המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום נשואים טריים (עמוד 333)

בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
שרשור חדש
מחפשת וחושבת על רעיונות לדברים לעשות עם הבעלת"ר
ביומיום, בזמן שאחרי העבודה, אחרי שעושים את החייב, בזמננו הפנוי מה שנקרא(: מלשבת על קפה, ועד לטיול ולהשפריץ קצף אחד על השני.. בעלי אומר המון שהדברים שאנחנו אוהבים הם שונים ולכן בעצם יוצא מזה שאנחנו לא נהנה כביכול יחד- כי כל אחד ירצה משהו שאוהב והשני לא יהנה.. כן אולי יש דברים כאלה, לגיטימי והגיוני אבל מנסה להסביר לו ואומרת שזה לא נכון ויש מלא דברים שאני אוהבת לעשות שהם גם של "בנים" יותר, הכוונה לא רק נשיים לא רק קניונים לדוגמא. אז אומרת לו תביא כל רעיון כמעט ואני אזרום איתך! ומחפשת עוד רעיונות הן פשוטים והן גדולים.. וגם מרגיש שהוא לא זורם איתי... אולי כי מה שזרקתי עד עכשיו הוא לא אוהב ככ, ורק אם זה יצא בספונטניות הוא אולי יהנה פתאום, וגם רוצה שהוא יחשוב על זה בכלל, על העניין,ולא רק אני
מה שיוצא זה שהוא אומר שמשעמם לבד ואין מה לעשות ואני לא יכול לשבת ככה בבית וכו' וכו', (אנחנו ליד ישיבה עם חברים שלו) וכשהישיבה נמצאת יש לו מה לעשות והוא הרבה עם חברים, הרבה הם אצלנו בבית ואני אוהבת אורחים!! (מה שלפעמים שעדיף לי כשזה יוצא מלא פעמים- מאשר שיהיה אצלם) אני רוצה שיהנה ושמחה כשהישיבה נמצאת.
אבל אני רוצה להיות איתו! זה כל מה שאני רוצה מההתחלה! לעשות איתו! דברים! לזרום! להנות מהשניים שאנחנו ((ב"ה עכשיו גם תינוקי יש) ולא מהמחשבה שהוא עושה את זה רק בשבילי ולא מלכתחילה נהנה.. זה קצת מבאס. אני רוצה שנהנה שנינו באותה מידה.
וחושבת על עוד דברים ורעיונות להציע...
תודה לכל מי שקרא עד עכשיו.. יצא לי ארוך (:
מוסיפה . אנחנו ב"ה נהנים אחד מהשני וטוב לנו!ת"ר
יש לנו זוגיות מעניינת. חושבת כמו לכל אחד (: (:
אוהבים אחד את השני וחושבים אחד על השני (: הכוונה שלי היא דווקא ביום יום למצוא דברים מעניינים/ נחמדים וכיפיים לעשות ב"לבד" שאנחנו בבית וכו' וכו
רעיונותריבוזום
להקריא ספר, לרכוב על אופניים, לשחק במחשב / שחמט / סט / אישיות / משחקי חידות, שלל עבודות בית, בישול, קניות נצרכות, סתם טיול רגלי בסביבה, לעבוד על פרויקט כלשהוא יחד כמו גינה / שיפוץ או צביעה של רהיט..., חדר בריחה, סרט, הצגה, קונצרט, סטנדאפ, סדנת קדרות / נגרות / קונדיטוריה / אחר, החלקה על הקרח, מוזיאון, מצפה כוכבים, טיול-טיול, לנגן, לשיר, לרקוד, לכתוב סיפור, ללמוד יחד - קודש או חול, אוריגמי, ציור, ציור בחוץ, שייט, פיקניק, כדורסל, כדורגל, טניס, סקוואש, באולינג
אשמח לעזור, קראתי הכל. את יכולה לנסח את השאלה במשפט?בסדר גמור
אני אנסח בשמי-חותמת

איזה דברים נחמדים אפשר לעשות עם הבעל ביום יום,
כאלה שמחזקים את הקשר הטוב והכייפי, אבל לא דורשים טיולים והכנות כמו לפני מחנה...

 

תודה לכל הרעיוניסטיים!!

ללכת לגינה ציבורית בשעות מאוחרות ולהתנדנד נפש חיה.
ללכת לגינת כושר יחד בשעות קטנות של לילה אם מתאפשר


לקרא יחד ספר

ללמוד משהו ביחד
מקפיץמאן_דהו
מקפיצהאליעזר והגזראחרונה
גם לנו משעמם מלא
בעלי נהיה חילוניאהבה לנצח

אשמח להתייעצויות אנחנו נשואים באושר עם 6 ילדים ב"ה בתקופה האחרונה בעלי ירד מהדת עד כדי כך שהוא מעשן בשבת, מאז שהוא סיפר לי אני שבורה ומאוד קשה לי אנחנו ממש לא בכוון שלפרק את התא המשפחתי אנחנו מאוד אוהבים ורוצים להמשיך לחיות יחד, קשה לי לקבל את המצב הוא גם רוצה אחרי החגים שנספר לילדים אני מאוד חוששת מהענין שזה יפגע בהם,

תגובההעני ממעש

יש בעלי מקצוע שמתעסקים בנק' ספציפית זו

עמותה מוכרת, אולי מישהו כאן זוכר את שמה

 

יש מצב לא להתגרש. צריך שיקול דעת הכלה מתינות ועוד כמה דברים

 

כן. זה יפגע בילדים. החיים זה לא פיקניק.

 

לא. אין חובה כעת לספר. תעכלו את זה קודם ביניכם.

 

בדיוק מכיר זוג ממש במצב דומה.. בהצלחה

ארגון התקשרות במושב גמזומסילה
תספרי כמה פרטים נוספיםאליפ
בני כמה אתם
האם לבעלך רקע ישיבתי
עברתם משבר או זעזוע
האם זה גם במישור האמוני או רק במעשי
הוא ניסה לדוגמא לנסח איזה שהם כללים לבית?
אני חושב שלא לספר לילדים.סתם 1...
ילדים מטבעם הם "גמישים" יותר. אין מה להכניס אותם להגדרות המקובעות של המבוגרים.
אני מפרש את הדרישה הזו לספר להם כביסוס של מעמדו כחילוני בעיני עצמו, בעיני המשפחה ובהמשך בכלליות.

כמו שאמרו הנושא מורכב ויש יועצים מעולים לעניין הזה. בגדול אומר שאם המצב היה הפוך, האשה חילונית, זה בדרך כלל בעייתי יותר.
תשימו דגשים כבר עכשיועדן ירושלים
טהרת המשפחה
כשרות בבית
שישמור שבת מול הילדים
ושתשלחו לחינוך דתי.
זהו. העיקר המידות הטובות שלו והזוגיות שלכם
שלחתי לך באישי שאלה ותשובה מאד יפה על פער דתי בביתאיזה יום שמח


לענ"דרפואה שלמה
הוא רוצה לספר לילדים כדי שלא יצטרך לחלל שבת בסתר.
תגידי לו, שאת רוצה שיבוא איתך להתייעצות במקומות שצויינו כאן *לפני שמספרים להם*.
לגבי כשרות וטהרת המשפחה זה תלוי בך
הבעיה היא עם התוכניות שלו לגבי שבת.
קודם תגיעו להסכמות בינכם בעזרת יעוץ לגבי שבת בבית שלכם.
זה ניסיון קשה. שולחת לך כוחות. תזכרי שאת הבחירה החופשית הוא לא יוכל לקחת מהילדים.
הנושא הקריטי הוא חינוך הילדים במסגרות דתיות. בזה לא הייתי מוותרת. לא תוכלי למנוע ממנו לספר להם, אבל בגיל ההתבגרות שאליך צועדים ילדיך, קבוצת השייכות חזקה יותר מההורים ולכן כבר מעכשיו תכווני למסגרת הלימודית המתאימה. שם ימצאו גם דמויות נוספות לחיקוי.
חזקי ואמצי.
דבר אחרון, זהות דתית נקבעת מאד מוקדם- בגיל בר/בת מצווה. כך שהוא כנראה חי כבר תקופה חיים כפולים. הוא לא ירד מהדת בתקופה האחרונה יותר נכון להגיד שזה התגלה בתקופה האחרונה.
תסתכלי צעד אחד קדימה היכן ילמדו הילדים בתיכוןרפואה שלמהאחרונה
האם צייטלין מתאים לך?
אם לא, מפי בתי ספר וקהילות דתיות בערים סביב שכן יתאימו. יכול להיות שתרצי לעבור דירה כחלק מהתמודדות.
בלת''קטאבולה ראסה
http://www.zoogit.org.il/document/91,0,7.aspx
יש את ארגון 'התקשרות זוגית'
שהמטרה שלו היא לעזור לזוגות לא לפרק בית בגלל חזרה בתשובה/שאלה של אחד מבני הזוג. יש להם סדנאות, נופשים, ותמיכה מכל הסוגים...
אם תכנסו לאתר יש שם כל מיני סרטונים שפורסמו עליהם בכמה הזדמנויות... שווה בדיקה
ד"ר משה הייןתודה לה' יתברך
אשמח לשמוע אם משהו מכיר את דר משה היין ( רופא אף אוזן גרון בשניידר)
אם זה אותו אחד שעבד בלאומית בירושליםאיזה יום שמח

אני מכירה

סימפטי, נחמד ומקצועי

 

מה הסיכוי שיש אותו שם לאותה התמחות?

