שרשור חדש
לעזור לבעלי ללמוד ברצינותתרננה שפתי

שלום, 

אנחנו נשואים למעלה משנה ב"ה, מאד אוהבים+1.

בעלי הוא אדם ממש מדהים, שעוזר בכל.

מאז ההריון הוא לקח שליטה על המטבח (דבר שעשה עוד מימי בתיכון) ומאז הוא מבשל.

שבת בעלי מכיןלגמרי לבד חוץ מא' ב' ג'

בערב הוא מבשל וכו'.

הוא לומד בישיבה וזה מדהים בעיני.

אבל ימי שישי הוא לא לומד.

במחשפחה שלו זה לא קורה וזה קצת מפריע לי שהוא שונה מכולם.

כשמגיעים שבת אני רואה איך אב המשפחה שלו לומד כל הזמן,

וחושבת כמה שגם אני הייתי רוצה שהוא ילמד סתם כך מחוץ לישיבה..

כשאני שואלת למה הוא לא עושה את זה, הוא עונה שקשה לו ללמוד ביחידות. הוא צריך חברותא טובה.

 

איך אוכל לעזור לו? חשוב לי שילמד ושלא אבטל אותו מלימודו.

 

עוד דבר, הוא אומר המון חידושים ולא כותב אותם.

ושאני שואלת למה, הוא עונה שהוא לא טוב כל כך בכיתה וניסוח והכתב שלו מכוער

אני ממש רוצה שהוא ירשום ויראה את פועל ידיו וישמח.

איך אוכל לעזור לו בזה?

 

תודה רבה לכולם!

 

אשרייך. תשחררי לחץ!קוראי שמו
א. אשרייך שאת אשת אברך, אשרייך שאת שמחה בזה. אשרייך שיש לך שאיפות גדולות. זכית וזכה בעלך שיש לו כזאת אישה.
ב. לגבי השאלות שלך למעשה, העצה המשמעותית היא לשחרר לחץ. אם בעלך לומד ברצינות ובשקידה כל השבוע וביום שישי הוא צריך להרפות - זה ממש סביר. במיוחד בשלב כזה של התרגלות למשפחה, לתינוק חדש וכד'.
ג. אחד הדברים הכי מזיקים, זה ההשואה לאחרים. לאנשים שונים, יש כחות שונים, סגנון שונה וכד'. ודאי שלא שייך להשוות, בין תלמיד חכם ותיק ומבוגר לאברך צעיר. אינך יודעת איך היה חמיך בגיל עשרים ומשהו, אבל אפילו אם הוא היה מאלו שמיום עומדם על דעתם, לא פסק פיו מגרסא - ההשואה רק עלולה להזיק.
ד. גם הנושא של כתיבה, הוא קשה לרבים. יש אמנם כאלו ש'נולדו עם עט ביד', אבל רבים מבחורי ישיבה צעירים ועד רבנים חשובים שנותנים שיעורים בכל הארץ, מתקשים בניסוח בכתיבה. (אולי היה מועיל, אם בישיבות היו משקיעים בהכונה לזה, אבל זה לא נעשה כיום). את בעיית כתב החרטומים, אני פתרתי עם מחשב, אבל גם ההתעסקות איתו לא מתאימה לכל אחד.
ה. אולי את יכולה לכתוב קצת בשבילו. כמובן לא להציק, אבל בעלך אמר דברי תורה בסעודות שבת - שבי את במוצאי שבת ותכתבי. אחרי שנה תוכלי להעניק לו חוברת של חידושיו.
ו. ספקולציה קטנה (אם היא לא נכונה - תתעלמי). יכול להיות שמה שמפריע לך, בזה שהוא מכין שבת, זה לא שהוא לא לומד, אלא שהוא תופס לך את המקום של האשה בבית?
הרבה פעמים קורה, שבמהלך הריון (בעיקר ראשון) האשה לא מסוגלת לנשום במטבח ואז הבעל נאלץ למלא את מקומה. עד כאן - ההכרח לא יגונה. הבעיה היא שאם הבעל מגלה שבעצם הוא נהנה מזה וממשיך להחזיק בתפקיד גם כשהאשה חוזרת לעצמה, היא עלולה להרגיש שהוא לא מאפשר לה להיות אישה.
יתכן שכאן הקושי שלך, רק שלא נעים לך להגיד את זה (אפילו לעצמך), כשבעלך כ"כ משקיע בך ובבית (ו'הציל' אותך מהמטבח בהריון) ואז את מלבישה זאת על הרצון שהוא ילמד?
אם (מדגיש רק אם) זה אכן המצב, אז קודם כל שחררי אחריות ורגשות אשם על הלימוד שלו. דבר שני, תיזמי שיחה נעימה ורגועה על זה ותמצאו בייחד איך מאפשרים לך לחזור להיות עקרת הבית!

בהצלחה (וסליחה על האורך)
חחחח לומד 6 ימים בשבוע .. לא תיתני לו מנוחה?יואב גל
אולי תפתיעי אותו בהכנת אוכל לשבת, כבר בימי חמישיאם ל2

כשהוא בישיבה/כולל?

כך הוא יראה שאת יודעת, זוכרת, ואוהבת לבשל?!?!

 

כך יהיה לו יותר זמן ללימוד ביום שישי?

 

אבל אל תלחצי מזה שהוא לא  לומד בימי שישי, אולי תעודדי אותו רק לשעה קבועה ובשאר ישתתף

בהכנות לשבת?

 

לגבי כתיבת החידושים שלו, יש פטנט שקוראים לו מחשב.

שיכתוב אותם ישר שם. או שיקליט את עצמו ואת תשכתבי לו אותם.

 

בהצלחה

את מקסימה ממש פסידונית

אבל אולי הוא פשוט צריך לנוח קצת... די קשה ללמוד לאורך שעות, ואחר כך להמשיך גם בבית. לא בטוח שזה מקור הבעיה, אבל זה עוד כיוון ששווה לחשוב עליו.

האמת, שנראה לי שלא כדאי שתתערבימודדת כובעים

לא בכתיבת החידושים ולא  בתוספת לימוד.

 

הוא אחלה אברך, לפי דברייך. תני לו להתנהל כפי שהוא מבין.

לגבי הלימוד- הגיוני לגמרי...פשיטא
רוב האברכים שאני מכירה (ואני מכירה הרבה) לא לומדים בימי שישי. כי יום שישי הוא לא מסודר מבחינת סדרי לימוד ובאמת לרובם קשה ללמוד ביחידות והם צריכים חברותא.
אבל זה שהוא לא לומד בימי שישי לא הופך אותו לפחות צדיק ופחות עובד ה',
להיפך. לפעמים אם קשה לו ללמוד לבד מחוץ לישיבה והוא 'יכריח' את עצמו לשבת בכל זאת ללמוד- לפעמים הלימוד לא כ"כ שווה, הוא לא בא ממנו, הוא לא חי את הלימוד הזה.
גם בעלי אברך. בישיבה. ולא לומד בימי שישי...
אני מרגישה עלינו שכל "כפייה" הכי קטנטנה בנושא הלימוד- עלולה לגרום נזק,
כי באמת עדיף קצת פחות זמן של לימוד תורה- אבל לימוד שבא מהלב ומרצון וחיות,
מאשר לימוד שקשה לו והוא לא ממש מרצונו.
מוזמנת לאישי אם בא לך לשתף עוד...
קצת נחת..90210

נשוי טרי..

 

בכל מקרה, לא מומלץ להאיץ בו בענייני עבודת ה'. לא בריא בשבילכם. תשמחי בו כמו שהוא ותשאירי לו את עבודת ה' שלו. תארי לך שהוא היה מדבר איתך על אורך החצאית או המטפחת..

 

אגב, לא לכולם מתאים ללמוד באותו אופן, וזה בסדר. 

 

בכל מקרה, ככל שתרצי לתת ביטוי לרצונך המבורך- כדאי פשוט להתפלל עליו.

לגבי הכתיבהד"ר שוקו
אולי שיכתוב במחשב? ככה הכתב שלו לא יפריע
הוא לא יודע איך מפעילים בכלל מחשב.. פעמים בודדות שנגע במחשבתרננה שפתי

כך שזה לא הכי יעבוד.

זה הזמן ללמודאמת ואמונה

הטכנולוגיה מתקדמת חבל שישאר מאחור.

אולי תציעי לו להקליד בשבילו?ירושלמית טרייהאחרונה
בוודאי לא יהיה נורא אם את תתמודדי עם כתב היד שלו..
ותתני לו לבשל לשבת. מי שאוהב לבשל זה ממש תענוג בשבילו, כמו עיסוק באמנות. וגם אברך צריך קצת גיוון!! וזה גיוון שהוא חיובי, הוא גם עוזר לאשתו וגם מכין לשבת שזו מצווה בפני עצמה. ממש אל תתערבי, כל התערבות עלולה להיות קלקול.

אם בא לך גם לבשל זה עניין אחר, תבקשי ממנו להשאיר לך כמה דברים או שתבלו יחד במטבח, פעילות חיובית לכל הדעות (רק אני לא מסוגלת שיהיו איתי במטבח ויעשו לי בלגן..).
למה שלא תקבעי איתו חברותא?הולם במיוחד
את עצמך גמרת לתקן, נשאר רק את ימי שישי שלו?הודיה60


זה לא כל כך עניינך..ד.

אדם כזה, לומד בישיבה, מכין לבד אוכל לשבת, מכין בערב. אשריכם.

 

המחשבה לא צריכה להיות, "שונֶה מכולם".. הוא אדם עצמאי, את לא אמורה לרצות "לסַדר" שהוא יהיה "כמו כולם", כדי שאת תרגישי שהוא "כמותם"... אם אבא שלו לא היה לומד ביום שישי, אז זה היה נראה לך כבר בסדר? 

שהוא יהיה הוא.

 

אם הנקודה היתה שאת "מבטלת אותו" כשהוא רוצה ללמוד - אז משהו אחר. היית יכולה להתאמץ למנוע את זה.

אבל פה זו לא הנקודה, לפי מה שכתבת.

 

והשאיפה שלך שילמד, צריכה להיות מצד עצם ערך לימוד התורה, לא כדי שיהיה "כמו"...

 

על כן, אם את רוצה באמת - לשם שמיים - שהוא יוכל לנצל את זמנו ללימוד, כמה שנראה בעיניו. כנ"ל, שיוכל לכתוב חידושי תורה, אם הוא רוצה בכך - אז טוב מאד.

 

אבל הדבר הראשון הוא - לא שאת לוחצת שכך יהיה, בין אם בגלל רצון "כמו אחרים", ובין אם את באמת רוצה, כמו שכתבת, שישמח בדברים היפים שאמר.

 

את יכולה לשאוף לסייע לו במה שהוא מעונין להתקדם. וגם מידיעה שלך שזה חשוב, ומרצון לשמח אותו. ואז, זה ממש מצוין.

 

לכן: לגבי הלימוד, את יכולה לשאול האם היה רוצה גם בימי שישי לקבוע סדר לימוד, ואם את יכולה לעזור במשהו. אם יאמר שרוצה ואת יכולה, יופי. אם לא, תניחי.  אם זה בגלל שאין עם מי ללמוד (באמת, לא כי לא נעים לו ממך..), את יכולה להציע שאולי ילמד קצת משהו איתך, יעשיר את עולמך הרוחני.  בשום אופן לא ללחוץ.  אם אומר שהיה רוצה ללכת לביהמ"ד, רק לא רוצה להעמיס עלייך - אז זכותך, לפי כחותייך, "לשחרר" אותו לכמה זמן. יפה מאד. 

 

 

לגבי כתיבה, אותו כיוון. קודם כל, לומר שהוא אומר חידושים ממש יפים - ולשאול אם היה רוצה שיהיו כתובים. אם לא רוצה, זכותו. לא כל אחד כותב את דבריו. 

אם רוצה, ובאמת כל הענין זה הכתב והניסוח, את יכולה לשאול אם היה רוצה שתעזרי בזה. כלומר, שיכתוב בלי "ניסוח" מי יודע מה, ובכתב איך שיהיה.. ואת אח"כ תנסחי ותקלידי, או תכתבי בכתב יפה, ותביאי לו לתקן ולהעיר.

אם ישמח על הרעיון, יכול להיות נחמד לשניכם. אם לא רוצה - תרדי מזה.

 

מה שכן, את יכולה פעם לנסות להעלות על הכתב דברים ששמעת ממנו, ולהביא לו כמתנה.. מן הסתם קצת "תפספסי", אבל אולי יעורר לו תיאבון... גם ישמח על ה"מעריצה"...

 

 

[אגב, אם ההכנה של האוכל לשבת היא בימי שישי, יתכן שזה גם טוב לו. כלומר, שרוצה קצת "התאוררות" ביום הזה, ומנצל להכנות לשבת בבית. רק הוא יודע למה באמת]

את ממש חמודהmp3
אבל אני חושבת שאת צריכה להרפות ממנו.שישי זה המנוחה שלו.ותשמחי שההרפיה שלו היא לא לשחק כדורגל/כדורסל או לישון עד מאוחר או לרבוץ בחוסר מעש אלא לבשל וככה את מרויחה מהענין.
את לא מבטלת אותו מלימוד. ביטולה הוא קיומה!!
ואל תסתכלי מה אחרים עושים וכמה הם לומדים את לא יכולה לדעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים.
איך מצטרפים לפורום של הנשים?צומחת.....
תודה
תשובה:כתר הרימון
צריך ותק ושמישהו מוכר ימליץ עלייך.
ושולחים מסר למנהלות:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f144
איך מישהו מוכר ימליץ עלי אם כולםכלה נאה
אנונומים?
פעילים יותר בפורומים הפתוחים, משתתפים בדיונים, מגיביםט'

צוברים וותק לאורך תקופה, לפעמים מוצאים חברים/ות מעניינים/ות ומתכתבים באישי וככה נוצרים קשרים.

 

 

משהאחרונה


ולא כולם אנונימייםש.א הלוי
לפעמים מוצאים פה אנשים שמכירים גם במציאות
חדשה פהלידור639
היי אני חדשה פה(: אפשר קצת הסבר בגדול? אני מבינה שגם יש פה היכרויות חח
הכרויות זהמשהאחרונה
איך בלי דוגמא אישית בונים זוגיות טובה?שוגי

שואלת בשביל חברה טובה-

ההורים שלה חיים יחד רק בשביל הילדים, יש הרבה מתחים, ריבים וכעסים בבית, אחד מההורים דתי והשני פחות ועל הרקע הזה יש הרבה חיכוכים אם כי לא רק עליו, בקיצור אין דוגמא אישית לזוגיות טובה.

