פורום נשואים טריים (עמוד 3)

מזל טוב!

יש נושא מסוים שמעניין אתכם?

יש קורסים כלכליים, יש קורסים על תקשורת, על מיניות, אולי על עוד דברים שאני לא מכיר...

יש לה מגוון קורסים, סדנאות, הרצאות בנושאים שמאוד מתאימים, להבנתי, למה שאת מחפשת

אפרת צור – יעוץ זוגיות

עד היום מעולם לא התחילו איתי..
נראלי פחות נפוץ בחברה שאני נמצא בה..

חושבת שזה מוזר,
וככה גם הרבנים בישיבה.

אתה רוצה? אתה יודע להגיד למה?

אתה יכול לפתוח את זה מולה ותדברו על זה. 

כדאי לתרגל תקשורת זוגית

אז הפאות והכיפה הגדולה שלו עושות את העבודה.

ואם כוונתך היא שבנות שמחפשות בחור כזה, ממילא לא ''מתחילות'' אלא פונות דרך צד ג' ומבררות וכו', אז עדיין יש בעיה בעצם זה שהן חושבות שהוא רווק והוא עלול למצוא חן בעיניהן עד רמה שהן יתחילו לברר עליו וכו'.

ואת זה היה אפשר למנוע עם טבעת.

לא אומר שזה מה שנכון לעשות, אני עצמי בלי טבעת, רק מעלה עוד שיקול...

אין לי עניין לדחוק בו מעבר, מה קרה ל"גופי ברשותי"? (-:

תכלס הוא שכנע אותי בשיחה הזאת שזה לא כזה עניין גדול כמו שבנות מסוימות חושבות. אם הוא מתכוון להזכיר בשיחות עם אנשים "אשתי מחכה לי בבית" ואמירות דומות, אז מה הבעיה?

וגם כאישה אני לא שמה טבעת רק כדי לסמן שאני נשואה.

אפשר להגיד במשפט הראשון כשפונים "אני נשוי/נשואה" ונגמר הסיפור.

מספיק שיש גבר נאמן וזהו...

אישית בעלי נאה מאוד והרבה פעמים פנו אליו/הציעו לו נשים אפילו שהיינו יחד בציון של צדיק והילדים קראו לו אבא

כמובן שהוא מסרב בנימוס ואומר שנשוי זהו..

מעולם לא הטריד אותי

מכירה דוסים שעובדים בסביבה גברית והולגים כם טבעת

ומאידך דוסים לייטים שלא עונדים ועל זו הדרך...

שני הסבים שלי שמו

אבא שלי שם

אני שם

האמת שבהתחלה לא תכננתי לשים בשלב מסויים שמתי וזה נשאר

אין פה יותר מדי עקרונות (התחלתי באמת כשהייתי סטודנט)

אם אתם מאיזור באר שבע יש לי אחלה המלצה לחנות בעיר העתיקה

לא נדע שזה הוא..

אם מפרסמים שניק ספציפי בעייתי אפשר לחסום את הניק הספציפי

פצלשים תמיד אפשר לפתוח 

חסימה לבדה לא תועיל כי מיד יפתח ניק חדש,
בעוד האזהרה הזאת כן יעילה כי הבחור יבין (וגם אחרים יבינו) שבכל פעם שיעשה זאת אנחנו נדע ונפרסם על מעלליו.

ברוח חודש אלול, יש משמעות לידיעה שעין רואה ויד כותבת, והשיחות האישיות הן לא אקס טריטוריה שבה אפשר לפגוע באנשים.

גם הניק "מסתפק" צבר תלונות על כוונותיו ומעשיו בפרטי.

אז לא משנה מה הניק, יכולים להיות מיליארד, אבל המהות היא זו שחשובה.

נמשיך לפרסם כאן בריש גלי

שזה קצה קוצו של מה שמחכה ביום הדין אוטוטו לכל מי שכוונותיו ובטח מעשיו רשעים שכאלה.

עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים

עוד מתחילת העשור הקודם..

מה שהולך בפורום הזה לא מבייש מסיבות זימה של חילופי זוגות בתל אביב. אפילו מנהלים בדימוס לקחו חלק בחגיגה.

את כמנהלת עם יראת משמיים לוקחת אחריות על כל הנעשה פה. כדאי פשוט להפריד את הפורום מגדרית ולדאוג שניק זכר לא יכול לפנות לניק נקבה.

הוא יכול לכתוב בכרטיס שלו שהוא אשה

שיטת הפעולה הידועה זה להיות גבר שבתמימותו רוצה לעזור לאישה "חלשה" כאן, שומע אותה, מקשיב לה, והסוף ידוע..

כאישה לא ישיג את זה.

הבעיה היא, שיודעים שברגע שיעשו את זה החשיפה לאתר תיחתך בחצי, וההכנסות מפרסומות ירדו והכסף ייעלם..

לא מבין למה אתה מאשים את המנהלים

א. ישר כוח על האכפתיות והרצון הכנה והנכון שיהיה טוב ולמנוע רע.

ב. כותבת רק על עצמי - מנסה ב"ה לעשות מה שיכולה וניתן בגבולות הגזרה המצומצמים והמוגבלים שלי ושיש בידי. מה שאיני יכולה מעבר (מכל סיבה אפשרית) - איני יכולה. 

ולדאוג להצעה שכתבת למשל זה מעבר לתחום יכולתי.

ג. בעצם הכתיבה הפומבית בפורום שמאפשרת שיח בין כל האנשים באשר הם, גברים ונשים כאחד, ניתן לראות גם יתרונות וברכה ולא רק חסרונות. למשל להתברך מדעות של אישה/גבר ואפילו לקבל עצות או רעיונות שלא חשבנו עליהם והם באמת יכולים לעזור/לקדם. כך שכמו בכל פלטפורמה באשר היא - יש טוב ויש רע וכדאי לקחת את הטוב ומהרע להתרחק.

ד. בהמשך לסעיף הקודם, האחריות האישית נדרשת מכל גולש וגולשת. לא משנה כמה הגבלות וחסימות יהיו - בסופו של דבר זה על כל אחת ואחת ועל כל אחד ואחד מאיתנו להיות אחראים על כל מה שביכולתנו ושתלוי בנו ושהוא מנת חלקנו. בכל צעד שיש.

ה. לגבי הצעתך להגביל טכנית את היכולת לשלוח לניק מהמין השני, כמה נקודות:

1. אתה יכול בהחלט לשלוח את הצעתך זו או כל הצעה אחרת לאחראיים באתר, אתה וכל גולש/ת אחר חשוב לא פחות ממנהל וכל הצעה יכולה להילקח ברצינות ע"י מי שאמרה. 