תודה, ניתחתם אצלו?תודה לה' יתברך
לאאיזה יום שמחאחרונה


על מיטתי בלילות..תפוח עץ
על מיטתי בלילות חיפשתי את שאהבה נפשי.
איפה הרגשת המילוי הפנימי שאפפה אותי בתקופות הקודמות בחיי?
אני נשוי עם אשה נפלאה.אולי הטובה שיש בעולם.יש לנו ילד מתוק ואחת בדרך..
אשתי לא עובדת כרגע מטעמי בריאות.יוצא שאני עובד הרבה.כל היום שלי סובב סביב הדאגה לכסף.שיהיה כסף לחיות(לא מדבר על לחסוך כבר..) לא להכנס למינוס.דאגה לעתיד,אחרי שאשתי תלד..
ניסיתי לחזק את עצמי בשיעורי אמונה על פרנסה,בד בבד בלימודי התנהלות כלכלית נכונה(די בסדר..)
אבל זה לא מספיק.אך לא זאת הבעיה..
יוצא שמוחי וליבי לא פנויים למה שבאמת נפשי רוצה! אני מרגיש ריקנות גדולה בתוכי.אין לי כח וחשק לשום אידיאל/ מעשה כלשהו..רק עבודה.זה מפורר אותי מבפנים.לא רגיל להרגשת ה'כלום' הזאת..שמחתי לפרוק ולחדד את הרגשתי בשבילי.חוו דעתכם.איך הייתם נוהגים?
אדם חש סיפוק ואושר בחיו כאשר הוא מרגיש שהעבודה שלובסדר גמור
מביאה פירות ולא סופית - על שם סזיפיוס - ללא תכלית.
אם אתה מבין שאבא שבשמיים אוהב אותך ודואג לך אז אתה ממילא יכול לדאוג לדברים החשובים באמת.
האם אישתך עושה את תפקידה? מספקת לך את צרכיך הרגשיים? האם אתה לגישתך?

תחשוב על זה ותראה שיעורים בנידון
בדור הזה נשים יוצאות לעבוד. לא אידאלי,סודית
אבל לפעמים צריך.
די, אנחנו כבר לא מכבסות בנהר, המציאו את המקפיא ואת המיקרוגל, ומותר לאשה לעזור קצת.
זה קושי זמני. לא צריך להלחיץ עכשיו את האשה. אבל לגיטימי לבקש שתשתתף בעול, רצוי בעבודה מהבית.
נשים חרדיות מומחיות בלעבוד מהבית. לא משרה של שמונה עד ארבע, אבל קצת הכנסה פה ושם.
עד כאן לעניין ההשתדלות.

ובקשר לרוחניות-
תקבל על עצמך להתרכז בברכת המזון. מאד מרגיע, תקרא לאט ובנחת. סגולה ידועה אבל כשהראש מלא מחשבות על העבודה צריך לסלק אותן בתקיפות כמה דקות ולבקש
הוא כתב שאשתו לא עובדת *כרגע* מסיבות בריאותיות.טארקו
ההתנפלות שלך פשוט לא קשורה לעניין..
(וכן, אולי את לא מכירה, אבל יש מצבים שבהם אי אפשר לעבוד, אפילו מהבית... את לא יודעת מה הסיפור)
לא התנפלתי. כעת לא תוכל לעבוד, בהמשך כןסודית
כתבתי את זה.
התגובה שלך צורמת אבל לכבוד ראש השנה סלחתי
שינוי היחס לעבודה יכול לשנות את ההרגשהחידוש

אם אתה מתייחס לעבודה כצורך טכני יבש, אילוץ מעיק, זה באמת יגרום להרגשה שאתה מתאר.

 

תנסה לשנות את ההסתכלות- העבודה היא מצווה עצומה, קיום רצון 'ה', הבאת פרנסה למשפחתך, גמילות חסד הכי גדולה שיש, דאגה לכל צריכהם של אשתך וילד(י)ך. אל תתיחס לזה עכשיו כאילוץ. נכון שהיית וצה אחרת, אבל כרגע זה המצב שהקב"ה זימן לך וזה הדבר הכי רצוי עיניו במצב זה. עכשיו זה הלכתחילה.

כתבת "אין לי כח וחשק לשום אידיאל/ מעשה כלשהו..רק עבודה." - אבל העבודה היא בעצמה, כרגע, אידיאל. עצום. אני מבין את התחושות שתיארת ולא מבטל את הקושי, אבל שינוי ההסתכלות יכול לעזור לך.

 

וכמובן הרבה תפילות וביטחון בה', שירחיב את גבולך ודעתך. ובטוח תוכל למצוא זמן כלשהוא ביום, קבוע, של קביעות לתורה. (או שאתה כבר עושה את זה)."דורות הראשונים עשו תורתן עיקר ומלאכתן טפילה, זו וזו נתקיימו בידן". וזה לא נמדד בזמן, אלא ביחס.

 

בהצלחה רבה!

תשובה אחרת...בת 30
בכל מקום שאדם נמצא הוא יכול למצוא את ה'.
וה' מעביר אותנו כל מיני תקופות בחיים. בתקופות של אור וקלות אז הכל טוב...ואז בתקופות של אפלה ו חיפוש מתחיל האתגר.
אז לומר תודה גדולה על מה שיש, כולל תודה על תחושת החסרון הזו.
להאמין שתחושת חסרון היא גם מה' ולהאמין ולהשתדל שהחסרון יתמלא.
לשבת עם עצמך או עם אשתך ולנסות לשים את האצבע על השורש של החיסרון הזה, ולנסות למצוא דרך למילוי מחודש.
''לא בשמיים היא''.
לך תתבודד על זה, ''תשתף'' את ה' במה שעובר עליך ותבטח בו שכמו שהוא נתן לך תקופות משמחות ככה גם התקופות הקשות יותר הן ממנו- ויש להן מטרה.
טיפ שראיתי פעם~nhykb~
לכתוב לעצמך 10 דברים שעושים לך טוב על הנשמה ולדאוג לעשות כל יום 2 מהם.

שני הדברים האלה אמורים לתת תחושה חיובית וגם לעזור לדאוג לעצמך ולהרגיש שאתה עושה למען עצמך..
אתה עובד במשהו שאתה אוהב ? שיהיה לך גם סיפוק ?כלה נאה
חשוב לאהוב את מקום העבודה ואם לא כדאי לחפס עבודה.
אולי להפחית קצת ולא להיות סביב העבודה כל היום
אז יהיה קצת קשה לבנתים, עד שאישתך תוכל לעבוד.
מציע שני דברים:ד.

האחד: קח לך כמה דקות ביום - בוודאי תוכל למצוא לזה זמן, ותתבונן בערך, בערכים, שיש במה שאתה עושה.

 

תחשוב רגע על עם ישראל, עם ה', כמה נשאר ממנו אחרי השואה הנוראה; זכינו וחזרנו לארץ, ובונים מחדש. ואתה חלק מזה. בונה משפחה כשרה, עם מידות טובות ואהבה. מן הסתם תחנך את הילדים לתורה ויראת שמיים. תאמר לעצמך: איזה אידיאל גדול! ותכוין מראש, "אני מתכוין בכל רגע שאני עובד - בנוסף לערך העצמי של מה שאני עוסק בו, והערך של העבודה ביושר, ושל הנהנה מיגיע כפיו - גם לבנות בית כשר בישראל"... אתה יכול לעשות על זה "לשם יחוד".... ולפי הכוונה לקראת העבודה - כך כל העבודה.

 

דבר שני, מן הסתם גם לזה תוכל למצוא קצת זמן: קבע לך עיתים לתורה. אחד המרבה ואחד הממעיט - לפי היכולת ובתחום התורני שליבך נוטה. קצת לימוד אמונה, קצת לימוד הלכה, וכד'. תמידים כסדרם. ותזכור דברי חז"ל: אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. ה"קצת" האיכתי הזה, יאיר לך את כל היום בעז"ה. תזכור שזה ממש חלק מסדר היום - ושהעבודה מאפשרת להתפנות גם לכך.

כמובן, כשהראש בעבודה לא חייב להיות עסוק בענייניה, תוכל להרהר במה שלמדת, לחדש במחשבה (יש עבודות שאפשר אפילו לשמוע במקביל שיעורים באמ.פי) - תרגיש מלא יותר.

 

ואל תעסוק בדאגה "לעתיד"... אתה עושה כמיטב יכולתך. שחרר לגבי ההמשך. בטח בה'.

 

אשריך שזה מעסיק אותך. שזה מה ש"אהבה נפשך". זה מראה על מעלה גדולה. אל תאבד את הערנות הזו...

 

אחי היקרהלוי מאאחרונה

כל שקל שאתה מביא הביתה זו עבודת ה

כל בגד שאתה מקפל בבית זו עבודת ה

כל מילה טובה לאשתך זו עבודת ה

כל דקת שינה וגרם מזון שאתה אוכל זו עבודת ה

 

כולך מוקף בעבודת ה תמידית

תנסה לשנות את זוית המבט שלך 

 

מקווה שהועלתי לך

מישהו מכיר חנות לבשרי בזול בירושלים?חייצ'ו

ולא אושר-עד או רמי לוי?

אנחנובשורות משמחות
קונים בשור הבוכרים טרי טרי סחורה ממש יפה, ומחיר ממש סביר
תודה רבה רבה על התגובה!חייצ'ו

איך מגיעים לשם? מה שם החנות?

