פורום נשואים טריים (עמוד 375)

אבל מה שבטוח אם את ,,בסוף תשיעי זה לא שייך בכלל!
רק תדמייני סיטואציה : שתיים בלילה, את עם צירים, מארגנת תיקים לילדים , מתקשרת לשכנים, שמה את הילדים אצל השכנה וכל זה לבד, מי סוחב לך את התיק לידה? מזמינה אמבולנס לעצמך??

זו עבודה חשובה ומשמעותית?
הוא צפוי להשאר בה לטווח ארוך? אולי תעברו לאותה עיר?
בחודש תדיעי נראה לי לא לעניין שישן רחוק...
בכללית נשמע שכדאי לשקול שוב את עניין העבודה הנל או את מקום המגורים

ואין אפשרות שנעבור לאותה עיר יקרררר מאוווד וממש לא מתאים לנו לגור ליד ההורים...

לפחות בימים הארוכים בחודש הקרוב?

מה זה נותן לו פעם בחודש? לדעתי אם הוא מצליח לחזור כל יום אז שיחזור גם את הפעם בחודש...
מילא פעמים בשבוע היה נשאר .. אז זה חיסכון אבל לא שיך מבחינת משפחה
פעם בחודש זה נשמע יותר שהוא פשוט רוצה שקט סוג של יציאה או מנוחה או פינוק אצל הורים וזה תעשי חשבון אם מתאים לך...

האם את עובדת?
בכל מקרה הייתי מפרגנת פעם בחודש התפנקות אצל ההורים אם כי בתקופה הזאת בטוחה שיתחשב.

אז זה לגיטימי שפעם בחודש אצא ללילה למלון לבד?
מה זה משנה הורים או מלון גם לי בא להתפנק קצת.. הכוונה זה שכןלל לינה לא לצאת ערב עם חברה

לדעתי הוא צריך להתאמץ לחזור

במיוחד שאת עם ילדים קטנים וצריכה ללדת ממש לא מתאים!

במהלך ההריון הוא בכלל לא שאל אם בסדר שישאר אצל ההורים קבע עובדה שהוא נשאר כי הוא עייף וכו...

שהוא גם ככה עובד מאד קשה בהיריון שלך ואין לו שניה לעצמו ולכן הוא אפיתו מבקש רשות ונוסע להוריו טיפה לנוח. באופן כללי זה נראה שייך פעם בחודש. צמוד ללידה לא אבל תראי איך אפשר להוריד לו את העומס בבית (בהנחה שההשערה שלי נכונה)

זה מוגזם נראה לי
אם יוצא מוקדם לדלג על פקקים אז שיצא מוקדם מעבודה לפני הפקקים ויהיה בשעות הערב המוקדמות
אבל גם לצאת בבןקר לפני פקקים וגם לחזור מאוחר אחרי פקקים זה מידי הרבה
מה הבהילות הזאת לכסף בשביל לשרוף את כל החיים? את עובדת?אם לא אולי כדאי שתצאי כדי שבעלך לא יהיה מפרנס יחיד אבל לא בבית.
לא מוכרים חיים בשביל כסף. כסף זה לא העיקר בחיים

יש לפעמים ישיבות,אירועים שמזמינים אותו והוא צריך ללכת...

בקיצור לרוב הוא אחהצ בבית כל יום
ואחת לחודש יש אירוע או ישיבה וחוזר מאוחר..
אז נשמע אחרת זה אפשר להבין..
אולי בגלל שאת עובדת בבית את מרגישה חנוקה , אולי תצאי לעבוד בחוץ יהיה לך חברה ויהיו ארועים גם וכו

וכיף לי בבית...

איך שאת דואגת לו לפני שאת דואגת לעצמך  אני לא יכולה לחשוב אפילו שאני אישן בבית לבד. אימלהה אם יבואו גנבים??? 

אני הייתי יושבת לשיחה עם בעלי ואומרת לו, בעלי היקר אני מאוד מעריכה את המאמצים שלך בעבודה, איך שאתה משקיע ונוסע הרחק, עד עכשיו לא היה אכפת לי שתישן מידי פעם אצל ההורים, אבל עכשיו אני בחודש תשיעי, וקשה לי לישון לבד ואני מרגישה שאני צריכה אותך בבית לידי, זמין.

אני מאמינה שהוא יבין וישאר בשמחה  

בעלי גם כן בקושי נמצא בבית ובאמת בעל כורחו הרבה פעמים. עם 2 קטנטנים ולא בהריון. ואני מרגישה לפעמים על סף אובדן שפיות..
שפעם בחודש לא ישן בבית?
פעם בכמה חודשים שאומר לי מילואים אני מתחילה לחשוב מאיפה לגייס כוחות!

לעניות דעתי, משפחה זה מעל הכל. עם כל הרצון לכסף, אם מצבכם הכלכלי בסדר ואתם סך הכל סוגרים אל החודש, הייתי מוותרת גם על אותה פעם בחודש שהוא נשאר לישון אצל ההורים..
ואם יקר לכם לעבור לאותה עיר, אולי למקום קרוב יותר לעיר הזאת שהוא יותר זול?
מקום המגורים שלכם כרגע הוא הרי קרוב לשם?

נקודה נוספת, לפעמים כדאי לחשוב עלות מול תועלת, אולי אם תגורו במקום קרוב יותר שטיפה יותר יקר אומנם אבל הוא יאפשר לו לעבוד עוד שעה-שעתיים ביום ועדיין להגיע הביתה בשעה נורמלית?

שורה תחתונה נראה לי אתם צריכים לעשות עם עצמכם חושבים ולשקול את המכלול.
ומקווה שבעזרת ה' תגיעו להחלטה הנכונה ביותר!

בהצלחה!

בבית. לא אומר שזה אידיאלי אבל בהחלט מתקבל על הדעת. במיוחד שפעם בחודש זה ממש לא ביגדיל. רק בחודש תשיעי באמת כדאי לדלג על "הפעם בחודש" כדי שלא תחווי לידה לבד...
ס"ה נשמע שבעלך משקיע את כולו בשביל לפרנס אותכם, אז בהחלט כדאי לעזור לו איפה שאפשר. אם זה פעם בחודש אז ממש ממש לא נורא, תחשבי שזה כולה כמה שעות..

כשהוא צריך-

שיגיד "אני צריך לישון אצל ההורים"- לא בתור שאלה

ושלמחרת יגיע עם צ'ופר.

 

שיהיה ידוע ביניכם- שיש לך זכות לאמר לו שהוא צריך בכ"ז לחזור הביתה

 

באם קורה פעם בחודש- לא נשמע נורא.

ספציפית סביב לידה- עניין אחר- לדיבורכם ..

 

יש תקופות בחיים- עד 120 יהיו לכם שנים צפופים פחות- לא להיבהל- לקבל באהבה

 

בהצלחה

קשה, ועיף מאד.

 

הרי עובד בשביל כולכם.

 

ואם כמו שאת אומרת שבחלק מהזמנים הוא אחה"צ בבית - אז בכלל בסדר.

 

לא לדקדק. ללכת זה לקראת זה.

