מישו יודע איך אפשר לקבל את המענק שחרור משרות לאומי לפני שמגיע הזמן?
מענק שרות לאומיהיפה והחנון
אנא פנה לפורום שירות לאומיאלעדאחרונה
זוגות מעורבים(רקע דת"ל וחרדי)tuluz9
יש פה אולי במקרה זוג שכל אחד בא מרקע משפחתי אחר? אני מתכוון שכיום שניהם מגדירים את עצמם דת"ל, אבל מישהו מהם בא ממשפחה חרדית? אם כן, איך מסתדרים עם המשפחה השונה, מנטליות שונה לפעמים וכו'..
משפחה שונהאור שבעת הימים
מנטליות משפחתית שונה -
לא תמיד זה פשוט. צריך להחליט ש"זורמים" עם המציאות
ולא מתנגשים איתה. הכל מאת ה' והכל לטובה
אם מחדדים את ההבדלים זה יכול להיות נורא...
לא רק בין חרדים לדתיים יש הבדלי מנטליותבת 30
הרבה זוגות מתמודדים עם הבדלי מנטליות שונים. גם אנחנו. מסתדרים. למדנו להיות פתוחים אחד עם השני לגבי החסרונות והיתרונות של כל מנטליות. וחיים עם זה. בכל מקרה אנחנו רחוקים משתי המשפחות, כך שביומיום זה לא מורגש.
אנחנו -אהבה
אני דתיה לאומית מהבית , בעלי מבית חרדי ,
זורמים .. הרבה פעמים אני בולעת , או אוטמת את האוזנים ,
וגם לא לכל דבר שחמותי היקרה ( והיא באמת כזו ! ) אומרת אני לוקחת ללב ,
ואני מקבלת הרבה הערות \ הארות על הלבוש , צניעות ,כיסוי ראש וכו'..
אבל זה עובר לה כשאני הולכת עם בעלי הביתה 
סה"כ זה מסתדר אחלה
אני מבית דת"ל בעלי מבית חרדי..נסיכיםאחרונה
חמי מעיר לי לפעמים הערות בתחילה הייתי שותקת עד ש........ פעם אחת עניתי לו בשיא ה
כבר השתגעתי מהשטויות שלו ומאז הוא דג במים...
חמתי די בסדר..
בקשת מחילה ממנהל הפורוםהלוי מא
כנראה שפגעתי באופן זה או אחר במנהל הפורום אלעד ומחזק את ידיו בשמירת על אופיו של הפורום
אבקש בפורום הפגיעה את סליחתו ומחילתו (אלעד נראה לי שיש פה יותר מעשרה אז די סגרתי עלייך 
)
אם כבר אזכברמושיקו
ואם פגעתי אי פעם במהלך הדיונים א\האין סופיים אני גם מבקש סליחה 
קפיץהלוי מא
יישר כחקשלש
קפוץהלוי מא
קפוץimosh30
לא סולחח!!!11אלעד
סתם אחי. בכיף
אני יודע גם להיות נחמד ואדיב
קראת באישי?הלוי מא
קפיץ!הלוי מאאחרונה
הצד השני של המתרסgali
טוב, אני ממש לא נשואה טריה, אבל אולי תוכלו לעזור לי... (ובדרך תקבלו הצצה איך זה נראה מהצד השני של המתרס)
אני נשואה מעל 20 שנים, וכל השנים הבטחתי לעצמי (לאור החוויות שעברתי...) שכאשר ילדי יתחתנו אהיה חותנת טובה.
אהיה "המבוגר האחראי", אסתכל בעניין טובה על חתני וכלותי, אקבל אותם בשמחה ובאהבה, ולא משנה מי הם יהיו וכיצד יתנהגו.
אז זהו... שהחלטות לחוד וביצוע לחוד.
לפני כשנתיים ביתי התחתנה עם בחור נחמד וחביב ויש להם ילדה מתוקה. הבעיה היא שהרמה השיכלית שלו הרבה הרבה פחות משל ביתי.
ניסיתי להכחיש את זה הרבה זמן, אבל זו האמת.
המשפחה שהוא מגיע ממנה, בעייתית בלשון המעטה. כשאנחנו פוגשים במקרה מישהו מהשכונה שבה הם גרים, ואנחנו מספרים שהמחותנים שלנו הם משפחת X , אנחנו מקבלים מבטי תדהמה ושתיקה. אף פעם לא מילים טובות על המשפחה.
ביתי התחתנה בגיל צעיר, והוא היה אחד הבחורים הראשונים שיצאה איתו. במלוא האובייקטיביות האפשרית (בכל זאת אני האמא)-
ביתי היא ילדה מוצלחת מאוד בכל הפרמטרים. (מידות, חוכמה, יופי, בטחון עצמי, חברתיות) ואנחנו חושבים שהיתה יכולה למצוא מישהו הרבה יותר ברמה שלה.
ואנחנו (אני ובעלי, במיוחד אני) אוכלים כל יום את הלב, איך לא מנענו ממנה להתחתן איתו. איך נרדמנו בשמירה, איך לא בדקנו כמו שצריך.
ביתי נראית שמחה בחיי הנישואים שלה, אבל אנחנו פשוט לא מבינים מה היא עושה איתו??? האם היא באמת שמחה איתו או שהיא מנסה לשכנע אותנו ואותה שלא עשתה טעות פטאלית?
אין ספק שמבחינה ריגשית הוא טוב אליה ונותן לה את החיזוקים שהיא צריכה, אבל בכל זאת מאוד מאוד קשה לנו.
ביחס שלנו אל החתן אנחנו מאוד חיוביים, אוהבים ומפרגנים. מאוד משתדלים לא להראות מה אנחנו באמת חשים.
אבל ביננו לבין עצמינו- קשה לנו מאוד עצם העניין, וגם אנחנו חוששים שההרגשות האמיתיות שלנו יתגלו כלפי חוץ, ונפגע חלילה בזוגיות שלהם.
אנחנו אומרים לעצמינו שזה הנסיון שהקב"ה זימן לנו, הוא מנהל את העולם וזה מה שהיה צריך לקרות, זה הזמן לעבוד על עצמינו, להיות יותר ענווים, להבין שהילדים המדהימים שקיבלנו הם חסד מהקב"ה ולא בזכותינו- אבל עדיין קשה.
בצעירותי אף פעם לא הבנתי הורים שהתנגדו לבני זוג שהביאו ילדיהם, וכעסתי עליהם על ההתנהגות שלהם, היום אני אוכלת את עצמי שלא התנהגתי כמותם. כנראה מה שרואים משם לא רואים מכאן...
אודה לתובנותיכם.
נפלא ממש השדכן הראשי עושה עבודה נפלאההלוי מא
היי נשבר לנו הכפתורי הפעלה של הכיריייםמאורסת בעתיד
רציתי לברר אם אפשר לקנות כפתורים חדשים לשימוש.?
תשאלו דרך החברה או החנות שבה קניתםאמא ל2 קטנטנים
יש מצב לקבל תמונה של אחד?משה
אם זה חברה מוכרת, הייתי מנסה לחפש בגוגל קודם. אם לא - מתקשרים לחברה.
יש חנות ליד שוק מחנה יהודה של חלקי חילוף.פרפר לבן
אפשר לצלם להגיע עם ץמונה ולקנות..
^^^^^^ קוראים לחנות שי עוגןאיזה טוב ה'!!!!אחרונה
מומלץ להגיע עם הכפתורים השבורים
סקר לחברים בפורום הקדושהלוי מא
העיסוק במה יותר טמא ומכוער
1. במצוות עונה
2. בבגידות וסרטים פורנוגראפים?
תשובתי 2הלוי מא
לא מבינה בכלל מה מטרת הסקר,אור היום
מעבר לזה שהוא דוחה בעיניי (במחילה).
ומוזר שהשווית בין שני דברים שונים לחלוטין.
גם אני לא רואה סיבה לענות לסקר כזהג'ינג'ר
לא מבינה איזו מטרה טובה יכולה להיות לו.
אם לנעול את השרשור הזה זו דיקטטורהאלעדאחרונה
אז אני דיקטטור גאה.
עוד הודעה ממין זה ואתה נחסם לאלתר.
לא אתן להפוך את הפורום למקום גס ולא נעים
עוד הודעה ממין זה ואתה נחסם לאלתר.
לא אתן להפוך את הפורום למקום גס ולא נעים
תענו לי בכנות.. מה אני אמורה לעשותדונדינה
היי לכולם, אני חדשה כאן. יש לי איזו בעיה מסוימת ואני חייבת שתענו לי מה אני אמורה להגיב
בעלי הוא בן אדם מקסים. בעל תומך, אוהב ומקשיב.. תמיד איתי שאני צריכה אותו.. באמת הלוואי על כולם
הבעיה זה אחותו.. יש לו אחות נשואה שנה גדולה ממנו והיא כל הזמן נוגעת בו ומנשקת אותו ואותי זה מרגיזזז... אני כל הזמן אומרת לבעלי שזה מפריע לי ומגעיל אותי והוא טוען שהוא לא יכול להגיד לה כלום..!!! בכל פעם שהיא נוגעת בו מגע של חיבה, אני מרגישה סוג של בגידה.. האם אני צריכה לעצור את זה ( כי זה נגד ההלכה גם) או לתת להם לזרום. זה ממש מפריע לי.. הבעיה שהיא גם כל הזמן בודקת אם אנחנו בהרחקות או לא.. ושאני טמאה היא עוד יותר נןגעת בו וההורמונים שלי משתוללים ואני מתפוצצת לע בשקט בפנים.. איך אני פותרת את הבעיה הזאת?
בעלי הוא בן אדם מקסים. בעל תומך, אוהב ומקשיב.. תמיד איתי שאני צריכה אותו.. באמת הלוואי על כולם
הבעיה זה אחותו.. יש לו אחות נשואה שנה גדולה ממנו והיא כל הזמן נוגעת בו ומנשקת אותו ואותי זה מרגיזזז... אני כל הזמן אומרת לבעלי שזה מפריע לי ומגעיל אותי והוא טוען שהוא לא יכול להגיד לה כלום..!!! בכל פעם שהיא נוגעת בו מגע של חיבה, אני מרגישה סוג של בגידה.. האם אני צריכה לעצור את זה ( כי זה נגד ההלכה גם) או לתת להם לזרום. זה ממש מפריע לי.. הבעיה שהיא גם כל הזמן בודקת אם אנחנו בהרחקות או לא.. ושאני טמאה היא עוד יותר נןגעת בו וההורמונים שלי משתוללים ואני מתפוצצת לע בשקט בפנים.. איך אני פותרת את הבעיה הזאת?
משהו כזה אולי?!מינימאוס2
באמת מבאס!! מה הקטע שלה???אין לה בעל?!
חחחחחחחחחחחחחחנשמת כל חי
זו בהחלט בעיהבטוב
בעיקרון בעלך אמור להציב לה את הגבול אבל כרגע הוא לא מסוגל. אני הייתי מציעה שוב להעלות מולו את הקושי ואם הוא לא מסוגל לגמרי להגיד לה שהוא לא נוגע, לפחות להיות קריר ולהתרחק במידת האפשר (בשום מצב לא להגיע למצב שהוא "זורם" עם זה)
בא נגיד שאם היא תרגיש שהוא לא משתף פעולה, זה אמור לייבש אותה...
אגב, מה הסיפ]ור שלה בחיי הנישואין שלה? היא מאושרת? לא נשמע כך אם היא מחפשת נחמה קלוקלת באחיה הצעיר...
ליבי איתך, וזה באמת קשה !!!!!!מקוה שתגיעו לפיתרון הולם.
ועוד משו שחשבתי עליובטוב
כל עוד העניין הזה לא מסודר, כלומר בעלך לא מסוגל לעצור אותו באסרטיביות, אז למה אתם צריכים לראות אותה בכלל?
אם אתם גרים לידה, עדיף כבר לעבור דירה,
תבררו כשאתם באים אל ההורים אם היא נמצאת או לא ותדאגו להגיע כשהיא לא נמצאת. בקיצור לצמצם מגע עד שהעניין יסודר.
אה וכמובן, אל תזמינו אותה מיוזמתכם אליכםהביתה במצב כזה...
זה נשמע מגעיל אבל הזוגיות שלכם חשובה הרבה יותר מקשר בין אחים.
זו כבר הגזמהפרח-בר
אולי במקום לעבור דירה כל כך מהר שידברו איתה על מה שמפריע להם??
יש אנשים שעושים נזק לקשר הזוגיבטוב
במיוחד של זוגות צעירים. ומה לעשות, קשה לחנך את העולם, בטח משפחה ולפעמים תהיה חכם ולא צודק ופשוט תתרחק...
תראי למטה שהיא כותבת שמתערבת להם בדברים נוספים. יש אנשים חסרי חיים שנהנים מלהתעלק על חיים של אחרים. עדיף לצמצם מגע ,. בודאי שגם לשוחח אבל לפי תמונת המצב לא בטוח שזה יעזור...
בכנות את חייבת להפסיק לחשוב על זה אפילוהלוי מא
יש לך אחלה בעל תראי את הנקודות הטובות שלו אחותו לא פקטור במשוואת הזוגיות שלכם
יתכן כי את באה ממשפחה קרה בכל הנוגע למגע והוא ההפך
מבחינת ההלכה מגע זה אסור ואין על זה מחלוקת אך לא את הרב שלו הייתי ממליץ לפתור ה"בעיה"
בלשלוח את בעלך להרבה שיעורי תורה ואף שיקבע חברותות ללימוד תורה ואז כשמצבו הרוחני יהיה גבוהה יותר מהמקום בו הוא עומד היום הבעיה תפתר מאליה בדוק ומנוסה על בשרי נסי ותוכחי
זה לא קשור למשפחה קרה..אלירז
באופן אישי - המשפחה שלי מאוד חמה ומחבקת..
הגיע שלב מסויים שהבנתי שאי אפשר יותר "לאכול" את האחים הקטנים שלי - שכבר גדלו ובגרו ונעשו לגברים..
אז היום נפגשים, נותנים כיף, מחייכים.. יודעים שמאוד אוהבים..
כאן מדובר בחוסר טאקט מזעזע מצד האחות
וגם נשמע קצת חולני.
אם זה מפריע לאישה (וזה נשמע מאוד מובן) - ברמת התחושה של בגידה
(גם אם לא מפריע לבעלה, והיא גם לא ביקרה אותו כאן על התנהגות כלשהיא)
זה אכן עניין דורש טיפול בזוגיות שלהם..
מעבר ללימוד התורה - מישהו צריך להעמיד את האחות במקומה.
בטח אם היא נשואה בעצמה!!
תראיפרח-בר
אני נוהגת לחבק ולנשק את אחי הקטן בן ה21 כי זה נראה לי מוזר שלא...זה גם עניין מה נהוג אצלהם במשפחה ובכל מקרה נראה שבמקרה שלך הכעסים גדולים אולי לא רק בגלל שהיא מחבקת ומנשקת?
ניסיון מרגיזהדס אור
טוב, כיון שהכל בהשגחה פרטית, אז זה מן ניסיון עבורך. תנסי לבדוק עם עצמך
למה זה מעורר בך כאלה רגשות (אני לא אומרת שזה לא בסדר מה שאת מרגישה, זה כמובן נורמלי שזה מפריע לך)
האם יש בזה פלישה, הסגת גבול, גסות רוח, חוסר גבולות, חוסר כבוד, חוסר צניעות, חוסר ביראת שמים... ועל מה זה יושב אצלך, מההווה או מהעבר.
חוויות קודמות? משהו שצריך תיקון, כלפי עצמך או הזולת? בינך לבין בעלך?
כי נסיונות מרגיזים בדרך כלל באים בהשגחה פרטית כדי לעורר אותנו לעשות איזו עבודה עם עצמנו - וכשעושים אותה, אז הניסיון נעלם...
כל מה שקורה במציאות משקף לנו משהו מתוכנו, מודע או לא מודע. זה לא שאנחנו "אשמים" אלא זה בא משמים להניע אותנו לתקן דברים ולהתקדם וכשלא מתעסקים עם הזולת אלא פונים לעצמנו ועושים את זה באומץ הניסיון החיצוני פשוט מפסיק... בלי שהתעמתנו ישירות עם הגורם...
כמה מחשבותמאמע צאדיקה
מכמה כיוונים:
* אם אסור או מותר לאחים להתחבק- טוב, זה דיון הלכתי. אני מניחה שיש דעות לכאן ולכאן. אבל זה לא קשור לפורום כרגע, וזה לא מה שיקדם אותך בחיים.
ההנהגה של הבית שבעלך בא ממנו- אחים ואחיות מתחבקים. קבלי את זה.
זה לא בגידה, וזה לא על חשבונך, ולא כלום. כמו שהוא מכין קפה לאמא שלו- זה לא סותר את זה שהוא אוהב אותך הכי בעולם, ומכין לך את הקפה הכי טעים- ככה.
תתני יותר אמון באהבה שלכם שהיא ייחודית לכם תרשי לעצמך להירגע
* אם בעלך מסוגל לומר לאחותו- לא נעים לי
מצב לא נעים- שנוגעים בך ואתה לא יכול לומר "די! זה מציק לי!" (לקרוא בנימה של ילד קטן, החינוך הכי ראשוני שאדם שומר על עצמו...)
אולי זה מצב שהוא צריך להבשיל כדי להגיד לה את זה
אולי זה מצב שהוא צריך את עזרתך -שאת בשיחת בנות תאמרי לה "אגב, בעלי אמר לי שלא ככ נעים לו החיבוקים, הוא שמח שאת אחות אוהבת שלו - אבל מאז שהוא נשוי הוא מעדיף חיבוקים רק מאשתו... "
(זה צריך היות פתוח בשיחה ביניכם- מה המצב איתו, מה שייך לשניכם לעשות)
* אחותו עוקבת אחרי אם אתם מותרים או אסורים-
היא חצופה, או אולי היא ילדה קטנה שעדיין לא מבינה דברים ולא מסודר לה בנפש ההתייחסות אליהם....
אני לא יודעת אם את האדם הנכון להעמיד אותה במקום, אולי לומר מילה לאמא שלה שתאמר לה מילה- עיצה ידידותית לכל החיים
אולי לא נותר אלא לחכות שהיא תתחתן ותבין לבד...
בכל אופן- אתם תשנו את ההנהגה שלכם מולה- ותתנהגו תמיד לידה בהרחקות ככה שהיא לא תוכל לנחש (זה עיצה בהרבה ספרים כדי למנוע פאדיחות מזוג- תמיד תתנהגו ככה ואף אחד לא יידע מה קורה איתכם...). אם היא באה לבית שלכם- תסדרו שדלת החדר שלכם סגורה תמיד ואין לה כניסה לשם. וכולי...
תעזרו לה לצאת מבור שהיא לא אמורה להיכנס אליו.
המון הצלחה!רויזא
גם אני נוגעת באח שלי הגדול, וחיבוק נשיקה וזהו. לא מתעלקת עליו...
לגבי הרחקות, ציינת שאז יותר קשה לך, אני חושבת שכשהיא לידך תנהגי תמיד בהרחקות גם כשאת לא, היא תתבלבל ולא תדע מתי את כן אסורה ומתי לא לא והיא תרגיע לאט לאט, אני יודעת שזה לא קל כשמותרים להתנהג כאילו בהרחקות, אבל את יכולה זה יכול לעזור לפחות כשתהיי באמת בהרחקות.
