זוגי- מיד אחרי החתונה.
לא לחכות לבעיות..אלא מתוך הבנה של השוני העצום מעצם המפגש של שני אנשים שונים, ובמיוחד מפגש של שני המינים..- ללכת להדרכה..ליעוץ ..וכך ללמוד להכיר את הצרכים והעולם הפנימי השונה וכו'..
מעין הדרכת כלות / חתנים מורחבת. בבחינת מניעת בעיה ע"פ פתרונה..
מה דעתכם?
תומכים / מתנגדים ולמה..?
תודה רבה.
של גירושין מיד אחרי החתונה...
יש ענין להתייעץ, אבל בד"כ מיד אחרי החתונה לא יודעים על מה, לאט לאט לומדים את הנקודות שצריך עזרה ואז לפנות.
בשורה התחתונה - המודעות נכונה בהחלט, אבל לא צריך להכנס לסרטים מכל ריב קטן.
אני מדברת על לבוא נקיים וללמוד אחד על השני.
בדיוק כמו שיש הדרכה לפני החתונה- פשוט כי זה עולמות שונים.. ובלי הדרכה זה יכול להיות מאד בעייתי.
ההדרכה היא על אש קטנה- אז פשוט לבוא יחד וללמוד יותר..כל אחד מדבר..יחד מדברים. זה תורם המון לתקשורת. תאום ציפיות..מדברים.. יודעים. נזהרים..
אין ריבים עוד..אין משקעים.
את במצב של היכרות עם מישהו לקראת אופציה של נישואין, והנושא הזה עלה?
ודעתו היא שלא - ואת מנסה "לשכנע"?...
כי אם כן - אז זה בדיוק אחד ההבדלים המצויים בין גברים לנשים,
וזו בדיוק השיטה הלא-נכונה: לא להבין שגבר לא-פעם אינו רוצה לערב אדם אחר בנישואין כשאין צורך הכרחי - ולנסות "לכפות" עליו...
אני, כמובן, לא אומר שזה כך - הרי אני לא מכיר - רק מביא דוגמה, איך לעיתים ע"י הרצון של צד אחד ל"תרופה" למחלה שלא באה - מייצרים אותה... הכל כמובן מתוך רצון טוב, רק בלי הבנה שהשני שונה, אפילו בבחירת הדרך של "רפואה מונעת" (טבעית, או עם ד"ר..)
ואני מעדיפה ללבן דברים בכלים שיש לנו
אלעד
בעלי הוא זה שרצה ודחףנשואים פלוסכל עוד אתם מדברים! פותחים! מתקשרים!
לא מסתירים! רומזים.. בוחשים ברגשות לבד...
אין שום סיבה שיהיו משקעים.
הסכם ממוני כדי למנוע סירוב גט או עגינות
זה ההסכם שעושים בד"כ
שמעתי אישית מדיין בארה"ב- שבקהילות שלהם זה מונע את כל הבעיות של סירובי גט
(רק יש להם בעיות של אחוזי גירושין גבוהים.... )
הסכם חלוקת רכוש -שנכתב לעיל- הוא שונה
בד"כ עושים אותו שועי ארץ, או אנשים שזה נישואין שניים שלהם והם רוצים לדאוג שיהלדים שלהם מנישואין ראשונים יקבלו את הירושה המגיעה להם מהבנזוג הראשון
לגבי שאלת הפותחת-
לדעתי הדרך הנכונה זה לקרוא ספרים בנושאי זוגיות, ולדבר המון וללבן דברים ביחד
במצב שלבד לא מצליחים- ללכת ליעוץ
מי שמגיע מבית הרוס במיוחד ואין לו שם כלים לבנות זוגיות נורמאלית- שיתחיל יעוץ עוד לפני החתונה....
עם הדרכה מלאכותית, במקום באופן טבעי - זה נראה בעיה.
יש הדרכה לפני החתונה.
אולי כדאי לעבוד על הביטחון העצמי?
וגם לשים לב לשני, לרצון להתחשב ולהבין. אפשר ללמוד גם מתוך מהלך החיים. בנין "רשות היחיד" של בני הזוג בראשית דרכם - זה גם ערך חשוב מאד.
כדאי לרכוש כלים לתקשורת זוגית נכונה מראש,
ובשביל זה טוב לשמוע עצות טובות ולקרוא ספרים.
בע"ה אחרי כמה חודשים של נישואים תדעו יותר איפה יש נקודות חיכוך שצריך לעבוד עליהם.
ממליצה ממש על "לבסוף מוצאים אהבה", לשלב הזה..
להיפגש עם אדם זוג מישו שלישי שידריך אתכם בפגישות ....
וברצינות זה טוב מאד אבל בלי לערב אפאחד פשוט תעשו כל יום שיחה ותלמדו זוגיות ביחד ! בהצלחה בחיים ......
א. לא לכל הזוגות צצות בעיות, בסדר גודל כזה שדורש ייעוץ והכוונה מקצועית. אל תחששו כל כך
ב. למה לכתחילה להכניס פחדים וחששות על שעלול לקרות וכו'? ייתכן שהדברים בכלל לא יהיו רלוונטים עבורכם
ג. לטעמי יש בכך השפעה גם נפשית- פנימית, כי האדם שהולך לייעוץ טרם שבכלל בחן את השטח, ויודע במה מדובר, בעצם נכנס בעמדת מגננה, וייתכן שהדברים ישפיעו גם על חיי הנישואים עד כדי כך שהוא במו ידיו, מבלי משים, ייצור בעיות
ד. דבר בעיתו מה טוב.
ויש גם מלא ספרים בנושא..
לדעתי, בתחילת חיי הנישואין כדאי לבנות את הזוגיות לבד, בלי התערבויות (גם אם חיוביות לכאורה) מבחוץ.
תלמדו ביחד ספרים על זוגיות. ממליצה על הספר: הבית היהודי (נראה לי של הרב שמחה הכהן, אאל"ט).
תלכו לשיעורים בנושא זוגיות.
והכי חשוב- דברו בינכם על דברים שטוב לכם, או מפריע לכם. מה מחזק אותכם, מה קשה לכם, מה נעים/לא נעים לכם. וכו'.
והמוווון רצון טוב ומוכנות להשקיע בקשר ולבנות אותו ולא ח"ו להרוס אותו על כל שטות קטנה (גם אם כואבת)
זה מחשבה נכונה
צריך שבן הזוג לא יראה בכך בעיה או חיסרון. ידוע ששלום בית אינו רק ביטוי לפיוס אחר מריבה אלא לשלמות אינסופית
בעוד תקופה לא ארוכה זה ישתרש ויתקבל בציבור כמו הדרכת חתנים וכלות
אני כן ממליצה ללכת ליעוץ (אבל אולי כמה חודשים אחרי ולא מיד)
קודם תכירו אחד את השני, מה הן נקודות התורפה שבזוגיות (לכולם יש כאלה)
ואז לכו ללמוד איך מתמודדים איתן
בהצלחה ושפע שלום בית!
בס"ד
הרי בכל מקרה זוגיות נבנית מתוך קשיים - כי הקשיים יוצרים את הברורים.
לכן תנו לעצמכם את הזמן להכנס אל תוך ההפנמות הנדרשות ביחס למושג הנישואין והזוגיות.
כך תזכו בעזרת ה' להבין בשיא העומק שלא כל מחלוקת או אפילו ויכוח או מריבה חייבים ליצור "הסתבכות"!
בהצלחה רבה ורק ברכה ואושר!!!
היי,
את צודקת שאת הולכת לקראת משהו רציני, שדורש עבודת מידות רצופה, ויש (תמיד יש) התנגשויות והתמודדויות
אבל בדיוק בשביל זה יש הדרכה, ולכן כדאי ללכת למדריכה טובה ומומלצת
ייעוץ זוגי לא שייך לפני החתונה, כי בדר"כ הקשיים שבאים אח"כ - לא צפויים מראש, ובכלל - עדיף להתמודד לבד, ולנסות לתת צאנס לפני שהולכים לרופא מראש.
זה כאילו הרמת ידיים - לפני הקרב..
להפך, את יודעת לקראת מה את הולכת, תעמדי בעז"ה באתגר בהצלחה!
(יש בזה גם מימד של ייאוש וחוסר רצון להתמודד באופן עצמאי אני חוששת... כאילו מחשבה של חוסר מסוגלות.. וזה שטויות - את מסוגלת! וזה הדבר הכי יפה ומתגמל בעולם!)
מקווה שעזרתי..
זה בהחלט יכל להיות רעיון טוב, אבל מדובר בעניין מאוד אישי.
יש כאלו שהדבר יכל לחסוך להם בעיות רבות ואחרים שעדיף להם ללמוד בעצמם.
אגב, הדרכה טובה לפני החתונה צריכה לכלול גם את הנושא זה, כולל פתח למפגשים גם לאחר החתונה.
"הדרכה טובה" - אינה אמורה לכלול פתח למפגשים אחרי החתונה. ה"הכנה" של בני זוג מראש לאי יכולת מובנית להסתדר בעצמם, לתחושה שכל בעיה מחייבת הזעקת "אמבולנס" מבחוץ - היא גרועה מאד. בין איש לאשתו - זה גם בין אדם לחבירו. ובין אדם לחבירו - כולל לשים לב לשונות מסויימת של הזולת ולהתחשבות בה.
גם עצם הלקיחה כנורמה, של מעורבות של מישהו אחר בתוך רשות היחיד שאמורה להיבנות בין שניים - היא בעייתית. בני זוג - זה בין שניהם וללא "כל העולם" באמצע.
כמובן, לא צריך להתגאות - ואם יש בעיה שמזקיקה עזרה, אז פונים. מתוך מגמה להבין ולסדר, ולחזור תוך זמן סביר לפי הענין, למצב של בין שניהם.
אם חס וחלילה יתחילו המחלוקות - אז תלכו לייעוץ. האופציה הזאת תמיד שם. אבל ללכת ככה סתם? זה לא תחביב.
אני הייתי הולכת יותר על סדנאות זוגיות .. שבהן מעלים כל מיני קשיים מחשבות רצונות ועוד.
זקוקה להמלצה לחומר להשמדת נמלים- לא הדברה, לא קינמון וכאלה,
אלא מהסוג ששמים קצת בבית, והן לוקחות לקן שלהן.
כולל מחיר/איפה קונים/לכמה זמן זה מחזיק מעמד מול הנמלים וכו..
תודה!
גם המדבירים בד"כ לא נותנים אחריות על הדברת נמלים, כי זה באמת משהו שאי אפשר להבטיח שיעלם בצורה שלמה.
המלצה אישית- לנסות לסתום סדקים וחורים בבית, במיוחד היכן שהן מהלכות הכי..
זה רעל בעצם אבל הנמלים באות ומתות ולא חוזרות זה פשוט פלא..
וגם על המדפים בארונות. מלח מרחיק אותן.
