פורום נשואים טריים (עמוד 543)

עכשיו הבנתי מה הסיבה (כנראה) למעבר לירושלים...

 

מאחלת לך , לאשתך לעתיד ולילדך רק טוב!!

 

(ושכחתי לחזור אליך בקשר לקטמונים, האם עוד רלוונטי?? לברר??)

איזה טוב ה'!

 

ידוע בחסידות שבירידה עצמה יש עלייה

מרגש.

אם יקבלו אותך?.. אתה הרי מזקני המקובלים בפורומים... 

 

ממש מתרגשת בשבילך!

 

עד 120 שנים של אושר ועושר בבריאות איתנה!!

הרבה אושר וטוב!

דניאל מליחי

וקיבלנו המלצה מ2 חברים שונים שהוא צילם בחתונה, וגם אנחנו העברנו את ההמלצה, אז הוא צילם גם בחתונה של בן דוד, וגם בחתונה של אח, בקיצור כבר מכיר תמשפחה ממש חחח.. מומלץ

יש לי להמליץ- מישהו שעובד בצורה איכותית מאוד..

 

 

בעזהי"ת.

 

צלם מעולה מעולה! ממליצה ממש.

יש תמונות שלו בפייסבוק- "פוטוגני חיים בוכריס".

טלפון: 0504002218

וגם יקרה בהתאם. (אבל זה שווה)

מה את מחפשת?

 

בכל החתונות שלנו צילם אוריאל

http://www.uriel-photography.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=28901

הוא פשוט תותח.

(גם לא מאוד זול....)

 

היא פשוט נדירה!!

שווה כל שקל

הוא צלם הבית אצלנו. כבר צילם כמה חתונות במשפחתנו וכולם ממש מרוצים. הוא גם זול מאוד.

צילם אצלינו ברית, 

גם תמונות יפות מאוד

וגם אדיב מאוד

גילוי נאות: אנחנו חברים. אבל אני ממליץ עליו באמת מכל הלב. 

 

 

חגי שררה הרבה מעבר לצלם, הוא מצלם עם נשמה... איכות ושירות במחירים חסרי תקדים (ואין לי עניין לקדם דווקא אותו אני יכול להמליץ גם על עצמי... אבל באמת הוא מעולה)

מזל טוב

נמצאה האבידה...

תודה לכולם!

הוא צילם בחתונה שלי ושל 3 גיסותי...אדם ישר הגון מחיר סביר ואיכות מצוינת!!!

ויצא לנו תמונות מהממות.

לא מורגש בחתונה ומצלם מעולה!!!!!!!!!!!!

היינו מאוד מאוד מרוצים!! תמונות באיכות טובה ביותר!! נחמד ממש! אחראי!! והתמונות הגיעו ממש מהר!!! והוא ממש לא יקר!!!

ממליצה ממש!

אברהם- 0546790158

מזל טוב!

והלל לדרמן צילם אצלנו ואני מרוצה מאוד מאוד! הוא מביא גם צלמת לפי דרישה..

(אפשר לנעול לשיקול המנהלים...)

אנא עיינו בשירשור לעיל

אל תעשו לעצמכם את השטות הזו

יום החתונה חשוב מידי מכדי לבזבז אותו על "לשחק דוגמנית"

 

רוצים שיהיו לכם תמונות משמעותיות? תסדרו שהצלם יעשה לכם תמונות סטודיו באולם עצמו- לפני הקבלת פנים

זה אחלה דבר

 

רוצים לעשות תמונות זוגיות בחיק הטבע?

חודש אחרי החתונה קחו צלם\צלמת לאיזה טיול שתרצו ותעשו את הבוק המלא

(חברה שלי עתשה ככה- יצא מהממם!! פי אלף יפה יותר מתמונות של יום החתונה)

אפשר להצטלם באולם על רקע שקל לגזור ולערוך ואז אפשר לשים על תמונה של גן מהמם.

 

אגב בכל אופן עורכים את התמונות בPS..

בעזהי"ת.

 

נראלי פחות עמוס.. בעצם, זה בחופש אז כל מקום יהיה מלא..

ואתם יכולים לראות את דעתי בשירשור למטה..

תהנו!!!!

מישהו היה שם?

שבוע טוב.

היה לי שם סיור מהלימודים,

באותו היום שבו בלילה היתה לי חתונה של אחות של חברתי הטובה.