תודה על התגובות וההבנהדונדינה
אני שמחה שאתם מבינים אותי שזה בהחלט ניסיון מעצבן. האמת שניסיתי כמה פעמים להגיד לה שזה לא נעים לי שהיא נוגעת בבעלי והיא לא מוכנה לשמוע. לגבי לשמור על הרחקות בזמן שלא צריך זה ממש קשה... מחרפן.. אני תמיד מנסה להתרכז בעובדה שבעלי הכי אוהב אותי בעולם (זה באמת ככה) אבל שזה כבר עובר את הגבול אני מתפוצצת ושום דבר לא עוזר, סתם שהיא טופחת לו על הגב זה לא מרגיז אותי אבל מגע של נשיקות וחיבוקים יכול לפוצץ אותי ואני מרגישה שהיא רוצה להתגרות בי. כנראה אני צריכה לשלוט בעצמי. יש צדק בדברים שלכם שהוא מגיע ממשפחה שנוגעים כל הזמן והוא שונא את זה לעומת המשפחה שלי שאנחנו מאוד חזקים בהלכות. במיוחד בקטע של נגיעות בין בני משפחה. הבעיה שבנוסף היא מתערבת לנו בחיים.. זה האופי שלה.. או שפשוט להשלים עם זה וזה קשה בטירוףףףף
על התערבויות נוספות - לומר באופן הכי בוטה..אלירז
"אלו חיי הזוגיות שלנו, אשמח שלא תדחפי את האף"
אני מדברת כאילו זה קל, לקח לי המון זמן ללמוד לייבש אנשים..
וגם היום אני לא הכי טובה בזה, אבל יש אנשים שזה ממש לעשות איתם חסד - לצמצם אותם בצורה הזו.!
הם לא יקלטו בשום צורה אחרת, ואנשים פשוט ישנאו אותם..
תזכרי שיותר מלטובתך - ההערה היא לטובתה.
להעמיד אותה במקום אם היא מתערבת לכם בחיים!
לא צריךד.
"להשלים" עם התערבותה בחיים שלכם.
אם היא מתערבת בענין לא לה - תאמרי לה, בנחת לגמרי: סליחה, זה ענין אישי שלנו. כמשפחה. תנסה שוב - תגידי שוב: לא, זה באמת ענין אישי שלנו, בתור איש ואשתו. "אבל אני אחותו" - נכון, יש דברים שגם בפני האחות הם תחום של איש ואשתו..
היא תתרגל.
לגבי הענין הראשון - אולי כדאי שתשאלו רב שפוסק לכם.
ואז תוכלי להגיד לה - שאלנו רב שפוסק לנו, והוא אמר שזה לא ראוי (אם תגידי "אסור", זה כבר יכול ליצור יותר בעיה..). אז אני כאשתו - לא מסכימה. אם היא תנסה להתחכם, תשאלי אותה אם היא רוצה לגרום שתימנעו מלהיפגש איתה ותרגישו לא נוח עם זה.
זה כאפשרות, כי אני לא מכיר את כל מערכת היחסים אצלכם.
אני מתפלאמופים
הבנתי שאת חרדיה חסידית, לא?
זה שולחן ערוך מפורש שאסור לנשק אחות.
???
אכן אנחנו חרדיםדונדינה
זה עניין מפורש בשולחן ערוך שאסור לנשק, גם לבעלי לא נוח עם זה. הבעיה שהיא לא קולטת וברוך ה׳ זכיתי בבעל עדין אבל הוא לא יודע לומר בצורה תקיפה שאסור. השאלה אם אני זאת שצריכה לומר ולהדגיש שוב ושוב שזה אסור או לשמור על יחסי משפחה תקינים ולהתפוצץ מבפנים.
אני קצת מרגישה שאת חסה על התא המשפחתי שלו..אלירז
במקום לחוס על התא המשפחתי שלך - שזה אומר - בינתיים, את והוא!
הייתי לוקחת אותה לשיחת הבהרה!
ומסבירה לה בעדינות אבל בתקיפות!
"אני יודעת שאת אוהבת את אחיך, זה משמח אותי לדעת את זה.
לעניין החיבוקים והנשיקות - חוץ מזה שהדבר אסור הלכתית -
זה נורא מציק לי כאשתו. דמייני מצב שאחות של בעלך או קרובת משפחה שלו מנשקת אותו ומחבקת אותו בלי סוף..
לי זה גורם תחושה מאוד לא נוחה. אני מעריכה ומכבדת אותך כאחותו - ובכל זאת אבקש שזה ייפסק."
לא צריך לחכות לשמוע מה יש לה להגיד.
רק לומר את זה, ולסגור את השיחה!
אם את האסרטיבית ביניכם - עשי זאת, בלי חששות!
הגני על הזוגיות שלך!
(במיוחד שאת אומרת שגם לבעלך זה לא נעים, רק הוא מתקשה לבטא זאת מולה)
וואו התמודדות לא פשטוה בכלל!אמא ל2 קטנטנים
דבר ראשון, אני בהלם שהיא בודקת אם אתם בהרחקה כרגע או לא???
את בטוחה בזה? איך את יודעת שהיא שמה לב, ושהיא מתנהגת בהתאם????
אני ממש מופתע מכל השרשורהלוי מא
איך יכול להיות שאף אחד לא רוצה לעשות שלום בית בין האישה והאחות וכולם רוצים דרך המלחמה?
האם זאת הדרך??
הרי הבעל לא בתמונה הוא בין הפטיש לסדן שיריב עם אחותו ??
אני מחכה לשמוע מה היא אומרת על מה ששאלתיאמא ל2 קטנטנים
בכל מקרה, לא יודעת אם שמתן לב, כבר כתבתי בשרשור אחר,
הזוגיות שלכם היא מעל הכל, השלום בית שלכם עומד בראש סדר העדיפויות, לפני נעים/ לא נעים מול אנשים,
אפילו מול המשפחה הקרובה ביותר.
ולכן, אני חושבת שהדבר הנכון, זה לשמור מהם מרחק, עד כמה שזה קשה וכואב לבעל, שרוצה להיפגש עם משפחתו,
אבל לפחות לתקופה כל שהיא להיות ביחד, לבד, לחזק את הזוגיות בלי האחות שממש פוגעת באישה.
כי אי אפשר לחנך את המשפחה, אבל אפשר לחנך את עצמנו.
כן, זו הדרךמאמע צאדיקה
להיות מתפוצצת בפנים- זה לא שלום
זה לטאטא הכל מתחת לשטיח ויום אחד הכל יתפוצץ בכזה בום שהשם ירחם....
לפתוח דברים בצורה נכונה-
ליישב כל דבר במקום שלו-
זה עושה שלום. שלום בעולם, שלום בבית.
חוצמזה- מה בנים מבינים במריבות של בנות???
תשובה בכנותשירתיה
עבר עריכה על ידי שירתיה בתאריך י"ז באדר תשע"ד 11:53
קודם כל תנסי לחשוב בצורה הכי קרה שבעולם על מה שהולך , אם זה באמת מה שאת מרגישה.
אז תחשבי לעצמך קודם ואחר כך תראי מה הולך באמת. אם היא פוגשת ונותנת לו יד שלום זה כלום .
אם הוא מצרפת איזו מלה או מצחקקת לה על משהו בכיוון אז זה כן .
אם היא נותנת נשיקה על השפתים זה 200 אחוז כן . ועל כל מה שבאמצע תחשבי אם זה משהו או כלום.
(באופן כללי זה לא בסדר לחשוב מחשבות רעות, ולהגיד על עצמך שיש לך סתם דמיונות .
אם ההרגשה שלך שזה כן אז כנראה זה כן ).
ואם אחרי שחשבת בצורה קרה , וזה לא פשוט, ואת מבינה שמשהו כאן לא בסדר, מה שנראה לי זה שתדברי איתו , בלי להגיד אפילו ברמז שלא נראה לך איך שהוא מתנהג. רק עליה ואת (כאילו ..) לא חושבת שיש לה מחשבה לא טובה אבל אותך זה משגע ומעלה לך את הדם לראש . וממש חשוב לך שזה יפסיק.
ואחרי זה אם תראי שזה קורה. פשוט בכל פעם תגידי משהו שכואב לך הראש ותעזבי את המקום לחדר להירגע מכאב הראש. הוא מהר מאוד יבין טוב טוב מה הולך כאן. ושההתנהגות הזו גורמת לך כאבי ראש...
ככה אני מקוה, בשבילך, הענין יפסיק בלי מלחמות ובלי מריבות.
יכול להיות שהיא עושה את זה דווקא כשאת רואה?זאב זאב
יכול להיות שהיא עושה את זה דווקא כשאת רואה?
האם ייתכן שהיא מקנאה בך על "שלקחת" ממנה את האח הקטן שלה, את "התינוק" שהיא היתה אחראית עליו עד שהגעת? ואם כן כל רצונה הוא להרגיז אותך?
כל כל מזדהה איתך!!! במיוחד שאסורים!!אושראחרונה
לי ב"ה זה נרגע... כבר..(כמה זמן את נשואה..?)
לפני שהתחתנתי המדריכת כלות אמרה לי שעדיף ללכת להורים תמיד שאסורים..
וזה היה לי פשוט סיוט בהתחלה!! שכל האחים קופצים עליו מחבקים מנשקים ואני....
אז היינו מסדרים את זה לזמן שמותרים בתור התחלה...
והאחות- זה באמת נראה שזה דווקא.. אבל אני לא חושבת שאת צריכה להגיד לה משהו...(למה לך לפתוח חזית איתה?...) תני לבעלך להתמודד מולה!
תראי לבעלך עד כמה זה קשה לך! באמת! גם לבעלי זה היה קשה שזה היה לי קשה הוא לא הבין, אבל ב"ה הוא קצת הרגיע את אחים שלו...
בהצלחה נשמה תהיי חזקה!
להקה לחתונה.אלזה
אחי מתחתן בעוד חודשיים, הוא מחפש להקה שמנגנת חסידי, מזרחי וניגונים.
מכירה רק שתיים כאלו ושתיהן כבר תפוסות בתאריך. יש רעיונות?
מכירה רק שתיים כאלו ושתיהן כבר תפוסות בתאריך. יש רעיונות?
קולות!ארץ קדם
היו אצלנו והיינו מאוד מרוצים..
רשמתי, יש עוד?אלזה
מקום בלברחלקה
היו אצלנו ואהבנו מאוד!
ויש גם את "עניין אחר", הלהקה של נועם יעקובסון (ההוא מלאטמה).
מזל טוב!
אצלי היה את יפיקס ותלוי בתקציב כמה נגנים הוא מצרףimosh30
מומלץ בחום ראיתי אותו גם בארועים אחרים
להקת לב טהור!!!מעולים!!שושנה שושנה
משיב הרוח היו מעולים!אמא ל2 קטנטנים
זמרת הארץ.כתר הרימון
לא סגורה מה עם מזרחי, אבל ממליצה מאד מהרבה בחינות.
אשמח לפרט באישי.
אשמח לפרט באישי.
איילת השחר נראלי עושים...עוגי פלצת
אם אתם בקטע של ניגונים-מעיין חתום
ממליצה על התזמורת העממית ולהקת פשיטא
פשיטא!!!כמו צמח בר
אז ישירבתאל1
ממש מעולים! מקצועיים מאד ועשו כל מה שביקשנו בכיף.
צריך טלפון? יש להם קליפ ביוטיוב אני חושבת שיש מספרים, אם אין אז תגיד לי...
אצלנו היו שיר חדש. היו מעולים!!!שמשי
השבוע שמעתי אותם בחתונה. מדהימים!!!+mp8
רוח-צפונית!*כוכבית*
מעולים!!!
מצטרפת לרוח צפוניתshiran_dr
הם היו בחתונה שלנו ועשו שמייח כ"כ. הם שילבו את השוני בין המשפחות והיה מדהים
הם מצאו להקה. .אלזה
לא זוכרת איך קוראים לה... 
כוכבא תור? אלירז
כיסופים של מרדכי יצהר עוד בשוק?בת 30
זה בדיוק מה שאתם מחפשים.
אצלנו היה הניגון שבלב,אליעזר רוזנפלדחנה צוריהאחרונה
הם מתאימים את הסגנון לפי מה שמבקשים,
אנחנו ביקשנו סגנון חסידי,
והוא שאל גם על-מזרחי,מזרחי חסידי,ישראלי,ניגונים וכו'...
היה מעולה!!!(לפי מה שכולם אמרו...
אני אישית לא זוכרת שהיה שירים בכלל)
אנחנו ביקשנו סגנון חסידי,
והוא שאל גם על-מזרחי,מזרחי חסידי,ישראלי,ניגונים וכו'...
היה מעולה!!!(לפי מה שכולם אמרו...
אני אישית לא זוכרת שהיה שירים בכלל
)רוצה לברוח רוצה להישאראיזה טוב ה
קשהההההה אין רק בלחם. נמאס לי מהמריבות מהויכוחים מהעתקשויות הסתמיות מהדיבור המזלזל מהפרצטפים מזה שבעלי מרגיש שמגיע לו הכל כי הוא משתדל בקשר ולא עוצר לרגע לראות מה אני עושה כלום לא מספיק תמיד רוצה עוד!! בא לי לברוח אבל אם אני ילך זה יעצבן אותו יותר הוא לא ירדוף אחריויראה לי שיעשה הכל בישבילי הוא יהיה פגוע ויחכה שאני יתנצל כדי לדבר על זה שהלכתי. אבל הוא דוחק אותי לפינה הוא גורם לי לרצות ללכת. אבל רוצה גם להישאר שירדוף אחרי שירצה אותי!!!מה עושים? ?? אני הולכת.
הי מתוקהבטובאחרונה
נשמע לא פשוט, קחי נשימה ...
ללכת זה לא ממש פיתרון, בטח כשיש עוד סיכוי לאהבה.
אני לא יודעת כמה שנים אתם נשואים ומה מצבכם ואיך היה בהתחלה. אבל בד"כ בהרבה מקרים מגיע שלב של מאבקי כוחות בזוגיות, שבו כל אחד וצה שהשני יראה אותו, גם על חשבון פגיעעה בביחד. זה שלב חשוב. אם קשה לעבור אותו לבד כדאי לפנות לגורם מקצןעי. המון הצלחה!
נשמע שהוא חשוב לך אז אל תוותרי כ"כ מהר...
התייעצות,כמוני כמוך
מה עושים כשחסרה אהבה בבית והמחשבות לוקחות אותי למחוזות של מחשבה על כמה יכול להיות טוב עם מישהי אחרת?
ייעוץ זוגי זה משהו שלא בא בחשבון...
יעוץ זוגי בהחלט בא בחשבוןאלעד
ואם האשה לא יכולה או לא מוכנה- לך לבד.
מסקירה קצרה של הודעותיך אני ממליץ בחום על ייעוץ.
אולי לא מספיק השקעתם בזוגיות?אמא ל2 קטנטנים
זוגיות זו עבודה, זה לא בא ככה טבעי, בשנה הראשונה לנישואין צריך להיות כמה שיותר ביחד, ולא סתם, כדי להתרגל אחת לשנייה, כי להבין שזה אשתך,
טוב אני לא מומחית, אבל אם יש לכם בסיס טוב, התחתנתם, אז חבל להזניח, לכו לייעוץ זוגי!
תודה,כמוני כמוך
אנחנו נשואים 7 שנים...
זה עוד לא מאוחרא.........לף
אל תתיאשו
אהבה אפשר להצמיח.
בהצלחה!!!
עם כל העצות החכמות שקיבלתם פה...
ובטח אתם יודעים הכי טוב מה עוד יעזור לכם....
-לפעמים עוד לא ניסינו בעצמנו, אבל משהו מקשה עלינו לנסות לבד.
שווה לנסות בכ"ז להעזר במישהו חיצוני, אפילו לא לתק' ארוכה, ומשם להמשיך הלאה.
אולי אשתך תסכים שאתה תלך לבד, כדי לקבל עצות חכמות ולהגיע לתובנות חדשות? אולי קשה לה עם המחשבה להפתח בפני אדם זר... ודרכך היא כן תסכים?
-אם עמדתם יחד תחת החופה, וה' קידש אתכם!! אז זו היתה הבחירה הנכונה,
גם עכשיו אתם לא ממש מבינים למה... או קשה לכם להתמודד עם הבחירה הזו...
אחרי שתפרצו ותתקדמו, ותתגברו בע"ה על המשבר הזה,
תוכלו לראות כמה כוחות ה' נתן לכם בזכותו, וכמה למדתם על עצמכם, כל אחד לבד ושניכם ביחד...
המון סיעתא דשמיא, וב"הצלחה...
לנסות להצית את האהבהפרח-בר
הרי אהבתם פעם .... לעשות דברים ביחד להתרגש ביחד לחוות דברים חדשים ביחד לרענן את הבית ...לפני ששוברים את הכלים מנסים הכל כדי להצליח ולשמר את האהבה והזוגיות לרוב הפנטזיות על ״כמה טוב יכול להיות לי עם אחרת״ מתגלות כאכזבה
כשאתה חושב על ה''אחרת''רויזא
יש לך מישהי מסויימת בראש?
שאלת השאלות,כמוני כמוך
כן ולא...
אתה יכול להסביר?רויזא
אנסה...כמוני כמוך
היום אני יכול לחשוב על מישהי ספציפית, מחר זה יעבור לי,
שבוע הבא יקרה אותו דבר רק עם מישהי אחרת...מקווה שהובנתי...
וסליחה על השאלהרויזא
למה היא כבר לא מספקת אותך?
או שהמראה שלה השתנה? מה מפריע לך בה?
לא התכוונתי להגיד שהתחתנתם אתמולאמא ל2 קטנטנים
אלא, שבשנה הראשונה זה המטרה, להיות ביחד כדי להתרגל, טוב עזוב זה לא הייתה התשובה הנכונה מסתבר...
ניסיתי 
אוליבת 30
אולי הגעתם לשלב כזה בקשר. נראה לי שזה קורה להרבה מאוד זוגות- שפתאום מרגישים שאין אהבה ואין קשר. (אני יוצאת מנקודת הנחה ששאר הענינים בסדר, כתבת רק שחסרה אהבה. אמנם זה הרבה אבל זה לא תמיד הכל)
אני קצת חוששת לכתוב ובכל זאת- המחשבה הזו של יותר טוב עם מישהי אחרת היא דבר אחד: היצר הרע. בפשטות לגמרי. וחשוב לקרוא לילד בשמו. כי אז אפשר להתמודד איתו יותר בקלות.
אין לי עצה איך, כי כל אחד ישית עצות בנפשו..ומתוך כנות אמיתית ויושר פנימי בטוח גם אתה תוכל למצוא עיצות.
אבל נראה לי, שמבחינה אמונית, כדאי להדוף את המחשבות האלו הצידה לגמרי, ממש לא להיכנס לתוכן, ולראות את המצב בתור חלק מתמונה שלמה, מתהליך שלם. תהליך שהתחיל באהבה גדולה, בחתונה, בהקמת משפחה ועכשיו נמצא באיזו נקודת שפל. אבל זה לא אומר שפה התהליך נגמר. להפך- דווקא המקום הנמוך והכמעט מייאש הזה הוא פתח לחידוש התהליך, ופתח להגיע למקום הרבה הרבה הרבה יותר אוהב ושמח בקשר שלכם.
