לצאת לטיול או בית קפה רק שניכם...
למרות שנשמע זמן לחוץ אבל אפשר לנצל את הזמן הזה..
אתם מסתכלים על הזוגיות כדבר של אגב אורחא ולא משהו שראוי לתיעדוף
רשימת התעסקויות שבועית לדוגמה במצב הנתון שלכם:
עבודה לימודים בית נקיונות ילדים סידורים ....
רשימת התעסקויות שבועית משופרת:
עבודה לימודים דייט במסעדה ילדים ערב של צפיה משותפת בתוכן מוסכם ומהנה....כלים.
עוד אפשרויות לגיון:
יציאה לתיאטרון
יציאה לסרט
לשים בייביסיטר ולהפגש עם חברים
ערב רומנטי ביחד בבית
קיצר הזוגיות היא לא משהו של כדרך אגב אלא של תיעדוף ובראש סידרי העדיפויות השבועית!
לוקח 2 ד' ברוטו
אם תעשו זאת-
סביר להניח שתשימו לב לעוד הזדמנויות ברות ניצול.
זיכרו שיגיעו ימים נוחים יותר.. ובינתיים שימחו בחלקכם
אפילו דבר הכי פשוט שהוא לאכול יחד!
אם תאכלי לבד- תסיימי יותר מהר
וכשאוכלים יחד זה לוקח בד"כ יותר זמן... כי מדברים וכו'.
אבל זה כל הענין!
למצוא נק' זמן משותפות ל"ביחד"!
וזה בסדר.
גם אני ובעלי לא מבשלים יחד ולא מסדרים תמונות יחד.
אני אוהבת לבשל לבד! בשקט שלי. מקסימום לדבר איתו תוך כדי או לתת לו חלק בשטיפת הכלים 
אבל כל זוג צריך למצוא את הזמנים שלו ל"ביחד".
אצלנו למשל זה ארוחת ערב יחד. זה יכול לקחת המון זמן!
או לצאת יחד לאנשהוא.... וכד'.
בליל שבת אוכלים סעודה לא מדי מרוחה, נותנים לילדים לספר חוויות פרשת שבוע וכו' ואז הם מקבלים משהו למנה אחרונה, פיג'מה ולישון, אח"כ אפשר להמשיך לשבת ביחד עם פיצוחים/עוגה לא משנה
במיוחד עכשיו בחורף כשיש ליל שבת ארוך
כולל ביטול דף יומי, חוגים וכדו' באותו ערב.
פעם הגבר אחראי לאן יוצאים, ופעם האישה.
לקבוע את היום חופשי שלכם שיהיה באותו יום! ואידך זיל גמור...
הרעיון הוא שזה מפנה לכם בוקר שלם!! בכל שבוע
ב"ה לומד כל יום. כולל שישי- שבת...
אל תתביישו, שחקו משחקי חברה מונופול טאקי סט ועוד
תכננו ערב יציאה ותדאגו לבייביסיטר או תשאירו אצל הסבתא
אפילו אפשר לחסוך לערב של מסעדה שווה
כמו טאקי וכדו'.
יכול לתת אוירה נחמדה עם צחוקים וכו.
מידי פעם לצאת לשיעורי תורה או לקרוא ספר אחד ליד השני על הספה עם מוזיקה הרקע - ולהנות מזה
סולמות ונחשים זה להיט... נוסטלגיה
ואנחנו פשוט רואים שיעור במחשב
הרב מיכאל לסרי יש לו כמה שיעורים פשוט קורעים מצחוק...
בתקופה האחרונה אנחנו רואים את השיעורים של הרב ברוך גזהיי ממש מומלץ!!!
זה שיעורים לא כבדים עם מלא דברים מצחיקים ומסרים...
אנחנו מכינים פופקורן הרבה פעמים או קונים משהו טעים במכולת....
גם יש לנו ספר על שלום בית של הרב לסרי "זוגיות עם רגש" ואנחנו קוראים אותו ביחד...
תיראו שהכל מתעורר
)זה הדבר הכי נפלא בזוגיות, הכי מקדם והכי מקרב.
דיבור אמיתי מתחיל במילים "אני מרגיש/ה" חיובי או שלילי, נקודתי או כללי לא משנה. העיקר לדבר על רגשות.
אני זוכרת שהיו מתפלאים עלינו איך זו"צ או זו"צ + ילד או שניים הולך לישון בשעות כ"כ מאוחרות (לא לפני 1 בלילה?)
