פורום נשואים טריים (עמוד 354)

בזוגיות בריאה שממשיכים להשקיע בזוגיות במשך השנים ולא נותנים לזה "לרוץ על אוטומט" אז בדר"כ האהבה והמשיכה מתגברים עם השנים

יש גם רווקות שפוחדות להתחתן כי הן רואות ברחובות גברים נשואים מסתכלים על אחרות.  יכול להיות מצב גם שבזמן שאתה מסתכל על מישהי אחרת מישהו מסתכל על אשתך. האם זה נעים לך?

הוא חשוב ובמקביל לעשות עבודה אישית של עניין הסתכלות על נשים אחרות בלי קשר. אם יש קשר בריא וטוב גם אם משהו לא בדיוק זו לא סיבה או תירוץ להאשים אותה בדבר אז לדעתי זה שני מישורים במקביל. גם שיתוף שלה וגם בירור עם עצמך לגבי הנושא. בהצלחה רבה!

אמר זאת כבר החכם באדם: מים גנובים ימתקו.

זה מתוק רק כי זה גנוב. שום דבר לא מתוק אובייקטיבית יותר מהאשה של האדם.

מספרים שמישהו אמר פעם לרב אבינר שהוא רוצה להתחתן עם האשה הכי יפה. ענה הרב: מצטער, אשתי כבר תפוסה.

כמה המלצות שאני יכול לתת:

- להיות כמה שפחות במקומות "מועדים לפורענות".

- לגוון את צורת הזמנים האינטימיים עם אשתך ולעשות דברים חדשים, ואפילו קצת מוזרים (צאו מהקופסא).

- לעשות דברים כיפיים עם אשתך (לאו דווקא טיולים ושאר דברים שעושים מבוגרים. מותר גם להשתטות ולהיות ילדים ולעשות הצגות, מסיבת פיג'מות, קריוקי זיופים וכו'])

- להיות טרוד בתורה.

- להבין שזה רק ניסיון ותו לא.

- אם אתה מתרגש ממישהי אז תתייחס להתרגשות בצורה קרה ומתכתית כאל תגובה אוטומטית כימיקלית במח (כמו מכונה) ולא כאל רגש אנושי חם.

- ברגע הראשון שרואים אשה מרחוק - להסיט/להשפיל מבט עד שאתה חולף על פניה.

- לא ללכת מאחורי אשה אלא "יסלקנה לאחוריו".

- בד"כ ככל שתשקיע יותר בך (מקלחת מדי ערב, להחליף בגדים כל יום, דאודורנט מדי בוקר וערב, בושם, ללכת עם בגדים מכובדים ונקיים וכו') אוטומטית היא גם תשקיע יותר בטיפוח שלה.

- להתפלל שה' ישמח אתכם "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" כשלא היתה עוד אף אשה בעולם, וכשאדם ממש ידע שהיא בשר מבשרו.

כמה שאלות לבירור (שלך כלפי עצמך)

אתם מדברים לעיתים על הנושא של טיפוח?

היא היתה מטופחת כשהיתה רווקה?

היא שמחה בגוף שלה?

אתה לפעמים מדבר איתה על השמחה שלך כשהיא מטפחת את עצמה / למה חשוב לך שהיא תהיה מטופחת?

נגעת לי בלב.
לא מניסיון, אבל מקווה שיעזור:

כמה דברים שנראה לי ובע"ה יעזרו לך להתמקד בך ולא ב'מה בעלי חושב עלי'. כי לשקוע בזה וברחמים עצמיים ושאלות שלא נגמרות זה רק יזיק:

אל תחכי ל"חסדיו".

מעכשיו תאהבי את עצמך. 

בשביל לשמור על הבית שלך, ובשביל שבעלך לא רק יכבד אלא יעריך ויאהב ויעריץ. את חייבת לאהוב את עצמך באמת.