הזוגיות והקשר הזוגי הם, כך אני רואה, המקום שבו קורים הדברים הכי מהותיים שלנו. אז לא פלא שגם בקשר הזוגי יש נפילות, התרחקויות וכד'. אבל לחשוב על מישהי אחרת זה רק בריחה. והיצר הרע מצייר אותה כאפשרות מפתה למרות שבתכל'ס זו שטות גמורה. במקום לברוח- כדאי להתייצב באומץ, להכיר בכך שזה הקשר שלך, להאמין שהזיווג הזה הוא מה', ולנסות לעורר את הרצון לחדש את האהבה.
כשיהיה רצון לאהבה, זה כבר חצי מהדרך לאהבה.
מאחלת רק טוב,
טיפה להוסיף-tx,rxukyi
כשיש לנו קושי בחיים- יש שתי אפשרויות- להתמודד איתו- וזה דורש מאמץ, ולפעמים מפגש עם נקודות לא כ"כ מוארות בתוכינו, ואפשרות שניה היא לברוח מההתמודדות.
את זה עושים מצוין עם הדמיון- המחשבה "כמה נהדר היה יכול להיות עם השכנה ממול" היא מאוד נוחה- היא בעצם מאפשרת לך להפסיק להתאמץ על מערכת היחסים הקיימת, כי אתה בראש עם מישהי אחרת, שבאמת "ראויה" לך, שתתנהג כפי שמגיע לך שיתנהגו איתך, ובכך אתה מפסיק להיות מחויב לאישתך ולמערכת היחסית הכושלת.
הפיתוי הזה הוא גדול, זה נכון, ונראה לי שהוא עבר בראש של כל נשוי מתישהו בחיים. החכמה היא כמו בכל מפגש עם היצר הרע- לא לתת למחשבות הרעות האלה להיכנס. כשאתה מבין מה המטרה שלך כשאתה חושב את המחשבה הזו, שזו מטרה קטנונית ושאינה מתאימה לך, יותר קל להתגבר עליה ולהבריח אותה החוצה.
חוצמזה- מצטרפת לחכמים שמעלי- ייעוץ זוגי מאוד יעזור לך, ועדיף שתלך לבד.
אני כרגיל ממליצה על אהובה צוקרמן, שאני יודעת מניסיון כמה היא עוזרת לאנשים, אבל אני בטוחה שעוד אנשים יכולים לעזור. מה לעשות- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
בהצלחה במשימת חייך...
תודה,כמוני כמוך
גם הכוונה חשובה...
למה יעוץ לא בא בחשבון? לא שווה במקום לפרק את הבית?פלאפל
אשתי אומרתכמוני כמוך
שכל עוד לא ניסינו לפתור באמת את הבעיה בעצמנו, אין סיבה שנלך למישהו מבחוץ...
מצוין.ד.
תגיד לאשתך שאתה מוכן ללכת על זה (אבל תגיד בכנות..) - ותשאל איזו דרך היא מציעה.
אז היא תציע הצעות איך להעיר את האהבה - ואתה תגיד בנחת מה אתה חושב טוב, ומה כדאי קצת אחרת..
וכך תייצרו ביחד "תכנית להגברת האהבה"..
זה עצמו כבר יעשה משהו.
אבל דבר אחד:
תחליט חזק-חזק, שאתה נותן לכך את הצ'אנס לגמרי.
ובתקופה הקרובה - אתה ממש לא "מסתכל"/חושב על אף אחת אחרת..
שיהיה ראש פנוי לצ'אנס המחודש.
ותתענין בה באמת, תשאל מה עברה במשך היום, תקשיב. תסתכל מה מצער ומה משמח, טיפה הבעת אמפתיה..
וגם היא.
אולי כך "תתחתנו" מחדש.. בהחלט יכול לקרות.
ואם עוד יהיה צורך אז תלכו יחד לייעוץ אחרי שניסיתם לבד. גם זו פעולה חיובית ביחד. נקוה שתצליחו עוד לפני כן.
בהצלחה רבה. באהבה ובשמחה.
זה כמו רופא שיניים למה לעשות טיפול שורש לבד???טריהחדשה
כי היא חושבת שזה עדיין שייך לצחצוח כנראה..ד.
ולפעמים באמת ההתאמצות לבד, יש בה יתרונות של המאמץ העצמי - כל זמן שרואים שזה אכן פועל.
אני הולך להיות פשטניender13
קח מזה מה שתיקח אבל דע שזה מכיל הרבה אמת.
עשית פעם מסעות קשים בצבא? טיולים קשים פיזית?
במצבים כאלה אתה נכנס למנטליות של "ראיית מנהרה", אתה ממוקד ומסוגל להתעלם מהפרעות לא רלוונטיות כדי להשיג את המטרה.
אתה צריך מנטליות דומה כאן.
להחליט שהמטרה היא חיים של "אהבה חיה" עם אשתך/ לשפר את המצב הקשר עם אשתך/ משהו דומה (מה שתתחבר אליו)
תתמקד בזה ותנקוט בכל האמצעים להשיג את המטרה.
(בין השאר קח את העצות של דן)
כל כך הרבה אושר ושלימות בחיים שלך תלויים בזה, אז זה שווה את זה.
ואל תשכח, בסופו של דבר שתי אמיתות (אם תרשה לי לצטט...):
"כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
"פיתחו לי פתח כפיתחו של מחט ואפתח לכם פתח כפיתחו של אולם"
חסרה אהבהרחל 5
היי
אני מסכימה מאוד עם אלעד. ללכת לטיפול זוגי ואפילו לבד.
כמה טיפים: אהבה היא רגש ומטבעו הוא עולה ויורד. כל עוד יש ניצוץ של אהבה (כמו גחלים שעוד יש מה להבעיר). להשקיע ולנסות להגביר את האהבה: נתינה - לא לחכות שהאהבה תגבר ואז לתת, אלא להיפך.
לתת במילים, לפרגן לאשתך - להסתכל על הטוב שיש בה ושהיא עושה ולומר לה - גם אם זה נראה מובן מאליו.
תפנק אותה בדברים שהיא אוהבת. כוס קפה עם נגיעה קטנה (כשאפשר), להוסיף חיוך, להביא פרח, להציע לה ללכת לנוח כשהיא עייפה ואתה תעשה...בבית. וכל מה ששייך לחייכם.
ובעיקר לעבוד על העמדה הנפשית כלפי הזוגיות וכלפי בת הזוגיות. כולנו רוצים שיהיה לנו טוב בזוגיות אך המטרה היותר גדולה היא "איש ואישה זכו" כלומר להזדכך. וזה נעשה על-ידי עבודה פנימית והבנה שבן הזוג שלי הוא מדוייק לי והוא בא לאפשר לי לצאת מהגבולות של עצמי ולהיפתח לעולם אחר - לעולם של בן הזוג. השוני בנינו - אותן נקודות המחלוקת שעליהן אנחנו רבים תמיד, באו לאפשר לנו להתפתח ולהסיר מעצמנו את האגו והתכונות הפחות טובות. הפרדוקס שדווקא כשעובדים על עצמינו ועל הזוגיות מגיעים לכל אותו הטוב שאנו רוצים בזוגיות.
מקווה שזה עוזר
רחל
ייעוץ זוגי בהחלט הולם במקרה זה..מחפש את עצמי27
אמנם אינני נשוי...
אך, בגילי ב"ה שומעים מחברים, או משפחה דברים שכאלו...
אני חושב שגם אם לא מתאים לבת זוג שלי (לעתיד..) ללכת לייעוץ זוגי - אלך לבד...
וכך אולי היא תראה שזה לא כזה נורא ללכת ולהתייעץ עם אנשים היכולים לעזור לנו בחיים...
ואם זה גם לא יעזור לה - לפחות אני ירוויח מכך וזה יעזור לי להשתנות...
ב"הצלחה!
כמה רעיונות...מוריה בשמחה
ראשית כל, ישר כוח שאתה מחפש פתרונות ולא בורח אחרי המחשבות.
לגבי יעוץ זוגי, אני מאוד מבינה את אישתך וגם אני הרגשתי כך ואז הלכנו יחד לשבת זוגיות (של אילן והילה פרחי), והיה לנו ממש מעולה -קבלנו כלים מקצועיים לעבודה עצמית והרבה חומר למחשבה- אישית וזוגית. (אני ממליצה בחום ואני חושבת שיש עוד מטפלים שעושים שבתות כאלו).
לגבי ההרגשה שלך אני חושבת שצריך לחלק את העבודה לשניים:
סור מרע- המחשבות הלא פשוטות שלך הם עבודה גדולה שאתה יכול וצריך לעשות, זה המקום של לא תתורו אחרי לבבכם, תנסה לקבל כלים מתורת המוסר ומספרים של שמירת העיניים והמחשבה.
עשה טוב- כאשר נותנים אוהבים! זו העבודה האישית וגם הזוגית שלכם, תיתן לאישתך כמה שאתה יכול, וגם היא לך- מחוות קטנות, הפתעות גדולות, ככל שתשקיעו יותר תאהבו יותר.(רעיונות - גמד וענק, רשימת מחוות שכל אחד עושה עבור השני, מתנה בכל יום שישי/ראש חודש-חומרית או בקשה שבן הזוג מבקש מראש).
בהצלחה גדולה.
נ.ב: חשוב מאוד לא להזניח את המגע הפיזי- בעיקר בתקופה שבה מרגישים ריחוק.
מוסיף על מה שאישתי כתבהמוריה בשמחה
לגבי השבת זוגית, של איל והילה יפרח.
המיוחד בה שזה לא שאתה יושב עם יועץ שאמור לפטור לכם את הבעיות
ושאתה צריך לשתף אותו בכל המריבות, והקשיים שלכם.
בשבת הזו אתה מקבל כלי, ואז מתרגל אותו עם אשתך לבד.
החוויה הקבוצתית, האווירה הקלילה. והידיעה שאתם מגיעים ליומים לבד להשקיע בעצמכם ובזוגיות שלכם. היא כבר עושה טוב (עלינו זה התחיל להשפיע כבר בנסיעה
בקיצור מומלץ בחום!!
ועוד דבר - יש מושג של אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים. לפעמים אנחנו כל כך מחופרים בקשיים ובבעיות שלנו שאנחנו צריכים שיבוא מישוה חיצוני ויחלץ אותנו. אם תרצא אפשר להשתמש במשל המערה ש לאפלטון.
לכן כדאי וחשוב ללכת ליעוץ בלי קשר.
לחשוב על מישהי אחרת זו בריחהאורין
קל לדמיין את האחרת כמושלמת, היא אף פעם לא בתוך ערימת כלים או שקועה בגיגית כביסה..
אני פוץ צעיר ולא ממש מנוסהאורח כלשהו
אבל הלוואי ומה שעובר לי בראש יעזור.
אולי לפעמים עוזר לחזור להתאהבות. לחשוב מה אהבתי כל כך שגרם לי לרצות אותה, אם צדקתי ואם זה השתנה.
להסתכל על כל דבר חיובי וטוב בבת הזוג ולומר 'היא משתדלת ***', 'היא כל כך טובה שזה בא לה בטבעיות' או מה שמתאים לאותו רגע.
לזכור שבגלל הדברים האלו אני רוצה אותה.
יש גם דברים שהיא יכולה לעשות-לחשוב איך להפתיע במשהו שיעזור, שישמח, שיהיה נעים.ואז, אם זה מתאים, לנסות לגמול לה על זה או 'להתחרות' איתה (אפילו בלי שזה יהיה מודע, לא כ'מי יותר טוב ומשקיע' אלא כקנאה שמתורמת לפרויקט משותף ולא משנה לנו מי ינצח בו, כי כל אחד תורם את חלקו והקנאה היא רק זרז למוטיבציה,כמו תשלום סימלי שמטרתו להוסיף מוטיבציה).
שירבו בין שניכם אהבה ואחוה, שלום ורעות ושלא תסבלו מזה.לא אתם ולא אף אחד בעם ישראל.
מה לא בא בחשבון?אור ושמחה
האם אתה באמת רוצה לעזור לחיי הזוגיות שלך?
האם אתה באמת מוכן לשנות משהו?
האם לאשתך חשובים חיי הזוגיות שלכם?
אם ענית כן על התשובות למעלה - המשך לקרוא
אם ענית תשובה שלילית אולי צריך לחשוב על דרך חדשה.
המחשבות על מישהי אחרת הן טבעיות
הן באות מהחסר בזוגיות שלכם.
יעוץ זוגי זו דרך טובה להתחיל לשנות
גם אם אשתך לא רוצה - תנסה לבד
למנחים הזוגיים יש הדרכים לסייע לך להביא את אשתך ליעוץ
גם אם בסוף התהליך תבחרו ביחד כזוג להיפרד
וללכת כל אחד לדרכו,
לא כדאי קודם למצות את האפשרות?
אני מנחת זוגות - אחד הזוגות שהגיעו אלי
היו רגע לפני מדרגות הרבנות, הבעל הגיע רק בגלל האפשרות שאולי יתגרשו
הוא אמר כמו אשתך - כי אפשר לפתור את הדברים לבד
למה לערב גורם שלישי?
לאחר מספר מפגשים קטן - אמר שלא האמין עד כמה אדם שלישי יכול לעזור.
מיותר לציין כי הזוג היום חי ביחד ובשמחה בזוגיות טובה.
מאחלת לך המון בהצלחה
יש עצה טובה שאולי יכולה לעזורar_v
קודם כל זה שאתם מדברים על זה ומודעים שיש בעיה ושני בני הזוג חפצים בפתרון זה מצוין
אהבה לא נעלמת היא בעיקר דועכת ולפעמים יש סיבות שגורמות לכך
ולכן יש עצה ששמעתי בשם אחד מגדולי ישראל - תחזרו לשנה הראשונה!!!
בשנה הראשונה ידעתם שעיקר עיסוקכם זה הבנייה של הבית הלהכיר אחד את השני זה הלהשקיע אחד בשני בכל התחומים במישור הנפשי במישור הגופני
אחכ החיים סוחבים אותנו לכך שאנחנו לא מספיקים לעשות את הכל.
אז קחו את עצמכם בידיים ותחליטו שאתם מתחחילים את הנשה מחדש - תקחו את כל העצות שנותנים לזוג צעיר שהרגע מתחתן ויש אינסוף כאלו וספרים והדרכות וכו'
ופשוט תתחילו מחדש!!!
וחוצמיזה בחיים תמיד צריך להקפיד על התחדשות! - הפתעות אחד לשני מכתבים אחד לשני!
ושמירה של תקשורת ברמה גבוהה כל הזמן
א- במישור השוטף - כל יום להקפיד על שיחה עם כוס קפה בלי שום הפרעות ופשוט להקשיב אחד לשני לא רק לדבר על הילדים אם יש.
ב- לצאת מהשגרה פעם בשבועיים בערך לפחות -למסעדה לשבור שגרה לשעשות משהו ביחד ולדבר על הדבריםן וכמה התקדמנו
ג- יציאה לחלוטין מהשגרה חופש זוגי שני לילות במקרה הטוב - כן כן בלי הילדים ופשוט להשקיע אחד בשני להכין הפתעות ותוכנית ואתם יכולים לחפש באינטרנט יש אינסםור רעיונות..
הרבה תפילה!
הרבה רצון!
ואני בהחלו מצטרף למה שאמרו פה קודם בעניים הדשא של השכן ובעניין הלא תתורו - המחשבות של עם השנייה יהיה טוב יותר זה פשוט הימר הרע שתופס אותנו ברחוב ואומר לנו בואו תראו מה יש לנו ביד - כולם רצים אחריו אחרי כמה דקות של ריצה הוא פותח את היד ואומר עבדתי עליכם
אחרי כמה דקות הוא עוד פעם עושה לנו את זה ואנחנו שוב פעם רצים אחריו כמו טמבלים
הוא מוכר לנו אשליות במחיר של פנטזיות..
אבל מאוד יכול להיות שיש סיבה שמשמעותית בכך שהמחשבות עולות וכדאי מאוד לפני שמתץחחילים תוכנית הבראה כמו שהצעתי לעלות על השורש ולהבין שדרך התיקון מתחילה משם
[ובזה אולי באמת ייעוץ זוגי יכול להיות טוב זה תלוי כמה מודעות יש לכם ואם אתם יודעים מה הבעיה]
בהצלחה
אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו בו
מומלץ להגיד את הפסוקים של אותיות תהילים קיטאורין
של שלום בית. ותפילות בכלל..
כמה מחשבות לכמוני כמוך-אודליה מימון
שלום לך, סליחה שאני "נדחפת", מישהי שלחה לי קישור וביקשה שאתייחס לשאלה, אז אני מתייחסת.
קודם כל, כמו שהרבה כאן כתוב לך, תמיד יש סיכוי לתיקון, לא סתם לתיקון חיצוני, אלא ליצירת שינוי של ממש.
וזו באמת איננה סיסמא. אני יכולה לספר לך על מקרים רבים "אבודים" לכאורה, שבני הזוג כבר החליטו שזה הסוף...
וב"ה חזרו לחיות חיים נפלאים, אוהבים ומאושרים באמת.
השאלה היא, מה הדרך הנכונה להגיע למקום הנכסף הזה...
כתבת כי אשתך רוצה שתעבדו על כך לבד, בניכם.
אני מסכימה עם אשתך בכך שהכוח החזק ביותר נמצא בידיים שלכם.
ברגע שאתם תחליטו החלטה אמיצה, רצינית ומכל הלב- שמשקיעים בחיזוק,
בשינוי ובבניית הדרך הנכונה והטובה עבורכם- בעז"ה ייפתחו בפניכם דלתות רבות.
אבל. ואני מוכרחה לכתוב את האבל... לא פעם כאשר מגיעים למצב רגשי מורכב,
כששתי הצדדים פגועים, מרוחקים, בודדים וכואבים- לעתים קשה מאוד ליצור את השינוי לבד.
וזה מהסיבה הפשוטה, כי בשביל ליצור שינוי, מוכרחים ללמוד לתת מקום לשני הצדדים.
להקשיב בלי מיד להגיב. להבין בלי מיד "לתקוף". להצליח להיכנס "לנעלים" של הצד השני, ועוד.
ולכן כאשר הסערה רגשית גדולה- צריך המון כוחות נפש, מסירות אמונה בכדי להצליח לתת מקום אמיתי,
להבין ולהכיל זה את זה- לבד.
כלים לשינוי, כך אני מרגישה זה פחות הבעיה. יש היום ב"ה המון מאמרים וחומר שיכולים לתת לכם כלים פשוטים ליישום (וגם כתבו לך פה טיפים מעשיים שונים). הקושי הגדול כאן, כפי שאני מרגישה מדבריך, זה הקושי הרגשי.
ושוב, הלוואי ובעז"ה תצליחו להתמודד עם זה לבד. אבל... אם חלילה לא- לעניות דעתי, אל תוותר.
יש סיכוי אמיתי לאושר ולאהבה שלכם. ישנם דרכים להשיב את האור והשמחה לתוך ביתכם. ולעיתים דווקא הגורם השלישי, החיצוני- יכול לסייע בכך, ואף לפעמים הרבה יותר בפשטות, מאשר כאשר עושים זאת לבד.
ועוד דבר לסיום. כל עוד יש לך בראש את המחשבה: "שאולי יש מישהי אחרת...", זה עלול לחסום את הסיכוי לשינוי.
'הרי בשביל מה להשקיע, אם יכולה להיות מישהי אחרת?...'.