חברה שלי בחרדה מנישואין, היא חוששת שתשכפל את הזוגיות הלקויה הזו, שהיא לא תדע איך ליצור קשר תקין ואמיתי, שהיא לא תצליח, שלא יהיה לה שלום בית.

הרי יש ילדים שחיו במשפחה שכזו והקימו בית עם אותו חוסר שלום בית, ויש ילדים שהצליחו לקטוע את הרצף הזה ולשנות ודווקא בגלל הרקע הזה ידעו מה לא לעשות והצליחו. מה יוצר את ההבדל ביניהם?

מה היא יכולה לעשות בשביל לא להגיע למצב הזה?

טיפים, עיצות, הארות ושיתופים מסיפורים אישיים יתקבלו בברכה.

אנא עזרו לי להרגיע אותה.

תודה.

אל דאגהבוריס
עשו לי פעם טיפול שכלל כתיבת תכונות של עצמי מול ההורים, והראו לי שלמדתי הרבה מהתכונות הפחות טובות של ההורים שלי, חברה שלך רואה את ההורים שלה ומבינה שזה לא זוגיטת טובה.
היא תלמד מזה תפנים את זה ותצמח מזה
בהצלחה ומזל טוב
החשש במקומו. אבל אפשר לתקן.קוראי שמו
איני יודע מה אמרו לפלוני. אבל החשש במקומו.

עצם המודעות היא חצי פתרון, כי היא תמנע את ההתנהגויות הבעיתיות הבולטות. אבל עדיין צריך עבודה בשביל ההרגלים הקטנים שבהם אפילו בלי מודעות אנו נוהגים על פי מה שראינו והורגלנו. הייתי מציע ללכת היום למדריכת כלות/יועצת זוגית מנוסה ולעבד איתה את הנקודות המרכזיות. אפשר גם לקרוא ספרים כמו 'הבית היהודי' של הרב שמחה כהן וכד' שעוברים על הנקודות החשובות.

בהצלחה רבה
עצם זהבשורות משמחות
שהיא מודעת לכך זה כבר טוב!
מה כן אפשר לעשות לשים זום על משפחות אחרות טובות שניתן ללמוד מהם זוגיות טובה, לראות דוגמאות להתנהלות תקינה לבית בריא, לא זוגות טריים אלא משפחות מבוססות למשל להתארח בשבתות וכד' וללמוד מה הייתה רוצה לאמץ במשפחה שתבנה, חשוב שתזכור שאין רק את המשפחה שלה בעולם יש עוד משפחות מגוונות שאפשר ללמוד מהם.
דבר נוסף יש נטייה להתמגנט לאנשים שמזכירים את האופי המשפחתי שממנו הגענו ואז השכפול בא לידי ביטוי.. אז מציעה ללמוד ולעצב קודם אישיות שונה ממה שברור לי שלא תקין כתוצאה מחוויה במשפחה כזו ואז לחפש בן זוג, לפתוח את הראש לסגנון משפחתי אחר
ללכת לשיעורים, לקרוא ספריםl666
להתארח במשפחות שמחות וללמוד מהם.
לדעתי כדאי שתהיה לה דמותסמיילי12
שהיא מתייעצת איתה ולומדת ממנה.
וכמו שהציעו פה-להיחשף כמה שיותר למשפחות נורמליות. להתארח בשבתות וכד.
מהכרות שלי עם הנושאהודיה60

רוב מי שגדלו ככה וכן הצליחו להקים בית בריא וזוגיות טובה זה אנשים שהלכו לטיפול פסיכולוגי - בין אם לפני הנישואין ובין אם אחרי הנישואין. כדי לפתור ולטפל במשקעים שנוצרו להם בבית - שלא ילוו אותם לתוך חיי הנישואין

 

מצטרפת גם להמלצה שעלתה פה - להתחבר ולהתקרב למשפחות עם זוגיות בריאה כדי לראות ולהכיר עוד סגנונות. אבל עם הסתיגות - מה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים. גם כשרואים משפחה שנראית לנו מהצד מאושרת ועם זוגיות טובה - אי אפשר לדעת איך זה באמת מתנהל כשאין זרים בשטח. 

ודוקא מי שמרגישה שבאה מרקע לא טוב יש לה נטיה ליפות את המציאות אצל אחרים ולקנא. אז זה לא נכון. צריך לנסות ולראות את המציאות איך שהיא באמת ולדעת שגם זוגות בריאים ומצליחים יש להם עליות ומורדות

תודה לכל המגיבים, מקפיצה, אשמח לעוד תגובותשוגי


זו לא קלישאה שילדים שגדלו בבתים כאלה הצליחואמילי.
להקים בתים נפלאים יציבים שהשאיפות שם להצליח הם גבוהות יותר מכל ילד שגדל בסביבה בריאה. כי המודעות מה לא לעשות חזקה וזהירה יותר מכל רווק/ה.

אם היא חיה בחרדה עד 'הימנעות' להיכנס לזוגיות
שתלך לטיפול.

יש לנו חבר שאבא שלו כמעט ולא היה בבית, הוא ואחיו לא ראו רגע אחד של שקט, חום, ואהבה מצד האבא עד שההורים התגרשו.

כיום החבר נשוי אב לארבעה, עצמאי אישתו עובדת משרד החינוך כמעט והיא ולא בבית.
והוא שם שמטפל בילדים יותר מהאמא סביב השעון, אבא שמעניק תשומת לב, חום ואהבה מה שהוא לא חווה מצד אביו.
אחר הצהריים מתחילה משרה שנייה כי יש אספות השתלמויות בדיקת מבחנים וכד'..
את הדאגה שלו הוא לקח 'למקום טוב', ותמיד אמר והצהיר אני לא יהיה כמו אבא שלי'! .
ולמרות שהם חילונים כיום הם הורים לארבעה ילדים מעל הנורמה בישראל. כי אישתו מבחינתה לא מרגישה את הקושי בגלל המסירות שלו, אבל הוא זה שחושב אם להביא ילד נוסף כי רוב הנטל נופל עליו.
מבינה מאוד את החשש מניסיון אישי.אפשר גם אחרת
עבר עריכה על ידי אפשר גם אחרת בתאריך ט' בטבת תשע"ח 03:27
עבר עריכה על ידי אפשר גם אחרת בתאריך ט' בטבת תשע"ח 03:26

אני ניק מוכר כאן, פתחתי את הפצל"ש הזה בכדי לענות באנונימיות מסיבות מובנות, חברה שלך ממש מזכירה לי את עצמי.

אני בת להורים גרושים, בהיותי בחורה חששתי מאוד מהזוגיות שתהיה לי. הייתי ממש בחרדה שאשחזר את המריבות והמתחים שחוויתי בבית ושעשו לי כל כך רע, שבגללם התביישנו להזמין חברים הביתה, שהרסו את ילדותי עד שהתפללתי לאלוקים בסתר שיכניס בלב הורי שכבר יתגרשו, (ואכן אחרי שנים ארוכות שהורי נשארו יחד 'בשביל הילדים' הם התגרשו אחרי שהם סיימו לחתן את כל הילדים)

כל כך חששתי שפסלתי בחורים רבים על דברים של מה בכך, רציתי להתחתן, מאוד רציתי, רציתי כבר לצאת מהבית שבו לא היה לי טוב, אבל פחדתי. קראתי מחקרים שאחוזים גבוהים מילדי הגרושים מתגרשים גם הם וחשבתי שזה הגיוני כי אני לא מכירה זוגיות נורמלית.

לא שיתפתי איש במצב בבית, ובטח שלא בחששות שלי. וככה נקברתי לי בשקט.

עד שהרגשתי שאני לא יכולה יותר, לא יכולתי כבר לנשום מרוב חרדה, ה' הטוב עזר ונפתחתי בפני חברה טובה, רק מלדבר על הדברים האילו בקול משהו התבהר בי, פתאום מישהי ידעה את האמת והמשיכה לקבל אותי כמו שאני ועוד האמינה בי שאני אצליח ליצור מציאות אחרת, זה היה פשוט מדהים! התחלתי להאמין בעצמי, החלטתי שאני רוצה לדאוג לעצמי ולשנות את המצב, החלטתי שאני נלחמת ויהי מה, המשכתי לשתף, הלכתי לטיפול אצל מישהי מקצועית, קראתי ספרים על זוגיות, שמעתי הרצאות... והתפללתי, אואו כמה התפללתי... כמה בכיתי... כמה ביקשתי...

ואלוקים שמע לתפילתי, פגשתי את בעלי ומשהו בי נתן בו אמון והרגשת ביטחון מהרגע הראשון, כשהתקדמנו פתחתי איתו את הנושא, שוחחנו הרבה על זוגיות- מהי, למה אנחנו מצפים, איך בונים אותה, איך מתחזקים אותה, מה עושים כשיש חיכוכים, מה לא עושים... בדקתי המון שיש לי כאן באמת פרטנר לחיים לטוב ולרע, היה לי ברור שנצטרך לעבוד קשה, אבל רציתי לדעת שאני לא הולכת לעבוד לבד. ביררתי הרבה על המידות שלו, נפגשנו הרבה פגישות עד שהלב שלי הרגיש והמוח שלי הסכים איתו שזה זה.

וזכיתי, בעלי לא מושלם, וגם אני לא, גם הזוגיות שלנו לא מושלמת, אבל זה היופי שבה, אנחנו מתווכחים והרבה, אבל עם כבוד והערכה הדדית, יש בינינו הרבה הידברות ואמון, אנחנו עובדים על זה הרבה, וכן, הלכנו לייעוץ נישואין ואנחנו הולכים מידי פעם לתחזוק. אנחנו נשואים כבר 7 שנים ואני אופטימית מאוד לגבי ההמשך בעז"ה.

זכיתי שהחיים שלי היום הפכו למאושרים, רגועים, אוהבים. אני מרגישה בטוחה, אני יודעת שאני לא אוותר על בעלי והוא לא עלי ושכל קושי נפתור יחד. אני יודעת שיהיו עוד הרבה קשיים בדרך, אבל יש לי עם מי לעבוד עליהם יחד. זוגיות טובה מעשירה אותך כל כך שחבל שהיא תוותר עליה בגלל חרדה. דווקא בגלל שהיום קשה לה בבית ורע לה מגיעה לה זוגיות טובה ומכילה שתשנה את חייה.

תמסרי לחברה שלך שאפשר גם אחרת, דווקא בגלל שאני יודעת מה זוגיות לא טובה עושה לילדים, אני עושה הכל כדי שהילדים שלי לא יעברו מה שאני עברתי, לאף ילד לא מגיע לגדול בצורה כזו. אני חושבת שכמו שכבר כתבו כאן המודעות הרצון ועבודת המידות הם שעושים את ההבדל. אני מכירה אנשים ששחזרו את הבעייתיות שהייתה בקשר של הוריהם, אני לא חושבת שאני יותר מוצלחת מהם, אני כן חושבת שהייתי יותר מודעת ושעבדתי קשה לפני שהתחילו הבעיות ולא אחרי. יש לי שלושה אחים הנשואים באושר ועוד אחות הנשואה שלא כל כך באושר, לצערי היא הגיעה לנישואיה בגיל צעיר מאוהבת ולא מודעת, מרוב שהיא הדחיקה את הנושא ולא דיברה עליו היא לא עבדה על עצמה, כיום היא מתחילה להתעורר ולנסות לגשת לטיפול, מקווה בשבילה שיצליחו.

תאמיני בה שתצליח. היא בכיוון הנכון. עצם זה שהיא מדברת על זה איתך זה דבר גדול מאוד. אין עניין לשתף את כל העולם, אבל גם אחרי החתונה חשוב לשתף ולפרוק אצל מישהי שהיא סומכת עליה. תעריכי אותה על השיתוף ועל המודעות, זה לא קל לה, אבל אני בטוחה שזה מקל עליה. תגידי לה שתילחם כי זה שווה את זה! כל דמעה שדמעתי הייתה שווה!

כל הכבוד לך שאת נרתמת ככה בשבילה, מרגישים את האכפתיות שלך, אם היא מרגישה נוח לפתוח איתך כנראה שאת ראויה לאמון הזה, שתזכי תמיד להיות שם בשביל אנשים אחרים עם כל הלב והנשמה, תדעי לך שאת מצילה נפש מישראל או יותר נכון נפשות כי את מצילה גם את חיי ילדיה בעז"ה. שה' הטוב יעזור גם לך בזוגיות שלך שתהיה בריאה ושמחה ושיהיה לך עם מי לעבוד עליה.

 

 

וואו, את פשוט מעוררת השראה! תודה על השיתוף.שוגי


מרגשתהודיה60

עלו והצליחו.

מדהימה!!!טוווליי
מניסיון אישי...צומחת.....
היי, הייתי לגמרי במקום הזה.
להורים שלי יש זוגיות מאוד לא טובה. אני זוכרת שבתור ילדה היו לא מעט פעמים בהם חשבתי שהלוואי שיתגרשו.. כי לא יכולתי כבר לסבול את המריבות והצעקות.
גם אני פחדתי להתחיל להיפגש עם בחורים בזמן שחברות שלי כבר התחילו. פחדתי לשחזר את אותו דפוס של הוריי.
הלכתי לטיפול שעזר לי להיות מודעת יותר לכך שאני לא רוצה זוגיות כמו של הוריי, שאני רוצה לבנות משהו אחר לגמרי. הרגשתי שאני צריכה להתחיל מאפס וזה נורא קשה שאין מודל לחיקוי. (אני זוכרת שחשבתי על אברהם אבינו שהיה צריך להתחיל מחדש "לך לך...מבית אביך..").