וזה היה רק בגלל שהיינו מדברים המון!
גם עכשיו ב"ה. במיוחד אם אוכלים יחד ארוחת ערב.
אבל עד לפני שנה+ היינו אוכלים כל ערב ארוחת ערב יחד! בלי לוותר ע"ז כמעט! ויושבים איזה שעתיים לפחות בשולחן או עוברים לספה וכו'...
כמו 2 זקנות פטפטניות
וגם היינו לומדים קבוע 5 דק' מפלא יועץ בלי לפספס...
מודדת כובעיםברוכה השבה!!!
אנחנו כל היום בהודעות וזה מרגיש לי בגלל זה קשר כל היום. ואני מעודכנת בדברים ומעדכנת
יש משהוא שקורה בתשע בבוקר בעבודה. זה לא ממש קריטי אבל סתם משהוא. אז אני שולחת ווצאפ ומספרת לבעלי. אפילו סתם היתה פגישה וכך וכך אמרו. זה לא נורא בכלל אם הוא לא ידע מכך לעולם. אבל נחמד שידע
כי בתכלס בתשע בערב אני כזאת עיפה ויש דברים הרבה יותר קריטים לספר על הילדים וכו או דברים טכנים
אז יוצא שיש דברים שהם סתם... ואז אני מוטשת אין לי כח אפילו לספר. וווצאפ במשך כל היום משאיר את הקשר.
יכול להיות שזה דפוס שאחד מבני הזוג ראה בבית הוריו וצריך להבין שצריך להתגבר על זה.
דפוס הכוונה לאו דוקא ההליכה למסך אלא החוסר שיתוף
האם גם לאשתך זה מפריע או רק לך? מה היא אומרת על זה??
*רק מציינת שהתגובה מבעלי שהשתמש בניק שלי
לאחרונה רכשנו תיש ועז חמודים ואנחנו רועים אותם יחד בשעות הלילה הצוננות....נפלא!
תמיד אפשר סתם לקנות כלב..
נותן המון תעסוקה
החיים היו הרבה יותר יפים
מה לעשות אחרי שיש ביביסיטר זה הבעיה הקטנה...
יעל מהדרוםאפשר לשלוח שם פניות בכל נושא..
את ממלאת טופס 116, מצרפת רשימת התרומות שתרמת, כולל קבלות מקוריות.
ולזה מצרפת תלוש אחרון (הכי טוב דצמבר).
שולחת לפקיד שומה שאת שייכת אליו, אפשר לשלוח בדואר רשום.
ומקווה לטוב
זה יכול לקחת גם שנה...
לפני זה, כדאי שתשימי את ההכנסות שלך בסימולטור של מס הכנסה ותבדקי אם שילמת מספיק מס.
כאשר התרומות מגיעות למס הכנסה, הם עושים חישוב מחדש של ההכנסות שלך ויש מצב שתהיה תוספת ואז לא יועילו לך התרומות (או שהן יכסו את התוספת שיצאה).
בקיצור, כדאי שתבדקי אם שווה לך להגיש את התרומות.
איך תסתירי?מודדת כובעיםלפעמים יש תשלום מס בחוסר, בגלל טעויות חישוב נניח בשנה של חל"ד.
לכאורה
מתי היה לכם יותר קשה לא לגעת אחד בשני-
בתקופת האירוסין או כשאתם אסורים?
אני פשוט תוהה אם יש יותר קשה מזה
לדעתי הרבה יותר קשה לפני החתונה- כי אין את ההרחקות ששומרות והכול יותר אפור כזה...
לנו היה קשה מאוד מאוד מאוד! לפני החתונה,
ועכשיו ב"ה הרבה יותר קל...
כי לפני אתה מנחם את עצמך שעוד מעט זה יהיה מותר תמיד..
אבל אתה שוכח שזה לא מדויק
אבל מתרגלים...
)אפילו חז"ל מתייחסים לכך כאל מי שאין לו פת בסלו לעומת מי שיש לו,
ולכן גם כיום רבנים ממליצים לקצר את התקופה הזו עד כמה שרק אפשר..
לא יודעת מה להגיד לך.
אנחנו פתחנו חשבון משותף עוד לפני החתונה והעברנו לשם סכום מסוים ראשוני.
ואחרי החתונה כל אחד מאיתנו סגר את החשבון האישי שלו בבנק שלו ונשארנו רק עם המשותף...
