פורום נשואים טריים (עמוד 271)

על יועצים , בכל רחבי הארץ

הם עוזרים בזה אבל צריך לדעת שמה שבחינם לא ככ יעיל. בפרט אצל גברים אפילו באופן לא מודע, אם לא משלמים זה 'לא שווה'. ואם משלמים ואפילו יקר, יש יותר אינטרס פנימי שהטיפול יצליח.

יש אנשים בסטאז
יש את המרכזים של אמונה שיש בהם לפעמים
יש דרך הרווחה

בעלך אלי או שתכתבי לי מה הבעיה בפרטי ואני אגיד לך מה אני חושב שהפתרון

אנחנו מבינים אחד את השנייה. נכון מטורפי? שלא תפגע גם אתה ממני, השם ירחם עליי...

ואני מצטערת אם נפגעת שזה היה בשרשור שלך דווקא. 😞
לפעמים יוצא שמגיבים לתגובה האחרונה שרואים. וזה מה שקרה לי עכשיו.

יתנו עצות רעיונות ותעשי מה בראש שלך

מתלמדים בסטאז שמקבלים בעלות של פתיחת תיק והשאר חינם (סביב 150)
והם בהדרכה של מומחים..

פעמים רבות גם שווה חינם.

יש דברים שחשוב להשקיע בהם. זוגיות זה לא עוד טיול או רכב....

 

בהצלחה!!!

 

תחפשי בפייסבוק: גלית - יועצת לזוגיות מצמיחה ומיניות בריאה

מיזם יעל - דף הבית
/web/
לידיעת כולנו, ובבקשה להפיץ כמה שיותר.
טיפול זוגי במחיר נמוך: 80 או 140.
התנדבות של מטפלים מוסמכים בכל הארץ.   
נשמע מאוד מקצועי
יזמת ד"ר גלית מזר.
המטרה שלה: להציל את הנישואין בחברה המודרנית

 

 

הודעה שקיבלתי^

בהצלחה.

 

מנהלים- לענ"ד כדאי לנעוץ את ההמלצות שנכתבו בשרשור הזה

א. לכולם יש תקופות גרועות, בכל מישורי החיים. זה בסדר. ירידה לצורך עלייה. ואפשר להעריך את האור, רק כשנמצאים בחושך.

ב. זה שזה לעיתים רחוקות, זה מנחם מאוד. ניתן להבין מכך, שרוב הזמן, היחסים טובים, או לכל הפחות סבירים. בימינו אנו, זה מצב מצויין, לצערנו.

ג. עצם העובדה שזו אותה בעיה, מנחם גם כן. ב"ה!
בדר"כ שהיחסים עכורים ממש, כבר לא ניתן להניח אצבע על מקור הבעיה. בעיות על בעיות, עד שלא מוצאים מעט נחת בשום עניין.

ד. לגבי הבעיה עצמה.
לנסות לפתור אותה בשעה ששניכם רגועים.
לדבר עלייה, ולנסות לפתור אותה. כמו ילדים גדולים, שרוצים לעשות טוב ולשמח, אחד את השנייה.

לפעמים, חייבים צד שלישי.
אז פשוט ללכת ליעוץ נישואים.
הכי קל לפרק, הגדולה זה להילחם אפילו שקשה.

טיפ קטן:
כדי לקבל איזון, להגיע להכרת הטוב לבעלך, ולהוריד אוויר מהמפרשים בשעת משבר:
שבי עם עט ודף, ורשמי לפנייך,
את כל התכונות הטובות שלו, את הפעולות שעשה למענך, כדי לשמח, לעודד, ולהרים אותך,
מה את מעריכה בו, מה את אוהבת אצלו, על מה קשה לך לוותר אם הייתם ח"ו מתגרשים...


בהצלחה יקירתי.

הוא ממש חסר אחריות, אתן כמה דוגמאות:
א.
קשה לו לקום בבוקר וזה מובן אבל מה לעשות שצריך לעשות מאמץ כי יש ילדים ויש עבודה, ישיבה וכו.. זה לא מזיז לו הייתי מאחרת כרונית בגללו כי אני לא יכולה לפזר ילדים לבד.. ניסיתי להסביר לו כמה פעמים אך הוא לא עושה השתדלות פשוט משליך את זה עליי בטענה שלי יותר קל בקימה בבוקר ואני צריכה לעזור לו, למרות שהוא מתעצבן שאני מעירה אותו.
ב.
דוחות חניה אנחנו מקבלים בשפע והוא אפילו לא יקח אחריות לעדכן אותי, כי לסדר את התשלום הוא לא יעשה.. זה פשוט לא בסדר העדיפות שלו.
ג.
אם הנייד שלו מתכבה או על שקט והוא בדרכים או שאני צריכה אותו הוא בחיים לא יסתכל מידי פעם על הטלפון לראות אולי ניסיתי ליצור איתו קשר או שהוא לא יעדכן אותי שהוא מתעכב כי א,ב,ג.. מה שגרם לי בכמה פעמים להתקשר בחוסר ברירה לחברים שלו במקרים חשובים והסיבה הנייד מכובה, נגמרה הסוללה, לא ראיתי.. אני כל הזמן מסבירה לו על החשיבות של הדבר..
ד. ומה שבאמת מכעיס אותי זה שיש לו סדר יום של רווק ממש ככה, קם בנחת שלו, הולך להתקלח כיאלו הוא חי לבד.. ואני שוברת את הראש עם הילדים.. לפעמים אני אחרי חוסר שינה בגלל הקטן והוא בחיים לא יתחשב ויתן לי את הדק' מנוחה כי הוא חייב לעוף להתפלל או כי הוא עייף יותר ממני...
מרגישה שהוא חושב שזכויות האדם חלות רק עליו ואני איזה עציץ.. נמאס לי .. היום ביקשתי ממנו שישאר כי אני עם הילדים אמר שלא ויצא מהבית.

א. ליבי עלייך, מוצבים לפנייך נסיונות קשים!!! אני יודעת, שלחיות בצורה כזו, אפשר לצאת מהדעת.
אבל זכרי היטב, יקירתי, שה' לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. מפה תביני, כמה כוחות יש לך, ואולי אינך מודעת אליהם בכלל.

ב. לדעתי, בעלך עדיין ילדותי בראייה שלו. הוא התחתן והביא ילדים, קיבל על עצמו מחוייבות, ועול פרנסה ומשפחה, אך עדיין נשאר עם המאפיינים של ה"רווק הנצחי" הידוע. לכן, תנסי בשארית כוחותייך לנסות לדון אותו לכף זכות, שהוא לא עושה את זה בכוונה להרע או לצער אותך. פשוט עדייו לא התבגר דיו, ולא מבין את תפקידו כבעל, ואבא, וראש המשפחה.

ג. אני כותבת לך מה אני הייתי עושה במקומך.
אני רואה שיש לי ניסיון, ואני בפלונטר, לא יודעת איך לצאת ממנו. וניסיתי הכל. דיברתי אליו יפה, ושוב ביקשתי עוד יותר יפה, דובבתי, התחננתי, בכיתי, ביקשתי, הפצרתי, דרשתי, צעקתי, צרחתי...
ואני רואה ששום דבר לא עזר.
אני לוקחת את הכדור אליי, ואני מנתבת ומשקיעה את כל האנרגיות- אליי!!!
מה זה אומר?
מרגע זה ועד הדד לייו שאני נותנת לעצמי ( נניח שלושה חודשיםק פרק זמן שמסוגל לישועות), אני לא אומרת מילה.
תעשה מה שאתה רוצה, תלך לאן שאתה רוצה, אל תקום מתי שאתה רוצה, תחזור מתי שאתה רוצה.

ואני... מ-ש-ח-ר-ר-ת! כן כן, עם כל הקושי.
מפזרת למוסדות, מאכילה, מארגנת למיטות, מרדימה, מנקה, ומחייכת להם הרבה.
לא מתקשרת אליו, לא מעירה אותו, לא מבקשת מעבר לדברים שהוא עושה בדר"כ, לא מעירה, ואם אפשרי אז מאירה...

ובמקביל-

1. אומרת את המשפט הבא, כמה פעמים ביום:
"הריני מאמינה באמונה שלמה שבאוצר מתנת חינם, מתחוללת עבורי ישועה בעניין היחסים שלי ים בן זוגי/בעניין שלום הבית שלי"
- אומרת את זה בעצימת עיניים, בכוונה גדולה!
20 - 30 פעמים ביום, כדי שהמשפט יכנס לאוטומט.

2. מקדדת את המחשבה שלי, בשלום בית שלי!
מדמיינת אותו קם בבוקר, עוזר לי עם הילדים, מתקשר מיוזמתו לשאול אם צריך אותו בבית, מודיע על איחור אפילו של 5 דקות, משתף אותך בדבר קטן כגדול, ונותן לך יחס של מלכה אמיתית ( מה שמגיע לל באמת, יקרה שלי)

3. סולחת לו (עם כל הקושי)
בשביל לשחרר את התקיעות שבו, את החוסר יכולת שלו להשתנות, ובכדי בהזרים לו את האנרגיות הטובות שלך כלפיו, צריך לסלוח לו (וגם לעצמך, לא לשפוט את עצמך לרגע) בלב שלם.
תאמרי: "הריני מוחלת וסולחת בשלמות, ומאחלת לו את כל הטוב שבעולם".