ב"ה אחרי כמה שנים הכרתי את בעלי. הוא בא מבית שאין בו מריבות, אבל האמא מאוד דומיננטית, והאבא מרצה. גם אצלינו האמא מאוד דומיננטית.
לצערינו שחזרנו את הדפוס הזה, בלי יותר מידי מריבות, אבל זו היתה זוגיות מאוד לא בריאה. לאחר כחצי שנה היה לנו משבר רציני, בעקבותיו התחלנו טיפול זוגי אצל מטפלת מדהימה. ב"ה עשינו שינוי מאוד מאוד משמעותי!!! ממש הזוגיות שלנו השתנתה לחלוטין. אני זוכרת שהמטפלת אמרה שזה מצוין שהגענו כבר בשנה הראשונה במקום להגיע אחרי 20 שנה.

כיום (נשואים כמעט 7 שנים) יש לנו ב"ה זוגיות מאוד בריאה וטובה, עם תקשורת מעולה, כל אחד מאיתנו מאוד עובד על עצמו כל הזמן. אני מרגישה שהעבודה המתמדת שלי היא לכבד את בעלי, להיות קשובה אליו באמת (לא כמו שחוויתי בבית הוריי).
ב"ה אנחנו מאוד מאושרים ואוהבים. גם אם יש ויכוחים או מריבות (לעיתים רחוקות) אנחנו יודעים איך לעבור אותם טוב יותר..
אני מודה לה' שהילדים שלנו חווים זוגיות אחרת. בית יציב. הלב שלהם יותר הרמוני ומאוחד (לא כמו הלב שלי שהיה קרוע תמיד בין אבא ואמא שמופנמים בתוכי). ב"ה אנחנו ממש מרגישים בעלי תשובה בתחום הזוגיות. אין לנו מודל טוב מהבית ופשוט זכינו לבנות מאפס. בתפילה לה' שהטוב ימשיך עוד ועוד.

את יכולה לחזק את חברה שלך קודם כל ללכת לטיפול. זה הדבר שהכי עוזר כדי להפסיק את ההעברה הבין-דורית. כי כשאדם הולך לטיפול הוא מתחיל להיות מודע יותר לדברים וגם לומד איך לא לשחזר אותם.
בנוסף, בעיניי דווקא זה שהיא מפחדת, זה סימן טוב, זה מראה שהיא מודעת לכך שהדברים שהיא חוותה הם לא תקינים, וזה יעזור לה לבנות משהו טוב יותר בעז"ה.
היא מוזמנת לפנות אלי לפרטי בשמחה!
בהצלחה רבה!!
תודה על השיתוף, את אדירה.שוגי


את מהממת!טווולייאחרונה
כל הכבוד על המודעות והעבודה הקשה!
אני לומדת בירושלים והוא עובד בתל אביבושיננת לבניך
איפה כדאי לגור? מחפשים משהו לא יקר עד כמה שאפשר, לא מחוץ לקו הירוק, שלא צריך לסמוך על טרמפים

תודה!!
מודיעיןשקדי מרק
הכי באמצע. תחבורה ציבורית נוחה.
כמה זה שכירות שם בערך?ושיננת לבניך
באמת איזור מודיעין זה האופציה הכי טובה לכםבעצמי
יש באיזור מודיעין כל מיני יישובים שאתם יכולים לקחת בחשבון גם.
איזה יישובים? וידוע לך מה המחירים בערך?ושיננת לבניך
תודה
כןבעצמי
למשל יש את מבוא חורון ונוף איילון.
יש שם טרמפים מאורגנים (זה לא טרמפים כמו בשומרון וכד') ובנוף איילון גם אוטובוסים. המחירים לדעתי באיזור 2400 - 3000.
וכמובן שיש יותר זול או יותר יקר..
מה שבטוח..בעצמי
גם אם זה אותו מחיר כמו על דירה בי-ם או ת''א - האיכות שונה בצורה משמעותית. ביישובים האלה יש לך גם קהילה מסביב..ואווירה הרבה יותר נעימה.
סבורה שירושלים עדין מנצחת..רפואה שלמה
אם צריך נסיעותאורות וכלים
עדיף שהוא יסע ולא את. לפחות את המשמעותיות/ארוכות יותר. מניסיון של רבים-לאישה יותר קשה. במיוחד אם בעז"ה תכנסי להיריון וכו'.
לדעתיחדשה ישנה
או בירושלים או בתל אביב.
אם שניכם תצטרכו לנסוע יצאתם קרחים מכאן ומכאן.
כדאי גם לחשוב על העתיד.. אולי עוד שנה בע''ה כברניהיה בייבי, כדאי שיהיה הורה שקרוב אליו כשהוא במסגרת, במקרה שצריך להוציא אותו
מסכימה מאד. בעד ירושלים..רפואה שלמה
גם אני בעד ירושלים*סמיילית*
כדאי ממש לחשוב קדימה. נסיעות בהיריון זה סיוט אחד גדול וממש כדאי שאחד לפחות יוכל לקחת למסגרת , לא רואה אופציה אחרת בהנחה ששניכם תעבדו או תלמדו במשרה מלאה
ישובי מודיעיןאלעד

מדרום ומצפון.

יש המון

אני בטוח שתמצאו אחד שיתאים לכם

אני דווקא חושבת שעדיף שתגורו בירושליםמודדת כובעים

לפחות שאחד מבני הזוג יהיה בסביבת הבית, פחות או יותר.

נסיעה לת"א בתח"צ זה ממש לא נורא.

^^^פאז
ואמורה גם להיות רכבת בקרוב
ובכללית תח"צ לת"א מירושלים יש בשפע.
תגורו במקום נגיש אליה יחסית ויהיה בסדר
אריאל??העני ממעש
היא כתבה בתוך הקו הירוקמודדת כובעים


גם אריאל ירושלים בבוקר סיוטלמען שמו
לוד054אחרונה
לוד-תא יש רכבת,
לוד-ירושלים, יש אוטובוס, רכבת שיסימו את הבניה שלה;) ויודעת שמקובל להצטרף לאנשים שנוסעים בהשתתפות, יש קבוצת טרמפים
אז אחרי בחבושים רביםתקווה_לעתיד

אני עדיין לא יודעת מה לעשות. הגעתי למסקנה שהדילמה המתמשכת שלי בנוגע לנישואים שלי היא - שאני מרגישה לרוב שזה לא זה. לא מספיק כייף לי איתו. לא מספיק מעניין. לא מספיק טוב לי החיים לצידו. אני מרגישה שאני מרגישה טוב עם עצמי גם בלעדיו. ולא מרגישה שהוא מוסיף לי  תחושה שהחיים קלים יותר יחד איתו.  

הוא לא מאתגר אותי, אני מצליחה לדמיין את חיי בלעדיו. אני מרגישה שהוא לא מבין אותי, לא רגשית ולא שכליית תמיד. 

ושהפערים בהשקפת העולם שישפיעו גם על הדמיון של איך נקים יחד בית ונגדל את ילדינו- הם גדולים. 

אני לא מתרגשת כשאני מדברת עליו. אני מדברת עליו בהיסוס , אני יודעת בדיוק מה היתרונות והחוזקות (המדהימים שלו) אבל לא מרגישה שאני בת מזל שאני איתו ושמצאתי משהו מיוחד במינו ולא אמצא מישהו שמתאים לי כמוהו.

ציפיתי לתחושות חד פעמיות יותר. מישהו שאני מעריכה מאוד, שאני מרגישה שאנחנו יכולים  לדבר על הכל יחד ובהנאה רבה . שאני אלמד ממנו, כשהוא יעשה דברים שונה ממני, כשהוא יראה משהו שאני לא, כשהוא יצליח להרגיע אותי או להבין אותי לפני שאני מבינה , כשהוא יתנהג במידות טובות שאני כל כך מעריכה- ואני אגיד וואוו איזה כייף שזה בעלי. 

 

לא. אין לי תחושות התפעלות כאלו. 

אני מתפעלת מדברים שהוא עושה בשבילי. מהפרגון האהבה והתמיכה. מהקבלה האמיתית. מהרצון לקום כל פעם ולנסות מחדש לשמח אותי ולמצוא את הדרך לליבי. אבל אני לא יודעת איך זה, אבל כשאני מדברת עליו אני לא מתמלאת באהבה. אני לא מתמלאת ברגש בלתי מוסבר ובחיבור עמוק. 

אני מרגישה החמצה, אני מרגישה טעם מר , אני מרגישה שזה לא בדיוק מה שרציתי. ושהתפשרתי על דברים. ושהוא בחור טוב, חרוץ, שאני מעריכה כאדם, שהוא עושה לביתו, שהוא מתאמץ ושאני חושבת שהוא בסדר ואחלה. אבל לא שזכיתי וכמה כייף לי פשוט לדבר איתו ולצחוק איתו. וכשעובר עליי יום באסה אני לא מחכה לרגע שנבלה יחד כי זה הוא. אלא כי זה כייף שיש למי לחזור הביתה. 

 

כל אלו ואני אמורה להביא איתו ילדים? איזה לא הוגן כלפיו! וכלפי עצמי!

ואיך הגעתי למצב הזה בכלל? אני משכנעת את עצמי שלא אמצא טוב כמוהו ובו בזמן אני תוהה האם זה נכון.

אני יודעת שהוא בפני עצמו ראוי ונהדר. וגבוה ונראה טוב, והנה לפעמים אנחנו ממש צוחקים יחד, ולפעמים יש שיחות ממש מלב אל לב והוא תומך , והוא לומד מהטעויות בעבר. 

אבל מתי יגיע הרגע הזה שאני מתמלאת באהבה וידיעה שהוא זה הוא וזה מספיק לי וזה טוב לי וזה ממלא אותי שלוה ורוגע עד אחרית הימים?

האם יש סיכוי שזה ישתנה? הרי ביום שהציע לי נישואין ידעתי שמשהו חסר לי. שאני אומרת כן מהפה לחוץ ומבפנים אני יודעת שמשהו אני לא מרגישה. שהוא מרגיש יותר. למה הייתי עיוורת לעצמי? 

התחושה המתנדנדת שזה לא זה היא קשה מנשוא. ואני מרגישה שהתפשרתי על הדבר הכי חשוב בחיים עבורי. 

אהבת אמת. ואני לא בטוחה שאם עמדנו מתחת לחופה זה אומר שהנשמות שלנו יועדו ושזה אומר שזה בעלי ונעבוד על זה. אנחנו נשואים 3 שנים וזה עדיין תקוע ועומד במקום. ובשבילי כמו עצם בגרון.

יש פה הרבה נתונים כדי לענות...לב אוהב

לפי איך שאת מתארת נשמע שנקשרתם אחד לשני במובן מסוים או שההרגל עשה את שלו. זה נשמע כמו משהו יציב מבחינה חברית אולי, אבל זוגית זה עדיין לא מגיע לרמה שציפית כנראה (והאמת לא נראה לי שאת מצפה ליותר מדיי, אני חושבת שאת מצפה למשהו טבעי ונורמלי.. פשוט את מפרטת לנו מאוד את המורכבות שבדבר ואולי זה יכול להישמע שאת דורשת מדיי.. למרות שלדעתי את בעצם מסבירה בצורה מדויקת איך אדם נשוי ומאושר צריך להרגיש, ולמה את לא מרגישה את זה...וגם יש אנשים ממוצעים שדורשים זוגיות ממוצעת וחיים בשלווה עם זה, ויש אנשים שלא. וזה בסדר ולגיטימי.)

מקום של ספק זה מקום ששני הצדדים לא ברורים עד סופם:

אם להמשיך- מה זה אומר לגבי העתיד שלכם, האם תהיי מאושרת, האם תרגישי מסופקת, האם תהיי שמחה, מה את צריכה לעשות כדי שישתפר, מחשבה שצריך לשנות או מעשים מסויים וכו'

אם להיפרד- מה ההשלכות של זה, מה מניע אותך מלעשות את זה, האם זה מהמקום השכלי/ רגשי או שניהם. האם זה בסה"כ פחד? או שזה נובע ממניע ששווה להתייחס אליו...

 

ואני לא יודעת איך להתייחס לאמירה שאת רואה את החיים שלך כימים נפרדים: יום אחד טוב ומוצלח, יום אחד פחות ולא כמשהו רציף שעושה לך טוב. 

כלומר זה לא שיש כאן רצף של הרגשה לא טובה, או רצף של הרגשה טובה של חיבור והתפתחות וכו'..

 

אני לא יודעת אם זה נובע מזה שאת מאוד שמה לב לפרטים הקטנים ולא רואה את זה ככלל, או שפשוט באמת לא הצלחתם ליצור משהו משותף יציב שמרגיש סיפוק והתעלות מעבר לקשיים הטבעיים... 

 

 

בעיהפאה נשית
לאשתי יש פאה. אני לא יודע איך להגיד לה להוריד אותה.. מה עושים?
למה אתה צריך להגיד לה?משוטט
כי זה לא יפה ונראה גבריפאה נשית
אשכרה פאה
האא.. אתה מתכוונת לפאות לחיים?משוטט
בנחישות ורגישות..
לא שיערות.פאה נשית
פאות, 10 סמ.
זה אחד הלא ברוריםבאורות
מזתומרת גידלה פאות?? כמו של דוסים יענו? פאות מסולסלות לפני האוזניים באורך 10 סמ?? ומאיפה השיער יוצא, זה שיער ראש או שיער פנים?
לא מסולסלות.פאה נשית
יוצא מהפאה. וזה לפני האוזניים..