עטרה חנות מפעלבשורות משמחותאחרונה
נשואה ולא מצליחה להתגבר על מאהבהאקונה מטטה
שלום חברים.
אני פעם ראשונה כאן באתר וקראתי שאנשים דיי שופכים את מה שמפריע להם ומקבלים עצות..
אז הסיפור שלי קצת ישמע לכם בילתי מוסרי וגם בוגדני אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות😞
אני נשואה 6 שנים ויש לי 2 ילדים.. בעלי מקסים ממש (לכן אני מתוסכלת עוד יותר)לפני כמה זמן התחיל לפלרטט איתי גבר חילוני..ואני זרמתי סתם כי לא חלמתי שזה יהיה בעיה..אני הגעתי לעסק שלו בתור לקוחה והוא כנראה נדלק ואז התחלנו לדבר קצת ומשם זה נגרר למחמאות ופלרטוט..ואז יצאנו לסיבוב ברכב והוא נתן לי יד ואז ממש הרגשתי פרפרים בבטן כמו בגיל 16..(גם הוא נשוי עם ילדים)בקיצור מאז אנחנו נפגשים ככה לסיבובים מדברים וכו..לאחרונה הוא מדבר איתי על להפתח יותר ושנהיה סוג של מאהב/מאהבת...
מה שהכי הכי מפחיד אותי זה שאני רוצה!!אין לי מושג למה אבל אני ממש מפנטזת על זה וחולמת עליו.
יש לי בעל מקסים וטוב.הוא נותן בי את כל האמון שבעולם ולא חולם שאני מנהלת סוג של רומן מאחורי גבו..
קשה לי!!כשאני מחליטה שזהו אני מסיימת עם זה, אז אני נהיית עצובה ועצבנית וחוזרת אליו ואז נהיה לי טוב
מתוסכלת מעצמי ויודעת שאני בוגדת.
חייבת עזרה!!פליז...
רוב הפעמים זה הזיות של הבחורההאקונה מטטה
מכתב שלא נאמר...ניקמוכרוישן

תדעי לך לפני הכל שהכל בסדר ואני אוהב אותך ודואג לך ואכפת לי וחשוב לי ממך!
אבל אני מרגיש שיש מן מעגל כזה שאני עושה בבית את הכביסה מקפל מנקה מסדר דואג לבית ולשאר ובזמן שאני הולך לעבודה ואז חוזר ושוב לבית מבולגן שגם אם אין לנו רף גבוהה הבית היה נראה מזעזע ועכשיו אני לא שופט , בסדר לוקח זמן כנראה להתאקלם על סידור בית ואוכל והכל והפוך אני לא מהגברים שחושבים שזה תפקיד של הנשים אבל זה מתסכל ואפילו קצת מאכזב שחזרתי אתמול ואני שואל מה המצב ואיך היה היום ואת אומרת שלא עשית כלום , ורק במבט זריז היה לפחות לעשות כמה וכמה דברים המקרר עם קוטג פג תוקף האורז שאמא שלי שלחה מקולקל כבר הזבל היה בערימות כביסה בכלל לא נדבר עליה , ואז שמתחילים גם לדבר שדרך אגב גם לפעמים שאני רק מדבר ומדבר... ואז את מרימה את הקול ואומרת לי לפה לא יכנסו קלמנטינות ואת זה תאכל בחוץ  וזה לא יכנס לבית שלי? מה זה אומרת הבית שלי זה הבית שלנו , לא רק שלי ולא רק שלך עכשיו כל זה אני אומר לך לא חס וחלילה בשביל להעליב או לפגוע ובאמת התלבטתי אם בכלל לפתוח את זה אבל לא יכלתי לא לפתוח את זה אני מרגיש שאמנם נפתחת אליי יותר אבל גם מרגיש שאת לא נפתחת אליי , לא מדבר איתי לא אומרת לי מה את מרגישה חושבת מה עובר לך בראש, ולי זה מפריע זה מבאס זה מתסכל כאילו יש לנו מגע אבל חסר לי משהו חסר לי קירבה שאני אדע שאת סומכת עליי ותדברי איתי ואני יודע שאת לא סומכת עליי עובדה שאת לא מדברת איתי מספרת לי כלום את יודעת שאמרתי לך בזמנו שאני ואבא שלי היינו רבים מלא וקטעת אותי באמצע את יודעת איך הרגשתי? כאילו נתנו לי אגרוף בבטן ועוד ממך זה היה הכי כואב זה ממש היה הרגיש לי אפילו שלא התכוונת זלזול כי זה נושא שהוא רגיש אצלי , אני חייב לדעת שאת מדברת איתי יותר סומכת עליי יותר ותשתפי אותי יותר במה שקורה ועובר עלייך ולהגיד לך את האמת אני לא בא לשנות אותך אני אוהב אותך ככה בדיוק ! אבל גם קשה לי עם זה שאת בבית ואני בחוץ זה לא מצב בסדר , ואני בטוח שגם את לא נהנת לשבת בבית יום שלם בלי כלום , וגם אני דווקא בגלל שאני כל כך אוהב אותך , לא טוב לי שאת יושבת בבית וזה סוגר אותך זהלא בריא זה לא טוב ! מבחנתי תעשי מסעות שופינג על ימין ושמאל בקניון אבל לא להישאר ככה לבד...ואני מבין שלהורים שלי את לא רוצה ללכת וזה בסדר החלטה שלך  יש תחושה שאת רואה את עצמך יותר דתייה וטובה מאיתנו בפאן הדתי ולא מנסה להשתלב וזה כואב לי אבל אני סותם כי גם שהעליתי את נאטמת 

אוהב תמיד !

לא מאבחן רק לפי הכתוב כאן, אבלהסטורי
בהנחה שמה שמתואר כאן זו התמונה במלואה, כנראה האישה בדיכאון. הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בתור בעלה, זה לעודד אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי. בשבילה וגם בשבילך.

(אם לא מספיק, אז גם פסיכיאטר זו לא מילה גסה)

ולך הכותב, חזק ואמץ, מאוד קשה להיות בעל של אישה במצב כזה, אבל תדע, מנסיון, יש מוצא עם טיפול מתאים. כדאי שתמצא גם תמיכה חיצונית לך.
ויחסית זוג טרי..ניקמוכרוישן


קצת הגזמת...ליאן
אולי האישה פשוט מרוכזת בעצמה.. יש תקופות כאלה .. לא חושבת שדיכאון קשור כאן.
לפעמים לוקח זמן למצוא עבודה שמתאימה וכשיושבים יום שלם בבית אין סבלנות וחשק לסדר או לנקות את הבית קורה . ואתה נשמע גבר אוהב ומכיל תמשיך כך.
היא בתחילת הריון ?כלה נאה
אם כן אז סבלנות
בכל אופן אסור לשמור דברים בלב זה מתפוצץ בסוף.
שבו לדבר, תספר לה מה אתה מרגיש ומה ישמח אותך
אבל לדבר ולדבר זה מקשר!!
והרבה מחמאות אז יהיה לה יותר קל לקבל גם ביקורת
רק מוסיפה ..יש אין סוףאחרונה
שלשבת בבית ולא לעשות כלום ( בלי עבודה או משהו) זה פשוט משעמם, ומבאס ומעצבן ואין חשק לעשות כלום, גם כשיודעים שיש מלא זמן (מניסיון) וכשיש תעסוקה- אז גם יש יותר כוחות ושמחה.
בכל אופן, בהצלחה, תדברו- הכי חשוב. רק משם אפשר לפתור דברים
מה עושים כשמיואשים??she222
היי, אני מרגישה מיואשת! כמה וכמה פעמים יצא לי להגיד דברים בצחוק לאנשים כחלק כמשיח זורם ופתאום מגלה שחושבים שאני רצינית ונפגעים ממני.....
או שנפגעים ממני משום דבר . כי מצפים ליותר מידי ..
מרגישה שאני זקוקה לחברות אבל לא בלחץ ובאינטסיביות
..
ממש דיכאון... מה עושים? לא מצלחיחה להשתרר ... ולוקחת קשה את המצב הזההה....
את לא לא צריכה לשנות את עצמךאליפאחרונה
רק לשאול את עצמך

אם הבנתי נכון, את אדם מלא שמחת חיים שמרגיש בנח להיכנס למרחב הפרטי של אנשים ולהתנהג כאלו אתה בן בית שם. התבדחות על עניינים אישיים דומה לאדם המרגיש בנח לפתוח את המקרר בבית של חבר שלו או להזיז את הריהוט מפינה לפינה.
הוא עושה זאת מתוך הנחת יסוד שהוא חביב לפחות כמו בן בית וממילא בנמשל את מעריכה כי ההלצות על המרחב הפרטי יתקבלו היטב וברוח נכונה.

המשיכי כך
אך לא תמיד ובכל תנאי
מותר לשתוק, להפסיק באמצע או להתנצל למחרת

וכדאי לבחון מי הנעלבים וממה נעלבים
אולי מדבר בנושאים מסויימים דווקא אולי קיים גברים נשים. מכירים חל קרית או דווקא משפחה.
לראות אצל מי הדברים לא מתקבלים ולבחון מכנה משותף
מה אני צריכה לשאול את עצמי כדי לדעת "שזה זה"?את פניך אבקש
שזה הבחור.
שלמרות כל החששות, והפחדים,
זה הוא.


עופו על זה. לא בטוח שאגיב על הכל אבל אקרא את הכל.
אשמח לשמוע לכאן או לכאן.
תובנות, שאלות, המלצות, וכן הלאה.
תודה
רוצה להיות איתו הכי קרובבטוב
סומכת עליו שרוצה בטובתך
אני חושבת שצריך אהבה מסויימת.
החיים מורכבים. האהבה זה הדבק שמחזיק בתקופות קשות
מתקרב להחלטהקול געגועים
ככל שהזמן עובר אני מרגיש שזה הולך ומתעצם בתוכי. ההבנה, ההשלמה עם העובדה שהבניין שבנינו הוא כנראה לא עדי עד..הפערים כל כך גדולים, הציפיות והאכזבות, הרגשת הריקנות מחיי הרווקות עומדת בעינה. הבדידות קיימת ולא זזה ממקומה. ואני עצוב מתמיד..אשתי כל כך לא אשמה בכך, אלא זה אני שאולי לא בחרתי נכון, אולי נהגתי בחיפזון עם ההחלטה החשובה בחיי..אין יום שאני לא חושב לפחות פעם אחת על לסיים עם זה, ואני שואב חיזוקים מכל פינה כמו צמא במדבר. אני הולך ברחוב, באירועים משפחתיים, ואפילו סתם בחדר ממרגיש אגרוף בבטן, כאילו האמת באה לי לפרצוף, מה שחשבתי לפני החתונה הוא לא נכון, והאמת הייתה שם תמיד, אולי הייתי מסונוור..

מגיע לי משהו יותר טוב, הלוואי הלוואי שאשתי הייתה יכולה להיות ה"יותר טוב" הזה, אבל אי אפשר לשנות בן אדם..

גזרת גורל? או שהתורה נתנה את אופציית הגירושין בשביל מקרים מעין אלו?..