ד. בעזרת השם תראי ישועות.
ואם לא חלילה.
אחרי תקופה ארוכה כזו, בטח יהיה לך קשה להכיל,
תגידי לו חד משמעית שניסית הכל, ושאת דורשת ללכת לטיפול זוגי/ לרב שמקובל על שניכם.
את תזמי, תתקשרי ותקבעי פגישה.

ואם חלילה הוא לא ירצה ללכת, תציבי בפניו אולטימטום. באמת רק כדי לזעזע אותו.
ותגידי לו שבמילא את חיה כמו גרושה, חלילה! אז זה לא משנה אם זה יהיה בפועל או בתאורטי.
ואת פותחת לו תיק ברבנות. (ואם צריך באמת עושה זאת)

זה אמור להלחיץ אותו, ולגרום לו להתעשת קצת.
( יש הרבה שפתחו לשם שמיים, כדי לזעזע, וזה עזר ב100%).

ולך אני אומרת, יקירתי, שלא ממהרים לגרש היום.
יש ארבעה פגישות שחייבים!!! לעבור אותן אצל מגרשת מטעם הרבנות, והן כ"כ חכמות, ומועילות, עד שרוב שסוגות שהיו על סף גירושים מכוערים, חזרו הביתה עם התחדשות בנישואים, כלים ויכולת התמודדות. (זה חוק חדש יחסית).

והכי חשוב, תאמיני בה', שהוא לא עושה טעויות, שהמסלול והקושי הקושי, מיועדים אך ורק באהבה גמורה, ממנו יתברך, כדי לחזק אותך, ולתת לך לעבור עת העולם הזה שלמה ומתוקנת, ולקבל את שכרך על פועלך בעולם הבא.

תבשרי לנו בשורות טובות. אנחנו איתך. ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

אני ממש צריכה לצלם את זה ולשנן! תודה על המילים החזקות!

חוץ מהפורום, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי/רב שלו/רבנית שלך ..

זה פשוט נושא שאני לא מצליחה לגרום לו להבין את הקושי, התסכול וההשלכות של זה ישירות אליי.. בע"ה ב"נ אתחיל לברר, כי בלי כל זה אנחנו ממש מסתדרים ובאותו ראש, עד שזה מגיע לשם ויש איזה חסימה אצלו או אין קליטה זה לא מגיע אליו... לא יודעת.. לא ברור

וכמו שאמרתי, הוא לא עושה בכוונה! הוא עדיין בעולם של עצמו.
אם הוא מוכן כבר מעכשיו לקבל הדרכה, מה טוב.

אל תהיי עצובה, הכל בסוף יסתדר על הצד הטוב ביותר. רק תפעלי.

תצטרכי לטפל בילדים רוב הזמן לבד אחרי שהם יהיו בני 18 לא יהיה לך כסף מהאבא אז מה בעצם הרווחת ?! 

 

תעשי משהו כדי שלא יהיה לך המון תקופות גרועות ורק פיקים גרועים  

חוסר שינה, לא מספיקה לאכול, וגם בנושא העבודה המנהל שלי כבר כמה פעמים זרק רמיזות על פיטורים..
זה קשה ומאתגר, אין לי במילא פנאי לעצמי, לא שיעורי תורה ולא לצאת לסידורים אלה עם כן אני לוקחת יום חופש.. וגם נפשית אני ממוטטת!

את כותבת שזה תקופות אז זה תקופות או שזה 10 חודשים בשנה נניח?

או תוך כדי הקושי.. בכעס ותסכול? זה שאת צודקת בציפייה לעזרה זה ברור כשמש בצהריים. השאלה היא א. האם באמת בעלך לא מבין את זה? או שלא רוצה משום מה להושיט יד. או מתוך כעס עלייך או קושי בביצוע המטלות..את מבקרת אותו תוך כדי העזרה ורוצה בדרך שלך או משחררת וסומכת? צריך מאוד לדייק מה הסיפור שלו, אחרת איך נדע להתקדם מפה? לכן חובה שיחה ברוגע ובנחת, שמטרתה תיאור הקשיים שלך. בלי האשמות. ובקשותייך. הבסיס והנקודת מוצא שלי (לא המצאה שלי. שיעורים ..)שגבר מאוד רוצה לשמח את אשתו ו"להציל" אותה כביכול. השאלה היא איך פונים. בהאשמה או בבקשה. בכעס או בכבוד.

פונה עליו בשעת תסכול לא ממש בכעס ומתלוננת פשוט.. דיברנו היום והוא פשוט פירש את הדברים שלי כהגזמה כיאלו הוא מבין את הקושי אבל לא מבין למה אני לא מדברת או מבקשת כי הוא לא עושה בכוונה ובמקום זה אני באה בתלונות וקצת כעס.. ושהוא מרגיש בכשאני אומרת את זה כשזה עוד מבעבע וחם אז אני משדרת לו שהוא בן אדם רע למרות שהוא מקסים..

תתמקדי קודם בחלקים הטובים שבו, תזכרי שבסופו של דבר יש בו גם הרבה טוב והוא אוהב אותך.

במקביל תזכרי שגם לך יש חלקים לא מושלמים וזה יסייע לך לקבל אותו.

לאחר שלבים אלו אני מציע להזמין אותו לשיחה ללא האשמות, של שיתוף רגשי שקשה לך להתמודד עם המצב ואת רוצה להשתנות יחד. תנסו להבין ביחד ממה זה נובע וכיצד ניתן לשנות את המצב, כל נושא בפני עצמו.

בנוסף תשקלו ללכת יחד לייעוץ זוגי או קואצ'ר שסייע לכם לפתור את האתגרים.

אולי כדאי גם לבחון את המוטיבציה ומצב הרוח שלו בכללי, אולי הוא בתקופה קשה וצריך מאמן אישי...

אם את יכולה תנסי לבקש את הרבנית גילה ששר.

היא בטח עמוסה או כבר לא עושה הדרכות, אז תבקשי מישהי בסגנון שלה.

עדיף לדעתי לקבל המלצה ממקור ראשון.
(כמובן במידה שמי שהזכרת לא פנויה)

יש לי מישהי חבדניקים אלופה ממש

לסטמרית או לחסידות גור?

 

 

היא פחות חסידות וכו' אבל אלופה ברמות

תוציא כמה שאתה יכול . יש כאלה שקונים במגנוליה ויש כאלה שקונים ב50000 שקל

אבל טבעת אירוסין לא קנינו רק טבעת נישואין

זה לא חייב להיות יהלום בשביל שזה יקרא ככה.
סט של טבעת/שרשרת/עגילים נחשב לטבעת אירוסין..למה לא?!

לפי ההלכה הגבר לא נותן טבעת רק בחופה שהוא מקדש איתה

מה זה משנה מי קנה/הביא לך??

הוציאו 400 ומשהו, זה מה שהיא רצתה... לא רצתה יהלום...
(ואגב, היא הלכה לתיקון אחרי יומיים. אז אולי לא סתם היא היתה זולה )
אבל זה ממש זול. בד"כ זה בין 1000 ל 4000 להערכתי

קנה בערך ב6000. כפרה עליו.
שאל אותי יום אחד מה לטעמי, ובסופו של דבר אחרי כמה זמן קיבלתי את מבוקשי. רק שלא ידעתי מה מחירה....

שלקח קבלן והיה רגוע שהכל טוב גם קבלן לא לוקח על עצמו שום אחריות זו פיקציה...
אם הוא(בעלך) יקח על עצמו אתזה כמובן שעל כל דבר יתייעץ עם אנשי מקצוע...
ישלי קצת ידע בנושא וגם מכיר אנשים שמתעסקים בזה אשמח לעזור שיצור אתי קשר בפרטי.

אין אפשרות שלישית?

ואז להשאר בקרוואן כבר דומה מאוד לזה בלי שום מאמץ... בקיצור אין משהו שפוי שלישי

מאיזה אזור אתה?מרגישה שזה ממש מפחיד אותי לסמוך על אוסף אנשים לא מתואמים.כאילו קבלן זה כסף ענק לראש קטן לא?

א] עשיתי שיפוץ לבית שעברתי אליו שמה דווקא לא היה חריגת תקציב גם זה לא בניה או משהו

 

ב] בניתי מקווה אבל כמובן שעשיתי שינויים מסביב וכו הגעתי לסביב ה 100 אלף במקום 35 בתוכנית המקורית 

 

רק המשאבת חימום עלתה 14 אלף שזה לא היה בתוכנית המקורית 

בין שיפוץ לבניה כך שזה לא ממש דומה.
גם אתה מסביר שזה לא הלך חלק..
מכיוון שכנראה שאתה היית הקבלן "כי לקחת קבלן ביומית" אז לא היה לך טענות על עצמך שזה עולה יותר אם היית סוגר עם קבלן מראש את עלות הבניה ואז הוא היה מוסיף לך עוד 40% כנראה היית מזמר אחרת...