 

לקראת סיום, ראיתי מרחוק כלה מצטלמת, וחשבתי, וואו... גם אני הייתי רוצה להצטלם כאן, בתור כלה.

ו.. וואלה, מענין אם זאת הכלה שלחתונתה אני הולכת היום... מה הסבירות?

ואני מתקרבת, ורואה מסביבה את המשפחה.

הממ... זאת נראית לי חברתי.

וזה- נראה לי כמו האח...

וזה? האבא!

 

זה הם???

 

"שרה!"

והיא מסתובבת אלי, רוצה לרוץ לחבקני.

"לא, לא, אני מסריחה מכל עמל היום, חכי לערב- נתחבק אז!"

 

זה היה מבדר ממש.

 

= = =

 

לשאלה על המקום-

המקום עצמו מקסים, שופע מקומות יפים להצטלם.

מי שרוצה להצטלם על הקשתות ועל רקע החורבה עצמה- רק שתקח בחשבון שהכל מגודר בגדרות ביטחון- שמאוד מכערות את המראה הפסטורלי, לטעמי.

הצטלמנו שם. היה מדהים! לא ככ מוצל

ולא היה מפוצץ יצאו תמונות מהממות!!

על הגשר נורא יפה, בצמחיה על גדת הנהר וגולת הכותרת- האיצטדיון היה פתוח אז גם על כר הדשא D:

אם אני לא טועה יש ביפו משהו ממש יפה..

מזל טוב!

יסכה אופנהיים N-US;mso-fareast-language: EN-US;mso-bidi-language:HE">0524239689

לא יודעת מחירים..

ב"הצלחה

בס"ד

 

זה נמצא קרוב לבי"ח ביקור חולים, קצת מסובך להסביר

חנות קטנה, אין הרבה תצוגה,

אבל =איכות מצויינת ויחס נהדר

[ומלא מלא אנשים שאנחנו מכירים, חברים ומשפחה, קנו שם]

יחס נפלא ומחירים זולים מאוד לעץ מלא!!!

מי שרוצה יכול לפנות אלי באישי, או להתקשר אליו ל0506543946

אני לא הרחבתי כי לא רציתי לפתוח פרסומת. מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי באישי

וגם זה רק כי אשתי רצתה, מבחינתי הייתי מוותר על צלם.

אפשר לעשות באולם עם סטודיו, אפשר לעשות בגן יפה באזור.

 

ויש פוטושופ אם צריך

 

 

ואפשר להשאיל את השמלה לעוד יום אחרי החתונה ולעשות את הצילומים אם ממש ורצים

זה שטויות..

בעזהי"ת.

 

אבל ממש במקרה היה מקום מהמם באיזור שלנו, והתמונות יצאו יפות חבל"ז.

תכלס שמעתי על זוגות וצלמים שווים, שאחרי החתונה יוצאים לצילומי חוץ- של שניהם ביחד! זה הכי שווה.

ותכלס תמונות זה מה שנשאר מכל ההפקה הזאת, אז שווה להשקיע בזה..

 

ומושיקו- לא מספיק רק שמלה, צריך גם איפור תסרוקת וכו'..

ויכולות לעשות כאילו הן כלות נרגשות... 

חשוב לי נוף יפה, אבל אני גם רוצה מקום שממש התחברתי אליו, מבחינת הנופים, האנשים. שיהיה לי כיף להיות שם- ויראו את זה גם בתמונות.. תמונות נדירות כאלה..

יש כאלה שיוצאים אחרי החתונה, אבל כמו שאמרו כאן זה טוב למי שלא מכסה את השיער...

השאלה אם לא רציתם להתפרע ולהצטלם במקום שכ"כ התחברתם אליו ...

בעזהי"ת.

 

שמיד אחרי החתונה, ז"א באותו הערב- פשוט בסוף האירוע, במקום ליסוע הביתה- נוסעים להצטלם!

זה שווה בטירוף, והזדמנות שלא חוזרת...

 

וכן, חשוב לבחור מקום שאוהבים, אבל לא להשתגע על זה..

חשוב גם להגיע נינוחים בזמן ולא להתקע בפקקים...

אני לא חושב שהייתי נהנה מדבר כזה, גם ככה חתונה זה המון זמן של להיות סוף סוף יחד אבל צריך להתייחס לכל השאר, להוסיף לזה עוד זמן של צילומים היה גדול עלי.

