שרשור חדש
בעלי מספר הכל לאמא שלו-פריקהשוקולדד ציפס

בזה הרגע הבנתי שבעלי מספר לאמא שלו הכל. הכל זה אומר התקלויות בעבודה, סיפורים קטנים מהחיים שלי, אין לי מושג- אולי גם על המריבות שלנו? אולי גם מה התכנונים שלנו לגבי ילדים?? האמת שאני בשוק והוא אומר לי בשיא התמימות 'מה זה נקרא אני מספר הכל לאמא שלי' (אולי עכשיו הוא מספר לה שהתעצבנתי על זה?) אני בהלם. נורא חשוב לי הפרטיות שלי/שלנו. כן אני יודעת שהוא קשור לאמא שלו ומעריץ שלה אני יודעת שהוא מאד סומך עליה ומדבר איתה הרבה בסדר אבל סליחה! לאמא שלי מעולם לא סיפרתי בכזו רמה של פרטים. הוא אפילו לא הבין מה הבעיה.

אמורים לצאת לשבת כייפית ואני ממש כועסת ואפילו לא יודעת איך להסביר לו את זה כי הוא לא הבין... וניפגש רק מאוחר הלילה.

מה עושים?

האמת היא שכללית מעצבן אותי האובססיה שלו לאמא שלו. היא הכי חכמה הכי בשלנית הכי מוצלחת. הלו, אני אשתך. 

שלא תבינו לא נכון- אני ביחסים טובים איתה אבל לא מקובל עלי הצורה הזו.

באמת תהיתי מאיפה היא יודעת כל מיני דברים שלא זכרתי שסיפרתי לה. (כן, אני משתפת אותה. אבל במה שמתאים לי!!)

הנושא עלה ביניכם?אליפ
מה בעלך אמר?
לאשוקולדד ציפס

עוד לא דברתי איתו

אני מנסה להרגע כדי לדבר  איתו

אבל לא מצליחה!

לא חייבים לדבר על זה היוםאמאשוני
זה ככה כבר תקופה מסויימת, מה יקרה אם השיחה תידחה בכמה ימים?
מניסיון, אם שניכם בקטע של לבנות את הזוגיות ולא לתת למריבות להשתלט עליכם- רק טוב יצא מזה.
תנסי לבוא הפוך על הפוך-
דווקא בגלל שאת כועסת כ"כ בנושא מסויים,
תנסי עד שבת לא לדבר על הנושא בכלל אלא להעצים את מה שטוב ומקרב בינכם. אולי תפתיעי אותו כשהוא חוזר עם שתיה חמה וכיבוד...
משהו שישבור את הקרח ביניכם.


זה לא אומר שלא תדברו על הנושא, תדברו, אבל לא מתוך כעס ועלבון אלא מתוך קרבה ורצון לפתור את הדברים ולא להתגושש.

לגבי הנושא עצמו, כמה שזה מעצבן לשמוע- קחי בחשבון שאנשים שונים באים מרקעים שונים ורגילים לנורמות שונות.
אין פה עניין של צודקת וטועה, יש פה עניין פער ספציפי ביניכם, והמטרה לראות איך מגשרים עליו.

ושוב תזכירי לעצמך שוב ושוב- יש לך בעל נפלא שאוהב אותך ואת אותו וכו' רק שיש בינכם פער מסויים בנושא מסויים, והמטרה היא לבנות ולא להרוס את מה שטוב ביניכם.

בהצלחה!
כרגיל יש יותר מה להגיד מזמן לכתובאליפ
בקצרה

בעקרון קשר עם אמא זה סימן טוב בפרט אם בעלך זוגי ומשפחתי

לרוב זה נובע מאחד משתי סיבות
או שבעלך רואה במשפחה מעין חמולה רחבה ולא יודע לשים גבולות
או שישנם נושאים בהם הוא חסר ביטחון ולכן הצורך בעצת אמא גובר על תחושת הסודיות היסודית של הבית.

כך או כך
מה שהיה פחות חשוב, החשוב הוא לדבר על התופעה

הוא צריך תחילה להבין מה את מרגישה ולחימה ץ ולמה זה ככ מציק לך.
דברי באריכות, בכדי שהוא יבין שזה רציני, אבל מבלי לתקוף.
בשלב השני אתם צריכים להגדיר ביחד אילו גבולות לא חוצים. קחי בחשבון שיהיו טעויות, זה לוקח זמן אבל זה אפשרי.

שבש
תתפסי אותו לשיחה כבדרך אגבגלעד1976
ותגידי לו שיצא לך במקרה לשמוע שהוא מספר לאמא שלו משהו אישי עליך, ושיש דברים שאת מעדיפה שלא יצאו מבין כותלי הבית שלכם.
סתם פתאום חשבתי על זהלב אוהב

תחשבי אם את היית האמא הזאת, שהילד שלה מעריץ אותה, אוהב אותה, ורוצה לספר לה הכל.

מה היית מצפה מהבן שלך? או סתם מה היית חושבת אם אשתו של הבן שלך חושבת עלייך ככה. 

 

וזה לא שאני לא מסכימה איתך. אני באמת חושבת שעניינים של הזוג צריכים להשאר של הזוג. אבל זה פשוט נשמע קצת מעבר לזה. כאילו לספר סיפורים רנדומלים מחיי היום יום אני חושבת שזה דווקא חמוד.. בתור אמא אני חושבת שהייתי שמחה לשמוע מהבן שלי.

 

 

נכון מה שאת אומרת. אבל כתובכלה נאה
'על כן יעזוב את אביו ואמו ודבק באישתו'
הוא צריך לדעת להפריד בן דברים אישיים שמפריעים לה. ולכבד את זה.
מצד שני לא יפה להרחיק בן מאמא שלו.

ולפותחת מה בעיה שישבח את האוכל של אמא שלו ?
אוכל שגדל עליו.
ואמא שלו יש לה ניסיון בבישול אז למה לא?
תראי את זה בתור הכרת טובה.
שיהיו לך ילדים גם תירצי שישבחו אותך על האוכל. לא?

ניראה לי שבמשך הזמן הקשר קצת יורד.
הוא קיבל הדרכת חתנים ?
מדברים על הרגישות של האישה בנושא.
תני לו דוגמה הפוכהדואה

למשל תארי לו שאת הולכת לחברה שלך

ומספרת לה דברים מאד אישיים עליו

דברים שאיש מלבדך לא יודע.

הוא ירגיש מאד לא נעים עם זה

וסביר שהמסר שלך יובן

לא בטוח שהוא יביןהסטורי
מסתבר שגם הוא לא יספר לחבר, כמו שהיא לא תספר לחברה. אבל מבחינתו, אמא זה משהו אחר והיא יכולה לדעת הכל.

כמובן שזו טעות. סודות של בני זוג הם רק שלהם ואם ממש מוכרחים להתייעץ, לא עושים זאת עם מישהו מעורב רגשית כגון בן משפחה.
טוענים שאחוזים גבוהים מאודבסדר גמור
מהסיבות לגירושין הינם ההורים
זה תסביך ידוע ומוכר
וואי, מה זה לא מסכימה! זה לא ההורים אלא איך מתמודדיםוואוו

איתם! בסופו של דבר הזוג וההתנהלות שלו מכריעים את הכף להצלחה או לכשלון

אבל זו לא דעתיבסדר גמור
חוץ מזה שלא מתגרשים מהדבר עצמו בדכ אלא מההתמודדות איתו.
וואי.. כמה עצותבעזרת ה
צריך להפריד בין שני הדברים שכתבת:
1.הגנה על פרטיותך 2. הערצה כללית לאימו

חשוב שכשאת משוחחת איתו על הפרטיות שלך לא יכנסו הרגשות הטעונים שלך לגביי הערצתו אליה, כי אלו 2 דברים שונים. האם את אדם דיסקרטי בכללי? או שיכול להיות שהעניין הוא *לא* הפרטיות שלך אלא שקשה לך הקשר שלו איתה? חשוב שתדברי איתו על כך שחשובה לך הפרטיות, בלי נגיעות אישיות כלפיה ספציפית, כי אז הוא ירגיש שאת אנטי אליה והוא יחסם. בנוסף, תשקפי לו מצב הפוך- אם את היית מספרת לאמא שלך כך וכך (תני לו דוגמא של משו שאת יודעת שחשוב לו לשמור לעצמו, לשם המחשת הרגשות שלך).

2. מבחינת ההערצה, קודם כל זאת תופעה ידועה ולא פשוטה לעיתים עבור האישה. ראשית חשוב שתדעי כשגבר בקשר טוב עם אמא שלו זה בדכ סימן טוב לאדם מכבד, משפחתי. ברור לי שאת רוצה לדעת שאת הכי בשלנית, והכי חכמה.. וקשה לך לשמוע הערצה לאישה אחרת.. אבל!! האהבה שלו לאמא שלו לא קשורה לאהבה אלייך, תעשי הפרדה.. מובן שזה קשה. רגש לאמא ורגש לאישה- אלו רגשות שונים ולא סותרים.. את הכי הכי כאישה והיא הכי הכי כאמא.
כמה זמן אתם נשואים? מאמינה שלאט, לאט הוא ישחרר את חבל הטבור..
ובאופן כללי-בעזרת ה
ככל שתכבדי, תאהבי, תעריכי אותה.. ולא תראי לו קושי מול הקשר שלהם בצורה טעונה רגשית.. אלא בצורה נעימה ונקיה - כך הוא יוכל להכיל. ברגע שהוא ירגיש אפילו קצת שאת טעונה עליה/על הקשר שלו איתה- הוא לא יהיה פנוי להקשיב.
צריך להפריד ביןרק שאלה לי
זה שאת לא רוצה שיספר לאמא שלך דברים מסוימים לבין זה שאת משווה למה את מספרת לאמא שלך.
אל תשווי בין מה את מספרת לאמא שלך לבין מה בכלך מספר לאמא שלו, כל אחד והיחסים שלו עם ההורים שלו.
זה שיש דברים שאת לא רוצה שיספר לאמא שלו- לגיטימי, מותר לך. הפתרון היחיד- לדבר! כל פעם שבעלי ואני רבים אנחנו מבינים שזה היה יכול להימנע אם התקשורת בינינו הייתה יותר טובה. לדבר על הכל זה הדבר הכי בסיסי והכי גדול בזוגיות. לא להתפרת ברגע שמשהו קורה, אלא להרגע קצת ואחרי זה לדבר ולהסביר מה הבעיה.
הרבה הצלחה!
תודה לכל העצותשוקולדד ציפסאחרונה

האמת בעיקר עזרתם לי להרגע...

אז כן , דברנו.

א' הבנתי שקשה לי קצת הענין שלו עם אמא שלו (אפילו שגם אני מעריכה אותה, כבן אדם כאמא וכחמות)

ב' הבנתי גם שאנשים הם שונים במידת הפרטיות שלהם. לא, לא אכפת לו בכלל שאספר עליו דברים לחברים/ משפחה.

וג' והכי חשוב- נרגעתי והתפייסנו.. שבת היתה קשה אבל החג היה מושלם!

תודה רבה!

הבעיה בי?נשואה-טריה-
לפעמים בעלי אומר/חופר לי על משהו שאני עושה שהוא בעייתי.המשהו הזה קשה לי אז לרוב אני לא שומעת לו.
כשמישהו אחר אומר את זה אז אני יותר לוקחת את זה ברצינות.
זה קורה רק אצלי?
ככה בעלי טוען שאני עושה וזה ממש מחרפן אותו
אשמח לשמוע אם זה רק אצלי
לא אמור להיות ההיפך? לכאורה הבעיה אצלךבסדר גמור
בעלך אמור להיות האדם שהכי דואג לך בעולם- החצי הראשון שלך.
למה לא להקשיב? את חושבת שיש לכם בעית תקשורת?
אולי זה בעיות תקשורת..נשואה-טריה-
אם זה באמת המצב - כן!הסטורי
כלומר, לא בטוח שכל טענה/בקשה של בעלך נכונה.

אבל, אם זה באמת משהו, שאם מישהו אחר היה מבקש היית עושה ורק כשזה בעלך - את לא עושה, זה באמת מעיד שאת 'עושה לו דווקא' וזה אכן בעיה.
אני באמת מנסה לחשובנשואה-טריה-
ולא מצליחה להגיע לנקודה...ממש ממש לא בקטע לעשות לו דווקא...
לא מבינה למה🙇‍♀️
אני יודע למהדי שרוט
יש לנו בני האדם נטיה ללא להקשיב למי שאנחנו תופסים כמובן מאליו.

שימי לב שזה קורה בכל שלב בחיים.
כשאנחנו ילדים/נערים ההורים שלנו אומרים לנו א' ואותנו זה מעצבן נורא. מכירה את זה? ואז בא מישהו חיצוני ואומר אותו דבר ופתאום זה מחלחל לנו.

גם כשאנחנו נשואים, בגלל שאני כל כך רגילים לבן/בת זוג שלנו שכשהוא או היא אומרים משהו אז זה נכנס לנו מאוזן אחת ויוצא מהשניה. אבל פתאום כשמישהו מבחוץ אומר לנו את אותו דבר אנחנו פתאום נלחצים/מתעוררים ולוקחים את זה לתשומת ליבנו.