הנטייה לחפש את האושר שבחוץ, דווקא בזמנים שקשה וכואב, היא טבעית אמנם, אך היא מרחיקה ומקשה עליך ועליכם את כוחות הנפש שיביאו בעז"ה לשינוי.
לפחות לתקופה הקרובה, בה אתם בוחרים להתמודד בכל הכוח בעז"ה, הנך מוכרח לחזק את האמונה- שהיא הזיווג שלך.
מה' אישה לאיש. לא מחכה לך אף אחת טובה יותר. זו האישה שלך. ואיתך בעז"ה מחכה לך האושר הגדול ביותר.
מאחלת לך את כל הטוב- האושר, האהבה והקרבה.
אודליה.
לחשוב שגם בחורה אחרת שנראה מבחוץקשלש
זוהרת יותר בסופו של דבר נגועה באותם עניינם
זה תסמונת הדשא של השכן ירוק יותר
תנסה לחשוב כמה הייתה נראית לך זוהרת זוגתך לפני הנישואין
ומה קרה אחרי (ראית אתה בבוקר לא מאופרת\היא מבולגנת\ חולה\ עצלנית\ עיפה וכו')
המציאות עולה על כל דימיון
דליפה מסוכנתיאיר קליין
מחשבות על מישהי אחרת זה יצר הרע מובהק
זה יוצר "דליפה" בנישואים, מסיט את תשומת הלב
דבר מסוכן עד קטלני...
"מה' אשה משכלת" הזיווג הוא משמים
אבל נישואים טובים מצריכים השקעה
ועבודה פנימית רבה, כל אחד על עצמו
הזולת הוא מעין מראה ו"מכשיר כושר רוחני"
שמראה לך היכן אתה צריך לעבוד ולחזק את עצמך
הנישואים הם בעצם זירה לעבודה עצמית
וכשהכל נעשה מתוך חיבור לבורא עולם
השכינה שורה
חוץ מעבודה צריך להוסיף תענוג
מה משמח אתכם, מה נעים
זהירות כאן בוניםאור שבעת הימיםאחרונה
בפגישות לפני החתונה הכל יכול להיראות מושלם
אחר כך מופיעה המציאות עם כל קשייה
זה נכון על כל בת זוג ובן זוג בעולם.
לכל אחד יש "סט" אחר של יתרונות וחסרונות
יכול להיות שלמישהי אחרת לא יהיה חיסרון שיש לזאת
אבל יהיה לה חיסרון אחר... ולא יהיו לה היתרונות שיש לזאת...
תודה לאל שזכית להינשא. יש רווקים ורווקות ששוגים במחשבות הללו עד אינסוף
ולא מצליחים בכלל להתחתן ולהקים בית
תמיד נדמה להם שההצעה הבאה תהיה יותר טובה, יותר מושלמת...
ויש כאלה שהסתובבו במחוזות החיפושים יותר מדי שנים
וגם כשהם כבר קופצים למים נדמה להם שעדיף היה לקפוץ עם מישהו אחר....
מפרסמת לזיכוי הרבים - ערב לזוגות מאותגרי פוריותאלירז
קיבלתי במייל..
בעז"ה מתכננים ערב לזוגות מאותגרי פוריות במוצש"ק פרשת ויקהל. הערב יעסוק בהתמודדות עם אתגר הפוריות, ובשאלה שמטרידה "למה דווקא אנחנו??? מה לא עשינו בסדר?"
השיעורים ימסרו ע"י הרב בנציון אלגזי, הרבנית עידית איצקוביץ והרב אבי תמיר.
המכנה המשותף שלהם הוא שכולם התמודדו בעצמם עם אתגר זה במשך שנים לא פשוטות של ציפייה, ומה שהם יגידו יהיה מתוך ניסיון אישי...
ההשתתפות בהרשמה מראש: advadoel@gmail.com
מצפים לראותכם בשמחה,
שירה ודורון.
השיעורים ימסרו ע"י הרב בנציון אלגזי, הרבנית עידית איצקוביץ והרב אבי תמיר.
המכנה המשותף שלהם הוא שכולם התמודדו בעצמם עם אתגר זה במשך שנים לא פשוטות של ציפייה, ומה שהם יגידו יהיה מתוך ניסיון אישי...
ההשתתפות בהרשמה מראש: advadoel@gmail.com
מצפים לראותכם בשמחה,
שירה ודורון.
מקפיצה..אלירז
מקפיצהמאמע צאדיקה
(שמעתי מחברה שהייתה במפגש הראשון שלהם- שהיה להם טוב ומשמעותי. )
מקפיצה..imosh30
מקפיץקשלש
חשוב לדעתי
קפיץ קפוץלשם שבו ואחלמהאחרונה
סקר לגברים בלבדרחלים
מי שמעוניין יענה
מה אתם עושים כשאתם רואים כותרת: "שאלה לנשים בלבד"
א. עוברים הלאה
ב. פותחים, אלא מה?
ג. פותחים רק כדי לראות את הנושא וזהו.
תלוי באיזה פורוםשמואלג
בפורום שבניהולי לרוב אני אפתח, אבדוק מלמעלה לראות שתקין.
בפורומים אחרים זה תלוי ברמת הריכוז שלי, הרבה פעמים אני אפתח מתוך הרגל של לפתוח...
ד. אני בת פתחתי כי הסתקרנתימינימאוס2
חחח
גם אני משיח עכשיו!
עובר הלאהאלעד
אלא אם השרשור נפתח כאן או בפורום הורות. ואז אני כמנהל צריך לראות אם הוא מתאים לפורום פתוח
אם השאלה,ד.
כדי לדעת אם כדאי לפתוח פה שאלות שאת מעוניינת שתהיינה לנשים בלבד - אז אל תסמכי על זה. חלק גדול ממשתתפי הפורום אינם כאלה שמגיבים, אלא קוראים בלבד ולא יגיבו לכן גם על שאלה זו. וגם מסתבר שלא כל מי שמעיין בשאלות מעין אלו שהתעניינת לגביהן, יענה פה, גם אם הוא משתתף בכללי.
ואם זה סתם ל"סקרנות" לגבי מי שכן יענה - זכותך, אם כי לא ברור לי מה הענין..
כמה סיבות:רחלים
א. כדי לדעת באחוזים כללים מאד את רמת הבטיחות.
ב. שאלה שמעסיקה אותי כשאני רואה שאלות מסוג זה ועכשיו מצאתי לנכון לשאול אותה.
לגבי שתיהן:ד.
מובן, אבל אי אפשר לדעת כלל - אכן גם לכאלו שכותבות כך (אלא אם כן הן רוצות להזהיר גברים מאי נוחות ולא איכפת להן שיקרא מי שלא שומע להן) -
ולכן לא כדאי לסמוך על כל "רמת בטיחות" בנושא. יש פורום שמיועד למה שאכן רוצים שיישאר ב"עזרת נשים" בלבד.
קורא את השאלה ומעביר לאשתיהדרכה
קראתי גם.. טוב לא יפה מצידנו הנשיםאמא ל2 קטנטנים
הרי אנחנו מצפות שהם לא יקראו את השאלות שלנו...
אני מצפה שכן, בגלל זה לא פותחת לנשים בלבדמינימאוס2
רק בפורום הסגור
ובגלל זה פתחתי עכשיו כדי להבהיר שאי אפשר לסמוך על כותרות
אבל כמובן שזה לא הוכחה כי אני בת ואולי בנים מתנהגים אחרת
פותח כמובן כמוני כמוך
ברור שב'קשלשאחרונה
כמו כולם
שלום לכולם התייעצות על חיי הלכה בביתרננה777
אני ובעלי מאוד אוהבים וטוב לנו.
אבל גם מאוד שונים.
שנינו למדנו במוסדות חינוך טובים ומעולים ואנחנו נחשבים לדוסים.
הבעיה היא שאותו לא כ"כ מעניין הלכה, אלא הרבה יותר רוח.
לדוגמא - איזה הכשרים להכניס לבית - מבחינתו הכל כשר ואני מבררת כל דבר על רמתו.
הלכות נידה - הוא באמת לא כ"כ יודע ואין לי עם מי להתייעץ בבית. - הוא לוקח את השאלה לרב אבל לא יודע לענות לי לשאלות פשוטות.
אני פונה בעקבות כתבה שראיתי עכשיו על ירק עלים - להחמיר כמוהם?
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/270812
איני יודעת
והוא בטח שלא יודע
מה לעשות?
ושלא תבינו לא נכון אין לנו בעיה, ואין לו בעיה שאני מחמירה, אנחנו אוהבים ושמחים
פשוט זה לא התחום שלו! וזה קשה לי
רק לוודא מה בדיוק מפריע לךמינימאוס2
זה שאת לא יכולה לשאול אותו על זה כי הוא לא יודע?!
או משהו אחר _____
נראה לי שאישה צריכה לנהוג כפי בעלה. לא??אין כמו אמא
ולא להחמיר עליו נגיד מבחינת הכשרים.
מה שבינך לבין הקב"ה בעיה שלך. תפקידי על תפילות בכונה וכו'.
אבל לגבי הכשרים ועוד דברים של הבית, נראה לי שזה לא לעניין להתערב בדעה של בעלך, במיוחד שיש ילדים והם רואים שאמא אומרת לאבא להקפיד יותר וכו'...
עד שאישה מתחתנת היא נוהגת כמו אביה. ואחרי החתונה כמו בעלה... כמה שזה קשה אפילו לפעמים, כי את מרגישה בירידה רוחנית.
עשה לך רב!אמא ל2 קטנטנים
זה ממש תלוי בבעל (ובאישה)אלמונית 0
פה היא כותבת שזה לא מפריע לו.
בעיקרון, אני מכירה מקרוב בתים כאלה ואם האשה מחמירה על עצמה (ומביאה לבית הכשרים מסויימים),
ולא אומרת לבעל להקפיד יותר (או לילדים) זה בסדר גמור.- והתרשמתי שזה הסיפור פה
הרבה פעמים הבית משתנה מעצמו.
לגבי שאלות כשרות- בשביל זה יש אתר כושרות, ואתרים כאלה. היום קל יותר למצוא שאלות גם אם לא מבינים בתחום (את גם יכולה להביא לבעל לקרוא דברים מסויימים אם זה לא בא מביקורת ורצון שהוא ישתנה)
כדאי שיהיה לך רב שאיתו תוכלו להתייעץ, ותנהגו לפי הפסיקה.
(וזה שצריך לנהוג לפי הבעל מדובר על מנהגים, ולא על הלכה וכשרות)
הרבה ביינישים גמוריםמופים
לא יודעים כלום בהלכה.
הוא לא יודע או שלא אכפת לו?
יש הבדל עצום בין "חומרות" שההלכה הפשוטה היא שמותר ורק ראוי להדר
לבין דברים שההלכה הפשוטה היא שאסור, ומי שרוצה להקל מוצאים לו על מה לסמוך.
וזאת שאלה של "רוח", האם הוא רוצה להיות מאלה שסומכים על קולות או לא.
זה לא מענין אותו?
שתדעי שברבנות במפורש סומכים על קולות. הגישה ההלכתית של הרבנים היא שבהכשר רבנות העיקר שלפחות יהיה כשר ולא יכשלו אנשים במאכלות אסורות ממש. רק רבנויות שיש שם רמה של מהדרין מקפידים לא לסמוך על קולות.
וירקות עלים בפיקוח זה לא חומרא.
מי שרוצה לבדוק שעות את הירקות - אין מי שיאסור עליה. כל הסבתות שלנו היו עושות כך, ואף אחד לא אמר שזה אסור.
אבל זה עבודה קשה ומלחיצה, ואין לאנשים כח לעשות את זה, אז קונים משהו נקי וגמרנו.
הבעיה מתחילה כשמישהו בודק חפיף ואומר "יאללה, לא צריך להגזים", ואז הוא ממש עובר איסורים דאורייתא.
תודה לכולם,רננה777
כשאני קוראת כאן וחושבת איפה הבעיה אני מסכימה עם זה שהוא בייניש כבד וזה לא התחום שלו.
קצת קשה לי, כי תמיד ציפיתי כשאתחתן אעשה מה שבעלי אומר, אבל הוא לא אומר...
אני מנויה בכושרות, אבל אני לא בקיאה בכל פרטי ההלכה, והייתי מאוד רוצה שהוא יוביל אותי בתחום. לקולא ולחומרא
זה שאני הולכת לחומרא לא הופך את זה לנכון.
ומה עם למצוא לך רב שאת יכולה להתייעץ איתולשם שבו ואחלמה
יש פוסקים שאפשר בטלפון פשוט לברר הכל.
צריכה מספרים?
לא הבנת את הנקודהרננה777
אני מחוברת להמון רבנים
אבל אני ציפתי שבעלי שלמד 10 שנים בישיבה יוביל את הנושא ולא יסמוך עלי!
לעיתים אני מתייעצת בכושרות ושואלים אותו כמו מי אתם פוסקים כדי לענות לי תשובה, ואין לי מושג מה לענות
טוב, בעלך בחר שאיפות רוחניותלשם שבו ואחלמה
קדושות וטהורות שאינם הלכה,
אין טעם לאכול סרטים בנושא,
אני מבין את האכזבה
אולי תדברי איתו על הצדדים שהוא חזק בהם
בטח תיראי איך העיניים שלו בורקות
והוא יאריך לדבר איתך ויראה לך את בקיאותו בנושא
ואת תהני מההרגשה שיש לך תלמיד חכם בבית
אם יהיה לך רב אחד שזמין לך לשאול הכל
יהיה לך קל להתמודד עם הקשיים הטכניים
אין טעם לאכול סרטים בנושא,
אני מבין את האכזבה
אולי תדברי איתו על הצדדים שהוא חזק בהם
בטח תיראי איך העיניים שלו בורקות
והוא יאריך לדבר איתך ויראה לך את בקיאותו בנושא
ואת תהני מההרגשה שיש לך תלמיד חכם בבית
אם יהיה לך רב אחד שזמין לך לשאול הכל
יהיה לך קל להתמודד עם הקשיים הטכניים
וואו אמרת דבר יפה בע"ה אקבל על עצמי!!!!טריהחדשה
האמת היא,ד.
שה"רוח" לגמרי מתבטאת בהלכה.
הייתי מציע אולי שתמשיכו בינתיים כך - הרי גם בעיניו ההלכה חשובה עקרונית, אלא שחוסר העיסוק ואולי גם התפיסה של הקריטיות שלה ל"רוח", גורם שפחות יעסוק בזה באופן מעשי.
אז בינתיים, הוא ימשיך להיות הרב לענייני ה"רוח" ואת תמשיכי להיות ה"רבנית" לענייני לעורר בנחת שאלות הלכתיות, ולהפנות לרב (עשה לך רב. חשוב שיש מישהו מוסמך ממש, לשאול הלכות). לפעמים תשאלי בעצמך, לפעמים "תשלחי אותו", כמו למכולת...
ובמקביל, כדאי שתציעי אולי שתלמדו ביחד שני דברים: אחד - ספר בענייני "רוח", והשני - ספר הלכות. קביעות מתונה.
ומידי פעם גם תדברו על הקשר בין הדברים. איך הרוחניות מופיעה בפרטי-המעשה, ואיך המעשה מתעצם מתפיסת משמעותו.
עם הזמן - כל אחד יהיה גם עם "סמיכה" לתחום של השני.
ויופי שיש בניכם אהבה ואחוה ושלום ורעות. זה גם "רוח" וגם "הלכה"..
^^^^ על המשפט האחרוןלשם שבו ואחלמה
לא חשבתי על זה שהאהבה ב בבית היא עניין שיש בו גם עניין משמעותי בהלכה וגם ברוח
עניינית לגבי העלים הירוקיםבת 30
גם אנחנו התלבטנו (אמנם ביחד, ובכל זאת..)- התיעצנו עם רב שאותו אנחנו שואלים כמעט הכל והוא אמר לנו איך לנהוג.
בכל מקרה- א. הוא אמר שכושרות מחמירים.
ב. האם את הדמיננטית במטבח? אם כן- מה זה כ"כ משנה- אם זה חשוב לך, לכל היותר תקנו מחברה "בעייתית", ותשרי שלוש פעמים וכו'- לפי מה שהם אומרים
ג. אולי אפשר לקבל את העובדה שלא הוא מוביל את הענין ההלכתי בבית, אלא את זו ששואלת ומבררת. ואם זה מקובל עליו- אז נהדר.
תודה לכולםרננה777
עצות מועילות וטובת
אני באמת צריכה לקבל אותו כמו שהוא,
השיחות שלו בשולחן שבת מרימות אותי לגבהים אחרים לגמרי.
לגבי הירק עלים,אשמח להסבר למה הם מחמירים (מבת 30)
תודה לכולם!!
אשריכם.ד.
ממש יופי.
לגבי ירקות עלים - חושבני שכדאי לקנות אכן מהחברות המומלצות (חסלט וכו'). יש כאלה שממש קשה לנקות מהם את החרקים בלי זה; וגם מבחינת ריסוסים בריא יותר כנראה. וגם קשה לאדם סתם להבחין בין החברות - כי בגלל הריווח הכלכלי יש כל מיני שמתהדרים ב"ללא חרקים" - וכבר פירסם בזמנו הרב שמואל אליהו שליט"א, שבדק וחלקם בעייתיים.
וזה לאו דווקא "כושרות" - גם למחלקת הכשרות של הרבנות הראשית יש רשימת סדרי עדיפוית בענין הזה. שווה ללכת לפי זה.
איפה יש למחלקת הכשרות של הרבנות פרסום בנושא הירק?רננה777
הבנתי שכבר שנים הם לא בדקו
יתכן.ד.
זכרתי מפעם שהם פרסמו.
לא עקבתי אם המשיכו.
תסלח לי שאני חולקת עליךaima
אני מניחה שלא בדקת ירקות עלים בשנים האחרונות.
אבל "חסלט" ודומיו זה משהו שנועד להקל על עקרת הבית ולא קשור בכלל לכשרות, אלא אם כן אוכלים במקום כמו אולם שמחות ומסעדה וכד' שאז די ברור שהעובד מטבח לא עבר עלה עלה מול האור.
אני לא משתמשת כמעט במוצרים ללא חרקים. לפעמים הם נגועים קצת ובד"כ כמה שתחפש לא תמצא שום חרקים אולי כמה זבובונים שיורדים בשטיפה.
העלים הקטנים של שמיר פטרוזיליה וכד' זה הרבה יותר עבודה כמובן.
א. מותר לחלוק.. למה לא?...ד.
ב. באמת נכון, שבמוצרים מסויימים זה פשוט יותר עבודה לנקות מחרקים כשאינם מחממות כאלה.
ג. יש דברים שיותר בעייתי. למשל, חסה, שיש בה לעיתים, לפי הפירסום, חרקים שנמצאים בקלחים (גם בתוך החלק ה"לבן"). גם חרקים קטנים מאד שקשה לראות.
וזה בדיוק מה ששייך לכשרות.. לא אמרתי שהכל לא ניתן לנקות לבד. הרי היו אוכלי ירקות עלים גם לפני המצאת ה"ללא חרקים".. אבל בהיות שלא תמיד מודעים למה שעלול להיות שם ואיך לבדוק, אז אכן יש כאלה שכמו שכתבתי "ממש קשה לבדוק" בלי זה.
כמובן, מי שיודע ממה צריך לבדוק כל סוג, ומעונין להתאמץ לבדו/ה - אין מניעה..