מהיום והלאה, 
תעשי לעצמך הכל. לא חובה להוציא כספים וכאלה. אלא, להתחיל לקרוא באינטרנט, לקרוא ספרים שנותנים מבט על איך לאהוב את עצמך!
 

למצוא תחביב. להשקיע בו. להתלבש כמו שתמיד רצית. להתנתק מהתלות שלך ב'מה שבעלך חושב עלייך'. 
לעמוד על שלך כשצריך.
לא לריב לחינם. אלא, בשעת כעס, לחכות עד שאת נרגעת, ואז להגיד בתמציתיות מה היה לא בסדר מבחינתך.
לצאת עם חברות. להיות קצת קשה להשגה..
להסתכל במראה, ולהגיד כל יום לעצמך כמה את יפה!!
לשים מוזיקה ולרקוד לצליליה כשאף אחד לא בבית.

אפשר בהחלט לגרום לבעלך להיות מאוהב בך עד למעל הראש. העיקר לא להתייאש ולא להיות תלויה בו וברגשותיו.

לפעמים כשגברים מתנסחים ככה, הם רוצים להגיד שהאש, וההתלהבות של ההתאהבות ירדה להם. זה שהוא מכבד אותך זה מלא. את השאר אפשר לפתח.. הרי הוא אהב אותך בהתחלה.. וגם אם יטען שלא, אל תתייחסי! תעשי את ההשתדלות שלך. אבל לא בשבילו, אלא בשבילך, באמת באמת רק בשבילך תעבדי על זה עם עצמך שזה יהיה אמיתי!

עכשיו, הקב"ה נתן לך הזדמנות להסתכל על עצמך בחיים האלו ולדאוג ולאהוב את עצמך.

במקביל לכל ההשתדלויות הנ"ל, תתפללי כל יום שבעלך יאהב ויעריץ אותך. הקב"ה רק מחכה לתפילות שלך..

לא "מתוך רחמים".

אבל חשוב שתהיה גם אהבה...

לכבד = להיות אדם טוב בעל מידות טובות.

לאהוב = תנועה נפשית. קשר נפשי כלשהו. "קונקשיין".

לכבד זה אחלה. צריך לכבד כל אדם (ואת האשה יותר מכל אדם).

לאהוב זה דבר קריטי(!) בין על לאשתו.

מצוין שהוא מכבד אותך, ועל כך טוב להודות לה'.

אך זה לא פותר מלטפל בעניין האהבה, ועל כן רצוי ללכת ליועצת זוגית על מנת לטפל בזוגיות.

אך כאן ברצוני להוסיף שני דברים:

א. אהבה זה דבר עם תנועה של גלים. עולה ויורד. לפעמים, פעם ב..., יכול להיות זמן שבו מרגישים שלא אוהבים. זה בסדר וזה אצל כולם. אך אם הדבר כבר תקופה ממושכת - אין זה תקין ויש לטפל בכך.

ב. יש פעמים שאנשים גדלו בבית ללא אהבה וכשהם גדלים וממשיכים בחייהם הם אינם יודעים מהי אהבה. זו לא אשמתם, אך יש לטפל בכך. אני מכיר כמה כאלה שגדלו בבית כזה והלכו ליעוץ זוגי אמנם ממושך אך ב"ה זה עוזר ויש תוצאות.

בהצלחה רבה!

בלי משיכה ברמה מסוימת החיים אח"כ יהפכו לגיהנום

אולי אפשר לעשות הפסקה עם אופציה לחזור?

הערפל הזה שגורם לך לפרפרים. היא האישה הכי מעניינת, מיוחדת ומקורית שאתה מכיר. תצרף לזה את ההשוואה בינה לבין אשתך (השטחית?) ותגיע לעובדה שמחשבות וגישושים מתחילים להירקם.