זה קורה כי הגורם החיצוני אנחנו יותר רוצים להרשים אותו או לא נעים לנו שאותו גורם ידע עלינו XYZ בניגוד לבן בת זוג שאנחנו כבר רגילים אליו אז זה פחות מעניין אותנו.
נכון כנראה..נשואה-טריה-
תודה על התגובה המושקעת,יש לציין...
עצוב אבל כנראה שזה כך....🤦‍♀️
בכיף...די שרוט
זה לא חייב להיות כל כך עצוב אם תהיה לנו קצת ענווה וכן נתחיל לשמוע למי שאנחנו רגילים אליו.

פשוט להקשיב. לשמוע. לא חייב להסכים. אבל לפחות להקשיב. אפשר ללמוד על עצמנו המון ככה.
זה אצל כל הזוגות לדעתי..אני123
יותר קל לנו לשמוע ממישהו מבחוץ...
גם זוגותדי שרוט
וגם אצל הילדים וההורים שלהם
נכוןאני123
לא אצל כולםהסטוריאחרונה
וגם אם זה אכן יותר קל, צריך לעבוד על זה. לא להפוך את החולשה לאידיאולוגיה.
עזרה דחופה!!!חסויה111

בס"ד

בת 23, נשואה מזה 4 שנים ב"ה, אמא לשלושה ב"ה.

בעלי החבר הכי טוב שלי.
הוא עושה בשביל הכל הכל הכל, עוזר, מפנק, מחמיא- נותן לי את התחושה שאני הכי מדהימה שיש!
ממש לא מזמן, לפני כמה ימים, הייתי בשיא של האושר שלי ב"ה. לא קרה שום דבר יוצא דופן..
פשוט הערכתי בטירוף את החיים המושלמים שלי והרגשתי שהכל מושלם מכל הבחינות ב"ה בחיים שלי.
יש לי נטייה מסוימת להרוס כל דבר טוב לצערי. לחשוב הרבה ולחפש מה לא בסדר. עם בעלי מעולם לא מצאתי שום דבר כזה.. גם המינוסים שלו כביכול, בעיני פלוסים.. אני באמת אוהבת אותו..
עד לפני יומיים הרגשתי שאנחנו כמו זוג שהכיר לפני יומיים.. האש, הפרפרים- הכל עדיין שם ב"ה.. כן- למרות הילדים ב"ה והכל- האהבה והזוגיות הייתה בשיא הפריחה ב"ה..
אתמול מצאתי את עצמי, בפעם הראשונה בחיי, מסתכלת על זוג אחר וקצת מקנאה.. מקנאה בתורה שלו.. שאשתו זוכה ב"ה לשלוח אותו ללמוד ובעלי- האדם הכי גומל חסדים ד"א, וממן כמה תלמידי חכמים ב"ה, בקושי לומד ובעיקר עובד.. כל היום וכל הלילה.. אפילו עכשיו, הוא נסע לעבודה, כי יש לחץ לקראת סוכות.. זה עסק של המשפחה ואין לו יותר מידי ברירות.. הוא חייב להיות שם ב200%...

זה התחיל סתם בלנסות לשכנע את עצמי שבעלי בסדר, הסכם יששכר וזבולון וכל זה.. ואז מצאתי את עצמי מסתכלת על התלמיד החכם הזה עוד.. על הדרך ארץ, על הביישנות- ופתאום זה מצא חן בעיני.. בעלי קצת חסר טקט לפעמים, משדר הרבה ביטחון עצמי (למרות שבפנים הוא מאוד רגיש..), קצת מלגלג עליי בצחוק, מבטל את דעתי הרבה פעמים וחושב שהוא תמיד צודק.. אני אוהבת גם את זה! חח הוא מצחיק אותי סה"כ והכל בהומור ב"ה.. אבל פתאום לראות אדם כזה עדין, שאפילו לא מדבר איתי.. פתאום משפט אחד שהוא מוציא מהפה מרתק.. מצאתי את עצמי חושבת עליו..

מרגישה כ"כ בוגדנית ומגעילה!! הרי אני כ"כ אוהבת את בעלי!! ופתאום, בשניה, הרגשתי איך הפרפרים כלפי בעלי נעלמים.. פתאום אני מרגישה כבויה.. אני מנסה איכשהו לראות בו את הטוב. אבל את הטוב אני יודעת בשכל כבר וזה לא עוזר לי.. איך מחברים את זה חזרה לרגש? איך יכול להיות שתוך שבוע מגיעים ממצב של תחושה שאין מאוהבת ממני, ניצוצות ופרפרים למצב שאני בכלל כותבת את הדברים האלה??!!! מרגישה שמהמקום הגבוה ביותר אפשר רק לרדת וזה מלחיץ אותי.. אני רוצה להדליק את עצמי רגשית מחדש..
בבקשה תעזרו לי...
 

אין לי ניסיון בזה אבל...מיכל318
הכיי כיף בעל עם בטחון עצמיי!! זה אחד הדברים...!
וחוסר טאקט זה גם כיף.
אני גם ירצה בעזרת ה' משהו כזה...
העיקר שתשמחי, שתהיי גאה בו,
את לא בוגדנית ולא מגעילה, זה קורה להרבה אנשים הקינאה הזאת...
אין לי עצות. רק כתבתי מה שחשבתי.זהו.
המון המון בהצלחה!!!!!!!!
....חסויה111

תודה על התגובה! ברור לי שזכיתי בדבר הכי מושלם בשבילי ב"ה!!
הבעיה שזה פתאום כיבה אצלי משהו.. אולי התחושה הזאת שסוג של "בגדתי" ח"ו במחשבה.. הרי לא הייתי רוצה שח"ו בעלי ישווה אותי לאישה אחרת ויגיע למצב שזה גורם לו לחשוב עליה ח"ו..
אני מרגישה כ"כ רע עם עצמי.. ועצם זה שזה עלה לי לראש- זה כאילו כיבה לי את הרגש וההתלהבות..
אבל עזבו סיבות.. איך אני ממתאהבת מחדש? מהרגש! לא רק לדעת בשכל כמה שהוא  מושלם, להרגיש את זה שוב בלב.. להעריץ אותו שוב..

זה יעבוראליפ
ולפעמים יחזור
ויציק קצת
ברור שבחרת את הכי מתאים עבורך
ברור שה' זיווג לך את הבחירה הכי מתאימה
כל התיאורים שהעלית תומכים בזה

אף אחד לא מושלם
אף אחד לא משלים אותנו לגמרי באופן צפוי
יש דברים שלומדים אם השנים לגלות שבאמת התאימו לנו
) בטוח לדוגמא שמתאים לך תפקיד אשת תלמיד חכם? זו מסירות נפש וירידה ברמת החיים. לא מתאים לכולם)
הרבה פעמים תפגשי סיטואציה בודדה מתוך מכלול שיאיר לך על וויתור כלשהו בחייך. יש ויתורים. ועדיין השלימות שלכם היא למעלה מן הוויתורים.

חג שמח
כנראה הגעת לזה שאת מבינה שבעלך לא מושלם .עדן ירושלים
לא נורא.
תחשבי על זה שאת לא באמת מכירה את הלומד תורה הזה
אין לך מושג מה קורה אצלו בבית כשהוא לבד עם אשתו
ויש תכונות אצלו שלא היית מסתדרת איתם
וגם אם כן יש לך בעל וזהו. לא חושבים על אנשים אחרים כשאתה נשוי.
הגיע הרגע להתאהב בבעלך למרות שהוא לא מושלם
איזה כיף זה שבעלך נותן לך תחושה שאת הכי מדהימה בעולם. אין הרבה בעלים כאלה. תשמחי.
לכי תדעי.. אולי אשתו של השני חושבת אותו הדבר עלייך
חכם היצר הרע הזה....ד.

איזה פטנט.. בשם התורה, להסית נגד התורה.

 

כלומר, בשם זה שההוא ת"ח ועדין, להסית לחשוב עליו ולא על בעלך.....

 

 

אם התורה מוצאת חן בעינייך, אז היא הרי אומרת לך שזה שקר. אם אינה מוצאת חן, אז ממילא מה הערך בת"ח?...

 

הקיצור, תתאפסי. לכל אחד יש את מה שמתאים לו. אם היית נשואה לאדם כמו ההוא, מן הסתם שהיית אומרת לעצמך, נכון שהוא ת"ח ועדין - אבל ההוא כזה חברהמ'ן... מצאתי את עצמי פתאום חושבת עליו..

 

תעשי תשובה. תבקשי סליחה מה' שנלכדת במלכודת השקופה הזו. כמובן לבעלך אל תגידי דבר, חבל שיצטער בגלל שטות שלך.

 

ואל תחשבי על  "להדליק את עצמי מחדש"... זו אמורה להיות רק תוצאה. זה גם מה שהטעה אותך עם ההוא. מה שתפס אותך זה לא באמת שהוא ת"ח - אלא סוג ה"ריגוש" שהיה לך מזה. זו הבעיה. הסתכלויות של ריגוש. פעם יכולות להיתפס במשהו חיצוני, פעם במשהו כאילו "ערכי". הצד השווה, הרגשה חדשה ש"אולי".... ואם היה כזה.

 

יש נשמות של לימוד תורה. יש נשמות של גמ"ח. יש של  תפילה. כך כותב הנצי"ב מוולוז'ין. לכל אחד יש תפקידו ועניינו. יש חן  בביישנות, יש חן בספונטניות. כל אחד כעניינו. אבל העשיר, שמח בחלקו. מי שלא - בכל מקום שיהיה, יחפש מה יש אצל השני.

 

על כן, תחזרי פשוט להסתכל על הטוב שבבעלך. אפס השוואה. תשמחי (מאד) בחלקך. זהו.

ה"הידלקות" כבר תבוא מעצמה. אבל הפעם זה לא יהיה רק מחשיבה על עצמך, כמה נעים להרגיש כך - אלא מהערצה אמיתית אליו. זה גם יגרום להחזיר לו טוב כמו שמגיע לו. מה שאת  מתארת לגביו, זה לא משהו שקונים  בשוק בקלות... לפעמים גם לא אצל כאלה שנראים יותר ת"ח.

אני חושבת שמטבע היותנו בני אדם,אנחנו לא מושלמים אלא משתלמיםוואוו

ומשתדלים לעבוד על מידותינו, וכן קורה לצערנו,לפעמים, שעורכים השוואות, 

תנסי להפוך את זה ל"קנאת סופרים-תרבה חוכמה"- אם זה גרם לך להרגיש חוסר בלימוד תורה של בעלך- זה דבר טוב ומראה על אהבתך את התורה! השאלה אם יש מה לעשות עם זה מולו, לראות אם שייך לדבר על זה ואיך יגיב. יש בעלים שיהיו מספיק ענווים וישתפו פעולה וישתפו בכלל מה דעתם בעניין ומה שאיפותיהם וירצו שהאישה תעודד אותם ללכת ללמוד (ובימינו , גם מי שקשה לו פיזית לצאת ללמוד, יכול לשמוע שיעור באינטרנט, בבית או בנסיעה..)

ויש בעלים שירגישו שהאישה מנג'זת וחודרת לתחום לא לה, לכאורה..

 

בכל אופן- תפילה מעומק הלב לבורא עולם בוודאי תועיל.

ואני מדברת איתך מניסיון, אני נשואה כבר למעלה מעשור ב"ה, חלמתי על תלמיד חכם אך בסוף התחתנתי עם "איש מעשה" כהגדרתו, שמשתדל לקבוע עיתים לתורה, ואנחנו בתקופה שאני מאוד מנסה (בתמיכתו ובהסכמתו) לדחוף ולעודד לעוד.....ומתפללת על זה המון...זה לא פשוט.. בטח שלא בימינו, שאנו כל כך מוסחי דעת...להתרכז וללמוד..אם תרצי להמשיך בפרטי, מוזמנת..אני ממש בסוגיה הזאת ..

נשמה!שרה'לה92אחרונה
קודם כל זכית ממש! איזה כיף לקרוא את התיאור שלך על בעלך. מרגש ממש!
זה דברים שקורים, לא אומרת שזה בסדר אבל זה טבעי. תנסי פחות להסתכל החוצה, כמה שזה קשה ואנחנו בני אדם ותמיד עושים השוואות..
תגידי לעצמך - אולי הוא ביישן ובעל תורה אבל בטח יש לו חסרונות והוא לא מושלם. בעלי מדהים וזכיתי בו!
בעז'ה האש תחזור...
המלצה ללהקה וצלם/ת לחתונה?בנגקוק

סגנון 'נשמתי' בחופה, עם זמר בריקודים

חיליק פרנקריבוזום
למרות שהוא ממליץ ללא זמר, יש את האופציה של זמר - עקיבא תורג'מן. לפחות כך היה לפני שנתיים. היו אצלינו (בלי זמר) והיה מעולה.
צלם - אצלינו היה הלל לדרמן מפתח תקווה. מרוצים מהיחס והאיכות והוא ממש לא יקר.
לנו היה את ממעמקים והיה ממש מעולה ןמקפיץ בטירוף.עדן ירושלים
והיה לנו את הצלם דניאל מליחי שהיא ממש נחמד ומקצועי. אני ממש אהבתי את התמונות.
והוא ממש נוח. בקיצור היה ממש טוב.
ממליצה על 'מקום בלב'מלאג
להקה מדהימה שעושה המון המון שמח!
^^^^ מצטרפת. היו אצלנו והיה מדהים!ענבל
להקת נשמחהחג'דומט

עשו אצלנו עבודה מושלמת.

לא צריך לומר, פשוט עושים הכל לבד. מבררים את הסגנון שלך ומתאימים את המוזיקה על פי זה, מלבד זה שאפשר לבחור לבד שירים. הם מסודרים ומנוסים מאד. מבחינה מוזיקלית הם מעולים, גם המחיר בהתאם.