לא למטרת גידול פיאות
אתה מתכוון למשהו כזה? - תמונה לדוגמא בפניםbinbin


אוי גדולבאורות
חח אשכרה זה מה שמפריע לך??
זה נורא אופנתי היום להוציא שיער ככה מהמטפחת. אתה כן יכול לשאול את אשתך למה היא מוציאה ככה שיער ושבעיניך זה לא כלכך יפה.
אז זה באמת עניין של אופנה וטעם ,binbin
אתה יכול לומר לה שלדעתך זה לא כלכך יפה ולראות מה תגובתה..
מה אני קשורה פה?!!מירב!!
חחח גם אני לא הבנתיbinbin
בחיי שאתה לא שפויהזדמנותאחרונה

אפשר לחשוב זה זקן

לא מצליח לראותעדן ירושלים
כןפאה נשית
עכשיו היא גם גידלה פיאות..
פשוט תגידסתם פה

לה שזה נראה הרבה יותר יפה בלי הפאה 

איך פיתאום גידלה פיאות?כלה נאה
רופא שינים סיפר לי על בעל שלא יכל להתקרב לפה של אישתו. אז בא ושילם לרופא על סידרת טיפולים בלי שתדע. ושיתקשרומהמרפאה לומר לה שזכתה בטיפולי שינים. כך בלי ליפגוע בה. אתה יכול ליפנות למכון ליזר
בעלסתם פה

גאון כל הכבוד לו באמת 

מניחה שאתה מתכוון שיש לה שערות באזור פאות הלחייםבאורות
תראה. מראה חיצוני זה נושא מאוד רגיש אצל נשים. חשוב לגשת לזה בצורה סופר עדינה. למה אתה רוצה שהיא תוריד את זה? כי זה בעקרון מאחד מורכב הורדה של שיער פנים. במכוני לייזר לא ממליצים על זה, ולכן נותרות אופציות מכאיבות ולא תמיד אסתטיות של שעווה או אפילציה, שזה מחט חשמלית שדוקרת את השורש ש השערה והורגת אותו. במידה ונניח היתם במצב הפוך, ולהאשתך היה מפריע שיש לך שערות על הגב למשל, היית מוכן לבצע את התהליך הזה בשבילה?
זה לא מה שהתכוונתי..פאה נשית
ואני רוצה שתשים אותה מאחורי האוזן
או שתקצוץ אותה
אם ככהאמא ל6 מקסימים
אז העניין הרבה יותר פשוט ממה שהיה נשמע בהתחלה.
זה פשוט עניין של טעם ואופנה. האישה חושבת שזה יפה לה ככה, ואתה חושב שלא.
לדעתי אפשר לומר לה: "תגידי, למה את מוציאה את השיער בפיאות?" היא כנראה תענה שזה יפה לדעתה, ואז אתה תאמר לה:"באמת? דווקא אני חושב שזה יותר יפה בלי זה (או בפנים או מאחורי האוזניים)".
נראה לי שזה יעבוד ולא יפגע בה. זו דעתי. אם יש פה אישה שחושבת שהיתה נפגעת, שתכתוב, כי אני לא ממש אחת שנפגעת מדברים כאלה, אז אולי אני לא יודעת
אתה רוצה שאני יגיד לה?ליאן
זה אשכרה אישתך! לא אישה זרה . אם על זה אתה לאיודע איך לדבר איתה מה יקרה שתרצה לשוחח איתה על הדברים החשובים באמת??? מ ו ז ר . . .
מממפאז
א. כל הבאסה
ב. אפשר להחמיא לה כשהיא לא מוציאה שזה יפה בעיניך
ג. אם ממש קשה לך אז תבקש בדחילו ורחימו נניח בזמן שאתם יוצאים לדייט או שזה בעיקר מפריע
לך אם יש מצב שתסדר את השיער בצורה אחרת כי אתה אוהב שזה מאחורי האוזן
וקשה לך עם המראה של הפיאות..

ותראה עד כמה זה קריטי לה ותתנהל בהתאם
ברגישות ומתוך כבד לזה שזה המראה שלה וזכותה ללכת איך שאוהבת..
הודעה לכל מגיבי השירשור:הולם במיוחד
כשאתם רואים שאלה מוזרה במיוחד, אנא וודאו שלא מדובר בטרול. איך? היכנסו לכ''א שלו ורפרפו על ההודעות הקודמות. במקרה הזה זה בהחלט אמור היה להספיק.

בבקשה אל תגיבו לטרולים...
שלום וברכה, מה אתם יודעים על אורכידהיוכבד האם
לקראת חתונה בשעה טובה ומבורכת.
מה אתם יודעים על אולם יחסית חדש בירושלים בשם: אורכידה בתלפיות.
אשמח מאד לתגובותיכם.
הוא קיים קצת יותר משנה וקשה למצוא עליו בקורות.
תודה מראש.
מעל אולמי שרון?סמיילי12אחרונה
אם כן, היינו שם אתמול בבר מצווה.
האמת שלא אכלתי כל כך אז אין לי חוות דעת על המנות.. אם תרצי אשאל אנשים. שהיו איתנו.
ולדעתי הוא טיפה קטן לחתונות אבל תלוי בכמות המוזמנים שלכם
למה שלא תלכו לראות?
גמ"ח לנשואות במרכזיעל פרי
אני מאפרת , מסדרת גבות ועושה פאנים וחפיפת פאות בחינם לנשואות
בבני ברק , רחוב גני גד קרוב לגהה ולפתח תקווה.

הגמח מיועד עבור נשים נשואות או כלות שנתקעות מידי פעם מבחינה כספית , וזה הכי מובן בעולם.

כגרושה טרייה וכאמא צעירה, החלטתי לעשות את זה כחסד שיעזור לי לזכויות .
לגביי נערות או בחורות זה בתשלום מלא. אלא אם כן זה לצורך חתונה והמצב הכספי בעייתי.
פנו אליי במסר .
אני פנויה רק בבקרים ורק בימי ראשון וחמישי.



כל הכבוד👍🏻Sar
אשרייךיונתו
מה זה מבחינתך נתקעות מבחינה כספית?
כל הכבוד!! חולה על אנשים טוביםדי שרוט
כל הכבוד!!!בוז
שהזכות תעמוד לך לזיווג הגון משורש נשמתך לבניין עדי עד!90210


ישר כח!גלויה
מזכירה שיש פה פורום
לנשים שעברו (או לקראת) גירושין
המנהלות הן @ruthi וגם אני...
מוזמנת לפנות אלינו במסר.
תודה על התגובות המעודדותיעל פריאחרונה
תקועות מבחינה כספית כשמו כן הוא
לאו דווקא נזקקות תמידיות...

גם מי שאין לה כסף לשלם לגבות פאנים וכאלה...אז היא עושה לעצמה וחבל יש נשים שמסוגלות להראות 100 אחוז יותר ממה שהן נראות אם היה מישהי שהייתה עושה להן מקצועי הבעיה שזה עולה בהתאם ואני רואה הרבה נשואות שיכלו להיראות מעולה אם רק היה להן כסף..
טיפוח זה דבר חשוב מאוד..
זה לא מותרות אבל ברור שמי שאין לה כסף עושה לבד ומשכנעת את עצמה שזה יפה
אי נוחות במזרונים נפרדיםנשואה מאושרת.

שלום, עוד מישהו חוץ ממני מתקשה להתרגל לרווח המציק בין המזרונים?

 

כבר כמעט 3 שנים, וחשבתי שאתרגל... עדיין לא קרה.

 

מישהו מצא פתרון הולם?

 

מישהו ניסה משהו שנקרא "שכבת נוחות" ששמים על שני המזרנים יחד?

 

אשמח לדעת לכל דבר שמטשטש ועוזר (ויעזור גם לגב שלי).

 

תודהחיוך

את ישנה על האמצע?matan

אנחנו על מיטת עמינח כבר שנתיים ובינתיים נוח לנו... 
אני חושב שיש ספוגיות כאלו שמשלימות, נראות כמו טריז כזה שנכנס בין המזרונים ושמים מעל סדין זוגי.

 

מזרן זוגיש.א הלוי
ומיטה נפתחת /פתרון אחר לימי הנידה.
רעיון של מיטה אחרתסיה

נראה לי מה זה רעיון משפיל

וחוסר שווין. אחד צריך ללכת בבושת פנים. אני רואה את זה ככה.

להפריד זה סבבה שניכם יחד עושים באמצע קצת רווח. אבל אחד מסולק.. לא יודעת.. נשמע לא טוב

גם סתם לא יפה שבחדר שינה יש עוד מיטה זה גם הכלי מיטה לא מתאימים.

גם נשמע לא טוב בעיני הילדים חושבים שההורים רבים ביניהם אז אחד הולך

הולך? הולך לאן? זה בחדרש.א הלוי
ובכלל- מעדיפה לישון בנוחות בזמן שמותרים מאשר חוסר נוחות תמידי.
הולך למיטה ליד. למיטה קטנה יותר ויושן בפחות נוחותסיה

 מה ילד בן חמש מבין כשרואה שאבא הולך למיטה אחרת? מבחינתי זה מתפרש כאילו ברוגז.

כי הוא גם לא רואה נגיעה וחיבה בין הורים בתקופה הזאת

זה לא יום אחד זה שבועיים בחודש זה די הרבה

 

והוא גם רואה שמפרידים מיטות, אז?ש.א הלוי
ולא מחייב שהוא יבין שזה ברוגז, זה תלוי בהורים.



וזה לא לכולם שבועיים , ומה עם תקופות הריון, הנקה/אחר?

ומה עם השבועיים שמותרים? נחשבים פחות בענייך? בעיני הם העיקר.
לא אוהבת את הרעיון שאחד צריך לפרןש מהמיטהסיה
ילד בן חמש מבסוט שעכשיו יש מקום בשבילו במיטה של אבא...בת 30
וברצינות- לא נראה לי שצריך להיבהל מהאפשרות הזאת. הרבה משפחות עושות את זה.
יהודי אתיופיה היו נוהגים שהאישה בכלל בבית אחר...והיום יש בהם מבוגרים שלא ישנים באותו חדר בזמן הזה.
זה הכל ענין של תפיסה.
כמו שהיה פה שרשור על בעל שנרדםמעל הספה. מה, ילדים חושבים שיש ברוגז? ממש לא. ילדים יודעים יפה מאוד מתי יש מתי בין ההורים ומתי הכל סבבה.
בבית של סבא וסבתא שלי היתה מיטה זוגית ומיטה בודדתיעל מהדרום
לק"י

זה כנראה מה שהיה מקובל בזמנם.
(ואני מניחה שמיטה יהודית היא המצאה של השנים היחסית אחרונות).
הדברים ששמעתי עליהם הם:~nhykb~
1. שכבת מזרון זוגי דקה ששמים מעל
2. יש פטנט כזה של קליפסים לסדין הזוגי שמותחים אותו ומחזיק יחד את המזרנים
3. מיטה נפרדת לימים שאסורים
4. לקנות מזרן זוגי לימים שמותרים (בתקופה פוריה לרוב מותרים- הריונות, הנקה וכו') ולימים שאסורים משתמשים במזרני יחיד
יש פתרוןבעצמי
יש סוג של ספוג שמיועד לבעיה הזאת.. אפשר לקנות אותו בכל חנות מזרונים. הוא בעצם נועם ''להשלים'' את הרווח הזה ביניהם.
בעיה במיטהdan_land
כשהמיטה לא טוב המזרונים נפרדים כל הזמן ושום דבר לא יעזור(בזמנו קיבעתי את המיטות יחד). כשהמיטות טובות-סדין זוגי רגיל יעשה את העבודה, בלי שום טריקים
תווי איפה הבעיה..נחמד להכיר
אם המיטות עצמם זזות, אפשר לחבר אותם ע"י קליפסים כמו שיש ל'גלגלון' - הצינור מים לכיבוי אש (או פשוט לקשר את המיטות בעזרת הקרשי בסיס למזרן)
אבל אני מבין שהכוונה כשהמיטות צמודות לגמרי הרווח הקטן שבין המזרונים מציק
תודה לכולם.נשואה מאושרת.

אנחנו תמיד מתלוצצים בעניין ה"עוד מיטה לימי הנידה" - מה שלא יקרה,לא ריאלי.

 

גם אם לצורך העניין אחד מאיתנו לא ישן על האמצע אני עדיין מרגישה שאני ישנה במזרן יחיד בצד שלי, 

תמיד מרגישים את השקיעה במזרן לקראת השקע - אם הבנתם לכוונתי...

 

לא רלוונטי לקנות מיטה/מזרן חדש כי בע"ה אולי נעבור דירה, אז אני מנסה למצוא פתרון לבינתיים.

 

רוצה לקנות את השכבת נוחות שדיברו עליה, רק שהיא עולה סביב 500 ש"ח, אז רציתי לבדוק שזה לא לחינם...

איך זה נקרא?Cornflakes
המזרון הדק הזוגי הזה ששמים
שכבת נוחות?
... גמאני באותה בעיה
יש מזרוניםפאז
שבהם זה לא מורגש. ממליצה למכור את המזרונים שלכם ולקנות כאלה. חבל.
מיטה נוחה בבית זה חשוב
^^^אפונה
מזרנים קשים יחסית שהסיומת שלהם מרובעת ולא עגולה.
אצלנו החיבור לא מורגש כמעט.
לנו יש מזרונים שמתחברים ברוכסןבוריס
זה פתרון נח
באמת? של איזו חברה? בחיים לא ראיתי כאלה..נשואה מאושרת.


לנו יש... של הולנדיה. רוכסן מחבר בין המזרנים.חסוי בהחלט


לא זוכר בלי נדר אבדוק בביתבוריס
של קינג סלומוןבוריס
איזה פתרון מעולהבוקר
הלוואי שהייתי יודעת עליו לפני החתונה
יש לי מזרנים של סימונס שעלו לי הון ואין מצב שאחליף כרגע..
מישהו יודע אם ניתן לעשות רוכסן למזרנים קיימים?
אני מניח שאפשר לקנות רוכסן ולתפורבוריס
לנו אמרו באחד החנויות שבדקנוואילו פינו
שכדאי לבדוק לפני שקונים מזרונים שאם יושבים על הקצה שלהם אז הוא לא שוקע, כי אחרת שוקעים באמצע כשהמיטות מחוברות..
אנחנו בדקנו את זה וכשמותרים עם סדין זוגי ולא מרגישים בכלל את הרווח...
אז אם בכל זאת מתישהו תקנו חדשים כדאי לשים לב לזה ..
מניסיוןגלית

בדרך כלל הבעיה במיטה או במזרון אמרת שזה לא רלוונטי לך להחליף אבל לידע הכללי ,

ההינו עם מזרונים ממש עם חור בין המזרונים שמחברים זה היה סיוט ,

לפני שנה קנינו מזרונים חדשים של חברה טובה  ב"ה עד עכשיו מרוצים וגם שמיטות מחוברות המזרונים ממש נדכסים אחד עם השני בצפיפות שזה לגמרי 100% מחובר,

המיטות גם מעץ כבד כך שהם לא זזות בלי טרחה...

