פורום נשואים טריים (עמוד 333)

בגדול לפי מה שאת מתארת, נשמע שחסר (בעיקר לו) מושגים נכונים על התנהלות של בית וצרכים הדדים של בני זוג זה מזה.
יתכן שאם הוא לא מוכן ללכת ליעוץ, אפשר כצעד ראשון להגדיר את זה כ'השלמת הדרכה לחתונה'. בגדול, לפעמים מכל מיני סיבות יש חשבון פרטי לאחד מבני הזוג, אבל ההתנהלות הכלכלית אמורה להיות משותפת.
גם בתחום הרגשי, נשמע שהוא לא מבין מה אישה צריכה מבעלה - אבל, לא יעזור שתגידי לו שוב. עדיף מישהו מבחוץ.
בהצלחה

אך לא זוכרת שנגעו בנושאים הללו וגם אם כן זוהי בעצם רק הרצאה אז הוא לא יקח מה שלא קףרוצה שיהיה נוגע אליו.
להגדרתו היא משותפת כי הוא דוגמה לקטרת גג ואני צריכה לדאוג לשאר. זו פשוט פנקסנות שמתאימה לזוג לפני נישואין.
וזה עצוב לי וזו לא המציאות הזוגיות שאני רוצה

בתור התחלה הייתי מנסה לשבת ביחד ולומר לו שיש לכם ראיה כלכלית שונה והיית רוצה לשמוע איך הוא היה רוצה להתנהל יתכן שאפשר לחיות איפה שהוא באמצע - מצד אחד חלק מהתנהלות לא תהייה 100% חכמה אבל כזאת ששניכם תוכלו לחיות איתה.

 

במידה ואתם לא מצליחים להגיע לעמק השווה יש לדעתי 2 כיוונים: 

1. סיכום בינכם של גבולות גיזרה - יש סכום ונושאים שמותר לכל אחד להתנהל בהם בצורה שניראת לו - לדעתי הדרך המועדפת - מצד אחד אין פה מצב שבו מישהו מרגיש חנוק ומצד שני לא יהיה מצב שזה יוצא משליטה.
2. הסכם ממון - במצב הרגיל זה לא עוזר שמפרידים חשבונות כי יש שיתוף בין בני זוג - כך שאם יש לך חוב הוא שייך גם לבעלך ולהיפך. אפשר לעשות הסכם ממון כך שכל אחד אחראי לעצמו ומצד שני קובעים מה החובות של כל אחד. בצורה הזאת את מגנה על עצמך כלכלית אבל יש לה מחיר זוגי.

בכל מקרה גם מהדברים שלך אפשר להבין שהרגשה שלו היא שהוא לא רוצה לריב ומצד שני מרגיש שיתכן שאת רוצה התנהלות כלכלית שונה למה שהוא מבין וכדאי שכל אחד ינסה להבין את גישת השני.

הסכם ממון הוא כבר עשה לי לפני החתונה שגרם ללא מעט ריבים וכמעט ביטול הנישואין.
אבל כן הייתה הסכמה שהכל יהיה משותף מרגע הנישואין אל בפועל זה לא קורה.

הצעתי פשרה, שנפתח חשבון ונםריד רק חלק מהמשכורץ, וגם זה לא מקובל בעיניו.

לא יודעת אם רלוונטי אבל חשוב לי לציין שאנו מרוויחים בערך את אותה המשכורת ואף אני יותר. זה לא שיש פערים לכיוונו

ראשית כל, זה שההורים שלו מאפשרים לכם מגורים זה יפה מאוד וטוב לכם, הוצאה על מגורים זו הוצאה לא קטנה ועלייך לשמוח בה ולהוקיר עליה תודה, לא רומזת שאת לא חלילה, אבל יש אנשים שחשוב להם מאוד לשמוע שמעריכים אותם ואת המחוות שהם עושים ויכול להיות שיש כאן משקעים אצלו אז כדאי לבטל אותם דבר ראשון ובאמת מכל הלב פשוט לומר תודה והערכה כנה.
יש לי עוד כמה דברים לומר אבל כרגע אני קצרה בזמן אז מחילה על החצי מענה ואשתדל לכתוב עוד בהמשך היום בע"ה

ואשמח להמשך.