אז בהחלט מציעה לך לנסות לפנות למי שכן ביכולתו או בסמכותו ולנסות לברר ולהציע את הצעתך.

2. אם אכן לא תהיה יכולת טכנית כזו לשלוח לניק ממין אחר - עדיין לצערנו הרב אנשים רעים ישארו ומניפולציות גם הן ישארו תמיד - כך שיכול למשל אדם שהוא גבר לפתוח ניק של נקבה ודרכו לכתוב לאישה "חלשה" כמו שכתבת בהודעתך (או יותר נכון במצוקה או בקושי) ולכתוב לה כבר מההתחלה שהוא גבר ולא אישה ורק כדי להצליח לכתוב לה ו"להציל אותה" מכל הבעיות שלה ו"להקשיב לה ולהיות לה כתף ואוזן קשבת" רק בגלל זה הוא פתח ניק של אישה... ואם היא במצב שהיא תסכים לכך אז היא תסכים לכך גם ככה. ואם הגבר הזה רשע אז הוא ישאר רשע גם ככה. כך שלצערנו תמיד יכולים לעקוף את כל החסימות שבעולם... באמת לצערנו הרב. ולכן חוזרת לסעיפים הקודמים - לנסות במה שאפשר כן לעשות טוב ולסור מרע, ובעיקר לזכור שאנחנו הריבון על עצמינו ובידינו האחריות ואנחנו חזקים וראויים.

3. אם אכן לא תהיה יכולת טכנית כזו לשלוח לניק ממין אחר - זה יכול גם למנוע עזרה נצרכת מאנשים שבאמת צריכים וכותבים רק טכנית בלבד למין השני, למשל המלצה על רופא מסוים שביקשו שיכול לעזור לרפא את בנם, למשל מענה טכני בנושא אפילו של רהיטים, או כל דבר אחר כל עוד הוא נקודתי, חד פעמי, טכני, ושומר על הכללים הברורים - אין עם זה בעיה וזה יכול אפילו לתרום לשני/ה. אם למשל אני אישה ומכירה רופא מסוים מומלץ שעזר לבת שלי, וראיתי ניק גבר ששאל על המלצה כזו ויותר נוח לי לכתוב המלצה בפרטי (לצורך הדוגמא) - לא אוכל לכתוב לו כך ולעזור לו.

וכן למשל ניק גבר שיכול לתרום ידע חשוב טכני ששאלה ניקית אישה, וכזה שגם אפשרי יותר במסר מאשר ע"ג הפורום (מכל מיני סיבות אפשריות) - כל עוד זה טכני, ממוקד ונותן את המידע שיעזור לה זה בסדר גמור.

ובתפילה שבעזרת ה' באמת יהיה טוב ונשכיל להשתמש בפלטפורמה הזו אך ורק לטוב וחיובי ולא לרע חלילה, ושאנשים לא יפגעו חלילה באחרים, בכל צורה שהיא. באמת עצוב ואף מזעזע לדעת שזה קיים.

רק בשורות טובות ב"ה 🙏

לק"י

אנחנו למשל.

ואם האפשרות היתה חסומה, לא בטוח שהיינו מגיעים לזה.

ובהחלט!

אשריכם 🌟

זה עניין של חינוך.

נשים הן לא חלשלושות.

את מרגישה שהוא סוטה? תראי לו את הכיוון. את הנחמדות שלך תשאירי לזקנות ברחוב.

ובכללי בנות ישראל יקרות ואהובות, מתי תדעו מה אתן שוות?

אתן אשכרה צריכות עזרה ויחס מאיזה ילך מסכן שמחפש על מי להיות גבר בעולם הוירטואלי?

תכבדו את עצמכן.

ולהבדיל. בעניין ההטרדה,

רובן נשים נשואות כאן. מבינות משהו או שתיים בחיים שלהן.

יכולות מהר מאוד להבין לאן זה מגיע ולהפסיק את זה עוד בהתחלה.

@יעל מהדרום

יכול להיות שמוגדר חרדי..
אבל הייתי במלאאאאא חתונות של חברים שם (שתים לאומיים תורניים יותר ופחות)

גם יחסית זול לפי מה שהבנתי.

לפי מה שאני זוכר ומגדיר..

העיצוב די כהה, נברשות ענקיות על התקרה, כיסא כלה אלוטרה מעוצב עם המון פרחים ואורות צבעוניים.

אם היא הגדירה במיוחד שזה לא רוצה מפונפן, אני מנחשת שהפותחת תסכים איתי.

אבל זה בסוף עניין של טעם.

שרק אצל החרדים(כפי שאת קוראת לזה)תמצאי במחירים כאלה.

באולמות "הרגילים" המנות הרבה יותר יקרות...

הם באיזור הזה ובערך בטוווח המחירים.

יקב פסגות

יקב גוש עציון

רמת רחל

סקויה

יש גם את המאהל בכפר עציון

ואת מצפה יריחו

וואלה ב"ה היום אנחנו לא בקשר.

סתם

אנחנו בקשר כלשהו

אם הוא היה אפילו טיפה נוכח ומתעניין בנו כמו שהוא נוכח בתהילים

כנראה שהקשר היה קשר יותר טוב.

לק"י

אצל הרבה אנשים זה הפלאפון🤦‍♀️

זה באמת מצב עגום.

הספקתי בנתיים לקרוא רק קצת, אבל זה נראה טוב

עינת נתן - גם הספרים וגם הפודקאסטים.

אלה גישות שאני אוהבת.

בגדול לנסות להחכים מהספרים אבל למצוא את הדרך שמתאימה לכם בתוך כל הגישות.

וכשהיא כזאת קטנטנה בהתחלה זה חיבוקים ולהסניף.

אין כל כך גישה, אולי גישות בסדר יום והרדמות.

ידברו - מומלץ מאוד! אם צורת החשיבה שם חדשה וזרה לכם - עוד יותר מומלץ. אם אתם מזהים את עצמכם שם - עדיין מומלץ מאוד, לתוספת חידוד, ולהכניס לפוקוס. 

(זה כמובן לא רלוונטי לתינוקת, אבל ביקשת ספר על חינוך)

שיהיה בשעה טובה, נחת בריאות ושמחה לכולכם

הם די יהיו "באוויר", כי לא תוכלו ליישם את הטיפים שלהם עכשיו, ואז פשוט תשכחו אותם עד שתגיעו לזמן אמת...

מה כן אפשר? ללמוד על *עצמכם* - איך להיות אנשים טובים יותר, רגועים יותר, מכילים יותר...

כמו שאמר פעם רב כלשהו להורים ששאלו אותו מתי מתחילים לחנך ילדים - החינוך מתחיל בהורים עצמם, בחינוך של עצמם...