רק שיהיה טוב בסוף...
המסר הוא שאת האורווה צריך לסגור לפני שהסוסים יברחודור רביעי
אם החברה שלי הייתה רואה את בעלה כמו שהוא מקפיד להתראות בחברה מאז המכה,
היא הייתה יותר מכבדת אותו.
אבל הוא לא הבין שכדי למצוא חן בעיניה הוא צריך לא רק לבטל את עצמו אלא גם להראות כאחד האדם.
בגלל זה לפני חגים אני שולחת את *הבנים* שלי לקנות לעצמם בגדים. בנות בדרך כלל לא צריך לזרז

אם אשתך לא מסכימה, זה בהחלט בהחלט סיבה טובה ללכת ליעוץ. לא 10 מפגשים! מפגש אחד שיטפל מיידית בבעיה הזו.
אשה צריכה להתנאות בפני בעלה. נקודה.

שים לב שכתבתי בגדים שהיא *מרגישה בהם נוח* ושאתה אוהב את הסטייל.
יש כל כך הרבה בגדים לנשים... אחד לפחות ישמח את שניכם?
אם המצב הכלכלי לא משהו, אז לא קונים תכשיטים, ומספיק בגד אחד נורמלי להתחיל ממנו.
כשהיא תשתחרר מצורת החינוך הלא נכונה שקבלה, תוכלו להתקדם לבגדי לילה. מתחילים מהקל אל הקשה. יש נשים שזה נתפס "זנותי" אצלן. צריך אשה שתעיר לה- אולי אשת הרב שלך תוכל להעביר מסר דרך צד ג'. גירושים בגלל חוסר טעם בבגדים זה ממש חבל. מילא מידות קשה לשנות.. אבל את התפיסה המוטעית שלה אפשר. בטח חינכו אותה להסתפק במועט
אוזניית בלוטוסbinbin
עבר עריכה על ידי binbin בתאריך כ"ד באלול תשע"ח 10:21
מה האיש עושה לא נכון שהיא לא מחזיקה מעמד חודש?
האוזניה שיש לו של חברת noa , יש למישהו המלצה לחברה טובה? אשמח מאוד לשמוע
רוצה להתחזקרוצה לחזור לאבא
שלום אני נשוי פלוס 2. אני די מדוכדך לאחרונה, במיוחד בחודש אלול, אני מרגיש שאני קרוב לעזוב את הדת.
הסיפור הוא כך, התחתנתי עם אחת שהיא חזרה בתשובה בגיל צעיר, יש לציין שההורים שלה מסורתיים שומרי שבת חלקית, אני הייתי לומד בישיבת הסדר והייתי די חזק, כיום אחרי כמה שנות נישואין אני מרגיש שפרקתי עול, יש לי טלוויזיה בבית, ואני מתפלל רק שחרית בקצרה, שמירת טהרה כמעט ולא קיים, ריקודים מעורבים וכו' אני מרגיש חילוני עם כיפה, אני מאוד רוצה לחזור לדת אבל אשתי כיום היא סוג של דתייה לייט כזו שהורידה את הכיסוי ראש והסתפקה בסרט, וקשה לי לעשות זאת לבד, אני יודע שבזמן שהייתי בישיבה הייתי מאוד מאושר ומסופק, כיום יש לי חלל ריק!! אשמח לקבל עצות מאנשים שעברו זאת כמוני, ורוצים להתחזק!! אני רוצה לשוב לאבא שבשמים, הנשמה שלי זועקת. לא רוצה להיות חילוני..
אשריך שכך אתה מרגיש...ד.

אולי כל מה שעבר עליך, היה בשביל שתרגיש מבפנים מה אתה באמת.

 

אולי תתחיל בקביעת לימוד יומי קצר. משהו בלימוד אמונה, כמה הלכות ביום, מסילת ישרים.

 

שהתודעה והלב ינועו בכיוון.

 

כמו כן, יש לאדם בחירה. תתבונן קצת, תראה את הבעייתיות בדברים שהזכרת - וצא מהם.

 

זה כלל לא תלוי באשתך. אתה לא תרקוד כך, אתה לא תראה דברים לא ראויים בטלויזיה (ובכלל לא תבזבז על כך יותר מידי זמן).

 

 

אחרי שתלך כמה צערים קדימה, תוכל להציע לאשתך, בואי נהיה קצת יותר רציניים... וגם איתה - תתחילו מלימוד קצר ביחד. דברים שמושכים את הלב. ותעלו בהדרגה.

 

נכון שיותר נעים לעלות במקביל - אבל אתה לא ילד קטן, אינך תלוי בזה. תהיה הגבר, תלך קדימה, אח"כ תיתן יד לאשתך לבוא אחריך ואיתך.

 

הצלחה רבה. שנה טובה.

אני רק רוצה להוסיף על דבריו הטובים של דןאליפ

שכדאי לחפש חברותא

זה בדר"כ נותן יציבות ועוגן בעולם הרוחני

הבירור שלך יסייע גם להאיר אח"כ בבית. בתבונה כמובן.

 

וייישר כח , יהי ה' בעזרך

חברותא וללמוד בבית! שישמע ויחלחל הלימוד והקדושהעובד
בקירות ובאישה..(וגם בטלוויזיה...)
תוספת נכונה בעיניאליפ
כל המושג של "התחזקות" הוא אשליהשפיפול
אתה נשמע כמו בנאדם שמפחד להתמודד עם החיים ומפחד להתמודד עם אשתו.

האדם החזק הוא אדם שעובר דרך הכל. הוא עובר דרך ודרך מים ולא מניח לעצמו להיות מוטרד.

וזה הכיוון אליו צריכים ללכת כדי להתחזק באמת. לעבוד באופן על המושגים שלך ועל האמונות שלך, לא להפחיד את עצמך בזה שהטלוויזיה או הבילויים "יקלקלו" אותך.

אתה כבר יודע מה זה להיות מתוקן שאתה כבר מפחד להתקלקל?

בלי להתייחס לדבריך העקומיםנריה -

מציע לגולשים להכנס לקישור שבחתימה שלך, לראות את העיוות ואת השקר שבדברים, ולהבין מה נק' המוצא של דבריך,

ולמשל:

***

ראשית חוכמה, יש לציין כי בוודאי לגוי מותר להתחתן עם גויה.

מעבר לזה, הבלוג הזה אינו מיועד לשו"ת הלכתי. מי שמאמין בציות להלכה, בוודאי יכול למצוא מקורות הילכתיים שונים כדי לקבל תשובות הלכתיות.

כאן אני מתמקדים ברבי נחמן ובתורתו, וברור לנו שבמקרים רבים דרכו של רבי נחמן אינה מתיישבת עם ההלכה האורתודוקסית המקובלת.

בנידון דידן ניתן להזכיר מה שאמר רבי נחמן בחיי מוהר"ן סימן קצ"ה

הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל
בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל. יִשְׂרָאֵל כָּלֶה
כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף.

ומכאן ברור שרבי נחמן מלמד שאין יותר הבדל בין יהודים לגויים וממילא התשובה לשאלה הזו, היא שמותר להתחתן עם גויה כיוון שאין הבדל יותר.

***

 

לקוח מכאן.

וואודי"מ
אולי תפסיק לנסות לרמות?..ד.

כבר העדת על עצמך כאן, שהמחוייבות למה שהתורה אומרת, זה לא מה  שמעסיק אותך.

 

הדרך הזו, שכיום אימצו אותה גם "הקרן החדשה" ומקושריה, להיכנס בתוך מקומות שהבסיס שלהם ידוע ודתי - ולנסות "לשכנע מבפנים" כביכול לההיפך - היא דרך מאוסה.

 

תכתו‏ב באתרים שהאג'נדה שלהם כמו שלך. ואל תטריח חבר'ה שכל נקודת המוצא שלהם אחרת.

 

 

ולכותב: אתה אדם אמיץ, שלא מנסה כמו ה"מגיב" הידוע הזה, לפתור בעיות/חולשות ע"י להיכנע להם ולעשות מהם אידיאולוגיה..

 

אדם חזק באמת, אינו מפחד מזה שיש לו אכן גם חולשות שצריך להתחזק מהן ולתקנן, ולא מפחד להיות "מוטרד" ממה שעדיין לא בסדר. מאמין שיש טוב ויש רע, יש אמת ויש קלקול - ומאמין גם ביכולתו לתקן ולעלות. ולא מנסה לומר שפשוט ה"תיקון" זה להיות מקולקל...

 

ובוודאי שאתה צודק. התורה אמרה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".. אז ברור שאם אתה רואה שאתה כבר נוהג בדברים שאינם עפ"י דרכה של תורה, שאותה אתה רוצה - אתה צריך לנקוט בפעולות כדי לשמור מהם מרחק, במקביל לבנין פנימי יציב וחזק יותר.

הצלחת לדחוף את הקרן החדשה עד לכאן?שפיפול

אשריך

תגובה צפויה...ד.


אתה חתיכת.....אור יהודי
אני אשאיר לך את היכולת למלאות את המילה הכי שלילית שתתאר אותך בצבע האמיתי שלך!!!!

הצצתי באתר שלך ואתה פשוט לא קשור לשום דבר של קדושה, אין לך מה לחפש פה ואיך לך שום סיבה להמשיך לכתוב פה את הגיגיך ההזויים.
כל הכבוד לךדי שרוט
עצם הרצון מעיד כאלף עדים על האדם שבך.

בעיני אתה בשלב הראשון לא צריך לתלות את ההתחזקות שלך באישתך. תן לה את המרחב והזמן שלה.

תתחזק עצמאית ובמשך הזמן היא תלך איתך. כל עוד אתם אוהבים ומתקשרים כמובן.
פתרון עבורךאמת1

אהלן אחינו,

אני חושב שזאת בעיה קיימת לא רק אצלך אלא אצל הרבה מאיתנו, מתקדמים במישורים גשמיים ומתנתקים ממקור חיותנו.

הפתרון שלי הוא רב.

אתה צריך רב שתהיה קשור אליו, אני יכול לומר לך שהרב הראשון שלמדתי אצלו הוא דמות, אדם צנוע, נעים הליכות עם המון יראת שמיים ולמדתי ממנו המון - מעבר לעניינים ההלכתיים שעליהם מוסב השיעור.