לעניות דעתי, כמו שבני האדם שונים כך גם הזוגיות שמתאימה להם שונה, את מתקשה לקבל את ההפרדה הזאת לדעתי כי את שואפת לאחדות ואם אתם אחד אז מה זה משנה על שם מי החשבון ועל שם מי הדירה אלא באמת להיות מאוחדים במטרה להיות כך לכל החיים בע"ה, בזמן שהוא מאוד מאוד מחושב וזה מתבטא בכך שרק התחתנתם והוא מסדר את הכל כאילו אתם חס וחלילה מתגרשים ואפילו עוד לפני החתונה מדבר על הסכם ממון ומכאן הריחוק.

יכול להיות שמישהו משפיע עליו, אולי אחד ההורים, אולי זה עניין שלו שהוא נורא רכושני, יכולות להיות הרבה סיבות להתנהגות הזאת אבל חשוב לדעת מה הסיבה כדי לדעת איך להתקדם.
כן אפשר לנהל זוגיות בצורה כזאת ולהקים משפחה לתפארת, אבל רוב הסיכויים שזה לא יהיה ממקום של השלמה אחד של השני ותמיד תהיה התחושה. הזאת ברקע שאין התמסרות אמיתית ויש גבול להקרבה בנישואין האלו וזה מאוד חבל לדעתי.

אני חושבת שאת צריכה קודם כל לא להיות לחוצה, במידה ובשאר הדברים הוא אדם טוב ובעל טוב עבורך אז אל תלחצי מהעניין הזה דווקא, יכול מאוד להיות שיש לו משהו לא סגור עם כסף והוא מייצר לעצמו הגנות. אז בהנחה שחוץ מזה הכל בערך מושלם, אני חושבת שאת צריכה בסבלנות לתת לו את כל הסיבות פשוט לבטוח בך ולדעת שאין לך כוונות רעות לגביו ואוטוטו הוא יהיה אב לילדייך וזה מקום שהוא רק שלו לכל החיים אח"כ בע"ה להסיר את המכשול הזה של הכסף, אבל צריך עוד רקע עליו כדי לדעת מה הצעד הנכון כדי להוציא את זה מהדרך ובע"ה שתגיעו לאמון ואחדות.

ובאמת יכול לעזור אולי אם תפרטי מעט על הזוגיות בבית של ההורים שלו כפי שאת מכירה

היית בהריון אולי כבר בחתונה?

כי אני רואה שאת בחורה עדינה ואנושית ואילו בעלך הוא קפדן וקטנוני באופן כמעט רובוטי.

 

את יודעת מה?

אני כן אייעץ לך.

 

תתגרשי ותמסרי את התינוק.

 

מגיעים לך חיים חדשים.

אל תביטי אחור.

תינוק זה לא שידה שאפשר למסור

אחרי שתלדי בע"ה תרגישי את הרגש של אמא לילד ותביני שאין סיכוי להפריד בינכם..
מה שכן לגבי הזוגיות לפעמים הילד יכול לסבול מהורים שלא מסתדרים אז אני מייעצת לך לפתור את העניין לפני הלידה

חברה, מדובר בטרול ותיק.

בכל אותן שאלות בכייניות , סמרטוטיות ומבולבלות.

אני מאז למדתי רבות ואילו אתה כנראה הספקת לשכוח

 

אבל האינטרנט, כמו שאמר דון בלאק, לא שוכח כלום.

 

אז אולי אני אכין קולאז' מכל הפניות שלך ואשלח אותו לך , או לאחרים.

סומך על תבונתה של פותחת השרשור שלא תקח אותה ברצינות

 ברסלב (לא מכיר)

 

ממש ממש מקווה שישנם אחרים היועצים בתחום הזוגיות

 

אולי בתחום המניות העצה שלך נהדרת (אחי, נפל השוק, תמכור מהר ותברח)

 

בכל אופן שנה טובה ומבורכת

את מביאה את הצד שלך והוא תמיד סובייקטיבי ומאשים (ובמיוחד שקשה לי להתעלם משיבושים הורמונליים בהיריון.)