לגבי מה ש"בדקתי בשנים האחרונות" - אכן בד"כ אני מקל לעצמי ע"י קניית "ללא חרקים" ושטיפתו לפי ההנחיות, אבל כבר קרה לקראת רה"ש שלא היה, וחזרנו לבדוק ולשטוף עלה-עלה, כמו פעם...
ומה עם זבוב המנהרות או אקריות אדומות?רננה777
הם לא יורדים בשטיפה וצריך ללמוד להכיר אותם
לזה התכוונתי (בחסה).ד.
וככלל, גם בהלכה (בפרט בעניינים שנוגעים להכרת המציאות המדוברת), יש "מומחים" לעניינים שונים.
ממה שראיתי בפרסומים של כושרות, אני חושב שהם פשוט מאד מקצועיים בנושאי הכשרות, כולל הכרת השטח.
ולכן, אני בענ"ד, בד"כ שם לב לדבריהם.
תדעי לך שלאכול ירק שלא בכשרותמשיח עכשיו!
זה יותר גרוע מלאכול בשר חזיר. וסליחה על הבוטות. התורה אסרה עלינו יותר הרבה פעמים לאכול חרקים, מאשר לאכול חיות טמאות.
יש בירק שלא גודל בשיטת גוש קטיף, חרקים שאי אפשר לראות בעין. גם שטיפה במים וסבון לא תעזור להוציא אותם.
בירק של גוש קטיף, יש חרקים, אבל בכמות הרבה הרבה הרבה יותר קטנה, ששטיפה במים וסבון לכמה דקות תוציא אותם.
שווה להשקיע בעוד כמה שקלים, ולאכול כשר...
קצת הגזמתלשם שבו ואחלמה
יש אמנם ירקות שלא ניתן לנקות (כרובית למשל) אבל יש כאלה שכן ניתן לנקות,
וגם שלא ניתן לנקות אני לא בטוח שזה נגוע בוודאות גמורה א. מההגיון, זה הרי מרוסס. ב. כי הרבנות לא נותנת הכשרים למה שהוא ודאי אסור
וגם שלא ניתן לנקות אני לא בטוח שזה נגוע בוודאות גמורה א. מההגיון, זה הרי מרוסס. ב. כי הרבנות לא נותנת הכשרים למה שהוא ודאי אסור
יש רוב נגיעות בחסה למשלמופים
כך שלוקים על זה, כמו שלוקים על כל רוב איסור.
והרבנות נותנת הכשר כי היא סומכת על הצרכן שיבדוק בבית
מי שלא בודק כמו שצריך אוכל איסור שיותר גרוע מחזיר. במפורש.
אם אתה יודע לבדוק, ובודק כמו שצריך, אין בעיה. אבל תלמד קודם איך בודקים.
(יש בעיה בזמנינו, שאי אפשר לשאול את הזקנים איך הם בדקו, כי בזמנינו התולעים השתכללו, והבדיקות נהיות יותר מסובכות)
כמה לוקים על אכילת ריסוסים בחסה ללא תולעים?איש השקים
חסה היא ממש צרהלשם שבו ואחלמה
או מרוססת ויקרה או מתולעת
לא לוקים על ריסוסמופים
אין איסור על דבר שלא ראוי לכלב.
ואני מדבר בשיא הרצינות, ואין טעם סתם לעשות צחוק.
הרבה הרבה הרבה יותר חמור לאכול תולעת מלאכול קצת ריסוס.
יש סכנה בריסוס רק בצורה מצטברת, לא באופן חד פעמי, ועל כל תולעת יש איסור נפרד, שהוא חמש לאוים
מלבד מה שבכתבה ההיא טוענים שיש פחות ריסוס בירקות ללא תולעים, כי יש עליהם פיקוח שיוציאו את הריסוס.
הגזמתי זה נכוןמשיח עכשיו!
אבל באמת באמת לא מבינה מה הבעיה לשלם כמה שקלים יותר לכשרות מהודרת?
מכושרותמשיח עכשיו!
ה. אדם שלא יודע כיצד לבדוק, צריך ללמוד כיצד נראים חרקים ומהי הבדיקה הנכונה.
ו. המכיר מהם חרקים ויודע כיצד לבדוק את העלים הירוקים, יכול לבדוק בעצמו. בדיקה זו דורשת ראיה תקינה ומתינות רבה. לדעת הגר"מ אליהו זצ"ל כאשר יש ירק שגודל בשיטה מיוחדת ללא חרקים חייב אדם לקנות ירק זה ולא לקנות ירק רגיל לבדיקה עצמית (ספר הלכות חגים עמ' 49 סעיף כ).
ט. סיכום: בימינו הרבה אנשים לא יודעים ולא מסוגלים לבדוק חרקים ואין להם את הזמן הדרוש להשקיע בבדיקות (ישנם מינים מסויימים שבתקופות מסויימות לא ניתן לנקות כלל). לכן יש לקנות ירק ללא חרקים המפוקח על ידי כשרויות טובות ומהודרות. כמובן, יש לקנות רק מחברות שמקפידות שלא יהיו שאריות חומרי הדברה בירק.
מתוך
מי שהקב"ה חנן אותו בזוג עיניים. יכול להחזיק אפילוaima
חסה מול מקור אור ולראות אם יש חרקים
באמת בנערותי,ד.
הייתי עומד כך שעות בערב פסח לנקות חסה... גן חיות שלם לפעמים..
[הבעיה, שראיתי בפרסומים בנושא, שיש גם בתוך החלק הלבן האמצעי של העלה, מבפנים, "זבוב המנהרות". משהו שלא ירד בשטיפה, כי הוא מבפנים. אז זו לכאורה בעיה]
לא יודעת מה נחשב להחמרה..בת 30
כך אמר לנו הרב שאותו אנו שואלים. וזה רב מגדולי התורה היום, לגמרי.
אז אם הרב אמר לכם -ד.
בוודאי תסמכו עליו.
אולי תבררו למה התכוין.
אני רק כתבתי מה שקראתי..
בוודאי שאנחנו סומכים עליו.בת 30
זה לא יורד בשטיפה אבל רואים את זה כשמחזיקים מולaimaאחרונה
האור. ואפשר לקרוע את החלק הזה.
איך גורמים לבעל לכבד אותי בכל מצב?ניק קיים
אני משתמשת בניק "החסוי" שלי בכוונה.
אז ככה בשנה הראשונה לנישואין, בעלי היה מתוק, היתי אז עובדת, תמיד דאג לי, כיבד אותי, דיבר יפה הכל הכל, היה קם באמצע הלילה להביא מים ,סנדוייץ'- כשהייתי בהריון.
בתקופה האחרונה, אולי שנה כבר( בערך מאז שהנולד הקטן שיהיה בריא) היחס של בעלי השתנה, לפעמים הוא לא מדבר אליי יפה, בחוסר סבלנות, מרגישה את החוסר אכפתיות שלו. זה יכול לקרות כי ביקשתי משהו חשוב שיעשה כמה פעמים אז הוא מגיב בצורה לא מכבדת, אבל זה יכול להיות גם שאני הכי טובה ומתחשבת בעולם!!
אני חוויתי מהוריי זוגיות של כעסים ריבים ודברים כאלה, ולכן אני מטבעי מוותרת ,ואני מרגישה שאני טובה מידיי אליו..
לפעמים אני אומרת לעצמי אולי אני צריכה קצת לשנות גישה, כי כך הוא ממשיך בהתנהגות הזו, אחרי יום הוא חמוד ונחמד עוזר ומתחשב, אבל הרושם והטעם המר נשארים אצלי.
חייבת לציין שאני בשמירת הריון וגם לי התמודדיות לא פשוטות. כמעט ואנחנו לא יוצאים לבלות יחד רק שנינו וזה גם מבאס. ( אין רכב כרגע, ואסור לי ללכת ברגל, ומוניות זה מסורבל כי צריך לשים את הקטנצ'יק נגיד אצל ההורים ואז ליסוע למסעדה) .
הוא עובד עד שש בערך .
השאלה שלי אם כדאי להתחיל לשים גבולות ולהפסיק להיות טובה מידיי אולי זה יעורר אותו??
כשמדברים על זה ברגעים טובים אז הוא אומר שהוא כבר לא אותו אחד עם סבלנות ושהוא נשחק. ולי זה כואב גם לי אין סבלנות לפעמים אבל אני מתאפקת , ואם מעדתי אז מתנצלת ומתקנת..
אפשר עידוד, נאבדת לי האהבה אליו ברגעים כאלה.
אז ככה בשנה הראשונה לנישואין, בעלי היה מתוק, היתי אז עובדת, תמיד דאג לי, כיבד אותי, דיבר יפה הכל הכל, היה קם באמצע הלילה להביא מים ,סנדוייץ'- כשהייתי בהריון.
בתקופה האחרונה, אולי שנה כבר( בערך מאז שהנולד הקטן שיהיה בריא) היחס של בעלי השתנה, לפעמים הוא לא מדבר אליי יפה, בחוסר סבלנות, מרגישה את החוסר אכפתיות שלו. זה יכול לקרות כי ביקשתי משהו חשוב שיעשה כמה פעמים אז הוא מגיב בצורה לא מכבדת, אבל זה יכול להיות גם שאני הכי טובה ומתחשבת בעולם!!
אני חוויתי מהוריי זוגיות של כעסים ריבים ודברים כאלה, ולכן אני מטבעי מוותרת ,ואני מרגישה שאני טובה מידיי אליו..
לפעמים אני אומרת לעצמי אולי אני צריכה קצת לשנות גישה, כי כך הוא ממשיך בהתנהגות הזו, אחרי יום הוא חמוד ונחמד עוזר ומתחשב, אבל הרושם והטעם המר נשארים אצלי.
חייבת לציין שאני בשמירת הריון וגם לי התמודדיות לא פשוטות. כמעט ואנחנו לא יוצאים לבלות יחד רק שנינו וזה גם מבאס. ( אין רכב כרגע, ואסור לי ללכת ברגל, ומוניות זה מסורבל כי צריך לשים את הקטנצ'יק נגיד אצל ההורים ואז ליסוע למסעדה) .
הוא עובד עד שש בערך .
השאלה שלי אם כדאי להתחיל לשים גבולות ולהפסיק להיות טובה מידיי אולי זה יעורר אותו??
כשמדברים על זה ברגעים טובים אז הוא אומר שהוא כבר לא אותו אחד עם סבלנות ושהוא נשחק. ולי זה כואב גם לי אין סבלנות לפעמים אבל אני מתאפקת , ואם מעדתי אז מתנצלת ומתקנת..
אפשר עידוד, נאבדת לי האהבה אליו ברגעים כאלה.
מצערד.
שאת מרגישה כך.
אבל לענ"ד הפיתרון אינו "להפסיק להיות טובה מידי"..
מה גם שאת עצמך אומרת שזה לא קבוע. "אחרי יום הוא נחמד".. לכל אחד יכולים להיות לפעמים לפעמים זמנים שהוא קצת פחות סבלן. אח"כ הרי "הוא נחמד ועוזר ומתחשב"..
מה שכן, כדאי אכן לדבר - בזמן נינוח - לומר שהיית שמחה אם היית מרגישה יותר איכפתיות, יותר השתדלות לכבד. ואת יכולה לומר, תראה - אני מטבעי מעדיפה "לוותר" כי אני ראיתי איך זה כשיחסים לא נעימים; אבל עדיף שאני אתייחס כך לא מ"ויתור" אלא ממוטיוציה שבאה גם מהיחס שלך. זה יותר אמיתי וגם אתה תרגיש עם זה יותר טוב (זה עדיף מאשר "לשנות יחס". ועם זה - יש בכך הסבר על המוטיוציה הטובה יותר, שבאה מתוך הדדיות).
וכמובן, אל תשכחי להזכיר את הזמנים המצויים שהכל בסדר, ואת שמחה בכך, ובכל זאת - אם אפשר להשתדל יותר.
אם יגיד שוב על הסבלנות שלו - תשאלי אותו: מה אתה מציע? איזה פיתרון? ואם יאמר שהוא לא יודע - תגידי שכדאי שיתאמץ בכל זאת למצוא פיתרון, שהרי כל כיוון יכול להתחזק עם הזמן; אז עדיף שיתן רעיון איך משפרים, ותתרגלו לזה..
כלומר: תעבירי לו את הענין. אם אומר שחסר לו קצת סבלנות - שיציע רעיונות איך לשפר.
ובאמת כדאי שאחת לכמה זמן תצאו ביחד, למרות הקושי עם המונית. לא נורא - שווה את הענין. ותשבו בנחת, תתעניינו אחד בשני, תתענייני במה שהוא עושה, וכו'. להכיר יותר בעומק ובקרבה. תבנו שותפות עמוקה יותר, גם ע"י שותפות בקשיים שגורמים לעיתים לקצת חוסר סבלנות..
כמו כן, תביאי בחשבון שהמצב הנוכחי יתכן גם קצת מקשה עלייך. תשתדלי לקחת דברים במתינות.
תצליחו.
להניח את האצבע על הנקודההורות משמעותית
אכן מקרה קלאסי של שחיקה בנישואין.
ראשית, להניח את האצבע על הנקודה,
בבסיס אתם אוהבים, מכבדים וחשובים אחד לשני,
טרדות החיים עייפה אתכם ואתם זקוקים לרענון.
לא חייבים לצאת כדי להתרענן,
אפשר להשקיע בערב אחד בבית ביחד,
להזמין ארוחה טובה,
לשבת ביחד לדבר
אפשר בהפתעה אפשר מתוכנן
אבל להקדיש לכך ערב.
תהיי יצירתית, חברה שתגיע לעזור לך לארגן את הסלון אחרת,
להדליק נרות, לעשות דברים קטנים בעלי אפקט גדול.
את יכולה לקנות לו מתנה שירגיש שהוא חשוב לך.
יתכן שהלידה גם גרמה לריחוק ביניכם,
גידול ילד קטן ועוד בשמירה בהכרח מהווה אתגר לשניכם.
מסכים לדברי דן שאין צורך להפסיק להיות נחמדה,
גם לו יש נקיפות מצפון ואין צורך לעורר אותו,
מאידך, חשוב לומר שאמירות לא מכבדות מפריעות לך
ואת מבקשת ממנו להימנע מהן.
תודה על התגובות ד.והורות משמעותיתניק קיים
מעודד קצת . אנחנו ננהל שיחה בקרוב מקווה עוד הערב( אם לא יהיה עייף). ואנסה לעשות דברים חוץ מהשיגרה לשנינו יחד..לפי תגובותכם נשמע שאני צריכה להשלים עם המצב, לנסות לשפר אבל לא לשבור את הכלים... טוב ננסה . וזה נכון מכיון שאני בשמירה המצב לא קל לשנינו על אחת כמה וכמה . פשוט לי יש יותר כח להתמודד עם הכל..
זה לאד.
"להשלים עם המצב"...
זו רק הצעה לנסות איך להשלים בהדרגה את המצב...
ובלי "לשבור כלים".
ובנוסף,משיח עכשיו!
יכול להיות שבעלך עייף יתר על המידה? האם הוא יושן 'כמו שצריך'? זה מאד מאד משפיע, מניסיון.
אולי יש עליו לחץ? אני מציעה לך לחייך אליו כמה שיותר ולנסות להקל עליו.
בנוגע ליציאות, גם א. ערב רומנטית לשניכם, או אפילו לשבת על קפה ועוגיות רק שניכם- יכולים להיות יציאה מרעננת מהשיגרה.
בהצלחה
מאמע צאדיקה
בעלך הוא גיבור- על
מתמודד עם אתגרים לא קטנים
הוא צריך הערכה על זה....
ולפעמים הוא צריך חופשה מזה, מותר לו שלפעמים יהיה נמס לו לעשות בלי סוף ולפנק בלי גבול- מותר גם לו להיות חסר סבלנות או עייף או משהוא
לדעתי-
תמצאי חברה או אחות או גיסה או מישהיא שתהיה איתך לעזור לך קצת להוריד מהבעל
ותמצאי זמן ודרך שבעלך יקבל קצת יחס מאשתו הנורמאלית- לתת לו ולא רק לקבל ממנו
אם את לא יכולה ללכת ברגל יותר מידי..אמא ל2 קטנטנים
לפי דעתי, אתם צריכים למצוא זמן רק לעצמכם,
לקחת בייביסטר, ולצאת למסעדה, אפילו שזה "מסורבל" כמו שכתבת.
תנסו למצוא שוב זמן לביחד שלכם לבד.
כמו שהכרתם.
מנסיון, כאמא, זה מאוד מאוד קשה להשאיר את התינוקות עם בייביסיטר
אבל שמעתי פעם משפט נכון: "זה שאת אמא, לא אומר שאת כבר לא אשה של בעלך"
והוא צריך אותך ומחכה לך, הרי הוא לא רגיל שיש עוד מישהו ש"לוקח ממך כוחות"
הוא הכיר אותך לבד, רק אותך ולכן, צריך לנסות "לתמרן" ולמצוא זמן רק לעצמכם. לבד.
מה שכתבת לנו תגידי לו!!! שקשה לך להיות סבלנית שאתאורel
ושאת מאוד רוצה לשמור על הקשר!! ולא לחשוב על פרידה ושכל פעם שהוא לא מתייחס אליך יפה את נעלבת מאוד ,ואני מאמין שהוא יבין. לפעמים עובר עליו משהו .
והוא לא נביא ,נשים בד"כ רומזות אבל גברים לא מבינים רמזים בד"כ כמו הנשים .עם גבר צריך לדבר .לפתוח את הפה ולדבר
והוא לא נביא ,נשים בד"כ רומזות אבל גברים לא מבינים רמזים בד"כ כמו הנשים .עם גבר צריך לדבר .לפתוח את הפה ולדבר
השאלה לא הייתה איך להחזיר את הרומנטיקה לנישואין,cha
אז זה נכון שיש שחיקה של חיי נישואין
וזה נכון שבמצב הזה, שיש קושי כמו של שמירה
שיש בטח הרבה שיעמום
וזה יוצר הרבה ציפיות מהבעל
ואישה מתלוננת כי כך היא רגילה לקבל אהדה
והבעל משתגע מזה, כי מבחינתו אם אישה מתלוננת סימן שהוא לא הציל אותה ולא דואג לה כפי שצריך...
ואל זה אפשר ללמוד בספרים על זוגיות, ויש רבים.
אבל אם הבנתי נכון,
יש אוירה של חוסר כבוד
ואולי אפילו זה מזכיר "אלימות מילולית"
זה אולי ניסוח מפחיד, אבל הגבול בינהם הוא דקיק
בכל אופן,
מנסיוני, בין אם זה חוסר כבוד
ובין אם זה אלימות מילולית
אף פעם לא מזיק להתיעץ עם איש מקצוע
כי הדברים הללו רגישים
ותלויים מאוד בפרשנות ובמשקעים,
שכל אחד מביא איתו מהעבר לחיי הנישואין.
יש ספר מצויין על אלימות מילולית, שיכול מאוד לעזור לשים את האצבע על הנקודה
ולעזור גם להתמודד
זה הספר של מרים אדהאן "משיפלות לחרות".
(יתכן שתצטרכי לפנות אליה ישירות כי הספר לא נמכר בכל מקום)
בכל אופן,
מהכרות שלי אישית של יותר ממקרה אחד
שהסיפור התחיל מחוסר כבוד
והגיע לאלימות (בכל הרמות)
לא לזלזל
לבדוק
לפעמים מספיק לשנות דברים קטנים
שהכל בהתחלה
ואפשר להציל את חיי הנישואין
ולהפוך אותם לחיים יפים ביחד.