 

בהצלחה!

ענבי הגפן של נועםערנוש
יודעים לעשות הכל
תודה לכם! יש המלצה לצלמים?בנגקוק


אני נתתי בתוך ההודעה שליעדן ירושלים
דובי ריין!!את פניך אבקש
מייפל- אלרואי וורצמן
יוני לאופר
מאיר לביא
פוטוגני חיים בוכריס
דניאל מליחי
אחותי התחתנה לפני 3 חודשיםמלאג
והצלם היה אלרואי וורצמן- מייפל. הם היו מאוד מרוצים
עדי פסדר, דובי ריין, יוחאי סמט, יוני לאופרכמעין הנובע
צלמים:אנננ

קובי אמסלם4973030 054

 

הצלם הכי טוב שפגשתי

שי שחר - צלם מעולה!אביגיל.
מקצועי מאוד, נעים, מוכשר.
נהנינו איתן מאוד בחתונה שלנו (החודש)
לב טהור - להקהconet
מה עם להקת שיר חדש? מישהו כאן יכול לתת חוות דעת מנסיון?בנגקוק


היו אצלנורסיס אמונה
לפני 6 שנים.. היינו מרוצים
צלם:ענבל
בס"ד

טוב רואי- יצירה בצילום
קוראים לו עודד בן משה
צלם מדהים, נחמד, לא מורגש בכלל ובכל זאת מצלם איכשהו 😅
באמת שהייתה לנו חוויה נהדרת איתו.
שאלה קצת קשה ואולי כואבתאסתר יוסף
אני יודעת שלחלק זה יהיה קשה כי אולי לא נשואים/אין ילדים אבל בכל זאת..

מה עדיף..?

להיות מספר שנים בצער בלי ילדים, אך השלום בית מושלם
יש אהבה גדולה ומתגברים על הצער

או להיות עם מספר ילדים אבל אין שלום בית, הכל הרוס , והמצב ממש גרוע

זה אולי קצת קיצוני אבל באמת שואלת כדי להבין מה יותר טוב..
מחילה, אבל מה זה משנה מה עדיף? יש צדדים לכאן ולכאןוואוו
השאלה היא האם אפשר לעזור במשהו?
יש צדדים לכאן ולכאן.. אפשר לעזור?וואוו
עדיף להתייעץ עם רב בנושאאופטימיתת
לעניות דעתי כל אחד בפורום יענה ממקומו האישי ולא תקבלי תשובה שמתאימה עבורך
מה רב יעזור?מנסה להתחזק
אוהו יעזור הרבהאופטימיתת
יוכל לבדוק את הסיבה שלמרות הצער בוחרים שלא להביא ילדים, איך זה משפיע על השלום בית ומה עומד מאחורי זה..
לא ברור על השאלה של הפותחת היא היפותטית או אמיתית אז קשה לענות בדרך שנכונה עבורה.
תלמיד חכם שמכיר את הזוג צריך לדעת לכוון אותם וגם אם לא יהיו ילדים בשלב הראשון לפחות זה יהיה בהיתר ועם תכלית ולא סתם כי זה עלול לפגוע בשלום בית
בשניהם היתי מנסה לטפל וליראות מה אפשר לעשותכלה נאה
האם מדובר על אותו/ה בעל/אישה?די שרוט
איך יתכן להיות עם אותו אדם וקוטביות כזאת בשאלה האם יש או אין ילדים?

לדעתי אם האדם מתנה את האושר של בן הזוג שלו בהבאת ילדים, לא ראוי להיות בן זוג. בין אם גבר ובין אם אישה.
בהיות שהדברים אינם תלויים אחד בשני -ד.

כלומר, אם חיים מספר שנים בלי ילדים, זה לא גורם ליותר שלום בית - 

 

וכן להיפך,

 

הרי שלשאלה אין משמעות אמיתית, אלא סתם בבחינת "מה יותר גרוע".... מה זה משנה.

 

 

זה כמו לשאול, להבדיל, על כל שני דברים אחרים שאין כל קשר הכרחי ביניהם.

מה את מתכוונת להיות בצער בלי ילדים?סיה
הכוונה זה למנוע הבאת ילדים אחרי שכבר יש ילדים
או הכונה שלא יכולים להביא רפואית ילדים
שניהם מצבים לא אידיאלייםאמא ל6 מקסימים
זה כמו לשאול: מה עדיף להיות עיוור או חירש?
אלה לא מצבים רצויים!
ניראה לי שאת מתכונת לשאול כך. יש לך ילדיםכלה נאה
ואיך להיות בלי הבעל. כאילו מה עדיף שהיה לך
שלום בית בלי ילדים או ילדים ואין שלןם בית ?
הבנתי אותך נכון ?

אם כן כלום לא עדיף. עדיף להתיעץ ולראות מה אפשר לעשות. ואם יש תקוה שיהיה שלום בית.
וברור שלא לשבת לסבול ולהתנחם בילדים.
בעיניירסיס אמונה
כשיש שלמות אישית אז זה האידיאל.למי שיותר חשוב ילדים- עדיף מצב 2 וחמי שיותר חשובה זוגיות עדיף מצב 1. וזה נטייה אישית של כל אחד, אין תשובה נכונה או לא..
זו שאלה מעשית?אנננ

מי אמר שאין אפשרות לגם ילדים וגם שלום בית?

שלום בית. ילדים אפשר לאמץבסדר גמור
ילדים זה לא חתוליםדי שרוט
לא כזה פשוט לאמץ.
זה תהליך ארוך ומייגע שגם עולה לא מעט כסף.

בודקים המון דברים לפני בין השאר יכולות כלכליות ומסוגלות הורית.

אם יראו שמצב הנישואין קוטבי כל כך הם עשויים גם לא לאשר אימוץ.
בעיה צריך לטפל בשורשמושיקו

ולא לקחת את המצב כתירוץ.

 

 

אחרי מה שנכתב מקודם,ד.אחרונה

[ובאמת אין כל קשר בין שני הצדדים שהזכרת. זה לא תלוי האחד בשני]

 

אני מניח שבשאלה הזו יש פריקת תסכול.

 

או שלך - או של מישהי שאת מכירה.

 

אז אני מציע, לא להעמיד את השאלה כך. כלומר, טוב.. יש לי כמה ילדים, אבל היה עדיף בלי ילדים ושלום בית נורמלי....

 

זה פשוט לא קשור. עדיף גם וגם. ואף אחד מהם אינו גורם את השני.

 

 

אשר על כן, אם יש בעיה בשלום בית, אבל יש ילדים - צריך לשמוח בטוב שיש - שזה הילדים, ולחשוב איך לפתור את הבעיה השניה. לחשוב בקור רוח, לא בכיון הלא יעיל של "היה כבר יותר טוב"....

 

ואז לראות. אולי בין שני בני הזוג. אולי ייעוץ. וכד'.

איך מדובבים בעל לשתף?shanti
בעלי ואני נשואים כבר כמעט שנתיים.
ובעלי טיפוס כזה שלא משתף כמעט בכלל.
לפעמים אני חושבת לעצמי אם ישאלו אותי עד כמה אני מכירה את בעלי התשובה שלי תהייה שלא ממש.
אני רוצה או יותר נכון צריכה את השיתוף ההדדי בנינו
בעיני זה מראה על זוגיות בריאה.
אבל מצד שני אני לא רוצה להשמע לו כמו אחת שרוצה לדעת הכול.. ובאמת זה לא מקטע כזה.
אני רק רוצה שנדע לשתף אחד את השני בחוויות שלנו ובהרגשות שלנו ובכעסים שלנו..
כיצד אפשר בחוכמה לעשות את זה?
מה עם לשאול שאלות ספציפיות?binbin
"אז איך היה לך היום?"
"מה שתף, דבר.. היה משהו חדש? איך הלך בעבודה?"
"מה אתה אוהב?/שונא?.. אני למשל..כך וכך"
אחרי שתשתפי בעצמך תתענייני, ואם הוא זורק מילה שתיים גם טוב, לאט לאט לומדים לפתח שיחה ודיאלוג.. זה לפעמים סתם עניין של להתאמן
תסבירי לו את חשיבות העניין ותעבדי איתו באופן מדורג שטתי.בסדר גמור

מיותר לומר שתקדישו לכך זמן קבוע כל שבוע.

עוקבת.שרה'לה92
לספר בקטנה דברים שקרו לךפאז
כלומר לא לשקוע לנאום שהוא רק יהנהן בו
אלא דברים קלילים
היום התבאסתי בעבודה כשזאת וזאת אמרה לי ככה
ממש התרגשתי לראות את ההיא וההיא כי...
לשתף בדברים רקטנים שקורים
הרבה פעמים זה יכול להזכיר לו גם דברים שקרו לו וגם לפתח סמול טוק
וגם מאפשר ללמוד לשתף גם בחויות קטנות תול כדי החיים... גם בלי לפתוח עליהן ישיבה
מעולהאות והדר
היינו פעם אצל מנחת הורים ולמדה אותנו שזו בדיוק הדרך לגרום גם לילדים לשתף וזה עובד...
מנסיון , זה לא עוזר..לב אוהב

אם לא מלמדים לשתף ולשאול את השאלות הנכונות, 

את יכולה לשתף את כל חייך , אבל הצד השני יהיה בעמדת מאזין (שהאמת זה גם ייתרון עצום..)

יש כאלה שהם פשוט מאוד טובים בלהקשיב ויתרגלו לזה במשך חייהם (ומן הסתם, גם מצד האופי שלהם)

ופשוט לא רגילים לשתף.

בדיוק כמו שלבחורה שרגילה לשתף יהיה מוזר לשמור בבטן.. 

 

צריך לדעת לשאול את השאלות שפותחות שיחה ומביאות משוב

ונותנות מידע מפורט ולא שאלה כללית.

 

@shanti אם היה לי כח , הייתי רושמת דוג' לשאלות.. 

זה מאד משתנה בין אדם לאדם...פאז
יש כאלה ששאלות סוגרות אותם והם מרגישים בראיון ושמחטטים בחייהם ופולשים אליהם..
כך שיש שזה מה שיעזור להם, ויש שלא ויש שגם וגם...
בכל מקרה אני כותבת מה שאני מכירה שעזר במקרים מסויימים, ואת כמובן מוזמנת גם לכתוב מנסיונך
מסכימה לב אוהב

פשוט היה לי ניסיון בתור אחת ששיתפה מלא בקשר וקיבלה פחות וכמעט כלום שיתוף במקביל.. 

והיה צריך שאלות יצירתיות כדי להוציא מידע ...

 

הבדל מצוי בין גברים לנשיםק"ש
כדאי לדעת את זה. כמובן שלא כל הגברים לא משתפים, כמו שלא כל הנשים משתפות ויש מינוני אמצע.
אבל בגדול - הדרך של אשה להרגיש בקשר היא לשתף, ממילא יש לה צורך לספר לפעמים בפרוטרוט, עד הפרט האחרון כולל כל הרגשות והמחשבות שעלו. מדריך חתנים שהכרתי, מסביר לחתן, שאמנם אתה ענית על שלומך בדקה, אבל אצל אשתך, זה שהיא עונה בשעה, זה ממש בצמצום רב...
משחק אם שייך, אולי "פתאקים" מי שמכירפעם הייתי עוגי

לייצר לו את החוויה החווייתית הזאת של לפתוח ולשתף

 

שילמד להיות בטוח עם זה 

ואולי אפילו ליהנות חלילה

 

המון בהצלחה!

 

מה המשחק?ארלט


כדאי לחפש בדברי שירפעם הייתי עוגי
זה משחק קלפים עם הגדים/שאלות?ארלט


אשתדל לענות מאוחר יותרהעני ממעש
אני חושבת שצריך הרבה סבלנותלמה לא123

תחפרי בקטנה,תשאלי מידי פעם,תתענייני

ועם הזמן זה יבוא

אפשר לפתוח את הנושאהדוכס מירוסלב

מכיר קשר שהמצב היה בו הפוך, דיברו על זה, הרבה (הגבר קצת התחרפן מהאטימות).

זה לקח די הרבה זמן (אולי שנה?) אבל בסוף זה נפתח והתקשורת שלהם נהיה פתוחה לגמרי (אולי מדי)

הייתי מנסה לצאת איתו לטיול,חוויה משותפתכבר אמא
לנסות לפתוח דברים כשנהנים יחד..תעשי איתו משהו שהוא אוהב... פעם עניתי על סקר כזה וישר הבאתי גם לבעלי לענות.. אולי תחפשי משחק מסויים עם שאלות..
בהצלחה !! וכמובן להסביר לו כמה זה חשוב לך שתתחברו עוד יותר
נקודה קטנה, לא תוכנית עבודה:ע מ
לדאוג שיהיה לו כיף וממלא לשתף אותך.
כל פעםסתם איזה מישו1
כל פעם שהוא אומר אני "חושב" כך וכך תדמייני כאילו הוא אמר אני "מרגיש" כך וכך
התדר של השדרדואהאחרונה

מה שחשוב הוא מאיזה מקום את שואלת

האם ממקום של התעניינות

או ממקום של חפרנות

מי שמולך קורא גם את שפת הגוף שלך

את טון הדיבור והאווירה שאת משדרת

אם ההתעניינות כנה 

בדרך כלל התגובה תהיה חיובית

אשמח לעזרהאשמח להכוונה
שלום

מחפשת מטפלת אישית וזוגית בירושלים.