אנחנו גילנו כחצי שנה אחרי החתונה שחיברו לנו את המיטות הפוך-שמחה!!
זאת אומרת שבאמצע בין המיטות היה בכל צד מעין מחסום מעץ (שאמור להיות בכלל בצד השני, כדי שהמזרונים לא יפלו לרצפה....)
ברגע שגילנו את זה, הזמנו את החברה והם החליפו בין המיטות ומרגע זה ואלך המיטות מחוברות לגמרי... שידרג לנו ממש !
אפשר להשתמש המזרונים נוער הם מתחברים הכי טוב לא מרגישים כלוםשאלת
אפשר סדין זוגי.. אם המיטות זה מזרונים על מיטה יהודיתנשוי שמח
זה יכול להיות פתרון טוב
ברור שאנחנו שמים סדין זוגי....נשואה מאושרת.


שיש חור באמצע בין המזרונים זה לא עוזר....גליתאחרונה


הצעת נישואים למפרעהשפל שבין כולם

היתחנתי לפני מעט זמן, ועדיין לא עשיתי לאשתי הצעת נישואים רשמית לפי הטקס וכו',

והיא ממש מצפה שזה כבר יקרה... (אפילו שכבר התחתנו. היא אמרה לי שעדיין היא רוצה שאעשה לה).

אני רוצה לעשות לה משהו שמצד אחד יהיה צנוע ואינטימי ומצד שני יהיה מושקע ואמיתי.

הייתי שמח מאד לקבל רעיונות...

 

נ.ב. כיאה לזוג צעיר - גם העלויות הם שיקול... 

 

תודה!

לתת לה טבעת במסעדה על חוף הים...cohenet
לאור נרות ויין...

מרגישה באמצע סרט
אממ~nhykb~
אפשר לסדר שולחן יפה עם כוסות יין ושוקלודים בכל מקום רומנטי- מצפה יפה, מרפסת הכותל, על גג בניין וכו..
לעשות איזה משחק חמוד של חידות עד שמגיעים לשם ושם להציע
בסגנון של העונים לפניבבושקה
מאחר ואתם נשואים זה לא חייב להיות בחוץ.
אולי להכין ארוחת ערב מושקעת. לסדר את הבית וכו באווירה רומנטית.
ואולי אפילו רק בשביל הקטע ואם אתם ניידים לנסוע אחרי כן להודיע להורים ים תמונות מההצעה
לדעתנו..90210

נשמע שיש לאשתך חוסר באישיו שעושים סביב הצעה.

 

נראה שכדאי ללכת על משהו מיוחד, הצעה בהפלגה ביאכטה/ בטיסה מעל שמי הארץ וכד'. העלויות הן מאות ש"ח, אך נראה שזה "יעשה את העבודה".

מסכימה שנשמע שהחוסר באישיוגפן36אחרונה
אבל זה לא חייב לעלות מאות שקלים.

אציע רעיונות בהמשך בע''ה
בהתלבטותאשה מחכה
אני רוצה לשתף אותכם בסיטואציה שחוזרת על עצמה בזוגיות שלנו וכל פעם כשהיא מתרחשת אני לא יודעת איך להגיב.
אני אתן לכם דוגמא מהיום: הייתי אמורה לחזור בשעה מסוימת כדי שבעלי יוכל לקחת את הרכב לעבודה שלו במקום מרוחק.
בדרך ראיתי שאני מתעכבת ומיד התקשרתי לעדכן את בעלי כדי להתייעץ איתו מה לעשות... (אני רואה את העבודה שלו כעבודה שלי. היא חשובה לי לא פחות.)
האם לחזור למרות הנסיעה הארוכה ולא לעשות את מה שתכננתי או להשאר ושהוא יקח רכב אחר או תחבורה ציבורית.
בעלי ענה לי שהוא יסתדר...
חשבתי שהכל בסדר.
סיימתי את ענייני ותכננתי לצאת, התקשרתי לבעלי והוא היה עצבני מאוד. לא הבנתי למה...והוא אמר לי שהוא פספס את האוטובוס ולא יבוא לעבודה ושהוא כועס עלי מאוד.... ניסיתי לדבר איתו מדוע והוא לא ענה לי...
כל הדרך הייתי במתח מדוע הוא כה כועס ולא העזתי להתקשר להפריע( הוא בעבודה אחרת בערב)
הגעתי הבייתה סחוטה אחרי נסיעה מתישה שכללה כמה עצירות להאכיל את התינוק שהיה לא רגוע.... כל הדרך חשבתי רק איך לפייס אותו... קשה לי שבעלי כועס כל כך... אני ממש חסרת אונים כשזה קורה...
סידרתי את הבית בעודי עייפה מהנסיעה, הכנתי לנו ארוחת ערב, כוסות תה ועוגה וציפיתי שנשוחח, שבעלי יסביר מה קרה, למה כעס כל כך...
ושום דבר, בעלי לא התייחס, בקושי אמר שלום. כששידלתי אותו לדבר. אמר שזו הייתה התנהגות מאוד פוגעת, שאני מרמה אותו! שוב ושוב! ושהוא מאוד כועס עלי בגלל זה.
אמרתי לו שלא התכוונתי והוא לא היה מוכן לשמוע וטען שזוהי רשלנות.
אמרתי לו שקשה לי עם תכנון זמן... אני צריכה את עזרתו בזה...
הוא טען שהוא לא רוצה לדבר על זה והלך לחבר...
בכיתי בצד והוא אמר לי להפסיק לבכות...
והלך
אני כאן בבית. פשוט המומה, לא מסוגלת להסביר את מה שקרה.
בעלי בדרך כלל בן אדם טוב אבל לפעמים הוא כועס עלי על ״רשלנויות״ בצורה לא פורפורציונלית ואני לא יודעת מה לעשות,.... כיצד לדבר איתו על זה.
אני מאוד רגישה ועבורי זו ממש התעללות...
מה לעשות?
איך להשיב את השלום לבית? איך למנוע מזה לקרות?
הוא לא מוכן לדבר על כלום.
תודה מראש
הגבת לי ולא לפותחת השרשורמטילדה
נתחיל בזה שהכותרת מוגזמתאריק מהדרום

אבל הוא בחור מתוק, אני מסמפט את רובינס, אם כי אני לא אוהב את זה שאנשים פותחים את הלב שלהם בפני הרשת ובפני מיליוני צופים ואנשים אחרים בונים מזה קריירה, ראה את התוכנית של ד"ר פיל, הבחור אמנם לא חולה נפש נואש כמו בתוכניות של ד"ר פיל אבל בסופו של דבר זה תרגיל פסיכולוגי די נפוץ, לבקש מאדם לשחק מישהו אחר.

ןתמיד המקרים האלה גורמים לי להרים גבהדי שרוט
כאילו, מה, כמה "שכל" צריך כדי להבין את מה שמר רובינס ודומיו אומרים? כמה "מומחים לטבע של אישה/גבר" צריך כדי שאדם ידע לזהות את זה?

קח את הבחור בסרטון למשל, כמה זה כבר קשה להבין את הצורך של האישה? מה, הוא באמת חייב לעשות כל כך הרבה את מה שהוא אוהב בלי שום "דרך אמצע"?

בעיני אנשים בחברה מערבית של שפע פשוט סובלים מכהות (קהות? איך כותבים?) חושים וזה עצוב.
תתפלא כמה חוסר ידע יש בדברים האלהקראנץ שוקולד

גם בציבורים הדתיים למינהם יש הרבה מאד נפילות בתחום הזה ומריבות על חוסר המודעות לצד השני ולצרכים שלו, זה ממש לא רק אצל הגויים או במערב...

לא אמרתי רק אצל הגוייםדי שרוטאחרונה
גם אנחנו חלק מהתרבות המערבית
לא יודעת, לא נראה ליl666
קודם כל מי מתגרש בגלל תחביב? ונגיד אני מבינה את הצורך בתחביב אבל חייבת עזרה שלו בערב ונגיד שאין תקציב לעוזרת אז?
גם אין לנו מוסג איך התקשורת שלהם. אנחנו לא יודעים מה סוג האנשים בלהקה שזה גם חשוב, האם זה דורש השקעה כספית? מה קורה בשאר תחומים?
גם אני רווק ופותח פה שרשור (:פצלש לפצלש
יש פה זוגות שבפגישות בסה"כ היה סבבה, לא שיצאו מכל פגישה בוואוו כי פגישה זה דבר קשה?
חייבים לדבר ונכון ששתיקה זה לא נורא אבל זה עדיין לא כיף!
יש הבדלפאז
בען פגישות התחלה לבין ההמשך.
אם בכמה פגישות הראשונות אין וואו אבל יש רצון להכיר, או עניין, או שאין סיבה אמיתית לא להמשיך אז סבבה.
אם מגיעים לפגישות מתקדמות ולא נוצר חיבור יותר משמעותי זה בהחלט אומר דרשני
מה זה אומר חיבור יותר משמעותי?פצלש לפצלש
שאתה מרגיש שאתה רוצהבת 30
מחכה לפגישה הבאה איתה
מתרגש להתקשר אליה
שמח להיות איתה
מדברים על החיים ועל עצמכם ברובד עמוק יותר
וכו'
משך?פצלש לפצלש
יכול להיות שזה קורה ובכ"ז יוצאים מהפגישה בהרגשה של, וואלה לא נהניתי?
ובכ"ז אני יודע שאנחנו מתאימים?
איך אתה יודע?בת 30
ידיעה כזאת לא יכולה להיות רק שכלית. צריך גם חיבור נפשי.
אם בסופו של דבר אתה לא נהנה בפגישות אז זה כנראה לא מתאים.
אם קרה שבפגישה אחת לא נהנית, זה לא אומר כלום. קורה.
כי:פצלש לפצלש
א. אני רואה שאנחנו בדיוק אחד לאחד במיליון דברים. וזה בדיוק מה שאני מחפש...
ב. בהתחלה היה הרבה יותר טוב!
ג. היא מרוצה..
ד. זה לא שאני יוצא מפגישה- וואלה היא אמרה משו שלא אהבתי אז זה לא מתאים.. פשוט אני יוצא מפגישה-וואלה לא היה משו מיוחד שנהניתי והיה וואווווווו...
ה. יכול להיות שאי התקדמות תגרום לזה?
נראה לי כדאי ''להוריד הילוך''בת 30
לא לבחון כל פגישה את הקשר
פשוט לזרום, להיות בקשר בלי בחינה תמידית שלו.
עוד שלוש,ארבע פגישות תבדוק את עצמך שוב ואז תראה איך אתה מרגיש.
לא תמיד חייבים שיהיה מדהים.
אבל כן צריך שיהיה נעים.
ולאט לאט גם לראות שמדברים על דברים קצת יותר עמוקים.
ודבר אחרון-זה שהיא כמוך בהרבה דברים זה לא מעיד דווקא על התאמה. פעם יצרתי עם מישהו יחסית הרבה זמן בכלל שהיו כ''כ הרבה דברים מתאימים אבל דווקא בגלל זה נפרדנו- כי היה משעמם, ולא נוצר כלום מעבר לדברים המתאימים האלה.
אני הרגשתי ככהסדר נשים

כי זה קשה פתאום לצאת עם המין השני כשלא רגילים לזה וזה מביך

נפגשנו רק 5 פעמים והתחתנו יותר משכל.

 

ב"ה טוב לנו מאוד ביחד והרגש בהחלט הגיע אבל במחשבה לאחור

זה היה פשוט חסר אחריות... מצד שני זה גם היה נס שהתחתנו ככה

כי אני לא בטוחה שהייתי מצליחה להגיע לרגש גם עם הרבה פגישות,

כי פגישות זה שונה מאוד מאוד מלחיות ביחד, צריך לדבר וכו' ובבית אפשר

פשוט להיות ולהרגיש יחד גם אם הערב לא דיברנו... אין את המתח סביב הלדבר

וגם המגע עושה את שלו כמובן

והיית עושה כיום את אותו הדבר?פצלש לפצלש
כמו שאת אומרת זה קצת חסר אחריות, מצד שני זה לא שאי פעם היה לי משו אחר...
שאלה טובהסדר נשים

שגם אני שואלת...

עוד מתלבטת לאיזה כיוון לחנך את ילדי אבל יש עוד זמן...

עשיתם דייטים יותר מעניינים?matan
כלומר- אם אתם בקשר יותר קרוב ורציני לחתונה, אפשר לנסות לשנות מעט את האווירה של ספסל ודיבורים וללכת לעשות משהו קצת שונה, כמו מוזיאון המדע או חדר בריחה או סתם להביא סט/שחמט/טאקי/חמש אבנים ולשבור קצת את אווירת ה"חייבים לדבר". יש גם משחקים בפה בלבד, כן לא שחור לבן, ארץ עיר וכאלו.

באופן עקרוני, צריך לברוח מה"וואו" כמו מאש. זה חיצוני מאוד. זה מחזיק מעט מאוד וזה אולי טוב לפעמים בהתחלה אבל הרבה פעמים מתהפך להרס בסוף.

לא מחפשים "ריגושים" מחפשים נעימות בקשר ויכולת לראות את עצמכם מתחתנים.
נעים לך איתה? יכול לראות אתכם מתחת לחופה? יכול לראות את עצמכם זרוקים אחרי יום גומר על הספה? יכול לראות אתכם רבים ומשלימים ומקשיבים? יופי. לא וואו. וואו זה נזק.
נשמע שאתם רק בשלב התחלתיl666אחרונה

לפני חתונה צריך להרגיש יותר קרבה. אולי כמו עם חבר . גם צריכים רגש ומשיכה. 

ולא חייבים לדבר דווקא על משהו קשור לנישואין, אפשר כל נושא לא קשור בתנאי שזה מעניין. 