הדבר היחיד שיש לי להגיד הוא שתדברו על הכל, על איך זה גורם לך להרגיש ולמה את רוצה את מה שאת רוצה.

תקשורת טובה היא הבסיס לזוגיות טובה.

לא רק לבוא בדרישות אלא גם להסביר מה עומד מאחורי זה

מה את חושבת ואיך את רואה את הדברים ומה את מרגישה. ומה הוא מרגיש- כי לי זה נשמע כמו חוסר אמון מבחינה כספית.

אם קשה לדבר אז לכתוב לו מכתב מאוד מפורט וגם לדבר על זה שקשה לדבר.

דרך אגב, את כל הוויכוחים ביניכם אפשר לראות כעוד שלב בדרך שלכם ביחד.

כל אחד מוריד את הקליפות (פחדים, מחשבות, התקטננויות) וחושף רובד עמוק יותר

בס"ד

לפי מה שהבנתי אתם עדיין נשואים חדשים יחסית ולכן יש סיכוי טוב יותר לתקן אי הבנות. מצד שני היו כבר מריבות לא פשוטות. מציע ככה:

תלכי לייעוץ נישואים טוב (לבקש המלצות מאנשים שמבינים בתחום). בהתחלה לבד ואחר כך איתו בהתאם לייעוץ. שווה להשקיע בזה הרבה זמן וכסף כי נישואים זה דבר ממש חשוב וגם בגלל שיש ילד בתמונה הפרידה היא תמיד חלקית כי יש את הקשר לגבי הילד.

אם יש אפשרות ללכת לייעוץ אפילו פעמיים-שלוש בשבוע עד שהמצב ישתפר שווה כל רגע וכל שקל

זה נשמע כמו קונפליקט קלאסי בין בני זוג שדורש עבודה לפתרונו.

אנחנו התחלנו את נישואינו בחשבונות נפרדים ורק בהמשך איחדנו. כשבן זוג אחד בזבזן, עדיף ככה. שיבזבז מהחשבון שלו. כמו כן, אם אחד עצמאי אז גם עדיף חשבונות נפרדים - מבחינת חובות לביטוח לאומי וכו'. זה לא סוף העולם. 

נראה לי שמאחורי הדברים עומדות תפיסות שונות לגבי הזוגיות, והבדלים בין גבר לאישה ועל זה צריך לעבוד. 

כמו כן, הילד שבדרך הוא כבר עובדה (בע"ה!) זה לא ישנה אם תיפרדי לפני או אחרי הלידה.

אני ואשתי רבנו על דברים הרבה יותר גדולים,
אם תשברי אחרי קושי כזה, מה יהיה כשיגיעו דברים גדולים יותר?, ויבואו.

מבלי לפגוע מכבודכם כמובן ורק אתם יכולים לדעת את טיב היחסים שלכם, אני חושב שבמקרה כזה יעוץ זה בזבוז כסף וזמן אם אין בעיות קונקרטיות.

אני חושב שאתם יכולים לתת לעצמכם קצת יותר קרדיט מאשר לערב גורם חיצוני.

מה שאת מתארת זה מקרה קלאסי של שחיקה. שחיקה תמיד תגיע. גם אחרי שתהיו בטיפול זוגי, כמה זמן אחרי השגרה שוב תשתלט.

תנסו לחשוב בעצמכם איך אתם שוברים שגרה.

אבל אם בכל זאת החלטתם על יעוץ, לי זה עלה 400 שקלים למפגש של שעה ורבע בסך הכל 10 מפגשים.

תסלחי לי שלא חושף לאן פניתי, פשוט לא אוהב לקחת אחריות על דברים כאלה.