ב''ה יש בי הרבה כוחות ויכולות טובים, אני מרגישה שעקב חוסר ביטחון עצמי ואמונה בעצמי, אני לא מממשת אותם כראוי.

בנוסף לכך, הזוגיות שלי לא כ''כ במצב טוב.

אשמח להמלצות למטפלת שאעשה סדר פנימי אצלי ואח''כ או במקביל גם לטפל בזוגיות שלי.

קריטריונים למטפלת: מקצועית, תורנית, לבבית וחמה (מאוד חשוב לי!!!), כספית: עד 250 ש''ח.

תודה רבה!
הייתי פונה לתורת הנפש של הרב גינזבורגאליפ
בכל הקשור לכוחות ולמבנה הנפש הם מעולים
חדוה וסלי, מעולה ממשאיזה יום שמח

גישה דומה לרבנית זיוה מאיר ואהובה צוקרמן

יש את הרב יהודה סיוון והוא עובד עם כמה מטפלותcintetit

אני לא יודעת את הפרטים שלהן רק איך אפשר להשיג אותו

 

את מוזמנת לבקר בדף הפייסבוק של הסדנה שלו

 

יהודה ריטוב- סדנת קשב

 

אני מתארת לעצמי שתוכלי ליצור איתו קשר ולהשיג את האינפורמציה שאת מבקשת.

 

בהצלחה פרח

מלי אורנבוך היא ליגה אחרתדואהאחרונה

אמנם לוקחת קצת יותר

אבל עדיף לקחת פחות פגישות

ולהיות בידיים הכי טובות

מדריכת כלות באזור ירושלים?מישהי שמעה-רוחמה דעדוש/גלי טרבלסי?בנגקוק

מדריכת כלות מומלצת באזור ירושלים? (ספרדי'ה, יראת שמיים, שיח פתוח)

מישהי שמעה על רוחמה דעדוש/גלי טרבלסי?

שרה סגל כץאביגיל.
ממש נעימה ונבונה.
לא ספרדיה אבל ממה שהבנתי מחוברת לצד הזה
אני הייתי אצל רוחמה דעדושאני!66
מקסימה, מהממת, עם צניעות ופתיחות ביחד
ממליצה מאוד!!
רוחמה דעדוש אלופה!!פיצלושששאחרונה
את כל החברות שלי אני מפנה אליה
ויכוח שלי ושל בעלי -עיצהתקווה_לעתיד
הערב קבענו שאחרי שאסיים לאפות עוגה לארוחת חג אצל הוריו מחחר אני ובעלי נשב לראות סרט יחד.
המחשבה שלי היתה סרט מהמחשב אבל הוא הסתכל בערוצי סרטים ואמר יש את הסרט הזה והזה שרצינו אז לראות יחד. ואז אחרי שזפזפ לעוד ערוץ אמר יש את הסרט הזה. יותר לעצמו. הוא הלך לאנשו וכשחזר סיימתי עם העוגה והוא בזמן הסיום העביר לסרט השני שהוא יותר התעניין בו. סרט חצי בידיוני שמשעמם אותי. אמרתי לו לא אמרנו שנראה את הסרט הראשון?
אמר לי לא
אמרתי לו אבל הבנתי שאתה מתכוון שנראה את הראשון יחד .. אז הוא שוב אומר לי לא לא רציתי אותו . רוצה את זה. והוא מתיישב לראות. אמרתי לו אבל זה מעפן.. והוא אמר למה מעפן. ואז הוא המשיך לראות. ניסיתי להתענין אבל לא הצלחתי אז ישבתי בסביבה ועשיתי איזה משהו. ואז שאלתי מתי זה נגמר אז הוא אומר לא יודע. אמרתי לו אתה יודע אפשר לבדוק בשלט . אז הוא אמר אז תבדקי. אמרתי לו יכולת גם לבדוק. אז ענה לי- אבל לך חשוב לדעת מתי הוא נגמר לא לי אני נהנה ממנו.
אז בדקתי וראיתי שב12 בלילה.
אמרתי לו שאמרנו שנראה סרט יחד ושאני ממש לא נהנית ולא מבינה מה הולך בסרט גם ככה.

אז אמר שאפשר אחרי זה לראות עוד סרט. אמרתי טוב. אבל ידעתי שהוא מחר בחופש בערב חג ואילו אני קמה לעבודה.
הגיע 12 ומשהו והלכתי להתארגן לשינה וביקשתי שיפתח את המחשב בנתיים שאוכל לבחור סרט. אז אמר לי (מהספה , מרחק נגיעה מהמחשב) שהוא שוכב על הספה ואין לו כוח.
אמרתי לו מה אין לך כוח? אז הוא אומר כשתבואי תפתחי את המחשב זה שניה וחצי.

אמרתי לו טוב די לא חשוב אני עייפה גם ככה כבר.
אחרי זה באתי ואמרתי לו שזה לא הוגן שמערב שנשב לראות סרט יחד פתאום הוא יושב לבד לראות סרט שהוא רוצה ושם עלי פס ועוד אחרי זה לא עושה ג'סטה לפתוח את המחשב כדי שנבחר עוד אחד. הוא אמר נו יאללה אפשר לחשוב מה את עושה דרמה מכל דבר, כולה פעם אחת ישבתי לראות סרט שאני רוצה לראות, אמרתי לו בדיוק זה העניין! שאתה רוצה לראות! רצינו לשבת יחד ובסוף אתה בחרת משהו שלא לטעמי ויצא שאני בסוף לא ראיתי ושהתכנית לעשות משהו יחד לא יצאה לפועל ויצאת די אגואיסט.

מפה לשם הוא התחיל להתעצבן עליי שדי והוא לא רוצה לריב ולא רוצה לשמוע אותי , ושאני אשחרר אותו ושתעזבי אותי. ואמרתי לו שאני לא אעזוב כי הוא לא מבין שהוא יכול פשוט להבין אותי שמכל הערב מה שיצא זה זה ולא שהוא יתחשב או יחשוב על זה שאני הפסדתי. אלא עדיין מקובע בעמדתו ומצפה שאני אשתוק או אוותר ברצון בלי לראות אותי בעצם ואת זה שרציתי לראות גם.

בקיצור נמאס לי שהוא גם לא בסדר , לדעתי, גם לא רואה את זה , וגם כשאני באה ואומרת את זה אז זה נתפס כמו קוטרית מתלוננת שעושה עניין במקום שיבין את הצד שלי ויגיד ואלה תודה שהתחשבת וויתרת בשביל שאני אראה סרט שאהבתי ורציתי. או שיגיד סורי ממי לא ידעתי שזה כל כך חשוב לך ... צודקת פעם הבאה נבחר סרט שנינו... ויש לי עוד כל מיני אפשרויות למענה . שהוא לא בחר באף אחת אלא בחר בלהתעצבן עליי ולהרגיש מותקף כשבעצם הוא לא יודע לגלות התחשבות בי ולא מודע לעצמו בכלל!

חרא להתחיל ככה את השנה החדשה,
ועוד זה אחרי עוד ריב שהיה לנו בערב שישי שהיום סופסוף אחרי פיצוץ הוא התנצל כי גם אתמול הוא התעצבן עליי על משהו שאמרתי לו (כי הוא לא שם לב שאני מתה ללכת הביתה ואמר לי שנלך בעשר ורבע ועד 11 הוא התעכב בסוף אז כשאמרתי לו בוא נלך כבר 11 ואמרנו שהלך בעשר ורבע- הוא ממש כעס שנשמע שאני מאשימה אותו 😏, הלוו אם אתה אמרת שנצא בעשר ורבע ובסוף נתקענו עד 11 ואני שפוכה מעייפות נראה לי טבעי שאני אבוא ואומרת לך בוא נלך כברר מאוחר וקצת אהיה מבואסת מזה שלא שמת לב)

בקיצור די עם הריבים האלו. באמת. מבינה שהנישואים זה עבודה ויש דברים נהדרים בו ובינינו אבל כשקשה להסתדר ככה אפשר להתעייף ולהרגיש תסכול...
מה אני אמורה לעשות כשהוא לא רואה שהוא לא מתנהג בהתחשבות או ברגישות כלפיי? איך להסב את תשומת לבו? אני גם ככה עושה את זה אחרי שאני מתחשבת או בצורה שלא נעים לי או בצורה עדינה. אז מה אני אמורה להבליג על כל דבר? לא לומר מילה? אין סיכוי שמשהו יציק לי או יאכזב ולא אומר. מותר לומר כל עוד זה בכבוד אבל הבעיה שלי שאי אפשר הוא מתעצבןןןן
מבינה את התסכול שלך. הוא ממש צריך הדרכה מזה אישה!כלה נאה
הוא קיבל הדרכה ליפני החתונה ?
לא יועצת נישואים. יש מדריכי חתנים או רבנים שעוסקים בשלום בית שילמדו אותו מזה ראש של אישה.
הוא חושב שהוא עם חבר, לא הוא עם אישה שנפגעת ורגישה.

אני נגיד היתי הולכת לישון בלי לדבר. ואם היה שואל איפה את היתי אומרת לו שנפגעתי שאתה לא איתי ולא מבין אותי.
והיתי הולכת לישון בלי לריב. מאוד יכול להיות שהיה בא להתנצל. ואם לא אולי בבוקר.
מה שיש לכם זה קצרים בתקשורת.
זה דבר שאפשר לעבוד עליו. מנסיון
אני גם היתי פגיעה בהתחלה בהמשך למדתי לא להתעכב ולזרום. וזה קשה

מה שסיפרת על השעה המאוחרת אצל ההורים שלו,
ממש הזכרת לי אותי ואת בעלי בשנים הראשונות.
נכון שפוגע ומעצבן. אמרת מה שחשבת זהו.
אל תבהלי שהו מתעצבן ואל תעני לו.
זה ניראה שהוא נרגע הוא בא להתנצל, ואז תחבקי אותו ותסבירי לו שקשה לך כך וכך... ושהית עיפה, ותשמחי אם יבין אותך יותר.
ואם את רואה משהו שהתחשב בך תגידי לו תודה על זה.
תראי לו שאת מודה על המאמץ שהוא עושה בשבילך.
הוא ירצה יותר לשמח אותך.
בהצלחה!
אולי ככה יהיה לו יותר קל לקבל

סליחה שאני אומרתכדי להגיב
אבל לדעתי ללכת לישון בלי לדבר כדי שהוא יבין שנפגע ויתנצל זה בדיוק קצר בתקשורת!

צריך להשתדל לא להיכנס למקומות האלה שאת מחכה שהוא ישים לב ונפגעת... תייצרי את התקשורת! תדברי תסבירי כמה שיותר באהבה ובזמן רגוע
אבל הוא נילחץ מזה שהיא מעירה לו הוא מתפרץ ומתגונןכלה נאה
אולי שיטה אחרת תעבוד איתו. שיבין שנפגעה ולא רק מתלוננת. לי זה עזר עם בעלי.
שהוא היה בא אז הינו מדברים על זה,
לא ניראה לי שהיה לו נעים לשבת לבד ולא להתיחס כשהיא הלכה .
ואם כן זה גרוע
בדיוק ככה כלה נאהתקווה_לעתיד
וממש קשה לי זה בדיוק מה שאנחנו עובדים עליו מהתחלה. זו אותה נקודה כל שנות נישואינו וזה לצערי מרחיק ומקלקל את האווירה בבית באופן שמצטבר
העצה שליחרותיק
בשם הרבנית אהובה צוקרמן

לא לחכות שהשני יתחיל להיות טוב יותר.
תהיי את הראשונה, תוותרי, תסבירי, אל תתעקשי וכו׳.

אל תחכי לו. או שהוא יבוא, או שלא.
את תרוויחי הרבה יותר נחת בחיים אם תפסיקי לחכות לו שהוא יהיה מה שאת רוצה שהוא יהיה.
תהיי את מה שאת רוצה להיות.
האם סרטים אחרים שראיתם בעבר היוים...
סרטים שאת בחרת ושהם לא מעניינים אותו?

ככה זה פעם ככה ופעם ככה, אתם רואים סרט ביחד לא כי הסרט הוא מה שחשוב אלא כי זה הזמן שלכם ביחד
כאן המקום לארגן לכם גננת שיחהלוי מא
נראה לי שתועיל לכם
זה מבאס נורא.פרח שלג האבודה

תקווה לעתיד, אני עוקבת אחרייך מידי פעם ואת הניק כמעט היחיד שנגע לליבי,

את נשמעת אשה טובה ומקסימה שבאמת אכפת לה מהבית שלה.

לפי מה שנראה לי, יש לך בעיה של חפרנות, ולא בקטע מעליב.

אני לא מתכוונת להעליב אותך, אבל אני חושבת שאת יותר מדי מנסה לרדת לליבון הדברים

ויש גברים שאין להם כח לזה.

מצד שני יש את רגשותייך ולא ניתן להתעלם מזה.

אז ככה:

בעצם בעלך חיכה לך שתסיימי להכין, בזמן הזה הוא דפדף וראה סרט שנראה שמוצא חן בעיניו,

הוא התחיל לצפות עד שתסיימי להכין ובעצם הוא כבר נכנס לסרט. הוא במתח, וקשה לו להתרכז בך ובפגיעה שלך.

תוך כדי שהוא צופה את מנסה לתפוס אותו אלייך.

אבל לו קשה, כי הוא בסרט והוא לא רואה אותך. וזה לא בכוונה. זה קשה להתנתק.

בעצם אם תביני אותו יהיה לך קל לא להפגע,

וגם לא להתעלם ממך.