אז אני חסכתי 300% לפחות ולא 50%

א] אם בעלך רוצה להיות היז"ם או קבלן מפתח כדאי מאוד מאוד שיתייעץ עם מישהו לפני כדאי שיהיה 30 40 % יותר הון מקרה של סטיה בתקציב וזה קורה בלי בעיה 

 

ב] יש לך פה את אלעד שיכול לעזור לכם לתכנן תוכנית ולהגיד בערך מה העלויות חשוב לדבוק בתוכנית ולא לסטות ממנה בשביל שלא תיכנסו לקטסטרופה 

 

ג]תבדקו אופציה לבנות יחידה 2 ל השכרה כדי להחזיר את המשכנתא הלוואות וכו 

 

ד] אתם יכולים לקחת מפקח בניה שיפקח על הכל ולשלם לו סביב ה 10 לחודש שיטפל בדברים שיראה שבונים כמו שצריך ורק להביא קבלני משנה שיבנו 

 

ה] את יכולה לחזור לעבוד בסבבה להרוויח יפה וכו ולהתקדם קדימה אני לא יודע איך הגעת ל 50% חיסכון ואם את באמת ישבת על המספרים שלך טוב  

 

ו]אתם יכולים לחכות שהוא יסיים את הלימודים ואז לבנות ולקחת משכנתא שהוא יממן מהעבודה שלו ואת תעבדי בסבבה שלך 

 

בהצלחה 

 

אשמח לשמוע מכן.
בעלי מקסים.יש לו קצב של נחת והבית עכשיו ממש צפוף לנו.ההיתן סומכות? צריך סבלנות מטורפת לתהליך.סיכוי למריבות
מצד שני זה לעבוד קששההה

כלומר- הוא מנהל את הכל, אבל בתחומים שהוא פחות מבין כמו אינסטלציה, ריצוף, חשמל וכד'- יביא אנשי מקצוע.

בעיני צפיפות עדיפה ממחנק כלכלי.

אגב, אני אישה

יפה אמרת.
מכירה כמה משפחות שבנו בעצמן והיה להם בסדר.
זו החלטה זוגית ומשפחתית לפי השיקולים, האופי והזוגיות שלכם שאתם מכירים הכי טוב...

קראוון ולמכור את הקרקע/לחכות עם הבנייה? או למכטר את הקרקע ואולי כן להצליח לקנות דירה/בית קיים? (אני אישה.. )

לא להיות שאננים

...

היום אני מרגישה שאני יותר לכיוון החרדי.

 

מבחינת אורח החיים **הנוכחי**.

מבחינת זרם/ סגנון ( גם אצל החרדים יש זרמים)

אבל אני בשאיפה להמשיך ולחזור בתשובה כל חיי..

 

 

ב תתפלאי אבל חוזרים בתשובה זה קטגוריה משל עצמה....

ואיתו הייתי הולכת גם ראש בראש גם מחוץ לפורום, עד דעת תורה גדול, שמקובל על כולם, כי הוא עונה על ההגדרה של אפיקורס!

אבל- באמת באמת, אחרי הכל,
כולם פה צדיקי אוהבי השם. אי אפשר שלא לשים לב לזה. עם ישראל קדושים.

למרות כל הדברים הלא קונבנציונאליים שעשיתי. מעדיף לראות את זה כנפילות.

כמובן 5, 6
גם 1 וקצת 2 ולא פעם 4

אצל אשכנזים יש דתי לייט.
לא מקפיד על כל התפילות, לא מקפיד על הברכות.
אבל שומר שבת ויום טוב בצורה מלאה, לא נוסע, לא מדליק חשמל, לא רואה טלויזיה בשבת, לא פלאפון בשבת.


מסורתי - מחפף בשמירת שבת, מדליק חשמל, פלאפון בשבת, יכול לנסוע בשבת - אבל כן בא לבית הכנסת בשבתות וחגים.

אפילו מזוזה לא היתה לנו בבית.
עד שלא עלינו לארץ (הייתי בן 15) לא ידעתי אף אחד מתשמישי קדושה/מצווה.
ציונות היתה קשר היחידה ליהדות.

אף פעם לא הייתי באמצע
אני די שונא פולקלור...

כלומר עם חרדים, זה אנשים שמדקדקים במצוות - רבים מאוד כאן כאלו.
אם חרדים זה כאלו שמתעלמים מתהליך הגאולה שאנחנו עמוק בתוכו, מהערך הגדול של מדינת ישראל, המצווה לשרת בצה"ל וכד' - כנראה שהרוב כאן לא כאלו.

אני בעיקרון 1 אבל יש מלא זרמים ונטיות

מכירות.

הוא חכם מאד ומאד מעמיק.

תלמיד ישיבה לשעבר.

חשמלאי, נגר, טכנאי של מכשירי חשמל כלשהם (מזגנים למשל, מכשירים לבנים וכו').

עם מקצוע, כולם היו עושים זאת.

אחד שאפילו לא עשה בגרויות, ולא שרד מכינה, לא נראה כזה שיכול לשבת וללמוד מקצוע שמחייב לימודים עיוניים על פני תקופה ממושכת.

פסיכולוג?
אחד מהמקצועות הקשים והממושכים ברמת ההכשרה שלהם...
פסיכולוג בוגר תואר ראשון לא יכול לעשות רבה עם התואר, וצריך תואר שני.

איך אחד שלא מסוגל לעשות בגרויות ילך ללמוד מקצוע אקדמאי??

אולי קורסים מקצועיים של משרד העבודה?
מי זכאי ללמוד קורסים של משרד העבודה

בגכל אופן התכוונתי מבחינת כישורים, הבנה בנפש האדם, חוכמה ובנוסף חוכמת חיים

לא הצליח להתמיד במכינה.
מה אפשר להבין מתיאורים אלו, מבחינת היכולת שלו להתמודד עם לימודים עיוניים תובעניים?

לדוגמא יכול ללמוד רפואה אלטרנטיבית, מדריך רכיבה, טכנאי מחשבים וכו'
אני למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה פתוחה תוך כדי פרוייקטים אחרים, זה מאוד מאוד לא קל אפילו שאני חכם מאוד ועשיתי בגרויות. מה גם תואר ראשון זה לא מספיק כדי להיות פסיכולוג (אבל בוודאי פותח הרבה שערים לגבי ההמשך)

ייתכן ולא צריך לכולם הכשרה קודמת

ואז ממשיכים.

לא נראה לי שיש קיצורי דרך גם בזה

 

הנדסאי בניין, הנדסאי חשמל.

 

איך הוא עם זה?

 

אני עוסקת בגרפולוגיה (ניתוח כתבי-יד) וזה מועיל מאוד גם לייעוץ תעסוקתי. מוזמנת לפנות באישי

 

בהצלחה!

הנדסאי כלשהו, אולי קורס בישול/קונדטוריה

אם הוא חכם גם בתחום הזה וזה מעניין אותו.
יש קורסים קצרים יחסית, סוג 1+2, ואחכ אפשר להמשיך לסוג 3, חשבות שכר, ואחכ ייעוץ מס, ואולי עוד דברים שאני לא יודעת.
אבל כל זה בתנאי שהוא אוהב וטוב בתחום הזה.

באופן אישי אני לא הייתי הולכת למטפלים כאלה- אבל יש הרבה שעושים קורס בגישור או קורס בטיפול כזה או אחר ומתחילים להתעסק עם נפשות עדינות

אפשר גם קורס במחשבים שכולל התמחות מעשית- כי זה מה שבאמת חשוב

או דברים בסגנון, יש קורסים בכל מיני תחומים רק לבדוק שבאמת תהיה לו אפשרויות תעסוקה אחר כך

לשלם קצת ליועץ טוב
כדי לא לבזבז זמן וכסף על קורסים לא מתאימים.
יועץ שיבחן את אופי כישוריו (מילוליים? טכניים? מתמטיים? חזותיים? וכדומה), את תחומי העניין, היכולות שלו
ויציע כיוונים.
עם רציונל מאחורי ההצעה, למה דווקא זה יכול להתאים.

רבים מחברי הכנסת התחילו כעוזרים של פוליטיקאים.

שאפזר ללמוד ולהתפרנס
קורסים של משרד העבודה
קורסי הייטק כאלה של כמה חודשים
כתיבה שיווקית

לדעתי הכי כדאי יעוץתעסוקתי, אני חושבת שיש במכון הדסה או אולי כבר מקום אחר, דרך היחידה להכוונת חיילים משוחררים

לימודי אימון-קאוצ'ניג
תרפיה באמצעות בעלי חיים- הבנתי שהמסלול קצר יותר.
שווה לבדוק בי.נ.ר - הם מציעים מגוון קורסים בתחומים שיכולים לדבר אליו.
בהצלחה רבה! מרגש לראות איך אתה דואג לאחיך!