למרות החיים העמוסים והתשושים של כולם אחרי הכל המקום של כל זוג זה בבית ביחד עם המשפחה, בלי קשר עם ילדים והריון או בלי.  אני לא חושבת שעבודה פעם בחודש ואפילו פעם בחודשיים זה סיבה טובה מספיק בשביל לא לישון עם האישה בבית. עדיפה החזרה המתישה פעם בחודש הביתה לישון ביחד מאשר לחסוך את השעה הזאת ולישון אצל ההורים.

לבעלה שעובד 12 שעות ביממה לא לנוח פעם בחודש אצל הוריו.
זו דעתי, אפשר לזרוק עגבניות, אולם דעתי לא תשתנה.

נשמע לי סביר לגמרי.

מה, לא קורה לפעמים שהבעל לא נמצא?

מורה שיוצא לטיול שנתי, גבר שיוצא למילואים, בעל שטס לאומן.

וואלה, קורה. 

ממש לא נראה לי סוף העולם.

ספציפית לגבי סוף ההריון- אולי כדאי שעד הלידה (ולאחריה) הוא כן יחזור כל ערב.

אבל ברמה העקרונית נשמע לי הגיוני לגמרי, אם הכל בסדר בינכם ולא מסתתר כאן משהו מתוח יותר מתחת לפני השטח.

עקרונית, פעם בחודש לא לישון בבית ממש לא נשמע סוף העולם. אם במילא הוא לא נמצא בבית בזמן שהילדים ערים באותם ימים לא סוף העולם בעיני שבאותו ערב לא יהיה .

יש את התקופה הקרובה - חודש תשיעי ואחרי לידה,

שאז צריך להסביר ולתאם ציפיות שיש צורך בנוכחות שלו בבית בכל שעה אפשרית,

(למרות שלפעמים, במיוחד אחרי לידה, בעל עייף לא ממש יעיל בבית ועדיף לקחת עזרה)

 

ויש באופן עקרוני, שנראה לי שאולי כדאי לחשוב על תיאום מראש כדי למנוע מירמור.

 

מצד אחד שהוא יחוש שאת מבינה את הקושי היומיומי שלו בנסיעות

ובמיוחד בימים שהוא יוצא מוקדם וחוזר מאוחר,

ותעריכי את זה, גם בכך שתפרגני לו מראש

ותאפשרי לו להישאר לישון אצל ההורים ולחסוך את הנהיגה חזרה.

 

מצד שני אם זה ייעשה בתיאום מראש

שתחליטו על יום קבוע שהוא נשאר מראש ולא בהתראה קצרה,

את תהיי מוכנה לזה מראש ולא תרגישי שזה נופל עלייך כל פעם מחדש.

 

אפשר פשוט לשים שני עמודים בשפיצים של המרפסת ולקשור אליהם את הבד, ומעל לחבר קרש ביניהם ועוד שני קרשים לקיר ומעל לשים את הסכך. ככה עשו אצלנו.

אבל רק דבר אחד - אם אתם קונים משהו-. חשבו איך הוא ישתלב לכם בסוכה עתידית כדי שלא תצטרכו לקנות פעמיים.

בשנה הראשונה זרקתי ענפים ופסולת עץ, בשנה שאחריה קניתי כבר מחצלת.

כמה מאות שקלים, ובעיקר - פטור מה 'גלות' להורים.

באזור שקר בו בלילה
והאמת גם אם לא, ממליצה על דפנות עץ
תקנו בשנה הראשונה מינימום
נניח 6 דפנות, ותאשו סוכה כשקיר הבית יהיה אחד מהדפנות
שנה הבאה תשתדרגו במחצלת וכן הלאה.
כך גם כשבע"ה תהיה לכם משפחה גדולה יהיה לכם בסיס
שפשוט תוכלו לצרף אליו עוד ועוד.
כמובן לשמור על זה היטב

ושם לייסטים בתור דפנות..
אם בא לך לקנות יש 3×3 של נחלים שזה אחלה ממש מומלץ..עצות וזה אתם מוזמנים בפרטי

לקנות את הסוכות האלה ממוטות ברזל, ובד לדפנות.
ואז בשנים הבאות תוכלו להוסיף ולהרחיב לפי הצורך או לפי השטח שיהיה ברשותכם.
אנחנו עשינו ככה, בשנים הראשונות היתה לנו סוכה מאוד קטנה, ובשנים האחרונות הארכנו אותה, אז קונים עוד מוטות, ועוד בד בגודל הרצוי, וזה מתווסף למה שכבר יש

אני קניתי בדים של סוכת נחלים - היה הגובה סטנדרט של 2.10מ'
ואחרי כמה שנים הם הגביהו את הכל והסטנדרט הוא 2.30מ'
לא יודע מה היום שמעתי שאולי חזרו ל2.10 אבל לא יודע.
אמנם ב''ה לבנתיים מצאתי פתרון אבל זה בהחלט דבר שצריך לחשוב עליו

מחדדת טיפה-

* אין לנו מקום לאכסן אח"כ דברים גדולים אז צריך משו שממש מתקפל.
*למרפסת יש "ר" של קיר בגובה מספיק כדי להוות קיר לסוכה.
* הסוכה נבנית על מרפסת גדולה של שכן כך שהוא גם יהיה עם סוכה ממש לידנו ולכן כי צריך קצת פרטיות.

אממ זהו. תודה רבה!!

אפשר להניח על הקירות סתם קרשים, ולשים מעליהם סכך מאולתר. יהיה קצת קשה לשבת מתחת אבל זה עדיין אפשרי.

 

 

בניתי פעם סוכונת כזו.

גם בירושלים רואים הרבה סוכות בד אבל הרבה אנשים לא ישנים בסוכות שלהם.

אז קחו את זה בחשבון.

אני דווקא כן ממליצה לקנות דפנות מעץ, זה משהו שתמיד שימושי.

תמצאו איזה מקום אחסון, אפילו על הגג, במחסן, לא יודעת איפה.

זה שווה את ההשקעה (אבל לעטוף היטב שלא ייהרסו! לרסס ממזיקים לפני האחסון!).

 

הבניה אולי טיפה יותר מסובכת, ואם אתם במרפסת של שכן אתם מוגבלים למה שהוא מאפשר לכם, אבל תשקלו ברצינות.

 

דרך אגב אם המרפסת ממש שלו ולא ציבורית כדאי פשוט לשאול אותו.

אולי הוא יגיד לכם שיש כבר חורים מוכנים לחבר משהו כזה או משהו אחר..

 

אולי טובה ומחזיקה שנים אבל......
לא מומלצת בכלל!!!!!
הרכבה מסובכת ורועשת.
בהתחשב בעובדה שלסוכות אין הרבה זמן להתכונן וגם זה קורה בערב לא פעם... זה משמעותי מאד.

גם פחות מאווררת ומזמינה תולעי עץ (ומדביקה את שאר הרהיטים בבית... אם יש מרפסת סוכה.....).

גם עניין הקישוטים לא פשוט..... צריך נעצים ובגלח שהם נופלים אסור שתינוקות יזחלו באזור הסוכה ובכללי אסור לחכת יחפים ולהזהר שמרימים דברים מהרצפה.
אח"כ כל החג כולם עם נעלי סטפס...