את יכולה ללכת לישון, את עייפה ותדאגי לעצמך.

אחרי שקמת בבוקר, רעננית ומעט פגועה את אומרת בחיוך (בצורה אוהבת ולא בצורה פגועה):

נכנסת לסרט ושכחת לראות אותי, אז מגיע לי פיצוי!!

אני חושבת שאז יהיה לו קל לצאת מזה בכבוד ובאמת לפצות אותך.

בהצלחה. חמודה.

ולגבי מניעת הילדים אני גם חושבת שכדאי לך להפסיק למנוע.

תהיו עסוקים באהבה, ציפייה, התרגשות.

אתם זוג טוב, באמת.

תודה פרחתקווה_לעתיד
אני יודעת שזה נכון... אני חפרנית כזו. אבל נורא קשה לי לא להיות כזו כשעושה רושם שבעלי לא שם לב לכלום או שאם אני רק אומרת משהו שנשמע כמו האשמה הוא נדלק ונסגר...
פפפ
לא פשוט! ועוד ראש השנה. זה מבאס באמת.
זהו, שנראה לי שצריך להתנטרל מהאשמה,פרח שלג האבודה

תנסי להבין אותו מנקודת מבטו, לומר את זה שכלי, ואז מבין, ורק אז לדרוש צומי ופיצוי.

כשהוא ירגיש שאת לא מאשימה אותו, הוא יהיה פנוי רגשית לתת לך.

תנסי לומר לו שחשבת על זה ואת מבינה אותו, ותראי איך זה יעבוד.

שתהיה לכם שנה מוצלחת ומתוקה מדבש!

תודה נסיכהתקווה_לעתיד
שנה טובה גם לך ולמשפחתך
אני באמת מנסה אולי לא תמיד מצליח אבל באמת שאני מנסה לומר בטון עדין וממקום שלי ולא של כעס.
וגם אם לפעמים מאוכזבת כי הוא באמת לא שם לדברים מעצמו- נראה לי שלגיטימי... נו מילא
התמודדות קשה יש לי בבית. בלי לרטון או משהו מודה על הכל אבל כן זו התמודדות *בשבילי*
זה לא נכון. הוא צריך גם להקשיב לה ולהסתכל עליה לפחות היא לאכלה נאה
ואז שהוא לא מתיחס היא מנסה שוב ושוב להסביר וזה מתחיל להשמע לו תלונות.
שיעצור לרגע את הסרט ויסתכל וידבר איתה לא יקרה כלום !
זה לא הסרט. עצם הזילזול פוגע. ואם בכל דבר זה כך הוא צריך ללמוד מזה אישה.
והיא צריכה קצת יותר לותר
אין אף פעם אחד אשם.
👍מסכימה מאד פרח 🌺 אהבתי את התגובה 👍סודית
תודה /מסמיק/פרח שלג האבודה


זה באמת מאוד ילדותי, סליחה שאני אומרת את זהl666
אולי כל אחד מכם יילך לשיעורים בנושא תקשורת ושלום בית אבל לא ביחד אלא בנפרד. אולי ככה תהיו יותר פתוחים להקשיב.
באמת חבל לריב על סרט. אם זה מה שקורה בדרך כלל אפשר להתגבר על זה עם קצת רצון טוב.
כן אני יודעת שזה ילדותיתקווה_לעתיד
מצד שנינו... אבל מאוד קשה להגיע לבגרות כשאין עמק השווה ואין שיחה
זה לא כזה ילדותי. את נפגעת מעצם זה שהוא לא מקשיב לךכלה נאה
אפילו לא עוצר להעיף מבט. וזה פוגע
אם היית יכולה לותר וליראות איתו את הסרט וכשהולכים בכיף למיטה היית אומרת לו את זה שאם אפשר שפעם הבאה ניראה את מה שאני אוהבת כי היה לי קצת משעמם. מאמינה שהוא יקבל
שתהיה לכם שנה של הצלחה ותבינו אחד את השניה!
תודה כלה נאהתקווה_לעתיד
את תמיד נותנת לי הרגשה מבינה ומצד שני נותנת לו עצות להשתפר ולעבוד על עצמי....
כי הרגשתי גם את מה שאת מרגישהכלה נאה
רק שבעלי לא היה מתגונן כשאני נפגעתי. הוא טיפוס רגוע ואדיש.
זה ניראה שהוא קיבל הרבה ביקורת עוד בילדות שהוא לא מסוגל לעוד.
כמו כוס מים מלאה שרק תוסיפי עוד קצת הכל גולש.

מה היועצת עד עכשיו עשתה שהוא לא מצליח להבין שהתלונות בעצם זה רוצה קצת יחס, ולא צריך להיבהל.
ומה עם לנהל דו שיח נורמלי כשיש בעיה ?
על מה היא עובדת איתכם בעצם ?
לא קראתי הכל אבל-ישנה חדשה
תנסי לא להעיר הערות כאלה כמו שאת אומרת,
אלא,
להאיר, היא, להאיר את עיניי
אך ורק
אך ורק
בשעת רוגע ונחת.
שאפשר לדבר.
ולשאול-
"אני יכולה להגיד לך משהו שטיפה הפריע לי אתמול/בשבוע שעבר?"
ורק אם זה באמת בסדר לו, ואת מרגישה שהוא אומר באמת שזה בסדר ולא כי הוא חייב,
אז להגיד בצורה הכי נעימה שאת יודעת,
שאת תשמחי ליחס כזה וכזה,
שכדי לשמח אותך כדאי ש...

א ב ל !!
תשימי לב גם למה שהוא צריך
מה את יכולה לשמח אותו
במה את יכולה להשתפר ביחס אליו
ותדברו על זה
תגידי לוין
איך אני יכולה להוסיף לך טוב?
מה אני עושה ותשמח שלא אעשה או שאעשה בצורה אחרת?
מה היית רוצה שיהיה?
אבלתקווה_לעתיד
אין פעם שזה בסדר לו
הוא לא בנוי לביקורת
הוא לא פתוח למריבות
הוא נאטם ומתקפד מלשון קיפוד
הוא נהיה ממש לא נעים
וזה מקשה לפתור דברים שמפריע ובעיניי דברים גם שלגיטימי שיפריעו
זה באמת קשהישנה חדשה
איך את כשהוא מעביר ביקורת עלייך?
זה קורה?
איך את מגיבה?
מקבלת את הביקורת?
מוצאת סיבה למה הוא זה שאשם?
תחשבי על זה..

אולי לקבוע זמן שבו מדברים על זה?
ולקבוע גם שאפשר רק עשר דקות לדבר עם ביקורת ואח"כ עשר דקות להגיד דברים טובים שאנחנו אוהבים אחד בשני?
זה קורה אבל פחותתקווה_לעתיד
כי א. אני טיפוס ששם לב לדברים אז מטבע הדברים פחות יש מה לבקר
ב. כי הוא אדם שנמנע מעימותים וגם אם משהו מפריע לו הוא לא ממש ירוץ לדבר על זה....הוא מעדיף להבליג. אבל זה מצטבר עד שמתפרץ עליי באיזה שלב כשאני אומרת משהו.
מאוד קשה לדבר איתו כיוון שהוא באמת לא ראה מודל לזה ולא יודע מה זה ונמנע מזה ככל שהוא יכןל.
וכשהוא כן מעיר או מתקן אותי או משהו אני בסדר עם זה. אני לא לוקחת ביקורת קשה. אני די מקשיבה או עונה עניינית... לא מתחילה להתרגז או לא מסתכלת עליו או כל מיני דברים שהוא עושה. אנחנו ממש שונים בקטע הזה.
תגובהישנה חדשה
לגבי סעיף א,
נראה לי שפה שורש הבעיה.
את אומרת- אני יותר טובה ממנו.
אז יש לי פחות מה לתקן ולקדם,
אני צריכה לקבל פחות ביקורת,
אני יודעת מה נכון,
ולכן אני זו שיכולה לבקר.

תחשבי על זה...
ברור לי שיש הרבה דברים שאפשר להעביר ביקורת על כל אחד ואחת מאיתנו,
וצריך לחשוב מה זה אומר שאת בטוחה שיש פחות על מה להעביר עלייך ביקורת.

אני אומרת את זה ממש ממש בקטע טוב,
מנסה לעזור לך לשים לב לנקודה הזאת.
לא חס וחלילה בקטע שופט,
כי זה הגיוני התחושה הזו,
אבל זה יכול לעזור לך לשים לב לדרך ולתהליך
לגבי סעיף ב,ישנה חדשה
אני מנסה לחשוב מה להגיד לך על זה
גם כי אני ממש מזדהה
צריך פתרון כללי- לא נקודתי.דואה

מכיוון שכואב לך מאד ממה שקרה בערב הזה

התמקדת רק במקרה הזה.

ובגלל הכאב ניסית לפתור את זה כאן ועכשיו.

סביר שזו לא הפעם הראשונה שזה קרה.

ובדיוק הוא עייף ובדיוק אין לו סבלנות

ואז הדברים הנכונים שלך נופלים על אוזניים סתומות.

צריך לחשוב איך אתם מקדמים את מערכת היחסים שלכם באופן כללי.

איך כל אחד חי לא רק לעצמו?

איך אתם בונים מערכת זוגית שמעצימה את שניכם?

איך הקשר ביניכם נהיה יותר הדוק?

איך אתם מכירים יותר לעומק זה את זה?

מה הערכים המשותפים שלכם?

אם תעמיקו לבנות את התשובות לשאלות האלה בחיים שלכם

שוב לא תהיי לבד!

אפשר להגיד לך משהו?אמאשוני
(לא קראתי תגובות קודמות)
תקשיבי, אני ממד מזדהה עם הסיטואציה שתיארת,
ודווקא מהמקום הזה אני רוצה להגיד לך אם אפשר-
וואלה את מעצבנת!
סליחה שזה נשמע רע, ממש לא בקטע לרדת עלייך
אלא להאיר את עיניך,
את כ"כ רוצה להשקיע בזוגיות שלכם שאת מאבדת את זה.
תראי איפה כדאי לשחרר... אל תרדפי אחריו...
קבעתם לראות סרט ובסוף איכשהו השתבש,
תעזבי אותו, לכי לישון יש עוד ימים לראות סרט...
להבא תקבעו מספיק זמן מראש מה רואים

אבל בכללי תמשיכי לרצות להשקיע בזמן איכות ובבילוי משותף, תמשיכי לאפות עוגות,
רק תהיי יותר קלילה עם זה...

אם מנחם אותך, אז לי פעם קרה שקבענו לצאת לחצי יום כיף ואני השקעתי ותכננתי הכל והכנתי משחקים ואוכל והכל..
בסוף בדרך בעלי רצה לשמוע תוכנית רדיו ואני נעלבתי שהוא מבזבז את הזמן הזה במקום לדבר איתי,
אח"כ היה משברון סביב האוכל,
אח"כ הלכנו לים (לפי התוכנית) ורציתי שנשחק משחק והוא אמר לי אני עייף אני רוצה לישון...
אמרתי לו שאם לא זורם לו המשחק אפשר סתם לדבר אז הוא אמר לי נו דברי (בחוסר סבלנות)
יכלתי לפוצץ את זה עד שמצאנו לנו איזה חצי יום רק שלנו, אבל מה היה יוצא לי מזה?? כלום...
אז נתתי לו לישון ואני אכלתי ממה שהכנתי והכרחתי את עצמי להנות לבד- הוא מייבש אני לא יתייבש.
אם לא זמן זוגי לפחות קצת זמן לבד

בסוף רק בדרך חזרה הוא נפתח והיה כיף יחד...
מה היה יוצא אם הייתי מתפוצצת עליו לפני כן? כלום!! רק תסכול לשנינו...
אז גם את שחררי... לא יצא בסוף לראות סרט ביחד באסה אבל לא ביגדיל.
עכשיו לבקש ממנו לראות עוד סרט ביחד, נו אז רצה "להיפטר" מההבטחה ומהמחוייבות שלו אלייך- זה מה שרצית? בכלל לא הייתם צריכים לנסות את הכיוון הזה.
ולשאול מתי נגמר הסרט זה באמת מעצבן.
אני ממש מבינה אותו ואת המסר שרצה להעביר לך כשלא בדק בעצמו.
אותו דבר עם הדוגמה של 11 בלילה, קבעתם משהו, השתבש משהו ועכשיו 11 בלילה ולא עשר ורבע.
וואלה הוא יודע שעון.
אל תתקעי על מה שהיה והשתבש תסתכלי קדימה- תאמרי לו וואי אני מה זה עייפה יש מצב שזזים עוד רבע שעה? תעשי הערכת מצב מחודשת
אפשר גם להעיר?לב אוהב

תראי, שהזוגיות בריאה ושמחה.. אז זה באמת בקטנה שלא יצא לראות סרט או שיצא שהוא פחות התעניין והיה עסוק במשהו אחר.

אבל שנקודת ההתחלה היא לא משהו, ויש ציפיות מאוד גבוהות, אז כן זה יכול להעסיק אותך כל היום.

(אני פשוט עוקבת אחרי השרשורים של תקווה לעתיד כבר כמה זמן..)

אני באה להגיד שיכול להיות שתקווה לעתיד דווקא לא כזה אדם חפרני ומנסה לחפש את הבעיה, אלא שפשוט היא באמת לא מסופקת, אין רוב טוב, וזה מציק לה ומציק.. 

יכול להיות שאולי בזוגיות אחרת היא כן הייתה מרגישה שטוב לה, ואולי היא הייתה חווה את עצמה בצורה שונה לגמרי בעניין הזוגי.. 