עזרתי לי מאד, אעביר לו את הדברים ובע"ה שיעשה את הבחירה הנכונה.

נכון שהן פחות טובות מאלה עם תואר אבל אפשר לעבוד בזה. למשל טיפול בסוסים/ בבע"ח. אם הוא אוהב לעזור לאנשים מבחינה נפשית זה מקצוע מצויין.

אני חושבת שיש לה חברות שלמדו את זה והיום עובדות בזה אאל''ט

@פסידונית

אבל זה תחום לעבודה בפרטי, ושם אפשר להרוויח הרבה (לאחר צבירת ניסיון במסגרות הציבוריות).
אפשר לעבוד במסגרות החינוך, ואז יש את היתרון של חופשות.
(אלו לא לימודים קלים...)

לך לרופא משפחה, יש טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי דרך קופת חולים. שמעתי שיש גם פסיכולוגים דרך העירייה.
אתה לא יכול לשאת את העול הזה לבד.

שחרר את יצר ההרס העצמי.
יש לך מתנה מהקבה.
תקום כל בוקר ותצרח את מודה אני לפניך.

נפלת על הראש?
לזרוק אישה טובה שאתה אוהב על מנת לחזור לביוב?

מה נסגר איתך.?

מכיר את ההוא שטובע ועוברת אוניה אומרים לו לעלות והוא אומר הקב"ה יעזור לי, מגיע מסוק אומר כנ"ל... בסוף טובע.

הקב"ה שלח לך סיירת חילוץ מובחרת מהסרטים הוא כ"כ עוטף אותך ברחמים ואתה רוצה לפגוע בבן שלו בידיעה ברורה ובכוונה.

לא ברור מהיכן הצורך בלחיות חיי כלב.

עצור לך לטיפול פסיכולוגי ותאהב בחיים תוודא שאתה ממש אוהב את החיים ותתחיל להביא ילדים לא לפני!

תשיר כל יום כי הירבת טובות עלי........ כל היום אל תפסיק

אל תתן לסטרא אחראי לקחת אותך למטה.

אתה לא עוזב את אשתך בעבור שום דבר אלף סימני קריאה!

חוץ מזה
נשמע שעברת הרבה מאד וניכר שאתה אדם נבון ושקול.
יש לך את האמצעים להצלחה .


נשמע שיש לך אישה טובה שזכית בה. אשריך !





האם דיברת פעם עם מישהו על סיפור חייך? עברת טיפול כלשהו ?
כדאי לספר כדי לעבד את הכל בצורה טובה , שתצמיח ולא ייגרם לך נזק מה "הסתרה" של התחושות/ מחשבות על החיים , ובנוסף, נקודת המבט הבוגרת של המבוגר שיקשיב לך (לא משנה מאיזה תחום טיפולי הוא מגיע) עוזרת מאד להתכוונן על חיים אופטימיים וטובים, כאלו שיניפו אותך גבוה ויזדמן לך לממש את עצמך.



אם אתה מחפש כיוון מעשי יותר חוץ מהתייעצות עם גורם מקצועי (כאמור, חברים מקשיבים יכול להיות כתובת טובה)

כדאי לחשוב על הכשרה מקצועית/השלמת בגרויות כדי לתת לך בסיס יותר טוב לחיים יותר שמחים וטובים .



ה יצליח לך!

האמת? היה נשמע מפחיד מדי...
די תסריט אימה.

אין בגוף ההודעה את השורה האדומה שמציינת שההודעה נערכה.

והגבתם לו בהיסטריה

מה שכן יש לך אחלה כינוי זה אומר שתעשה לעצמך דברים שיגרמו לך לאהוב את עצמך לך תהנה עם עצמך טיולים בילויים וכו

אחכ ערך ומחק והשאיר רק א׳

רק נשאר יחליף כינוי כדי לא לעורר פרובוקציות כנראה

ואתה צודק שיעשה דברים שיגרמו לו לאהוב את עצמו.
רק שהדברים שציינת הם לא בהכרח אלו שיעזרו לזה במצבים כאלו...
בדר"כ מה שגורם לאדם לאהוב את עצמו, זה להרגיש בעל ערך, משמעותי, תורם...
תהליך אימון טוב יכול לעזור לאדם להכיר את החוזקות שלו ולעשות פעולות ומעשים שיגרמו לו לאהוב את עצמו באמת.
טיולים ובילויים זה כיף וחשוב, וטוב שאדם יפרגן לעצמו, אבל אם אין את הבסיס של הערך העצמי זה עלול לגרום לתחושת ריקנות בסופו של יום.

יש תקרה של דמי אבטלה שרשאים לקבל וזה לדעתי עד 60% מההכנסה החודשית.
כמובן שזה תלוי מספר הנפשות שתלויים בהכנסה הזאת. יש באתר שלהם את הטבלאות המדוייקות.

זה לא טוב.

אם אין בכך הונאה או משהו לא כראוי - תקחי אומץ ותעשי רברס.

 

שאלות זה א סוף העולם.

 

תסתכלי "מהסוף" - איך זהייראה בעוד כמה ימים, אחרי הסערה..

ניסחנו עכשיו את המייל. שמתי את הפתק בתיק.
הונאה?..
הפרק העיקרי בתהליך יסתיים בתוך כשבוע. אחר כך אני ממילא לא יכולה להמשיך, זה לא יהיה לטובת אף אחד אם אתמוטט באמצע.

אני מרגישה שאין לי אמון - לא במנהל הישיר שלי ולא בזה שמעליו. אם קודם זו הייתה תחושה מעורפלת, אתמול זה הפך ודאי.

החשש שלנו הוא שאדם עוין, נואש ומסוכן יתפוס את הפיקוד.

החלטנו לחכות. אם אקבל עזרה מחברי לעבודה ברגע הקריטי, נצליח לחצות את אזור הסכנה. ואם לא, המכתב מוכן.
בכל אופן, תודה. אאותת לפני. לא חשבתי על עניין ההונאה. אתה צודק

הגעתי לעבודה. ראיתי שהטיפוס כבר משתלט בדרך אחרת, והעגלה מדרדרת לתהום. זה כבר לא בידיים שלי, ולא של שותפי.
הודעתי לשתיים מהצוות על כוונתי להפסיק להיות מעורבת בפרויקט.
ביקשו ממני לחכות שבוע. אז אין הונאה, נכון?
ברור לי שאצטרך להוציא את המכתב.

ומה יהיה? הכל לטובה.

היום אהיה רגועה בבית. המכתב בכיס.

העיקר שתהיי רגועה בבית - שווה יותר מכל העבודה כנראה..

שלחתי הבוקר את המייל, קבלתי מייד 3 תגובות שבקשו ממני לחזור בי, עניתי שלא, ואז, ממש לפני שהמנהל הראשי פתח את המחשב שלו,
ה"טיפוס" תפס פיקוד, והדיון עבר אליו איך להתקדם... ברוך שפטרני מצרה זו!

עכשיו יש לי כוח להתחיל להתכונן לראש השנה.
שנה טובה ומתוקה!

בעז"ה שתצליחי גם את הצעדים הבאים.

ההכרה לא הייתה שלי.... ב"ה שנפקחו לי העיניים

אם התגובות פה מספקות אותך אז סבבה , בהצלחה רבה בכל אשר תלכי.. בע"ה,!

לפי התאוריה הצצדים בהם נמדד בן זוג הם מידות טובות יראת שמים משיכה ועוד פרמטרים אישיים....

לפי המעשה פערי השכלה/ידע/אינטליגנציה יכולים לגרום לבעיות בשלום בית עקב "ירידת ערך" של האחר בעיני.

תתבונני עמוק פנימה ותבררי לך דרך נכונה ואל תכנסי עם הבחור לחופה אם יש בך שמץ התנשאות עליו זה רק יחריף אחרי החתונה...

תתפללי לעצה טובה מלפניו

איך אני נכנסת ומבררת?-זאת השאלה.

אם יש בך הערכה אמיתית כלפיו על דברים מהותיים

כמו אישיות, יכולת הקשבה, רגישות, 'חכמת חיים'

אז באמת זה יותר יבוא לידי ביטוי בחייכם מאשר האיי.קיו.

 

אבל באמת שיהיה לך על מה להעריך אותו ושתרגישי גאה בו- זה כן חשוב.

אני לא יודעת אם אני מעריכה נכון-

אבל יש לי מחשבה שגם אם רק  פעמים בודדות  יהיו הבלחות של חוסר הערכה ברגעי חולשה  עלולות להיות לכך השלכות קשות עד בלתי ניתנות לתיקון בדיוק כמו שנראה לי שיהיה אם בעלי ידחה אותי על בסיס של מראה חיצוני.