לא עשינו שום הסכם ממון או משהו כזה (ני'רלי שעושים את זה בנישואים שניים שלא נדע וכאלה).
ויש לשנינו גישה לחשבון בנק. צ'קים על שם שנינו, כרטיס אשראי וכו'.
וב"ה לא נרשמה שום בעיה/ תלונה. ב"ה.
נשואים כמעט 9 שנים...
תאמת שהיה לנו ברור מהתחלה שיהיה חשבון אחד, מה גם שלא ככ באנו עם נכסים או כסף משמעותי מראש (:
מאוחר יותר פתחנו עוד חשבון רק על שמי מטעמי צבא מעצבנים.. אבל מניחה שהוא יסגר בתום השירות של אישי המקסים.
בגדול דעתי היא שזה לא משהו בריא חשבונות נפרדים, ובנימה אישית- היה מדליק לי נורת אזהרה אם זה מה שהוא היה מבקש, או שכל אחד ישים סכום ובזה תשתמשו וכו כמו שאת אמרת. כאילו תכלס, חוץ משימושים משותפים מה יש לעשות עם הכסף? מבחינתי בגד לאישי זה שימוש משותף ומבחינתו תכשיט בשבילי זה גם שימוש משותף.
שיהיה בהצלחה! והכי חשוב- כסף בא כסף הולך. אהבה ויחסי כבוד אחד לשני- נשאר!!
חח בדיוק מה שאמרת, אבל לא מאותה סיבה:
התחתנו ישישים ולכל אחד היה חשבון משלו כמובן עם חסכונות וכאלה.
פתחנו חשבון משותף שאליו נכנסת המשכורת (בינתיים רק של בעלי, בושות) וממנו כל ההוצאות.
החשבונות הישנים נשארו כחשבונות "מתים" כי לשנינו יש בהם ניירות ערך שטרחה ואולי לא כדאי להעביר, הבנק סתם ייקח עוד כמה שקלים בדרך..
אי"ה נשמרים להוצאות גדולות שתהיינה בעתיד בעז"ה.
ככה יותר מקובל לעשות הסכם ממון. ולהשתמש בחשבונות נפרדים
(שני צעירים בני 19 - אם יתגרשו בכל מקרה הכל יתחלק לשניים - גם בחשבון נפרד
מנגד שני מבוגרים שעבדו כבר עשר שנים - משתמשים בחשבונות נפרדים)
זה נושא מאוד מסובך. אם יש איזה נכס משמעותי ששייך לך לפני הנישואין(או שקיבלת מתנה/ירושה)
ומתלבטים מה לעשות - כדאי להתייעץ עם משפטן שמבין בתחום.
אם אין נכס משמעותי - בכל מקרה זה לא כל כך ישנה..
הרבה הורים לא מבינים את ההבדל, בין לפני לאחרי, וגם אלו שכן לוקח להם זמן להפנים.
תעשי עבודה עכשיו- תדברי איתם על זה, תציפי את התחושה הזו, ותעשי מה שאת רוצה בלי קשר להתפחלצויות
שלהם, תסבירי להם שזה מונע ממך לשתף אותם. הם יבינו, בסופו של דבר.
לוקח זמן להורים. תעשי דברים ותדווחי לאחר מכן.
זה בסדר לחיות את החיים שלך בלי לתת דין וחשבון על כל צעד אישי שלך להורים.
הם יבינו אותך. אם תשתפי אותם בקושי שלך ובעובדה שזה גורם לך לרצות לא לשתף- הם ינסו להיכנס לזה פחות.
ואת אל תתרגשי. ברגע שבו את מתרגשת זה עובד, ואם זה עובד זה גורם להם לחזור על זה.
בהרבה דברים אני באמת פשוט משתפת ואומרת להם כדרך אגב.(דברים לא עקרוניים או כל כך מעניינים)
רק שזה דברים מהותיים הם מביעים דיעה נחרצת.(שוב מהרצון שזה יהיה לטובתי וכו וכ'ו.)
נניח ארצה ללמוד מקצוע מסוים כי זה מעניין אותי,הם יגידו לי ישר שאין בזה משכורת,וכסף זה חשוב וכ'ו וכ'ו.
האחת- לשתף אותם בקושי שלך עם העובדה שהם מביעים דעה נחרצת, להגיד בפירוש- הייתי שמחה להצליח
להתייעץ אתכם, אבל הגישה הזו שלכם, מקשה עליי מאוד. אני ממש מתוסכלת שאני מרגישה שאני לא יכולה
להתייעץ אתכם. להגיד את זה כמה פעמים, תמיד מתוך מקום רגשי נעים ומתוך אווירה טובה ולא בתוך מריבה
או וויכוח. עדיף לא באותו רגע שהם עשו את זה.
