה כל כך (כרגע... יש פעמים שהכל בסדר) ובתכלס אם השנה הראשונה צריכה להיות בתחושת "פרפרים", אז זה לא המצב לצערי
תגובהחיוך2019
אתה מתאר דברים ממש נורמלים.
נשמע שהיא מחפשת יותר רומנטיקה מצידך, נסה לתת לה את זה.
לעניין אובר רגישות יכול להיות שזה בסמוך למחזור או במחזור ואז האישה רגישה יותר. אתם בתקופה שלומדים אחד את השני ואחד את הרגישויות של השני.

בעניין יחסים, אני גם חושבת שאתה יכול להיות רגוע, יכול להיות שלוקח לה זמן להפתח. אולי גם יש בעיה כלשהי כמו וגיניזמוס.
היא יכולה לפנוץ לפיזוטרפיה של רצפת האגן שם ינחו אותה בעניין וגם להשתמש במאמני נרתיק לבנתיים.

שיהיה בהצלחה וזו רק ההתחלה של אהבתכם ודרככם המשותפת. תן אהבה ותקבל אהבה⁦
לאחי, עוקבי ו/או כותבי הפורום הגבריים שבינינודי שרוט

אני לא שופט אף אחד מכם, באמת שלא. אם כבר אני שופט את עצמי היות ואני בכלל לא טלית שכולה תכלת. 

ואני לא מתיימר להיות מוכיח בשער חלילה, קטונתי. אני מבין באמת שלכולם יש את המטען שהוא נושא עם עצמו.

 

ואני גם כותב רק מתוך הנחה שמה שכתבו כאן כל מיני בנות זה נכון (ואם לא אז לוקח הכל בחזרה).

 

ה"הסתערות" הגברית הזאת על כל מיני בנות כאן שמגלות מצוקה או שחולקות קשיים כאלה ואחרים היא בעיני עצובה מאוד. ברור שיש לכם חוסר מהותי בתחום היצרי בין אם אתם רווקים ובין אם אתם נשואים ובין אם אתם יחסית פעילים כאן או בין אם אתם עוקבים סמויים.

 

תבינו, גברים שמנסים "לצוד" בנות בכל מיני קונסטלציות ואמתלאות זה במילים עדינות קצת מביך ומעורר רחמים. אני בתור גבר קצת מובך מניסיונות כאלה.

 

תנסו ל pull yourself together כלומר לקחת את עצמכם בידיים ולא לנסות לדוג כל מיני בנות שחוות קשיים כי גם אני כמוכם, הייתי פעם מנסה לדוג ככה והייתי אומר להן חרטוטים על גבי חרטוטים של "מילות אהבה" וכל מיני "מחמאות" (לא כאן מהפורום) כשבפנים הייתי יודע שכל מה שאני אומר זה בעירבון מוגבל על גבול השקר. זה גורם עגמת נפש לבנות שדמעתן מצויה וגם ככה הן בקשיים.

 

אם מישהי פנתה אליכם מיוזמתה זה משהו אחר כן? אבל אל תנסו להסתער על בנות תמימות.

 

 

וגם, זה לא מוציא אתכם טוב ויש נטיה בגלל מקרים כאלה להשליך על הרוב של הגברים.

 

שוב, באהבה רבה אני אומר לכם, זה לא פשוט להתמודד עם קשיים בתחום הזה, אבל אל תפילו את זה על בנות ששותות בשקיקה את המילים שלכם כשבסוף אתם יודעים שזה יגמר במפח נפש. אתם גברים, אתם יודעים להתמודד עם רגש יותר טוב מבנות, אל תפילו אותן בפח הזה.

 

 

 

חולה עליכם (אנחנו באותה סירה)

 

ולא רוצה להשמע קלישאתי אבל מי מכם הגברים שחווים דברים קשים כאלה ונגררו לתוך עולם "הדיג", מזמין אתכם אלי לפרטי ואולי נשב על פייסל קטן ככה כדי להשתחרר מכל הדברים הקשים האלה.