או שהכל נראה דרמטי יותר מנק' מבט של רווק .אני לא יודעת.

אני רואה או שומעת לפעמים ריבים של זוגות טובים דווקא ונבהלת ולא מבינה איך אפשר להמשיך אחרי פגיעות הדדיות כאלו.

גם אם הכי תעריכי את בעלך

והוא יהיה חכם באופן יוצא דופן

תמיד יהיו לך רגעי כעס עליו

או רגעים שתחשבי שוואלה הוא לא ההכי טוב בעולם

 

זה יגיע בכל מקרה... (סליחה שאני מבאסת..)

לי יש נקודות יותר קשות עם בעלי

כן ידעתי מראש שהוא כזה

וידעתי שאני אעריך ואוהב למרות ולא בגלל

להגיד שזה בחיים לא עובר בראש בשעת ויכוח?

עובר.

ואז עובר עוד הלאה עד שהולך...

במיוחד את טוב הלב שלו, 

ההקשבה, ההכלה, העין הטובה שלו,

החברמניות שלו- הוא מאוד אהוב ואוהב אנשים

הוא מוצא חן בעיני, כיף לי איתו.

הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא הרגשתי שאני יכולה לומר לו (גם אם לא בקול..) בחזרה. 

אני לא נעולה בתוכי שזה זה בגלל הפער, אני פשוט מפחדת לשחרר לגמרי. הוא כן.

כלומר, גם אני אולי טיפה יותר אינטלגנטית ממנו (בדברים מסויימים את יודעת שחכמה זה לא דבר מוחלט. למשל יש 7 סוגי אינטלגנציות) אבל דברים אחרים כבשו אותי. זה לא אומר שאת אוהבת אותו ושזה זה . אבל אלו צדדים להערכה.
אם יותר קשה לך לשחרר זה משהו אחר לגמרי וזה עבודה פנימית בלי קשר אליו. יכולה ללכת ליעוץ או אימון לקראת חתונה

קודם כל במצב שאת לא מסוגלת להיות בטוחה שאת אוהבת אותו לא מתחתנים. פשוט לא. בינתיים לא ממליצה לך לחתוך אלא להמשיך בברור פנימי. אבל גם אם בסיום הבירור את מחליטה כן והרגש לא מגיע. אז לא.. בעיני ההחלטה לחלוטין מערבת שכל ורגש אז טוב שאת בברור. לגבי השאלה שלך. בעיני ומניסיוני האיש לא חייב להיות בדווקא חכם מהאישה אבל כן חייבים להתקיים שני דברים:
הערכה אמיתית אליו. בשכל וגם ברגש. תחושה פנימית של הערכה. אולי בגלל מידותיו הטובות, יכולות חברתיות וכו'. אבל לא רק בראש. שתהיה בכל זאת איזו ''נשיאת עיניים'' בתחושה.
דבר שני- שהפער לא משמעותי מאוד. כי עם פער מאוד גדול פשוט קשה יותר לגשר ורואים אנשים שאחר כך כן קשה להם. צריך שהשיח כן יהיה ברמה קרובה. תנסי לדבר איתו על תחומי עניין שלו, דברים שהוא מבין בהם וטוב בהם, ללמוד משהו ביחד ותבדקי בנעימות אם בתחומי עניין שלו כן יש לו מה לחדש לך, לעניין אותך, תובנות.
אני יותר חכמה מבעלי אם מסתכלים על יכולת למידה, תפיסה ניתוח וציונים. אבל אני מעריכה אותו מאוד מאוד על הלב זהב המהמם שלו, תכונות מדהימות, ידע עולם רחב משלי בתחומים מסויימים ועוד ועוד. הפער הוא לא ברמה שהשיח שלנו על גל אחר והפער לא גדול.
לא תמצאי פה תשובה משמעותית. תבדקי עם עצמך שהפער לא גדול. כי אז זה קשה פשוט. לא בלתי אפשרי אבל מאתגר יותר. תבדקי שיש הערכה אמיתית.
אם זה חיובי תשחררי. תנסו להנות יחד ותראי אם נעים וכיף ומגיעה אהבה. אם לא.. אז לא

ושזה לא יגרום לך לזלזל בו.
זה לדעתי.

שהוא לא מאתגר אותך, שאת לא אוהבת את החשיבה שלו במיוחד, שהוא פחות עמוק ממך, אז תמצאי לך מישהו אחר

אם אין לך כלום שאת מעריכה בו
יהיה מאד קשה לכבד ולהעריך בתור נשואים.




הערכה וכבוד זה דברים שצריך שהיו נוכחים בחיים, להצלחת הנישואין.

שכשיש מישהו שהוא פחות ממך ברמה הקוגניטיבית, אתה יכול לחוש איזשהו זלזול כלפיו/ שהואמנחות ממך/ חמלה... זה תחושות שאישה לא הייתה רוצה להרגיש כלפי בעלה.
כמובן שזו הכללה גסה, אבל מבינה את שאלת הפותחת.

בסופו של דבר הוא הסתדר טוב מאוד בעולם לפני שהכיר אותה וכנראה שגם יסתדר לא רע בלעדיה. אם היא לא מעריכה חבל על הזמן של שניהם.
וזה נכון כלפי שני המינים, אם אין הערכה אין מה לעשות ביחד. אבל למה ההערכה היא בידיעות כאלה ואחרות, למה שיפוטיות כזאת, למה זה נקרא להיות חכם

למשל בצד התורני- גמרא הלכות
או בפוליטיקה?
אם כן אז הגיוני. את מעריכה בו את הצדדים בהם הוא טוב ממך חברתית וכו' ואת המידות שלו והוא מעריך אותך על ידע וחוכמה שכלית.
לא יודעת כמה זה ישפיע בסוף כל זוגיות זו עבודת המידות אז יהיה לך קצת מה לעבוד על עצמך. כן חשוב לדעתי שעדיין יהיו גם לא נקודות חוזק ולא בהכל את יותר טובה אחרת זה כן בעייתי. במהלך השנים חלילה עלול להיווצר מצב בו את תזלזלי בו.

אם אין בכלל בכלל התנשאות אז אין סיבה שלא ילך. לכל אחד חוזקות וחולשות

לי יש יותר ידע מבעלי-
הוא בלי תעודת בגרות כי למד במוסדות חרדים אני עם ממוצע של 112+.
אני מדברת אנגלית הוא יודע אולי 3 מילים.
ידע עולם- גיאוגרפי, היסטורי, מדיני- שלי יותר עשיר בהרבה
מתמטיקה בגלל שאין לו בגרות למרות שהוא תותח עם מספרים הוא נשאר בלי לדעת משוואות וכו'
עברית- כנ"ל אני יןתר טובה.

אבל וזה אבל חשוב אני יודעת שהוא לא פחות חכם ממני אם לא יותר.
יש לו ידע תורני עצום. רבנים, הלכות, גמרא- הוא יושב ולומד כל היום ונחשב אברך ממש רציני ומוצלח. עם פוטנציאל עצום להיות ממש ת"ח ואני מעריצה אותו על זה. אני יודעת שחוסר הידע לא נובע מבטפשות וחוסר יכולת שכלית אלא ממקום אחר. ולא מזלזלת בו לשנייה. להפך יש בו כל כך הרבה תכונות שאני מעריצה בו גם בפן הרגשי, המידתי, וגם בפן השכלי. לכן זה לא משפיע עלינו בכלל. להיפך הוא מחכים אותי ואני אותו

אם מסתכלים על ציונים אז אני קיבלתי יותר מבעלי גם בבגרויות וגם בפסיכומטרי בפער משמעותי (בעלי ממש לא טיפש, אבל אני כן מעל הממוצע..)
אבל חוכמה נמדדת בכל כך הרבה דברים חוץ מזה, ויש לבעלי המון חוכמה ויכולות ותכונות שאני מאוד מעריכה בו ומשתדלת ללמוד ממנו.
ובכלל היום כבר אין שום משמעות לציונים... בעלי כן מעריך את יכול הניתוח שלי לדברים ומתייעץ איתי בהרבה דברים, אבל גם אני מאוד מעריכה את החשיבה שלו במובנים אחרים ומתייעצת איתו כדי לקבל את הפן שלו, כך שזה בהחלט הדדי.
דווקא זו לא היתה נקודה שהתלבטתי עליה לפני החתונה (אמא שלי קצת חששה שזה לא יהיה לנו טוב מהסיבה הזו, אבל די מהר אחרי החתונה היא הבינה שצדקתי, וגם למדה להעריך את החוכמה של בעלי..). ובכל מקרה- אף פעם לא הצטערתי על ההחלטה להתחתן איתו... (נשואים 8 שנים ב"ה)

זה נכון שברגעים של כעס וריחוק יותר קל לראות את החסרונות וזה יכול לגרום לתקלות, אבל אם את מודעת מראש לחשש שלך ומקבלת על עצמך לעולם לא לפגוע בו בנקודה הזו, אז אני חושבת שאין סיבה לחשוש מהנקודה הזו. (זה לגמרי אפשרי, וזה בעיקר קשור לעבודת המידות ועבודה על זוגיות בריאה שתהיה רלוונטית עם כל בן זוג שתתחתני איתו...)