יעילים בערך לחודש. יש מכשירים יותר חריפים, לא בטוח שכדאי להסתכן. תלוי איפה את גרה, ומי מסתובב בבית.
בעזהי"ת.
אמא שלי מאוד מרוצה, תוך מעט זמן הן נכחדות!
דברי איתי באישי לפרטים.
אחד מהם היה להרחקת נמלים- לקחת גרעיני תירס מיובשים(לפופקורן) לטחון בבלנדר, ולשים בנקודות שבהם יש נמלים..
סתם בדיחה גזענית
"ומחריבין חורי נמלים. כיצד מחריבין? רבן שמעון בן גמליאל אומר: מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה, והן חונקין זה את זה."
[מו"ק ו)
מאתרים קבוצת נמלים אחרת, עדיף ממין שונה,
ומכניסים נמלים מכאן לשם ומשם לכאן
זה פשוט הורג אותם
איך לדגדג את הנמלה שתפער את פיה בצחוק ואז אפשר יהיה להאכיל אותה ברעל נמלים 
זה גם מונע חצי מהבעיה....
והבנתי שגם דבש נמלים יעיל מאוד , אם כי לא ניסיתי...
ניל"סרגע, אבל מה עושים אחרי 10 דקות מהזמן שניקינו בו את הבית?
ומה הבעיה פשוט לעשות ריסוס אמיתי ומקצועי? גם עם אחריות בד"כ, לפחות לעונה. אולי שילוב של כמה דברים יהיה יעיל- גם לרסס את הבית וגם להרוס את הקן (ע"י דבש נמלים למשל)
ודאגנו לעשות ריסוס לפני.
בנתיים מחזיק מעמד
ואשתי גילתה שפיזור אבקת סודה לשתיה במקומות המועדים מרחיק את הנמלים לחלוטין.
א. זה מאד לא בריא לילדים
ב. לשכנים שלנו לא עזר, אז יופי שיש אחריות, אחרי 3 פעמים של אזעקה הם כבר הרגישו לא נעים
ג. מסיבות שונות אנחנו לא מעוניינים להשקיע כרגע בבית..
תודה על העצה בכ"מ..
והוראות מאוד ברורות
כדי שלא יגרם נזק לילדים חלילה. תאמיני לי שלקחנו את זה בחשבון לפני שהחלטנו על הדברה..
הנמלים שלנו למשל מאד אוהבות כביסה, ואת המיטה שלנו,
ואת המקלחת
(חוץ מהמטבח כמובן)
יש לנו מנהג לשפוך כל דבר רעיל ומגעיל על הנמלים. שמן רותח שטוגנו בו דברים .. אבל מה שעבד עד כה הכי טוב היה מים עם אבקת לימון אחרי שניקינו את הקומקום.
היי לכולם/כולן!
אני חדשה פה.. וחייבת לומר שקראתי שרשורים וממש התפעלתי מהחוכמה של הרבה מהנוכחים כאן!
והחלטתי להצטרף...
אספר קצת על עצמי..
נשואה שנתיים, עם האדם שהכי הכי שונה ממני בעולם..
וחייבת לציין שרק לא מזמן התחלתי להרגיש שזה באמת האדם שהכי מתאים לי, דווקא בגלל השוני העצום ביננו..
אבל כמו תמיד- ירידות ועליות, והעיקר שהשיפוע בעליה ב"ה..
שבת שלום!
אלירזברוכה הבאה!
אלעדאחרונהברכה והצלחה.
יוצאת עם בחור קרוב לחודשיים.
הוא מאד שונה ממני. ומאד שונה ממה שחיפשתי.
עברתי לא מעט קשרים ודייטים- ואין ספק שיש בו משהו אחר. משהו בי אחר. סופסוף, אחרי המון זמן, מישהו מצליח לעורר בי איזה רגש. יש שיחה מאד מאד טובה, שגם זה מאד חשוב לי ולא קרה כמעט עם אחרים, והוא אדם ממש ממש טוב, כנה, מוסרי.
הרבה דברים טובים.
אני מאד רוצה שזה יצליח.
אבל- החיים מאד מפחידים אותי.
מפחיד אותי שהוא עדין כזה, ושאני זאת שאצטרך לארגן הכל, לשלם הכל, כי אני לא כזאת באופי שלי אבל איכשהוא מביננו מרגיש לי שאני יותר אשת העולם הגדול ממנו. [גם בקשר אני הרבה יותר יוזמת ממנו לאן נלך וכו', אבל הוא ממש זורם איתי בשמחה]
מפחיד אותי שהוא הרבה פחות אוהב לבלות ממני, הרבה פחות. אני מאד מאד כזאת, והוא מאד לא. החברים שלו מעטים מאד, הוא לא מרבה לטייל ולצאת, אני כן והמון. ולא ברור לי איך זה יעבוד ביחד.
מלחיץ אותי שזה יגרום לנו ח''ו להיות זוג מתבודד כזה, כי דווקא אני אסחף אחריו [למרות שהוא מאד במגמת השתנות בתחום הזה. אבל אני לא בונה על שינויים.]
יש עוד כמה שמטרידים אותי אבל זה לבינתיים.
אשמח לשמוע דעתכם.
ואני בטוחה שאת יודעת את זה.
מהתיאור שלך הייתי יכולה לחשוב שזה תיאור של בעלי.. (:
בדיוק כמו שאת מתארת- לא בקטע של לדבר עם אנשים, לא אוהב לצאת (בלשון המעטה), לא מבין בכל הקטע
של בנקים, חשמל, ארנונה...
אבל הוא אדם מדהים, עם מידות טובות וטוב לנו ביחד.
אז מסקנתי אלייך היא שהכל תלוי באיך שאת מרגישה איתו.
טוב לך איתו? הוא אדם טוב? זורם לכם? מה צריך יותר מזה??
לכל מה שכתבת אפשר למצוא פתרונות פשוטים (יוצאים להליכות או עם פק"ל קפה לטיול באיזור, במקום למסעדה),
קצת להתאמץ ולעשות את את כל הסידורים והטלפונים בעצמך.
והכי חשוב- בלי לחץ! אם זה האדם שאת אוהבת זה הכי לא מלחיץ בעולם! זה טוב, זה כיף! (:
שיהיה בהצלחה!
ואם היא מכירה את עצמה וזה מפריע לה,זה לא מספיק.
תשמעי,
אני לא יודעת איך את מסתכלת על המשפטים הראשונים,
אבל הם נשמעים מבחוץ ממש ממש טובים.
אני רוצה לספר לך סיפור:
כשהייתי צעירה, לפני שיצאתי עם המון בנים אחרים
יצאתי עם בחור שהכל היה מעולה אצלו
רק מה, מאוד פחדתי שאני אהיה אחראית על כל נושא הפרנסה
והוא יהיה בייניש יושב אוהלים...
ובגלל זה נפרדתי ממנו. זה פשוט הפחיד אותי.
בסוף, עכשיו,
אחרי שנים,
אני נשואה לאחר וגם הוא,
מסתבר שהוא מתפרנס מעולם העסקים הגדול
מה שלא דמיינתי....
מה הסיפור הזה אומר?
א. הקב"ה מפרנס, אין לך מושג איזה עבודה תמצאו וכו. גם בעלי עובד היום בעבודה ששנינו לא דמיינו כשהתחתנו.
ב. שלכל זוג יש שני קצוות- אם אחד הוא מסודר אז השני בהכרח יהיה זה שמנגד...
אחד קמצן השני יחשב יותר נדיב
אחד מביע אהבה ומפרגן- השני יהיה קצת פחות...
זה פלונטר כזה בכל חיי הנישואים
יש על זה ספר מצוין (ההדגשה היא בטעות מכאן ואילך, משום מה הוא לא מצליח להסיר את הקו...SORRY)
שמו טובים השניים של ד"ר קלייר רבין
ישראלית דווקא, שעוסקת בנושא הזה.
הפתרון הוא לדעת לפנות מקום.
לדבר על הבעיה ולחשוב איך מפנים מקום לכל אחד להיות גם מעבר.
אני בטוחה שאפשר לדבר גם על זה שלך חשוב לצאת לבלות,
ולקבוע מן נורמה של מאמץ מצדו לבלות איתך נניח פעם בשבוע.
מגמת השתנות זה לא,
שיהיה לך ברור,
ככל שאנחנו מנסות לשנות אותם, הם רק מתבצרים בעמדתם ומנסים לשמור על האני שלהם,
מה שכן, ונכון לכל זוג,
יש למצוא את המקום הנכון לכל אחד.
ולתת מקום לכל שוני וצורך במערכת הזוגית.
נשמע שהשוני ביניכם מאוד טריוויאלי, ושיש הרבה מקום לא לוותר עליו
לנסות לעבוד על העניין,
בכלל על הפחד מחתונה, שנשמע שאת סובלת ממנו
כמו כולנו.
לכל זוג יש נקודות שוני, גם מהותיות (גבר ואישה שחיים יחד...)
בהצלחה.
ועוד לא קרתי את התגובה מתחת- אבל אני ממש מסכימה עם הכותרת :
הכי חשוב מציאת חן ומידות טובות...
זה נשמע טוב, והחסרונות שאת מעלה הם די שוליים.
בחיים, אחרי החתונה שפתאום מגיעים לעולם הגדול הוא ידע לשלם את כל התשלומים ולהסתדר עם כל הניירת והבנק, כל אחד, וגם מי שלא עדין לומד לאט לאט את חוקי המשחק. אז אולי הוא פחות טוב בלהשיג 20 שח הנחה אצל מוכר נעליים, אבל זה באמת שולי... גם בעלי ממש עדין, למדתי איך ללמד אותו את סודות העולם הגדול בלי שהוא ירגיש שהוא פחות מבין, למדתי לתת לו את ההרגשה שהוא מבין ויודע (למרות שעד היום יש דברים שאני מבינה יותר ממנו ואוי לי אם אגיד לו את זה כי הוא יעלב ולא יסכים איתי)
אבל זה לא העיקר בחיים בכלל בכלל.
זה שהוא זורם זה דוקא נו מבחינתך, לא? ככה יש פחות ויכוחים ופחות צריך לוותר.....
בילויים? תלמדי אותו לבלות, גם ככה אחרי החתונה אין יותר מידי זמן פנוי (וכסף....)בשביל זה
אין לו הרבה חברים? תלכו עם החברות שלך שנשואות והוא יכיר את הבעלים שלהן, או חברים שתכירו בשכונה בה תגורו. לא נראה לי שתשארו בודדים..... (אם תגורו במקום שיש קהילה של זוגו צעירים ותתחברו לקהילה זה יעזור ויהיה גם כיף)
זה נכון שדבר ראשון וחשוב הוא המידות הטובות ומציאת החן.
אבל מדובר פה בצורת חיים שונה לחלוטין האחת מהשניה..
אני במקומך יקירתי - הייתי מעלה את הנושא לשיחה הכי פתוחה - ביניכם!
ספרי לו על החששות שלך..