אגב, הכי גרוע סוכת ניילון.
לא מאווררת, חנוקה בטירוף ואי אפשר להדביק קישוטים.
היה לנו ומסרנו אותה.
הכי טוב מבד נושם.

בעלי עבד בשנה שעברה בארבעת המינים, הם מוכרים בתוך סוכות (בד כמובן) סתם בשביל הקטע.. וביום האחרון, ערב חג, הגיע מישהו וקנה את הסוכה ממש במחיר זול..
אולי אפשר גם מהדוכנים של סוכות נחלים ודומיהם לקנות סוכה מתצוגה.
בטח יהיה יותר זול, רק אם אתם צריכים גודל ממש ספציפי אולי זה לא כדאי

לנו יש סוכה 3 על 3. הברזלים נמסר לנו מסבתא שלי, ואז בשנה הראשונה שבנינו סוכה אז קנינו את הבדים, השתמשנו בסכך ירוק עם כמה מוטות עץ. בשנה אח"כ קנינו סכך קנים... שנה שעברה קנינו רק לבוד... בינתיים עברנו דירה פעם אחת... זה גודל טוב לדעתי... גם בקטע הפרקטי וגם מספיק גדול בפנים....
בעלי היחידי שישן שם, עם מאוורר ומזרון... מאוורר עומד. שאלות נוספות בשמחה...

ממליצה בחום להתחיל מהיום את הדברים הקטנים. 

בטוחה שאת גמורה מעייפות. אבל מה שאפשר להקפיא או כמו סלטים למשל , להתחיל

להכין מהיום.

טיפ טיפה מאמץ יום חמישי בערב אחרי שהילדים הולכים לישון- לסיים את כל הבישולים קודם כל

ולעשות מינימום לגמרי! את לא אמורה להיות לחוצה ועצבנית ביום הטבילה שלך. וכמובן שגם לא 

עייפה.

לקום בשישי בבוקר מוקדם , לשלוח אותם למוסדות החינוך ולהשתלט קצת על הכביסות+טיפה 

ניקיון- לא להשתגע! לעשות הכל על אש קטנה ולהתחיל כבר בהכנות לטבילה במתינות.

העיקר לשמור על השמחה, באמת. מניסיון אישי. 

או שתחליטו לדוגמה שהשבוע קונים אוכל מוכן או רק סלטים מוכנים או רק קינוחים מוכנים. כדי

להקל עליך. ולגביי הטבילה עצמה, תעטפי שקית כמו עוגה ותאמרי לבת שלך שאת הולכת לבקר

חברה שילדה ושילכו לשחק בינתיים או שאת הולכת לבקר איזו שכנה זקנה שזקוקה לחמימות.

ותנסי לשתף את בעלך בנושא, זה מאוד מקשר ואולי הוא יכול לעזור ולתמוך בבית ביום הזה.

ותכניסי לך לראש שזמן טבילה בליל שבת זה מדהים! והכל מסביב כל כך רגוע, שליו ושקט.

והילדים רגועים ושמחים ( גם אם לא באמת) ושאת זוכה לקיים מצווה במסירות נפש עצומה!

 

 

הרבה הצלחה! 

אפשר לבקש עוד?

אני מקווה שזה בסדר שאני מעלה פה את הנושא הזה אבל הוא חשוב לי לא פחות ואולי מטריד אותי בעיקר- 

איך הולך הזמן הזה של החזרה הבייתה?

שיהיו בריאים יש לי הרבה יותר מילדה אחת... איכשהו כנראה הוא ילך עם 4 לביה"כ ואני עם הקטנה למקווה (בת שנה. הגיוני?)

אבל הוא חוזר ואני חוזרת, ואז מה? ממשיכים שבת כרגיל? ולמה אמא לא יפה כמו כל שבת?

סליחה על החפירה אבל כל זה משמעותי לי ברמה שמורידה לי את כל החשק...

קודם כל יש איפור שמתאים לשבת. אפשר למצוא את זה היום בכל מקום,

גם עם כשרות והסכמים של רבנים מסוימים. 

אם את אשכנזייה את צריכה להיות במקווה מיד בצאת הכוכבים , אם את ספרדייה את צריכה להיות בבין השמשות. ז"א אין שהמקווה נפתח את אמורה כבר להיות שם. תבררי לפני שבת על מקווה שפתוח בוודאות ובאיזו שעה. בדר"כ זה 20 דק' לאחר הדלקת נרות.

אם הולך עם ארבעה - מצוין. עם בת שנה זה בסדר גמור להגיע למקווה במיוחד שאת כבר צריכה להגיע מוכנה לטבילה. אז זה הולך זריז והיא לא תהיה הרבה זמן לבד.

וכן, אומרים שבת שלום יפה וממשיכים כרגיל. ושוב , לגביי האיפור ואם זה לא מסתדר. לא נורא. אומרים שביום של הטבילה זה כמו כלה ביום חופתה וכלה ביום חופתה אין לתאר את החן והיופי שלה

 

מניסיון שהיה לפני כמה זמן גם ליל טבילה בשבת, פשוט החלטתי שאני לוקחת את הדברים בפרופורציות ולא נלחצת משום דבר. עושה את הדברים בכיף ולא בלחץ.

 

מעריכה אותך על האכפתיות, תודה.

אבל עדיין מרגישה תקוע עם כל הבלגן הזה. מצוות טבילה אף פעם לא  הייתה לי כבדה כמו עכשיו. אוף. לא נשמע לי כל הקטע הזה עם טבילה ואחר כך סדר שבת כהלכתו...

עד שסוף סוף אני טובלת. (פעם אחרונה הייתה לפני חצי שנה) רוצה משהו יותר מרגש. יותר שמח. 

אבל זה הרבה תלוי בך ובבעלך לדעתי

הרבה הצלחה

נכוו, יש סעודה וילדים, אבל כבר אפשר להגניב חיבוק, ואחר כך יש נחת אחרת, אפשר להיות יותר ברוגע, גם למחרת..

זה טבילה עם קדושה אחרת אני מרגישה.
ובאמת, אוהבת אותה פי כמה מטבילה ביום רגיל.

תגובה באישי

קודם כל, כן, גם אני שונאת שיוצא לי בשבת או חג, זה כאב ראש גדול. מסכימה איתך.
בקשר למה לומר לילדים הגדולים, אז אני אומרת שאני יוצאת ולא חייבת לפרט לך לאן! והגדולה שלי (בת 12)תמיד חוקרת: אבל לאן? מה אכפת לך לומר לי? ועד שבסוף אני מתעצבנת ואומרת לה: שזכותי לצאת בלי לפרט, וזהו! שהיא תפסיק להרגיז אותי. וזה קורה בכל פעם, לא רק בשבת. לדעתי לא נורא שהילדים יידעו שלא תמיד אמא מספרת מה היא עושה ולאן היא הולכת.
בקשר לבדיקות, את כותבת שאת למודת אכזבות בנושא, אז אולי אפשר לדבר עם רב, שיאשר לבדוק פעם אחת בבוקר, ולא לפני השקיעה, ואז תהיי יותר רגועה במשך היום. אני משערת שגם רב מחמיר יתיר דבר כזה.
בקשר לאיפור: אני אישית לא מתאפרת כל שבת וגם לא כל יום, אז אין לי את הבעיה הזו. אבל אם הילדים שמים לב ושואלים, אפשר לומר שלא הספקת לפני שבת, וכבר הגיע זמן הדלקת נרות.
בהצלחה ושבת שלום!