בלי הכרת המקרה מקרוב ממש
אי אפשר לתת המלצות
כמו לשים גבולות במצב א, לשנות מצב ב
וגם מי שמכיר את המצב מקרוב לא יכול
אלא אם כן זה אדם מקצועי
שהתמקצע בנושא זה.
(אין לכם מושג כמה פסיכולוגים ויועצים למיניהם לא מבינים בתחום ועושים שטויות והורסים)
ולפעמים מה שצריך זה חיזוק הביטחון העצמי
והאמונה הפנימית באניץ
ע"י איש שהתמקצע בתחום...
וזה יכול לשנות את כל הריקוד של חיי הנישואין.
(אגב אין מצב של לעורר בן אדם אלה רק שינויים קטנים ועקביים, שאדם משתנה בעקבותיהם)
בכל אופן,
באופן אישי אני מבקשת,
תעשי את המאמץ ותבדקי אם איש מקצוע
איפה את נמצאת
ומה אפשר לעשות
ראיתי יותר מידי נישואין שמתפרקים ממש או שהבית הופך להיות גהינום
בגלל דברים כאלו...
והרבה מהם יכלו לעזור בהתחלה.
אני מאוד מקוה שהברורים יגלו בעל מדהים
שמרגיש קצת מוזנח (כשיש ילד, והאישה בשמירה)
והחיים לא קלים לו.
וגם אז איש מקצוע יוכל לעזור לנווט
ולשנות... (זו המלצה בכל מצב - תמיד יש מה לשפר מבחינה מקצועית גם שחיי הנישאוין מאוד יפים וגם זה מניסיון)
אני מקוה שאני לא מיאשת
אבל לדעתי יש הרבה תקוה
כשמשנים בהתחלה
בהצלחה
צריך לראות מדוע המצב השתנהבטוב
את מתארת שהוא יכול להיות מאד נחמד. ואת רוצה שתמיד יהיה ככה. באיזה מצב הוא תמיד נחמד?
את מתארת את השנה הראשונה- כנראה ששם הוא קיבל הרבה כח ממך וסיפוק, ואולי גם היה צריך לעזור פחות פיזית בבית, לא היו ילדים...
לדעתי המצב הנפשי שלו זה תוצאה מהמצב של הבית- אישה בשמירת היריון, תינוק ולחץ מפני הלידה הבאה...
לא פשוט לגבר בכלל כל היום לתפקד ולדאוג ולדעת שא"א לדרוש מאשתו דברים. (אולי גם בשמירה יש בעיה עם קיום יחסים- אם כן ,אז זה גם מוסיף מתח)
כמובן שאת מצידך צריכה את תמיכתו ב100% אבל יכול להיות שאין לו מהיכן להתמלא. והוא צריך תמיד לתת ולתפקד ולהיות נחמד ומתחשב...
כל אדם, ובמיוחד גבר, צריך זמן לעצמו.
וכל זוג צריך זמן לעצמו.
אז לדעתי לבוא אליו בדרישה "תכבד אותי בכל מצב" יוסיף לו עוד מטלה לרשימה העמוסה...
צריך לפנות זמן בשבילך לבד, בשבילו לבד, בשבילכם יחד, שכל אחד ימצא את עצמו, ואני מאמינה שההתנהגות שקיימת בו, שהייתה הרבה בעבר תתחזק. וכמובן, לחזק תמיד כשהוא מתנהג חנמד.
אם יש מצב שאומר מילים בוטות שהם לא לעניין, להראות לו שנפגעת...זה גם חשוב...
עיצהיסוד
בס"ד
שלום רב
מה שאת מתארת הוא שחיקה של המעטה החיצוני של הקשר (שזה מצויין), בעבר, הכל חדש, יש הרבה כח לתת, כמ ובעל תשובה צעיר. 3 שנים לאחרמ"כ, גם לבעל תשובה מתלהב קשה להניח תפילין בבוקר.
יש לי רק בשורה טובה לומר לך, הגעתם לשלב שבו מתחילה הבניה האמיתית של הקשר, נדרשת כעת השקעה לאתר את הנקודה הפנימית הקושרת ביניכם. זה יגיע אם תשתפו פעולה לאיתור הכשלים ותציעו פתרונות. בכוחכם לעשות.
הצעתי היא, קביעת פגישה זוגית, ללא הפרעות, שלכם, עדיף מחוץ לבית בגן או בבית קפה, מקום שניתן לשוחח, אחת לשבועיים לפחות. בפגישה זו, שניכם מחוייבים להעלות את הצד היפה שבבן הזוג, פרגון, לשבח את המעלות (עדיף כמה שיותר מהנופך הנפשי).
לאחר מכן, לאכול משהו קטן יחד (בכיף...), ואז לנהל שיחה שעניינה מהות ואיכות הקשר. את חייבת להעלות בצורה מכבדת אבל גם ברורה לגמרי את הקושי ויותר מכך, אמרי מה לדעתך הסיבות לקשיים בקשי גם ממנו לפעול כך, תגלי שיש לו עניינים ששמר בבטן שלו.
אתם חייבים לצאת מכל פגישה כזו עם מסקנות לשבועיים הבאים, ושעורי בית, מעתה, כל אירוע שהתגובה האוטומטית שלו היתה כעסים או אוירה שלילית, תקבל תגובה שונה שתחליטו עליה. תגובה
אני מתנגד לכך שתנסי לרצות אותו או שתעשי לו טוב וכו' וכו'. כי מהות הקשר היא לא שכל אחד עושה טוב לשני, אלא מהות קשר אמיתי היא שותפות ומחוייבות למטרות שלכם. בירור של המעקשים והצעת פתרונות על בסיס קבוע (כמו שבת, פעם בשבוע, כך פגישה זוגית חייבת להתקיים על בסיס קבוע ומחייב)
אין לי ספק שאם כעת תפעלו כך, זה עניין של זמן קצר עד שתראו ברכה ואור חדש מהקשר.
לכל מי שהגיב, הייתם מגיבים כך לן אספר לכםניק קיים
פרט נוסף שמאוד מאוד מפריע לי?
ככה כל שישי שבת ( שישי בעלי לא עובד) לבעלי כבר אין חשק לשבת אז הוא פשוט ישן ברוב היום , שישי ושבת . אני איכשהו מעירה אותו לאכול מידי פעם כדי שעל הדרך יעזור לי קצת. בנוסף ביומיים האלה הוא עצבני וכועב סתם כך , הוא לא רב איתי ישירות אבל נגיד יכול להפיל חפץ קטן מהיד שלו על הריצפה כדי להוציא את העצבים שלו. הוא כמעט לא מדבר איתי. וקצת קשה לי שעד שמחכים לשבת המצב הוא כזה שנמאס לו מהשבת, וזה עול בשבילו... מה אתם אומרים יש עיצה?
זה בחודש האחרון ככה.דיברתי עם הרב שלו לגבי זה לפני שבוע, גם בעלי התקשר אליו אמר לו שאין לו חשק לשבתות , הרב עודד אותו ואמר לו שזה תקופה אבל זה כואב . השבת לא היה שיפור לטובה.
בקיצור אני עצובה מזה כי אני כל כך אוהבת שבתות ומשפחתיות והוא לא.
תודה לקוראים ולמגיבים. שבוע טוב.
ככה כל שישי שבת ( שישי בעלי לא עובד) לבעלי כבר אין חשק לשבת אז הוא פשוט ישן ברוב היום , שישי ושבת . אני איכשהו מעירה אותו לאכול מידי פעם כדי שעל הדרך יעזור לי קצת. בנוסף ביומיים האלה הוא עצבני וכועב סתם כך , הוא לא רב איתי ישירות אבל נגיד יכול להפיל חפץ קטן מהיד שלו על הריצפה כדי להוציא את העצבים שלו. הוא כמעט לא מדבר איתי. וקצת קשה לי שעד שמחכים לשבת המצב הוא כזה שנמאס לו מהשבת, וזה עול בשבילו... מה אתם אומרים יש עיצה?
זה בחודש האחרון ככה.דיברתי עם הרב שלו לגבי זה לפני שבוע, גם בעלי התקשר אליו אמר לו שאין לו חשק לשבתות , הרב עודד אותו ואמר לו שזה תקופה אבל זה כואב . השבת לא היה שיפור לטובה.
בקיצור אני עצובה מזה כי אני כל כך אוהבת שבתות ומשפחתיות והוא לא.
תודה לקוראים ולמגיבים. שבוע טוב.
במה הוא עובד? כמה שעות הוא עובד?משה
כמה שעות בשבוע הוא נח? הוא הולך לשיעור תורני?מאמע צאדיקה
נשמע לי שבשביל הבעל הזה- ימי שישי- שבת הם "זמן שלא באמת רוצים לחיות אותו"
לכן הוא שוקע בשינה...
זמן פנוי, ושבת במיוחד- זה זמן שפותח בנפש דברים, שלא תמיד יש כוח לפתוח...
אני מנסה לחשוב מה צריך להיות המקום שלך כאישה..
את זקוקה לשבת משפחתית, ואת זקוקה למישהוא שיהיה ער ויעזור לך
הוא זקוק לשקט, שלא יציקו לו, שיתנו לו מרחב של אהבה כדי ללכת לקונכיה שלו- וגם לחזור משם
ואני לא חושבת שאת האדם כדי לתמוך בו בכל התהליכים שהוא עובר בפנים- הוא צריך אדם אחר- חבר, רב, יועץ...
מה עם אורחים?מושיקו
אורחים עושים את השבת יותר מענינת ופחות משעממת.
זה נראה כאילו הוא במצב נפשי קשהחלב ודבש
ושהוא זקוק לעזרה.
למה שלא תתיעצו עם רופא המשפחה שלכם?
יש תרופות לסוגים שונים של דכאון קל שרופא המשפחה יכול לרשום.
^^^מתואמת
אכן כך זה נשמע.
אל תאשימי את עצמך, לדעתי זה לא תלוי בך. היחס חסר הסבלנות אלייך נובע מהתקופה הקשה שהוא נמצא בה, ולא בגלל שהוא לא אוהב אותך יותר.
מכיוון שגם את במצב לא פשוט (שמירת היריון), קשה לך לתמוך בו. צריך למצוא מישהו אחר. אם הוא בקשר טוב עם הרב שלו, זה יכול להיות הפתרון. אבל אולי כדאי לברר קודם אצל רופא משפחה מה מצבו מבחינה קלינית.
בהצלחה ותרגישו טוב!
לכבד אותו בלי גבול.הביצה שהתחפשה
בס"ד
תעשי אותו מלך- תהיי מלכה.
לשאול אותו, לשתף אותו. הריון זה קשה וזה הורמונים- אולי לוחץ עליו משהו? בעבודה? מצב כלכלי?
אולי מפחיד אותו שני ילדים פתאום? [אני מבינה שיש לכם ילדים צפופים?]
אולי הוא דואג לך כ"כ מהשמירה ולא יודע לבטא את זה?
סליחה שאני מעלה את זה גם פהrinrin
אבל הבעל הזה עובר התמודדות לר קלה.
בנוסף לכל הקשיים הפיזים שאישתו לא יכולה לתפקד בבית כי היא שומרת להם על ההריון והילד הבא, אל תשכחו שהוא לא מקבל את הצורך הבסיסי שלו כגבר. כי אם היא בשמירה אז אסור לקיים יחסים כי זה מזיק להריון. והוא יודע שהוא לא יקבל את זה עד אחרי הלידה ועד שהיא תיטהר. זה יכול להיות מעל חצי שנה עד עשרה חודשים.
שאלה לכל הגברים כאן: איך הייתם מתמודדים עם זה שאין לעם אפשרות לקיים יחסים למעלה מחצי שנה ואפילו עד שנה?
ובשבת? שזה הזמן הכי אידיאלי להיות יחד איך הייתם מרגישים?
עכשיו תענו מנקודת מבט אחרת....
בנוסף לכל הקשיים הפיזים שאישתו לא יכולה לתפקד בבית כי היא שומרת להם על ההריון והילד הבא, אל תשכחו שהוא לא מקבל את הצורך הבסיסי שלו כגבר. כי אם היא בשמירה אז אסור לקיים יחסים כי זה מזיק להריון. והוא יודע שהוא לא יקבל את זה עד אחרי הלידה ועד שהיא תיטהר. זה יכול להיות מעל חצי שנה עד עשרה חודשים.
שאלה לכל הגברים כאן: איך הייתם מתמודדים עם זה שאין לעם אפשרות לקיים יחסים למעלה מחצי שנה ואפילו עד שנה?
ובשבת? שזה הזמן הכי אידיאלי להיות יחד איך הייתם מרגישים?
עכשיו תענו מנקודת מבט אחרת....
יש אמת בדבריך. שזה קשה לבעלאין כמו אמא
אבל הרבה פה נשים יגידו, מה אם לא יכולים לקיים יחסים. אז כבר מותר לזלזל בי?? מה רק בשביל זה אני שווה?
מכבדים אותי רק כשצריך אותי?
זה באמת קשה לבעל. אבל מה אפשר לעשות? האישה לא אשמה.
אני אספר מאישי. אני היתי בשמירה וכל פעם מחדש אמרו לי אסור לקיים יחסים. היתי במיון בערך 8 פעמים.(כל פעם אחרי קיום יחסים)כי כל פעם "ריחמתי על בעלי" ולא עצמי.... והגעתי למיון.. והאמת הייתי כנראה קטנה וטיפשה כי סכנתי את התינוק בלידה מוקדמת.
בשמירה הבאה אם כל הצער. פשוט אמרתי אין מצב! אני כבר יותר גדולה ומבינה שזה לא משחק ילדים.
זה נכון שהבעל אמור להבין מבחינה הגיונית, אבל זה קשה לו ועוד בתוספת חודשים אחרי לידה.
ואחרי הלידה הוא רוצה פיצוי על כל הזמן הארוך שלא יכלתם. ולכי תסבירי שאת לא התאוששת מהלידה/הנקה , אז כמה חודשי שמירה+חודשים אחרי לידה. אז מה עכשיו? את עיפה? זה כבר מותר מבחינה טכנית....
אין כאן הרבה מה לדעתחלב ודבש
וגם אין צורך בנשים אחרות רחמנא ליצלן.
גברים יודעים איך לפרוק בעצמם את המתח שמצטבר אצלם ואין טעם להכנס לפרטים.
לחלב ודבש בעלי לא יעשה משהו נגד ההלכה.ניק קיים
יכול להיות שזה הסיבה למצב שלו. לא יודעת כי אני לא גבר ולי זה לא חסר.
ניק קיים. אם יש מצב שזאת הסיבה למצב שלואין כמו אמא
מה שבטוח, שאם את אומרת לו שלך זה לא חסר, זה רק הולך ומחמיר לו את המצב רוח הרע !
את חיבת לתת לו את התחושה שגם לך זה חסר, ואת מאוד מבינה אותו שקשה לו, כי אם את אומרת לו שלך זה לא חסר, וזאת רק בעיה שלו ברור שהוא מתוסכל מיזה , שגם אין הבנה מצידך לכל הענין שגם ככה קשה לו.
אולי הוא ירצה פינוקים אחרים?? תשאלי אותו מה יעשה לו טוב במקום מה שאסור
האמת שלא מדברים על זה אז אני מעולם לאניק קיים
אמרתי לו שלי זה חסר או לא חסר . כאן אני כותבת שלא חסר לי אבל איתו לא דיברתי איתו על העניין ממש. הוא רק יודע שאסור ומבין את הסיבה. זהו.
מה לעשות גם לי לא קל עם המצב. הוא יוצא מתאוור אני לא תמיד. רק מידי פעם שיש מישהי שבאה לעזור לי ( אם זה אמא או חברה). לעזור עם ההורדה של העגלה וכו' וגם לרוב זה יציאה קצרה.
מה לעשות גם לי לא קל עם המצב. הוא יוצא מתאוור אני לא תמיד. רק מידי פעם שיש מישהי שבאה לעזור לי ( אם זה אמא או חברה). לעזור עם ההורדה של העגלה וכו' וגם לרוב זה יציאה קצרה.
אז נראה לי דחוף תדברי איתו על זה. זה בעלךאין כמו אמא
אולי תראי איך הכל יתהפך לטובה בעזרת ה'. שתבינו יחד את הקושי אחד של השני
פעם ראשונה שאני מסכימה איתךמשיח עכשיו!
ניק קיים- דברי עם בעלך גם על הנושא הזה. יכול להיות שהוא נמצא במתח וזה בכלל לא קל. כדאי באמת לספק אותו בדברים אחרים: ארוחות טובות, חופש לצאת עם חבר טוב, וכו'
[אני חושבת שפעם קראתי שאפשר לקיים יחסים "שלא כדרכה" במקרים מעין אלה (כמובן כמובן בהיתר רב)]
את לעולם יכולה לא להסכים איתיאין כמו אמא
אני ישנה בלילה מציון. כך שאני מאוד מודה לך על ציון לשבח שאת נותנת לי לראשונה. חחח
משנכנס אדר מרבים בשמחה!הדס אור
קודם כל להתחזק באמונה ובשמחה, עכשיו חודש אדר!
משנכנס אדר מרבים בשמחה 
ולהודות לה' מאד מאד על כל הטוב שיש
לקחת דף ולכתוב 100 תודות לפחות - תודה שנתת לי את האיש הזה, שאני נשואה, שיש לי ילד ואני בהריון
(את יודעת כמה בחורות ונשים פנויות היו מייחלות לקום בבוקר לתוך המצב שלך אפילו שהוא לא "מושלם"?!)
אחרי הרבה תודות - כי כל פרט במציאות הוא מתנה מה' יתברך
שום דבר לא מובן מאליו, הכל בחסדיו הגדולים
צריך על פי החסידות לחזק את "קו ימין" - הקשר עם ה' שאוהב אותי
שאני ביתו האהובה ואני ראויה להכי טוב
וגם בעלך הוא בנו האהוב וראוי להכי טוב
וב"ה הוא נתן לכם כל כך הרבה טוב!
אבל מה לעשות שליהודי יש נפש אלוקית ונפש בהמית, יצר טוב ויצר רע
והנפש הבהמית מפילה אותנו לפעמים לרגשות שליליים
והתפקיד שלנו לא להיכנע לה, זאת ממש מלחמה פנימית תמידית (כמבואר בספר התניא)
לחשוב חיובי, להרגיש חיובי, לדבר חיובי
לדון לכף זכות את הזולת וגם את עצמי...
בטח יש קשיים של המציאות ובעלך הוא רק בן אדם ויש לו את המלחמה שלו
עם הנפש הבהמית שלו ועם הנסיונות שהמציאות מביאה
אל תצפי ממנו להיות מושלם כל הזמן
אל תצפי מעצמך להיות מושלמת כל הזמן
הכל בסדר. אתם נשואים ואוהבים והקמתם משפחה חמודה והכל בסדר
תקבלי את זה שלבנאדם יש רגעים פחות טובים, העיקר לזרום
להתקדם ולחיות את הרגע העכשווי הכי טוב שאני יכולה
ולהתבונן בסבלנות וברוגע על רגעים פחות טובים וללמוד להכיל אותם
ככה מרחיבים את הכלים
ככה צומחים ונהיים אנשים יותר בוגרים וסבלניים
בשורות טובות
הבעללא יודע
ברור שלגברים קשה
אבל גם גברים ש להם נקודת אמת
ואז ברור שהם לא מחפשים דרכים נגד התורה
כשנקודת האמת לא נראית לענין=כשעוברים חוויות קשות, מצבים קשיםן
שמעולם לא חשבנו שנצטרך להתמודד איתם
כלומר, גבר נשוי שעבר מה שעבר וגדל עם מה שגדל ועכשיו יש לו תפקיד שבד"כ הוא לא למד אותו כמו שצריך, זה בעיה.