כמו שיש קשר וקשיים בסור מרע

כך גם בעשה טוב, יש דרכים לחזק

וגם לרוב יש להם מספיק חכמה לנהל ולנתב את השיח ככה שלא יתפרץ הר געש

 

לכו, זה יעשה לכם טוב ויחזק את ההרגשה ששניכם מעונינים בזוגיות שמחה

אמר פעם רב שעוסק בזה - עדיף לבקש עזרה מועטת בתחילה ולא עזרה רבה בסוף.

ב. בנוסף כדאי להשקיע בהתחדשות, זה יכול להיות בכל מיני כיוונים, החל מקלפים זוגיים (שזה במידה מסויימת סוג של טיפול - רק שאתם עושים אותו לבד), דרך ארוחת ערב מושקעת ועד יציאה לחופשה של כמה ימים, בהרכב מלא, או יותר טוב (אם יש סבתא וכד' שיכולה לשמור על הילדים) רק שנייכם לבד. זה יכול להוסיף המון.
ג. כמעט שחכתי. כשיש לכם זמן ביחד - שיחה, סתם ארוחת ערב או כל זמן אחר - להשתיק לגמרי את הטלפונים. כשהטלפון מצלצל/מצפצף, אפילו אם לא בודקים מייד מה צפצף, הראש מוסח מבן הזוג והתקשורת נפגעת.

ייעוץ זוגי זאת לא מילה גסה.
כמו שפסיכולוג/פסיכיאטר זה לא מילה גסה.
וכמו שרופא זה לא מילה גסה.
משו לא תקין ביניכם,אז הולכים ומטפלים כדי לשפר ולתקן.
מעבר לזה-אתם יוצאים מדי פעם?
(בית קפה/מסעדה/סרט/הצגה/הופעה/טיול רגלי/וכו'...)
חשוב מאוד!!
החיים שוחקים(בית/עבודה/ילדים)ואם לא משקיעים גם בנקודה הזאת,מפספסים בגדול וחבל.
היתיאות האלה יחד,רק אתם!ללא הילדים,מאפשר לכם להיפתח,לחזור למה שהיה פעם(כמו שכתבת).

לנו בזמנו עזר חלקית

 

מקסימום תחליפו, העיקר תפסיקי להיות מבואסת 

השכונות החדשות נותנות נופך נוסף לקרית מלאכי שאני לא יודע בדיוק להגדיר.
קהילה דתית יש שם, שהולכת ומתהווה.
יש גם גרעין תורני בקרית מלאכי שאפשר להצטרף אליו.
מי שרוצה אוכל להשיג ולתת בפרטי מספר טלפון של מישהו מהגרעין התורני ו/או מכרמי הנדיב עצמה (עדיף מסר ולא ש"א) @חלבית

חלק ישכירו, חלק יבואו לגור שם.

כרמי הנדיב, כרמי גת, ועוד הרבה שכונות כאלה בדרום ה"קרוב" יחסית.

רוב האנשים הללו ירצו להשכיר. להשכיר למי? לא יודעים.

 

יש לנו נסיון שזה מה שקרה בעפולה למשל.

יש ביקוש גדול לדירות להשכרה. בעיקר אנשים מקרית מלאכי שמחפשים להשתדרג וגם חב"דניקים (כי יש זה גובל בבניינים של חב"ד). אני מניחה שתמיד כשיש אכלוס מאסיבי בבת אחת צריך להתפשר קצת במחיר בגלל עניין של היצע וביקוש אבל עדיין אפשר להשיג מחירים טובים.
לגבי השאלה של הפותח- בעיקרון שלב א' של הפרויקט שווק לדתיים בדגש על בוגרי ישיבות. אבל בגלל שיש אחוז גבוה של משקיעים שמשכירים לכל המרבה במחיר אז יש מגוון של אנשים. החל מאנשים תורניים מאוד עד חילונים לגמרי. (שוב, לא גרה שם, רק מתיאור של מכרים).

של דת"ל וגרעין תורני.
גם גנים תורניים איכותיים מאוד.
אני התרשמתי מהמקום ומהאוכלוסיה מאוד

ועבדתי שם

(אני מהקריה במקור)

הייתי גננת של אחותך תקופה

אז אני בעצם מכיר אותך ואת אותי?