מה שכן, אם זה מפריע לה מאוד, כנראה שהפער באמת גדול. לפותחת, עזבי את הידע הכללי או הציונים, האם את מעריכה את שיקול דעתו? האם חכמת החיים שלו מוערכת בעינייך? האם הוא מרגיש בנוח עם הפער? אמרת שיש לו חוזקה באינטליגנציה החברתית שלו- יש סוגים רבים של אינטליגנציות (רגשית, מרחבית, חברתית, ועוד..) מה שמודדים בבתי ספר זה מעט מאוד ממה שמרכיב את האדם.
האם יש תחומים בהם הוא חכם ממך?
ובסוף, אם עדיין מרגיש לך לא שייך, אז אל תמשיכו. כי זו סוגיה שקשה עד בלתי אפשרי להשתפר בה. עלייך לקבלו כמו שהוא או להודיע שזה לא זה.

ממה שאני קראתי בהודעת הפותחת, קיבלתי את הרושם שעיקר הפחד שלה הוא שבתקופות פחות טובות בניהם היא לא תעריך אותו או תזלזל בו בגלל הפער בניהם בתחום הזה. זה לא בהכרח אומר שזה מפריע לה מאוד כרגע.
אני חושבת השאלות ששאלת הן טובות וצריך לבחון את היחס שלה אליו כרגע, וההערכה אליו (כנה ולא מעושה כי כך צריך).

והשאלה שעלתה לגבי תקופות פחות טובות בניהם לדעתי היא פחות רלוונטית, כי בכל זוג יש עבודת המידות בחלק הזה, ועם כל אחד יהיו פגמים שיבלטו ליותר בתקופות פחות טובות, ותמיד צריך לעבוד על זה, אבל זו לא סיבה לפסול...

או בתחומים בהם הוא מצוי ואת לא? או בתורה כי בכל זאת הוא גבר ומן הסתם למד דברים שאת לא נחשפת אליהם? כמו משנה וגמרא?

לי באופן אישי כשיצאתי היה חשוב מישהו אינטליגנט. גם אם הוא לא בתחום שלי ולאו דווקא יעניין אותו ספציפית מה למדתי היום, רציתי שהוא יהיה פרטנר טוב ומוערך בתחום השכלי. וכן, ברור לי שזה משפיע על הדרך שבה אני רואה אותו, לצד תכונות האופי ושאר הדברים שגם הם חשובים.

אולי לא לכולם הI.Q. חשוב, אבל אם כבר בשלב הזה זה מטריד אותך- אני חושבת שזה משמעותי.

 

1. להזכיר לעצמך שבכללי, יש סוגים שונים של אינטיליגנציה. הגיוני שאת טוב ממנו בסוג אחד או יותר, אבל תמצאי באילו סוגים הוא טוב ממך ותזכירי לעצמך שאין סיבה שהוא יתנשא אלייך אלא להיפך, זה טוב שלכל אחד מכם יש חוזקות אחרות וככה תוכלו להביא אל הזוגיות יחידה שלימה יותר בחיבור בין האיכויות.

זה אולי נשמע די שובניסטי, אבל פעם שמעתי מאישה חכמה שהתיקון הכי גדול שיכול להיות לאישה זה בעל פחות חכם ממנה. אם את בטוחה שהוא פחות חכם ממך ויגרום לך פחות להעריך אותו-תרדי מזה

האם השכל והידע שהיא צברה עוזרים לה לקבל החלטות יותר טובות? ממש לא!

האם שיקול דעת שלה יותר טוב משלי? אוי ווי...אם היתה יודעת כמה שריפות שאני מכבה אחריה...

האם מי שחכם הוא יותר רגיש? הורה יותר טוב? הוא יותר עמוק ומתבונן? כנראה שלא קשור.

השכל שלה בעיקר גורם לה לא להירדם בלילה ולקבל משכורת מנופחת.

היא צריכה לזרוק את השכל
אני מנסה לעזור לה בזה

תיאור מוצלח, איך צחקתי...



לעניין השרשור, יותר הפריעה לי האמירה הפשוטה, שלא אוהבת אותו.

אני אגיד לך משהו מאוד לא פמיניסטי.

גבר חכם יכול להסתדר עם בחורה מטומטמת

אישה חכמה לא תסתדר עם אידיוט.

 

זה קרה כבר לכמה חברות טובות ואין מה לעשות.

 

אישה באופן טבעי מחפשת את האבא, את הגבר היציב, ההגיוני והנבון.

 

זו המטרה שלנו כרעיות וכאימהות.

 

לפעמים אנחנו יכולות להעביר את הזמן עם איזה ליצן נחמד , אבל להתחתן איתו לא.

אני מסכימה שיש פערים שהם מורכבים מידי וזה יכול להיות לא מתאים.
אבל מתוך ההודעה שלה קשה לדעת מה באמת הפער והאם היא תהיה מסוגלת להעריך אותו על מה שכן יש בו.
כמו שכתבתי למעלה, אם מסתכלים על ציונים ללא ספק אני יותר 'חכמה' מבעלי (לצורך העניין, אני עם פסיכומטרי מעל 700, הוא סביב 500 ומשהו). אבל יש בו כל כך הרבה חכמה שמתבטאת בצורות אחרות, ואני לגמרי מסתכלת עליו בהערכה ומוצאת בו את 'הגבר היציב, ההגיוני והנבון'. (ויש גם תחומים ששנינו יודעים שאני יותר טובה בהם והוא מתייעץ איתי...)
אם הייתי מקשיבה לעצה שלך הייתי מפסידה בעל מדהים שלגמרי מתאים לי ומשלים אותי...

מה שצריך בעיקר לבחון בהקשר הזה זה האם יש הערכה אמיתית למה שהוא ולתכונות שיש בו. וכמובן תמיד לאחר הנישואין צריך עבודת המידות ועבודה זוגית על איך מתנהלים כשיש מתחים ואיך לא משתמשים אז בהבדלים כדי לנגן או לזלזל אחד בשני, אבל עבודה כזו תמיד תהיה לכל זוג, כל אחד עם הדגשים שלו...

יש אנשים חכמים ויש טיפשים וברוב הפעמים, לא רואים את ההבדלים הללו בפסיכומטרי.

לפי ההודעה שלך משתמע שברור שהבחור שהיא פוגשת הוא 'טיפש', ולא רק בציונים אלא בכלל בחיים.
מי אמר? אני לא רואה את זה מהתיאור שלה...
אפשר לשאול שאלות שיכוונו אותה לבחון את הדברים, אבל לקבוע בשבילה שלהתחתן איתו תהיה טעות כי הוא 'אידיוט' או 'ליצן' זה לא ממש לעניין...
(מסכימה איתך שלבחורה חכמה באמת זו תהיה טעות גדולה להתחתן עם בחור טיפש באמת, ובלי להתייחס לציונים אלא בכלל לחיים, אבל אני לא חושבת שאפשר לקבוע שזה במצב שלהם על סמך מה שכתוב ההודעה הפותחת).

אני כן רואה, שהבחורה מרגישה מצוקה, כי היא לא רוצה להתחתן עם בחור שימשוך אותה למטה, שהוא מתחת לרמה שלה וזה לא קשור לפסיכומטרי ולא קשור לבגרויות ולא לתואר.

 

יכולה להיות תלמידה מצטיינת עם 780 בפסיכומטרי שהתקבלה לפקולטה לרפואה והיא יכולה להתחתן עם מישהו שלא גמר יב' אבל הוא מתוחכם ויצירתי ונבון והוא יכול לעזור לה, למרות שהיא מצטיינת והוא לא מסתדר עם מסגרות.

 

אבל זה לא המקרה הזה, אלא ההפך, בחור שהוא מוגבל והוא פחות מבינוני, והוא יכול להיות נחמד , אבל בחורה פיקחית שתתחתן איתו, לא תהיה במקום שהיא צריכה להיות

 

ולי זה ברור לגמרי, אני לא צריכה לשאול עוד אלף שאלות. 

יש ספרים על אסרטיביות.
יש שם תרגילים.
זה עוזר מול אנשים נורמלים
לא זוכרת את השם של הספר שעזר. היו כמה. אחד ממש לקח סצנות מהחיים ולימד מה להגיד.
אל תגידי לו להשתנות, רק לדעת לשים מסיכה מתאימה כשצריך. את לא רוצה באמת לחיות עם מישהו שזה בא לו בקלות. 🙂

העזרה הכי טובה, לדעתי, שתגידי לו שהטוב לב הזה שלו - זה אחד הדברים הכי יפים אצלו.