אתה צריך למצוא אחד כזה באזור המגורים שלך, וזה כרגע לא משנה מאיזה מגזר הוא, לא מישהו שיש עליו נטל ציבור גדול ואין לו זמן.

תחפש שיעורי תורה באזור שלך, וד' יהיה בעזרך.

הבא ליטהר מסייעין בידו.

כשרות טהרה ושבת זה הבסיסמושיקו

אחרי זה שיעור תורה יומי והכל  יגיע ל בד

אני מרגיש קבור בבוץרוצה לחזור לאבא
שבת אני עדיין שומר, אבל טהרה, קשה לי ולאשתי מאוד. תודה רבה לכולם. למאות שחלק מהתגובות כאן לא הבנתי ת'קשר להם לשרשור.
ריגשת אותי!אמונה טהורה
אשרייך שיש לך הירהורי תשובה!!
תנסה לשמוע שיעורי תורה יש ביוטיוב שיעורים של הרב יגאל כהן שלדעתי הוא מחזק מאוד!
תתחיל מהדבקים החשובים באמת כמו שמירת טהרת המשפחה ולאט לאט תמשיך לשאר.. מאחלת לך המון הצלחה !!!
לפי הצער, השכר..ד.

טהרת המשפחה - זה ממש מהיסודות של הבית היהודי מאז ומתמיד.

 

להתאמץ מאד - ולא להתייאש כלל...

 

הצלחה רבה.

אתנ רוצה את טובתך ואת טובת ילדיך?מושיקו
או חורבן בית והרס חייהם לדורי דורות?

צריך לשנות את הגישה והכל יהיה יותר קל
תגבירר את הרצון ע"י תפילה, התבוננות בכיף שבעשית מצוותאור יהודי
והתבוננות בטוב ואור ה' וכמה הוא חפץ שנתקרב אליו.

אל תעיר לאשתך על כלום ואל תנסה לדחוף אותה לשום דבר, אם אאשתך תרגיש לחץ קטן ביותר מצד היהדות היא תסגור ויקח לה הרבה יותר זמן מאשר אם אתה תתמקד בך ובקדושה שלך וגם תראה לה שהתורה עושה אותך טוב יותר ביחס אליה, ממילא היא תרצה גם להתחבר לטוב שכזה.
שמע אני מבין אותך 100% יש לי עצהעדן ירושלים
קודם כל (אם נניח את העניין של הטהרה בצד רגע) לכל אדם יש את העבודות ה' שלו, אישתך שהיא חצי ממך בוודאי משפיעה, אך זה לא קיר. אתה צריך להתחיל בקטנות, שלוש תפילות ביום (יחיד), 5 דק' לימוד ביום, סרטון חיזוק של 2 דק פעם ביום..ככה לאט אבל בטוח.
קודם כל סור מרע כן?! אם יש דברים שצריך להתרחק מהם לפני כל מה שכתבתי - עדיף וצריך קודם כל להתרחק מהם.
לך לבקר בישיבה שלך, אולי המקום, הריח, הרעש של הלימוד יעורר אותך לתשובה.
בספר צדקת הצדיק הוא כותב שברגע שיש התעוררות לתשובה מיד יעשה משהו חזק, שישפיע ברגע שההתעוררות תרד, לדוג'- בחור רוצה להגמל מאינטרנט ויש לו רגע של התעוררות- באותו רגע שיחליף פלאפון לעשר, כשההתעוררות תרד ההתחזקות עדיין נשארת.
ועכשחו לגבי הטהרה-ופה זה כן עבודה של שני החצאים של האדם שאתם, קח את אישתך, תסביר לה שאתה רוצה להתחזק וגם בזה ושימן לעצמכם סייגים, אם זה לקרר את הספר 'הלכות טהרה' יחד, ולנסות לשנן את הסעיפים הקטנים שם כמו לא להעביר מיד ליד, ולשים חוצץ כשאוכלים יחד על שולחן אחד, והם כבר יעשו את ההבדל.
בהצלחה אחי
אה ועוד משהועדן ירושלים
אישתך היא כמו מראה שלך, כשאתה רואה חסרון בה, תסתכל לתוך עצמך ותמצא חסרון דומה מאוד.
כך גם בהתחזקות, בעז''ה כשתתחזק יותר היא אוטומטית תתחזק גם.
שמעתי אתמול חידושהלוי מא

יומיים ראש השנה מדוע?

 

ביום הראשון דינא קשיא הקב"ה דן אותנו לפי המעשים ולפי זה מצבנו לא כ"כ טוב לכן עמד ועירב עימה מידת הרחמים.

ביום השני דינא רפיא הקב"ה דן אותנו לפי הרצונות ורואה כמה טוב יש בנו.

 

הגיוני שיהיה לך פער בין המעשים לבין הרצונות אך אל תשכח יש לך בא שאוהב אותך ומקבל אותך כפי שאתה כי הוא אוהב אותך.

עצם החשיבה הזו תשחרר מעליך את הביקורת הקשה על עצמך וכבר מתחילים לנשום אויר פסגות נקי.

 

ב"הצלחה עם השנה החדשה 

 

תהיה

שנת 

עשיה

טובה

תקבע לימוד יומי קצר.העני ממעש
אל תפחד לעוףהרואה
קח כמה ימים חופש מהעבודה, תסע לישיבה שבה למדת, תתפוס את הגמרא ותעוף עליה...
אחרי כמה שעות כאלו תשב להתאים את ההחלטות שלך להחלטות מלפני כן.
להיות קשור לתלמיד חכםאנננ

שיידע ה-כ-ל עליך.

להדבק בו.

מקווה שאמרת בצחוק.עדן ירושליםאחרונה
נשמח להמלצה על אולם לחתונהאהלל
קרוב לכביש שש,נגיש לבאים בתחבורה ציבורית,כשרות מהודרת,מחירים נורמלים והרבה מקום לרקוד.תודה רבה. בעז"ה בשמחות
קונקורד בב''ב עונה על כל הקריטריונים אאל''טגפן36
אבל מהחוויה שלי אני לא ממליצה.
יש מצב שיש הרבה אחרים עם חוויה אחרת
לילות קסומים חפץ חיים. מהמם שם!!! בעיקר כמובן בקיץת"ראחרונה
הוצאות חתונהשריונר
כמה בערך עלתה לכם החתונה?
מה החשבתם כהוצאות?(בגדים לחתן-כלה,איפור,שיער נחשב חלק מהוצאות שאמורות להיות משותפות או כל אחד בנפרד?)
הכל משותף . יש אפשרות אחרת?בסדר גמור
הרי החשבון שלכם מתרחש אחכ אלא אם כן יש לכם שריטה כלשהי או הון עתק שתרצו לשמור בנפרד

הכול כלול מלבד מה שההורים משלמים עליו... הרי הכסף לא נופל מהשמיים.

ואגב זה מאוד תלוי באולם ובעיות האורחים
הזכרת לי שבזמן הארוסין שלי שיחות נייד עדיין היו ביוקראליפ

אז חמי האהוב באמת הכניס גם את עלויות השיחות לנייד לחשבון ההוצאות טלפון

אתם שואלים לגבי ההורים?אמא, ברוך ה'

אם ההורים משתתפים, אז זה תלוי בהסכם ביניהם. לרוב מקובל שהם מדברים ביניהם על העניינים האלה. אם אלו הוצאות שלכם, אז זה לא משנה איך תגדירו אותם.

אצלנו - ההורים דברו. באופן כללי כל אחד שילם על המנות שלו, התחלקו בתזמורת, צלם חצי-חצי. תנור, מקרר מכונת כביסה - גם חצי חצי. והוצאות פרטיות של בגדי חתן/כלה, איפור, שער, זר וכו' - כל אחד כמה שהחליט להוציא (אני בתור כלה, הייתי הרבה יותר זולה מהחתן שלי.. כל אחד והסטייל שלו, או של ההורים שלו..)

יש גם שבת חתן, לחלק יש גם שבת שבע ברכות, יש ברכונים, כל מני הוצאות. ויש גם שאלה - האם הצ'קים הולכים לכיסוי ההוצאות או לחתן ולכלה בתור מתנת חתונה. אלו דברים עם מנהגים שונים ודעות שונות.

פשוט צריך לשבת על כל ההוצאות ולהחליט מי משלם ושהחלוקה תראה הוגנת לכל הצדדים. במידה ולא מגיעים לעמק השווה - אתם כמובן יכולים לקחת אחריות ולקחת יותר על עצמיכם.

ובקשר לעלויות - זה מאוד משתנה, וגם זה לדעתי תלוי מאוד בהורים. לי היה מאוד חשוב שהחתונה תהיה זולה - כעקרון. בסופו של דבר, להורים היתה עוגמת נפש מזה, חברים התלוננו והיה קצת לא נעים. אני לא חושבת שהייתי חוזרת על כך שוב. אם ההורים הם המשלמים העיקריים - צריך להתחשב בדעתם. למרות שאני חושבת שזה מאוד הקל עליהם לעמוד בתשלומים, אני יודעת שלא היה להם קל עם זה. 

אצלנו~nhykb~
כולל הכל- אירוסין, שבת חתן וחתונה (כולל התארגנות כלה, צימר ושאר הנילווים)

כ- 120,000 שהתחלק שווה בין שני הצדדים

זה חולק בצורה שנניח צד אחד שילם לצלם וצד אחר ללהקה וכו.. וזה יחסית היה מאוזן על החצי חצי

על האורחים כל אחד שילם את מספר המנות של האורחים שהןא הזמין, הסעה בשבילם וכו
תקציב מוגדר מראששאלהקטנה
אני התחתנתי עם הילדה ה9 של חמותי.
ההצעה שלה היתנ לא חצי חצי ולא זה ישלם לו וזה לאחר.
ההורים הגדירו כמה כל אחד יכול לתת (אצלנו חצי חצי 100 סהכ) וזה המתנה שלכם תעשו איך שאתם רוצים. מה שישטר חכם אחר כך תשמרו לקנית בית(סתם לידע כללי נשאר 150)
שבת חתן על הורי חתן ואירוסים וחינה על הורי הכלה.