ספרים שעולים לי:

90 יום למנוחת הנפש

40 ואחת (לנשים)

ללוות ילד

יש גם לד"ר מיכאל אבולעפיה כמה ספרים.

ובכלל - ללמוד הרבה תורה, בעין אישית ומתוך רצון להפיק מסרים אישיים, זה מרכך את הנפש ומזכך את הנשמה לקראת כל האתגרים שלה...

קראתי.

בינתיים גם עוקבת. 

אבל מקסים שרוצים להיות מוכנים מראש ומבינים שהורות זה דבר מאתגר שצריך למידה. בנוסף חשוב מאוד לעבוד על הזוגיות כדי שהילדים יגיעו למקום חמים, נעים ומכבד. וכל הורה על עצמו כמובן. והרבה תפילות, זה אף פעם לא מוקדם מידי.

לשנים הראשונות של הילד מאוד אהבתי את:

אמנות ההכלה/ מיכאל אבולפיה

חינוך באהבה/ הרב אבינר

תורת אמך/ הרב אבינר

המינימום של המינימום, במצב של בדיעבד-

זה בדיקה (אחת) ביום הראשון ואחת ביום האחרון.

ולכן, אם שכחת ביום השביעי ולא בדקת בכלל, אבל בדקת ביום השני, את יכולה לבדוק ביום השמיני ולטבול (ואז היום השמיני נחשב כיום הראשון).

ואין צורך ברצף בין הפסק הטהרה לבין היום הראשון.

אבל שוב מסייגת את דברי שאני לא פוסקת, ייתכן שיש פסיקות שונות בנושא, והכי נכון לשאול רב.

אם את ביום השביעי היום, אז את עדיין יכולה לבדוק ולטבול. בדיעבד מספיקה בדיקה אחת במהלך היום, גם אם פספסת בבוקר.

הייתי משאיר בחשבון בערך 8-10K (תלוי בכמה הצורך שלכם לחרוג מהתקציב בשוטף).

קרן כספית | בנק ישראל - הבנק המרכזי של ישראל

יש סיכון הוא פשוט לא גדול ומתאים לטווח קצר.

בגדול הבנקים היום נותנים ריבית של קרוב לאפס. אין סיבה לסגור אצלם כספים.

נזיל מאוד

סביב 4.5 שנתי

זה לא השקעה, יותר שמירה על ערך הכסף

מתאים לתווך קצר, שנה - שנתיים 

ההגבלה הגיאוגרפית זה בכדי להיות קרובים למשפחה בדרום

לק"י

אולי יש שם רוב דתי.

שווה בדיקה.

גם היום יש בערך עשר משפחות חילוניות, רובן של דור המייסדים, כשהישוב מונה מאות רבות...

לא הייתי שם אף פעם בשבת, אבל עד כמה שהבנתי מהשילוט ומהאנשים - באזור הוותיק הכביש פתוח ורואים כמה מכוניות, בשאר הישוב, יש שלט של אין כניסה בשבת.

אמר לי תושב משם - ממזמן- שהמרחב הציבורי תכבד, אבל בבית לא יחטטו ותעשה מה שתרצה

אגב למרות שיש שם את רבני המכינה / ישיבה 

אתה יכול לעשות על האש בחצר הפרטית שלך בשבת?

לגיטימי לעשות מסיבת יום הולדת בחצר בגינה עם מתנפחים ומוזיקה בשבת?

ישוב מעורב קרוב לכפר סבא.

יקבלו אתכם כמו שאתם ויש שם חינוך מעולה.

לא יודעת לגבי אופי הקהילה וכמה קולטים יפה משפחות שמגיעות מבחוץ.

באותו אזור יש גם את אלפי מנשה, מעבר למחסום גם גינות שומרון, ודרומה יותר עץ אפרים ושערי תקווה.

מסייגת שחוץ מהצופים אני לא יודעת מה איכות החינוך, ובכולם לא מכירה את אופי הקהילה, אלה פשוט ישובים מעורבים.

ובכל מקרה, אני חושבת שאם רוצים בית *פרטי* עם גינה, תצטרכו לקנות בית באזורים הישנים יותר, שבנו כשעוד בנו בית בודד על כל מגרש. וזה עלול להיות רחוק מאיפה שרוב הזוגות הצעירים גרים. תחשבו טוב אם זה באמת מה שאתם רוצים (יכול להיות שכן- רק קחו את זה בחשבון מראש).

שהגענו לכאן, בגלל העבודה והלימודים חשוב לנו להיות קרובים לירושלים…

לי אין ילדים בגיל בית ספר, אבל ממה שהבנתי מחברות הצוות ממש טוב וכן החברה.

מאחלת לכם בחירות טובות ומוצלחות ומוזמנת בשמחה להתייעץ בפרטי.

למשל זה:

משפחה חורגת | רשת 13

לק"י

אם הוא רוצה, אני יכולה לפרסם בקבוצות ווצאפ פה של נשים. אולי מכירות מישהו.

או שאריק יוכל לפרסם בקבוצות גברים/ מייל של בית הכנסת.

מקווה שיהיה לו רלוונטי באר שבע

אשמח שתכתוב לי בפרטי אשלח לך.

את מתחם החוץ. זאת גם ככה תקופה פחות עמוסה, ואולי בעלי וילות יזרמו יותר.

וילה אקראית בצל האגם, צימר בירוחם | Weekend 

אשמח לדעת

כדי שאדע אם להמשיך לחפור בנושאים שונים מפעם לפעם או שאין ביקוש...

בהריון האחרון עשינו בדיקת מי שפיר.

לפני ביצוע הבדיקה ביקוש ממנו למלא אילו תוצאות אנחנו רוצים לקבל- האם רק תוצאות מובהקות, או גם תוצאות סטטיסטיות (נניח- יש לילד סיכוי של 37 אחוז להיות אוטיסט).

אני בחרתי שלא לדעת דברים שאינם בוודאות מוחלטת.

למה?

כדי לא להכניס את עצמי לסרטים.

ודרך אגב, יש להם גם אפשרות שהם יספרו לנו כהורים אם יהיה גנים שיכולים להעיד עלינו משהו (למשל- גן למחלת סרטן, שכמובן לא עושים על זה הפלה, אבל כן רוצים ליידע את ההורים. את זה דווקא ביקשתי).

נראה לי שהבדיקה שאתה מתאר קצת מוגזמת.