אני בסוף החתונה רק רציתי שהצלם יתחפף

(טוב, התחתנו בגן אירועים, אז היה שם ירוק)

הצלם הביא מעט רקעים ומעט אביזרים.

בכל מקרה כמעט ולא יוצא לנו להסתכל בתמונות....

דבר ראשון- אתם אחרי חתונה, אחרי ריקודים רוצים את השקט זה ממש לא הזמן ללכת להצטלם..

 

דבר שני- להצטלם בסוף הארוע מתבטא בד"כ בתמונות עייפות, עם איפור פחות טוב..

 

אנחנו עשינו ככה- 

 

כל אחד הצטלם לבד במקום כלשהו יפה (באותו המקום בדיוק..) ובאלבום שמנו תמונות אחת ליד השניה.. (ככה יש גם ירוק ותמונות יפות וגם תמונות של שנינו..)

 

דבר שני, אנחנו עשינו חדר ייחוד קצרצר והצטלמנו באולם (כולל משפחות..) ככה יצאו תמונות מהממות, לא עייפות ואלבום מדהים..

כל אחד לבד. אח"כ יחד בייחוד....  כן ואחרי החתונה יש תמונות שננראים בה קצת עייפים...

אל תלכי להצטלם בשום מקום רחוק.

הצטלמי בשדות שליד האולם, או בסטודיו קרוב.

חבל חבל חבל לבזבז על זה את הזמן המיוחד ביום הזה - נצלי את הזמן לתפילה ולהיות עם עצמך..

הוא גם ככה עמוס ומלא במניעות.

 

את תתבאסי מאוד לדעת שבזבזת אותו בנסיעות , לחץ ותיקוני איפור ותסרוקת.

לומר שם כמה פרקי תהילים ולבקש מה שצריך שהתירוץ זה התמונות..

לא משאיר הרבה זמן להתפלל, וזה עיקר היום הקדוש!

אפשר להתארגן בחברון ואז לצאת למערה, התכוונתי להזהיר מעניין הנסיעות הארוכות. זה יום עמוס ממילא.

ואפילו כמה התחילו לטפטף כשסיימתי להצטלם.

קמתי מוקדם בבוקר, התארגנתי, אכלתי, וכו' ונעלתי את החדר כדי לדבר עם ריבונו של עולם. זה יום גדול, חבל עליו. אני חושבת שכל חיי לא התפללתי כמו ביום ההוא.

ביום החתונה צריך כמה שיותר רוגע וכמה שפחות טיולים

לא נסענו להצטלם בחיק הטבע/מול השקיעה וכו' וכו' מהסיבה הפשוטה: עוד 20-30 שנה מה שיעניין אותנו ואת הילדים זה תמונות קבוצתיות, חיות, בועטות ולא מבוימות.

ממש לא השקענו בזה יותר מדי, יצאו תמונות נחמדות שכיף להסתכל עליהן, יש טובות מהן.

 

לא מתחרטת שלא השקענו יותר כי רצינו באמת להתמקד בדברים החשובים.

 

 

בבוקר נסעתי להר הבית
ועד שחזרתי נגמר הזמן, אז יש לי מלפני החתונה רק תמונות בהתארגנות- איפור וכד'
והאמת?! לא חסר

קצת תפסו אותי לפני החופה כאילו אני בפוזה אבל באמת רק הסתכלתי על אלו שבאו וגם תקעו לי פרחים ביד.

יום קדוש? להתפלל? - הייתי בלי שינה , אחרי נהיגה -עיגולים שחורים מסביב לעיניים נפוחות...ועם לחץ להתלבש צ'יק צ'ק ובקושי אמרתי וידוי בלי כוונה ועפתי לאולם שבו גם לא נתנו לי להתפלל. רק בדרך לחופה התחלתי לשים פס על כולם ולא הפסקתי להתפלל.

תמונות עם החתן היו בין החדר ייחוד לאולם - לא מוצלחות ואחרי הארוע - מזיעים ועייפים. ואני מפוחדת לקראת הבאות. סתם תמונות...בלי פוזות, בלי נוף ובלי רקע. בחירה של הצלם...

ובכלל אנחנו אשכנזים - אז מי מצטלם (ביחד) קודם??

למה בכלל צריך תמונות מהחתונה?