ההורים שלי אמרו אחרי 5 חתונות שכך היה הכי טוב.
*אנחנו התחתנו לפני 7 שנים
ממש מסכימהרק עונה עכשיו
גם אצלנו ההורים הסכימו על סכום שהם נותנים. חצי חצי...

חמי וחמותי רצו לשלם עם הסכום הזה לדברים הגדולים של החתונה: אולם צלם תזמורת וכו..
ההורים שלי נתנו לנו את הכסף ואיתו קנינו את המוצרי חשמל והריהוט הראשוני לבית.

היה מעולה שידענו מראש מה הסכום גג.
ואת המתנות מהחתונה קיבלנו אלינו וזה עזר בתחילת הדרך...


בעיני הכי אידאלי!מחשבות....
^^^פאז
גם בעיני ככה הכי טוב ונכון.
גם אצלנו היה כךנפשי תערוג
רק שכל צד לא ידע כמה הצד השני נתן

בפועל את עיקר הכסף אנחנו שילמנו מהמתנות
תשובה:אנננ

אם אני לא טועה הכל חושב כהוצאות משותפות חוץ מהביגוד.

האולם והקייטרינג (כולל בר לפני ומשמחים במהלך החתונה) משהו באזור 30,000.

את שארית הסכום שהוקצב מראש לכל החתונה ההורים נתנו לנו (יצא סכום נכבד)

מתי התחתנתם?מחשבות....אחרונה
נדיר להוציא רק שלושים אלף על חתונה.
פורקתתתת ומי ששמח שימשיך לשרשור הבאהיי לכם..

אחרי לידה

מרגישה רע עם עצמי

לא זורמת

לא אוהבת את עצמי, וממילא גם את בעלי

מבקרת אותו בליבי על כל צעד ושעל

לא זורמים

לא כיף ביחד

פשוט לא נחמד לי עצוב

עצובה

עצבנית

ואין לי כח לשטויות שלו

לצורת דיבור שלו

אין לי כח לשום דבר

למשפחה שלו

מרגישה שאני פחות מהם

מרגישה נחיתיתתתת

 

לא מבינה מה הקשר שלי לאיש הזה למען ד'??

יש בו דברים טובים

וגם פחות

כמו לכולנו

מרגישה רע עם עצמי

לא מבינה עניין

לא רוצה לדבר איתו על כלום

רוצה להיות מי שאני וזה קשה כשאני איתו

כאילו כובל אותי

 

סורי על האווירה העכורה

ותודה שהקשבתם לי 

 

ואם יש לכם מה להגיד... אשמח לשמוע.

הורמונים.... יעבור.אניוהוא
אולי...*אשתו של בעלי*
דיכאון אחרי לידה?
בכל מקרה-תני לעצמך קצת זמן ואם תראי שלא עובר לך,פני לאיש מקצוע לעזרה.חבל למשוך את זה אם יש אפשרות לפתרון.
אה...ומזל טוב!
^^^ורדוןאחרונה
איך את עם התינוק- אוהבת? נהנית להיות איתו?rivki
כמה זמן מאז שילדת?
מבינה אותך הכי בעולםהאקונה מטטה
הייתי במצב שאת מתארת לפני שנה וחצי..הרגשתי בדיוק אותו דבר!!
קודם כל יפה שאת מדברת על זה..אני הייתי מכונסת בתוך עצמי עם הדאון הזה..
דבר שני את צריכה להבין שאחרי לידה זה הגיוני להרגיש ככה. אצלי היה עוד יותר מעצבן,כי בעלי לא הבין אותי בכלל וזה גרם לריחוק נוסף..פשוט הייתי מתעלמת מקיומו!
זה נמשך אצלי במשך שנה עד שהבנתי(יותר נכון בעלי) שזה סוג של דיכאון אחרי לידה או אם זה משמע מפחיד אז זה דאון כזה שהתפרץ עכשיו בגלל ההורמונים מדברים שישבו הרבה זמן על הלב..
החלטתי לעשות שינוי בחיים ולהתמקד בדברים שעושים לי טוב..וממילא כשהתחלתי לאהוב את עצמי הסובבים אותי נראו לי פחות נוראיים...
(רק אציין שלא הצלחתי לעשות את זה בכוחות עצמי..נפגשתי עם פסיכולוגית כמה פעמים. אבל לא בטוח שאת תצטרכי את זה, לפעמים מצליחים להסתדר לבד)
בהצלחה יקירה
היי את!אופטימיתת
שימי לב כמה אמפטיה את מראה לאנשים זרים מהפורום בזמן פריקה, איך את יכולה שלא לאהוב את עצמך?
יש לי תיאוריה לא מבוססת כלום מלבד הניסיון האישי שלי שאחרי הלידה הקב"ה ברא בנו הצפה של הורמונים בכוונה לזעזע את המערכות כדי ליצור הסתגרות והסתגלות עם התינוק החדש שרק רוצה אותך קרוב. תנסי לקחת לך זמן ביחד עם האוצר החדש שלך, רק שניכם. תבקשי מבעלך המקסים ומשפחתו הנהדרת שיבינו אותך שאת רוצה קצת להשתבלל (מהמילה שבלול) עם הבייבי שלך ולהתאושש מהלידה ותראי איך לאט כל תחושות המעיקות מתמוססות להן.
ובמידה וקרה שלא אפשר לחשוב על עזרה חיצונית.
שולחת חיבוק ענק ענק
אני ניסיתי את זההאקונה מטטה
אבל היה לי תינוק צרחן שרק חיפשתי איך לא להיות קרובה אליו...
בקיצור תלוי איך היא מרגישה כלפי התינוק ואם זה משהו שיעשה לה טוב
אבל בהחלט נשמע עצה טובה להיקשר לילדך לאו דווקא אם הוא הרגע נולד...
אחרי לידה.... יעבור.ד.

ו"הקשר שלך" לבעלך - שהוא בעלך. טוב שיש מסגרת גם כשקשה באותו רגע "להרגיש".

 

תהיי סבלנית עם עצמך, תביאי בחשבון שזה לתקופה מוגבלת בלבד. ותחכי שיעבור..

אהובה שולחת לך חיבוק חם!ליבית
דכאון אחרי לידה? לעקובהעני ממעש


זה שרידי פרשת כי תצא. לא סתם יש בה על גרושיםאליפ
עוד מעט כי תבוא ואז תרגישי שהגעת אל הארץ המובטחת. אז ראשית נברך שתמצאי חן בנחלתך (אישך) ובפרותיך (התינוק)

ראיתי שאמרו לך דברים חשובים
זה יכול לעבור לבד כמו ש @אניוהוא כתבה או להתפתח חלילה אפילו כמו שכתבה @*אשתו של בעלי*

לכן השאלות של @rivki חשובות וצריך לדעת שמצב רוח הוא דבר בר השפעה. לכן צריך לענות עליהן כאן בפורום או בבית או עם איש מקצוע.
למקרה שאת בוחרת להתחיל כאן (עדיף כמובן מקום מקצועי, כי בעלך יכול לעזור מאד לבית עם קצת הדרכה)... הייתי מוסיף ושואל גם כמה זמן את נשואה? כמה ילדים יש? והאם היית מרגישה כך כלפי בעלך גם לפני שנה נניח.

שבת שלום
חיבוק גדול!!!אישה אנונימית
טוב שפרקת!!! אנחנו פה בשביל זה😘
תודה לכל המגיביםהיי לכם..

כיף להרגיש את התמיכה שלכם!

 

אני פחות מחצי שנה אחרי לידה ראשונה

ופתאום אני מרגישה שבעצם אף פעם לא אהבתי את בעלי 

בעצם כבר ממההתחלה היה לי ממש ממש קשה, קיבלתי עזרה

התחתנתי איתו משמיים כמובן,

אבל אני מרגישה שבעצם אף פעם לא היה לנו באמת כיף בטיול או סתם ככה

אף פעם לא הרגשתי את הכיף הזה כמו חבר טוב שכיף לי, פשוט כיף לי לדבר איתו....

יכול להיות שבאמת זה ההורמונים שגורמים לי להרגיש את המצב הזה, אבל נראה לי שזה יותר מזה

מרגישה שנדפקתי ואני תקועה עם בן אדם שאני לא באמת אוהבת

שאני בכלל רציתי מישהו בסגנון אחר

לא כיף לי כשהוא חוזר הביתה

וגם הוא מרגיש ש- אוקיי, הגעתי הביתה. עכשיו אני צריך לשאול אותה איך היה היום שלה......

 

אני כן אוהבת את התינוק שלי

זה הדבר היחיד שמשמח אותי 

כיף לראות אותו מחייך אליי פתאום

הוא האושר שלי

 

אבל חוץ מזה אני מרגישה שנדפקתי

שכל הזמן אני מחכה שהדבר הגדול יקרה

שאני ארגיש שבאמת טוב לי 

וזה לא מגיע

הוא טוען שזה בגלל שאנחנו לא באמת מחוברים אחד אל השני

ואני מרגישה שבעצם אף פעם לא היה בינינו כלום!!

 

בסדר, יכול להיות שזה עבודת הנישואין שלי שאני פשוט חייבת להתאמץ ולעשות את זה

אבל באסה להרגיש שהזוגיות שלך מבאסת

 

וואי לא קל, נכנסת להריון מיד אחרי החתונה ? אולי פה זה התחילכלה נאה
אולי את לא משקיעה מספיק בקשר בניכם.
עדיף שתתיעצי עכשיו מה לעשות ואם יש תקנה ולא שיחמיר המצב.
הוא גם מסכן הוא יודע מה שאת מרגישה כלפיו ?

לאהיי לכם..

דווקא התייעצתי המון ואחרי כמה חודשים של מניעה החלטנו שזה אפשרי

הוא יודע שקשה לי..

אז התחתנת בלי לאהוב אותו ? למה ?כלה נאה
כנראה שהייתה איזושהי אהבההיי לכם..