בסוף, כולנו יודעים מה צריך לעשות כדי להיות בריאים. אז נכון שיש לבדיקה יתרונות, וייתכן שאנשים עם הנטייה המסוימת ילכו להיבדק בזמן ויגלו את הסרטן מוקדם יותר. אבל אני כותבת 'ייתכן' כי אני מכירה הרבה אנשים שיודעים שיש להם נטייה לסוכרת, ולא עושים עם זה כלום כל עוד היא לא מתפרצת בפועל. אני בטוחה שגם אתה מכיר כאלה.

בסוף אנחנו אנשים שפחות מונעים מהשכל ויותר מהרגש. ולא נראה לי שלרגש הבדיקה הזאת עושה טוב.

כי זה גם מכניס לחרדות, יוצר סטיגמות, מרחיק מאנשים מסוימים, ועלול לגרום להאשמות גם אחרי החתונה (את רואה? הגן של השתלטנות זה ממך!!!).

מה גם, שבסוף יש המון אפי-גנטיקה, ויש בורא לעולם שמחולל ניסים. נתונים סופר חשובים שלא יבואו לידי ביטוי בבדיקה הנ''ל.

בקיצור- הייתי מוותרת.

מאשר לחלק הרפואי, מתוך הנחה שהחלק הרפואי הוא באמת חשוב באופן אובייקטיבי ולא סתם אנקדוטות משעשעות.

העניין הוא שיש דברים שכן משמעותי לדעת, כמו בדוגמה שכתבת בעצמך - נטייה מוגברת לסרטנים מסוימים.

הרי ידוע שנשים עם BRCA עושות הרבה יותר בדיקות מאשר נשים בלי המוטציה הזו, כי הגן הזה גורם לסרטן להיות הרבה יותר שכיח, בגיל יותר צעיר והוא יותר אלים.

אז בגלל שהמדינה לא יכולה לממן לכל אדם בדיקה בכל שנה, וגם הציבור עצמו לא יכול לעשות עשרות בדיקות בשנה, עושים את זה ממוקד למי שאצלו הסיכון גבוה יותר.

לכן, לדעתי יש משמעות גדולה לידיעה שיש סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן.

לגבי דברים נשלטים יותר כמו נטייה לסוכרת, אני בטוח שיש הרבה כאלה שכן ישנו את אורח חייהם אם הם יידעו על כך. לא כולם, זה ברור, כמו שיש מיליוני אנשים שמעשנים למרות שהם יודעים בדיוק מה זה עושה לגוף שלהם. בסוף יידע הוא כוח, ומי שבוחר להתעלם מהכוח - בעיה שלו.

זה שיש לנו נטייה לחשוב שידע הוא כוח.

וזה נכון, אבל שקט נפשי הוא כח חזק יותר.

ובמקרה שאתה מתאר, לדעתי, יוצר הרבה מתח וכאב לב, בצורה שלא שווה את העוצמה שמקבלים מהידע הרלוונטי שהוא מביא.

אם היו נותנים שירות של מישהו שעובר במקומי על התוצאות, ונותן לי רק שורה תחתונה של המלצות מותאמות אישית, אולי הייתי עונה אחרת.

נושאים שונים, כלכליים ועוד.

לגבי הנושא, אני יותר בדעה של @עוד מעט פסח, 'מוסיף דעת מוסיף מכאוב' וכו'.

כבר יצא לי לעשות בדיקת אקסום בגלל בעיה רפואית לילדה, ואכן קיבלנו עוד מידע מעבר לשאלה שהיתה אצלנו, והוא מידע שבעיקר מעורר חשש כשחושבים עליו, אבל אין משהו ספציפי לעשות לגביו.

עוד נקודה שלא עלתה, שבדיקות גנטיות יכולות גם לתת תובנות משפחתיות לא רצויות.

למשל, אני מכירה אדם שאמו נפטרה בגיל צעיר יחסית מסרטן ולאחר מכן גם הוא קיבל סרטן בגיל צעיר למדי.

בדיקות גנטיות הראו שמדובר באותה מוטציה, והיא נחשבת מוטציה אשכנזית. בכל עץ המשפחה הידוע אין אשכנזים מצד אמו, כך שזה גרם לו לכל מיני מחשבות לגבי המורשת המשפחתית. זה לא מידע שנעים לקבל. זו היתה מסקנתו אחרי שיחה עם הגנטיקאי, לא סתם חוסר הבנה שלו בנושא או משהו. 

לגבי הדוגמה האחרונה שלך - דווקא מוטציה שתגרום לסרטן לכל המשפחה, חייבת להיות במודעות של כל המשפחה.

בדיקות מקדימות יכולות להציל חיים, והידע על כך שנושאים את המוצטיה הזאת שווה לדעתי הרבה יותר מהמחיר שצריך לשלם בגלל דברים שאולי יתגלו (כמו מה שנרמז בדוגמה שהבאת, שאחד מאבותיה של האמא הוא לא הבעל החוקי והידוע...).

היום אם מישהי מגלה למשל שיש לה BRCA, מיד ימליצו לה ליידע את כל ההורים, אחים וילדים שלה. זה יכול ממש להציל חיים.

או אפילו כדאי לעשות בדיקת פול גנום.

חושבת שמספיק צ'יפ גנטי, שיסרוק כמה מאות עד כמה אלפי גנים, שתורמים ברמת וודאות *גבוהה* למחלות משמעותיות, ושיש משמעות לידיעה המוקדמת מבחינת אפשרויות מניעה וטיפול.

כל המידע מסביב, אני כרגע עדיין בדעה שהוא מיותר.

אולי בעתיד כשמידע גנטי יהיה באמת זמין יותר לכולם, אז זה יהיה פחות 'אישו', לא יודעת.

כרגע אני יודעת רק מניסיוני המוגבל, ומן הסתם יש בזה העדפות שונות כמו בכל דבר אחר, שיש דברים שעדיף לא לדעת, ולדעתי בדיקה גנום מלא תחשוף יותר מדי דברים לא מועילים.

שאלה להמשך הדיון: ילד על הרצף בתפקוד גבוה, נניח בן עשר או 12( בהנחה שהוריו כבר סיימו את שלב הילודה, נניח), האם יועיל לו לדעת האם יש סיבה גנטית? לדעתי לו עצמו כרגע לא יועיל ואולי יזיק. מה דעתך?

כתוב שם שלתסמונת דאון לא מספיק לעשות בדיקת אקסום. זה ממש לא נשמע לי אמין. לתסמונת דאון מספיקה אפילו בדיקת קריוטיפ או שבב בשביל לאבחן, ואקסום נחשבת מורחבת יותר מהן.

וגם באיקס שביר זה לא נשמע אמין שצריך את הבדיקה הכי מורכבת בשביל לאבחן.

בקיצור, האמינות פה מוטלת בספק לדעתי. אלא אם כן יש פה פרט שפספסתי או לא הבנתי נכון.