השנייה- לא להתרגש. לענות תשובות שמביעות את דעותייך. נניח שאת חושבת על מקצוע מסויים וההורים אומרים
שאין בזה פרנסה- להגיב כאדם בוגר- "אני מבינה את המשמעות של זה, ועם זאת יש עוד שיקולים שמשפיעים
כסף זה לא הכל". ככל שתנהלי איתם שיחות בוגרות ועמוקות יותר על הנושאים הללו, ותראי להם שאת לא לוקחת
דברים בילדותיות, שאת חוקרת אותם לעומק, הם יתרגלו לכך שאת אדם בעל דעה עצמאית, גם אם שונה משלהם.
אם ממש את צריכה אפקט דרמטי, אל תשתפי אותם בדברים מהותיים לתקופה קצרה ואח"כ תספרי כבדרך אגב,
אם הם ישאלו למה- תעני להם שקשה לך עם הבעת הדעה הנחרצת שלהם.
והכי חשוב- לומדים לחיות עם זה. להגיד אני מבין אבל לא מסכים לגמרי ולחיות בשלום עם עצמך.
למה לקחת סיכון?
בעיניי זה לא קשר טוב. קשר טוב הוא קשר שבו יש הערכה, כבוד, ועצמאות. כל קשר שאחד מהם חסר
בו, משני הצדדים הוא קשר לא טוב. אין שום סיבה שהקשר שלה עם ההורים יפגם אם היא תתחיל
להזכיר להורים שלה מה המקום שלהם. כי אלו הורים ששוכחים את מקומם מול הילדים שלהם. מתוך
המון רצון טוב. מתוך המון התחשבות. אבל זה לא משנה את העובדה- שהורים צריכים לדעת לתת מקום
לילדים שלהם, לפעול באופן עצמאי. כל תלותיות בהורים פוגעת אח"כ בבניית הזוגיות.
ובהוכחה- העובדה שהקשר מפריע לה כבר מעיד שהקשר לא טוב. לכן צריך לבנות קשר חדש שמתאים
לגיל ולזמן הנכון שיהיה לה נעים בתוכו.
אין לי בעיה לסכם שאנחנו לא מסכימים. כי זה כנראה מה שיש כאן.
ובקשר לזה שאנחנו נגיע למצב הזה מתישהו- זה נכון, ואני משתדל לחנך את עצמי כך שאוכל לתת לילדים
שלי מקום ככל שהם ירצו וירגישו צורך בו.
זה לא ממש משנה את הדברים ממה שהם לפני.
אם זה יקרה אחרי החתונה ההורים עלולים להיפגע ולחשוב שזה החתן ממריד אותה נגדם,
ואז זה עוד יותר קשה, כי הם גם מרגישים בחוץ וגם מאשימים את החתן.
זה עניין כללי של התנהגות. הדוגמא של המגורים היא דוגמא אחת, אבל מן הסתם יש לה עוד.
אם זה היה הכל אני מסכים איתך. אבל כשזה עניין כללי- אז צריך ללמוד וללמד את ההורים שיש
לילדים שלהם דעה עצמאית והיא לא פחות טובה משלהם.
אח"כ בזוגיות זה קשה יותר. גם ככה ההורים מרגישים קצת עזובים, ואז גם לא לשתף או לא לתת להם
מקום יותר כואב. והם יאשימו את החתן(כי הבת שלהם מקסימה ולא הייתה עושה את זה בלי החתן), הם
הרי גידלו אותה.
בקיצור- אין מה לחכות לאחרי החתונה בלשנות התנהגויות שרוצים לשנות היום.
אבל זה לא שרשור על נושא ספציפי אלא על התנהגות הורית.
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את אחד המפגשים הכי מפתיעים ומרגשים בספר בראשית ואולי בכלל.
לאחר עשרות שנים של ניתוק ,שנאה ועוינות נפגשים יוסף ואחיו, יוסף מתגלה אל אחיו.
המפתיע במפגש הוא שליוסף אין שמץ של נקמנות או רצון להחזיר לאחיו מידה כנגד מידה על כל שנאתם כלפיו במהלך השנים.
נשאלת השאלה, כיצד יוסף מגיע למקום הנפשי הזה ומצליח לסלוח בלב שלם לאחיו?