 

על גבי זה, אפשר נקודתית לנסות - שכאשר משהו חשוב לו, ומוצדק, יתַרגל את עצמו לבקש בצורה נעימה - אבל לעמוד על זה.

כלומר, להתבונן מבפנים, איך נעימות אינה סותרת התמדה במה שרואים כמוצדק..

 

ו"את", כנראה תעזיר לו בכך, שבבית ההיענות הכי גדולה למה שהוא מבקש/רוצה, זה דווקא בעקבות הסגנון הטוב שלו. אשה ששמחה להיענות לבעלה, מתוך הערכה שהיא משדרת - זה עוזר לבנות ביטחון עצמי.

 

[הלוואי על כל עם ישראל, שאלו יהיו הצרות הכי גדולות...]

כך נראה לי שקרה לי...
הייתי הכי נוח וותרן שבעולם עד שזרקו אותי לקורס מ''כים ולקורס קצינים אח''כ.
אבל גם מי שלא בצבא, הורות/התמודדויות שונות ומשונות בחיים מלמדים אותו לעמוד על שלו.
אם הוא ממש להוט לשנות את זה אז אמון אישי ודאי יקדם אותו מאוד

עם זאת הגבול בין עזרה לניצול יכול להיות קטן,

לא צריך למחוק את הנתינה מהאישיות, אבל בהחלט אפשר לעבוד על זה,

וכמו כל דבר שיבדוק מתי זה נעים ונוח לו לעזור, ומתי זה עושה אותו מתוסכל,

מתי הוא מסיים לעזור ומרגיש רע עם עצמו. 

ודרך אגב זה לא רק מול חברים, זה גם בבית, בעבודה ועוד

וזה קלאסי לאימון אישי.
לראות את הטוב שיש במה שהוא, ולא לוותר עליו, אלא ללמוד דרך חדשה שתכיל את הטוב הזה ויחד עם זה תאפשר לא להיעצר במקומות שכרגע לא מתאפשרים.
זו בעצם דרך האמצע במידות עפ"י הרמב"ם. לא להיות "כלוא" באחד הצדדים של תכונה מסויימת, אלא להיות חופשי ומסוגל להתנהג בכל סיטואציה בהתאם למה שנכון בה.

שולח לך טלפון של מטפל גם בשבילך וגם בשביל הזוגיות.
אחד עם ריקורד רציני

אז תטפלי בדיכאון ותיהיה לו אישה חדשה ושמחה!

במילא תצטרכי לטפל גם לפרק ב אם תירצי.
עדיף עכשיו.
תגידי לו שאת הולכת לטיפול ושיתן צאנס.

חיבוק לך, הפותחת.
6 שנים לא הולכות לזבל אף פעם.
תנסי טיפול ואל תפחדי ממה שיחליט. הוא לא יכתוב אותך באף אחד משלושת הספרים. תכתבי את עצמך לחיים טובים🍎
שנה טובה ומתוקה

דיכאון גורם לחוסר ביטחון. לריקנות לחששות..
ואם היא אומרת שזה גרם לה לדיכאון אז שתטפל בדיכאון. במילא היא צריכה פסיכולוג.
יטפל גם וגם.

לטפל במה שצריך בשבילך בשבילו ובשביל הביחד שלכם

דכאון זה בהחלט לא משהו שבן/בת זוג יכולים לשאת.. הם יכולים לתמוך אבל חייב לטפל באופן שיהיה שינוי

תבקשי ממנו לתת לך את הצ'אנס עד שזה יקרה...

כתבת בכותרת "עקרונות". אבל זה נשמע יותר כמו העברת אחריות והטחת האשמות, אולי מתוך התגוננות.
בעיקר עולה מדברייך קושי בשיח הזוגי שגורם למריבות ותיסכול.
גם אם הוא לא מוכן לבוא ליעוץ או טיפול, תלכי את. זה יתן לך כלים לנהל שיח טוב ואיכותי שישפיע גם עליו ועל התגובות שלו.

קחי עוד אלף ותקני לך בגדים. יש אלף מיותר בגלל זילזול שיהיה עוד אלף באמת לשמח אותך

 

אז תבהירי לו בשיחה נעימה,

שאם הוא עושה דברים "בשבילך" שיברר קודם האם זה באמת לטובתך או לא,

התשובה ברורה- פשוט כדאי לשקף לו את המציאות, ולחשוב יחד על פתרונות

אם זה באמת בשבילך 

 

ב] תגידי לו אין בעיה ותשלמי את הקנס באשראי 

 

ג]תגידי לו שלא אכפת לך לעבור למקום זול יותר ואם נשארים זה בגלל שהוא רוצה

 

ד] תמיד יש וויכוים כאלה ואחרים ואם זה כל הוויכוחים אז זה בככל לא נורא

בבוקר בתפילה אני מזכירים את החשיבות להביא שלום בין איש לאשתו.
למה לעשות את ההיפך?!

ממעבר מהיר על הניק שלך ניכר שאתה רווק שמבין בפסיכולוגיה או משהו כזה

וממהר לדחוף את הידע שלו איפה שהוא מוצא.

חיי נישואים הם דבר הרבה יותר מורכב ממה שאתה חושב

וכל עוד אתה לא נשוי התגובות שלך לא רלוונטיות.

אני מציעה לך לא לייעץ בנושאים שאתה לא מבין

אתה יכולה לגרום רק נזק!

 

ככה עשיתי פעם עם סבתא שלי ז"ל

חבל להתווכח על מה שהיה, לדעתי צריכה להיות לכם איזשהי תכנית כלכלית או ראייה כלכלית משותפת

כדאי לדבר על זה בנחת

תחזירי דברים לפרופורציות.

 

יש לו לעיתים עמדת אחרות משלך. קבלי שזה לא "מוזר", אלא פשוט אחרת..

 

את לא היית חונה בחניית נכים בשבילך בהריון, והוא כן. למה לא לראות את היפה והאוהב שבזה?

 

נראה לך "חוסר אחריות מטורף" - ולו לא. ככה זה בין שני בני אדם. הרי עפ"י רוב, באמת חניות הנכים עומדות ריקות. לא שכך דווקא צריך לעשות, אבל זה לא סוף העולם.

אז קרה עוד פעם.. תרגיעי... זה ה"אישו"? 

 

אתם גרים קרוב להורים, והוא אומר מוציא כסף עבורך - מה זה אומר? שהוא רוצה להראות שאיכפת לו ממך. למה לחפש את ההיפך?

 

הוא אומר שלא שמע שרצית רק זמנית במקום הזה ולכן השקיע. קורה. אז מה עושים? מדברים בנחת. מוצאים פיתרון שנוח לשני הצדדים.

 

הקיצור - אם ההודעה הזאת אמיתית, אז את צריכה לתפוס את עצמך. להחליט חזק, שמעכשיו את לא חושבת שבאופן אוטומאטי מה שאת אומרת הוא ה"נכון", ומה שהוא אומר זה משונה או צריך תיקון או לא לגיטימי.

 

תקבלי אותו כמו שהוא. כמו שאת רוצה שיקבל אותך. תקבלי מראש שיש גם חילוקי דעות. כשצריך, תדונו ביחד, בנחת, בזמן רגוע ולא בכעס. דיונים יכולים גם לקרב, לא רק להיות "מריבות". להביא ליותר הבנה הדדית.

וכמה שאפשר, לא לייצר מריבות. דברים שאפשר לעבור עליהם בהבנה שאתם שני בני אדם - לעבור עליהם. לעשות מהעיקר עיקר, עצם היחס - ומהטפל טפל.

לחנות בחניית נכים זה לא חוקי ובעיקר בעיקר לא מוסרי. מי שאין לו תו נכה- לא חונה בחניית נכים!
החוק מאוד ברור בנושא הזה.
אניחושבת שזה מעשה חמור מאוד והתירוץ לא מתקבל כי עובדה שעשה את זה גם בלעדיה. נשמע שבכל דבר שיש ביניהם חוסר הסכמה הוא מאשים אותה באופן עקבי ולא לוקח שום אחריות על החלק שלו בהחלטות ובבחירות.

בתור נכה שלא זכתה בתו נכה לעולם לא יתן שיחנו עבורי בחניית נכים, גם כשאני סובלת כאבים קשים או על סף עילפון. אני אשב באוטו במקום זה ואחכה או אתגבר ואלך ברגל מחנייה רגילה.

ראשית, טוב לשמוע ממך - מקוה שאתם בטוב ובשמחה.

 

בוודאי שאני מסכים איתך שלא חונים בחניית נכים - וגם אני אישית מקפיד על זה.

 

אבל כשמדברים על בין איש לאשתו - אכן צריכים פרופורציות. יש דברים שמישהי כמותך תתפוס שזה "לא בא בחשבון" - ולמישהו שפחות מודע לכך, זה ייראה כאילו כל השאלה היא אם מישהו יתפוס אותו.... הרי הדיון אינו באמת על "חנית נכים".