לגבי עצם השאלה - גם אני לא בטוחה כמה עודף מידע כזה בוא באמת טוב.

בדברים שמידע מוקדם עשוי לעזור למנוע או לאפשר טיפול טוב יותר - יש בזה יתרון (למרות שעדיין יש מחירים, אבל אולי זה בכל זאת שווה את זה).

אבל יש הרבה דברים שהמידע רק יוסיף מתח ולא באמת יעשה טוב לאף אחד.

אסביר:

בפועל כשעושים אקסום לתינוק, בודקים גם דברים שאין באקסום עצמו אבל הם שכיחים כמו תסמונת דאון או איקס שביר. אז בפועל זה כלול בבדיקה, למרות שמבחינה טכנית זה באמת לא אקסום...

המעבדה פשוט עושה בדיקות נוספות של מצבים שכיחים שלא קיימים באקסום (כמו בסוג הבדיקה הראשון שכתבתי למעלה).

בשתי הלקויות האלה אין בעיה בגן הבודד ולכן האקסום לא יזהה את הבעיה, אלא יש בעיה במספר הפעמים שהכרומוזום קיים בגוף או ברצף חוזרני של הגן, וזה לא משהו שאקסום בודק. הגנים עצמם תקינים, האותיות כתובות נכון, אבל מספר החזרות של הגנים לא תקין.

זה כמו שתבדקי אם הילד שלך לבוש בבוקר ומוכן ללכת לגן, אז את תראי שיש לו חולצה ויש לו מכנסיים אז מבחינתך הכל טוב.

אבל מה שאת לא רואה זה שיש לו 8 זוגות מכנסיים אחד מעל השני, ולכן זה בעצם לא תקין. אקסום לא יודע לעשות את הבדיקה הזאת, הוא בודק רק אם יש מכנסיים ואם הם תקינים.

סליחה אם הדוגמה מפגרת, השעה מאוחרת 😬
 

בפועל כאמור מי שעושה אקסום מקבל תשובות גם לזה, פשוט כי לא מסתמכים רק על האקסום בשביל לתת תשובות.

שעוסקת לאנשים להרזות, על ידי זה שמנתחים את אופן הפעולה של הגוף שלהם - מתי נכון להם לאכול, אילו מאכלים כדאי להם להוריד מהתפריט וכו'.

זה למשל נשמע כמו סוג בדיקה שיש לה תועלת ממשית. (כרגע נשמע שזה לא באמת זמין לכל אחד. והם גם כותבים שזה לא יעבוד לכל אחד, בלי להסביר למה. אבל הכיוון נשמע ממש מעניין).

פריצת דרך ישראלית בשיתוף ביה"ח 'אסף הרופא': "ירקתי לתוך מבחנה וירדתי 51 ק"ג כמו קסם" - וואלה טוב לדעת

מדובר בפסאודו מדע, לפי המחקר העדכני הדיאטות המותאמות אישית לפי גנטיקה לא יותר יעילות מכל דיאטה אחרת שבה דואגים לגירעון קלורי.

מצאתי אפילו אזהרה של משרד הבריאות בעניין, היא אמנם משנת 2017 אבל המציאות בהקשר הזה לא השתנתה מאז, רק התאבון של החברות לכסף שלנו גבר עוד ועוד...

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/nutrigenetic/he/files_publications_MISC_Nutrigenetic.pdf

בדיקות גנטיות הן אופנה חדשה, אך האם יש כיסוי להבטחות בפרסומים? - אשה עובדת

שימי לב לכותרות המפוצצות מ"הכתבה" (שהיא בעצם פרסום ממומן) ששלחת:

"ירקתי לתוך מבחנה וירדתי 51 ק"ג כמו קסם"

"אלפי ישראלים כבר הצליחו להיפטר מכל המשקל העודף ולאזן את הסוכר תוך 90 יום בלבד"

"המומחים נלהבים: "מי שמתמודד עם השמנה או סוכרת ולא ניגש לבדיקה מפספס את הזדמנות חייו"

כותרות כאלה מוגזמות ומונפצות, כמעט תמיד מעידות על פייק רפואה ולא על רפואה אמיתית.

אין לנושא הזה אישור FDA, אין מחקרים שעברו ביקורת עמיתים שמראים הצלחות יותר גדולות מדיאטות רגילות, אין בסיס מדעי מוצק מאחורי כל היופי הזה.

וכשאני כותב "אין מחקרים" אני עושה איתם חסד, כי בעצם כן יש מחקרים שהוכיחו את ההפך הגמור. חילקו אנשים לקבוצות, קבוצה אחת קיבלה דיאטה מותאמת גנטית ואחת קיבלה פלצבו (כלומר אמרו להם שזאת דיאטה מותאמת לגנים שלהם אבל בעצם זו הייתה דיאטה רגילה לכל דבר בלי שהגנים שלהם בכלל נבדקו).

התוצאות היו חד משמעיות: לא היה הבדל בין הקבוצות.

אם היה מדובר במחקר אמיתי, הכותרות היו הרבה הרבה יותר מאוזנות והן לא היו משתמשות בספורלטיבים כמו "אלפי ישראלים כבר הצליחו" ובטח שלא מבטיחות דברים בומבסטיים כמו "כל המשקל העודף" ועוד "תוך 90 יום בלבד".

אגב, גם השימוש בשם של "אסף הרופא" הוא מטעה - אסף הרופא בסך הכל מפענחים את הקוד הגנטי בכמה נקודות, והם בשום צורה לא קשורים למתן ההמלצות והתפריטים שיבואו בהמשך.

הם פשוט רוצים לרכוב על המוניטין של מוסד רפואי מוכר, למרות שהתרומה שלו היא טכנית בלבד ולא קשורה בכלל לשיטה עצמה.

זאת הטעייה מכוונת שנועדה להוסיף אמינות, כאילו בית החולים שותף ולכן יש מאחורי זה גוף רפואי שתומך בשיטה הזאת. 

זה כמו שאני אגיד לך לעשות בדיקת דם בתל השומר, ואז על בסיס בדיקת הדם הזו אני אגיד לך באיזה מקצוע את צריכה לעבוד, ואכתוב "בשיתוף בית החולים שיבא בתל השומר".

הנה למשל מחקר שעבר ביקורת עמיתים שקובע שדיאטה מותאמת גנטית לא הצליחה לגרום לירידה במשקל מעבר לניחוש אקראי:

Effect of Low-Fat vs Low-Carbohydrate Diet on 12-Month Weight Loss in Overweight Adults and the Association With Genotype Pattern or Insulin Secretion: The DIETFITS Randomized Clinical Trial - PubMed

באמת זה שהיה כתוב שזה קשור לבית החולים אסף הרופא הצליח להטעות אותי לחשוב שזה אכן הוכח מחקרית.