את בטח לא ישנה עם מייקאפ?

תקחי איתך פודרה וצלליות, יש כאלה טובי שאפשר להראות איתם מעולה.

אני מאד מאד מבינה אותך, יש לי דברים לשבת. רק שאצלי אני מאד אוהבת מסקרה ואת זה אי אפשר בשבת, וכל הצלליות שבעולם לא יחליפו..

אבל תשקיעי בזה.

 

לגבי לחץ הזמן: אולי אפשר עזרה בניקיון ביום חמישי, כדי שיירד ממך משהו? או שבעלך ינקה?

ואפשר גם שהוא יבשל חלק מהדברים או שאת תבשלי ביום חמישי, כמו שהציעה פשוט אמא.

עזרה ממנו יכולה ממש ממש לעזור. אולי גם שיבוא מוקדם מהעבודה ביום חמישי ויהיה לך זמן לכביסות וכאלה כבר ביום חמישי. לא מבינה גם ככה איך אפשר להסתדר כשהכל נופל על שישי, הרי בחורף זה קצר נורא וכביסה לוקחת את הזמן שלה..

בשבוע  כזה שאת יודעת מראש שיהיה לחץ אולי תנסי במשך השבוע לחסל מטלות. ואת הניקיון שמישהו אחר יעשה!!

 

דווקא אני אוהב את הטבילה בשבת כי שבת אצלי היא זמן רגוע בלי אינטרנט ופלפונים. אבל מפריע לי עניין האיפור כמו אצלך וגם זה שאני תקועה עם שיער רטוב ומלא קשרים עד מוצאי שבת, וזה ממש ממש איחס! ואני לא יכולה לשים קרמים כאוות נפשי.. אז את רואה, פיזית יש קשיים לכל אחת, אבל עדיין האוירה הטובה של שבת מפצה. אז השאלה למה אצלך היא לא. הילדים שלכם קטנים, דווקא סעודת שבת יכולה להיות משהו מאד רומנטי כשהילדיםם עדיין קטנים ובכל מקרה הם הולכים לישון מוקדם.

ישנה עם חצי טון מייק אפ וקמה מאופרת עדין...

אין לי פה שום עזרה. מכמה סיבות טכניות- הכל נופל עלי. הכל הכל.

אז באמת כל שבת אני מגיעה להדלקת נרות עם לשון בחוץ, ומה יהיה הפעם אינלי מושג. 

הילדים שלי האחרונים שילכו לישון מוקדם. לא ישנים צהריים, קמים ב 06:00 כמו שעון והולכים לישון רק אחרי שמוציאים לנו ת'מיץ. 

 

איך יכולה להיות אווירה טובה שמפצה? אני ממש שואלת ואשמח לקבל עצות. איך באמת ליצור אויירה טובה.

אני לא טובה ברומנטיות. תקועה. לא יודעת לזרום. מרובעת. שום רומנטיות בסעודה. רק אחרי. ואני יודעת שזה יוביל למתיחות. 

ואם מכונת הכביסה הייתה מתקלקלת?
אז היית דוחה את הכביסות לשבוע הבא וזהו.
מכיוון שבשבוע הבא ראש השנה, הפתרון המועדף הוא אוכל מוכן.

תשני שעתיים בצהרים (בקשי מבעלך לשמור על הילדים, הוא לא מתאבד על הבית כל יום שישי) ,
תראי איזו אווירה נעימה תהיה לך.

קחי בערבון מוגבל כי זה מה שמתאים לי, יכול להיות שלאחרים זה לא יראה.

אני נשואה הרבה שנים ואיכשהו יצאו לי המון טבילות בערב שבת או חג. לפעמים זה עובר בקלות ולפעמים המצב מסובך כמו שתארת. כבר יצא לי לוותר על נסיעה לשבת או לחג או על אורחים בגלל טבילה.

לפני כמה חודשים קרה לי שהייתי צריכה לטבול בשבת, ויתרתי בשביל זה על שבת עם כמה מאחי אצל אימי, הגעתי לערב שבת עם הלשון בחוץ מההכנות והתינוק והכל (באותו יום גם הייתי חייבת לנסוע לכמה שעות למשהו,) הגעתי למקווה והבלנית כולה זורחת מאווירת שבת ומספרת לי איזה מיוחד זה לטבול בשבת. למרות שאני אוהבת אותה רציתי לחנוק אותה באותו רגע...

ואז חזרתי הביתה,הארוחה התנהלה בסדר בסוף הארוחה בעלי המותש כמידי שבת פשוט נרדם על הספה. אני נעלבתי ממש למרות שהייתי גמורה בעצמי... ואז אמרתי לעצמי שזה לא חייב להיות ככה.

אני לא יכולה לשנות את קצב החיים שלנו ולא את הלחץ של יום שישי ולא את התוכניות לשבת או לחג, אני כן יכולה לדחות ביום את הטבילה. וזה מה שאני עושה. 

אני אישה עובדת במשרה מלאה + 4 ילדים ועושה עוד קורסים מהצד והייתי כמוך מגיע לשבת עם לשוח בחוץ וגוף שבור ורצוץ לשבת, ועושה הכל כולל כביסות וגיהוצים בשישי( ויוצא לי הרבה לטבול בליל שבת) עד שהחלטתי לשנות את המצב והיום לא תאמיני אני ובעלי יוצאים אפילו בשישי בבוקר לטייל
1. קודם כל אני מבשלת 99% בחמישי בערב וערה עד 1-2 בלילה ובעלי עוזר לי לנקות ולסדר מה שאפשר
2. יום שישי מעמידה בישולים אחרונים שוטפת ועושה כביסות בנחת
3. משתדלת שיהיה לפחות שעתיים ביום שישי שהילדים או ישנים או במיטות עם ספרים או משחקים ובזמן הזה אפשר לעשות המון

הפרצוף התכווץ בשתי מידות.
ולפותחת- יצא לי גם לטבול(אמנם בלי ילדים, זה שונה. ) בערב שבת ובחגים. פשוט אמרתי-יאללה, זה בדיוק חצי שעה וסיימתי עם זה! אפשר להחליט שאת הערב הרומנטי עושים במוצ"ש ולא דווקא בערב שבת שאתם אחרי ארוחה ועומס של יום שישי. הבאתי לי איפור שמתאים לשבת וכן קצת הרגשתי פחות חגיגית אבל מצד שני חיכה לי החיבוק של שבעלי שעשה את זה הכי חגיגי שאפשר.

מאד מאד מבינה את כל הקשיים שתיארת.

בקשת הצעה לשינוי גישה אז יש לי.

את מדהימה באיך שאת עובדת קשה ומצליחה להפיק ממך כל כך הרבה במשך השבוע ובימי שישי. בעיני את משתמשת בכח של שליטה, ז"א מאד מנסה להתארגן ולשלוט במצב ואם משהו עלול להשתבש זה מלחיץ אותך. מובן מאד. 