מישהו מכיר ספר טוב מקביל לגברים ממאדים?נחמד להכיר
אני ממש התחברתי להיפטר הזה, אבל אני מחפש עבור מישהו ספר שבאמת מקיף וכולל כמוהו?
כאילו יש את הבית היהודי, שאני לא כ"כ התחברתי אליו, והוא גם ממש לא עובר על חצי מהנושאים שגברים ממאדים ונשים מנגה מדבר עליהם..
אף אחד? זה ממש ממש ממש חשוב לי..נחמד להכיר
לא נראה לי שישmatan
אולי תפרט יותר מה אתה מחפשדוד100
"ביחד"של הרב אבנר קוואס. אם השם זכור ליסודיתאחרונה
יש רק חלק א.
לא ממש הבנתי מה בדיוק אתה מחפשפאז
אבל אני מאד אוהבת את לבסוף מוצאים אהבה של הנדריקס
הסבר:נחמד להכיר
אני מחפש ספר בעניין זוגיות, שבאמת מסביר בצורה טובה את ההבדלים בין גברים לנשים, המסקנות מכך, דרכי הנעה, ובאמת - להבין איך המין השני מתנהג בד"כ.
(כמובן שלא הכל לפי הכללים, ויש מי שתכונה זו או אחרת שלו היא מה שמוגד הפוך, כמו שאכן נכתב ב'גברים ממאדים' ושראיתי על עצמי..
אבל העיקרון הכולל, הכלל שממנו אפשר ללמוד גם על היוצאים מן הכלל, זה מה שאני מחפש)
הבנתי...פאז
אני יותר מתחברת להסתכלות על זוגיות כמכלול ועל מה שמחבר ומקרב
או לחילופין מרחיק ופחות לגברים הם איקס נשים הן וואי.

בכיוון הזה באמת מכירה את מאדים ונוגה שכמובן כדאי גם לקחת בערבון מוגבל...
עזרהשואלת1234
אז.. הוא הציע לי נישואין לא מזמן. ובהתחלה הייתי באורות ממש,
והנה לא עבר עדיין שבוע ואני פשוט מתחילה לפחד.. שזה לא בדיוק מה שחיפשתי, והוא רוצה סגנון קצת שונה ממני, אז אולי זה יצור בעיות...ואני מבולבלת ומבוססת ככ.. כי הכי רציתי לשמוח בתקופה הזאת, ובאיזשהו מקום קטן בלב אני מרגישה שזה רק דמיונות ופחדים שהיצר הרע עושה, ותמיד אני שומעת על כלות שמפחדות, אבל ככ באלי לצאת מההרגשה הנוראית הזאת, ומהפחד הזה!מה אפשר לעשות כדי לשחרר?
ועוד שבוע וורט.. חייבת עד אז לעשות עם זה משהו..
אני לא רוצה לשמוע דברים של-אולי זה לא בשבילך.. אלא כן עצות טובות איך לצאת מזה..
זה יכול ליקרואכלה נאה
אצלי לילה ליפני הורט לא ישנתי והרגשתי בידיוק את מה שאת אומרת.זה ממש לקבל רגלים קרות. כדאי להתיעץ עם ההורים בדרך כלל יש להם אינטואיציה טובה והם רוצים הכי טוב בישבילך, מה שעשיתי לא להתיחס למחשבות להיות עסוקה .ע ד החתונה היה ספיקות וברוך השם זכיתי
עד החתונה היו ספקות?שואלת1234
נשמע מייאש
לדעת שזה קורה לרוב האנשים. אבל.סמיילי12
ויש אבל גדול.
לדעתי את כן צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב כמה שניתן עם השכל האם הוא בחירה נכונה בעבורך. אפילו תעשי רשימה של תכונות שאת אוהבת ותכונות שפחות אוהבת בו ותראי בשכל אם את יכולה להסתדר עם זה.
גם אני פחדתי להתחתן. והסביבה גם לחצה אותי שלא להתחתן כי לא אהבו אותו.
אבל הנה, הוא ישן עכשיו בחדר שינה שלנו ליד הבייבי.
תדעי שזה קורה לרוב האנשים ותנשמי עמוק.
יש סיבה שאמרת לו כן ויש סיבה שהמשכת את הקשר שלכם מדייט לדייט.
בהצלחה יקרה ומזל טוב ענקי!!! זה אושר

זו תקופה כזוmatan

אין כלה וחתן שלא חוו נפילות כאלו בתקופה הזו.
 

זה חלק ה"חבלי לידה" שלכם. כשמתחתנים זה מאוד קרוב ללידה, לידה רוחנית של בית חדש. 
כמו שיש צירים לפני ובמהלך הלידה, יש את ה"חבלי לידה" של הבית, שהם התחושות והחששות.
צריך ללכת דרך הדברים הללו.
 

חשוב מאוד שיהיה לך עם מי להתייעץ. אם אתם כבר בשלב הזה מדריכת כלות טובה זה מאוד חשוב,

גם בגלל הצד ההלכתי, אבל לא פחות בגלל הצד הרגשי והתמיכה.
מדריכת כלות מנוסה יודעת לזהות איך לחזק ולתת לך כוחות, היא מישהי שאת יכולה לדבר איתה על זה,

ובמקרה הגרוע ביותר- לדעת להגיד לך שזה לא נשמע טוב.

לי היו גם ספקות אחרי החתונה...יעלושקה
כבסד
לפני הכל חשוב שתדעי שלהתחתן עם פחד ובילבולים שאולי לא אולי כן זה בריא (למעט מקרים חריגים) כי את עושה צעד מאוד משמעותי בחייך. זו בחירה לכל החיים. בטח שיהיו לך בילבולים וספקות.. הפחד מהלא נודע.
בכל מקרה אצלי אישית כי אני תמיד לא בטוחה ולא סגורה ופוחדת להתמודד וחושדת ממה יהיה..זה כל הזמן היה.. ואזאחרי חודשיים מהחתונה זה עבר .. כי עברנו משהו חווייתי וכל הבילבולים נעלמו... והאהבה פרחה.. והיום האהבה גדולה יש דברים בקטנה אבל לא כמו מה שהיה בהתחלה. עבדנו רבות. ככה זה נישואים. עבודה בלי סוף
לי היו יותר בילבולים חיצוניים ,שהוא לא מה שחיפשתי חיצונית למרות שהוא מהמם ודמיינתי גם משורר רגיש כזה שיכתוב לי מכתבי אהבה והוא ממש לא כזה.. ודמיינתי מישהו יותר גברי.. כל מיני שריטות שבתקופת החברות בכלל לא היו ..אך הופיעו פתאם לפני שהייתי צריכה להחליט אם מתארסים בהמשך.. בתקופת האירוסין וקצת אחרי החתונה והכל עבר אחר כך.. תשבי עם עצמך מה מפריע לך בו... תעשי חושבים עד כמה זה משמעותי וחשוב או שאין לזה אחיזה .. את יכולה לכתוב פה גם ונעזור לך להבין האם זה באמת דורש חשיבה מחדש על הקשר או שהתחושות שלך טבעיות.
בהצלחה יקרה
במה הוא שונה ממה שאת רוצה?משה

לפעמים זה דברים חשובים מאוד. לפעמים -- בכלל לא וסתם עצת היצר.

וואו. לא נעים. יכול להיות שזה באמת רק יצר הרע ופחדים..רימון
אבל גם יכול להיות שלא!
חשוה חשוב לברר!
מבינה שזה מפחיד קשה מלחיץ אבל שווה את זה!
מבטיחה לך שנגיד נגיד מתברר שבאמת חסר לך משהו בו ואולי לא מתאים- שעדיף עכשיו!
לא אחרי וורט ואירוסין ועוד יותר- לא אחרי חתונה....
תתייעצי עם דמות מתאימה שמכירה אותך ויכולה לעזור!!
מניסיון-ואילו פינו
לבדוק את זה..
להתייעץ עם דמות שאת סומכת עליה,עם כתפיים רחבות.
ממש יכול להיות שזה ספקות מהלחץ.. כמו שכתבו לך.. זה קורה לכל כלה. מהתרגשות והשינוי הגדולמשהולך לקרות בחיים. זה הגיוני!
אבל גם יכול להיות שלו.. ולכן כדאי להתייעץ...
לא רוצה לפרט פה מחשש שיזהו אותי, אבל הייתי במצב דומה ונפרדנו לפני הוורט.. וברוך ה' זכיתי כל כך בבעל מקסים כמה חודשים אחרי זה....
אשמח לעזור.. מוזמנת בפרטי.
תודה על עצה..שואלת1234
הבעיה שיש ימים שאני מרגישה שאני עושה טעות, ויש ימים שזה ממש עובר כבר.. ולכל מי ששאל מה רציתי-לא חשבתי שזה הסגנון שאני יתחתן איתו,
יש ביננו פערים דתיים, אבל התייעצנו עם כמה אנשים וראינו שכן אפשר לגשר פחות או יותר..
הבעיה שזה עכשיו חוזר לפעמיל להלחיץ הקטע הזה..
לדעתי, לנשום עמוק..ד.

אמנם בהתחלה ביקשת רק עצות איך לצאת מההרגשה, אבל כעת את גם מדברת על ההרגשות השונות שפעם כך ופעם כך.

 

ובאמת, כבר שמענו הן על כאלה כמו זו שהגיבה לך "מנסיון", והן על כאלה שההיפך, חשו כמותך, עזרו להם להמשיך, והכל הסתדר..

 

אי אפשר לדעת מכאן.

 

אבל כדי להחליט על משהו בטוב, כדאי שלא יהיה לחץ.

 

התאריך של ה"וורט" אינו מקודש. את יכולה לבקש לדחות קצת, כדי להרגיש יותר שלמה עם הענין.

בינתיים, לחשוב עם עצמך, להתייעץ - ולהגיע שלמה יותר למה שתעשי.

 

כמובן, אם את בטוחה שזה סתם דמיונות ופחדים רגילים - אפשר באמת להתעלם.

 

הצלחה רבה.

סגנון דתי הוא משמעותיאמא, ברוך ה'אחרונה

השאלה היא האם את רוצה שהוא ישתנה ולא מקבלת אותו כמו שהוא, או שהוא רוצה שאת תשתני ולא מקבל אותך כמו שאת?

או שאתם מבינים שיש פערים וזה אומר שיהיה יותר על מה לדון ולפעמים את תלכי לקראתו ולפעמים הוא לקראתך. ועד כמה יש הסכמה כללית איך יראה הבית, חינוך הילדים וכדו' - כי כאן זה יותר משמעותי.

כשיש פערים דתיים צריכים לבחון את היכולת לתקשר ולהתדיין וגם את היכולת לויתור. וכמובן, מידות באופן כללי. את נכנסת לקושי (מניסיון), אבל עוברים בחיים דברים קשים בהרבה, והמידות והתקשורת הם החלק העקרי שעוזר...

 

השאלה  היא האם גם כחלק מהעניין זה מה יגידו המשפחה והחברות - זה פחות משמעותי לדעתי.

 

בקיצור, כפי שאמרו, כדאי להתייעץ ולהבין היטב לאן את נכנסת, לעשות יתרונות מול חסרונות.

 

בהצלחה

 

מה לעשות אם בכלל?כ"צית
היי, אנחנו נשואים שנה וחצי עם תינוקת עוד מעט בת חצי שנה.
בעלי לא עובד, כעיקרון הוא לומד בשני כוללים בוקר וערב.
הוא כאילו טורח רבות על הפרנסה אבל תכלס הוא קם מאוד מאוחר ואוכל הרבה זמן ויצא מהבית אחרי הצהריים המאוחרים ואז הוא מתרוצץ מכולל לכולל (ברגל, כי אין לנו כסף) ונשאר לכל מיני סידורים, תפילה, לימוד, מקווה ועוד כל דבר לוקח המון זמן כי הוא חוסך כסף אז הולך לאיזה מקווה/מעיין שהוא גם בחינם וגם פתוח בשעות אלה.
ומגיע מאוחר בלילה בדרך כלל לא לפני 11 והרבה פעמים גם בשתיים ואפילו אחרי, כך יוצא שאנו ישנים מאוחר וקמים ליום חדש שפשוט חוזר על עצמו.
הוא בעל מדהים ומאוד מקפיד על חובתיו כלפיי כפי שהם ברמב"ם.
בשורה התחתונה ותודה לה' יש לנו בית מהמם, אוכל ואהבה אבל המצב הזה מתסכל אותי ואותו אני עזבתי את העבודה שלי המורה כי היה בילתי נסבל בשבילי לראות אותו ישן עדיין כשאני חוזרת רבנו המון הוא היה מעלה ממני יהיה כעס הרגשתי שאני לא יכולה להבין אותו ככה, נשארתי רק עם עבודה שעתית, תיירותית חביבה ולא מחייבת אך גם לא ממש מכניסה סוג של השלמונת. באמת הגיעה שלום לבית אך הכסף לא בא ביחד איתו.
מעבר לחוסר הכלכלי בעלי מרכזי לא ממוצה, כאילו אני לא מכירה את היכולות שלי הוא בדיכאון אומר דברים לא טובים על עצמו ומרגיש שמתרחקים ממנו. כאילו לא רוצים להסתבך איתו.
בעלי איש חכם ורחב אופקים הוא היה פרח בישיבה אני יודעת את זה אך כרגע הוא בקושי לומד הוא מתוסכל בכולל הזה ומעביר את זמנו לבטלה וכמובן שגם יורדת לנו מהמלגה לאור איחוריו.
אני רוצה שהוא יודע שאני מעריכה אותו רוצה שהוא בנק יעקב משהו עם עצמו
מה הוא עשה לפני החתונה? למד בישיבה?פרח חדש
תראי, המעבר מהרווקות לנישואים, במיוחד לבחורים, הינו מעבר קשה וגדול מאוד. בחור הישיבה אין לו שום כלום של עול, וכשהוא נכנס למערכת זוגית והתנהלות של בית זה יכול ממש להכניס אותו למין משבר!
בהמשך לזה, הרבה בחורים השאיפה שלהם היא ללמוד כל היום בכולל, לשקוד בתורה, אבל זה הוא חושב בתור בחור רווק. אחרי החתונה הוא רואה שזה לא כל כך פשוט כמו שנראה ונשמע. יש לו עול של בית במידה מסויימת, וגם הוא יכול לפעמים להרגיש שקשה לו כל היום רק לשבת וללמוד. אז כאן צריכים לבדוק איך להמשיך. אולי חצי יום ללמוד מקצוע, ואחכ גם לפרנס. אולי ללמד בחורים מתקשים? הרעיון הוא למצוא מסגרת אחרת שמספקת אותו והוא מרגיש שהוא בא לידי ביטוי. ואז ממילא הוא ירגיש יותר טוב עם עצמו, ולא יצטרך להיגרר לכולל ולכל העניינים האחרים.
לגמרי צודקת בגישהכ"צית
הבעיה שאין לו ממש מוטיבציה למצוא משהו, הוא למד עם בחור שלושה חודשים, ניסה להתקבל לצוות של הישיבה פה ולא הלך. הוא למד בחו"ל ובאמת היה מאוד חופשי
תראי, בסך הכל הוא בחור טובבת 30
יש אהבה, יש הרבה טוב.
לדעתי תנסי להסתכל עליו בעין טובה.אפס ביקורת. רק עידוד לדברים הטובים שכן עושה, בלי להפיל עליו ציפיות גדולות שיכניסו אותו ללחץ.ו מצד שני לראות מה באמת אפשר לעשות כדי לעזור לו.
נשמע שלא קל לו- אז לפחות שאת תהיי מקום של נחמה ועידוד בשבילו.
אפשר לדבר על הדברים, אבל לא באווירה של ''אתה לא בסדר בא,ב,ג '' אלא בגישה של יחד, של אכפתיות ''אני רואה שכך וכך קורה...מרגישה שקשה לך,בא נחשוב ביחד. איך ומה עושים כדי לשפר''.
כ''כ חשוב להבין שיש תקופות לא פשוטות בחיים, והדבר הכי חשוב בתקופות האלה הוא איך בסופו של דבר הקשר נראה אחרי שזה עובר.
האם בגלל קושי כלכלי או קושי אישי של אחד מבני הזוג יש מתח ומריבות או כשמצליחים להתגבר, ולעבור את זה ביחד, באהבה בכבוד ובטוב. לזכור שהקשר ביניכם זה הדבר הכי חשוב. יותר ממיליון שקל ויותר מכל דבר אחר.
מבטיחה לך, שאם מצליחים להתעלות בתקופות הקשות, ואם מצליחים לשמור על האהבה, הכבוד וההערכה גם בקושי- אז ''יש שכר לפעולך''- הקשר מתחזק, מעמיק, נהיה משמעותי יותר.