יכול להיות שתתבדי.
יכול להיות - שעל אף שהוא שקט ונראה לך עדין, הוא יגיד לך שהוא דווקא מעוניין לנהל את החשבונות
לעמוד מול הבנק או מול כל הבירוקרטיות הנדרשות.
יכול להיות שהוא יגיד שהוא מוכן לעשות ויתורים כלשהם בקשר לשקט שלו, ולצאת איתך לבילויים ולמפגשים..
(את כותבת שהוא משתדל בעבודה עם עצמו על הנושא כבר עכשיו.. זה יפה מאוד!!
וזה בכלל יפה להגיע לעומק בקשר שפותחים את הקשיים הפרטיים והעבודה העצמית על נקודות החולשה)
את יכולה גם להעלות בפניו את החששות שלך להצטייר כ"זוג מתבודד" ולמצוא את עצמך מחוסרת חברות בגלל השדר הזה כביכול..
גם אולי את מוכנה - להשאיר את מפגשי החברות וההילולות - בנפרד ממנו, והוא ישחרר אותך בשמחה לבילויים שלך..
(זה לפעמים עדיף מבעל שרוצה ללכת איתך לכל מקום, ויש לו מילה על כל חברה.. אם חושבים על האפשרות האחרת..)
נכון, צריך לזכור זה לא עיקר חיי הזוגיות, וזה לא מה שיעשה אותו בעל אוהב יותר ואבא טוב יותר!
אבל - זה כן נושא שיש לו משקל כלשהוא בחיים המשותפים,
וכדאי לברר עם עצמכם, האם אתם מוכנים לעבודה המשותפת הזו! של קבלת השוני ביניכם!
כתבת כבר יפה בעצמך - לא לצפות שמישהו מכם ישתנה אחרי החתונה..
[להיפך - אחרי החתונה ההבדלים ביניכם רק יובלטו (וזה גם מה שיעשה את הקשר מיוחד יותר!)]
לא מלמדים אף אחד לעשות דברים שהוא לא עשה לפני החתונה.
היופי הגדול בסיפור הזה - שאם תעברו את המשוכה הזו, ותחליטו שאתם מעוניינים לעבוד זה עם זו
(הרי כל העניין הוא מציאת חבר אמת לעבודה משותפת) -
זה יעצים את ערך הזוגיות שלכם, אותכם ואת היכולת לנסוק לגבהים!
חוצמיזה - אתם נשמעים זוג נהדר מהמעט שכתבת..
אני בטוחה שתוכלו לקושי הזה!
יהי רצון שהקב"ה יכוון אתכם להחלטות הנכונות - ונשמע במהרה קול חתן וקול כלה! 
הן באמת מאד עוזרות לי.
האמת שגם כשאני כמוכן קוראת את מה שכתבתי המצב נראה לי סבבה. אבל אני לא מרגישה ככה. במיוחד לא בימים האחרונים לצערי. לא יודעת אם זה בכלל קשור אליו או לענינים שלי עם עצמי 
עד עכשיו הייתי מאד בעניין, ופתאום יש נסיגה בלב שלי, לא ברורה.
ואני כל כך לא רוצה לוותר סתם...
אני כבר לא ילדה.
ולא רק בגלל זה כמובן. הוא באמת בחור טוב. אבל הספקות מעייפים...
אני דווקו מסכימה עם אלירז, שהחסרונות האלו משמעותיים.
אולי בגלל שאני מרגישה שלבעלי יש אותם. אני זו שמתעסקת עם הניירת, אני זו שרוצה להיפגש עם אנשים, והוא הרבה פחות. יכול להעביר שבת שלמה אצל ההורים שלי, כשהולכים להתארח, בלי לומר מילה כמעט.
אני מציעה לך לשים לב איך הוא כשהוא עם החברים שלו (אולי תקבעו בילוי משותף או חבר נשוי שלו+אשתו של החבר?). האם הוא חברותי? בעל שמחת חיים וחיוניות? או יותר כבוי, מופנם וכו'.
האם עלה ביניכם "נושא השלב הבא"? אחד מכם דיבר על התקדמות בקשר? אם כן, אפשר לשאול דרך זה לגבי חלוקת תפקידים בבית (מה את אוהבת לעשות, מה עושה בלי חשק אבל עושה, ומה את לא אוהבת לעשות). בקיצור, לנסות להגיע לנושא הזה באופן טבעי ולא מלאכותי, כדי לראות את הגישה שלו לנושא.
עוד המלצה- תסתכלי איך המצב בבית שבו הוא גדל. האם ההורים שלו הם אנשים אוהבי חברה ומכניסי-אורחים? האם חלוקת התפקידים בין הוריו היא כמו שאת רוצה שתהיה אצלך? (לא פעם יש אלמנט של חיקוי מבית אבא).
מאחלת לך החלטות טובות.
הדבר הזה מאד נמצא בשיח ביננו. על השולחן מהרגע הראשון. הוא מאד מוכן ורוצה לחיות חיים אחרים ממה שהוא חי עכשיו [והוא אדם כנה. ממש.]
אבל זה כמובן עדיין מציק לי.
הוא אדם מאד מקבל- מאד. אני בכלל לא מדמיינת אותו מונע ממני משהו או מבאס אותי מללכת עם חברים נניח. אם הוא יצטרף? לא יודעת. אולי אני גם לא חייבת שיצטרף.
אבל אולי יגרום לי ח''ו להעריך אותו פחות כשאראה שהחיים שלו הם נטו עבודה ולימודים.
האמת שאתמול הייתה לנו שיחה לא פשוטה, איכשהוא הקשר שלנו לא מצליח להתקדם כל כך. שנינו רוצים שזה יצליח. אבל נראה לי ששנינו מאד הססנים ופחדנים והקשר נשאר ברובד מאד מסויים. הוא אומר שזה חלק מההבדל הזה- שהוא תמיד דמיין מ ישהי אחרת [הוא אומר שדווקא לכיוון השלילי יותר, כלומר לא שהוא דמיין מישהי טובה ממני] וקשה לו לעכל שזאת מישהי כמוני [אנחנו באמת ממש שונים.]
וגם מפחיד אותו להתקרב, כי אם זה יגמר זה יהיה לו ממש כואב.
ואני בכלל לא יודעת איפה המקום שלי.
והתחושה הזאת שמבחינת שנינו זה רועד ככה, גורמת לי להתייאש [הוא ממש שלא מסכים עם היאוש הזה ואומר שהוא ממש אופטימי דווקא.]
אולי יותר מהכל אני רוצה מישהו שיאהב אותי לגמרי, ממש, שידע לאהוב, [ככה היו הקשרים האחרים שלי שעליהם ויתרתי.] והאופי שלו הזה מלחיץ אותי בעניין הזה. שהוא לא יצליח לאהוב אותי כמו שאני צריכה.
לא תמצאי מישהו שיודע לאהוב אותך בדיוק כפי שהיית רוצה - מההתחלה.
ואותי לימדו שיודעים שקשר הוא נכון וטוב - על פי המבדק הבא:
כשאת מניחה את הראש על הכרית, אחרי יום מפרך, וחושבת עליו - האם את מחייכת?
כשאת קמה בבוקר - האם את חושבת עליו? ואם כן, אילו מחשבות?
מחשבות משמחות, מחשבות שגורמות לך לחוש טוב עם עצמך?
|מחשבות שמקטינות אותך? שעסוקות רק בבעיות? או שיש בהן גם נקודת אור?
פשוט לפתוח את זה,להגיד לו איך את רואה את הדברים,את האירוח בבית,את הבילוי בחוץ,אולי תופתעו ממנו.תמיד תחשבי מה יקרה אם תתחתנו,האם כשתראי בעלים אחרים,שיוצאים לטייל עם נשותיהם או עם הרבה חברים,תתבאסי מבעלך או לא.צריך להיות שלמים עם בן הזוג שבחרת.
אני מדברת בתור אחת שנשואה הרבה זמן כמעט 25 שנה.
האופי של שנינו ממש שונה בהרבה דברים מאוד אנחנו הפכים, מה שחשוב הוא להבין את השני וקושי שלא למשל אם אחד מסודר והשני בלגנסיט גדול (גם נשים עשויות להיות בלגניסטית)
אם באים אחד לקרת השני אז מסתדרים.ץ
חוץ מזה אנשים משתנים במהלך החיים המשותפים שלהם.
האחת - בעלה "שם לה גלגלים" בכל דבר שהיא עושה,
השניה - בעלה זורם איתה ונהנה מזה שהיא מכניסה לו עניין לחיים.
תבדקי איך הוא מתייחס למה שאת עושה, האם הוא זורם או חוסם.
ואל תשכחי שככל שאת תפרגני לו יותר ותאהבי אותו יותר הוא יתעצם...
(יש לי חברה שהתחתנה עם בחור שבקושי היה מוציא הגה מהפה, היא כל כך העצימה אותו שהיום הוא מנהל סניף בנק, מעביר הרצאוצ, מנחה טקסים וכו', ויש להם חייים מקסימים יחד. אל תחשבי שרק היא משקיעה, הוא בעל תומך אוהב ומפרגן, אבל מאד רואים שהיא בנתה אותו ככה)
~א.ללדעתי עדינות לא סותרת יכולות ותנועה קדימה.
האם את מרגישה שהוא עדין בצורה שמקבעת אותו מלהתקדם ולעשות?
או שהוא כן מסוגל לעשות אך יחד עם זאת, אופיו עדין?
לגבי כל השאר: אם הוא לא מרבה לטייל, זה לא אומר בהכרח שהוא לא אוהב לטייל (בדיוק כמוך)
לגבי עניין החברים: מה בדיוק מפריע? שאולי יש בו משהו חריג שבגללו הוא מתנתק חברתית? או שמא יש בו מיוחדות שלא מתאימה לכולם? או שזה פשוט שונה ממה שאת- ואם כן, מה הבעיה בכך?
עוד דבר, ואולי הכי חשוב........
קחי נשימה עמוקה, שניכם.
תחליטו שלעת עתה לא מחליטים. כמובן שחושבים על הנושא, אבל לא במטרה להחליט...
התייעצו שניכם, עם גורם אחד שמתאים לכם, ונח
החלטות בהירות וטובות!
המהר''ל כותב בספרו כי ''אהבת המשלימים (כלומר, השונים), הינה אהבה יותר מאהבת הדומים''
מדברייך משתמע קצת, שמפריע לך, על אף מעלותיו הרבות שמצאת בו, וההתאמה שביניכם, - שהוא פחות יאהב לבלות ולטייל, - שהוא לא כמותך באופי בדברים מסויימים. נישואים כאלו אם יש בסיס משותף אמיתי וערכי, הם נישואים הכי מאושרים שיש. כשכל צד משלים את הצד השני. כששתי הורים אוהבים לטייל הרבה יותר מהרגיל, למשל, זה פחות טוב לילדים, מאשר כשיש איזשהי איזון. וזה כוונת המהר''ל שציטטתי.