למדתי על עצמי דרך של הרפיה משליטה. לדעת שיש מי שמנהל את העניינים וזה לא אני. זו דרך רכה יותר. אמנם כן עושה השתדלות אבל יותר פתוחה בראש. פחות נלחצת שהכל יהיה כמו שאני חושבת שהוא צריך להיות. דברים יכולים לקרות אחרת ממה שאני חושבת.יש הרבה יותר מרחב למה שלא תלוי בי. אני עושה מה שאפשר אבל התוצאות הן לא תוצאה בהכרח ישירה של זה.

מדגימה למצב שלך:

הנחת העבודה שלך היא שיהיה מאד מתיש ולחוץ. הגיוני. אבל מנסיון, יש ימים לחוצים לכאורה שזורמים מצויין והכל הולך מעולה ואפילו יש כח ואנרגיה, ויש ימים לכאורה לא מדי קשים שפתאום כלום לא הולך וגם נהיה פתאום מתח זוגי למשל.

אולי דווקא ביום המיוחד הזה תזכי לסייעתא דשמיא ואיכשהו הכל ילך?

גם המתח - אולי תצליחי לעבוד על האמונה שלך שבאמת הכל בידיים של בורא עולם ומה שהוא יעשה יהיה הכי לטובה? ואת בידיים האוהבות שלו..

והזמן שאחרי - אולי התרחיש שאת מדמיינת לא חייב להיות ככה? אולי דווקא המציאות הפנימית והמרוממת שלכם בלילה המיוחד הזה תאיר את ההתרחשות החיצונית באור אחר? אולי בזכות האהבה שמתעצמת בלילה כזה תרגישי כמה את יפה באמת ומבפנים, גם אם יש שוני באיפור? אפילו יכול להיות שלא יהיה ערב שכולו רומנטי, אבל אחרי שהילדים ילכו לישון יהיה לכם כל כך טוב שזה יהיה שווה את הכל? ופעם הבאה רק תחכי לטבילה בליל שבת? או בכלל עוד אפשרויות שלא את ולא אני יכולות לצפות מראש?

בעיני אם באים פתוחים למציאות יכולים לגלות שהעולם הרבה יותר גדול ממה שחשבנו בראיה הקטנה שלנו...

בע"ה בזכות מסירות הנפש שלך למצוה היקרה הזו תזכו לשפע של ברכה בבית. שמעתי שלילות טבילה עם מסירות נפש מיוחדת מביאים איתם ברכה מיוחדת...

לגבי הבדיקות, בררת מול רב? למה את למודה נסיון מר. אולי הרב יתיר לך פחות בדיקות וכדו'

לגבי טבילה בשבת, כשאנחנו חושבים שזה יהיה עומס אני דוחה את ההפסק למוצ"ש
דווקא הטבילה בשבת בשביל הנרווים(העצבים) זה כיף, כי אני יודעת שברגע שנכנסה שבת אז יותר אין עור/ציפורניים/ קשרים וכדו'
לגבי הפרקטיקה, בשבתות שיש מנין מוקדם.
אנחנו מקבלים שבת מוקדם, מתחילים את הסעודה. ואני יוצאת באמצע הסעודה. בעלי נשאר עם כל השאלות ועם כל הילדים.
אח"כ מתקתקים ת'סעודה ובא לציון גואל.
כל הנ"ל זה אחרי שאלת רב כמובן.

האם זה מותר ואח"כ גם מעשי שהבעל יוותר על תפילה במניין 

ויישאר עם הילדים בבית,

כך שלפחות הזמן של הטבילה יהי רגוע יותר - 

הילדים מושגחים,

הבעל יותר בהמתנה וציפיה שתחזרי מהמקווה,

אולי יעזור לתחושה של הביחד?

 

לגבי איפור - הרבה ענו על כך, מקווה שיעזור.

 

 

אני אישית לא טיפוס של לילה,

אז אני לא מציעה לך לבשל הערב עד אמצע הלילה,

כן הייתי ממליצה להתחיל את הבוקר, אחרי שהילדים יוצאים למסגרות,

קודם בהכנות לטבילה.

תפני לך שעה של פינוק, הבישולים והניקיונות יחכו,

ואת תהיי הרבה יותר רגועה אחרי שתדעי שאת מוכנה.

עד הערב אין צורך בהכנה נוספת לטבילה.

 

שבת שלום!!!

ז"א מתי שרוב האנשים הולכים לבית כנסת הם כבר חוזרים

הבעיה שזה פתרון שמתאים רק שיש ילדים קטנים ממש שלא מפטפטים, שואלים שאלות ומשתפים את כל השכנים בערב שבת שאיזה כיף שאבא עכשיו בבית ולא מכריח אותי ללכת איתו לביה"כ.

וזה מתאים בהנחה שלא מתפללים באותו ביה"כ עם אחד ההורים/ אחים וכד'.... שיכולים לשים לב להעדרות. ואף לשאטל בתמימות. בעיקר אחיינים... .

זה נחמד רק בלי ילדים בשעון חורף. ואז זה ממש אידיאלי....
בגדול שונאת ליל טבילה בכלל.

אני אישית, מתייחסת לליל טבילה כאל ערב שבו מנסים להכנס להריון (אם זה המצב) וערב נחמד רגוע וזוגי יחכה יום- יומיים.

היתרון של טבילה בשבת שאח"כ יום שבת ואפשר לשנו"ץ. אין יום עקום אח"כ.
יתרון נוסף שזה אומר שכנראה החודש היית אסורה רק שבת אחת. יותר גרוע מערב שבת זה מוצ"ש. סיוט ואפילו לא מרוויחים שבת. לפחות אין בעיה עם הילדים.

עדיין אין ילדים אבל נשואים קצת יותר משנה אולי 3 פעמים מקסימום הטבילה הייתה ביום חול כל השאר ערב שבת (ופעם אחת ערב חג)

אני לא יודע איך זה אצלכם אבל אישתי אומרת לי שבערב שבת יש ממש הרבה נשים אז היא משתדלת להגיע ממש בכניסת שבת

חייבת להודות לבנחת- נגעת בנקודה רגישה אצלי.

כל הענין הזה של שליטה במצב ואז כשמתפקשש משהו ממש קטן- זה יכול להוציא ממני קיטורים שבוע.. כבר למדתי שעדיף לא בקול- אבל כמו שאת מבינה זה בהחלו יכול להרוס אצלי הרבה.

הצלחתם/ן לאפס אותי קצת. 

אני כעת בשלב שהבית מאורגן עם ציון 6 מתוך 10. הערב נכנסתי לנוח באפיסת כוחות ועצבים. קמתי עם עוד עצבים אבל עם קצת יותר מצב רוח ועכשיו בזכותכם/ן גם מוטיבציה.

שלחתי את בעלי לקניות, ביקשתי שיקנה גם סלטים.

עכשיו אני- איך לא- משלימה פרוייקטים בעבודה (כמו כל ערב :/)

אבל בע"ה מחליטה ומשתדלת להוריד את רף המתח. 

במיוחד אחרי שניסיתי לשתף את בעלי בשעה האחרונה בלחץ שלי והוא בכלל לא הגיב, הראש שלו עסוק רק בעבודה שלו. כמה נסיונות כאלה והתחלתי להרגיש שאם אין אני לי מי לי.