אני לא זוכרת, אני רק זוכרת שכל פגישה ממש רציתי שזה ימשיך הלאה

ואין לי מושג למה באמת, 

הרגשתי שאם אין על מה להוריד אז בטח שיש על מה להתחתן

היה צחוק בפגישות

כן היה על מה לדבר 

לא לאורך כל הדרך

אבל היה בסיס

כך אני חושבת

ושוב

יכול להיות שהכל היה טעותעצוב

אז זה נשמע יותר טוב. כן היה בסיס טוב יש תיוה בע"הכלה נאה
מה שאני עברתי שלא תדעי, גם חשבתי שמה אני עושה איתו.
וכל מה שאמר ועשה היה מרגיז
חשבתי שזהו לעולם לא ימשך לאדם הזה יותר
וברוך השם אחרי טיפול הכל עבר.
אחרי שנתים נזכרתי לטפל שהמצב החמיר מאוד. אז חבל על הזמן. חודשים זה זמן שכבר מתאפסים.
תודה... אני אטפל בזה. אגב, שמחה שהכל עבר!היי לכם..


כנ''ל אשתי הרגישה כךאות והדר
אחרי לידה הראשונה וגם היה לה דיכאון אחר הלידה ברמה אולי נמוכה אבל ארכה לה המון זמן.
אם המצבי רוח/ חוסר אופטימיות וכו' אורך יותר מחצי שנה כדאי לטפל בזה אפשר לנסות לטפל בזה באופן טבעי (איזון הורמונים) וזה עובד לא רע.
לגבי שאר הצרות, צריך לעבוד ולבנות להתאהב מחדש. בע''ה תצליחו
מה שאת מרגישה זה מתאים לסוג של דיכאון אחרי לידהכלה נאה
אם זה התחיל רק אחרי לידה.
אני עברתי דכאון אחרי לידה שנמשך עד אחרי לידה הבאה. והרגשתי לפעמים כלפי בעלי ממה שאת מרגישה. לפעמים ראיתי אותו אשם לכל מה שעובר עלי. יצאתי מזה אחר טיפול
אז אם זה התחיל אחרי לידה אל תחכי, לכי לטפל
כמה זמן אחרי הלידה?אות והדר
פחות מחצי שנה, ממש כלום זמןהיי לכם..


מבינה אותך לגמריאליעזר והגזר
זה בטוח הורמונים....אבל האם בכללי יש לך חוסר ביטחון מול בעלך?
האמתהיי לכם..

יכול להיות שיש משהו במה שאת אומרת

כשהייתי רווקה הרגשתי הרבה יותר ביטחון מבחינות מסוימות

אני חושבת שיש לי איזשהו חוסר ביטחון מולו

אני רק שאלהחני 28
אם את לוקחת גלולות למניעה?
מעבר להורמונים אחרי לידה וכו',
כשלקחתי את הגלולות (סרזט) אחרי הלידה, פשוט הרגשתי איך האהבה שלי נגמרת. הלב שלי היה ממש ריק. ידעתי בשכל שאני אוהבת אותו. וזו אני שמתרגזת עליו כביכול בלי סיבה. אבל פשוט לא הרגשתי אליו רגשות.
זו היתה אחת הסיבות שהפסקת מהר את הגלולות (וחיפשתי דרכים אחרות) וההבדל היה כל כך משמעותי, פשוט שמים וארץ...
אז רק אומרת, יכול להיות שיש דברים בבסיס, אולי כן ואולי לא. אבל צריך לשקול את הדברים והרגשות כשיודעים שיש שיקול דעת לא מעורב מדי אמוציות והורמונים...

אחר כך הייתי מבררת, האם זה משהו שתמיד הרגשת, מה השתנה פתאום, איך כן אפשר לעורר ולהחזיר את האהבה והרגשות החיוביים, ולמה את מרגישה נחיתות מול המשפחה.

העיקר, לא להיבהל..
...היי לכם..

לקחתי גלולות למניעה ונהיה לי דימומים אז הפסקתי. אבל כבר לפני זה היה לי ממש קשה....

 

המלצה שליהאקונה מטטה
גם אני סבלתי מהורמונים ודימומים מגלולות.
עברתי להתקן לא הורמונלי וההבדל משמעותי מאוד!!
בהצלחה
כן אבל התקן זה למשך יותר משנה, לא?היי לכם..

וגם שמעתי על מישהי שזה עשה לה דימומים ארוכים יותר

ועל מישהי אחרתת שנכנסה להריון עם זה

הכי טוב זה התקן. אחרכלה נאה
לא מחייבהאקונה מטטה
ההתקן בנוי ל5 שנים מקסימום. את יכולה להוציא אותו בכל זמן שאת בוחרת.
בקשר לדימומים זה מאריך קצת את המחזור אבל לדעתי שווה בגלל שזה לא הורמונלי
והריוןהאקונה מטטה
זה 99.9 בדיוק כמו כל הגלולות החזקות... אין 100% לפחות לפי מה שאני יודעת
לא מחיב דימומים בכללכלה נאה
אחרי כל לידה אני שמה התקן ואין בעיות
וגם חברות שאני מכירה. הרוב מרוצות
זה בלי הורמונים ובלי לרדוף כל יום אחרי כדורים או נרות. גם פחות משנה להיות בראש שקט עדיף

אחת לאלף יכולה להכנס עם התקן להריון.
אולי לחברה שלך ההתקן לא היה במקום. צריך לעשות אולטרסאונט כל חצי שנה לראות שזה במקום.
אני לוקחת עכשיו דיאמיליה כי בכללית לא מוכרים סרזט.44444
הרופאה מתעקשת שזה בדיוק אותו דבר וגם הרוקחים.
בפועל, דיאמיליה לא עשה לי דימומים וכמעט ולא משפיע עלי רגשית בכלל.
אין מה להשוות לסרזט.
אבל אין בזה חוקים....
כן, אבל מי שיש לה מצבי רוח ודיכדוך עוד בלי הגלולותכלה נאה
עדיף שלא תיקח בכלל הורמונים ככה הרופא אמר לי
שזה יחמיר, ונסתי וזה מה שקרה עד שהחלפתי להתקן
קלאסי לאחרי לידה...אני123
אל תתבעסי מהתגובה.
להפך תשמחי שזה מוכר...
עיצות?
תחשבי על דברים אחרים.
תנסי להגדיר לעצמך פרקי זמן שבהם את חושבת רק חיובי או עוסקת במשהו אחר.
אל תדאגי... המתח לא יברח לשום מקום.
רק תהיה לך הפוגה..
והיא תוביל אותך לעוד הפוגות.
סקר:עד כמה אתם מרגישים שהשתניתם לאחר הנישואין לטוב/לרע?למה לא123

והאם אתם מרגישים שאימצתם תכונות של הבן/בת זוג?

השתניתי מאוד לטובהאנונימית200
הרבה בזכות זה שידעתי שבעלי מצפה ממני ויהיה מאושר אם אצליח בזה ובזה...
וגם התמיכה שלו מאוד עוזרתאנונימית200
שהוא לא נותן לשקוע ביאוש ובחוסר אונים
כל הכבוד על השאלות: אצלי זה מורכבrivki
השאלה השניה- כן בודאי, יש תהליך של השפעה הדדית ו'מיזוג' עם השנים. אני אימצתי משהו מבעלי, וכשאני מסתכלת על ההתנהגות שלו- אני רואה לעתים קרובות את הבבועה שלי. גם לטוב וגם לרע.
זה בעצם עונה גם על השאלה הראשונה.

יש גם שינויים באישיות שקורים באופן טבעי במהלך השנים, לא בהכרח כתוצאה ישירה מהנישואין.
מה שהיא אמרהאליפ

יש דברים שאני שומע את קולה של אשתי מגרוני, וכן להיפך

 

הנישואים תרמו המון למידות

 

אבל יש גם כבדות, לפני כן פעלתי הרבה יותר, כיום יש מחוייבות ראשונית ובסיסית לבית.

שאלה קשהM16


למה? יש לך נקודות לפה ולפה?אתגר מתמשךאחרונה
תשובהאופטימיתת
השתנתי המון, אבל לא בטוחה האם לשייך את כל השינוי לנישואים. יש שינויים שנגרמו בעקבות הגיל (הקב"ה ילדות עושה, חלק מהגידול של הילדים, לידות וכו'.. קשה לעשות הפרדה סיננטטית ולומר איזה שינוי הוא בעקבות הנישואים.

לגבי אימוץ תכונות, תכונות שאני מעריכה ואוהבת משתדלת מאוד לאמץ ממנו ולהיפך תכונות שלא - לא.
יש שינויים שהגיעו בעיקר בהשפעה מתכונותיוגפן36
ויש שינויים טבעיים שכל אדם משתנה

בעקבות הנישואין השתניתי בחלק דברים לטובה ובחלק דברים אני פחות שמחה שהשתניתי
השתניתי לטובה.אני123
משתדלת ללמוד מבעלי דברים טובים.
והוא משתדל ללמוד ממני דברים טובים
גרושים מביניכם אם ישנם- שאלהתקווה_לעתיד

איך הרגשתם בזמן ההחלטה?

מה הוביל להחלטה סופית אחרי נדנדה של התלבטות?

והאם אחרי ההחלטה הרגשתם הקלה או שבדיעבד מצאתם את עצמכם באותה נקודה רק לבד\עם בן זוג אחר?

 

תודה מראש על הפתיחות שאני מבקשת

מסכימה עם כל מילה!!!!הודיה60


מתנה לאישתישאלהקטנה
שלום

מתאים לקנות הלבשה תחתונה נועזת מתנה ליום נישואים?
תלוי..משוטט
אם אתה יודע שזה משהו שהיא תזרום עליו ויעשה לכם טוב אז כן. אם לא אז לא..
בהחלט כןגלעד1976
כמובן שאתה צריך לגרום לה להרגיש שהמתנה לא באה בשביל מימוש הפנטזיות שלך, אלא בשביל ההנאה שלה
תלוי מאוד.מחשבות....
אם אישתך בקטע אז כן.. אם היא שונאת את הדברים האלה אז זה יכול ממש לפגוע
תלוי כמה נועזבטוב
אם זה ממש זנותי זה יכול לפגוע בה.
כי אולי היא לא בעניין.
הייתי הולכת על משהו עדין וסולידי. גם בצבעים וגם בתחושה
תלוי איך היא תגיב ומה היא תביןפרוזן יוגורט
לא הייתי רוצה שבעלי יסתובב בחנויות כאלה...כתר הרימון
חוץ מזה, אז יכול להיות נחמד.
גם אני...אולי עדיף אם כבר שתלכו יחדבטוב
^^כנלמקופלת
יש המצאה שנקראת אינטרנט...די"מ
מרגיש קצת שאתה קונה בשביל עצמךאושרקה
מבינה את הרצון לראות את אישתך בלבוש נועז.קרן-הפוך
גם אם זו בעצם מתנה שבאה לספק את ההנאה שלך, זה בסדר.