אם הוא ''זורם איתך בשמחה'', והוא ''מעורר אצלך רגש'', והוא אדם ''ממש טוב, כנה, ומוסרי'', אז לא רק שאין לך ממה לפחד, ולא תהיו ''זוג מתבודד'', אלא תהיו זוג מושלם, ומאוזן, בכל המעלות. בעזרת ה'
וכפי שפתחתי את דבריי ''אהבת השונים (שמזה את כל כך מפחדת...) - יותר מאהבת הדומים''....
אקווה שעזרתי לך ולו במעט עם כיוון המחשבה הזה... בהצלחה
ומה שכתבת מקודם '('מגיבה לכולם קצת ארוך'' בסוף), שאת פוחדת שהוא לא כלכך ''יאהב אותך לגמרי'', האמת היא ההיפך מזה, ששוני לא גורם להתרחקות, אלא, כשהזוגיות בנויה על בסיס אמיתי וערכי ומבין ומקבל באמת את הכל, באהבה, אז האהבה רק מתעצמת. כאמור.
שאם באמת תחליטי לבסוף להמשיך, והדברים שלי השפיעו ולו משהו לטובה בענין,
אז אולי היה כדאי שתאמרי לו את הדברים האלו מזוית ראייה זאת, כי כיון שכבר העלת בפניו את החששות מהשוני, וכו' כמו שציינת לעיל, אז כדאי שתאמרי לו עכשיו שההיפך....
ושוב, תתני לה' להוביל את זה, ואנחנו עושים רק השתדלות והוא כבר קובע מה יהיה לבסוף.
בהצלחה ובשורות טובות
מאחלת לך בהצלחה ושתחליטי החלטות נכונות.
כמובן כל מקרה הוא לגופו, וצריך לראות תמונה שלמה ורצוי להתיעץ עם משהו שמתמצא טוב בתחום של זוגיות.
הדברים שאני כותבת מבוססים על נסיון אישי.
שאלת המפתח היא: האם הקשר הזה מעייף אותך?
בכל מערכת זוגית יש תפקידים לשני הצדדים. יש תפקידים שהם בד"כ של האיש ויש תפקידים שבד"כ הם של האישה.
זה בסדר גם אם התחלפו חלק מהתפקידים, כי יש נשים שמאוד מובילות או גברים שנוח להם להיות מובלים.
השאלה עבורך היא, האם הקשר הזה נותן לך כוח? האם יש לך שמחה? האם יש לך אויר לעצמך? הוא רואה אותך? או שהוא מטופל על ידך? זה נשמע שאת מכילה אותו. האם גם הוא מכיל אותך? יש לו מקום בשבילך או שעסוק בעצמו.
האם יש רקע בעיתי בבית? ביקורת גדולה או משהו אחר שגורם לו יותר להתכנס בעצמו ולפחד מהעולם הגדול...
חיים של אישה מזמנים נקודות חולשה. (אחרי לידה, יום יום של התמודדות עם הילדים ועוד). האם את תוכלי להשען עליו בשעת צורך?
מומלץ להתבונן מעבר להנאה החיצונית אל ההנאה הפנימית שהיא משהו יותר יציב
כל השאלות ששאלתי הן שלך, לא שלי, ואת תחליטי מה הן התשובות הטובות בעיניך ועבורך.
בהצלחה!
לא מפחד לחיות כאן בדיוק אותו הדבר תתאבדי " על הקשיים שלך ואז יהיה לך קל
למרות שצריך להתאמץ ולכתנן יש גבול ולא כל פרט הכי קטן את יודדעת מה לעשות ...
מצד שני מהנדס לפני שבונה בניין מתכנן כל פרט אז אני לא יודע ........
צריך לומר שכל זוג זה חידוש כזה עצום מה שאין כן בניין סתם איזה דומם ולכן אי אפשר לתכנן הכל רק להתפלל ולרצות ....
בכל אופן זה מה שמברכים את הזוג שיהיה לכם בניין עדי עד שתהיו כמו בניין הכל מתכונן ובלי פאשלות ....
בכאופן בניין לא כמו וורסאי
תוכלי ליצור קשר .אשמח לעזור.
אני נשואה בערך שנה וחצי ..רציתי להתייעץ עם הבנות שביננו איך לגרום לבעל לקנות לי מתנות ? אני לא בקטע של תקנה לי בלי סוף...פשוט מאז שהתחתנו בעלי לא קנה לי כלום....אפילו לא לחגים....לא תכשיט לא בושם כלום...וזה מציק לי...
.
אני לא אחת כזאת שדורשת גם אם זה מתבקש
והוא דווקא ישמח מאוד אם תבקשי באופן הבא:
"אני זקוקה ל..."
"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי XYZ. זה בכלל מאוד משמח אותי לקבל ממך תשר קטן"..
אני בטוחה שהוא רוצה לשמח אותך ולא תמיד יודע איך. את תקלי עליו מאוד.
בעזהי"ת.
ששמעתי פעם- לקנות לעצמך תכשיט או משהו כזה, ולומר לו "תודה איזה תכשיט מהמם קנית לי!!"
ולבקש ממנו לכתוב הקדשה..
לי קשה לקנות כיוון שאני לא בטוח שאקלע לטעם של אשתי.
אני לא רוצה להוציא כסף ולגלות שהיא בעצם לא ממש אוהבת את זה.
זה לא שאני חושש לפספס אחד מתוך עשר אני מרגיש שהמצב הפוך...
אם (אחרי העצות של אלירז) תנחי אותו למשהו שאת אוהבת (תזכירי את זה פעם- פעמיים בדרך אגב), יש יותר סיכוי שהוא יבין.
גברים ? קניות
בד"כ לא הולך ביחד.
התחושה שלך מובנת - הרי את רוצה את ה"מתנות" כדי להרגיש את התשומת לב, שאת חשובה לו.
אבל יתכן שהבעל הצעיר פשוט לא מודע לצורך הזה של אשה.
לכן, אפשר למשל לכתוב פתק חביב, או להסביר בע"פ; פחות או יותר בתוכן של הערכה רבה ליחס הטוב וכו' - אבל להוסיף בחיוך, שידע - ממש לא נעים לומר - אבל אשה צריכה מידי פעם איזו מתנה. ממש... מה נעשה, בענין הזה אנחנו קצת כמו ילדים (אפילו חכמים "הסכימו" עם זה שהרי אמרו שאיש צריך לקנות לאשתו משהו לחג כדי לשמחה..)..
לא פעם, כשהאיש מודע לזה, הוא נהנה מהנתינה לא פחות ממה שהאשה נהנית מהקבלה..
אל תדרשי.
תבקשי, תסבירי לו שאת זקוקה לאהבתו - וגם לצורת הביטוי הזו שלה.
שחשוב לך לקבל מתנה בחגים, וביום הולדת, וביום נישואים,
ושזה גורם לך להרגיש אהובה ומוגנת על ידו.
תסבירי לו לאיזה סוג של מתנות את מחכה, ובאלו חנויות קונים אותם.
בהתחלה אולי תרגישי טפשי, שהוא קונה לך לפי הוראות מדויקות.
אחר כך השנים יעברו וזה כבר יהיה הרגל קבוע.
רק את תרוויחי.
(בעצם, גם הוא)
"ישמח אותי מאוד אם תקנה לי..." (רצוי לומר מה).
"וואי, איך בא לי...".
"קניתי לעצמי x והחלטתי שזה המתנה שלי ממך לכבוד שבת/ראש חודש/יום הולדת" (בתור מי שקנתה לעצמה שרשרת והודיעה לבעלה אח"כ שזה בעצם מתנת יום הנישואין שהוא נתן לי ).
בהצלחה!
או תכשיט "חדש"..
אני מתרגזת בחיבה "אתה לא זוכר שקנית לי את זה בשוק הפשפשים"?
זה בד"כ נגמר בחיוך מרוצה שלו ומלמול "איזה בעל שפיץ אני!"
או בהשווצה למפרגנות על שמלה חדשה (כשהוא בטווח שמיעה) "בעלי קנה לי"...
הרי בסה"כ הברכה בפרנסה מגיעה ממנו.
הוא כל כך מבסוט! תנסי... 
אח"כ הוא לא יפספס הזדמנות לקנות לך משהו..
בהצלחה רבה רבההעצות כאן נחמדות אבל אני חושבת שהשאלה היא איך לגרום לו לחשוב שזה חסר לי, יש לי מין תאוריה כזו שזה אופי שאדם לא יודע לקנות .
אני במצב דומה, בעלי שיא המפרגן לי תקני, תקני לך , למה את לא קונה לעצמך כלום וכו' אבל הוא לא אף פעם לא קנה מעצמו, לא ביום נשואים ולא בחגים וכמובן לא בשאר ההזדמנויות, אני לא חושבת שהוא לא יודע שצריך לקנות מתנות הרי הוא חי בעולם ושומע ורואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים אחיות, הורים וכו' ודוקא ניסתי לא פעם להגיד לו אתה כבר חייב לי כמה מתנות על כל מיני הזדמנויות (בצחוק כמובן...ואז כנראה שבגלל הצחוק הוא לא קלט)
אני רוצה שהוא יחשוב כשהעיתוי מתאים וילך לקנות זה לא שחסר לי משהו ב"ה, זה יותר הקטע של למה הוא לא חושב, שהוא צריך לקנות?
לפני כל חג הוא אומר לכי תקני לך תכשיט/בגד וכו' תודה, יש לי מספיק תכשיטים אני לא אלך לבזבז סתם כסף על עצמי,
אבל חסר לי שהוא לא קונה!(והוא ממש ממש לא קמצן)
למי שיש הסבר זה יועיל מאוד!!!
פרקתי, סליחה על הניצלו"ש...
את חושבת ש"הוא יודע" - ואני בכלל לא בטוח בזה.
מה זה "רואה כתבות, פרסומות ויש לו אחים ואחיות הורים וכו' " - מאף אחד מהדברים האלה הוא לא אמור בדווקא לקלוט לגבי עצמו ואשתו שזה הענין.
את שמה לב, כי לך זה משמעותי. יתכן שמעולם לא תפס את זה.
דומה קצת לבחור שיגיד: היא לא מבינה שלא מדברים באמצע סוגיה בגמרא?.. הרי יש לה אבא, אחים, רבנים... היא חושבת שזה כמו שהיא קוראת בספר?...
כל אחד ועולמו המוכר לו יותר.
יש ענין ליידע. הרי את אומרת שהוא מודע לערך הבסיסי. למה הוא אומר: "תקני לעצמך"? מה, הוא לא רואה שיש לך דברים?...
הוא רוצה לתת לך משהו לחג - וחושב שאת תדעי יותר טוב לקנות.. אז הוא נדיב ואומר: תקני בגד, תכשיט.. מבחינתו הוא ביטא יחס אוהב, ו"נתן" לך.