התבוננות בפסוקים מגלה לנו מהו התהליך שעובר יוסף.
לאחר הנאום המרגש של יהודה, הלוקח אחריות וערב לבנימין, יוסף לא יכול להתאפק. כאשר יוסף שומע שהאחים לוקחים אחריות על האחווה, יוסף מבין שהחלק הראשון של שליחותו הסתיים כאשר בזמנו יעקב שלח אותו לראות את שלום אחיו - כעת שליחותו התממשה.
תגובתו של יוסף היא בכי, בכי על שנים של ניתוק ועל הכאב שנגרם, על השמחה בפגישה עם אחיו ובמיוחד עם בנימין.
לאחר הבכי יוסף מבקש מהאחים להתקרב אליו, ואומר להם "אל תעצבו.... כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם".
כלומר, אל תתמלאו בעצב וייאוש על מעשיכם, מסתבר בדיעבד, שלמהלך שלכם הייתה תכלית חיובית - האלוקים סובב את הדברים כך שאני יוסף אחראי להחיות אתכם כעת.
בבכי שלו יוסף מוכן להרפות מהעבר - כעת הוא מוכן להתבונן בהווה, הוא מבין שמאחורי כל האירועים יש מהלך אלוקי.
בהמשך משלח יוסף את אחיו ליעקב אביו עם הבקשה שיבוא אליו לארץ מצרים.
למעשה בפעולות אלו אנו מבינים שיוסף מתרומם מעבר למבט הצר האגואיסטי ומבין שיש לחייו שליחות, הוא הופך את אחיו לשליחים ליעקב אביו.
המשמעות של הפיכת החיים לשליחות היא נתינת ערך ומשמעות להווה, נתינת ערך לפעולותיו ומעשיו של האדם יותר מאשר לערך האישי הצר.
מבט כזה על החיים מאפשר לאדם להרפות מראיה קטנונית וצרה ומאפשרת לו להרפות ולסלוח.
מסתבר שהכאב של יוסף או הפגיעה של אחיו לא היו לשב הייתה להם תכלית.
נקמנות מופיעה כאשר האגו במרכז - האני במרכז.
יוסף מבין שלו ולאחיו יש תפקיד בתמונה הרבה יותר רחבה.
מהלך כזה קורה לכל אחד מאיתנו ובמיוחד בקשר זוגי ולא רק לאבות האומה.
ר' משה חיים לוצאטו ,המכונה הרמח"ל בספרו מסילת ישרים, מעיר בכמה מקומות על כך שחייו של אדם הם התנסות אחת ארוכה.
כל רגע בחיים הוא בעצם צומת דרכים, הוא מהווה אתגר האם האדם יצליח להתרומם ולתקן את עצמו ואת מבטו על החיים או לא. האם האדם יישאר בראייה אגוצנטרית ובכך יתנתק מהשליחות האלוקית הגדולה.
האם האדם ישאב לראיה קטנה ומצומצמת ובכך עלול להרגיש רוב החיים מקופח לעומת מה שהוא חושב שמגיע לו. או שייתכן שיבחר לראות את אותו הרגע כאתגר להתעלות ולגלות כוחות הגנוזים בו.
האם האדם יבחר לחפש מה באותו אתגר רומם אותו ולראות את חייו כחלק מתמונה רחבה.
המבט העמוק של יוסף מאפשר לו ולאחיו לצמוח ולהתעלות –"גם בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי".
אצל כל זוג ישנם רגעים של אי הבנה, רגעים שבהם דברים לא קרו כמצופה. ברגעים אלו עומד הזוג כזוג או כל אחד בנפרד בפני ההכרעה האם להישאר מקובעים בפגיעות בקושי, או להתרומם למבט רחב יותר ולראות את הקושי אליו נקלעו כאתגר, אתגר לתיקון. תיקון והעמקת הקשר, תיקון בדרך ההתייחסות. ולראות את השליחות הרחבה בתגובה טובה יותר למציאות.
לפני שנים בעת התמודדות עם קושי משפחתי בחרנו אשתי ואני להגיב בצורה מסוימת, ההתמודדות לא הייתה קלה היא דרשה התעלות והבלגה. לפני זמן מה קיבלנו הד מאחד מילדינו שתיאר מה הם כילדים למדו מאותו אירוע, רק אז הבנו מה הייתה השליחות שהאלוקים זימן לנו.