אגב שלא יהיה לך ספק - אסף הרופא מודעים היטב לכך שנעשה שימוש בשמם הטוב בשביל מטרה לא ראויה,

אבל לצערנו כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (כמובן במקור נכתב על שוחד, אבל זה עדיין נכון...).

הם מרוויחים סכומים נאים מההטעייה הזאת ולכן לא דואגים שהיא תיפסק.

היה לי ברור מראיית הפרסומת

שאסף הרופא לא מאחורי זה

לא היו לי כלים או זמן/ מספיק כוח רצון

למצוא את ההוכחה לכך

לא בגלל התעניינות בדיאטה, אלא התעניינות ב'איך הפעם טשטשו 'עובדות'

מצד שני אם זה היה עוזר לי כלכלית למשל מוריד את דמי הביטוח הרפואי שלי, או שתהיה לי נפקא מינא איזה דיאטה תתאיםלי באופן אישי ומה עלי לעשות כדי לחיות חיים טובים, בריאים וארוכים יותר ברמה אישית יכול להיות שהייתי מוכן לשלם על זה אפילו יותר.

אבל צריך מקצוע של מנתח ויועץ גנום או אנאליסט גנום מקצועי ואני חושב שזה עדיין לא בנמצא.

יש אולמות לא וואווו במחירים של 160/180 למנה

ויש אולמות נחשבים יותר במחירים של 240-300 למנה.

כנ"ל צלמים-תלוי מה את רוצה בחבילה שלך...

צלם מגנטים?סרטון?

בגדול המחירים הם 8-12 א"ש

וגם לגבי תזמורת-עם/בלי די-ג'יי?

יש תזמורת טובות יותר שלוקחות 10-13 א"ש

ומניחה שיש כאלה שפחות.

בזמנו כשאני התחתנתי היה "אולם ומלואו" שהם מראש קנו מנות סיטונאיות בכל מיני אולמות ואם הגעת לאולם דרכם קיבלת מחיר זול יותר מאשר אם פנית פרטי.

יש היום דבר כזה?

וגם מה לעשות - להתקשר לעשרות אולמות כדי לברר מה המחיר ולסנן? או שיש מישהו שיודע לסנן לי 

מה גרם לך להתערער באמונה?

מהחוויה האישית שלי, יש איזה טריגר שגורם להתערערות (ובכלל לכל שינוי משמעותי).

לרוב אדם לא קם בבוקר ומתחיל פשוט להעלות ספקות באמונה.

מה בחוויה שלך לדעתך גרם לזה?

אולי ההתחזקות מהצד בעלך? אולי טריגר וקושי רגשי? מרגישה חנוקה? אולי להיות עצמאית ולגור בבית משלך גורם לך לשחרר את הגבלות שגדלת איתם עד עכשיו?

אכזבה / כעס על אלוקים? סתירות שכליות? תחושת ריצוי?

תנסי לשים אצבע מה גרם לשינוי.

זה יקל עליך להבין את עצמך טוב יותר.

ואפשר לחיות בטוב גם עם אמונות שונות, גם אם צד אחד לא מאמין בכלל.

אנחנו זוג כזה.

אמנם לא זוג מושלם אבל הבעיה אצלנו היא לא השוני באמונה.

ליצור הפרדה בין האתגרים הרוחניים שלך לאתגרים הסודיים וכמה שפחות לערבב.

להיות בשקיפות ולשתף את בעלך שאת לא באותו מקום רוחני כמוהו, וליצור גבולות גזרה. מה שלך והוא לא מתערב (תפילות למשל) מה שלו ואת לא מתערבת (למשל לא לאכול כשרויות כאלה ואחרות ) ומה של שניכם ואתם יוצרים סטטוס קוו - כמו טהרת המשפחה וסעודות שבת.

אחר כך ובלי קשר לעשות בירור פנימי ואישי סביב נושא האמונה בלי לערב בזה את עניין הזוגיות באופן ישיר, לשמור עליה כמה שפחות מעורבת. ( כמובן שממילא זה מתערבב במלא דברים, אז להפחית מה שלא חובה)

שובי לשתף ולשקף.

בהצלחה רבה!

פרק זמן לבירור עצמי, מניין נובע הפער ומה התכנון שלך לעשות עם זה

הכל אפשרי, אנשים משתנים, 

לנו יש פער אמוני- דתי

שהניצנים שלו היו כשנה אחרי החתונה

אחרי כמה שנים עשיתי בפועל שינוי דתי גדול שגרם למתחים/ אתגרים/ פער זוגי

היום אנחנו נשואים למעלה מ20 שנה והפער הזה לפעמים מציק

אבל יש פערים אחרים הרבה יותר משמעותיים ומאתגרים

בעיניי זה פער כמו כל פער בנושא אחר

צריך לנסות לגשר עליו/ לחיות איתו בשלום

מבאס שזה קורה בגיל יחסית מבוגר

אני האשמתי את הגיל הצעיר בו התחתנתי 

עזבי אמונה ברמה הפילוסופית, ואפילו שמירת הלכה שעם זה אפשר איכשהו להסתדר.

אבל זה עולם תוכן שונה לגמרי, בילויים אחרים, אפילו לגיטימציה או חוסר לגיטימציה למה לחשוב ולהרגיש.

אם יש סנקציות על כל החלקים האלו בקשר, מה נשאר ממנו...

אם הוא האיש שלך, ואת בטוחה בזה בלי ספקות, וגם הוא חושב ככה עלייך, אז אפשר לצלוח הכל.
זה קשוח, זו עבודה וזה הרבה וויתור אבל אפשרי.
אבל אם יש ערעור בעניין הזוגי- זה כבר יותר קשוח.
כי ברגע שיודעים על מה נלחמים יש כח שנותן מוטיבציה לעבוד.

יכולה לומר לך על הרבה זוגות שאני מכירה באופן אישי מכל הכיוונים-
אותו ראש ורמה דתית- ולא מסתדרים
עושים הליכים הפוכים- וזוגיות פורחת
אבל זה הכל עניין של מטרה.

אם את בטוחה שמטרת העל שלך היא להישאר בזוגיות הזו,
כל השאר מתגמד.
וזה גם לוקח זמן, ותקשורת זוגית פתוחה ומכילה מ2 הכיוונים.
אבל זה לגמרי אפשרי.

ושלמות עם עצמי.

כל הפערים האלה שמים לי המון סימני שאלה אם בזוגיות הזאת זה יכול לקרות.

או שאולי הפערים הם רק טריגר לאתגר האמיתי?