 

גם חבל להפליג במסקנות ש"בכל דבר שיש ביניהם חוסר הסכמה הוא מאשים אותה"... דובר על עניינים מאד ספציפיים, וסה"כ רואים מהסגנון שהבעיה אינה דווקא אצלו בלבד.

כשמייעצים בדבר כזה בין איש לאשתו, זה גם קצת  כמו "חניית נכים"... צריך להיזהר מלחנות שם כמו במקום רגיל. כלומר, להיזהר מלבד על הנקודה, בהתעלם מכל המכלול של החשיבות העיקרית של יחס טוב ביניהם. לשים את החומרה של נקוה ספציפית - מול החומרה של חשיבות שלום-בית.

 

ומה שאת מוסיפה לגבייך אישית - יפה מאד. כל הכבוד..

לאן הזוגיות המעולה נעלמת כשהוא עושה משהו שלא מוצא חן בעינייך ואת מאשימה אותו בחוסר אחריות, מגלה אפס אמפתיה ושולחת אותו להתמודד בעצמו?

אני מניחה שיש הרבה שלא נכתב כאן. ומה שנכתב הוא קצת פריקה של קצה הקרחון. בכל אופן, אם חיי הנישואין חשובים לך, נראה לי ששניכם צריכים להבין איך.לחיות אחד עם השניה, איך לדבר, איך לעבור מצבים לא נעימים.
ומכיוון שאת זו שכותבת כאן- אני ממליצה לך להתחיל בזה מיד. לא לתקוף, לא להשאיר אותו לבד בזמן קצת קשה, לגלות אמפתיה, לגלות רצון לעזרה. קוראים לזה לחיות ביחד.
בהצלחה!!

מעלה אפשרות:

 

לפעמים אדם בשיחה לא באמת משאיר ברירה לשני מה לעשות ואז הוא לא פנוי להבין עד הסוף.

יתכן גם שבעלך הוא אדם שיותר נלחץ ואז הוא יותר רגיש לזה.

 

לדוגמא - בנושא המגורים יתכן והחוויה של בעלך (גם אם לא התכוונת) זה שבגלל שהוא בצבא אתם צריכים לגור ליד ההורים שלך ואין לו כ"כ אפשרות לא להסכים במילא הוא לא פנוי להבין שזה זמני ומבחינתו הוא לא לוקח אחריות על הנושא הזה.

 

בנושא החניה יתכן וזה סתם בריחה מאחריות ויתכן שבנוסף הוא הרגיש (גם אם לא התכוונת) בלחץ מזה שקשה לך והפתרון שלו היה לחנות בחניית נכים בלי לחשוב יותר מידי.

דרך אגב את היית איתו כשהוא חנה למה לא אמרת לו בזמן אמת משהו (אולי בחוויה שלו הלחצת אותו וכאילו הסכמת לזה).

 

אני חושב שכדאי לנסות מצידך לראות איך הוא יחווה פחות הנחתות ויותר החלטות משותפות ומה יגרום לו לקחת יותר אחריות.

 

הערה בנושא חניית נכים לכל מי שאמר שזה לא נורא - כנראה אתם לא מכירים את המצוקה מכיר י אנשים שלא יכלו לחנות והפסידו סידורים\ טיפול רפואי - האם כמה דקות של חניה יותר רחוקה שווה את הפגיעה בהם - וגם אם יש כמה חניות ריקות - אנשים רואים שחונים שם ולומדים ואם היום זה פנוי מחר יחנה שם אדם שלמד ממך ויחסום נכה.

נשמע שהוא באמת רוצה בטובתך ומשתדל להקל עלייך ולסייע לך בדרכו שלו, לפי ראות עינייו. כוונתו נראית כאמיתית עם רצון טוב ואהבה גדולה אלייך.
לא תמיד מה שהאחר חושב שיהיה טוב עבורנו מרגיש לנו אכן כך. לפעמים עקב כיווני חשיבה שונים ולפעמים כוונה טובה המובילה לתוצאות פחות "טובות" כדוגמת החנייה בנכים.
מה שהיה מקל עלי בסיטואציה הזו הוא להתמקד בכך שרצה טוב עבורך. תדברי לעצמך דיבור פנימי חוזר "הוא רצה טוב עבורי" זה ירכך את התחושות הנגדיות של התסכול והכעס. ובזמן רגוע של קרבה תדברו, תלבנו, תעלו נושאים לדיון וכל אחד ישתף במחשבותיו , ברגשותיו. לאט לאט בני זוג לומדים להכיר אחד את השני ולדעת מה באמת עושה לבן הזוג טוב.
וכמובן שיש דברים שקשה לצפות את התוצאה וצריך ללמוד גם להבליג.
יכולה להגיד לך שהייתה תקופה שגם בעלי קיבל צרור דוחות על דברים שעשה בפזיזות כמו הדוגמה שהבאת.
בתוכי היה לי קשה להכיל את זה וקצת כעסתי אבל התאמצתי מאד לא להראות לו את זה והגבתי באמפתיה. וזה כל כך עזר ומאז הוא ממש משתדל...
זה דורש מאמץ ועבודה עצמית אבל משתלם.
כשאנחנו מגיבים בכעס השני נכנס לעמדת הגנה וכמנגנון הגנה תוקף חזרה ואז אנחנו מפסידים עוד יותר.
בהצלחה רבה!!!

אבל עדיין זה שווה כל שקל.. אצל מישהו שבאמת עוזר

[רק הייתי מציע לך, אם את אמיתית - שזה דבר שתמיד קשה לדעת בפורום - להיזהר מעצות באישי שאינן ממישהי שאת בטוחה שהיא אשה הגונה כאן.

היה כאן מישהו ששלח לנשים "עצות" מפורטות בתחום הזה.. לא ממקום נקי. וגם בפורום עצמו, אין לצפות שאדם סביר/אשה סבירה יכתוב/תכתוב לך עצות מפורטות, גם אמיתיות, בגלל צניעות בסיסית. הצלחה רבה. תלכו לטיפול וייעוץ ספציפי לזה]

חשוב שיהיה מישהו/י עם יראת שמיים.
יש למכון פועה יועצים ויועצות בתחום.

אל דאגה. לפעמים רק מהלחץ והרצון שזה יגיע זה מתפספס. אתם בתחילת הדרך ובע"ה תלמדו לשמח זא"ז עוד שנים רבות. לכו ליעוץ. בהצלחה בעז"ה!

אל תלחצי ואל תתיאשי זה קורה.
הבעיה שאם לא פונים לטיפול הנכון מגיעים ליאוש.
לכן חשוב לאבחן קודם מאיפה הבעיה.
וזה מה שקורה בציבור הדתי והחרדי. שמתביישים ולא יודעים למי לפנות.
אצלי לקח 10 שנים להבין מאיפה הבעיה. תפני אליה ולא תתחרטי.

ומקסימום, יועיל אולי לנשים אחרות.

לא ברור מה הכוונה ב"לא מצליחה להגיע לשמחה"...
יכולות להיות הרבה סיבות.

יש הבדל בין לא להנות, ללא להגיע לשיא, או אפילו לסבול.

אם כואב לך, ייתכן שמדובר בוגיניסמוס או בוסטיבוליטיס.
בדקת את זה? הפנו אותך לבדיקות?

אם לא כואב לך ואת פשוט לא נהנת, יכולות להיות הרבה סיבות.
אבל יהיה קשה לפרט את כולן, והנתונים ששיתפת לא מאפשרים כל כך לעלות על מה יכול להיות הגורם.

לגבי "השיא"... מנטלית, אישה צריכה להגיע לרמה מסויימת של שחרור. ככל שהיא תהיה משוחררת יותר, היא "תשמח" יותר.
ופיזית, יש נשים שצריכות לעזור לעצמן להגיע לזה - וזה בסדר גמור. אם את מבינה למה אני מתכוונת.
לא פירטתי כי הפורום מעורב ופתוח.

בגדול, חשוב שאת בעצמך תכירי קצת את הגוף שלך כדי שהוא יצליח לענג אותך.

הבעיה היא משותפת,

אל תקחי אחריות שמובילה לאשמה, קחו אחריות שתוביל לתיקון.

בהצלחה

או תיכנסי לפורום נשואות סגור
או פנייה למכון פועה, או ייעוץ אחר בתחום, יש מישהי מהגוש, לא זוכר את שמה- שיש לה גם הרצאות אינטרנטיות.

כאן בפורום יהיה קשה לתת מענה ראוי

בהצלחה

גם את את טרול מגיעה לך תגובה

 

לוקח זמן בזוגיות להגיע להנאה אם לזה התכוונת,

 

והרבה מההנאה תלויה בקשר העמוק והפנימי והפתוח שיש בינכם שלוקח זמן לבנות אותו 

תודה רבה לכולם על התגובות באמת עזרתם לי מאוד!

תבנו את הטוב הנפשי והאוהב ביניכם, בנחת ורגיעה. ממילא יעזור בכל התחומים.

והפורום הפתוח לא יוכל לספק את המענה.