כאשר מבינים כך את החיים יותר קל להרפות ולהתעלות כי יש מי שלומד מההתמודדות של כל אחד מבני הזוג.
אני מציע להתבונן בחיים של כל זוג ולראות מתי בריקוד הזוגי או משפחתי נדרשים למתוח שריר ולהתעלות.
איפה ה"מתיחת שריר" גורמת לבכי כמו אצל יוסף, מהו ה"שריר" שנמתח ואחר כך להתבונן מהו התיקון המידתי שכל אחד נדרש אליו וכמובן מי יכול להרוויח מההתעלות הזו.
אנחנו כבר לא ככ נשואים טריים, מעל 4 שנים+2 ילדים
ואני תוהה אם אנחנו המוזרים, או שזה אצל כולם ככה 
אנחנו זוג תורני. ממש!
אבל לפעמים בזמן שבעת הנקיים, ממש ממש קשה לנו שלא לחבק וכדו'.
[מעבר ממש ברור שלא! אבל הגבול העדין הזה של רק ליטוף. וכדו'..]
אנחנו ממש עוצרים את עצמנו, בעיקר הוא...
זה קורה לא מעט וכל פעם אני החזקה שצריכה לשים את הגבול, כי אחרת בטוח הייתי מקבלת איזה חיבוק... 
השבוע הוא אפילו לא התאפק וליטף אותי. אני מיד קפצתי אחורה, וקצת כעסתי עליו,
אבל האמת שאני מבינה אותו...
פעם זה היה הרבה יותר ברור, אבל זה נהיה קשה לפעמים כ"כ...
האם גם לכם בכל פעם קשה כ"כ לשמור?
זה באמת קשה מאוד אבל משתדלים לשמור...
יש גבולות והרחקות כדי לא להגיע למצבים כאלה...
וזה נועד בהחלט לטובתינו. למרות שזה נראה לנו לא קל בכלל!
למשל - להעביר מיד ליד, לא לישון על המיטה, לשים הפסק באכילה
אתם שומרים עליהם?
כי זה ממש שומר
ממש עוזר זה מעין גדר ממש שמירה!!
ממולץ להקפיד על ההגבלות האלו.. זה לטובתכם..
כל זוג יודע מה הדבבר שיותר מגביר אצלו את החשק למגע ולימנע מיזה.
בין אם זה הגבר ובין אם זה האישה.
ואצל כל זוג- זה אחרת...
לפעמים זה יכול להיות בגד מאוד יפה/ תנועה מסוימת/ איפור מושך יותר/ בישום.
נתתי סתם דוגמאות.
כל אחד יחשוב לגבי עצמו ובן זוגו איפה זה תופס אותם...
כבר שמנו לב שאחרי שאנחנו רואים סרט [לא משנה איזה]
זה יותר משמעותי...
לגופו של עניין:
זה באמת מאד קשה.
לפעמים דווקא הקפיצה שלך אחורה או הכעס מעמידים את בעלך במצב יותר קשה.
הוא מרגיש כישלון ואכזבה מעצמו. זה דווקא עלול להחליש אותו ולגרום לו לייאוש עצמי
שיביאו אותו לנסות שוב או להפך-ממש להתרחק, שגם זה לא דבר טוב... הוא דווקא זקוק עכשיו לחיזוק.
האם אתם מאד מרוחקים בזמן שאסור. יש כאלה שלוקחים רחוק מדי את האיסור ממש קרים לגמרי בתקופה זו, ונהיילם "פרצוף פוקר" אחד לשני
גם זה יכול לגרום שהגבר מרגיש צורך עצום בחיבה ואז הוא נוגע...
אנחנו ממש משתדלים לפרגן, לומר מילים טובות ואוהבות.
והקפיצה הייתה הכרחית. כדי שזה לא ימשך.
והוא הבין...
אמנם היה לו קשה, אבל הבין.
או שכל אחד מתמודד לבד?
לפעמים לא נעים להעלות בעייה כזאת בשיחה משותפת,
אבל זאת הדרך הכי יעילה להתמודד יחד
כי זו התמודדות של שניכם
זה עדיין איסור די חמור, לא להקל בזה ראש. זה מדרון שבקלות אפשר ליפול בו. יש כאלו שהיצר שלהם מאוד חזק
מחזיקים את עצמנו בקושי רב
יש דברים שלא מקפידים עליהם כמו העברת חפצים, ילדים וכו'
זאת אומרת שהוא יכול להיות על אמא שלו ו"לקפוץ" מעצמו לאבא שלו- מותר להעביר מיד ליד. בזהבירות.