 

יכול להיותאמאשוניאחרונה
אני לא מכירה שרשורים קודמים..
ממה שנשמע לי מהשרשור הזה ספציפית, הדרכה זוגית מקצועית (פרטנית) יכולה לעשות פלאים
נשמע שיש משהו לא נכון ולא עובד בתגובות לסיטואציות האלו איך שזה מתפתח. נשמע שכן יש דרך להוביל את הסיטואציה למקום אחר
רק שצריך לרכוש את הכלים.
בהצלחה רבה!
מישי דלוקה על בעלי,האם לדאוג?א!פטימית
שלום לכולם!
אשמח ממש לעזרה
ההורים של בעלי אימצו מישהי מגיל קטן ממש...
והיא ממש דלוקה על בעלי ...כל הזמן אומרת שהוא חתיך...ורוצה מישהו כמוהו..אני רואה וזה ממש בולט כשהוא מדבר היא תמיד מסתכלת עליו בקטע שמאוד מציק...
היא כאילו לא שמה עלי גם כשאני בשטח..
היא לא מאיימת עליי בקטע חיצוני..וגם לא בקטע פנימי..

אבל מציק לי מאוד ההתנהלות הזו...והוא יודע שהיא דלוקה עליו וכו..
מבחינתו הוא מדבר איתה די עניני...
האם אני מוזרה שמציק לי שהוא בבית של הוריו כשהיא שם..?או שזה חריג?
אוף.......
מבינה אותך.שרה'לה92
גם בעלי נראה טוב מאד אבל לשמחתי לא מבין על מה אני מדברת והוא מאד אדיש לבנות אחרות. אז אולי כדאי לעבוד על הקטע של לייבש
בוקר טוב!דירהנאה

אשתי סיימה לאחרונה תואר ראשון במנהל עסקים. היא מעוניינת לעבוד באזור המרכז (גדרה, אשדוד, יבנה וכו').

התפקיד שבו היא רוצה לעסוק הוא משאבי אנוש, אבל יותר בעבודה מול העובדים שכבר קיימים בחברה ופחות בגיוס עובדים לחברה. אם יש מישהו שמכיר משרה פנויה בחברה דתית אשמח שישלח בפרטי.

תודה רבה! 

קשרים נורמטיביים בתוך המשפחה - בעקבות השרשור הקודםגלעד1976
כמי שיש לו משפחה חרדית גדולה וענפה, נראה לי שקצת איבדנו את הצפון עם הלחץ והחרדה משיחות בין גברים לנשים בתוך התא המשפחתי.
גם במגזר החרדי, גם הליטאי, גם החסידי, מדברים גברים ונשים שקשורים בקשר משפחתי. אף חרדי לא עוצם עיניים כשהוא מדבר עם גיסתו, כשמגיעים כמה זוגות ביחד לשבת אצל ההורים , לא יושבים גברים ונשים בנפרד.
אז מותר לחייך לגיס ולגיסה, מותר לדבר איתם, וצריך להתנהג בהיגיון ובשיקול דעת.
צודק!!האקונה מטטה
אני גם חושבת כמוך...קצת הגזימו עם הקנאה נראה לי
נחמד..נשואה פלוס+
בגדול מסכימה אבל הכל בגבול הטעם הטוב. מבטי הערצה וגילויי דאגה מופרזים באופן עקבי זה קצת מעצבן. עובדה שיש לי עוד אחות שמדברת איתו יותר ועל דברים עמוקים יותר ודווקא זה לא מפריע לי כי אני לא מרגישה פרובוקטיביות בזה מצידה.
תהיי בטוחה בעצמךהאקונה מטטה
הוא גם ידע שאת סומכת עליו זה ישפיע שלא יקרה כלום..זה בתוך המשפחה אין צורך לדאוג! בפרט שזה מגיע ממנה ולא ממנו...בכול אופן אספר לך עליי שאני רוב הפעמים שאנחנו אצל ההורים אני הולכת לישון בערב שבת מוקדם ולא חשבתי בחיים על מה בעלי מדבר עם אחיות שלי/גיסות וכו..
יש קצת גבול לרמת הקנאה לגבר...הוא גם צריך להרגיש משוחרר ולא לבחון כל מילה שלו לפני שאומר לידך...
ברור שבגבול הטעם הטובגלעד1976
אם הוא היה אומר לך למשל שהוא רוצה ללכת עם אחותך להופעה או להצגה, זה כבר היה מזמין לתת לו סטירה
חחח תנסי לתת לוהאקונה מטטה
ספרי איך היה...
אני יכולה להעיד על עצמי שגם בתור בחורה רווקהאמא לנסיך קטן
לא הייתי מדברת עם גיסי מעבר להכרח. גיסי ממש שמרן ואני על אף שהייתי פתוחה וזורמת הרגיש לי לא נכון לנהל איתו דו שיח. כן גיסים יכולים לדבר בינהם אבל כן שיהיה סוג של ריחוק מסויים
מדברים על דיבור רגילהאקונה מטטה
לא פלירטוט
אני מדברת גם על דיבור רגיל..אמא לנסיך קטן
מרגיש *לי* לא נכון לדבר עם גיסי.. מעבר חמה שצריך.. קח תצלחת תחזיר וכו מעבר לזה כמעט ולא..עם גיסים מהצשפחה של בעלי אני כן מדברת כי הם פתוחים ממש.. מרגיש לי לא בנח כל כך. ואני ממש שמחה שלאחותי אין נושאי שיחה משותפים עם בעלי.
וזה לא עושה ריחוק בתוך המשפחה?האקונה מטטה
ולמשל כשיוצאים לנופש יחד או שיש ימי הולדת או ארוע, גם מדברים רק טכני?
כן.למה שזה ייצור ריחוק בתוך המשפחה?אמא לנסיך קטן
זה שאני לא מדברת עם גיסי?? כן יכול לצאת מצב שכולנו מדברים והוא יאמר משו ואני אענה לו או שנשב אחותי הוא ואני ובעלי ונצחק ביחד אבל בחיים לא אחד על אחד. וגם לא יהיה לנו דו שיח ייד אפילו שהשולחן יהיה מלא אנשים.
אני מרגישה שזה ממש נח ונכון. מציק לי הפתיחות עם הגיסים האחרים.
מבינה את החוסר נוחות עם השפחה של בעלךהאקונה מטטה
כי את לא רגילה מהבית..אבל לשאול לשלומו של גיס נשמע לי לגטימי..לא לפרט ולדבר לעומק אבל קצת יותר מטכני...זה משפחה אחרי הכל
אני לא ככה מהבית.. גיסי ככה מהביתאמא לנסיך קטן
אני באתי ממשפחה מאוד פתוחה. לשאול גיס מה שלומך נראה לי אישי מדי.אני שואלת מה נשמע. אני טיפוס זורם מאוד וכמה פעמים קרה שהגעתי לשיחה אישית עם גיסו של בעלי. לםי דעתי זה לא ראוי. הוא לא אמור לדעת מה אני חושבת על דבר כזה או אחר מה אני אוהבת ומה לא. ואל תרבה שיחה עם האישה באשתו נאמר ק"ו באשת חברו..
אולי את צודקתהאקונה מטטה
לי זה נורא קשה אפילו עם חברים של בעלי אז עם גיסים בכללל
אבל כל עוד זה בגדרי הצניעות לא חושבת שיש בעיה בתוך המשפחה
ק"ו לחשוב שאחותך נדלקת על בעלך..נשמע לי מופרך
זהירות תמיד משתלמת..אמא לנסיך קטן
סיפרתי לבעלי על השרשור שבגללו פתחומאת זה.. סיפר לי שחבר של חבר שלו הגיע ממש למגע פיזי עם גיסתו אחות של אישתו. בנס הוא עצר בזמן(!!!!!!) ואישתו כאילו כלום. לא רואה ולא שומעת. ועוד שמחה מזה שהם בקשר. והוא מתוסכל מזה שאין מה שיעצור את זה. כי לספר לה לא נעים..אז אחותה ממשיכה להתקשר אליו ולשגע אותו!!
וואו קשוחהאקונה מטטה
ודי קיצוני אני חושבת..אשה נורמלית תשים לב לאיזה רמה בעלה מגיע בדיבור עם אחותה
עצוב. לא מכירה אותה אבל היא כנראה ממש ממש תמימהאמא לנסיך קטן
מגעילל מכירה סיפור כזה. איזה לב יש לאחות כזאת ??כלה נאה
משגע אותי.
והוא שלא נדבר...

ממש גילוי עריות! איך עומד אחד כזה בביה"כ בום כיפור ? מעניןכלה נאה
אני אגיד לך איךדי שרוט
אני עברתי כמה ימי כיפורים כשהייתי בתוך מערבולת של להיות בקשר פיזי מלא עם נשואה שחלקה הגדול באשמתי.

ביום כיפור הראשון אני אומר לעצמי "פאק, מה עשיתי". ואז הכל נעצר לבערך חודש. והחיים המודרניים שלנו עם השחיקה משכיחה את זה ואתה חוזר למעגל.

ביום כיפור השני אתה אומר לעצמך "נו מה אני אעשה זה חזק ממני כי חסר לי ככה וככה וככה" ואז שוב חודש עובר ושוב המערבולת.

ביום כיפור הרביעי (בכוונה דילגתי) אתה כבר יותר בוגר והמסרים של החרטה מתחילים לאט לאט לחלחל ויש לך יותר שליטה עצמית ואז אתה מתחיל גם לחשוב שוב "פאק, מה עשיתי". ואז לאט לאט אתה מתחיל םצאת מהקשר הזה.

זה מלווה בהמון התמודדות ואם לומר את האמת, מעטים ברי המזל והשכל שמצליחים לצאת מהמעגל הזה בעקבות החלטה פשוטה של לצאת מזה.

אבל כהות החושים הזאת מקורה בשחיקה העצומה שהחיים המודרניים יכולים לגרום לאנשים עם קוצים בישבן כמוני.
כותבת לך וגם למאהבתנשואה פלוס+
אמנם זה לא נעים אבל הכל כאן אנונימי אז אני מרשה לעצמי. מהבנתי עברתם כל אחד בפני עצמו התמודדות קשה ולא פשוטה ובסוף יצאתם מזה. כל הכבוד. באמת.
עם זאת אני חושבת שלהמשיך לדגול ולזלזל- "תזרמו תזרמו עם החיים תפסיקו להתעסק בקטנות. אין בעיה לצחוק פה ושם" כבר הוכיח את עצמו בצורה שלילית. לא צריך ללכת לקיצוניות ולהתעסק בזה יותר מדי אבל גם לא לזלזל ובשם הזרימה והקלילות להתיר דברים שהם פשוט לא.
מזעזע!!!לב אוהב


גם אצל חרדים זה קשור לסגנון משפחה. צריך שיהיה כבוד ולא להגזיכלה נאה
כל אחד יש לו את הדוגמאות שלודי שרוט
"מכיר מקרה כזה וכזה של גיסים שממש הגזימו" או "אני מכירה אחות של חברה שממש נוגעת בגיסה" וכד' וכד'. אז לדעתי אפשר להרגיע. נכון שכל אחד לכשעצמו אולי יש לו כמה וכמה דוגמאות מהחיים שלו של שלל מקרים כאלה ואחרים אבל זה רק נראה לכם הרבה כי אדם מכיל את הסביבה ומבחינה מספרית זה נראה המון. אחוזית הרוב של המשפחות לא נוקטות בכל מיני חומרות דחומרות, וכל ההתעסקות ברזולוציות הכי נמוכות של בדיוק מתי, איך, באיזו צורה, מה זווית החיוך הרצויה כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב שאולי הוא יראה את השן החלבית שלי וזה יגרום לו להרהור היא בעיני מתישה ומיותרת.

אפשר לדבר, לצחוק, לדון ובאופן כללי לזרום בלי להגיע לכל מיני מקומות. אתם מדגישים את מקרי השוליים ולא שמים לב שהרוב פשוט חיי את החיים בלי אובר ניתוח ופרשנויות רשי על פרשנויות רשי.

עצם ההתעסקות בזה יש לה חלק לא קטן בהגעה למקומות האלה במקרים מסויימים.

חברים יקרים, פשוט תזרמו בלי אובר פרשנויות, חבל על האנרגיה שלכם.
השן החלביתטבעות בצלאחרונה
חחחחח
האמת שהאווירה כאןאות והדר
נהיתה קצת אובססיבי בעניין.

לנהוג לפי ההלכה, להיות ענייני ונחמד וודאי לא להיכנס לשחנ''שים וכדו'.
התייעצות קטנה.אין עליו

אנחנו נשואים כ3 חודשים הכל טוב ויפה אבל אנחנו מתקשים מאוד בעניינים האינטימים. עם מי אפשר להתייעץ?
 

מדריכיכם מלפני החתונה, מכון פועה, מישהי מוכרת ששכחתי את שמההעני ממעש
קודם כל קח בחשבון שזה נורמאליאליפ
בעיקר באם מדובר בנסיון ראשון עבורך ועבורה.

חלק מן ההבדלים נובעים מהבדלי אופי, חלק מתיאום ציפיות וחלק מבוסריות.

כמו בריקוד לומדים להכיר את הפרטנר, את הקצב את הדקויות ואת התנועות. אל תהיה בלחץ.
לרוב דברים נפתרים מעצמם וגם אם לא אפשר לנסות לדבר עליהם ובתנאי שזה בלא תסכול.