מעשית, לא יודעת איך תקנה משהו מתאים...
הדברים היותר מדליקים, הם בחנויות הלבשה תחתונה לנשים. לא כל כך ברשתות. (בטח לא בדלתא...).
חזיה היא פריט מסובך לקניה... מבחינת ההתאמה והנוחות ... איך חשבת להתאים לה חזיה?
לדעתי לא- כי אם היא לא אוהבת אז לא נעים להחליף44444
וטכנית, מה תלך לחנות? תעבור באינטרנט על תמונות של דוגמניות עם הלבשה תחתונה?
לענ"ד לא בהפתעה!הסטורי
א. כמו שהעירו, לא בטוח שזה 'מתנה בשבילה' - אולי זה בעצם סוג של מתנה בשבילך, יכול להיות לגיטימי, תלוי במקום שלה, במקום שלך ועוד, אבל צריך להיות מודע לזה.
נראה לי שהכי נכון להגדיר דבר כזה כמתנה לזוגיות שלכם. אבל אז צריך להיות ברור, שזה מתאים לשנייכם. הפתעה כזו, עלולה להיות מאוד מביכה, אם זה לא מתאים לה (/לא מתאים לה כרגע). אגב, אני חושב כך על כל המתנות - הפתעה זה לעניין, רק אם ברור שזה מה שהצד המקבל ישמח בו. שווה לוותר על אפקט ההפתעה, בשביל שהמקבל יקבל באמת את מה שישמח אותו ולא ישתמש בעל כרחו בדברים, רק כי לא נעים מהנותן.
ב. בעניין שהזכירו כאן של איפה לא מתאים להסתובב. נדמה לי שהיתה פעם בדפי כתום, פרסומת לחנות בבת עין, שמגיעים בתיאום מראש ויש מענה גברי לגברים ומענה נשי לנשים (של אחד מבני הזוג המפעילים את המקום).
עצם הרעיון שגבר מסתובב בחנויות של נשים קצת מציקבת הרים

יש שם המון תמונות לא צנועות וכל האווירה היא של אינטימיות נשית.

אני לא הייתי רוצה שבעלי יסתובב במקומות כאלה (גם אם זה ווירטואלי).

שיפור חיי האישותלך ישר
אני ממש לא מסכים.
נכון, תמונות לא של נשים עם כיסוי ראש. אבל גם לא בלבוש חושפני כמו שעלולים להיתקל בחנויות הרחוב.

קונקרטית, סבור שיש אנשים שזה ממש יכול להיות להם לעזר. אסור למנוע את זה מנם. זו מצווה
יכול להיות לעזר ויכול גם להכשיל אותם. מצוה הבאה בעברהכלה נאה
ויכול ח"ו גם להגרר ולהתמכר לתמונות תועבה.
אני לא יודעת לאיפה הפנת אותו אבל
ניסתי להזמין מהאנטרנט ונגעלתי מהתמונות שראיתי. זועה ממש.
מאמינה שאישתו היתה מותרת על רעיון כזה.

נגעלת מהתמונות באתר שאני הפניתי אותו אליו?לך ישר
לא. אני לא יודעת איזה אתר חברה שלי הראתה לי אבל על מה יצלמוכלה נאה
יש גם בחנויות של זברה שגם גבריםאאב

קונים שם בגדים

עדיף שתלך איתה ותחכה לה בחוץ והיא תבחר ותראה לךכלה נאה
אם היא לא רגילה לקנות דברים כאלה כדאי לדבר איתה שישמח אותך לראות אותה עם דברים יפים.
זה מאוד חשוב!
רק נקודה קטנה למחשבה על מתנותאם6
לפעמים אנשים קונים מתנות שהם היו רוצים לקבל. (מכיר את ההוא שלקח את אשתו העדינה ליום ההולדת לטיול ג׳יפים מטורף בהרים והיא בכלל אוהבת בתי קפה?)
לא אומרת שזה המקרה- רק תחשוב עם עצמך אם זה משהו שהיא רוצה, אם זה מה שמשמח אותה, ואם זה בכלל הכיוון שלה, ולא רק הרצון שלך לראות אותה בבגדים האלה.
ואם זה כן מעניין אותה- ידוע שנשים אוהבות לבחור את הבגדים שלהן. ורק חסר לך שתביא לה מידה קטנה מידי (ואז תצטרך לפתוח פה שרשור על גירושין...). בקיצור הייתי נותנת לה לבחור בעצמה...
ותכתוב לה מכתב מהלב- זה באמת מה שנשים אוהבות ממש!!!
נשמע לי אחלה רעיון למתנההאקונה מטטה
לא חושבת שיש בעיה כלשהי...
תלוי אם זו מתנה בשבילה או בשבילך.די"מאחרונה
אם אתה רוצה לקנות לה מתנה כדאי שתחשוב מה ישמח אותה ולא מה ישמח אותך. אם נראה לך שזה ישמח אותה, לך על זה.
המלצה לאולם חתונה במרכז? (לאמצע-סוף כסליו)בנגקוק
אזור רחובות-כנות-צומת מסמי'ה.

ומה לגבי המנהג של חופה בפנים/בחוץ-
זה מוחלט?
למיטב ידיעתי לא מוחלטענבל
בס"ד

אבל אם החשש הוא מגשם אז יש אולמות סגורים שרק פותחים את הגג מעל החופה וסוגרים אותו ישר אחרי.
אני התחתנתי באולם כזה בכפר סבא אבל זה לא באזור שציינת...
שמיים כחוליםבוריס
גמני ממליצה על שמיים כחולים*אשתו של בעלי*
או על אולמי נסיה בצומת כנות.
מה הכשרות ומחיר מנה שם?בנגקוק
לויודעת..*אשתו של בעלי*
יקר, נראה מרשים וטוב.אתגר מתמשך


תיקון קטןהנחש המקסים
נסיה זה בצומת מסמיה.
וגם אגדתא.
יש לך בצומת כנות-לילות קסומים(בחפץ חיים).
חצר המלכה,הרמוניה בגן,גני רימונים.
באזור רחובות מכיר את שמים כחולים ואלגריה(צומת בילו).
לגבי מחירים -זה מאוד תלוי נראה לי.
אבל ביחס-חצר המלכה ,נסיה,אגדתא,הרמוניה בגן יחסית יקר.
והשאר יחסית סבבה.
אהל מאוג תלוי מה רוצים וכו'..
ומה זה יקר עבורך...?..
רחובות-כנות-מסמיה זה לא מרכזאתגר מתמשך

זה דרום.

תבדוק עוד פעם במפה ותחשב.....44444
דרום המרכז? מרכז זה לאאתגר מתמשך

מרכז זה ת"א, הרצליה, ר"ג, אולי ראש העין או ראשון.

 

נתניה זה כבר שרון.

התכוונתי מרכז הארץ האמיתי.44444
המרכז הגאוגרפי את צודקת (יותר קרוב לירושלים כנראה)אתגר מתמשך

מבחינת איך שהעולם מתנהג זה אחרת

 

מחוז המרכז – ויקיפדיה

תלוי איזה עולם....44444
נראה לך הגיוני לקרוא לק. מלאכי ואילת דרום אבל ת"א וק. מלאכי זה אזורים שונים?
בעיני מי שגר בת''א זה באמת ככהאתגר מתמשך
את מהאזור הזה?
לחלוטין כן.מחשבות....
ק. מלאכי זה דרום.. ברור שמבחינה גיאוגרפית יותר קרוב לתל אביב. אבל לא סותר את זה שזה דרום..
האמת ק.מלאכיהנחש המקסים
זה שפלה.
המון אנשים מחשבים זאת לדרום..
^^^הרוזן!אחרונה
בבנ"ע זה נחשב מחוז יהודה... בכל אופן. קריית מלאכי נחשב השפלה.
שאטו בצומת בילועלה למעלה
ויטראז' בנס ציונהלבי ובשרי
ממליצה גם על ויטראז'מילכה
איך אהבתי'ה בקריית מלאכי?בנגקוק
ממש יפההנחש המקסים
וטעים..
השאלה גם מה את מחפשת..
התחתנו בגן סיטי ברחובות והיה מקסיםדי"מ
מרגישה שההלכה נגדישוקולדד ציפס

נשואים מס' חודשים, שומרים על כל ההלכות וההרחקות אבל כל פעם שנאסרים קשה לי, וחוץ מהקושי גםיש תחושה שההלכה נגדי. כואב לי ואני חלשה ואני הכי צריכה עכשיו חיבוק מבעלי אבל- אסורים.

זה לא משפיע עלינו למעשה אבל אני כועסת ומתוסכלת וחושבת גם קדימה (לידה וכו') תמיד כשנאסרים זה כשאני לא בטוב, פיזית ונפשית. מה עושים עם התחושה שההלכה לא פיירית כלפיי? כביכול מתחשבת רק ביצר של הבעל? מה עם רגשותיי? בעלי מאד מנסה לעזור ולהיות ולתמוך אבל בפועל לי מאד קשה.. (הוא מנסה לשכנע אותי לתת את זה כקרבן לד' כי כך הוא מרגיש וזה מקל עליו, מעין הכרת הטוב על נישואינו אבל לי זה לא עוזר!)

הבו עצה...

את צריכה טיפול. עכשיו הזמן באלול!עובד