אבל תינוק קטן שלא עושה את זה כמובן- לא מעבירים מיד ליד...
ואכן, קשה...
שזה גבול בל יעבור.
זה ש"נהיה קשה", זה לאו דווקא דבר רע מבחינה מסויימת. יכול להראות על יחס קרוב. אבל לאידך, צריך עם התפתחות היחס בין איש לאשתו, גם לפתח את היחס לדבר ה', ואת המודעות לכך שזו גם הערובה באמת לבנין הבית לטווח ארוך.
ללמוד את הלכות באמונה שלמה. לשמור את גדרי ההרחקות בדיוק כפי שכתוב, בלי להגיע קרוב מידי לגבול. טהרת המשפחה, יסוד הבית בישראל. לא לוותר כלל.
"לפום צערא אגרא" - לפי הקושי, גם השכר..
סרט וגם עובר על איסור נגיעה?. בכל זאת טוב שאת רוצה להגדיר את עצמך "תורני"- זה מראה על כיוון נכון.
בהצלחה !
לא צריך לפול מזה כייף גדול!
עושים את זה הרבה...
ברגים ממש לא יעילים למשך שנים. במיוחד לא כשמדובר במיטות.
היעיל ביותר הוא לקדוח חור ולהדביק בדבק נגרים חזק עם מסמר עץ ולהצמיד עם קלומבות.
ואם אין לכם את הידע/כח לזה - תעשו עם ברגים - אבל תקדחו לפני חור עם מקדח יותר דק מהבורג ושיפכו דבק נגרים חזק לחור.
בורג לא באמת מצמיד שני עצים שמופעל עליהם לחץ תמידי בכיוונים שונים...
מומלץ ואמין עם מחירים טובים
תודה!
היתה לנו תאונה לא מזמן, ממש נלחם בשבילנו, שנקבל מה שצריך.
מסקר שעשינו, מביא מחירים הוגנים לגמרי. (גם בביטוח רכב ודירה, וגם בביטוח פנסיה ובריאות).
אם עוד רלוונטי, יכולה ליצור קשר בפרטי ואתן את המספר (לא רוצה שיראה כמו פרסומת ממומנת)
מספיק שרק אחד מבני הזוג סודנט בשביל לקבל חשבון סטודנט
אז שלום לכולם,
אני כבר נואשששתתתתת! ההרים של הכביסה המלוכלכת שיש בבית מטריייף אותי.
אני כמובן מאוד רוצה לכבס ומשתדלת לנצל כל יום של שמש על מנת לייבש בחוץ מה שהכי טוב.
אאבבבללל, בזמן האחרון החורף כאן במלוא עוזו.
יש לנו מתקן לייבוש כביסה בבית אבל הבגדים עליו נשאים לחים במשך כמה ימים ולא באמת מתייבשים.
נשואים + ילדים ב"ה וקנים כך שבאמת מתמלא מהר- רק ילד אחד לובש גופיה פנימית
+גטקס+ציצית+חליפת פוטר, גרביים כו. כך שה סלים מתמלאים ממש מהר.
אין לנו תקציב למייבש אז חשבתי וקניתי מתלה לייבוש כביסה חשמלי-שמחובר לחשמל.
אממה, הוא ממש לא עושה את העבודה.
מחובר למשך שעות ומייבש רק את הפס שעליו תלוי הבגד. באמת מאכזב. וזה עלה לי 300 ש?"ח ולא שווה את זה.
השאלה מה עושים? השלב הבא מבחינתי זה לקנות רדיאטור ולתלות עליו.
מה הצעות שלכם???איך אתם מסתדרים?
מייב/ש עולה לפחות אלף והבנתי שגם צורך הרבה חשמל. אשמח שתאירו את עיניי...
מנסה לעזוראני מבינה שככל שהדירוג האנרגטי יותר קרוב לA זה יור טוב וחסכוני.
מה המשמעות של הW ? (האספקה?)
אם יש מייבש כביסה שכתוב עליו W2600 או W2100 מה זה אומר?
וגם-
מה ההבדל עם מעבה (זה צינור פליטה?) או בלי?
מצד העמידות של המכונה ויעילות הייבוש?
הלכתי לאיבוד בים המידע.
השאלה היא מצד היעילות של העבודה של המייבש
וגם, אם הבנתי נכון, מכונה עם מעבה עולה יותר ורגישה יותר אבל מצד שני יותר יעילה וחסכונית.