להתייעץ אפשר באנונימיות בכל מיני פורומים
יעודיים. ואם הם מתאימים אז מדריכי ההכנה זו כתובת טובה.
3 חודשים לא נורמלימצפה להריון
תלוי מה זה אומר בדיוק "מתקשים בעניינים אינטימיים"*אשתו של בעלי*
יכולים להיות כמה וכמה סוגי קשיים...
?? הסבר!*אשתו של בעלי*
מה טעות במה שכתבתי?
אתה מכיר סוג של קושי מסויים,הסוג ממנו אתם סובלים.
יש עוד מיני קשיים בתחום הזה.
יכול להיות שהוא התכוון שהגיב פה בטעותיעל מהדרום
את צודקת בתנאיאליפ
שלקחו כדורים
ולא היו תופעות לוואי של הורמונים והפרשות
ו לא היו ימי ההרחקה בתקופה המדוברת

גם אז אין מדובר בהכרח בארוע חריג
בטח שנורמאלי!דורשת קרבתך
נורמלי לחלוטין. זה פשוט נושא שלא מדברים עליו..בעזרת ה
אבל יש הרבה שמתקשים בהתחלה מסיבות שונות.. נפשיות/פיזיות/טכניות ועוד
מכון פועה. להתקשר מייד אחרי כיפורבסדר גמור
יש יועציםגלויה
אני מכירה את נחמה שולמן מפתח תקוה.
וגם מכון פועה יודעים לייעץ ולהפנות.
מכון פועהפאז
או מדריכי החתנים או הכלות שלכם אם הצרשמתם שיוכלו לעזור ויש להם הבנה ונסיון.
אם יש בעיה שדורשת מעבר לזה הם ידעו להפנות אתכם..
מזל טוב!
מכון פועה. יש להם אפשרות לדבר עם רב שעוזר בתחוםבעזרת ה
בהצלחה, בקלות!
עם מי שהמליצו פה, ויש לי עוד כמה שמות. העיקר לשאול ולברר!!החיים תותים=)אחרונה
יש תשובות לכל!

הרבנית קטי מנדלביץ
הודיה דווידוביץ'
הרב יצחק מנלבאום (פסיכולוג רציני.. רק במקרים מורכבים יותר, יתכן ש עוד מוקדם לכם..)

ויש את הסדרה של אפרת צור מומלצת!
וסידרה של הרב יהושוע שפירא ואישתו הרבנית נעמי שפירא.
עונים על הרבה שאלות...

בהצלחה רבה! ובנחת... בעז"ה הכל יסתדר...
בעלי לא מתפלל במניין כבר תקופהאנונימית78
אשמח לחיזוק, כבר מזה זמן בעלי מוותר על תפילות במניין ומתפלל בקצרה ובזריזות בבית...בעיקר שחרית אבל לא מעט גם מנחה וערבית.
זה מאד מצער ומאכזב אותי. אני יודעת שזה לא תפקידי ולא ענייני עבודת ה' שלו אך מרגישה שזה ממש ניסיון בשבילי להמשיך להיות בשמחה ולא להתאכזב.
אם יש פה לאנשים רעיון איך לקבל את המציאות בשמחה ורעיונות לחיזוק אשמח.
אני עליתי מהחתונה 10 קילו בערך גםנשואה-טריה-
אין מצב להישאר באותו מצב.....זה מאוד קשה אחרי לידות
הייתי אוכלת חופשי .עכשיו לא אוכלת בערבים ולמרות זאת לא מרזה ממש..
אם בעלי היה מעיר לי זה רק מלחיץ יותר..
לדעתי תכינו דברים דיאטטים ותאכל איתה ביחד
זה לא פייר שילדה תאכל חופשי והיא רק תזיל ריר...
אתה יכול לקנות לה גם מנוי לכושר או בריכה..
מה עושים עם הקנאה?מינון_א
שלום,
אני נשוי כשנתיים לאשה מדהימה, הן פנימית הן חיצונית. באמת אשת חיל כלילת מעלות.
דא עקא, היא מתחרפנת מכל אשה בסביבה. אציין שבעבר היו לי מכרות מהעבודה, לימודים וכו' (מזמן ניתקתי קשר) היא קוראת להן "ידידות", בכל מקרה, כרגע כמובן שאין לי שום קשר לשום אשה ולא מעניין אותי שום אשה כלל. אך בכל זאת היא מתחרפנת מכל אשה שעוברת ברחוב.
לדוגמא, אם אראה חבר עם אשתו/ארוסתו והיא תגיד לי שלום זה יפריע לה ברמה שהיא לא תדבר איתי יום שלם לאחר מכן, אם אחות במרפאה תפרגן לי על זה שאכפת לי ממנה, היא תתעצבן וממש תקנא. אני אציין שהיא באמת יפהפיה ובכל מקום שהיא נמצאת היא הכי יפה (אמנם בעלה, אבל היא באמת כזאת), אבל זה ממש פוגע בכל הקשר כי הקנאה גורמת לה לחטט לי בפלאפון בטירוף לחפש דברים שפשוט אין, לחשוד כל הזמן וכו' .
כיצד פותרים בעיה כזאת?
לא.אני123
ובכל זאת קשה להשתחרר מזה.
כואב לירע לי
אני כותבת עכשיו,מהר.לפני שאני אשכח את הכאב.
בעלי האהוב .זה שאני כלכך אוהבת הכאיב לי.פיזית
בוקסים.
וצרחות.בשקט
יש כזה דבר
הוא חושב שאני משקרת אותו.וזה משגע אותו,עד שהוא מכאיב לי.ואין לי מקום להסביר.כי הוא לו נותן לי.
(הייתי פעם מסתירה ממנו דברים)
היה לו התפרצויות דומות בעבר.זה די עבר לו
ואני כל הזמן רוצה לשכוח.ולחשוב ולהאמין שדי זה נגמר
כנראה שזה לא
יקרה!שרה'לה92
נשמע שהוא חושב שבגלל שבאת מהריסות והוא ''שיקם'' אותך אז את שייכת לו. זה נשמע ממש כואב ומעליב. אבל זוגיות לא צריכה להיות ממקום שאחד חשוב יותר מהשני.
מקווה שהקושי יעבור והכל יסתדר (כך או כך) אבל בבקשה אל תישארי באותו מצב!!!
הצעת עבודה לבן ישיבה בירושליםגלעד בר יוסף

עזרה במשק בית לזוג מבוגר במרכז ירושלים 

מספר שעות עבודה בשבוע - בשכר הוגן 

 

טלפון 0506234211   גלעד

פולשת מהפורום השכן...יבוא טוב
אני בת 24, מחפשת את האחד, ונמצאת במצב מרגישה שממש יש לי קיר מול העיניים.

רציתי לשאול חבר'ה שעברו את המסע, ומחילה, מאלה שהתחתנו מהר, אבל כאלה שבאמת עברו דרך ארוכה וחוו כאב, וקושי, ופרידות ובדידות... ( שמחה בשביל מי שהגיע לזה מהר, פשוט זה מסוג הדברים שניראלי שרק מי שחווה, יוכל להבין)

מתנצלת מראש אם ישמע דכאוני-

איך הגעתם לאחד עם שמחה גם כשהייתם במצבים שהרגשתם כל כך לבד? מפחדת להמשיך כשכולם מסביבי מתחתנים ויש תחושה שכולם ממשיכים ורק את עוד משתרכת מאחור ומרגישה נטושה.. מן עייפות כזאת משתלטת ומקשה מלהמשיך ולנסות לשמח את עצמי ולהתמודד לבד..
אני ב"ה נמצאת בטוב, משפחה חמה, עבודה, הערכה מהסביבה, שמחה.. וגם עוד כמה חברות שעוד נשארו בקשר;) אבל עדיין, הכמיהה האמיתית והגדולה שלי היא זוגיות, ורק שתגיע אהיה שמחה באמת, בהכי קרוב לשלימות. מפחדת שהתחושה הזאת תשפיע עלי ותיצור אצלי מעין חוסר ביטחון- כי מעגל החברות לא רחב כמו פעם, ולהמשיך בכל הכח קשה, קצת נגמר לי ממנו.. וברור לי שזה משהו שמעורר תהייה מהצד השני כשרואים מישהו ששם את עצמו על מצב ניוטרל, כי באמת שזה מתיש..

וואי כתבתי מבולבל ובלב סוער קצת.. מקווה שהובנתי..
בגדול, אשמח לעצות איך לא להישבר, להמשיך עם חיוך ענק ואמונה גדולה עד שיבוא הגואל
מנסה לענות..מטילדה
שלום לך!
קודם כל חיבוק, זו באמת תקופה ארוכה שיכולה להיות לא פשוטה בכלל לפעמים.
בדר"כ לא כותבת כאן אבל ביקשת כאלה עם נסיון אז אני אנסה (ברוך ה' התחתנתי בגיל 27 אחרי 7 שנות דייטים).
תשמעי, אין לי כל כך עצות פרקטיות..
זה נראה לי עניין של הסתכלות כללית על החיים ודרך חיים כללית לאו דווקא קשורה לנושא הזה.
נכון, היה ארוך ולפעמים הרגיש לי בודד ושכבר אין סיכוי שזה יקרה, והדייטים עצמם היו סיוט בדר"כ אבל רוב הזמן לא נתתי לזה להעציב אותי..
כל הזמן עשיתי דברים שטובים לי, למדתי דברים, השתתפתי בחוגים, טיילתי, לא עצרתי את החיים עד שאתחתן... לגבי איך להגיע שמחים קצת קשה לענות על זה, זה פשוט דרך חיים שלי, לשמוח במה שיש להאמין שזה טוב לי שה' איתי גם שקשה (ברור שלא תמיד אני מצליחה אבל בגדול זה הכיוון) אפילו שאחותי הקטנה התחתנה לפני כולם שאלו אותי זה לא קשה ולא הבנתי כל כך, הייתי כל כל שמחה איתה ובשבילה...
צריך המון להתחזק באמונה...
ועוד דבר, בדיעבד אני רואה כמה היה לנו טוב להתחתן בגיל מאוחר יותר, הקב"ה יודע מה הוא עושה ;) אז אולי זה גם יכול לעזור לך, להתחזק באמונה שהקב"ה אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב...

לא יודעת אם עזרתי לך, מקווה שקצת לפחות כן ..
חזקי ואימצי! ותשמחי ;) ובעזרת ה' תחזרי לכאן לבשר לנו בשורות טובות....
תודה רבה!!יבוא טוב
אני יודעת שהעניין של השמחה הוא חשוב וצריך להיות בלי קשר לבן זוג.. קצת קשה לי כי אני אדם של חברה, כשאני נמצאת בחברה שאני אוהבת אני פורחת ושמחה.. ועכשיו אני מרגישה שעם הזמן אני נהיית יותר לבד וצריכה ממש להילחם לעשות דברים שלא יפילו אותי לבדידות. וןאלה זה קשה.. מרגישה שאני צריכה ללכת למקומות לבד, לחוות לבד.. זה לא השפיע עלייך?
לפעמים זה באמת הרגיש בדידותמטילדהאחרונה
אבל אנחנו חבורה רצינית של בנות בבית אז רוב הדברים לא באמת עשיתי לבד אלא חוויתי עם אחיות שלי שהן חברות שלי גם...
וביישוב שגרתי בו לפני החתונה הייתי פעילה ומעורבת חברתית במה שקורה, וזה אומק שהיו לי חברות נשואות.. והיה לי סבבה עם זה...
בקיצור, נראה לי שאצלי פחות השםיע ופחות הרגשתי לבד..

בהצלחה!!
את צריכה להיות אדם חצי שלם כמה שיותר. וכך תגיעי מוכנהבסדר גמור
מי שלא שלם עם עצמו, גם בזוגיות לא משתלם עם עצמו.

צריך לעבוד על לקבל את עצמך ולאהוב את מה שיש. מתוך כך תגיעי בעה לבניין עדי עד שלם. כמו שצריך.

בהצלחה
תודה רבה!יבוא טוב
מסכימה לגמרי, והאמת שמטבעי אני עובדת על השלימות העצמית ב"ה.. תוהה לעצמי אם יש לזה סוף..
צריכה הרבה אמונה וסבלנות כניראה...
לדעתי להרפותאמת1

באופן אישי הגעתי לשלב מאוד רגוע.

והרוגע הזה עוזר לך לעשות השתדלות שהיא נכונה ולא מוגזמת וגם להגיע לפגישה בלי ציפיות גבוהות מידיי.

זה היה השלב האחרון ב"ה.

בוודאי שזה מסע באמונה כל התקופה הזאת. צריך לקחת אותה בנחת ולעשות השתדלות גם בתחום הרוחני.