אז פעם אחת, בנחת, תנסי להגיד לו: אתה כל פעם אומר לי תקני.. אז ברור שאתה רוצה לתת לי מתנות, לשמח אותי ואתה מבין שזה חשוב לי. אבל תדע: אשה זה לא אתה.. הכי כיף לי, אם אתה תביא לי בעצמך. הפתעה. ואל תחשוש שזה "לא בדיוק" - זה שאתה ממש מביא לי משהו - זה הכי שווה. תדע - ככה זה אשה...
לדעתי, הוא "ירוץ" לקנות... (לפחות יש סיכוי. אם לא ישכח..). אבל תדעי אח"כ להראות שמחה מקרב הלב, ולא כדרכן של חלק מהנשים שישר מתחילות "לבדוק את הסחורה" ושוכחות שאמרו שהעיקר זה הנתינה והרצון וכו'... אם תעשי "פרצוף" שלא דייק במתנה - אל תבואי אח"כ בתלונות שהוא נזהר מלקנות בעצמו...
גם בעלי לא ממש קונה לי, אז אמרתי לו ישירות מה אני אשמח לקבל ומה שלא יעיז לקנות לי.
או למשל - עוד שבועיים יש לי יומולדת, איך בא לי X!!
תקני לעצמך
תגידי לו שהחגים מתקרבים ושישמח את אשתו ברגל, אם הוא בייניש זה יעבוד (רק תדריכי אותו באיזה כיוון את רוצה)
ואני דווקא מחפשת לקנות מתנה לבעלי, יש רעיונות?
זוהי יכולה להיוות הערה חמודה באמצע קניות.
"איזו שרשרת יפה...אולי תקנה לי ליום נישואים ואני אקנה לך משהו...?..
יהיה נחמד..."..
הוא יבין את הראש, ואת מה שאת אוהבת.
נשים רגילות לקנות אחת לשניה פיצ'פקעס קטנים, בשביל התשומת לב...
ראית פעם גבר שקונה לחבר שלו מתנה סתם, בשביל התשומת לב?
(וגם מתנה ליום הולדת וכדו', לא נראה לי מצוי כ"כ בין גברים)
מתנות זה עניין די נשי. במיוחד מתנות עם רגש.
לכן פשוט צריך להגיד לו.
בעלי המתוק והנשמה טובה
רץ לקנות לי מתנה כשגילינו שאנחנו עומדים להיות הורים עוד 9 חודשים..
רק שזה היה תיק קטן ומצחיק כזה שלא היה לי מה לעשות איתו.. אמרתי לו תודה ויפה מצידו ושאני שמחה,
אבל שניסע להחליף... והוא נורא התבאס...
בדיעבד אני מצטערת שהלכתי להחליף...
מאז הוא מפרגן לי ממש לקנות לעצמי
וזה מספק אותי... ליום ההולדת אני בוחרת לעצמי מתנה ממנו, כנ"ל ליום הנישואין ולרה"ש
הוא עובד יותר ממני ככה שזה באמת ממנו...
מסקנה מהעניין, אם הוא קונה לך משהו, אל תלכי להחליף אם חשוב לך לקבל מתנות בהמשך.
ותגידי לו, הוא לא יכול לנחש. בצורה נחמדה ונעימה...
אם את מתביישת את יכולה לרמוז
נניח תפתחי אתר של מעצבת באינטרנט כשהוא בטווח ראייה של המסך,
ותקראי לו לראות "תראה איזה מטפחת/תכשיט יפה, אולי זה יתאים לי לשמלה ההיא... זה היה משמח אותי לענוד את זה..."
אותו דבר יכול גם להיות אם האתר של חנות בשמים או כל דבר אחר...
או שתפתחי איזה קטלוג של מבצעים ברשתות פארם שבא תמיד עם עיתוני שבת,
בזמן שהוא לידך, ותראי לו שיש מבצע על איזה איפור/בושם/שמפו שאת אוהבת...
סביר להניח שהוא יבין רמזים עבים כאלה...
בהצלחה..
יוסיף משהו...)
מתנה ממני, למי שרוצה לקבל...
לקראת חג מתן תורה החל מחר בערב, עלו בי מחשבות על הדינמיקה הזו של לתת ולקבל מתנות.
הבורא נותן לעם ישראל את התורה, והם מקבלים את המתנה שלו בשתי זרועות פתוחות, עם צמד המילים "נעשה ונשמע".
המילים האלה הן ביטוי לאמון גדול של העם בבורא, שאם זו המתנה שנתן להם, בטוח שכוונתו טובה ובטח שהמתנה הזו תיטיב איתם.
אמון כל כך גדול, שהם מקדימים עשיה לשמיעה....
בדומה לאישה שתאמר לבעלה – "אני כל כך בטוחה בכוונות הטובות שהיו לך כשקנית לי את המתנה הזו, כל כך מאמינה שהמתנה הזו תשמח אותי, שאני מודה לך עליה עוד לפני שפתחתי את העטיפה"
אז למה כל כך נדיר לשמוע תגובה כזו במרחב הזוגי?
אני זוכרת שככלה טרייה, מירמור גדול בו שיתפו אותי חברותי, כלות טריות בעצמן, היה סביב נושא המתנות.
היו שם בשיחות האלה שתי תלונות מרכזיות.
התלונה האחת הייתה: "הוא קונה לי את המתנות שהיה רוצה לקבל" ....
"הוא קונה לי את מה שהוא אוהב.. לא את מה שאני רוצה"..
נכון שרובנו אם לא כולנו קבלנו מבן זוגנו לפחות פעם אחת את הספר שהוא הכי מתלהב ממנו/ רוצה אותו בעצמו, לעצמו?
כששאלתי את חברתי "ואיך הגבת?" היא ענתה "מה זאת אומרת איך הגבתי? נעלבתי כמובן. אמרתי לו שאני לא רוצה את המתנה הזו, שהוא קנה אותה לעצמו....לא אותי הוא אוהב, אלא את עצמו..."
מדבריה הבנתי שאחד המדדים לאהבה אמתית הוא, שבן הזוג מצליח מיד בראשית הנישואין, להסתכל דרך משקפיה של בת זוגו, ולראות שתכשיט הוא דבר הרבה יותר משמח מספר....
והתלונה השנייה הייתה: "הוא לא קונה לי מתנות"
בעיקר זכורה לי שיחה עם חברה שהתקשרה בוכה כדי לספר לי שבעלה לא הביא לה זר פרחים למחלקת יולדות לאחר הלידה.
ברוב תמימותי / מוזרותי ... שאלתי אותה, האם היא ביקשה ממנו זר לפני הלידה.
האם כשישבו לעשות תיאום ציפיות לקראת הלידה, היא שיתפה אותו ברצון שלה לקבל ממנו זר פרחים.
מה???? שאלה אותי אותה חברה בזעזוע.
אם הוא נותן לי את הזר כי בקשתי אותו ממנו, אז מה זה שווה??
זו מתנה שהוא נותן רק בגלל שביקשתי, לא בגלל שהוא אוהב באמת....
מהשיחה הזו ומעוד שיחות דומות, הבנתי לאט, לאט שעבור הרבה נשים המדד לזה שבן הזוג אוהב אותן הוא, שהוא יודע לבד, בדיוק מה הן רוצות.
אם הוא קנה את המתנה בגלל שהן ביקשו – זו לא אהבה.
משתי התלונות גם יחד עלו הכללים הבאים:
באהבה אמתית, בן הזוג ידע לבד – 1.שאני מצפה למתנה
2.לאיזו מתנה אני מצפה
השיחות האלו עם חברותי הטובות, היו חסד גדול בעבורי, כי לצד ההזדהות עם תחושותיהן, והנטייה לחשוב בחשיבה ראשונית כמותן, יכולתי גם לעצור ולהביט על הסיטואציה מבחוץ, כי היא לא הייתה הסיטואציה שלי.
ולצד המחשבה, "כן היא צודקת, מה הוא חושב לעצמו כשהוא קונה לה את המתנה הזו" יכלה לעלות בייתר קלות גם המחשבה -
"...אז נכון שקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" אין הכוונה לקנות לשני בדיוק את מה שהיה משמח אותך, אבל אולי זה טבעי שבדרך להעמקת ההיכרות עם בת הזוג, יקנו לה בהתחלה את מה שנראה להם הכי משמח מנקודת מבטם?"
יכולתי גם לראות בתור משהי מבחוץ, שבהמשך לתגובה של חברתי, לדחות מעליה את המתנה, בפעמים הבאות היא מספרת לי יותר ויותר שבעלה לא קונה לה מתנות בכלל....
מהטעות שלה, שלולא שיתפה אותי בה, סביר להניח שהייתי עושה בעצמי, למדתי לקבל מבעלי מתנות עם חיוך ותודה, גם כשקנה לי ספרי קודש למכביר וכבר היה די קרוב בלהפתיע אותי עם סט גמרא, ש"ס ופוסקים.
לא דחיתי את מתנותיו ובכך לא סגרתי את ערוץ הנתינה שלו.
על מתנה שלא הייתה מתנת חלומותיי, רק הודיתי, לא הסברתי מדוע היא לא מתאימה.
במקביל, המשכתי להיות תמימה, מוזרה או שניהם... ולבקש מבעלי לפני כל לידה את מה שאני צריכה ממנו. זר פרחים, בלון, שוקולד או תכשיט..
לפני אחת הלידות הגזמתי ממש, כשפרטתי את בקשתי "בא לי זר בגוונים סגולים דווקא"
ובכך הרסתי את הסיכוי האחרון לאהבת אמת שבה בעלי ידע לבד לגמרי שללידה מס' 2 אשתו אוהבת דווקא זר סגול...
"תני לי להבין" ניסיתי בשיחה נוספת עם אותה חברה טובה, "אם את מיידעת את בן זוגך במה שחשוב לך, והוא מתייחס לזה בכל הרצינות ועושה בדיוק כבקשתך, זה מראה שהוא לא אוהב אותך? כי לי זה נראה כמו יחס אוהב ומכבד מאוד..."
מסתבר שלקבל, זו אמנות בפני עצמה, אמנות לא פחות מלתת..
כדי לקבל את המתנה שלא חשבתי לרצות אפילו,
עלי לפתח בתוכי הרפיה, להסיר אחריות, לוותר על שליטה, לתת אמון, להסכים להיות מופתעת מלגלות שדווקא יש במתנה הזו משהו שהוכן בדיוק עבורי. שמתחבא בה משהו בדיוק בשבילי.
להפקיד עצמי בידיו של בן זוגי ולהאמין, שבמתנות שהוא אוהב והיה רוצה לקבל, ובגלל זה נותן אותם לי... יש משהו עבורי... אם לא, לא הוא היה בן זוגי.
וכדי לקבל את המתנות שאני ממש רוצה,
עלי לקחת אחריות על חיי, ללמוד לשתף, ללמוד לבקש, כך שבעלי יוכל להעמיק את היכרותו איתי דרך בקשותיי.