כבר לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת

קודם כל העניין הזוגי.
כל הפערים ניתנים לגישור. באמת.
השאלה אם באמת רוצה את זה

ושלמות עצמית לא קשורה ישירות לזוגיות

אלא להתנהלות עצמית:

אהבה עצמית

בטחון עצמי

תכנון החיים

למידה והשתפרות עצמית

יישום התוכניות והלמידה

זוגיות יכולה לעזור/ להפריע בתהליך

אבל היא לא הקובעת אם התהליך יצליח או לא

אלא רק את

זו שאיפה של כל אדם להרגיש טוב ולהיות שלם עם עצמו. ב"ה תצליחי בכך

לדעתי זה מאתגר את הקשר הזוגי אבל לא סותר אותו.

סימני שאלה תמיד יהיו ולא צריך לחשוש מהם.

סימן שאלה= סימן לגדילה

וכאבי גדילה לא נעימים אבל הם מעידים על דבר נפלא שקורה על צמיחה למקום חדש.

לומדים להיבנות ביחד כזוג עם כל הפערים

לכן זוגיות זו חברות- הלא היא חברתך אשת בריתך

וחברים רבים סולחים צוחקים מתעצבנים מתפוצצים משתפים בקשיים בוכים מתפרקים ועוד  ומתקדמים הלאה

ברמה פילוסופית- לא בשיח שלנו

שמירת הלכה- בדברים שקשורים רק אלי הוא לא מתערב (משתדל, בכל מקרה אני לא מאפשרת התערבות)

בדברים שקשורים לזוגיות או לילדים הגענו להסכמות (בעיקר ויתורים שלי)

בילויים- אפשר למצוא בילויים אפשריים חופפים

לגיטימציה למחשבות/ הרגשות- בעייתי

אני פחות משתפת מחשבות ורגשות שמורכב לו להכיל

אני לא אייפה את המציאות

היא מורכבת

אבל אני חושבת שכל זוגיות היא בסוף מורכבת

תמיד מגיע פער/ ים שיותר קשים  לגישור

וכמו שאמרתי זה לא הפער שהכי מטריד אותי

לגיטימציה ממנו על מה לחשוב או להרגיש. זה לא תקין.

וגם סנקציות היא לא מילה שמתאימה בכלל לקשר זוגי.

ובילויים ועולמות תוכן שונים זה נפוץ גם אצל זוגות עם תחומי עניין שונים, בלי קשר לאמונה.

אצלנו אני יודעת שיש דברים שאראה/ אעשה לבד וזה היה גם לפני השינוי הדתי שלי.

ליצור נפרדות, ללמוד לבלות לבד.

אצלנו כמעט אין שבוע שעובר בלי דיון פילוסופי אמוני או פוליטי (גם שם אנחנו לא מסכימים) והאמת שזה כיף גדול לפתח דיון ואפילו להתווכח (לא לריב) עם מישהו עם דעות שונות.

זה פינג פונג כייפי בעיניי (ואולי אחד הדברים שמחברים בינינו) אם יוצאים מנקודת הנחה שהמטרה היא לא לשכנע אותו ושאפשר לחיות יחד עם דעות שונות.

שאולי מה שחשוב כאן זה הכבוד ההדדי.
ושוב זה נובע מהערך והרצון להיות יחד.
זה מה שמגדיר בסוף האם אפשר או אי אפשר.
וכמו שכתבו כאן למעלה @נעמי28  וoo לא מצליחה לתייג-
פערים בזוגיות יש לכל זוג גם בלי קשר לרוחניות ואמונה.
ברור שאם זה חופף יותר קל, ככל שיש יותר מכנה משותף כך החיכוחים יורדים, ועדיין תמיד יש על מה לדון.
מה שחשוב זה לא האם אתם מסכימים, 
אלא איך אתם מכבדים האחד את השניה במרחב הזוגי, בדברים השונים בינכם, כמה מהותיים שלא יהיו.

שאנחנו התמודדנו עם זה בסוף עשור זוגי.

להתמודד עם זה בשנה הראשונה בטח היה נראה אחרת וקשוח יותר, ההתחלה גם ככה מורכבת. אז חיבוק❤️

לממש זה משהו אחר. אבל באמת להרגיש, מותר להרגיש הכל. אחר כך אפשר לשים על הרגש והמחשבות סימני שאלה.

מה קרה שהשנה זה הגיע? לפני החתונה הייתם באותו ראש מבחינה דתית ומבחינת שאיפה לאיך הבית יראה?

לא כתבת על כל הדינמיקה הזוגית (וזה בסדר גמור) אז נשאר קצת לנחש. בהנחה שהתחתנתם כשאתם פחות או יותר באותו ראש מבחינה דתית, יש לי שני כיוונים אפשריים, אם הדברים לא בכיוון מוזמנת לגמרי להתעלם.

1. אולי היה איזה טריגר? איזה פער בינכם על רקע דתי שהלחיץ אתכם והכניס את שניכם לצורך להקצין לכיוונים הפוכים?

2. בשיא הזהירות - יכול להיות שהעולם החדש של הלכות נידה/הלכות וההנהגות סביב נושא האישות, יוצר בניכם מתח ואז (לא משנה מה הביצה ומה התרנגולת) הוא נלחץ ומחמיר, את מרגישה מותשת או שאינך מקבלת מענה רגשי ונוצר גלגל כזה שהתחושה היא שזה בגלל הדת, אבל בעצם צריך ללמוד התנהלות זוגית?

(במקביל, אם יש בנושא פער, כדי ללמוד טוב - מה הלכה ומה הנהגת חסידות, מה עיקר הדין ומה חומרא וכו' - הרבה פעמים זה יכול לשחרר).

בהצלחה רבה והרבה אור וברכה בביתכם

אבל זה לא זה.

לי תמיד היו סימני שאלה אמוניים. איכשהו חשבתי שקשר זוגי או חתונה ירגיעו בי משהו.

בנוסף, היינו באותה נקודה בזמנו, אבל שנינו מסתבר כבר היינו בתהליך, רק בכיוונים הפוכים.

נראה לי שהיה שם איזשהו סנוור, בשילוב לחץ לחתונה, שהסתיר מאיתנו את זה.

מאז החתונה.

שוב לא כתבת מה עברת עד אז. אבל כדאי ללמוד, לברר, ללבן. אולי למצוא מדרשה או רבנית מתאימה. אולי תנסו כן, לעבור את התהליך ביחד, גם אם הוא יכלול בירורים נוקבים.

גם אם תשארו עם פער, אמוני או מעשי - אפשר לנהל כך זוגיות אוהבת ובונה. אמנם אתם בתחילת הדרך, אבל זה אפשרי.