ורגע, אז לכן הצלחת לתאר קולע כ"כ כשהיה פעם "תאר את הניק"? כבר חשבתי שנשקפת דמות בהירה מהכתיבה שלי...

מעט אוכלוסיה כללית בסגנון קרית מלאכי...

מה שאתה אומר זו הבעיה של האינטרנט, שאדם צריך להיות אדון לעצמו ולדעת לאן, כמה ולמה להיכנס ולמה לא.
אי אפשר לסגור כל במה בגלל שאולי ייכנסו ילדים או חשש שונה.

גם לwalla הוא יוכל להיכנס (ולעוד המון אתרים שונים) וברור מה בעייתי יותר...

אני שמתי לב שבנושאים האלה הרבה פעמים אוטומטית רימון מצנזר באתרים "רגילים" אבל אתרים דתיים הוא לא מצנזר....

אבל אם אתם בעניין

בעבר חיפשו למרכזי קליטה...

יודעת שבעבר חיפשו אנשים תורניים שיתארחו..

ליאורה בוקסנבוים

הם יכולים לקבל את השאלה ולהעבייר אותה ליועצים רלוונטיים.

בתור אחד שלמד בהרצוג, אני אומר לך שאף אחד לא מחלק לך מדליות על לסבול ולעבוד יותר קשה בתור סטודנט. אחרי שנה שנתיים של ותק לאף אחד גם לא מסתכל על איפה למדת וכמה הממוצע שלך (וגם בלי ותק אף אחד לא מסתכל על השטויות האלה).
אני הלכתי להרצוג כי ההסעות שלהם מאוד נוחות וזה הסתדר לי עם הלימודים בישיבה.

גם אם זה אומר 4 שנים ושנה 5 סטז' לעומת 3 בהרצוג ו4 סטז?

4 ואפשר להכניס את הסטאז בשנה הרביעית בלי קושי גדול

מאשר סתם לפרגן ולהשוויץ בזוגיות מושלמת
לכן הגיוני שנראה כאילו נישואין זה רק תלונות ובעיות אבל זה ממש לא רק ככה

יש אנשים שבמקום לעבוד על המידות ולהלחם מעדיפים לברוח. ובטוחים שפרק ב יהיה יותר טוב.
יש מקרים שאין בררה וחיב להפרד אבל היום על כל שטות.
בעלה של חברה שלי דין ברבנות ומה שהוא מספר...
על איזה שטויות אנשים רוצים להתגרש. ומה שהולך שם השם יעזור.

קשור למדיה?
או לנוחות כזאת שמחפשים כל הזמן?
שואלת בתמימות מה דעתכם

מאוד גדולים, עוברים כל הזמן מדבר לדבר בשניות, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה... מכירים אנשים תוך שנייה.. אז באמת לא ברור מאליו להחזיק הרבה זמן קשר... לא מבינים שזה מצריך עמל, עבודה, להאט ולהתבונן...

כמעט כולם כאן רק מגיבים ואף פעם לא פותחים שרשורים.

כשטוב אז לא פותחים פה שרשורים (באמת צריך יותר!) ובאים להתייעץ כשלא טוב, אז ככה זה נראה.

אופנה מגונה, שאינה מבינה את עומק המציאות הנוצרת ע"י נישואין - ומתייחסת, בהשפעה רחובית זולה, כאילו זה סתם איזה שני בני אדם שהתיידדו - ואם לא נוח, אז הלאה.... זה כמובן מפספס את כל המושג של נישואין כיוצר מציאות, מאבד מהאדם את ערך הבושה והעומק, ומן הסתם גם בהמשך, אם ימצא, היחס יהיה רדוד.

 

יש צד, שבאמת לפעמים יש דברים ממש כבדים - אז מתייעצים לגביהם.

 

ויש צד - שמה עליו מתייעצים, הוא על מה שקשה. לא על המציאות העיקרית, שאצל הרוב. אבל אכן, במקרים כאלה, הטשטוש בין "קשה" לבין ריצה מהירה לאופציה הבאה, הוא בעייתי.