מה שאספיק היום *בנחת* אני אספיק, ומה שלא- יחכה לי. (אשתמש בתכסיס של גברים- להחביא כביסה לא מקופלת בחדר עבודה...) 

הארת  לי את העיניים בהקשר של תכנון וציפיה מצומצמת. אכן כך אני.

הלוואי שהכל ילך כשורה. 

מקבלת בזרועות פתוחות את העצה להתארגן במן שהילדים במוסדות למרות שברגיל זה הזמן שלי להתפרע על הבית (ואז יש אצלי סיכון מוגבר לחידוש דימום. מניסיון מררררר)

 

לגבי התפילה- בזמנו המדריכה אמרה לי שמותר שיתפלל בבית, אבל זה נשמע לי מתוח יותר- כי אז הוא יאבד סבלנות, בפרט שהוא גם בייבי סיטר.. ואני אחזור לבעל עצבני... לא שווה. ואין לי כח להתחיל להתנצל כמו תמיד- למה לקח לי מלא זמן...

 

ואני ספרדייה, מותר לי לטבול מוקדם, אבל המקווה פה מגעיל מהמסד לטפחות כולל האנשים באמצע. ביררתי הערב ממתי פתוח- "אחרי הדלקת נרות" כמה אחרי? באיזו שעה? "20 דקות בערך" אז מתי אני אתקלח ויש אחרון? בשבת? כן. אין ברירה, אשתדל להיות יותר אדישה לכל הענין.

 

 

גם אני חשבתי אולי בשבת רק להיות טהורה, ומה שיהיה יהיה - בלי לצפות, ואילו לעשות משהו רומנטי יותר ומפצה (?) במוצ"ש.

מישהו יודע מה ואיך? בהנחה שאצליח למצוא בייבי סיטר.

ואני לא מתכוונת למסעדה- ממש לא מעניין אותי.

אני צריכה רומנטיקה. צריכה להפשיר אחרי השבועיים האלה...

 

אגב, ל 44444- דווקא הייתי אסורה שבועיים בדיוק כמו ילדה טובה.

זה התחיל בשבת בבוקר, עשיתי הפסק כבר בשלישי אבל התפספס בחמישי- אחרי הליכה של 20 דק' בשמש :/

בכל אופן התחשבו בי מלמעלה- בערב שבת היינו אצל חברים עם עוד זוג וכולם (כנראה..) היו טהורים, כולל אנחנו. זה בהחלט חסד שבלעדיו הייתי יכולה להיכנס לדיכאון. ממש כן. בלי הגזמה.

7 נקיים שנהרסים לא אחרי לידה/ הפלה זה לא מצב רגיל. כדאי לבדוק את זה. תראי הכל לרב. בעקרון אם הצלחת בשלישי זה מוקדם.

מאמץ פיזי הורס באמת 7 נקיים אבל אחרי לידה לא במצב רגיל.....

כתבתי דברים שאני בתהליך של שנים איתם..

שיהיה לך ממש בהצלחה!!!

וכל הכבוד לך על ההפתחות והגמישות!!

ואם תרצי - אני תמיד שמחה להתעסק בנושאים האלה

מחילה, בכלל לא נח להתערב כגבר, אבל השרשור נמצא כאן ואולי שייך לעזור.

נשמע שאסורים הרבה. כדאי לבדוק למה, יכול להיות שברור הלכתי או רפואי יכול לעזור.

המלצה ראשונה היא לפנות לרב הקהילה, אם אין או שלא נח וכו' אפשר לפנות (אפילו באנונימיות) למכון פועה 026515050. מלבד שהרבנים שם מומחים גדולים בצד ההלכתי ויתכן שיוכלו להדריך איך להאריך את זמן הטהרה, הם גם בקשר רציף עם רופאים בכירים ומומחים נוספים ויתכן שידעו להפנות.

בהצלחה

ולהסביר שאת בודקת נקיים
וזה יעזור מאד לגבי ההחלטה ההלכתית

במושב מנות
בריכה גדולה מהממת וצנועה
הצימרים יותר בסגנון עץ ופחות חדישים.
אבל נקי, כיפי ויחס מקסים

כלי לבית או כלי לדבש.

אני רוצה לקנות להם השנה מיחם יפה לשבת.. יש כאלה בצבעים מדליקים.
סיר איכותי וטוב לבישולים זה גם מעולה
זוג מגבות גדולות ונעימות בשבילם
מפה גדולה חדשה שמתאימה לשולחן החג
סט קטן כמו משלוח מנות של כל הסימנים- דבש קטן, מיץ רימונים, שמן זית, תמרים, סלט גזר, קציצות כרישה, סלט סלק, בקבוק קולה וכו..

ומתכננת לכתוב מכתב & איחול/הקדשה

וקונה להם תמיד משהו זוגי- הופעה, שובר מסעדה וכאלה...

כיסוי לפלטה
מפית לחלות
כלי לדבש
רנר- מיוחד לכלים חמים

יש המון דברים יפים שנראים ממש אמיתיים. לא מלכלך, ומוסיף המון לבית. חג שמח!

שנה אחת קנינו וההורים אהבו מאוד, וכך כל מי שבא להתארח...

 

 

לגבי השאלה הראשונה, לא יודע אם זה המקום המתאים לשאול, אבל זה בכלל לא עובד ככה.

לגבי הפרישה לא צריך לפרוש עד הזמן בו מתחילה הווסת. אם בדרך כלל מגיע הדימום ביום השלישי להפסקה בגלולות- אז זה היום הקבוע בו צריך לפרוש.
אם עוד אין יום קבוע לא צריך לפרוש בכלל עד להתחלת כתמים אוסרים.

בגלולות שאני מכירה ההפסקה היא ל7 ימים בלי קשר לאורך הדימום.

מפוסקים חשובים ומובהקים, העוסקים בנושא הזה במיוחד, שמעתי אחרת מדברייך. (בעיקר לגבי אם אין יום).
כיוון שאיני מורה הוראה לכלל הציבור ויתכן שיש בזה דעות שונות, לא כתבתי מסקנות, רק עוררתי לשאול רב.
גם אם מישהו קיבל הוראה מרב, לא כל הדעות זהות וגם יתכנו שינויים קטנים במציאות המשנים את הדין ממה שהרב הורה במקרה של פלוני, למקרה של אלמוני. ולכן כל מי שאינו מורה הוראה בעצמו - שלא יפיץ פסקי הלכה, בטח לא באנונימיות בפורום.

לפי הרב אודי רט- עד שתסיימי כמה סבבים של גלולות ותדעי לאחר כמה ימים מגיע המחזור, יש לנהוג כך- עד 3 ימים מרגע סיום הגלולות, הכל מותר, לאחר מכן יש לנהוג כמו בעונת פרישה, עד שיגיע המחזור.

ההגנה לא מסתיימת ביום שאחר ההפסקה. הרי לקחת כמה שבועות קודם, את עדיין מוגנת!!
עושים הפסקה של שבעה ימים- ומתחילים את החפיסה הבאה.

פנינת המשהו (לא זוכרת מה) בחשמונאים. בריכה גדולה וכייפית, ממש שווה! אין הרגשה ממש של צימר, אלא יותר של יח' דיור שווה..