זה נכון?
כלומר, יש לי את 2 האפשרויות מצד ההתקנה. אז מה עדיף?
עדיף ונוח לקנות עם צינור ולא מעבה.
אם יש אפשרות בחדר לצינור פליטה אז עדיף.
אגב, גם במכונה עם צינור צריך כל הזמן לרוקן את הזבל שמצטבר. (גושי סיבים מהבגדים)
יותר נח שהמייבש למטה ומכונת הכביסה מעל בגלל המשקל של הבגדים.
כל מה שראיתי בבתים אחרים זה הפוך. מייבש למעלה ומכונת כביסה למטה.
יש הבדל וסיבה לזה?
יחסית.
אבל הבנתי שיש היגין שהמכונה למטה.
תודה!
יתר מהמקרר.
היא אמורה לסובב את התוף המלא כביסה ומים במהירות של אלף סיבובים לדקה או יותר כדי לסחוט.
אם לא היתה כבדה הייתה עפה בכל החדר..מוסיפים לה איזה "לבנה" או משהו כדי לייצב אותה.
לא רוצה לדמיין מה קורה כשמכונה עומדת על מייבש ומתחילה לעבוד.. סכנת נפשות..
תנור דו תאי משולב, תא קטן ותא גדול עם טורבו אקטיבי..
אפשר המלצות?
תודה.
נפגשת עם בחור שביטל אירוסים לפני 3 חודשים..aaaמהחוויה האישית של מי שעבר או נחשף דרך חברים\משפחה וכו.
אילו דברים עלי לבחון? כמה לתת לזה מקום? אילו נקודות מצריכות רגישות מוגברת?
(אני לא יודעת למה האירוסים בוטלו, מניחה שנדבר על זה שנפגש ברגע שירגיש נוח לעלות את זה)
זה לא היה חלק בחישוב אם להסכים להצעה, הסכמתי. ברור שאם זה נעשה ממקום של דיוק זה דבר שמצריך אומץ ועמל גדול.
אך..בכל זאת. מרגיש לי נכון לנסות להגיע מוכנה מחשבתית.
נקודות חשובות?
שהתגלו לאחר האירוסים, ברור שיש המון המון מעבר שאבין יותר בע"ה. אבל הוא שלם עם זה ממש.
תודה רבה!
כמעט כלה ביטלה את אירוסין. כפי שהבנתי די בצדק. בעלי למד מזה כמה דברים ובדיעבד זה היה לטובה בשבילו וגם בשבילי בתור אשתו. בקשר לאותה בחורה אין לנו מוסג.
מזמור קכא:
א שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
מזמור ל:
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת-- לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג אִם-עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ-- אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחה- לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה: כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל-- מִכֹּל, עֲוֹנֹתָיו.
לרפואה שלימה של הרב אהרון יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל.
מתנה סביבות 150-200 שח.
יש לכם??
מחזיק בירכונים עם חריטה או בלי
שלט חדש לדלת הבית או שטיח לכניסה
מה שאצלינו הכי הולך: כל מה שקשור בתמונות, לאמא שלי יש יום הולדת בחגים אז כל שנה אני עושה משהו עם תמונות, לוח שנה משולב תמונות בימי הולדת של כל המשפחה, קווס ענק לקיר עם תמונות בקולאז', אלבום דיגיטאלי, מסגרת דיגיטאלית. צריך לקבץ תמונות מכולם וזה קצת מרגיז, הפיתרון זה למצוא תמונות מכוערות של מי שלא שלח ולהראות לו שאת זה את שמה ואחרי דקה וחצי יהיו לך תמונות ממנו.
תמונות אמא שלי דואגת לעצמה. היא מעצבת גרפית..
כל הרעיונות לשולחן נחמדים ממש אבל הכל יש להם..
זה מתנה ליוםנישאוין+ תודה על כל העזרה/תמיכה..
רוצה משו בכיוון של פינוק. לבית/להם...
ייתכן שזה לא ממש רומנטי..
תלכו לסיור בבית מורשת מנחם בגין אם עוד לא הייתם. שוב, לא בדיוק רומנטי אבל מעניין.
אם לא קר לכם נורא אז תלכו לטייל במאה שערים לראות חנוכיות. זה דווקא כן רומנטי.
כשרצינו ללכת היה נראה בהתחלה שאין כאלה...