הטעות שלנו היא שלעיתים, אנו פשוט עושות את ההפך-
מנסות לקחת אחריות על המתנה שכבר ניתנה לנו מבן זוגנו על ידי הסברים מדוע אינה המתנה המתאימה, ודחייתה.
ומנסות להרפות מאחריות על המתנה שאנחנו הכי רוצות, על ידי צפייה אילמת לקבלה ולהיות מופתעות...
..במהלך שנות נישואי, ניסה בעלי פעמים רבות לשכנע אותי שלא אשתגע כל כך בהכנת מאכלים חלביים לכבוד חג השבועות.
זה היה נראה לו כל כך מיותר. מבחנתו, תבשיל הבשר שאני מכינה לכבוד אחת מסעודות החג, מייקר את החג די והותר.
הוא ממש ריחם עלי על הכנת המתכונים החלביים שדורשים התעסקות רבה.
אמש קבלתי ממנו טלפון: אני בדרך הביתה, עצרתי לקניות – יש כאן עוגות חלביות של קפולסקי – גבינה עם פירורים, גבינה עם אוכמניות... הוא המשיך לפרט באוזני את הסוגים.
תבחרי 3 עוגות שאת הכי רוצה.
שאלתי אותו – 3 עוגות זה לא קצת מוגזם?
והוא ענה – אני לא רוצה שתתאמצי בהכנות לחג, אבל שבועות זה החג שלך, אז לא, זה ממש לא מוגזם...
הנה השיעור שלמדתי – כשמוכנים להרפות ולהיות מופתעים ממתנה שלא חשבנו לרצות,
ומסכימים לקחת אחריות, ליידע ולבקש את המתנה שאנחנו רוצים,
יגיע גם השלב, בלי שנאיץ בו או נבדוק אם הוא כבר כאן..
השלב בו נקבל בהפתעה, בדיוק את מה שרצינו.
כשההבנה של בן הזוג שזו המתנה שאנו רוצות, היא המתנה הכי גדולה בעצמה.
אז למי שרוצה לקבל את המתנה שלי, חולקת אתכן בשמחה את השיעור הזה.
מזמינה אתכן לנסות בבית!
שיהיה לכולנו חג מתן תורה שמח,
שנזכה להשכיל לקבל את התורה.
גם את החלק הזה בתורה, שהוא כל כך שלנו ואנחנו כל כך רוצות, וגם את החלק שאנחנו עדיין לא מבינות איך הוא שלנו.
שלכן,
שרון
תודה רבה ששיתפת אותנו!
זה נותן הרבה חומר למחשבה, וכ"כ כ"כ נכון..
הדברים שאמרת הם נכונים וחכמים ואגב תודה על התגובה המפורטת רק שזה לא בדיוק כך אצלינו,
התכוונתי שאמרתי שיש לו אחים וכו' שאני יודעת שהוא יודע יוצא לי לספר לו שזו קיבלה ליום ההולדת כך וכך
ותראה את השרשרת זו איזה יפה היא וכו' כך שלא נראה לי שהוא לא יודע מה אני אוהבת או רוצה.
כמו כן אני לא חושבת שפעם החזרתי או לא אהבתי מתנה שהוא הביא (מהבודדות שקבלתי...) .
זו בדיוק אי ההבנה שלך, לדעתי, בתום-לב.
הוא לא עושה "העברה" מהסיפור שלך על מה שההיא קיבלה - אל החשיבות שהוא יקנה לך בפועל..
וגם לא מזה שאת אוהבת את השרשרת הזאת - לכך שלא תקני בעצמך.
אדרבה, יתכן שמבחינתו אם הוא אומר לך "תקני לך משהו" - הוא מתכווין בדיוק לזה: מהסוג שאת אוהבת (שאת בוודאי תדעי לבחור הכי טוב...), וכמו שההיא קיבלה ליום ההולדת ("הנה, גם אני נותן לך - תקני")...
זה בוודאי נראה לך "לא יכול להיות"... אבל כן. אין לו "ראש של אשה"..
אז הכי טוב לענ"ד, ללא כל מרירות, ובאהבה רבה לבעל האוהב - שרוצה לתת וחושב שזו שיא הנדיבות לומר "תקני משהו לעצמך" (צ'ק פתוח..) - לדבר איתו על זה בפירוש על דרך שאמרה היונה בתיבת נוח, ובכיוון ההפוך מבחינת המשמעות: מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית מידי בשר ודם (ישירות מהבעל) ולא יקרים כזהב, שאני קונה לבדי לעצמי...", לפחות מידי פעם..
אני פשוט מיידעת אותו מה משמח אותי. ומייד מרפה. הבן אדם לא טיפש, הוא מבין. אני מרפה כדי לקבל בשמחה את המציאות כמו שהיא. ואז- אם הוא באמת מביא זה באמת משמח אותי. ואם לא- בקטנה. רק בלי לחץ.
פעם הוא הפתיע אותי בשובר לעיסוי (זרקתי לו משהו בעניין ) והמעסה הייתה באורות על זה שחתן כ"כ צעיר מפנק ככה את אשתו.
ציפיות יש רק לכריות
אני מתאר לעצמי שהוא איננו נביא
יש לבקש ולספר לו מה את מצפה ממנו מהם הדברים שמשמחים אותך כו וכו כדי שהוא יוכל להעניק לך זאת
אין טעם אפילו לחשוב על להיפרד מבלי לתת לזה צ'אנס. אני מכירה כאלה שהלכו וזה עשה פלאים לקשר ביניהם.
לכל המעוניין-עבודת נקיון לקיץ,בירושלים והסביבה..מתאים לסטודנטים שעות גמישות,שכר מתגמל, לפרטים איתן: 0537253620
אנחנו רוצים להזמין מלון לאמצע השבוע בסוף אוגוסט לאילת בשבוע שהילדים חוזרים ללימודים כדי שיהיה פחות המוני. ראיתי באתר של רשת המלונות על כל מיני מלונות שנשמעים טוב. יש כל מיני מלונות לאונרדו ולא ממש ברור לי מה ההבדל ביניהם ומה נחשב פחות המוני. מישהו היה שם ויכול להמליץ על המקום? האמת שאף פעם לא היינו במלון מהרשת אבל לא מזמן התחתנו והחלטנו להשקיע קצת בחופשה משותפת רצינית כמו שצריך
משהו יודע לכל הרוחות, איך מוציאים ריח נורא ממזרונים?
תודה רבה. תזכו למצוות.
היי לכם אנחנו זוג+תינוק מתוק דתיים לאומיים, מירושלים גרים במרכז העיר בדירת קרקע חמודה עם גינה בקרבת הכותל,גן סאקר,שוק מחנה יהודה וכו´ (בקיצור ברחביה) חפצים לנסוע לניקוי ראש בצפון-גליל,גולן, מחפשים זוג או משפחה שגם בכיוון של להחליף דירות לכמה ימים בזמן הקרוב או לאחר סוכות..
נשמח לעמוד בקשר יוסי,052-3096360
4 חודשים ואם צריך, אפשר גם קצת יותר. זה עניין ממש דחוף.. אם מישהו יודע על איזושהי דירה שאולי רלוונטית, אשמח שיצור איתי קשר.. הדירה צריכה להיות בין 3 ל-5 חדרים (גמיש)
אני מחפשת המלצה למסעדה בשרית בירושלים שתהיה מספיק טובה ולא מאוד יקרה...אשמח להמלצות...תודה!!!
יש את "רוזה" בעמק רפאים ובעיר, מחירים ממש סבירים, לא בטוחה שמהדרין..
"גריל בר" בנחלת שבעה, אזור כיכר החתולות, נראלי שמהדרין, לוידעת לגבי המחירים..
פשוט יושבים בשולחנות בחוץ ולא בפנים.
מהדרין (כמדומני בית יוסף? שווה להרים טלפון לבדוק)
גריל בר ליד כיכר החתולות מהדרין לדעתי.
יש במושבה הגרמנית ובשלומציון המלכה במרכז העיר.
מקום נחמד, איכותי ולא יקר מדי.
אז ככה...
התחתנו לפני חצי שנה ב"ה וקנינו מקרר חדש של אלקטרה..
בהתחלה הרגשתי שהירקות נרקבים מהר יחסית למה שהייתי רגילה ממקררים אחרים בבית הוריי..
הנמכתי מעט מעט את הטמפרטורה.. ולאחרונה מוצרי חלב מתקלקלים לנו למרות שהתאריך עדיין לא עבר..
האם יש קשר בין התופעות לטמפרטורה? זה קרה למישהו? כמה זמן ירקות טריים שורדים במקרר?
דבר נוסף..
במה המקרר של כולם מלא?? 
אני רואה שבבתים של אחרים תמיד המקרר מפוצץ ואצלנו זה לא ככה.. ותהיתי למה זה ככה??
זה לא שאנחנו לא אוכלים, אבל עדיין הוא לא מלא..
אני יודע על ספק הירכות של המכולת ביישוב שלנו שהירקות שלו... לא מי יודע מה, אז כשאנחנו קונים במקומות אחרים זה מחזיק יותר זמן.
יש מצב שאת מארגנת מד טמפרטורה חיצוני ומודדת בו את המקרר? (אם את גרה באזור בנימין אפשר לשאול מאיתנו, או לקנות חדש בסין ב-15 שקל לערך).
מקרר צריך להיות בטמפ' של 4 מעלות לערך (ולא מתחת לאפס), ומקפיא במינוס 17 כשהוא סגור.
אפרסקים נהיים מאוד רכים במקרר
מלפפונים מתחילים להצטמק
גזר נהיה רך..
זה בעיקר, כל היתר די בסדר..
יכול להיות שאין לי אומדן לזמן שהם אמורים לשרוד..
אם אני קונה ירקות ופירות טריים בשישי, עד מתי הם אמורים להיות טובים?
ולגבי הטמפרטורה- אי אפשר לדעת את זה בלי המד החיצוני? אין משהו במקרר עצמו?
קודם כל - להכניס את הירקות למקרר כשהם יבשים ! (אם יש בהם לחות מסויימת, לנגב אותם לפני שמכניסים).
מלפפונים - לא לשים בקופסא/תא יחד עם העגבניות, גורם לריכוך מהיר. הכי טוב - לשים בקופסא מפלסטיק, לא חייבת להיות סגורה, אבל לעטוף מכל הצדדים בנייר סופג. אנחנו שמים נייר, שכבת מלפפונים, עוד נייר, שכבה ובסוף מלמעלה נייר סופג.
גזר - שוב, שיכנס יבש למקרר, הכי טוב לשים אותו בשקית ניילון קשיחה ולחורר אותה מעט כדי שהיא קצת תנשום.
אפרסקים - לא יודעת מה יכול לגרום להם להאריך את זמן החיים, אני יודעת שיש פירות שאם שמים ליד תפוחים זה לא טוב להם. אצלנו האפרסקים נגמרים די מהר... אז לא בדקתי...