כשהאישה בשמירת היריון וצריכה הרבה יותר עזרה פיזית וריגשית, גבר ממוצע לא תמיד יודע להכיל מצב כזה.
ועם התוספת של שעות השינה כשצריך להיות בבית (זה לא בימים שהוא עובד מחות לבית) הבחור, קשה לו מאד
הוא צריך עזרה
להגיד " זו תקופה" זו הדחקה, הוא צריך עזרה.
ואם לא עזרה מבחוץ
זה לדבר כל יום, כן כן, תלחמי על זה. תנסי להקשיב לו לדובב אותו, שיבין את איתו, אפילו שהוא כרגע יותר הנותן ופחות המקבל,
מה שלא היה עד לידת ילדכם הראשון.
זה לא שהוא ישר יתחיל לשתף ברגשות , אבל לאט לאט זה יקרה.
זה אפשרי
תודהניק קיים
מבינה את הכאב שלך...נשמת כל חי
מניסיון כדאי מאוד לדבר על זה. תשבו בערב ביחד על קפה ועוגה , בנחת, ותשתפי אותו, בלי האשמות ודרישות. אלא רק תספרי לו רק מה עובר עליך ומה את מרגישה. אפשר רק לבקש מהרב שלכם שיחה על זוגיות, זה מאוד עוזר לבעל לראות את הדברים בצורה שונה....בהצלחה
קראתי את כל התגובות של יועצי הפורום והייתי חייבתrinrin
להגיב לכם ולהעיר, התעלמתם מהנקודה המרכזית שהדגשתי בתגובה שלי לניק קיים.
אף אחד מכם לא דיבר על היחס האינטימי והפנימי בינהם.
כולכם האשמתם את הבעל.
גם הוא עובר תקופה מאוד לא קלה.
קראתם לזה משבר,שחיקה בזוגיות.
תרגעו,
הזוג עובר חוויות לא פשוטות זה לא משבר זה מצריך התמודדות שונה ולא תמיד צריך לערב אנשי מקצוע מתחום הזוגית...
אתם אולי לא יודעים מה זה אומר שמירת הריון, אף אחד לא ברר מדוע המצב שונה כעת.
ניק קיים, בבקשה אחרי שתדברי עם בעלך על הנושא תגידי לנו מה המצב ואם זה השתנה ואיך הוא הגיב.
אף אחד מכם לא דיבר על היחס האינטימי והפנימי בינהם.
כולכם האשמתם את הבעל.
גם הוא עובר תקופה מאוד לא קלה.
קראתם לזה משבר,שחיקה בזוגיות.
תרגעו,
הזוג עובר חוויות לא פשוטות זה לא משבר זה מצריך התמודדות שונה ולא תמיד צריך לערב אנשי מקצוע מתחום הזוגית...
אתם אולי לא יודעים מה זה אומר שמירת הריון, אף אחד לא ברר מדוע המצב שונה כעת.
ניק קיים, בבקשה אחרי שתדברי עם בעלך על הנושא תגידי לנו מה המצב ואם זה השתנה ואיך הוא הגיב.
אנחנו לא יועצים. סתם אנשים עם מבט על החיים.מאמע צאדיקה
וכן-
אני חושבת שלא צריך לערב אנשים מקצוע בתחומי הזוגיות רק כמוצע אחרון, רק כשהשמיים נופלים
מותר גם ללכת לקבל עיצה עזרה וכלים- כשנמצאים בפני מצב חיים קצת יותר מורכב מהרגיל
למשל- שמירת הריון
מצב חיים לא רגיל שמציב קשיים ואתגרים לזוגיות- למה לא ללכת לקבל קצת עזרה? למה לא ללכת ליעוץ לקבל כלים ועיצות שימנעו קשיים ובעיות?
זה לא בושה, זה לא פיתרון למצבים קריטיים- זה חיים נורמאליים.
(כמו שנורמאלי ללכת לרופא שיניים כשיש קצת כאב, לא חייבים להיות במיגרנות מכאב שיניים כדי ללכת... ככה)
למה בפורום לא התייחסו לנושא יחס פנימי של זוג?
כי זה נושא פנימי, לא דבר שמעלים ראשון בדיבור פומבי של פורום
(אולי שלחו לה באישי מסר עם דיון על הנושא הזה? לכי תדעי...)
ניק קיים, גם אני אשמח לשמוע מה שלומכם ואם דברים מתפתחים קצת
לא אליך התכוונתי אלא למי שחותם את שמו כיועץrinrin
הורות משמעותית או ד. ועוד
קצת היגזמת, לא?....ד.
[כמעט שהיה ניתן להגדיר את זה כ"חוצפה", הייתי אומר.. אם לא שמִן הסתם מחוסר שימת-לב: ]
א. היכן ראית שאני חותם שמי כ"יועץ"?... בחתימה שלי מצוין, כמקובל, גם אתר שלי בענייני חינוך (וגם שם לא התיימרתי כ"יועץ".. אנשים שפונים אלי, באיזה תחום שיהיה, זה סתם כי מוצא חן בעיניהם דברים שכתבתי).
ב. היכן ראית בתגובתי מקום אחד שבו כתוב מה שאמרת, "האשמתם את הבעל".. (בכלל, זו לא דרכִּי בפיתרון עניינים כאלו בדרך-כלל..). והיכן בדברי כתוב "משבר. שחיקה בזוגיות" (אני בכלל לא כ"כ סובל את הביטויים האלו..). מה ההכללה הזו?
ג. ומדוע את בטוחה שקראו את דברייך בתגובתך אליה, טרם כתבת בכותרת של עוד תגובה, ש"התעלמו" ממשהו? לא כל אחד שמגיב גם קורא אח"כ מה שכולם אומרים. לפעמים כן ולפעמים לא.
ד. דווקא בנידון זה, אני לפחות לא כתבתי בשום מקום שצריך לערב "אנשי מקצוע"...
ה. התגובה שלי היתה בהתחלה. אחרי שהיא הוסיפה הודעה "לכל מי שהגיב, הייתם מגיבים כך לו אספר לכם.." - אז באמת נמנעתי מלהגיב עוד. ראיתי שיש עוד משהו בתמונת המצב, ו(תארי לך..) לא ידעתי בינתיים מה לומר. אז העדפתי לא לומר מה שאיני יודע, בלי לחזור ממה שאמרתי בהתחלה שהוא אמיתי לדעתי.
ו. אח"כ ראיתי "כותרות" של תגובות של נשים על כך. "הרחתי" שההודעות עוסקות בדברים שבצינעא, והעדפתי לא לקרוא (כנ"ל - אני לא "יועץ" פה, לא מקבל שכר, לא חייב לקרוא כל דבר...).
ז. כשכתבת "קראתי את כל התגובות של יועצי הפורום" וכו' - אז באמת עיינתי בהודעתך, גם הקודמת.
בלי להתייחס לגופו של ענין, את צריכה להבין דבר פשוט: חלק נכבד מהאנשים, ביחוד גברים, לא יכתבו, ובצדק ובצניעות, על מה שאת קוראת "היחס האינטימי" וכו' ברשות הרבים בפורום. קל וחומר שלא "יענו" על מה ששאלת בתום-לב בהודעתך הקודמת, אותם... (וגם לא בטוח שהיא תענה על מה שכתבת: "אחרי שדיברת עם בעלך על הנושא תגידי לנו מה המצב"... אע"פ שקראתי את זה בחיוך, ואני משוכנע שכתבת את זה בתמימות לגמרי). זה מובן לגמרי. וגם יפה.
אבל אינך יכולה לדעת, מה מייעץ מי שאיכפת לו אכן מהמצב של אחרים, באפשרויות שיש כאן מעבר לפורום-הפומבי.
ומכל מקום, את אכן הצבעת על נושא חשוב בתוך מצב כזה של "שמירת הריון". ובאמת יישר כחך.
אמא שלי ראתה אותו ואמרה שהוא נראה מדוכא ומצוברחניק קייםאחרונה
ולמה הוא ככה. היא אמרה לי את זה מבלי ששיתפתי אותה במה שקורה איתנו ואיתו לאחרונה. ( היא אמרה לי את זה אחרי ביקור שלנו שם)
ביטוח תאונות אישיות.אור היום
יש למישהו מכאן?
(גם דרך העבודה או משהו).
כדאי לעשות?
תודה.
התקשרו אתמול לבעליתְכלת
והציעו לו.
הוא שאל את הנציגה: תכל'ס, מה ההבדל ביניכם לביטוח לאומי?
אז הנציגה ענתה שבביטוח לאומי יש בירוקרטיה וועדות ולוקח זמן עד שרואים את הכסף.
ההתרשמות שלנו הייתה שהם מנסים להוציא כסף ממי שלא יודע שביטוח לאומי אמור לכסות על דברים כאלה.
(ודרך אגב, מה שלומך??? 
)
כן. יש הבדלבת 30אחרונה
תלוי במה אדם עובד- אבל בעבודות כפיים שונות- בהחלט כדאי לעשות ביטוח לא דרך ביטוח לאומי.
ביטוח לאומי ממש לא מכסה את כל מה שביטוח פרטי מכסה, וגם נותן ח"ו במקרה של תאונה הרבה פחות. בצורה משמעותית.
כדאי לכם להתייעץ עם מישהו ניטרלי שמבין בענין.
בעלי חזר לצבא ואני עצובהטריהחדשה
כל כך קשה להיפרד! הזמן לא עובר עד שהוא חוזר! איך מתמודדים???
צריךאיזה טוב ה
כל הזמן להיות עסוקים אבל מחוץ לבית
|חיבוק|מאמע צאדיקה
להעסיק את עצמך כמה שיותררחלים
עבודה, לימודים,
ללכת לאמא, לצאת עם חברות
ומה לעשות, לבכות בלילה...
להיפגש עם חברות מלא...אושר
להיפגש עם חברות ולבכות לו בטלפון
להכין לו עוגיות שוות לכשיחזור כדי לפנק אותו
או על כל מיני הפתעות קטנות כמו שלט קטן שהוא חוזר כל פעם
או איזה ארוחה מושקעת להיות עסוקה אולי במה אני אכין השבוע לחפש מתכונים לקנות מצרכים אבל כמובן לא כלללל הזמן
בעיקר לצאת לראות חברות
וחיבוק ענק את אלופה ותודה לך ולכל הנשים השפיציות שמקריבות את נפשן בשבילנו- עמ"י...
השקעה לטווח ארוךהלוי מא
עבר עריכה על ידי הלוי מא בתאריך י' באדר תשע"ד 18:45
פנסיה מוקדמת בגיל 45 פור של 22 שנה עם הבעל אחר כך...
רעיונות מתוקים תודהההההה!טריהחדשה
זה מחשלממיזה
סתם,אולי לקשור חברות עם עוד נשים במצב שלך, והכי חשוב זה לא לתת לבעלך הרגשה של מישהו שעשה משהו רע
לשים במיטה משהו משלוכלנית1
את יכולה לשים בגד עם הריח שלו, או אפילו לקנות חיית פרווה שתייצג אותו, כך שכשאתם מדברים
בטלפון, יש לך את מה לחבק. כשאת הולכת לישון יש לך משהו ממשי להרגיש, יצור שאפשר להתרפק ולבכות עליו.
כבר מזמן לא קראתי רעיוןחלב ודבש
כל כך אינפנטילי
^ תגובה ממש ביקורתית, לא נעימה ומיותרת.אור היום
ואם זה יעזור לפותחת השירשור? ואם זה יעזור למישהי בסיטואציה דומה?
מה הקטע לכתוב תגובה ביקורתית כזו?
אם יש לך ארס לשפוך, בבקשה תעשה/תעשי את זה במקום אחר. לא פה. תודה.
אני באמת מתנצלת אבל התפקעתי מצחוקחלב ודבש
מהרעיון ללכת לישון עם איזו גופיה מיוזעת או נעלי בית של בעלי...
טוב שלא הצעתם שהוא יקח למילואים איזה בגד של אשתו.
אוקיי.אור היום
אבל כלנית לא כתבה על גופיה מיוזעת, אלא בגד עם ריח. להרבה בגדים יש ריח של הלובש אותם גם אם הם נקיים ובארון.
הדמיון שלך אולי קצת הלך עם זה קדימה- אבל זה לא מה שכלנית כתבה והתכוונה אליו (לדעתי).
היה יותר נעים אם היית כותבת שהתגובה שיעשעה אותך מאשר להביע זילזול כזה (להגדיר משהו כאינפנטילי זה לא מחמאה, ואני לא רואה כאן הצדקה לזה).
היא לא שעשעה אותיחלב ודבש
היא הצחיקה אותי ובהחלט לא התכוונתי להחמיא לרעיון
דווקא הרעיון של כלנית 1 מאוד עוזר!צפון!
אני מכירה מישי שכשהוא הולך לסגור הרבה בצבא היא ישנה עם חולצה שלו עם הריח שלו
כנראה חלב ודבש זה בןמינימאוס2
אין לי הסבר אחר לתגובה שלו
יכול להיות שהוא בןממיזה
אבל למה להתייחס רק לתגובות האלו,
וכן צריך שיהיה משהו להרגיש ולמשש בידים בשביל להרגיע את הגעגועים
הוא אכן גבר. כצפוי. כך כתוב בכרטיס האישי.מה אני ומה חיי
למי שממש צריך חיזוק - יש לזה מקורות בקבלה...הרש
זה מעניין! אני אשמח לשמוע..מאמע צאדיקה
אני מכירה את הרעיון של -ריח של אדם גורם להיזכרות בו, וגורם לגוף להגיב\ להירגע
מהכיוון של הנקה- שאומרים שלהריח את התינוק או בגד של התינוק מעורר את יצירת החלב אצל האמא.
אני מכירה את זה גם מכיוון של להרגיל תינוק לבובה שתהיה איתו במיטה- אז אומרים לשים את הבובה שתספוג את הריח של אמא- כדי שהתינוק יירגע מזה.
אז מכמה כיוונים -אני אשמח לשמוע שלרעיונות האילו יש מקור ביהדות.
אם זה אינפנטילי בעינייךשירק
אז חסר לך הרבה בחיים.. ויכול להיות שאת אף פעם לא תדעי מה הדבר שחסר.
ובחזרה לנושא השרשורכמו מים
את יכולה לנצל את ההזדמנות להזמין חברות לא נשואות לישון אצלך.. ההצעות הנוספות שהציעו, ממש עוזרות... תעסיקי את עצמך בדברים שטוב לך איתם
ותתגעגעי.. מותר לבכות... זה משחרר... (מנסיון..)
ותתגעגעי.. מותר לבכות... זה משחרר... (מנסיון..)
תגובה רעה וטפשיתפאז
והעצות דווקא מעולות.
העצה של כלנית 1 דוקא חמודה.אין כמו אמא
זה פשוט עיצה ממבט של מישהיא מאוהבת. כנראה זה הצחיק פה חלק. או ששכחתם מה היה כשהייתם מאוהבים או שלא הרגשתם התאהבות בחייכם בעוצמה כזאת.ולכן משהיא כתבה פה שחבל. אבל כשמאוהבים זה מה שקורה. נושמים כל דבר שרק מזכיר את הצד השני
ברורררר אבל מסתדרת עם הכרית שלו לא צריך דובון חחחטריהחדשה
אני איתך אהבהאחרונה
אני פשוט מאמינה שמתישהוא זה יגמר , זה מעודד אותי .
וששבועים זה הרבה - אבל יגיע בסוף
בהצלחה !
מישהו מכיר את המסעדה או שזה בית קפה ביישוב עופרה?חיותא
אשמח לדעת איך מגיעים לשם ואולי מס. טלפון
לא שמעתי אבל גוגל כן..imosh30
http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=777&ArticleID=2520
תנסי להתקשר ואם את הולכת תעדכני איך שם..
תודה רבה על הקישור!!חיותא
גם אני חיפשתי בגוגל לפני ששאלתי אבל לא מצאתי אתזה !
נשמע ממממש נחמד חוץ מזה שהוא פותח נכון לעכשיו רק בשעה 12.00!!
בשמחהimosh30אחרונה
ממליצים לעבור לגור ליד ההורים של אשתי?בענץ
התחתנו לפני שלושה חודשים, אשתי בתחילת הריון, אנחנו רוצים לעבור מהדירה שאנו נמצאים בה כרגע
והעלינו אפשרות לעבור לגור ליד ההןרים של אשתי.
מה דעתכם? אשמח לשמוע מנסיון חיובי/שלילי של מי שגם גר ליד ההורים.
תלוי באופי שלהם ובקשר איתםזהר הרקיע
אם הם כאלה שיתנו מרחב ולא יכנסו לכם מדי לחיים אז לדעתי זה ממש כיף.
אנו גרים ליד ההורים שלי ורק נהנים..זה כיף להרגיש חמימות של משפחה..זה גם עוזר טכנית. וזה מפנק לפעמים לקבל אוכל של אמא
וגם זה חוסך נסיעות..
אבל אנו שומרים על גבולות..
באים אליהם לא המון..
הם לא יקפצו לפה בלי לשאול אם מתאים.
בקיצור,משתדלים לא להעיק אחד על השני.
גם אנו לא נופלים עליהם..
ולכן, זה באמת תלוי בהורים ובקשר איתם.
אנו גרים ליד ההורים שלי ורק נהנים..זה כיף להרגיש חמימות של משפחה..זה גם עוזר טכנית. וזה מפנק לפעמים לקבל אוכל של אמא
וגם זה חוסך נסיעות..
אבל אנו שומרים על גבולות..
באים אליהם לא המון..
הם לא יקפצו לפה בלי לשאול אם מתאים.
בקיצור,משתדלים לא להעיק אחד על השני.
גם אנו לא נופלים עליהם..
ולכן, זה באמת תלוי בהורים ובקשר איתם.
האמתכח רצון
שיש יתרונות ויש חסרונות.
אנו גרים ליד ההורים של בעלי,אבל במרחק מסויים
לא ממש צמוד אליהם.
והם אנשים כאלה שלא באים לבקר בלי להודיע לפני וכו'.
היתרונות:
- אם צריך משהו אפשר ללכת אליהם,
- לא צריך לנסוע,
- אפשר לבוא לארוחה אחת בשבת.
החסרונות:
- אם הם צריכים עזרה הם די בונים על בעלי גם כשזה לא תמיד מתאים לנו,
ואין לי עוד משהו.
אני חושבת שיש כמה שיקולים חשובים:
- האם הם גרים בישוב קטן או בעיר?
- האם הם יתנו לכם פרטיות?
- האם יהיה לכם טוב לגור לידם?
ולפי זה לראות אם מתאים..
בהצלחה!
כמו בכל דבר, צריך לקחת בחשבוןאמא ל2 קטנטנים
שיש יתרנות וחסרונות.
יכול להיות שהיתרונות משתלמים
אניאיזה טוב ה
גרה ליד ההורים שלי והדבר שהפריע לבעלי זה שהיו פעמים שמהעבודה הוא בא יש עליהם אבל סתם ככה יש יותר יתרונות ברגע שתבינו שיש לכם גם את הפינה שלכם והם משו לא נעים לך תדברו על זה
גרה ליד ההוריםאהבה
מאתגר , אבל עוזר מאוד .