יש כמות של שעות עפי המדריך. לא משנה כמה זמן בתקופה, משנה כמה שעות בפועל.
יוצא שתלוי כמה ביום יום אפשר להכניס

זה לוקח זמן, לכלה יותר. התקופה ממילא עמוסה. כדאי ליצור קשר ברגע שיודעים/ מחליטים רשמית, ע"מ לתאם.
חשוב גם להיות בראש נכון - הדרכה טובה חשובה לא פחות מטעימות,סידורי פרחים, איפור ועוד ועוד דברים.

הבדל בהלכות? הבסיס זהה. יש קצת הבדלים בין העדות או בין שיטות פסיקה (למשל בין 'שיטת הרב עובדיה' ל'שיטת הרב אליהו') - כדאי לוודא אם יודעים שההדרכה מתאימה ובעיקר שהמדריך של החתן והמדריכה של הכלה מלמדים אותה שיטה.

מזל טוב ובהצלחה

לוודא ששניכם לןמדים עפי אותה שיטת פסיקה ואם אפשר אפילו מצוך אותו ספר!!!
אם יש אפשרות למצוא זוג ששניהם מדריכים ושהבעל ידריך את החתן ואשתו את הכלה זה הכי כדאי!

צבאי זה שייך לצבא, לא?

חחח.. ממש אשמח למס'

למשפחה
תחפדו

יש להם דברים בדיוק בשבילכם

בס"ד

 

לא דומה תל אביב ליישוב נידח ביו"ש.

לזה תוסיפו משהו כמו 1500 להוצאות אחרות בחודש

ותדאגו שההכנסות יהיו לפחות 1000 יותר שתוכלו גם לחסוך

 

זה בהחלט אפשרי, בהצלחה

דירת קטנה
בעיר סביב 2500-3000+-( במרכז יקר ובצפון דרום פחות)
בישוב 1500-2000

ארנונה סביב 200-300 לחודש

חשמל 150-300 לחודש (תלוי בצריכה)

מים סביב 50-70 לחודש


אוכל ומוצרי סופר (נקיון וכו') לא אמור לעלות יותר מ1500 בחודש (יש כאלה שיכולים להסתדר גם ב500₪ )

וביגוד, זה כבר ממש תלוי במה אתם לובשים


כמובן שזה כלל אצבע
בפועל המחירים יכולים להיות שונים בתכלית
תמיד כדאי להשאיר במרווח הנשימה 20% יותר לבלתמים
בתקווה שלא יהיו החתמים ותצליחו לחסוך

רוב החיסכון של זוגות הוא בתקופה שלפני הילדים בדרך כלל
אחרי זה הרבה יותר קשה לחסוך
אלא אם כן בדיוק סיימתם לימודים ומתחילים סוף סוף לעבוד

והרבה יותר למי שנוסע על בסיס יומיומי

באמת עדיף להשאיר מעט יותר בצד
תכלס זה הרבה עניין של מזל

ניסיתי אחר כך לאפות תבנית אחת של חלות בתא ללא הפעלת התא התחתון. לא ראיתי שינוי. התנור על 220!! והחלות די קטנות ולא נראה שקבלו צבע עדייןס עברה כרבע שעה...

עם טורבו? גריל עליון+תחתון?

ממליצה לקרוא את העלון לצרכן פעם אחת.. לי זה ממש עזר להבין איך להשתמש בתנור..

לגבי התאים של התנור: מוזר, לי בחנות אמרו שבמצב רגיל אי אפשר להדליק שני תאים בו זמנית, אלא אם כן טכנאי יתקין שם משהו...

כי אולי לא התקינו לי את מה שצריך?

לנו יש אותו ואנחנו מרוצים ממנו.

באמת לא אמורים להפעיל את שני התאים ביחד אלא אם כן יש לכם בבית הרחבה לתלת פאזי, כלומר שמסופק יותר חשמל לבית.