ועוד אחד שהיינו לאחרונה- "פעמי תש"ז"- צימר ממש חמוד ובעל הבית מקסים! בדרום.

תגגלו ותראו.

יש צימר מאוד חמוד בספסופה עם בריכה סגורה עם שער ומנעול שממש מיועד לציבור החרדי.
זה נקרא עלי גפן. אני ובעלי מאוד נהננו הכי הרבה מהבריכה. יכולנו להנות לבד בלי לחץ שיבואו עוד זוג.
והמארחים שם מדהימים.
אם תרצה יש לי תמונות..

המלון הכשר הכי זול בארץ

מבדיקה מעמיקה וחוזרת.

 

אוכל סבבה, מקום שקט בירושלים,

יש בית כנסת ממול.

בעיקר להבליג... את והוא. תתחילי ראשונה והוא יצטרף
החודשים הראשונים עם תינוק חדש הם כלכך (!!!) קשים, באמת. אבל זה עובר ומתרגלים אליו ונהיה הרבה יותר טוב וכיף.
בקשר לעזרה, אני גם מאוד ציפיתי שיעזרו לי אחרי הלידה ויכינו לי אוכל, יתנדבו לבייביסיטר, סתם יקפצו לעשות כלים - וזה לא קרה. זה היה מאוד מבאס אבל היום אני מבינה שהציפיות האלו לא תואמות את המציאות שהמשפחות שלנו חיות בה.
אמנם אצלכם התרחש שינוי גדול ומבורך ב״ה, אבל החיים שלהם ממשיכים כרגיל. צריך להבין את זה ולא לצפות, או לצפות פחות ולוודא שהם מודעים לציפיות ומסוגלים לעמוד בהן.

-להבליג, לוותר ולזכור שזאת תקופה מאוד קשה, חדשה ושונה.
-לנסות להשקיע בבית ולעשות אותו נעים יותר - זה ישנה את האווירה ממש.
-למצוא זמן זוגי אפילו בתוך הבית - סרט ביחד, לבשל משהו, סתם קפה/בירה ועוגה.
-להזמין בייביסיטר שתיתן לך זמן לישון ולנוח כמו שצריך.
-לתת גם לבעלך זמן לנוח ולעכל.

שיהיה לכם הרבה בהצלחה והמון מזל טוב!!

תודה רבה רבה אני ינסה לעשות הכל כדי לשנות תמצב ממש תודה רבה 😁

מהתנסות אישית שלי .. עזר להעמיק את הידע על ההבדלים ביו גבר לאישה ע״י ספרים או כל מידע אחר... הרבה פעמים אנחנו מתעצבנות על משהו שהם עושים שבעצם נובע מהאופי שלהם... אצלי זה פתר את רוב הבעיות וגם היינו רבים המוווון קרוב לשלוש שנים עד שירד האסימון ....והמצב ממש השתפר
חשוב גם מידי פעם לשבת ולדבר בנחת כזה ובכיף ופשוט לפתוח את הדברים ולנסות לפתור אותם..
לבעלי אישית נגיד הוא היה שוכח מה לעשות בבית או איך פשוט עזר לו שאני ירשום לו ...
יש הרבה דברים שיכולים לגרום למריבות והרבה מהם נובעים מחוסר הבנה או תקשורת לקויה...
מאחלת לך שתצליחו כמה שיותר מהר...

אשמח לשמוע עוד, אם יש

זמן איכות זוגי מרתק, מאתגר ומחבר.

כמה עולה?

ואיזה מישחקים יש שם....

תודה..

מאשר שאני לוקח איתי מישהו באוטו והוא עולה מאחורה כאילו אני נהג מונית..

האמת שזה מחולק אצלי אם זה חילוני אני מתישבת קדימה ( נסיעה מהעבודה) כי שמתי לב שזה יותר פוגע, כאילו אני חושדת שיעשה לי משהןא,
אם זה דתי מתישבת מאחורה ומצפה שיבין ולא יעלב.

יש הבדל, כשזה לא אשתך/הבת שלך/אמא שלך/אחותך או כשזה לא בעלך/הבן שלך/אבא שלך/אח שלך, זה בעייתי הישיבה הזו מקדימה ליד המושב של הנהג מאחר וזה גורם לקרבה מיותרת.

כשזה רק אני וגיסי זה ככ ברור לי שאני יושבת מאחורה, גם אם אני בטוחה במאה אחוז שלא יכול להיות בחיים שיקרה משהו וגם אם בסעודות המשפחתיות או באירועים/מפגשים משפחתיים אני משוחחת איתו כרגיל.

 

בעיקרון מאמינה שכך צריך לנהוג אבל אצלינו במשפחה זה כבר קצת מוגזם לפעמים

יחסים תקינים, נורמלים.

מפטפטת מעט ואז הולכת לישון או מתעסקת בטלפון.
לשבת מאחורה יעליב אצלינו מאוד.

מה זה אומר גיסך?

אח של בעלך ?

או בעלה של אחותך...?

הראשון ה99% מהמקרים לא יסתכל עלייך....

השני סיכוי גדול שכן....

יש כאלו שאשב קדימה ויש כאלו שאתעסק לי בטלפון מאחורה.

עיקר השאלה היא איזה יחס נכון כדאי לתת ליחסים בין גיסים?
האם זה כמו יחסים בין גברים לנשים בחוץ?
אן שזה יחס בין אחים לאחיות?
לכאורה נראה שהנכון הוא שהיחס יהיה יחס כמו עם גברים זרים עם קצת יותר מקום לדיבור יותר פתוח וגם בזה לדעת להשאר עניינים ולא לגלוש הלאה.
גן אם כרגע זה לא יוצר כלום, זה מרגיל לדיבור וקרבה יתרה שאסורה גם בין גיסים.

יושב מאחורה ומפטפט בנחמדות

שהם לא נידחים במיוחד. אם זה היה איחוד אז אסור היה לנסוע במונית. יש כל הזמן רכבים שעוברים בחוץ.

תוהה איפה לשבת.
יודעת שגיסות שלי יושבות קדימה עם בעלי, לא יודעת, לי לא נעים, עם הרוב בדכ אחורה חוץ מעם שתיים שלא נוח להם שאני יושבת אחורה.
לא אוהבת להתעסק בפלאפון אז שומעת שירים ברדיו, מדברים קצת ומסתכלת על הנוף

ניסיון חשוב. אני לגמרי הייתי יושבת מאחורה. לדעתי יש לא ראוי שתשבי מקדימה ודתקשקשו. להירדם / אוזניות, זה הפתרון המצויין. טוב לך, לו, ולזוגיות כמובן!

בס"ד

 

גם אם זה גיס או דוד..

לא חושבת שצריך לשתוק- אני כן מדברת אבל לא באווירת צחוק..

 

כחצי שעה מאזור המרכז (אפשרי גם בבית הלקוח).

במגוון תחומים: זילוף עוגות, שמרים, עוגות ועוגיות, שוקולד וגבינה.

והמחירים זולים בהרבה מהשוק של סדנאות בתחומים אלו.

לפרטים מוזמנים להתקשר בכיף: 050-6822536 תפארת.