אם "תלך על זה" (ח"ו) אני מאמינה שתמצא את עצמך אכול רגשות אשמה, מרגיש את עצמך שפל בפני אשתך, הלב ייאטם גם כלפי הקב"ה, ומכאן הדרך להמשיך בחטא ולהוביל את עצמך (במו ידיך) להרס עצמי- קצרה.

אם תחזור לאשתך בלב שלם אתה עלול להרגיש החמצה כלפי הבוסית (כמה שלא יפה לומר..). מצד שני תרגיש שעשית את המעשה הטוב, הנכון, ההגון והמניח את הדעת כלפי אשתך. ייסורי החטא לא יענו אותך אלא להיפך, תרגיש את עצמך נקי מעוון חמור. ניצחת. היית מענטש ולא נבל.

הבחירה היא בידיך לאן תרצה להוביל את חייך. לא הילדים שאין, לא הצד שלה שעושה לך צרות, לא השטחיות שלה- כל אלו לא יקלו על ההרגשה הכבדה שחטאת חטא כבד כלפי אשתך וכלפי שמייא. האחריות היא תמיד עלינו, ולא משנה מהם הנתונים מסביבנו.

גם למבקרים הקשים, אני אומר שהקלתם עלי. א' לפרוק ולכתוב נתן לי להבין בעצם מה קורה איתי ושחרר אותי. ב' אהבתי מה שכתבתם.. אשמח לעוד תגובות

סור מרע- לעזוב היום את העבודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא משנה מה יהיה המצב שלכם אח"כ, מנסיון כואב של שכנים שהבעל העדיף להשאר בעבודה ולהצליח להתמודד, מה שלא קרה בפועל... היום הם משקמים את הזוגיות שלהם...

ועשה טוב- תמצא את החוט המחבר בינך לבין אשתך, הוא בטוח קיים. מצאת? עכשיו תחזק אותו ותוסיף עוד דברים שמחברים ביניכם. לצאת לטיול מחבר ביניכם? צאו לטיול. לשחק שחמט מחבר ביניכם? שחקו שחמט. לנהל שיחות שמתאימות לשתיכם.

וכמובן תתפללה רבה שהעיניים והמחשבה שלך יהיו תמיד על אשתך ותאמן בזה גם את הרגשות שלך. כמו שבאהבת ה' צריך לקבוע זמן לחשוב על גדולת ה' וכמה אנחנו אוהבים אותו כך אתה צריך לקבוע זמן לחשוב כמה אשתך גדולה, כמה היא טובה, כמה היא יפה, כמה היא עוזרת, כמה היא משקיעה בשבילך וכו', זה נראה חיצוני אבל זה דפוסי חשיבה או מעבדי רגשות  שמשפיעים עלינו בטווח ארוך.

דבר נוסף- אסור לוותר על הקשר הגופני, אם אשתך דוחה צריך למצוא את הסיבה לכך וממילא את הדרך לטפל בזה. הקשר הגופני והנפשי כרוכים זה בזה. (זה תמצית של רעיון עמוק מאוד, זהו פורום מעורב ואי אפשר להאריך פה עוד בנושא הזה).

כמו בכל היישובים שגדלו משמעותית.

אבל זה לא יקרה על ההתחלה. רק בהמשך.

@הולם במיוחד

הוא מעין קטן שיושבים בו כמה זמן ב"חברה" כזו;

ולא בכל מעין - הולכות נשים בצורה כזו.

אדרבה, כיום, כבר כמה וכמה שנים, שברוב מקומות הנופש דומני, רוב הנמצאים הם מהחוגים החרדיים, או סתם אנשים דתיים.

כך שלא קשה למצוא. 

מקום כזה - אכן, אחורה פנה. גם מצד עצם הענין, גם אי אפשר לומר שזה מוסיף קידוש השם, שרואים גברים כאלה במעין שבו מסתובבות כך.

יש מקומות רחבים מאד, ששם אדם יכול לתפוס צד אחר. 