אם אין לכם, אז בפשטות אפשר להגיד שאין מספיק חשמל לשני התאים כדי לפעול ביחד במלוא העוצמה שלהם.

ונשואות.

מישהו שאל פה על לקנות לאישתו הלבשה תחתונה
לא יודע עד כמה זה מתאים לפורום פתוח אבל זה כן מתאים למעורב.

אבל אני מבין שאני בדעת יחיד

תמיד הטענות שבפתוח גולשים גם ילדים ורווקים אז אין בעיה בפורום סגור של נשואים....

שצריכים להיות בפורום סגור, יש ממש רק מעטים ובינהם גם סתם טרולים
נראה לי שהפורום הזה משרת יפה את הזוגות שרוצים להתייעץ על מריבות/בעיות זוגיות/שמחות/קשיים וכו'...
על דברים אישיים ואינטימיים אפשר להתייעץ בפורום הסגור..
אני בכל אופן לא הייתי רוצה להיות בפורום סגור של גברים ונשים נשואים שרוב השיחות יהיו שם על חדר המיטות/הלבשה וקושיות אחרות מסוג זה
לי אישית נראה לא שייך..אבל זו רק דעתי

להצטרפות מוזמן לפנות אלי

לדעתי חשוב שאנשים ירגישו בנח להעלות שאלות
אבל גם יכבדו תגובות
אפשר לחלוק עליהם כמובן אבל האווירה הפכה כמעט עוינת

אבל עדיף לא "לשבור את הכלים" על זה.

 

תגיד לעצמך, שאתה יודע את רמת הנהיגה שלך ושאתה אדם בוגר ואחראי, זו דאגת שווא; ובשביל השלום, אתה מתעלם ועובר הלאה. לדעתי, הכי טוב.

אם הוא מוכן להסיע אתכם - בכלל צריך להעריך אותו.

אגב, יכול להיות שהביטוח רשום על שם אנשים מסויימים/ מעל גיל מסוים וכד'? זה מוזיל באופן משמעותי מאוד.

בס"ד

 

ובאופן כללי עדיף תמיד לנסות כמה שפחות להיפגע

ואמא שלי מפחדת שאנהג לה ברכב.
זכותה.
להיעלב זו בחירה שלי.

שהאוטו זה הבייבי שלהם. אז אל תיקח את זה אישית?

זה כולל הורים ואחים.
אין פה מה להעלב.
זה רכוש שלהם.
והם לא חייבים לתת לי.

בגיל שלו זול משמעותית לעשות ביטוח רק על בני הזוג

אם זה כך יהיה בזה מן הצדק

מעולם לא נתן או רק מאז שאתם נשואים... בכל אופן כמובן הוא לא חייב לתת אבל לגיטימי להרגיש לא בנוח עם זה. תמיד כדאי לדבר ולברר.

במיוחד אם הוא מביע נכונות להסעה, מה שלא מובן מאליו כלל.

צריך להגיע למשרד הרישוי עם הטסט של הרכב, רישיון רכב. וכנראה ת"ז.
א"א להשבית לתקופה קצרה מדי (חושבת אולי מחודש ומעלה).

זה לא מאריך את התוקף של הטסט, אלא מזכה כספית כשמגיעים לעשות את הטסט הבא. הזיכוי הוא יחסית למשך הזמן בו הרכב היה מושבת.

תוקף הטסט הנוכחי נותר כשהיה. בהתאם לכך יצטרכו / לא יצטרכו לחדש אותו כשמבטלים את ההקפאה.

אני לא יודע אם משפיע על הטסט.

 

אבל אם מקפיאים רשיון רכב, אז אכן תקופת הרישוי שלו ארוכה יותר.

 

זה אומר, שאם נניח הייתם גומרים את השנה של הרשיון בעוד חצי שנה, אז אם תקפיאו, תישאר לכם החצי שנה הזו, אחרי שתחדשו. זה יותר משמעותי מעלות של "טסט", שהיא שולית יחסית.

ביטוח אי אפשר להחזיר על אותו רכב (זה כנראה משהו חדש..)

כשהכנסתי רכב לתיקון ארוך.