 

בנוסף, אני עושה סדנאות כאלו גם כהפעלת בת מצווה, ימי הולדת ומפגשים חברתיים.

 

עד כאן פרסומות

אעביר לאחראית

יש סאטור דו תאי שבציבור הדת"ל מאוד אוהבים
מכירה אחוז שווה של אנשים שהתפוצצה להם הדלת ואחוז זהה שמאוד מרוצים ועובד נהדר.

אחד שהדלת שלו מתפוצצת והוא קצת יותר זול, ואחד מעולה שהמכסה של הגז שלו הוא אפור או כסוף ולא שקוף כמו הזול.

ב"ה הכל בסדר איתו.
הוא מעולה. נח. ומצויין.

טוב לדעת שכדי שאפשר יהיה להשתמש בתנור דו תאי בתא אחד לחלבי ובשני לבשרי לדעת הרב אליהו ע"ה צריך שהחום לא יעבור מתא לתא.
כדי לבדוק מדליקים אחד התאים על החום הגבוה ואחרי שמתחמם מניחים את היד על הצד המקביל בתא השני. אם היד סולדת לא ניתן להשתמש בחד לבשר ובשני לחלב.

בד"כ הזול הוא היקר, תזכרו...

לא יודעת אם זה נחשב זול.
אבל אני אופה המון המון המון (קונדיטורית)
ומרוצה מאוד!

לאחותי ואימי הוא החזיק שנים.


(לגבי המחיר - יודעת שהוא נחשב המתחרה של סאוטר בתנורים הדו תאיים.
זה לא שרניתי משהו טוב במיוחד בגלל המקצוע שלי, אבל חיפשתי משהו טוב. הוא לגמרי כזה!)

אחרי בירור מעמיק הלכנו על קינג חברה טובה עם שירות מצויין שזה פרט חשוב שצריך לשקול בקניית מוצר חשמל. לא הייתי הולכת על סאוטר כי אלקטרה הם נוראיים בשירות.

לאבא שלי יש queen


#סורי_הייתי_חייב

.

הלהבה הגדולה לא עבדה מכחודש אחרי שנקנה ועדיין אנחנו מחכים שיבואו לסדר את זה |ציני|

הכיף שבקינג זה ששני התנורים יכולים לעבוד בו זמנית, אצלי זה חלבי ופרווה אז הבעיה הכשרותית נפתרה..

עוד בעיה זה שהטיימר שלו גם לא משהו בכלל וזה גם בעצם סתם מצלצל..

אחרי 8 שנים של שימוש רציף נשבר אחד הצופציקים שמכוונים את התנור ועלות תיקון היה גבוה מידי בשבילנו, קנינו דלונגי דו תאי יד שניה בינתיים אני מבסוטית בלי עין הרע. התא התחתון ענק אז פחות מפריע לי שאני לא יכולה לאפות במקביל.

אז סאוטר לא מומלץ? כי ראיתי אותו במחיר די טוב.

יש עוד חברה לא מוכרת בשם טלסה שבמחיר טוב, מישהו מכיר? המלצות/דיס?

 

ואם התנור לא מאה אחוז מופרד הבעיתייות היא רק בלבשל בו זמנית? אם מכינה בעליון ואחר כך בתחתון או להיפף, זה גם בעיה?

 

תבורכו.

להם...משמע שיש סיכוי וזה להסתכן.

מחפשת מוצר שאין סיכונים כאלו

תודה!

שמעתי אולי על 2 מקרים. אחד ממקור ראשון. ועל הרבה מרוצים.


ובכל דבר יש סיכון כזה או אחר.

אולי 780 או משהו כזה...
תגגלי אולי בזאפ. הזול מביניהם הוא עם מכסה זכוכית על הגז והדלת של התנור שלו התפוצצה להרבה אנשים.
את הסוג השני יש לי ואני מרוצה ב''ה.

לסאוטר יש 2 סוגי תנורים.

1. דגם S-680 שהוא הדגם הדפוק שהדלת מתנפצת בו.

2. דגם S-690 שהוא דגם מעולה. יש לי אותו.

מה שחשוב לדעת ב-S-690 שבגוון נירוסטה הוא מגיע עם דלתות מראה- וזה טעות גדולה. כי כל נגיעה נראית עליו.

אני לקחתי גוון שחור- עם דלת שקופה ולא מראה. ואני מאוד מרוצה.

אגב ב-690 עושים כבר כיסוי לגז מזכוכית אז זה לא מדד.

עם מכסה פח מלמעלה

הדלתות לא מתנפצות

מרוצים מאד ממנו 3 וחצי שנים

לידיעתך, לעומת כמות הגירושים בארץ זה כלום. היו צריכים לכתוב יותר.
פחות כותבים על דברים משמחים כי זה אישי ושמח, וגם לא רוצים להוציא את העיניים לאנשים שקשה להם בחיי הנישואין. ועוד שניה יגיבו לי פה אנשים מאושרים בנישואין שלהם, שהם הרוב כאן.

אלו ששואלים לרוב אין להם מקום לפרוק וזה המקום שהם מצאו, שבו עונים להם בכנות ובהבנה.
וכן מייעצים להם עצות.

הבנת?

נ. ב. אני ב"ה נשואה באושר ישתבח שמו, אבל לא רואה צורך לרשום כל שניה כמה כיף לי.

מניחה שהרוב לא מתגרשים, וחלק חוזרים על עצמם...

 

וב"ה שיש גם אפשרות להתגרש כשצריך...

 

כאן עולות בעיות, ובפרט בעיות כאלה שרוב האנשים פחות משתפים בהם חברים ושכנות מהספסל בגינה...

 

בתור חברה בפורום שעולים בו שלל נושאים של נשים נשואות אני יכולה להגיד לך שאחוז הודעות הגירושין ביחס לשאר די אפסי..

תנוח דעתך, ותלמד לפחות שבנישואים כדאי להשקיע זו אחת ההשקעות הטובות..

לאנשים שקשה להם

או לאנשים שטוב להם ונמצאים בתקופה ירודה

או שטוב להם בכללי רק יש נקודה מסוימת שמפריע להם

 

אהבתי את המשפט של סבתא רבה. אנחנו גם דוגלים בזה.

 

אולי תפתח שרשור סקר - מי פה נשוי באושר?

 

* נשואה באושר למעלה מעשור. היו עליות ומורדות, אלה החיים, ב"ה תמיד יצאנו מהתקופות של המורדות - מחוזקים יותר וקרובים יותר. 

 

 

בניין עדי עד.

במטרה לקבל עצות. אם הכל טוב אין סיבה לשתף אחרים סתם ללא סיבה כדי חס וחלילה לא לצער מי שאצלו המצב שונה.

אם זה מנחם אצלנו מתוך 7 זוגות של חברים טובים נשואים רק 1 במערכת יחסים לא טוב בכלל ו1 במערכת עם עליות וירידות תכופות, השאר מאושרים ומרוצים בכללי. יש תקופות יותר ויש פחות אבל בסה"כ נישואין זה בונה אותך כבן אדם כמעט כמו להיות הורה, אלו שני השינויים הכי גדולים שאדם עובר בחיים (רוב הפעמים) לעניות דעתי.

בשעה טובה ומוצלחת