ובקשר לטמפרטורה, יש מקררים, כמו שלנו, שהטמפרטורה ללא כל כך אחידה, אז אנחנו יודעים לדוגמא, שירקות ופירות שמים בתאים למטה או בקדימה של המקרר, אם דוחפים אותם לעומק המקרר הם קופאים, אז צריך לשים לב...
חסה ועלים אחרים - אני תמיד שמה בדלת של המקרר כדי שלא יקפאו או יתקלקלו מהר וכך הלאה...
המלפפונים מפרישים חומר שמרקיב את העגבניות (או הפוך)
ולהיזהר מלחות...
גם אני הרגשתי ככה שהמקרר ריק כשהיינו זוג צעיר, כי כמה כבר אוכלים 2 אנשים??
לאחרונה קרה לנו שהחלב התקלקל לפני הפג תוקף..
בעלי טוען שזה בגלל ששמנו אותו בדלת ולא במדפים..
תודה לכולם על התגובות והרעיונות..
גג
זוגות צעירים לא קונים הרבה ולכן המקרר ריק למשל אצלנו שיש כמה נפשות אז הוא מתמלא
ודי מהר גם מתרוקן אבל כיוון שיש הרבה אז כעבור שבוע קונים עוד פעם מלא וככה הרבה דמן הוא נראה מלא
בשבח אנחנו חודש וחצי לפני חתונה..ועדיין מחפשים ריהוט..
איך בוחרים מזרון טוב??אני לא באמת מבינה בזה והכול נראהטוב,יש לכם המלצות?(באיזור ירושלים)
משתלם לקנות ביד שתיים מוצרי חשמל או שעדיף לקנות כבר חדש?
מה משתלם לקנות שם מבחינת ריהוט?
ועוד משהו...בנוסףף לכול הטכני מחפשת גם הכנה רוחנית חוץ מהמדריכת כלות,יש לכם משהוא להמליץ?ספר?שיעור?
תודה רבה רבה!!רק בשמחות!
א. לא כ"כ יודעת איך בוחרים מזרון טוב, אבל שווה להשקיע במזרון מצויין. שישאר לכם להרבה שנים ולא יצ'טקמק אחרי 5-6 שנים. בהריונות, בע"ה, ממש צריך מזרון טוב ותומך.
ב. מוצרי חשמל- אישית לא ממליצה לקנות יד שניה, כי אתם אף פעם לא באמת יודעים מה קורה בבפנוכו שלו. אא"כ אתם קונים ממכר קרוב שבטוח לא עובד עליכם. בנוסף, תיקוני בלאי של מוצרי חשמל הם יקרים- מינימום 200 ש"ח לטכנאי שמגיע ועוד עשרות עד מאות שקלים עבור חלקי החילוף.
חוצמזה- אורך החיים של מוצרים כמו מקרר, תנור, מכונת כביסה הוא ממילא כמה שנים טובות, אז למה לא לקנות חדש ולהנות ממקרר טוב כמו שאת רוצה למשך 10 השנים הקרובות?
ג. ריהוט לעומת זאת, הכי טוב לקנות יד שניה, לדעתי. מן הסתם תעברו דירה או שתיים עד שתשתקעו, וא. כל מעבר כזה מחליש ארונות, למשל. ב. שווה להשקיע בריהוט חדש כשגרים בבית למשך שנים, ואז הריהוט מתאים לגודל ולמרחב של הבית. לא כיף להיתקע עם שולחן גדול בקרוון קטן, למשל... ג. אפשר לראות בעין אם הריהוט הוא טוב או לא, גם בלי להיות נגר מומחה.אפשר לקנות ספות, פינות אוכל, ספריות, שידות, וגם מיטות תינוק שוות, בע"ה...
תמיד עדיף בהתחלה לקנות בממש זול או לחפש למסירה וכאלה..
רהיטים בד"כ מתפרקים במעבר דירה.. ולכן כשידוע מראש שהולכים לשכור דירה לכך וכך זמן עדיף לא להשקיע המון כסף ברהיטים..
אנחנו לדג' מצאנו כעט הכל למסירה.. (וחדר שינה קנינו ממש ממש בזול..)
לגבי ספר-
איש ואישה (נראה לי של הרב קנוהל..) מדהים מדהים!!! (אפשר ללמוד יחד!!)
מזרנים- אנחנו בדקנו בתלפיות כל מני חנויות, מכל חנות בחרנו דגם אחד ורשמנו את כל הפרטים שלו. ואז ישבנו ביחד בבית ובחרנו את מה שהיה הכי טוב, התקשרנו לכמה מחסנים (שאין להם חנויות וזה יוצא לך יותר זול) והזמנו ממי שהיה הכי זול.
אנחנו קנינו הכל מיד 2 או מאגורה. הדברים היחידים שקנינו חדש זה
מקרר- כי זה בדר"כ בא עם אחריות להרבה שנים, וגם כי יכולות להיות בו תקלות שלא רואים אבל פתאום אחרי שנה הכל נדפק- וזה הכי נבאס שמקרר הולך ופתאום צריך למצא מה לעשות עם כל האוכל וכו'..
מזרנים- כי יש לזה אחריות להרבה שנים וכי זה דבר שלא נדפק במעברי דירה וכו'
ושולחן למטבח- כי היינו צריכים משהו צר וארוך ולא מצאנו ביד 2 (היה לנו מטבח פיצי פיצי וצר) וכן מצאנו באחלה מבצע כולל 2 כיסאות..
כל כל השאר- יד 2 או אגורה. (או שקיבלנו מתנה כמו מיקרוגל)
ריהוט- אם אתם לא קונים דירה, לא כדאי לקנות חדש. גם ככה נדפק במעבר..
לגבי הכנה רוחנית- גם ממליצה על איש ואשה. וכמובן- על הספר "המוח הנשי" של ד"ר לואן בריינדיז. אולי פחות רוחני- אבל בהחלט יועיל לשלום הבית שלכם..
יותר רוחני זה תלוי מה הסגנון שלך, יש את "אהבה" של הרב גינזבורג, יש את הספרים של נעמי וולפסון (מרחק,נגיעה, כמשוש חתן על כלה, ודבק באשתו, ועוד ספר קליל יותר שאני לא זוכרת את שמו) יש את פנים אל פנים של הרב אבינר (אני מקראיה את הספרים שנמצאים אצלי על המדף אבל טרם פתחתי אותם.. )
שמעתי דברים טובים על "מנגינת הבית" ועל הספר של הרב שמחה הכהן.
אין על סימונס
יקר אבל מעולה
מחזיק מעמד שנים
באף מלון שהיינו בארץ ובעולם- והיינו
לא מצאתי יותר נוח ממה שיש לי בבית
מזל טוב!
הבנתי שהקפיצים או משהו כזה ממש מתקלקלים ולכן לא מומלץ לקנות יד שניה..
מזל טוב!
אב, מזרוני, כדאי לבוא לחנות, (עדיף לומר מראש שלא בטוח שתקנו כאן..) לשבת, לראות, להרגיש, ואז לבדוק באינטרנט על הדגמים הספציפים אולי תמצאו מחיר יותר טוב בשביל אותו מוצר..
גם ארון מעץ מלא הכי איכותי- אם הוא יעבור דירה 3-4 פעמים הוא כבר יתבלה, אבל אז לא תקנו חדש- כי השקעתם...
לכן עד שלא קונים דירה- לא קונים דברים איכותיים. קונים יד 2 והכי הרבה- משארים שם וקונים יד 2 חדש.. (כל העברת דירה- זה כבר יד 3...) עדיף להשקיע 300-400 כל פעם שעוברים דירה ואז כשקונים דירה- לקנות עץ מלא ב3000 ש"ח והוא ישאר לכם לעוד המון שנים במצב מצויין.
כל דבר שתפרקי ותרכיבי כמה פעמים- זה משפיע.
עדיף לך להשקיע בריהוט חדש ולא משומש . יש היום ריהוט יפה במחירים טובים .
אני ממליצה לך בחום לנסות ב"רוזטו" , יש להם רהיטים מעוצבים במחירים מעולים , את יכולה גם לקבל ייעוץ דרכם .
שלום, אני מחפשת המלצה לפסיכולוגית, לטיפול, לא לייעוץ זוגי.. באזור ירושלים. אשמח להמלצות!
תודה
לסג'מה, ליד בת- עין בגוש עציון. ובקירבת מקום גם מסעדה/בית קפה "גוונא".
מצפה מתת במעלה חבר, ליד המדרשה. מהמם שם בלילה וביום.
בגוש- גוונא, קפה במשתלה, ביקב ואולי יש עוד?...
ממליצה. (מסעדה חלבית)
ד"ר שוקועשינו פעם אחת פדיון נפש רק עלי
ועכשו הרב אמר שכדאי שנעשה פדיון נפש גם לי וגם לבעלי.
(אנו זוג שנשואים ללא ילדים)
אשמח לדעת אם למישהו זה עזר.
כי מבחינה כלכלית קצת קשה לנו לשלם את זה.
בעזהי"ת.
בואי לאישי.
מישהי /ו מכיר/ה מקום כזה אשמח לדעת....
הצריף של תמרי אפשר גם סתם לשבת אם סגור.
המליצו פה על בריכה בהר ברכה להשכרה..
יש מלא מעיינות יפים באזור..
כל המקומות לאכול שמצאתי כתוב שפתוחים רק ביום שישי מישהו מכיר/ יודע האם אכן כך? גם בחופש?
אבל אולי אלירז יודעת.תשאל/י אותה.
יש מקום נחמד באזור קדומים?
מעיין? בית קפה?
היא קונדיטורית ולכן יש אפשרות לארוחת בוקר.) (זה נראלי עולה ללילה באיזור 500-600.)
כמו כן יש שם משו חדש שסוגרים בשבילך שעתיים את הצימר ביחד עם ארוחה זוגית מפנקת!!
יש בישוב מעיין, ניקבה, בריכה, מערת נטיפים, אפשרות לסיורים ועוד..)http://nofshomron.com/
מומלץ מאד! כנסי לאתר שלהם " צימר נוף שמרון"
[מלבד שהמושג "חברה" במקורותינו הוא רק על מי שכבר נישאו לה "והיא חברתך ואשת בריתך". אם זוכרים את זה - זה עוזר להיות "חברים טובים" אחרי שמתחתנים. תופסים יותר את היחוד הבלעדי]
כפי שזכור לי זה שבוע הבא, אז למה השאלה בעבר? אולי לפי הלועזי זה כבר היה?
()
אלעדמאיפה בכלל הגיע הקטע הזה של חג האהבה?
הישר מ"חג" "פריצות-בהיתר" גויי,
וכמו עוד דברים - אצלנו יש כמה תמימים שחושבים שזה בטח "משהו ביהדות".
אצלנו אין "יום" כזה - ולכן בד"כ הנישואין מחזיקים יותר מיום, ועכ"פ מתאמצים מאד שיחזיקו.