לצערי השאלה הזו כבר צריכה להישאל לשני המינים ולכל הכיוונים לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בגברים שמרוב "צדקותם" החליטו לטבול במעיין בעירום מלא. וה"נימוסיים" שבהם ביקשו שאזוז כי הם רוצים לטבול. 

פעם הייתי ביישנית ומסכימה. היום אני מסרבת אין שום סיבה שלא אגיע למעיין בגלל חבורות טובלים אין סופיות. 

לסיכום - זה קצת ניצלו"ש אבל אני חמה על הנושא. 

שיטבלו כשאין אחרים שמגיעים, או במקום שאחרים לא מגיעים.

זה מה שקורה כשממציאים סדרי עדיפויות חדשים ל"מצוות".

לא מבינה למה שעתיים שלוש לפני שבת המעיינות בחזקת מקוואות? אין מקוואות גברים? למה כאשה אני מתליחה להתאים את עצמי לשעות (הספורות) שיש בהן מקווה בעוד שהגברים לא מצליחים להסתדר עם יום שלם של מקווה מסודר? 

אולי גם אני אפנה לטבול במעיין?  גם בשעתיים שלוש לפני שבת המעיין הוא שטח ציבורי. צר לי!

בשנה שעברה הייתי עם המשפחה בנבי סמואל - מעיין מקסים.  אלא שכל 3 דק' הגיע צדיק אחר לטבול שם וכמובן שהזיז את כולם - כי הוא צדיק שצריך לטבול. אחד מגדולי הצדיקים שם התפשט לחלוטין ובעירום מלא לפני כולנו כשלא הסכמנו לפנות את המקום. 

בגלל שאני מכירה את סביבת המעיינות שלך אני חייבת גם למחות על איך שאת מתארת את המעיינות השוממים שלפתע . המועצה "התנחלה" עליהם  - המעיינות הללו ניתנו לנו מידי הקב"ה והמועצה הרחיבה אותם ופיתחה אותם כדי להנגיש אותם ולהרחיב את החשיפה אליהם גם לקהל יותר רחב שהמקומות האלה שייכים גם לו בדיוק כמו לתושבי האזור.  לא תקינה בעיני התפיסה שמעיין = מקווה. ובגלל מה שהיה פעם המצב צריך להישאר. אז פעם היה רומנטי וטבלתם פה? מגניב. כיתבו את זה בספר הזיכרונות. עכשיו תנו לנו לבלות פה בנחת. וכבדו את המרחב הציבורי. 

כמובן שאם אדם מגיע והוא לבד במעיין ממש לא אכפת לי מה הוא יעשה שם. מפריע לי שמעיין הופך ל"מקווה " מוגדר

וכן הבקשות החוזרת ונישנות ללכת "לכמה דק'" כי הבחור רוצה לטבול - לך תטבול איפה שנוהגים לעשות את זה.

אחרת גם אני אתחיל לחשוב על לטבול פה. - 

וסתם הערה קטנה לסיום - בהרבה מהמעיינות המשוקמים יש הזרמת מים שאובים - כדאי שתבדקו את כשירות המקווה אולי זה יפתור את הבעיה הכי טוב;) 

לא מדבר על האידיוט שהזכרת, שזה כבר שייך יותר לטיפול פסיכיאטרי כנראה.

אם אנשים נמצאים במעין כשאין אף אחד, ושמים מישהו במרחק מה, שיאמר אם מגיעים אנשים ולכל היותר יבקש שימתינו רגע עד שהם עפים משם, ענין אחד.

לבקש מאנשים שנמצאים לזוז, מה שייך. הלמוד זכות, שכנראה כל אחד חושב שהוא היחידי..

בס"ד

אבל זה לא מניסיון, אני התחתנתי בכפר סבא באולם ללא גן [החופה עצמה מעוצבת כך שזה ייראה כמו גן אבל היא בתוך האולם עם פתח בגג].

כי זה התאריכים הכי מבוקשים