אני חושב שהמנהלים חייבים להתעוררהלוי מא
אם לא יהיה פה כאוס
רק אני אומרתחדשה ישנה
שאם דיברת על השרשור של 'לא מחקה' שביקשה הלוואה, היא חזרה בה ואמרה שלא הבינה את כוונתו של ביישן נ....
וביקשה את סליחתו. באמת לא נעים ששמו הוכפש ככה לעיני כל ולא כולם ראו את ההתנצלות
לא, דווקא לא אליו כיוונתידי שרוט
אני מדבר באופן כללי.
קח פרופורציותיהודה224
אני מאמין שיש גברים וכן נשים שממלאים רצונות אסורים דרך פלטפורמות מעין אלו
זה שנשים עושות מזה עניין וצעקות ( זה בהחלט מבורך) לא מוריד מחלקן של נשים בעניין הזה
יש איזו שהיא מגמה מצד כמה נשים להאשים בכל מה שזז את הגברים בהחלט יותר מניצני פמיניזם אז פשוט רק לקחת בפרופורציה
ובבקשה מכל אחד שקשר מסויים מפריע לו יש לו אפשרות לחסום את הכותב וחסל סדר סטיות שיש לצערינו.
ישנם גברים שמנצלים נשים תמימות / במצוקה....IIIII
בכל מיני סיפורים "ננסה לעזור אחד לשני או בכל מני צורות שמאופינים לפידופילים (קראתי על זה פעם )ולאחר שנוצר קשר הדברים מתגלגלים למקומות מסוכנים.
דעתי הא שאין לגברים לפנות לנשים, אל תנסו לעזור ובטח שלא לתת מחמאות
כל פירסום על גבר נואף הוא מבורך, גם בפרסום הפרטים האישיים שלו ובכך להרחיק אותם
שבת ש לום וחג שמח
אני טוענת שכמו שבחיים אנחנו משתדלים חברהוואוו
נפאדת ולא מעורבת, כך גם בפורום. עובדה. תראו מה קורה. בהריון ולידה בכלל לא ברור לי מה מקומם של גברים שם.
מה לגבר לחפש שם?הלוי מא
ענייני נשים כאלה לא צריכים לעניין גבר
פורום סגור לנשים זה הפתרון-סינון קפדניor1900
אז למה את נכנסת לפורום מעורב?מעורב
בכל מקום באינטרנט יש את התופעה הזותיתי2
גם פה.
אנשים צריכים להפסיק לחשוב שאם הנהלת האתר "דתית" אז כולם פה כמו השכנים שלהם מההתנחלות.
גם בהתנחלות יש רעות חולות
אז באינטרנט יותר
כך היה וכך יהיה.

ידע הציבור ויזהר.
ויסנן שיחות.
וילך לטיפול במקום לדבר עם מישהו אנונימי
ולא ימסור פרטים אישיים
ולא ישפוך את כל חייו בפני אנשים זרים שיכולים להשתמש במידע לרעה.

גם בערוץ 7.
בידיוקIIIII
במילים עדינות, זה מאוד פטטי לפנות לאנשים זרים
בעיני זה לא פתטי, זה מתוך מצוקה אמיתית וגדולהתיתי2
אבל אז נוצרת בעיה עוד יותר גדולה.
עדיף לפתור את הבעיה עצמה ולא להסתבך בקשרים הזויים ומנצלים, מנצלים רגשית או כלכלית או מינית.

עדיף לדבר בטלפון עם מכון פועה
עדיף להפגש עם איש מקצוע
או קבוצת תמיכה בהנחיית אנשי מקצוע
עדיף להתקשר לער"ן או קווי תמיכה אחרים
עדיף לספר לרב של בית הכנסת או לאחות במרפאה
הכל עדיף על פני לשפוך את הלב לאנשים זרים באינטרנט - כשאת לא יודעת אם תצליחי לעצור את זה כשלא טוב לך. ומה הצד השני יעשה במידע.

יש פה אנשים טובים עם לב טוב ויכולת הקשבה ותמיכה
אבל יש פה גם הרבה ג'יפה ואם את במצוקה אמיתית - הסיכוי שתפלי על ג'יפה הוא עצום.
כמו שכתב פותח השרשור בכנותו.
את קלה לפיתוי ולניצול.
וקשה להכלה מצד אדם מן השורה שיש לו גם משפחה, עבודה, תחביבים.
יש תקופות בחיים שאת ההכלה מקבלים מאנשי מקצוע שזה עיסוקם.
לפנות לאדם שאת לא מכירהIIIII
שאת לא יודעת האם יש למגיב כלים , ושאם נקצין שאת לא יודעת איזה מאיזה בית משוגעים הוא ברח זה פתתי.
למה שלא תפני לסתם אדם ברחוב?
וגם אם ישנה מצוקה, זו לא הכתובת בטח שישנם גורמים שמנצלים את המצוקה
אז בעצם למה את בפורום?or1900
ישנם דברים חיוביםIIIII
אבל לא לפרירקת רגשות.
פורום אינטרנטי מעורבor1900
שימו לב שהאינטנרט כמו כל דבר בעולם יש בו טוב ורע...
במיוחד בפורום אנונימי איננו יודעים מי מאחורי המקלדת

יש פה עיצות של אנשים אמיתיים שמשלימים תמונה מלאה כולל ייעוץ מקצועי מחוצה לו

יש פה חכמים וחכמות והכי חשוב בני אדם כמונו שמשתפים טוב ורע

אין חכם כבעל ניסיון

לא מחליף ייעוץ מקצועי אבל בוודאות משלים ועוזר

מקרה שהיה לי השבוע הוכיח כמה זה נפיץ

גם אם יש פה סוטים יש פה הרבה שלא

חשוב שנהייה סבלניים

אם פונים באישי לעזור אפשר לסרב בשמחה

חג שמח לכולללם
מספר הערותIIIIIאחרונה
מועדים לשמחה
לא ניתן לומר שמקבלים תמונה מלאה
כי
1. לא מקבלים, בטח לא בכל המקרים
2. ישנם פיתרונות והמלצות שמשתנות עם תנאי הסף.
דבר שני, לא מומלץ לשתף דברים אישיים, אף פעם לא נדע מי מהצד השני משתמש בזה.
דבר שלישי, לא כדי לקבל עזרה באישי בטח שלא מהמין השני.