חייבים לדעת מראש את הגבול .
תשאל את אשתךחלב ודבש
לנשים נוח לגור ליד האמא שלהן.
אולי לא מאד קרוב אבל במרחק נוח.
גרה ליד ההורים של בעליzamirb14
לדעתי זה מעולה לאישה לגור ליד ההורים שלה אם הקשר איתם הוא טוב.
אנחנו רק נהנים מיזה.
יש קצת חסרונות, אבל היתרונות עולים פי כמה וכמה.
הם עוזרים המון ועדיין לא נדחפים בכלל.
אני הייתי שמחה גם אם ההורים שלי היו גרים בסביבה...
סביר להניח שזה יהיה לה ממש טוב במידה וההורים שלה לא אנשים שנדחפים בצורה מוגזמת.
במידה והם הורים מהזן שעוזר בכיף אז זה נוח לאחרי הלידה, שיהיה יותר קל להורים שלה מבחינת המרחק להגיש לה עזרה בטיפול בתינוק.
אני חושבת, לפי הניסיון שלי, כמובן שלא בהכרח , שאם הקשר של שניכם איתם הוא טוב, אז המעבר ליד ההורים שלה יעזור לה , וגם לך (כשטוב לאישה טוב לבעל... והפוך...) והיתרונות יהיו גדולים מהחסרונות.
פעם הרב שמחה כהן אמרד.
["חוכמה" שלא שייכת כמובן לכל אחד וכל מציאות - אבל נחמדה..] :
מרחק שלא צריך בשבילו אוטובוס - אבל אי אפשר ללכת לשם בנעלי בית...
אצלינו זה היה מידי קרובמינימאוס2
ליד ההורים של האישה אין בעיה זה תמיד טובפופקוו
הם יעזרו לה במהלך ההריון , בגדול הילד.
פחוץ מומלץ ליד ההורים של הבעל כי בדרך כלל האישה לא אוהבת שאלה מתערבים לה.
פחוץ מומלץ ליד ההורים של הבעל כי בדרך כלל האישה לא אוהבת שאלה מתערבים לה.
יאווו איזה הכללותמינימאוס2
יש זוגות שההורים של האשה הרסו להם את השלום בית
לידיעה
צודקת. הכוונה אם האישה מסתדרת איתם ויודעתפופקוו
שלא יתערבו לה. גם לגור ליד זה לא לגור דלת ליד, אלא קרוב יחסית.
אבל תודי שלרוב זה כמו שרשמתי...
אבל תודי שלרוב זה כמו שרשמתי...
מאד ממליצה, הלוואי והייתי גרה ליד אמא שלי!המוזרה
אם אתה מסתדר שם, אז אולי זה אופציהמשה
וגם - שיהיה רחוק. שלא יהפוך לעוד חדר אצלם בבית....
תלוי אישה. תלוי הורים.+mp8
ותלוי בעל....
אנחנו אחרי החתונה כמה שנים גרנו בעיר של ההורים שלי.
היה מצוין לכולנו.
היה רחוק מספיק- ועם זאת קרוב מספיק למה שצריכים.
אבל נורא תלוי כמה טאקט יש להורים (מסוגלים ליפול עליכם פתאום הביתה?? מתערבים בחיים? עוזרים בלי להעיק??)
עד כמה האישה תלויה בהם ויכולה להיפרד- ולא להרגיש חלק מבית ההורים,
עד כמה אתה מסתדר איתם ומוכן להכיל את הקירבה.
בהצלחה בהחלטה!
כל זוג יודע מה טוב עבורוimosh30
אני גרה מרחק חצי שעה מאמא שלי ומחמותי 3.5 שעות
בעלי לא רוצה לגור ליד ההורים שלו וליד ההורים שלי הוא היה מוכן את האמת.. אני לא מוכנה מעדיפה את הספייס שלי
וכשקשה לי אני ניידת וגם אמא שלי לי יותר עדיף ככה
איך אתה מרגיש לגבי זה?אור שבעת הימיםאחרונה
במקרה שמדובר בהורים ביקורתיים זה לא מומלץ...
ביקורתיות, אגב, יכולה לגרום נזק גם מרחוק...
אבל אם יש יחסים טובים ואוירה תומכת ויודעים את הגבולות, יכול להיות
שזה מתאים ונכון
כך או כך כל אחד צריך לעשות את ה"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"
באופן פנימי, זה יכול להיות קשור או לא קשור לקרבה גיאוגרפית
אתה לא איתי...היפה והחנון
עבר עריכה על ידי היפה והחנון בתאריך י"ח בשבט תשע"ד 21:02
התחתנו לפני שלושה חודשים, לאט לאט ההתלהבות הראשונית יורדת (ברמה סבירה עדיין אוהב מאוד)
בהתחלה ניצלתי את כל הזמן שאני עם אישתי לדיבור/ משחק משותף (למשל בנסיעות שבתות בצהריים וכו')
לאחרונה אני מעדיף לקרוא למשל ספר בנסיעה ואשתי טוענת "אתה לא איתי" "אני צריכה תשומת לב" וכו' .
יש לציין שאין הכוונה שאני כבר לא מדבר איתה כלל, אלא גם אחרי שבת שבה למדנו בייחד דיברנו וטיילנו
כשבחזור אם אני אקרא עיתון לא תהיה מרוצה.
כמו"כ היא לא אוהבת לקרוא כך שא"א לקרוא בייחד.
אני לא בסדר שלא איתה 24/7? משו שקורה לכולם? יש פתרון?
אגב אם זה משנה למישו יש לי ניק יותר וותיק וסתם כתבתי דרך זה כדי שאשתי לא תדע..
אולי אתה תענה לנו?אוהבת את אבא
כמה זמן ביום אתה רואה אותה?
וכשאתה לא רואה אותה, האם אתה דואג לשלוח לה אסמסים? להתקשר?
וכשאתה איתה, האם אתה שואל מה שלומה, מדבר איתה, מתייעץ איתה? יודע מה קורה איתה במהלך היום ויודע מה הולך להיות לה במהלך השבוע?
אם ענית הרבה לא, כנראה היא צודקת..
ואם ענית כן, אז אולי תבדוק שוב?
אבל הכל בסדר..היפה והחנון
אבל אני עונה על הרוב המוחלט כן..
באמת שכיף לנו ביחד אבל לפעמים מתחשק לי קצת לבד
המממ...אור היום
לדעתי לכל גבר, כגבר, יש זמנים שהוא צריך להיות לבד.
ככה זה גברים.
אישה מקבלת כוחות והעצמה, תחושה שהיא אהובה, רצויה ושייכת, דווקא מה"ביחד",
ואילו הבעל מקבל כוחות מהזמן שהוא לבד (ברור שגם לו הביחד תורם. אבל הלבד גם כן תורם לו, ולאישה זה תורם פחות בד"כ).
לדעתי, אפשר למצוא דרך להיות ביחד, גם אם לא עושים דברים ביחד. לפעמים בעלי ואני נמצאים בבית ועושים דברים שונים, ובכל זאת מרגישים ביחד כי אכפת לנו זה מזו ויש לנו מטרה נוספת (מאידך, אנחנו יכולים לעשות אותו דבר, לאכול ביחד, ולהרגיש לבד. זה מאוד תלוי במה שקודם לאותו זמן, לאותה פעולה).
אולי כדאי לנסות לתת לאשתך תשומת לב לכמה דקות, כשהיא אומרת שזה חסר לה.
ואחרי כמה דקות, לבקש בצורה אוהבת ומכבדת לקחת כמה דקות לעצמך.
ואם עוד לא עשיתם את זה (בכל זאת, נשואים טריים), מומלץ מאוד לקרוא את "גברים מנוגה, נשים ממאדים" כדי להבין יותר את בני המין השני.
מה שמוזר..היפה והחנון
מה שמוזר זה שבאמת אכפת לי ממנה (עובדה שאני שואל וזה לא בשביל שהיא לא תנקץ לי..) וכיף לי איתה,
בהרבה מקרים מדובר שתוך כדי הקריאה אני מחזיק לה את היד או שעם יד על הכתף שלה אך מרוכז במשו אחר,
ולא מספיק לה..
תנוח דעתךאם יהודיה
אם אכן אתה עונה "כן" על כל השאלות בהמשך השרשור, אתה בסדר גמור.
אני נשואה באושר כמעט חצי יובל, ומנסיוני, בזוגיות טובה ובריאה יש מקום גם למרחב אישי לפעמים, לעיסוקים לבד לפעמים, לא צריכים לעשות הכל יחד 24/7.
מותר שלכל אחד מבני הזוג יהיו עיסוקים שלא כ"כ מעניינים את השני.
אפשר גם לשבת אחד ליד השני לפעמים בשקט ולקרוא עיתון או לפתור תשבצים ולהרגיש ביחד.
מצד שני, אם היא מרגישה שאתה לא איתה, זה לא טוב.
אולי ממש לא נעים לה שאתה קורא בנסיעה איתה.
כדאי לנסות לדבר על כך בגילוי לב ובנחת, ועצם השיחה יכולה לקרב אתכם עוד יותר זה לזו.
בהצלחה!
ברור שדיברתי איתה על זה..היפה והחנון
ברור שדיברתי איתה על זה שלא בשעת מעשה אבל היא אומרת שאוהבת אותי ורוצה את התשומת לב שלי..
מותר לך להיות לבד אבלggg
צריך לראות מתי זה מתאים.
זה לא קשור לגברים או נשים, לכל אחד יש זמנים שהוא רוצה זמן לעצמו. אבל אם בן הזוג רוצה תשומת לב
באותו רגע ואפשר לדחות את הקריאה או מה שזה יהיה, כדאי להקדיש לו את הזמן הזה.
אם בן הזוג נהיה תלותי מידי בתשומת הלב באופן מרגיז... כדאי לעזור לו לפתח תחביבים.
אבל רוב הנשים צריכות יותר את השיחות הזוגיות מרוב הגברים, אז אם היא אומרת- סביר שהיא צריכה את זה...
היום בשטף החיים עם הילדים והעבודה וכו' זמנן של השיחות הזוגיות שלנו יקר מפז. אז נצלו כל רגע כל עוד אתם זוג צעיר.
לעזור לה למצוא תעסוקה בזמן הזהl666
מוסיקה, אייפון או להבדיל שיעור קבוע
להציע לה לבקר את החברות
גם לאשה זה לא טוב להיות תלויה במישהו יותר מדי ויש דברים שחברה תבין יותר טוב מבעל
האם היא עובדת או לומדת או שכל היום היא משקיעה בבית בציפיה לבוא בעל?
אתה נשמע לי בסדר גמורosnatt
הבעיה היחידה היא שאשתך לא מספיק מבינה את הצורך של הגבר במרחב או שהיא חושבת שאתה מקור כל הסיפוק עבורה
אז כמו שאמרו לך לפניי אני חושבת שאתה צריך פשוט להסביר לה בצורה ברורה שיש זמנים שאתה צריך את השקט והמרחב שלך כי ככה אתה בנוי, ואם בא לה היא יכולה להעסיק את עצמה בזמן הזה בדברים אחרים שמעניינים אותה (ואני בטוחה שיש דברים כאלה)
בהצלחה!
כל אדם, נשים וגברים, צריך זמן פרטיחלב ודבש
לעצמו ולדברים שהוא אוהב לעשות לבדו.
לא כל דבר בחיים עושים ביחד.
אתה צריך לכבד את הצורך של אשתך בעיסוק פרטי וזמן אישי והיא צריכה לכבד את שלך.
אם לא תעשו זאת יש סיכוי גדול שתתחילו לריב ולהתעצבן זה על זה.
אולי יש לה חשש מזה שההתלהבות הראשונית מתקררת?שירק
לדעתי יש לה חוסר בטחון שלוקח הרבה זמן למלא, אבל עם המון אהבה והשקעה ותשומת לב זה בסוף ירגע והיא תרפה.
בינתיים תקח את הזמן שהיא בעבודה או עסוקה במשהו בשביל זמן לבד לעצמך.
ואת הזמן שאתם ביחד תשתדל להיות רק איתה. אני מוכנה לחתום לך שזה לא יימשך ככה לנצח!
ברגע שתשקיע עכשיו ותהיה הבן אדם שמעניק לה את הבטחון שהיא צריכה זה יהיה בסיס טוב להמשך..
גם אני הייתי כך בהתחלה...אחינוש
אמנם בעלי היה בצבא בשנתיים הראשונות אז הגיוני שכשהיה דרשתי הרבה תשומת לב וכך גם בשנה שאחרי השחרור. לאט לאט למדתי לתת לו את המרחב ולהבין שגם לי המרחב טוב. היום לגמרי יש מרחב לכל אחד...
אולי שווה לשאול אותה מה היא אוהבת לעשות לבד כדי שתזכר בדברים שעשתה לבד ושעשו לה טוב וכך היא תמצא את עצמה בתוך הזוגיות.. עיקר העבודה היא שלה ולא שלך... הזמן יעשה את שלו...
^ זה כך בהתחלה.. אח"כ זה עובר ~א.ל
תודה למגיבים. אם למישו יש עוד רעיונות אשמח שיכתובהיפה והחנון
מבינה את שניכם.זהר הרקיע
כתבת ש-ההתלהבות הראשונית ירדה כבר..
אולי בלי לשים לב אתה משדר לה את זה וזה מה שגורם לה להלחץ ?
אחרי החתונה לוקח זמן עד שהלב רוכש מספיק בטחון בביחד ..ולכן בהתחלה זקוקים הרבה יותר להיות יחד.
כמו שתיארת על עצמך.
במשך הזמן נרכש אמון בקשר,בשייכות. הלב נרגע ומפנים שמעכשיו זאת המציאות.
לוקח זמן להשיל את מחסומי הרווקות שצברנו סביב הלב.
אצל כל אחד זה קורה בזמן אחר.
וחשוב להבין שאם אשתך עוד זקוקה להתמסרות המוחלטת הזאת-אז תן לה אותה.
ואל תפחד.זה יתאזן עם הזמן.
אם לא תיתן לה זה סתם יתן ללב שלה עוד הזנה לפחדים שלו.
ועוד דבר חשוב-
זה אכן נורמלי גם לרצות לקרוא ספר..
רק שהצורך הזה לא צריך לנבוע מהתלהבות שפחתה.כי אז זה מורגש.
אלא רק מאמון ונינוחות בקשר.
ואל תדאג,זה בטוח יתאזן.
אולי בלי לשים לב אתה משדר לה את זה וזה מה שגורם לה להלחץ ?
אחרי החתונה לוקח זמן עד שהלב רוכש מספיק בטחון בביחד ..ולכן בהתחלה זקוקים הרבה יותר להיות יחד.
כמו שתיארת על עצמך.
במשך הזמן נרכש אמון בקשר,בשייכות. הלב נרגע ומפנים שמעכשיו זאת המציאות.
לוקח זמן להשיל את מחסומי הרווקות שצברנו סביב הלב.
אצל כל אחד זה קורה בזמן אחר.
וחשוב להבין שאם אשתך עוד זקוקה להתמסרות המוחלטת הזאת-אז תן לה אותה.
ואל תפחד.זה יתאזן עם הזמן.
אם לא תיתן לה זה סתם יתן ללב שלה עוד הזנה לפחדים שלו.
ועוד דבר חשוב-
זה אכן נורמלי גם לרצות לקרוא ספר..
רק שהצורך הזה לא צריך לנבוע מהתלהבות שפחתה.כי אז זה מורגש.
אלא רק מאמון ונינוחות בקשר.
ואל תדאג,זה בטוח יתאזן.
זה מאפיין שנה ראשונהבטוב
גם כי יש מלא זמן ביחד ואז כבר נחנקים לפעמים...
גם החוסר ביטחון של האישה שאם היא רואה שמשהו מעניין חוץ ממנה ישר "נדבקת"
הרצון שלך טבעי
לאט לאט היא תרפה.
כשהיא תהיה יותר בטוחה באהבה שלך אליה. לא שאתה לא מראה לה מספיק אלא זה נבנה...
^^^מינימאוס2
אתה בסדר,ד.
גם היא בסדר...
נורמלי.
רק תסביר לה, שזה שאתה "בפני עצמך" מידי פעם, זה לא ניתוק ממנה. אדרבה, אתה מרגיש "בעלה" לגמרי גם כשאתה בפני עצמך, אבל זה דבר טבעי שאיש צריך לפעמים בפני עצמו קצת. זה לא "בִמקום" - ויש הרבה זמן שזה כמו שהיא מרגישה צורך. אז שלא תיקח קשה..
יא כאילו בעלי כותב חחח!טריהחדשה
כמה נקודותcha
א. זה נורמלי
ב. זה עובר
ג. לפעמים חסר בויטמנים יכול להחריף... אז לבקש בדיקת דם כללית ולטפל.
ד. כמה שהאוכל מגעיל,
אכילת ארוחות קטנות עם פחממות מורידה את מפלס הבחילות.
וגם שתיה מספקת.
ה. עוד דבר שגיליתי בהריון האחרון
אין כמו הליכה באויר הצח
כדי להחזיר את ההרגשה הבריאה והחיונית
ובעיקר להעלים את הבחילה...
בשורות טובות
לגיטימי..*כוכבית*
אנחנו עשינו לנו כלל.
( אחרי כמה העלבויות, משני הצדדים)
יש לנו מילת ״קוד״ כשאחד מאיתנו זקוק למרחב.
קצת ׳ספייס׳. קצת ׳לבד׳.
השני יודע שצריך ללכת צעד אחורה.
לנו זה עוזר..
בשורות טובות!
( אחרי כמה העלבויות, משני הצדדים)
יש לנו מילת ״קוד״ כשאחד מאיתנו זקוק למרחב.
קצת ׳ספייס׳. קצת ׳לבד׳.
השני יודע שצריך ללכת צעד אחורה.
לנו זה עוזר..
בשורות טובות!
קנה את הספר גברים ממאדים ונשים מנגה -אלירז
בהקדם ככל האפשר!
זה הזמן ללמוד על ההבדלים בגישות ובצרכים שלכם..
צירפתי שני קישורים לקניית הספר באינטרנט מיד שניה במחיר מוזל מאוד.
בהצלחה!
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=7599
שנים שלא ראיתי את התגובה הזו...הרש
מאפיין שנה ראשונה.הביצה שהתחפשה
תסביר לה על המערה שגבר צריך להכנס אליהגלוק17אחרונה
לק"י
מידי פעם. לעשות משהו לבד. או רק עם חברים שלו. לא כי כבר לא אוהב אותה אלא כי זה משהו שהוא צריך. כמו שאישה למשל צריכה להסתובב בחנויות ולקנות או רק כדי לראות מה חדש. צורך נפשי כזה.
זה בקיצור הדברים ממה שכתוב בגברים ממאדים ונשים מנוגה. כדי לקרוא לקבל ולהפנים.
מידי פעם. לעשות משהו לבד. או רק עם חברים שלו. לא כי כבר לא אוהב אותה אלא כי זה משהו שהוא צריך. כמו שאישה למשל צריכה להסתובב בחנויות ולקנות או רק כדי לראות מה חדש. צורך נפשי כזה.
זה בקיצור הדברים ממה שכתוב בגברים ממאדים ונשים מנוגה. כדי לקרוא לקבל ולהפנים.