בעל לא יפתור את כל צרותייךלאיאומן
לפעמים- אפילו לא את הבדידות. את בת 24. קחי את עצמך בידיים ותמצאי דרך לחיות חיים מלאים ושמחים, בהווה. היכולת הזו תשמש אותך נאמנה גם אחרי החתונה, אחרי הלידות, עד 120 בע״ה.
טיפיוסי 7
לדעתי תמיד תדמייני את הרגע שבו תמצאי את בעלך איך את רוצה שהוא יפגוש אותך?
האם עצובה ושבורה מהדרך הארוכה? או מלאת שמחה וחיים
כל רגע שאת לא נשואה זה זמן שבו את יכולה לקדם את עצמך להיות טובה יותר לבעלך ולמשפחתך בעתיד
תודה חברים!!יבוא טוב
התעודדתי ואימצתי את הדברים.. רק טוב בעז"ה!!
ביישנות והקמת ביתגולני שלי
שבוע טוב
בפורום לקראת נישואים וזוגיות שאלו לגבי תכונות משלימות וכמה זה נחוץ. היתה שם מישהי שהביאה דוגמא של ביישן שאם הוא יתחתן עם ביישנית אז יהיה להם קשה להסתדר בחיים עם כל מיני דברים בחוץ (כל מיני דברים שצריכים "לצעוק" ולהתווכח).
(הנה קישור לתגובה: חושבת ש... - לקראת נישואין וזוגיות )

עד כמה אתם חושבים שזאת יכולה להיות בעיה ועד כמה זה באמת מפריע בנישואין?
תודה מראש לכל העונים
היי. זה אני.מיכל318
ניראלי חשוב שאני יעקוב אחרי התשובות כאן.
( נ.ב זה הרגשה אישית שלי מה שכתבתי שם).
אין חוקים בהתאמה בין בני זוגבת 30
יש זוגות ששניהם ביישנים ושקטים
יש כאלה ששניהם רעשנים
יש כאלה שחצי חצי
ולכל זוג יש עבודה משלו, ודינמיקה משלו כלפי פנים וכלפי חוץ.
לא צריך להתעסק עם זה.
צריך לשים לב האם רוצים להמשיך להיפגש ואם רוצים להתחתן. זה הכל.
אני לא מתכוון מבחינת התאמהגולני שלי
יכול להיות שמתאימים. אבל בסופו של דבר בפגישות לא מנהלים בית, ויכול להיות שזוג כזה יתקל בהמון קשיים אחרי החתונה. השאלה עד כמה זה באמת יכול להפריע דבר כזה?

(מעניין לראות שכל לנ"ו נמצאים גם בפורום הזה 🤔)
נכון. אבל יש עוד מליון ענינים כאלהבת 30
ולכל זוג יש קשיים.
אז לזוג ביישנים יהיה קושי בתחום בביישנות ולזוג אחר יהיה קושי בתחום אחר.
כך או כך, בפגישות בכל מקרה לא חיים ביחד, לא מנהלים בית ולא מגדלים ילדים. אז כל תכונה מתבטאת רק באופן חלקי ויש גם תכונות שלא יבואו לידי ביטוי.
לכן השנה הראשונה דורשת תשומת לב ומאמץ, כי פתאום מגלים אחד את השני.
יכול להיות שאתה בישן ולכן הסוגיה הזו מטרידה אותך. אבל שוב- אתה בישן, השני קצת עצלן, אחר רגזן והרביעי בכלל עם בעיות קשב וריכוז. ולכל אחד יש מישהי שמתאימה לו וביחד יעבדו קשה כדי לחיות בטוב ובנעימים.
בקשר לסוגרייםמיכל318
כי זה נושאים מענינים. באמת. אני לומדת מיזה דברים.
גם בצעירים מעל עשרים( אני ביכלל מיסתננת לשם)😁
^^^צפורהאחרונה
ומוסיפה.

אחרי החתונה, כשהזוגיות טובה, כל אחד מבני הזוג נותן את המקסימום אחד בשביל השנייה וזה כולל גם להתגבר על אופי מסוים היכן שצריך.

נישואין מאוד מבגר ומוציא לפועל כוחות שטמונים בנו.
לא חושבתא!פטימית
יש מלא ביישנית רק כלפי חוץ...וכן כאלה שנראים לא ביישנים וצעקנים אבל ממש חסרי ביטחון..טוב אולי זה כבר לא קשור..
לא חושבת כך. אולי יקח קצת יותר זמן להפתחכלה נאה
אבל יכול להיות להם קשר טוב מאוד.
על מה צריך לצעוק ולהתוכח בחוץ ?
לבדוק התאמה בניכם וזהו. ולא עם האנשים בחוץ
למרות שלא הגבת לי. אבל...מיכל318
כן, יש מקרים שצריך להיתווכח וזה... תראי את הקישור שבשירשור של הפותח...
איזה יחצניתגולני שלי
"תראי את הקישור שבשירשור של הפותח..."
יודעת לפרגן לעצמך
ברורמיכל318
חחח... הרגתת
לא קשוררר
שלא יחשבו שהמצאתי פה דברים, כולא הרגשה אישית שלי
לומדים להתמודד עם זהמחי
כמו עם כל דבר אחר.
לא רואה בעיה עם זה
לכל סיר יש מכסה ב"הצלחההלוי מא


מכירה אישית זוג ביישניםחרות
לא נצפו בעיות בהתנהלות חוץ,
לומדים לנהל את החיים גם בלי לצעוק, וכשחייבים לומדים לצעוק...
לדעתי לומדים להתרגל זה לזו והכל מתגמד ...אמונה ב"ה
חייבת לספר מקרה שהיה כשהייתי בערך בגיל 22 הציעו לי בחור ,דיברנו בטלפון וקבענו להיפגש מציינת : השיחה היתה די קצרה שנינו חסרי נסיון בעניין ...קבענו להיפגש במקום × ואני עמדתי שם וחיכיתי בזוית עין קלטתי שהוא הגיע ,והבחור נעמד לו ולא ניגש חיכיתי 10.15.20דקות וכשהזה ..לא ניגש החלטתי פשוט ללכת .</>הוא מאוד התבייש וגם אני מאוד התביישתי ואף אחד מאיתנו לא עשה את הצעד ....

אל דאגה ...אחרי כמה שנים התחתנתי עם בחור אחר
לא פחות ביישן
אז לעיניין שלנו לא חושבת שהמידה הכ"כ חשובה הזו מעיקה על הזוגיות
מתרגלים אחד לשני והאמת היא שהזמן עושה את שלו חיים אחד את השני שהבושה מפני בן הזוג פשוט נעלמת לה ..
אני רואה בבישנות כמעלה חשובה
הילדים נולדים לבית עם המון ענוה
אבא לא מרים קול על אבא וכן להיפך .
הילדים גדלים בבית רגוע ואין דבר נפלא מזה .
שזו לא תהיה הדאגה שלך ..
מאחלת לך שתמצא את בת זוגתך הראוייה לך משורש נשמתך -זה הכי חשוב .
מכיר אישית מישהו שהיה ביישן ברמה לא נורמליתהדוכס מירוסלב

היה מתבייש לפנות למוכר במכולת כילד! נהיה מענטש, מארגן ומזיז דברים. היום הוא עומד מול קהל ולא אכפת לו לדבר...

מה שהשפיע עליו היה כשהוא ראה, בגיל ההתבגרות, שיש דבר כזה שנקרא ביישנות רעה.

בעבר הוא חשב שכל ביישנות היא טובה (יש אמירה כזאת שביישנות היא מידה טובה), וכשהוא ראה את זה הוא התחיל לעבוד על זה והתפלל.

And boy איך שזה הצליח לו

 

מספרים גם על מרן הרב אליהו זצ"ל, שהייתה לו אישיות מופנת ושהבבא סאלי זיע"א לחץ עליו שיתחיל להפתח.

ומי לא מכיר את הכנסים העצומים שהרב אליהו ניהול וארגן?

אני חושב שזה מופיע בבאביהם של ישראל (על הרב אליהו), או אוהבם של ישראל (על הבבא סאלי).

אפשר להסתדר עם הרבה תכונותהיום הוא היום
אפשר להיות אדם ביישן ושקט אבל אסרטיבי. העיקר ששני בני הזוג עושים עבודה פנימית בקביעות ביחד ולחוד ומצליחים לגשר על החסרונות שלהם כיחידים וזוג
נראה לי גם שהרבה פעמים אחרי שמתחתנים יש יותר בטחון ופוחתתארלט

הביישנות

שלום לכולם ניצנים

לכל הנשואים הטריים 

 

רציתי לשאול רק כדי לקבל פרופורציות 

 

כמה בערך יצא לכם לשלם על החתונה שלכם? 

 

האם ההורים של כל צד שילמו?

האם הזוג שילם על החתונה?

האם שילמתם על החתונה מהמתנות? 

 

תודה רבה לכל העונים  

בגלל זה נכון . לסלון שלי יש שם אחר כלה נאה
כותבת מניק אחר כי לא רוצה שיזהו אותי...זקוקה לתמיכה ועידודעצובה מאוד
שלום לכולם!
כותבת כאן כי זקוקה לפרוק, לקבל תמיכה ואולי גם לשמוע על בנות שעברו משהו דומה ויכולות לתת לי עיצות מניסיונן.
אז ב"ה אני אמא לשני קטנים מקסימים. בהריון הקודם כתוצאה מהורמונים חוויתי לראשונה בחיי ocd ברמה משתקת. עד אז לא הכרתי בכלל שיש דבר כזה.... לקחתי לוסטרל 150 מג ועשיתי טיפול cbt חלקי כי המטפלת לא ידעה לתת לי מענה להכל...אבל חזרתי לתפקד רגיל לחלוטין בלי שום סימנים ונכנסתי שוב להריון...ההריון עבר בסדר וגם הלידה ופתאום קצת זמן אחרי הלידה ocd חזר לבקר אותי.... כמובן שהעליתי את המינון של הכדורים (הכל בהתייעצות עם פסיכיאטרית) ודיברתי עם מטפלת cbt שרק בשבוע הבא תוכל לקבל אותי. אבל בנתיים אני סובלת מאוד. ההעלאה של המינון עדיין לא משפיע עלי וקשה לי....אוי כמה שקשה לי.
ושתבינו שאני בן אדם נורמלי וחי רגיל בדרך כלל. הסביבה שלי לא יכולה אפילו לנחש מה עובר עלי עכשיו...האם מישהי חוותה משהו כזה? האם הכדורים יכולים גם להשפיע תוך כמה ימים? והאם עכשיו זה חס וחלילה יחזור לי אחרי כל לידה?
כמה שזה קשהefraim37
(הניק של בעלי)
ממש בלתי ניתן לתיאור, אני הייתי במצב שכל יום קיללתי
את הרגע שהתעוררתי ויחלתי למוות הגואל, זאת היתה התקווה
היחידה שלי, אפילו לא קיויתי לחזור לחיים מרוב שזה היה נראה לי
בלתי אפשרי
היום, לא הרבה אחרי, אני מרגישה הרבהההה יותר טוב וכבר רוצה לחיות
אמנם הדרך אל האושר עדיין ארוכה אבל האוסידי כרגע לא פעיל כמעט והמצב רוח
ממש בסדר, יכולה רק לעודד אותך שזה עובר!!! ואם את כבר יודעת שהכדורים
עוזרים לך אז בכלל את בכיוון טוב, בתקופות האלה נראה לנו שלעולם לא נצא מזה
אבל חשוב לזכור שההרגשה הזאת נובעת מהחרדות והיא לא רציונאלית, מקווה
בשבילך שבעלך מכיל אותך ומעודד ואם לא- תסבירי לו כמה זה קשה גם אם לא
ברור לו למה ותבקשי חיבוק ועזרה ושיזכיר לך שזה עובר
בהצלחה רבה יקרה, ושוב אזכיר לך שזה עובר!! זה עובר!! זה עובר!!
מוסיפה- אני לקחתי גם הומאופתיה וזה ממש עזר
אוייי עברתי את זה.. זה נוראא 😑כלה נאה
כשמעלים את המינון לוקח לפחות שבועים להתחיל להרגיש שיפור.
לי זה התחיל חלש אחרי הלידה הראשונה. ואחרי הלידה השלישית היה חמור ביותר עד שהתחלתי לקחת גם לוסטרל. ובלידה הרביעית חזר שוב ומאז אחרי כל לידה הרופא מעלה לי קצת את המינון.
וב"ה עברתי עוד 3 לידות והכל היה בסדר (חוץ מהפחד שאולי זה יחזור)

מה שאת יכולה לבנתים עד שישפיע המינון זה ללכת לרופא משפחה ולקבל מרשם לכדור הרגעה שמרגיע חרדות. בלי זה לא אכלתי ולא ישנתי עד שהלוסטרל השפיע.
גם עלי הסביבה לא יכולה להאמין. ואני מנהלת עסק וילדים מטופחים ובית נקי וניראת טוב. אבל בפנים חרדות מות

אני מבינה את הפחד שלך שזה לא יחזור כל לידה.
יש כאילה שזה חוזר מהשיבוש הורמונים אבל תשמחי שיש טיפול ולדאוג ליפני לידה להיות בקשר עם הפסיכיאטרית ויהיה בסדר.
הרבה חיבוקים ממני❤

תודה רבה לכן חיזקתן. תודה גם למי שכתבה באישי אני לא יכולהעצובה מאוד
להגיב כי זה ניק חדש עם פחות מ25 הודעות.
אכן קשה לי מאוד מאוד...ה' יעזור
איך זה בא ליידי ביטוי?אין כמו אמא&לב
לא יודע לגבי OCD,די"מאחרונה
אבל לגבי דיכאון לוסטרל עוזר באופן מיידי כמעט.
הבעיה בלוסטרל שהוא מפסיק להשפיע אחרי כמה זמן ולכן צריך כל הזמן לעלות מינון.
מלא הצלחה.
ואין לך ממה להתבייש. מחלות נפשיות הן דבר נפוץ בהרבה ממה שאת חושבת. בעולם הדתי יש איזו תפיסה שצריך להסתיר את זה, וחבל. אבל בעולם החילוני כיום נורא נפוץ לדבר על זה ומתברר שזה נורא נפוץ.
על החתום, סובל מדיכאון קליני ולוקח כדורים כמעט שלוש שנים ולא רואה סטבה להתבייש בזה.