אני אישית כלל לא אוהבת את המראה של מהחתונה, ולכן לא כל-כך אוהבת להסתכל באלבומים מהחתונה (שנמצאים בכלל אצל ההורים שלנו...)

בעלי בכלל לא מאמין גדול בתמונות (גם של הילדים).

לדעתי, הצלם בחתונה סתם מפריע לרגעים הגדולים האלה, שצריכים להישאר בזיכרון שלכם, ולא בצורה שבה הצלם סידר את הזיכרונות האלו...

 

טוב, זו דעתי הקיצונית.

ובכל זאת, אני לא מבינה למה להרחיק נדוד רק בשביל צילומים "יפים".

ואח"כ כזוג- באולם עצמו

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t533816#5996065

 

השאלה קצת שונה אבל ללמוד מכאן אפשר גם אפשר

 

בהצלחה ומזל טוב!

אנחנו עשינו בדור ישרים ואח"כ היינו צריכים להשלים...

ההמלצה שאני מכירה היא שהבחורה תעשה (לפי המוצא של שניכם) ואם היא נשאית למחלה מסויימת - שיבדקו את אותה מחלה ספציפית אצל הבחור. (אצל האישה בודקים X שביר שזה משהו שבודקים רק לה. לכן אם היא כבר עושה בדיקה חבל שגם הבחור יעשה).

הבדיקות הבסיסיות ממומנות ואם רוצים להרחיב קצת יש מימון חלקי של הקופה.

עושים את הבדיקה במכון גנטי. יש בכל מיני בתי חולים. במרכז יש בתל השומר ובבלינסון. מן הסתם יש בעוד מקומות. זה מה שאני יודעת...

איפה שאנחנו היינו אפילו לא צריך לקבוע תור. פשוט מגיעים. אבל כדאי לכם לברר מראש את השעות.

 

בהצלחה!

 

ואם כבר עושים - אז עדיף רגילות ולא דור ישרים. ככה מספיק לבדוק צד אחד, ואלו הבדיקות שאתם באמת צריכים לפי המוצא ולא רק מה שדור ישרים בודקים. וגם זה יוצא יותר זול... (ואם אני לא טועה התוצאות מגיעות יותר מהר. לא זוכרת כמה זמן לוקח לדור ישרים אבל במכון הגנטי שאנחנו עשינו התוצאות מגיעות תוך שבועיים)

 

מזל טוב!

בד"כ חובת ההשתדלות היא בדור ישרים, יתר מזה זה סתם מלחיץ ולשווא, במיוחד שכל מה שהרופאים אומרים זה השערות המדע שהוכח כבר מספר פעמים שזה לא נכון, ומי יודע כמה ילדים לא הגיעו לעולם בגלל השערה של רופא - או כמה צער לחץ ועגמת נפש זה גרם - עד שבסוף התגלה שנולד ילד שלם ובריא..

 

מזל טוב!שיהיה רק בשמחה ובנחת!
מגניב שאתם מכירים רק חודש וכבר מאורסים

כמה רעיונות למתנות..-

- מחברת עם כריכה יפה ,תדביקי בעמוד הראשון תמונה שלכם ותכתבי שיר/ברכה/הקדשה אישית.
במחברת תוכלו לרכז את כל התכנונים לחתונה וגם לכתוב מכתבים אחד לשני.
מנסיון- זה ממש כיף שיש מחברת כזאת!
אנחנו המשכנו לכתוב בה גם אחרי החתונה.

-נעלי בית..שתמיד תרגישו בבית אחד עם השני..אולי מתאים יותר לסמוך לחתונה או לאחריה..איך שאת מרגישה.

-אלבום תמונות, תקשטי אותו, תוסיפי קטעים מר' שלמה על חתונה וזוגיות,ותשימי תמונה שלכם בתור ילדים וגם מה שיש לכם מהיום..וכמובן תמלאו אותו לאחר החתונה בעז'ה.

-אפשר לקנות משהו לבית שלכם-תמונה של בית המקדש, בקבוק יפה ליין, משהו מפנק שישמח אתכם. זה אמנם לא אישי אבל זה מאוד מרגש להרגיש שהנה זה אמיתי..וגם אח'כ כשתשתמשו בזה תזכרו..

- משחק חברה. כן. נשמע הזוי אבל זה שיא הכיף לשחק יחד. אולי מתאים יותר לאחרי החתונה- אבל ממליצה בחום. זה מקרב ומשמח! במיוחד בתקופות שאסורים..