תהיי חזקה, אולי תחזרי לעבוד במשרה מכניסה יותר. הוא צריך אותך עכשיו חזקה ומעודדת. לא מתפרקת וכועסת.
תמצאי את הכוחות בתוכך להתעלות על הרגשות המרחיקים והמכעיסים ותעשי מה שאת צריכה ויכולה כדי שתעברו את זה בשלום ובטוב, גם אם זה מאוד קשה. תחשבי שזה הפרויקט של החיים שלך עכשיו, ותשקיעי בזה את כל האנרגיה.
ובע''ה יהיה טוב.
אני חושבת שתחזרי לעבוד במשרה מלאהl666
כי לא תצליחו להתנהל ככה לאורך זמן. ואתם הורים לילדה. כשתגיעו למשבר כלכלי כעס שלך יחזור בעוצמה משולשת.
זורק לאוויר - אולי זה הזמן לעזוב את הכוללאלעד


^^mp3
זו לא בושה לצאת לעבוד.
בסופו של דבר כשיש פרנסה מסודרת הרבה יותר קל ללמוד תורה כמו שצריך.
מעולם לא הגבתי בפורומים אלו. אך הפעם אני עושה זאת ...לא הכי חכם

מעולם לא הגבתי בפורומים אלו. אך הפעם אני עושה זאת כי אסור לי לשתוק.

התופעה  שאת מתארת היא ניתנת לפתרון. בעלך הוא איש יקר  וחכם ובעיקר מודע לבעייתו וכואב עליה.

אני מצטט מתוך הספר "אבא, קום" את דבריו של ד"ר אלכס גיזונטרמן:

המילה דיכאון בשפת היום יום היא שגורה וכוונתה למצב רוח ירוד, אבל בשפה הרפואית זאת אבחנה שניתנת על סמך מספר קריטריונים המתארים את הביטויים השונים של הדיכאון כגון שוני בהרגלי השינה והאכילה, אפיסת כוחות וירידה בריכוז (ברמות משתנות) תחושות אשמה ואף מחשבות על מוות .

לא תמיד הסובבים ערים ומודעים למקור של הירידה בתפקוד. התגובה ע"י השמעת הערות ביקורתיות מחזקת את תחושת האשמה והיאוש.

...

התיאורים שאת מתארת הם בהחלט תיאורים של דיכאון, אך יתכן שהוא דיכאון קל שלא יצרוך טיפול ממושך.

 

חייבים טיפול!! גם בשבילך אבל בעיקר בשבילו!!

  

זו לא בושה! זו הבריאות שלכם !

 

אפשר להאריך עוד אבל אני מקווה שהובנתי והובנה החומרה של הנושא. 

תראי,ד.

קם מאוחר מאד, ו"בדכאון", זה די הולך ביחד..

 

כדאי שתנסי לשבת איתו בנחת, ולשאול איך היה רוצה לראות את עצמו, את סדר היום שלו, בלי קשר למה שעושה עכשיו.

 

אולי היה רוצה לעבוד במשהו, ללמוד חלק מהזמן.

 

יש קורסים מקצועיים, יכול לחשוב על דבר שהיה רוצה לעסוק בו, אפילו במשרה חלקית.

אם יהיה לו "אופק", תקוה לסדר יום שמשמח אותו, יתכן שגם מצב הרוח ישתפר וגם סדר היום.

 

אין כל ענין להיות כביכול ב"כולל", שלא נמצאים שם את הזמן שצריך, מתוסכלים, ולא מנצלים גם בו את הזמן.

בעלך חייב רבדתלש וחרדי חדש

בס"ד

 

אתם צריכים שיהיה לכם רב שידריך אתכם ויכיר את המציאות שלכם אישית.

גם אני הייתי ככה בדיוק עד שהכרתי את הרב אלון כהן מאזור והוא הרב שלי והוא סידר לי את החיים לגמרי והיום אישתי מאושרת.

 

כלל - כל הזוגות דתיים וחרדים שאין להם רב נמצאים במצב כזה או אחר של ריבים והפסקות אש.

רק עם רב שמכיר את המשפחה אפשר לחיות אחרת - בשלום ושמחה!

הוא כנראה לא ממצה את עצמו ולא שמח במה שהוא עושהדתלש וחרדי חדש

וגם זה בדיוק מה שעברתי..

מציעה בזהירותרעייתו
לבדוק גם בעיית קשב וריכוז. זה קשור לקושי לנהל זמן ולקושי לעמוד בציפיות של מסגרת.
לפעמים יכול להיות קשור לנטייה לדיכאון בגלל דימוי עצמי נמוך ותיסכול.

קוראת פה בלי להגיב אבל הרגשתי שחשוב שאכתוב.
אם יתברר שזו בעיית קשב וריכוז תדעי שיש דברים נוספים חוץ מטיפול תרופתי שניתן לעשות. אימון אישי במבוגרים יכול מאד להועיל.
אני לא פסיכולוגית וכד' פשוט בעלת נסיון (:
מתחברת לעניין של הקשב והריכוזטולית
אבל מאמינה שאם יעבוד ולו במסגרת מצומצמת של מספר שעות קטן ירגיש מימוש עצמי גדול יותר... והלך ברוח בבית ישתנה פלאים..
היינו בסרט הזה...
^^ מסכימהדבורית
אין כלי מחזיק ברכה אלא השלוםמתנת חינם

כל אחד והניסיון שלו.

נראה לי שהכי חשוב כרגע לשמור על השלום - כי זה המפתח לברכה בבית, וממנו יתברך הפרנסה.

אך גם עצה גדולה נתנו לנו חכמים במשנה - לברוח מן הבטלה.

אז נסי לעודד את בעלך למצוא לו תעסוקה שתמצה את כישוריו ותעלה לו את מצב הרוח,

וכשיהיה עסוק בעשיה חיובית סדר היום שלו יקבל איזון,

וממילא גם את תהיי פחות ממורמרת ויהיה לך יותר חשק לחזור למעגל העבודה.

 

וגם אני מצטרפת לבדיקת האפשרות לקושי בקשב וריכוז,

האם כשלמד בתור בחור התמודד עם קושי כזה?

לא כ"כ יודעת להמליץ מה לעשות אם יש קושי כזה, 

אך אם יש אכן קושי כזה - זה עוזר ללמד זכות.

 

גם אנימשה. משה
משתף מהצד השני.. לי היה קשה לקום מוקדם עם כל הרצון..
היום לאחר כמה שנים,בחסדי ה', יש לי עדיין התמודדות מסויימת אבל ממקום אחר לגמרי (השאלה היא כמה מוקדם לקום..)
אשתי היפה והצדיקה פשוט הפסיקה לרצות שאקום מוקדם והשליכה את האחריות עלי..
ממליץ למצוא מקום עבודה מחייב וללכת ליעוץ מקצועי שימקד את כוחות החיים
תקנו אופניים.. אמצעי תחבורה זול ויעילר"ח
לעבוד משמרת בוקרנפשי תערוגאחרונה
נגיד עד 2-3
ואז ללמוד עוד 2-3

הוא גם ירגיש טוב יותר
וגם ילמד יותר (בוודאות)

לעבודה קשה יותר לאחר מאשר לכולל
שאלה - לא נשויdoni

ב"ה אנחנו בקשר כבר כמה חודשים.

הגיעה התקופה שעדיין אין מה לדבר על חתונה (אני מכיר את דינמיקת הקשר שלנו)

אבל מן הסתם הקשר שונה מאשר בחודש הראשון.

 

יש לי תחושה שמשהו משתנה כרגע, לא ברור לי לאיזה כיוון.

 

השאלה היא האם זה מוכר לכם מנסיון ואם כן, מה עשיתם כדי לקחת את הקשר למקום חיובי (ואולי אפילו לשלב הבא)

תודה

מוכר לי. רעיונות -אני והגיטרה
*אפשר לצאת לדייט בסגנון שעוד לא עשיתם.
טיול ארוך יחסית
להתנדב יחד
לעשות ביחד סידורים
לצאת לפיקניק ולבשל יחד
ואולי כמובן, להיפגש עם המשפחה. זה לא אומר שהחלטתם להתחתן, אבל זה בהחלט מעלה את הקשר לשלב הבא
בהצלחה רבה!
נב הכי חשוב זה התקשורת ביניכם. מה שסיפרת לנו, תספר גם לה, תנסו להעלות רעיונות יחד
תודה!doni

אכן דיברנו על זה.

וזה באמת עזר.

אבל עכשיו אני מחפש רעיון קונקרטי.. יש לך כזה, מעבר לאלה שרשמת?

לא כ"כ, סליחהאני והגיטרה
הכל טוב doniאחרונה


הייתי הולכת על רעיון הטיולאם ל2

בהצלחה.

מצב מוכר והגיוני054
להיפש עם המשפחה מקפיץ את הקשר (לפחות אצלי) אבל לא בהכרח מתאים לשלב שלכם או של המשפחה שלכם כרגע וזה הגיוני..
לחשוב על חברים, אחים נשואים, דודים בקשר טוב או כל דמות שיהיה נעים לשבת איתה, להיפגש עם עוד אנשים פותח משהו אחר..
לטייל יחד גם מאפשר יותר זמן יחד, חושף צדדים אחרים ומשנה אוירה..
אם בקטע של להוציא כסף יכול להיות סדנא כמו פיינט דייט, ללכת יחד להופעה שאוהבים,
בהצלחה בעזה
מהם הדברים שצריך להבין אם מוכנים לשלב הבא?זוהרת בטורקיז
תלוי באיזה שלב נמצאים..משוטט
מה פירוש?בוז
בין אירוסין לנישואין? בין נישואין לילדים?
אין כל כך מה להבין. יש פשוט הרבה מה ללמוד.
ללמוד על זוגיות יציבה ובריאה, על ניהול כלכלי נכון, על הלכות שלא היו רלוונטיות ברווקות...
זה בעיקר.
עונה -אני והגיטרה
אם טוב לכם ביחד - מצויין.
אם הטוב הזה הביא לחיבור ביניכם - מעולה.
שטוב לכם ביחד ונחמד לכם ביחד, וזה לא משהו שאת מוכנה לוותר עליו.

אגב, אם את לא בטוחה, אפשר לעשות פסק זמן לכמה ימים, ואז להרגיש אם הקשר הזה הוא סתם נחמד, או הרבה מעבר

בהצלחה רבה
את מוכנה לתת?הלוי
את מוכנה לקבל?
את מוכנה להנמיך ציפיות, להיכנס לפרופורציה ולהתמודד?
את מוכנה לתקשר ולדבר ולא לרמוז ולצפות שיבין לבד?
את יודעת איזה בית וחינוך את רוצה?
כן!זוהרת בטורקיזאחרונה
עצה לכל הטרייםדתלש וחרדי חדש

בס"ד

 

שלום עליכם,

אם גם לכם נמאס מעליות וירידות בזוגיות, כל יום ריבים וכעסים.

בעיות של חוסר נחת.

הדבר הכי חשוב שיעזור לכם להכנס למצב של זוגיות בריאה ולעלות על דרך המלך:

עשו לכם רב.

 

כל מה שאני מכיר מחברי מהעבר - הנישואין מדשדשים. אחד או שניים כבר גרושים.

המתנה שבורא עולם נתן לי - רב.

בשנתיים הראשונות היינו כמו כולם רבים ונופלים, רק כשהשכלנו להתבטל לדעת התורה התחלנו לעלות על דרך המלך.

האישה הלכה לשיעורים על זוגיות שנתנו לה כלים אמיתיים איך להיות אישה ולבנות בעל.

אני הלכתי לשיעורים שהרב מדריך איך להיות בעל ומה זה מידות טובות ומה ההשקפה האמיתית של התורה.

אמליץ לכם בחום על הרב חיים רבי מחולון והרב אלון כהן מאזור ולבדוק את הקו הזה שהוא הקו הכי טוב לשלום הבית שלכם!!

וגם למי שלא טרידתלש וחרדי חדש


עשה לך רב זה עניין הלכתי מחייבאליפ
זה לפעמים נכון גם זוגית

אין הכרח להסיק שבגלל ידע בגמרא ופוסקים הרב בקיא בצפונות הנפש. כמובן יש כאלו בעלי אינטוציה אבל ישנם לא מעט רבנים אשר להם בעצמם התמודדות בבית, בפרט שכאנשי ציבור הם מרבים להעדר. אם לצורך משל נוציא מהמשוואה את המקום המיסטי או הרגשי זה כפי שתטען ששופט בגלל לימודי חוק מבין בדקויות של זוגיות.