אצלנו - היום הזה היה של בנין בתים בישראל, מתוך שהיה גם יום של חיזוק אחדותו וקיומו של עם-ישראל;
בתים מחייבים, קדושים וטהורים - וממילא גם יותר סיכוי שמייצרים נאמנות ואהבה.
לעשות ממנו איזה חג של אהבה וזוגיות כמו שעושים ממנו היום.
מה שכן אפשר זה לחשוב שוב על החברים הרווקים ומי יכול להתאים להם
קודם כל, היום הזה הוא יום מיוחד מכמה סיבות. מוזמן לקרוא קצת פה:
http://www.aish.co.il/i/j/48849527.html
דבר שני, "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים"
זה יום בו פעם היו אנשים מוצאים את זיווגם. יום שידוכים נפלא.
וכמו הרבה אירועים וימים מיוחדים של "פעם" שאנחנו חוגגים עד היום, אנחנו חוגגים גם את היום הזה.
מה רע?
אם זה היה חג של התהוללות הייתי מבינה את הבוז שבנימה שלך, אבל מה רע ביום שמוקדש לאהבה?
(כן כן, אנחנו אוהבים כל הזמן. נכון. אנחנו גם חיים כל הזמן, למה לציין יומולדת? אנחנו גם נשואים כל הזמן, למה לציין יום נישואין? הקרוב שנפטר מת כל הזמן, למה לציין יום זיכרון?)
"קודם כל" - במחילה לא הסתכלתי בקישור שציינת, כי הייחוד של היום הזה כתוב בסוף מסכת תענית. שם מקורו.
ושם גם כתוב אֶת "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויוה"כ".
היום הזה הוא חגיגי עוד מזמן שכלו בו מתי מדבר, ועוד, ואח"כ היה יום שהוקמו מתוכו הרבה בתים לישראל.
[ובניגוד לדברייך, אגב, זה לא כמו אירועים של "פעם" שאנו חוגגים עד היום. יש חגים שהתורה וחכמים קבעו - ונחגגים לדורות. היום הזה אינו כך - מהסיבה הפשוטה שזה מנהג שבמפורש מצוין כדבר שהיה נהוג, ופסק; ומן הסתם לא בכדי נהג האופן הזה דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים. ומצריך הרבה טהרה. ומכל מקום, נשאר זכר לחגיגיות בכך שלא אומרים בו תחנון. אין שום מנהג אחר ליום זה, ואנחנו לא "ממציאים" חגים חדשים]
אבל השאלה שנשאלה כאן לא היתה על זה. אלא "מניין בא הקטע הזה שלך חג האהבה"... ה"קטע הזה בא בדיוק ממה שאמרתי "חג פריצות-בהיתר גויי", מגעיל, המכונה וולנטין-די בלשון לא-קדשם..
ומעולם - מעולם - גם כשהיו יוצאות בנות ירושלים בבגדי לבן שאולים, הוא לא נקרא "יום האהבה" ואף אחד לא העלה בדעתו.
מה זה "יום שמוקדש לאהבה"?... מה השטויות האלה, במחילה? "אהבה" בין מי למי? ..בין איש לאשתו - היום הזה מעולם לא היה קשור במובנו זה למי שכבר נישאו; אז מה ההמצאה הזו? וממתי יש "יום אחד" בשביל זה?! (ומה העירבוב עם הדוגמאות שהבאת?... יום זיכרון, הוא אותו יום בו נפטר מישהו, ויש בו עילו נשמה, ובחינת יום-דין על כך. יום הולדת ויום נישואין, אין כל "דין" לציין - אבל מי שמאמינים ביחוד התאריך של עם ישראל, מבינים שיש חגיגיות כשחוזר אותו יום במעגל השנה, שבו קרה אירוע משמעותי. אין לכך כל קשר לנידון זה).
אלא מה? " יום בשביל אהבה" למי? ללא-נשואים? אז זה לא פריצות? מה, אנחנו חיים על הירח?!..
אלא מה? כמו אז - למי שרוצים להתחתן? הרי הם היו רואים מי שמתאימה להם, ובוחרים בה. את באמת חושבת שזה היה "חג האהבה"?... היו שידוכים. בשביל לבנות את האהבה הנצרכת בין איש לאשתו, היו צריכים לעבוד אח"כ...
הרי נאמר על זה, בין השאר, שם: "מיוחסות שבהן היו אומרות - אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה וכו' " - אז מה היה קורה? הבחור היה בין-רגע "מתאהב" בה בגלל ייחוס המשפחה?..
לצערנו, זה מה שקורה כאשר מתערבבים מושגי-הבאי עם דברי תורה.
אי אפשר להמציא "חגים" ואי אפשר להלביש שם שהוא ישירות בא מ"חג פריצות-בהיתר" גויי, על אפילו מה שהיה בעבר ביום קדוש כזה, ששימש בנין בתים בישראל ולא לסיפוק היצר/רגש האנוכי ללא כל מחוייבות המכונה אצלם "אהבה" - שאורכה בערך כאורכו של יום...
וגם אנשים נשואים - אם יש אצלם "יום" האהבה, מסופקני כמה היא תחזיק אצלם מעבר לו.. (לא מדבר על מי שבתמימות חשב שזה איזה "דין"....)
בעזהי"ת.
הרי ממה נפשך: אם הם דוסים- אז הם יחגגו בטהרה (כמו תמיד בימי הטהרה), ואם הם חילונים- אז הם יחגגו גם לא בטהרה (כמו בכל סופ"ש)..
אז מה זה משנה אם חוגגים בט"ו באב ספציפי או לא?! ואם יחליטו לחגוג בי"ז בטבת?
[אני לא יודע מניין אתם בקיאה מה "אם הם חילונים" הם עושים בכל סופ"ש.. על נקיות הדיבור זה בטח לא מעיד]
ומה זה אם הם דוסים הם יחגגו בטהרה כמו תמיד בימי טהרה?.. הרי כבר כתבתי שאם מדובר בנשואים - הם לא צריכים "יום" לענין הזה (ולא שמעתי, אגב, ש"חגיגת אהבה" אצל דוסים מותנית רק ב"ימי טהרה". אמור להיות גם מעבר לכך), ואם בלא-נשואים, אז אין לכך מקום.
וזה היה בתגובה על מישהי שחשבה שיש במסורתנו דבר כזה המכונה "חג האהבה".. וזה "חג" שחוזר מידי שנה כשאר החגים...
מוטב לקרוא על מה היתה התגובה לפני ש"קופצים" עם: "יש לך בעיה"...
את ענית ללא כל קשר למה שכתבתי ולמה שעליו הגבתי.
בעזהי"ת.
אז הראיתי שאין כאן כל פריצות באופן ששונה מימי השגרה.
כתבתי ימי טהרה- כי התלונות פה היו בעיקר על ההקשר הפיזי של החגיגות...
וזה מאוד נחמד שיש דבר שנקרא "יום האהבה"- מן טריגר כזה לחגוג באופן מיוחד...
שאל אלעד: מאיפה הגיע הקטע הזה של "חג האהבה"..?
עניתי: מ" חג" פריצות-בהיתר גויי. ואכן, משם זה "הגיע". אף פעם לא קראו לטו באב כך. בשנים האחרונות, כמה אנשים שרחוקים מתודעה יהודית החלו "להחיל" על זה את ה"תרגום" של יום הפריצות הגויי הנ"ל, ואמרו: "גם לנו יש".. כמובן - ההיפך הגמור מכל המשמעות של טוב באב במקורו.
ולא נכון ש"התלונות פה היו בעיקר על ההקשר הפיזי של החגיגות". פשוט אף אחד לא הזכיר דבר כזה. ושוב - לא יודע מניין ה"מידע" הזה.
ווזה מאד לא נחמד שלוקחים מושג שכל עניינו הוא במפורש פריצות-גויית, במסוה "אהבה", ו"מתרגמים" אותו ליום קדוש של עם ישראל מימים-ימימה, ההיפך ממהותו, ו"תורמים" בכך עוד קצת לטשטוש המושגים שלנו.
וגם לנישואין - מאד מלאכותי להזדקק ל"טריגר" מומצא כזה, בפרט עם הריח הרע שיש למקורו.
נראה לי מתנה מקסימה, אם כי מעט יקרה...
תודהמשיח עכשיו!שילדה גם היא בט"ו באב..
מסתבר שלא..
מכירים? ?
הוא טוב או לא.... nd-470
ותנור משולב כיריים - אין דגם של נורמנדה .....אשמח לתגובות תודה.....
מדובר בחברה שהייתה לחברה גדולה בעבר.
כיום משמשת כ"חברת מדבקה" בייצור סין או טורקיה. (ה"שם" גרמני.)
חברה טובה כנראה, בכל זאת. אבל הכי פשוטה.
המחיר של הקראוונים נע בין 350-900 משהו כזה, הרבה זוגות צעירים, הרבה סטודנטים, באוטו זה 20 דק' מי-ם בערך, בבוקר כשיש פקקים אז קצת יותר, אבל יש הרבה טרמפים ויש גם אוטובוס.
כוכב יעקב- לא יודעת מה המחירים, אבל לא נראה לי שיותר מידי. יש אוטובוסים סדירים מאוד לירושלים (143)- חלק מהיום אפילו כל רבע שעה. גם כן כ-20 דקות מירושלים.
פסגות- קרוון עולה בסביבות 850 לחודש. יש גם הרבה דירות משנה. המרחק מירושלים די דומה (עוד כ-4 דקות נסיעה אחרי כוכב יעקב), אבל אין כמעט אוטובוסים. יש די הרבה טרמפים לירושלים, וגם כשחוזרים ליישוב אשר לנסוע עם 143 עד לתחנת דלק, ואז טרמפ ל-5 דקות האחרונות של הנסיעה.
לגבי מה שנכתב על מצפה יריחו- הכל נכון, אבל צריך לשים לב שהתחבורה באופן כללי נראה לי יותר מסתמכת על טרמפים. האוטובוסים לשם הם כל שעתיים או יותר.
בהצלחה!
בישובים שהוזכרו???
בין 350-1000 ש"ח..
אבל אל תשכח/י שיש עוד תוספות כמו מיסי ישוב, ארנונה, חשמל וכד'..
אני חושבת שכדאי שתתקשרו ליישובים שהוזכרו ושישלחו לכם את תנאי הקבלה (בהם יש את מחירי הקראוונים המדוייקים..) וגם אם יש רשימת המתנה (בד"כ יש. )
בכוכב יעקב ופסגות קראוון עולה 1000 שח??את אומרת מידע/נסיון??
עם נגישות נוחה לירושלים ומחירים טובים??
משיחה עם כמה מרכזניקים הבנתי שיש שם קרוואנים בסביבות 600-800
(שכונה בקצה היישוב אחרי בית הקברות)
קראוונים במרכז היישוב זה כבר בסכומים אחרים לגמרי.
נשמע מצמרר
ג'נדסאחרונה