אם צריך עזרה, יש אנשי מקצוע שמומחים בזה.

בהצלחה רבה

יש הרבה סיבות למה כדאי להתחתן, פתרון בעיות אישיות אינה אחת מהן. תמיד מגלים שהבעיות נשארו ורק יש כעת עוד מישהו שהוא חלק מהעניין.

לא התחתנתי *כדי* לפתור לעצמי את השאלות.

חשבתי שזו תהיה תוצאה נלווית.

חיים יותר כפיים והאמונה מגבילה אותך שם?

אם כן תנסי לחשוב עם עצמך אם לעזוב את הדת או לוותר על עקרונות הלכתיים בזוגיות ייתן לך חיים יותר כפיים

מהניסיון שלי אפשר הכי להנות ולשמור על כל העקרונות, כי הדת מגבילה אותנו באמת מהנאות היא מגבילה אותנו מלאבד את הכיוון, שומרת עלינו מלעשות שטויות קריטיות, שומרת על בריאות נפשית, אהבה, קרבה לה' וחיים טובים.

(זאת הניק לב אוהב, מהניק של בעלי...) 

על כל הדברים הנפלאים שכתבו כבר בשירשור, 

גם ביני ובין אשתי היו ויש פערים, וההתמודדויות בחיים הזוגיים בנו אותנו ונתנו לנו פרופורציות. על השקפות הרבה יותר קל לגשר מאשר על קשיים יותר 'קטנים' במבט ראשון, אבל הרבה יותר נוגעים ליומיום.

אבל... אני רוצה להציע פה הצעה, הקב"ה שם כל אחד מאיתנו במבחנים שונים ומגוונים, ושולח לנו גם כלים שונים ומגוונים להתמודד עם הנסיונות, כדי שלא יפילו אותנו, אלא אדרבה ירימו אותנו. (כמו מדריגה שיכולה לבלום, וניתן לעלות עליה גבוה יותר...). יכול להיות שהקב"ה נתן לך את מבחן האמונה, והקדים לך 'תרופה למכה' בדמות הנישואין, ועכשיו השאלה מה תעשי במציאות הזו. האם תצליחו יחד להתחזק באהבה, בהרמוניה, ואז בסוף גם תרוויחי את העוגן הרוחני מבעלך. בהצלחה!! 

קחי יעוץ מעמותת התקשרות זה השם שלהם. אל תתמודדי לבד. בהצלחה.

עם החוויה והנסיון שיש לי היום, ייתכן מאוד וכן. ואומרת את זה בכאב וצער גדול.
מצד שני לא באמת מוכנה לוותר עליו ועלינו ועל המשפחה שבנינו היום.
אם הייתי עם כל הידע והחוויות והנסיונות שצברתי היום- פעם, כנראה שהייתי מתחתנת עם סגנון אחר לגמרי. למרות שכל החוויה והנסיון בגלל מי שהתחתנתי איתו גידלו אותי להיות מי שאני היום...

השאלה אם היינו בוחרים בה שוב

בכאב רב,
כנראה שהייתי בוחרת אחרת..

בהנחה שאת אנונימית אפשר לשאול למה?

ומה בעלך היה עונה על השאלה הזו ? הוא מרגיש כמוך?

.

שהלב חשוב מאוד

לא להתעלם ממנו וללכת רק אחרי השכל

גיליתי שאני מי שחשבתי שאני

לנקודה שבה בחרתי בת זוג?!

הייתי חוזר אחורה 13.8 מיליארד שנה אחורה כדי לראות מה לעזאזל קרה שם ואיפה הכל השתבש.

הייתי חוזר ליום של החתונה עם אותה אישה יקרה שלי

והייתי מסמן לעצמי היום בפתק כמה תאריכים חשובים לתיקון...

1. תאריך הלידה של הבן הבכור לדעת לעשות קיסרי מתוכנן ולא ללדת בלידה שהסתבכה ויצרה לנו בלגן (ועדין הייתי רוצה גם את התאומים שבאו אחרי מטיפולים)

הייתי גם מסמן את תאריך יציאת הביטקויין לעולם לשעת שאני הולך להשקיע איזה 1000 דולר באותו יום

ואולי הייתי חושב מחדש על הלימודים האקדמיים

אבל עם 3 הדברים האלה הייתי מסודר היום אני חושב...

האדם שאני היום, לא הייתי בוחרת במי שהוא היה פעם.

אבל באדם שהוא היום- הייתי בוחרת בלי ספק.

מצטערת שלא נפגשנו שנים אחורה

אולי הייתי יוצאת איתו יותר זמן אבל חד משמעית מתחתנת איתו

מודה לה' כל יום עליו

שהתשובה עבורם היא "כן" בלי ספק כלל,

והם לא תמיד יכתבו זאת כאן גם כי הם מרגישים שזה שלהם וביניהם ולא נחלת הכלל,

וגם כדי לא לצער חלילה אנשים אחרים שבחוסר והתשובה שלהם שלילית אז כמו "לזרות חול"

(לא אומרת חלילה שזוג שעונה כן הוא לא מרגיש שזה שלהם וביניהם

ולא אומרת חלילה שזוג שעונה כן לא רגיש לזולת ורוצה לזרות מלח.

חלילה.

אלא רק להביא את המציאות שקיימים גם זוגות שלא יענו ולא יכתבו זאת כאן בגלל הסיבות הנ"ל ואחרות,

לכן לקחת זאת בחשבון שזה בעצם לא מדגם מייצג).

אפילו שבסוף התגרשנו

אם הייתי חוזרת אחורה הייתי בוחרת בו שוב (אלא אם כן שחוזרים אחורה יודעים מה יקרה לו בהמשך אז לא)

אם הייתי רוצה לסבול הייתי נשארת שם😉

כתבתי משהו ומחקתי, כלומר יש צד שהתשובה במושגים של אז, אם היו שואלים אותי תיאורתית על כך וכך וכך, התשובה כנראה היתה שזה לא בשבילי. אבל אחרי התהליך שעברנו בייחד, זה חלק ממה שאני.

אשתי היא חלק ממני והאתגרים הם חלק ממה שהקב"ה זימן לי.

לעבור את כל הכאב ראש של הזוגיות עם בן אדם אחר???

כן הייתי משדרג כמה דברים אצל עצמי לשיפור הזוגיות😀

כלומר, הבחירה הייתה תוצר לוואי של הרבה גורמים בנפש שהיו צריכים יחס אחר (בעיקר מנגנון חרדה, אבל לא רק).

מה היה קורה אם הדברים האלה היו מקבלים יחס בזמן? שאלה מעניינת. היה בטוח יותר קל בעולם.