אני לא מדבר על רב אשר עבר הכשרה בתחום או שהחליט לבסס מתודה שלימה ממקורות תורניים. באם רבך למד אצל הרב גינזבורג או הרב טל וכד' ייתכן ובתי הספר שלהם משלבים תורה יראת שמים וידע מקצועי (לא מכיר מספיק). רב מן השורה סביר שהוא פיקח מן הממוצע, בעל נסיון, מלא בטוב ותחושת שליחות. זה בהחלט יכול להספיק לחלק מן המקרים או לשמש עזרה ראשונה לתחילת תהליך.

לטעמי במקרים מורכבים אנא לכו לאנשי מקצוע יראי שמים.

אגב... הרבנית אליהו אמרה לי בפרוש שהרב זצ"ל היה מפנה לאנשי מקצוע.
תשובהדתלש וחרדי חדש

זה נכון שזה תלוי מי הרב, לכן נתתי שמות לדוגמא.

צריך לדעת שרב מתאים זה לא רק אחד שקוראים לו רב או שהוציא תעודה, אלא אחד ששימש תלמידי חכמים.

יש 4 תנאים לבחירת רב:

1. שיהיה ירא שמים

2. שיהיה רב גדול ממנו שאומר שאפשר להתייעץ איתו והוא ראוי

3. שהוא לומד רוב היום

4. אולי הכי חשוב - שהוא מכיר אותך ורואה אותך כל יום (או לפחות פעם בשבוע) כדי שתוכל להתייעץ איתו באופן שוטף.

 

החזון איש אומר צריך לדעת שהחילוק בין מישור ההלכה לבין מישור החיים הוא מה שגרם לתחילת הכפירה באשכנז.

לכן צריך לדעת את מי לבחור ואיך.

 

לצערי שמעתי על אנשים נשואים שהולכים לייעוץ אצל יועצים רווקים....

אפשר לחפש את השמות ביוטיוב ולטעום קצתדתלש וחרדי חדש


הרב אלון מקסים. עזר הרבה לאחי בבעיותכלה נאה
שלום בית.
אשריך שזכיתם וה' יצליח דרככםאלגריטי

שמור על המתנה שלך ותתפלל לה' שישמור עליה.

 

הלוואי והיו מספיק רבנים בתנאים שכתבת בשביל כל הזוגות שצריכים הדרכה ושלום בית. 

 

בעוונותי האמון שלי ביועצים מומחים, רבנים או דוקטורים כבר לא מה שהיה פעם. אלה כמו אלה עוזרים בשמחה רק למי שהם מצליחים לראות אותו מבעד לתפיסה התורנית או המקצועית שלהם. אפילו אם יש מקום להרחיב אותה מעט יותר בשביל לראות את האדם שמולם טוב יותר, הם מעדיפים לשלוח אותו לכל הרוחות ורק לא לזוז מהעמדה הבסיסית שלהם. 

 

ראיתי את זה אצל כולם: חילונים דתיים וחרדים. אמרתי לחבר שלי אברך חרדי, שאני מוכן להיכנע עד שיתפקקו חוליותי. יותר מזה? אני מבעיט בו ויוצא. הוא הסכים לגמרי.

 

אל תתייאש!דתלש וחרדי חדש

בס"ד

 

אל תתייאש...

הרב אלון כהן 0528266666

מייעץ לכולם חילונים דתיים חרדים..

בהצלחה מרובה!

בדיוק עכשיו הוא מוסר סדרה על טהרת המשפחה ושלום בית כל יום שני ב20:30 באזור

יש את השיעורים ביוטיוב תטעמו קצת ביחד:

https://www.youtube.com/channel/UC5puVwGhXw2OmBWjwdr6ZPQ

https://www.youtube.com/playlist?list=PLU6l-8Yz1RRjv-Y8ZsUD52Jn1E4ymnHvB

https://www.youtube.com/playlist?list=PLU6l-8Yz1RRjCuOisbihEchiX4uw5EE-1

ב"ה אין יאוש בעולם. שלי לפחותאלגריטי
חבל לי על הקרובים אלי שניסו והתאכזבו.

אני מאמין בה'. הוא שולח שליחים. מי שבא ברוך הבא עד שאני צריך לחתום על המשלוח.
פעם ראשונה בחיים שהגעתי לפרומים האלה.. משלוח עם קבלותדתלש וחרדי חדשאחרונה


לאן נעלמה הטבעיות?הלוי מא
אני קורא פה קבוע וגם בפורם שלנ"ו ונראה לי שאבדנו את הטבעיות.

הבחור שם יוצא עם מישהי שלא צנועה בשבילו השאלה שרצה לי ישר בראש למה אתה ממשיך לצאת עם משהי שדבר כה מהותי לך חסר בה.

אנשים מתחתנים עם אנשים שיש להם פערים מטורפים ומצפים לגן עדן בבית.( גילוי נאות גם אני עשיתי את השטות הזאת בסבב הראשון)

אנשים מתייעצים פה על דברים טריואלים שהתשובה היא פשוטה למה לסבך את החיים הם מספק מסובכים??
אנשים כנראה חושבים שלחיות סיסמאות זה קלנפש חיה.
ובאמת לחיות מאידאלים זה לא כזה פשוט.

ולהלביש על החיים את כל האידאולוגיות שחונכנו עליהן
זה גם לא תמיד מצליח. אבל לנסות לאעולה כסף
רק עוגמת נפש
כשזה מתפוצץ בסוף





ואני גם קוראת פה ושם.
האמת, בגדול אני מסכימה.חדשה ישנה
נמאס מהסיסמאות הדביליות האלה-
''העיקר שאתם אוהבים''...
''כן, יש גם זוגות שחיים באהבה ובשלום חילוני ודתית''
(מה הקטע לסבך את החיים מלכתחילה??)
הטבעיות היום מסובכת יותרבת 30
ע''ע שרשורים שהיו פה על איך התחתנו פעם.
יש היום המון ציפיות
המון מתן חשיבות לפרטים
המון הגדרות תוך-מגזריות.
לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל זה ככה.
מי שרק ילך עם הטבעיות עלול למצוא את עצמו רווק לנצח. כי כל דבר שלא מדבר אליו הוא יפסול.
דמגוגיההלוי מא
דברתי על בן אדם שרוצה מולטי דוסית יוצא עם אחת שלא צנועה בשבילו ורוצה להעיר לה. לא טוב לך עם הצניעות שלה למה אתה יוצא איתה?
לפי מה שאתה אומר אני לא הייתי אמורה להיות נשואה היוםבת 30
ועוד רבים, מן הסתם.
אני לא אומרת להכריח את עצמך להתחתן.
אבל כשיש מישהו על הפרק, והכל הולך טוב, ורק דבר אחד לא מסתדר- אז אם הולכים רק על הטבעיות אז צריך להיפרד. ואם מנסים לחשוב שניה בהגיון ולראות את הבנאדם כמכלול- אז אפשר להתחתן גם אם יש דבר או שניים שלא לגמרי מסתדרים.
אני לא חושבת שזה נכוןנפש חיה.
מה הקשר טבעיות?בתאל1

זה דבר ראשון. לא הבנתי את הביטוי שבחרת לעצם השאלה.

מי אמר שהתשובה פשוטה לאותו בן-אדם? אולי אתה שיא הדוס והתשובה ברורה לך..אבל לאותו בחור היא לא.

כנראה שהקווים האדומים אצלו עוברים במקום אחר.

זה דבר ראשון.

דבר שני- בני אדם הם יצור מורכב. כשהם זוג זה עוד יותר מורכב. ככה זה. החיים מורכבים.

אז נכון, אני מסכימה איתך שיש דברים שצריך להבין שהם ברורים ולא להמשיך להתסבך איתם (אגב, אותו בן-אדם לא תמיד יראה את זה... מניסיון של דייטים וכו'..עברתי מספיק שנים נראה לי בתור רווקה)

אבל תחשוב שחלק מהקריטריונים למציאת בן זוג זה גם כימיה, מציאת חן, השקפה דומה וכו' וכו' אז אולי הכל היה מושלם חוץ מה..X שאותו אי אפשר לשנות?

אז צריך לשבת ולחשוב (ורצוי בעזרת עוד מישהו חכם) האם זה קריטי לי? האם על זה יפול דבר?

איך אני רוצה לראות את הקשר עם זוגתי ואת הבית שלי בעתיד?

אחרי כל המחשבות האלה- לבוא עם מסקנה.

 

אני פסלתי קשר עם מישהו על רמה תורנית...ולקח לי משום מה בערך חודש וחצי להבין את זה

ורק כשאח שלי אמר לי את  זה.

למרות שהיום זה נראה לי ברור... אבל מה החכמה...

 

על כל "הפשעים...אהבה "אושרקה
יש אנשים שהולכים אחרי הלב ולא נכנעים לסטיגמות ,דעות קדומות ,השקפות ,ואני מצדיעה להם...יש הרבה זוגות שאמורים להתאים ובסוף הם לא מצליחים וההפך
מסכים לחלוטיןןיואב גל
ההיפך הוא הנכון - אותם האנשים קראו יותר מדי כתבות בטמקאshaulreznik

על נישואי דתייה עם חילוני, פולני עם אתיופית וכו' וכו', ולכן הם חושבים במונחים של ניו אייג'. ואז המציאות סותרת להם בפנים, כי גבר ואישה שונים גם ככה, וכשמלבישים על זה הבדלי רמה ומנטליות, התוצאות השליליות לא מאחרות לבוא.

פולני עם אתיופית הולך יופי!סחלב

נישואים מעורבים הולכים נהדר, ממש לא דומה לחילוני ודתית,

שם הכימיה יכולה להחזיק את הקשר זמן מה אך כשמגיעים הילדים

השמים מתמוטטים, אין יותר עיגולי פינות.

מסכימה ולא מסכימהלב אוהב

לא מסכימה עם המילה טבעי, לא יודעת מה קשור לטבעי..

 

מסכימה שלא ברור למה אנשים לוקחים סיכונים לכתחילה שיש זיווגים שהם יותר אפשריים להצלחה!...

ולמה לכתחילה בכלל לנסות להיכנס לדילמות (כמו לדוג' דוס ולייט וכו')

 

אבל קצת לא מסכימה, כי באמת זה עולם מורכב ושמעתי מלא סיפורים לכאן ולכאן...

 

באופן כללי כמובן שלדעתי עדיף כמה שיותר דמיון בדרך חיים, בהשקפת עולם, במטרות, ואפילו אני טוענת קצת באישיות (אבל יש שיחלקו עליי...)

 

אבל אולי תן דו' מה זה לדעתך טריביאליים? 

ואם היא מושלמת בעיניו וזה הדבר היחיד שמפריע לו?סמיילי12
אתה יודע איזה קשה זה למצוא מישהו שעונה על הכל??? קשה עד בלתי אפשרי!
הרבה פעמים אפשר למצוא דרך אמצע.
יש לי חברה שמאד רוצה לשים חצי כיסוי ראש. אבל אמרה לי מפורש שאם זה עד כדי כך יהיה קריטי לבעלה היא תשים שלם.
לא מדובר על חילוני ודתיה. או ההיפך. מדובר על מישהו שמקפיד בנושא צניעות קצת יותר ממנה. ובתחומים שלו קשה יש מצב שהיא מקפידה יותר ממנו. אז מה?????
לא צריך להגזים.
זה שלך לא עבד בסיבוב הראשון, יכול להיות שאצלכם היו הבדלים ממש קיצוניים.
וחוצמיזה, אני מאד מאמינה שעם עבודה אישית וזוגית אפשר לפתור דברים.
אני לא מתלבשת מספיק צנוע כמו שבעלי רוצה וגם שמה חצי כיסוי ראש. והוא אברך! אז מה? העולם נחרב?
לא.
זה קשה לו מאד, נכון. אבל הוא מבין שזו עבודת ה' שלי ולא שלו. והוא לומד להסתכל על הדברים החיוביים.
טבעי - זה לצאת עם בן.אדם שיש לך.איתו כימיה אמיתית. תקשורת טובה. אמון. כבוד הבנה הכלה שיתוף. אני לא אומרת שיהיה חילוני והיא דתיה. לא. אבל יש פערים שבהחלט אפשר לגשר.
לא טבעי - זה לצאת עם רשימת מכולת של חצאית ארוכה וסנדלי שורש, חייל בסיירת מטכל, אברך ועוד כהנה וכהנה.
השאלה היאמשוטט
האם מקבלים את זה שזה לא מושלם או שמחליטים שאת מה שכמעט מושלם אפשר לשנות ואז מתחילות צרות. כי לא מתחתנים עם מישהו שאתה רוצה לשנות..
בוודאי שלאסמיילי12

להתחתן עם מישהו שאתה רוצה שישתנה זה מתכון לאסון.

צריך לדעת להגיד תודה על הדברים הטובים שיש בבן הזוג שלנו ולא לחפש כל הזמן טוב יותר. כי לפעמים פשוט אין כזה.

לדעת להסתכל בצורה חכמה על התכונות והמעלות של בן הזוג וגם על החסרונות ולשאול את עצמנו האם אנו מסוגלים  לחיות עם זה.

אבל מושלם? אי אפשר למצוא. נקודה.

 

 

בגדול, אתה צודק.אלעד

על אנשים פשוטים שמגיעים למסקנה שהם בשלים להתחתן ולשאת משפחה על כתפיהם,

להפגש עם מישהי/מישהו נורמאליים לאחר בירור מקדים, ואם מסתדר ונוצר קליק - מתחתנים.

 

גילוי נאות, כך שני סביי הכירו את סבתותיי, כך אבי הכיר את אימי, כך אני הכרתי את אשתי (הראשונה ומיד לאחריה הנוכחית) וכך אחיי הנשואים. כולנו התחתנו עם הראשונות שלנו.

 

אין פה סגולות, תפילות עד לב השמים או מזל טוב-

אלא פשטות וטבעיות.

 

אממה (ולכן כתבתי "בגדול") מהלך כזה לא בהכרח מתאים לאופיו של כל אחד,

ומכאן ההסתייגות.

מסכימה ולא מסכימהבת הריםאחרונה

מסכימה שאי אפשר "להנדס" את בן הזוג כדי שיתאים לך.

לא מסכימה שצריך לפסול כשנתקלים בחוסר התאמה. אין מאה אחוז התאמה ומכאן כל ההתלבטויות ולצערנו הרווקויות הארוכות והמתישות...