-וכמובן שיש את כל הדברים האישיים והבנאליים יותר- ספר (ממליצה על 'לעוף' של הרב ארז דורון, או ספר עם סיפורים קצרים שיקרא לך לפני השינה ..או ספרי זוגיות, או ספר המעיינות אם אתם מהמטיילים..)
ותמיד אפשר גם דיסק שאוהב..

עוד משהו הזוי וחמוד בתור תוספת-
תקני פלסטלינה, תעשי 2 דמויות שדומות לכם עמ דברים שמאפיינים אתכם או מזכירים לכם רגעים מצחיקים..
ומה שנשאר- תשבו יחד ותפסלו לכם בכיף. עכשיו או לאחר החתונה.
לנו יש מדף כזה..ממש כיף!
-ואנו לא ילדים קטנים..אני בת 27 מותר תמיד!

עצם הזמן שחלף ולימד אתכם על הקשר העמוק ביניכם - הוא המתנה הכי גדולה.

שמעתי גם מהרבנית ימימה המלצה לא לקנות לבעל מתנה. הוא יכול לקנות לך וזה חשוב!
אבל לנו יש דרכים אחרות לפנק אותם

בעזהי,ת.

 

רעיונות?.. הממ..

אפשר לקנות בושם, אפשר ספר\דיסק, להדפיס תמונה שלכם ביחד (לכי לחנות צילום, יש שם עוד פול רעיונות בכיוון!)..

העיקר להביא גם פתק יפה וחמוד!

חודש מכירים ומאורסים..

 

שתהיה הרבה הצלחה ושמחה.

 

מתנה - תלוי באדם...  (לדוגמה, מי שלומד רציני - בד"כ שמח בספר).

 

אבל אין מה לומר, שלקבל כלה, "בעבור" שבועות מועטים שהוא מכיר, אין לך "מתנה" גדולה מזו...

אנחנו היינו ממש מרוצים!

האם אחריה תגיע גם "הודעה מפתיעה" על מישהי ש"בדיוק יודעת" על צימר לא בצפון, ואפילו עם "קישור"?...

 

מי יודע?...

 

[האמת - הכי טוב בצפון.. ואף פעם לא ראיתי שבצימר פוגשים את כל העולם]

תמיד אני הולכת לצפת, ופוגשת חברות , מורות, 

 

אי אפשר לבקש משהו קרוב,

 

ישר לחשוב מחשבות...

לצערנו, קורים כאן יותר מידי דברים דווקא לא-ישרים כאלו,

 

ובד"כ מכאלה שזו הודעה ראשונה שלהן, או שיש להן כבר כמה "פרסומות" בהודעותיהן הקודמות.

 

מה נעשה?..

שווים ותקועים

אני גם מחפשת להתנתק, ולא אוהבת לפגוש את כלל העולם בטיילת בטבריה.

 

אם יש באזור בית, שמש , בקעה , דרום , ירושלים

 

מקומות לא מפוצצים באוגוסט

המלצות טובות. אולי מישהו יוכל למצוא את זה.(אין לי מושג איך מחפשים שירשורים ישנים)

http://www.aaa.co.il/%D7%A6%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%AA.html?gclid=CN-dtta8lbgCFTMctAod8VcA8Q

 

 

אנחנו היינו וכל כך התענגנו, שאנחנו רק חוסכים ומחכים לחזור.

אין ביני לבין בעלי הצימר שום הסכם, קרבת משפחה או קבלת אחוזים - 

אובייקטיבי לגמרי.

תבדקו טוב. כל חברות הפלאפונים מאפשרות לעשות הוראת קבע אחרי שמתחננים אליהם. לפעמים גובים תשלום נוסף.

 

אם אתם בכל זאת רוצים כרטיס אשראי אז יש בדואר כרטיס נטען.

 

חוץ מזה יש כרטיסים חוץ בנקאיים שניתנים בד"כ חינם (לפחות לתקופה מסויימת)

 

 

יש בחברות החדשות כרטיסי סים ביג טוק בתשלום חודשי.

 

למשל הום סלולר

"חברת הסלולר הוירטואלית הום סלולר, מביאה את המהפכה הסלולרית גם לכרטיסי החיוג. החברה מציעה פרי-פייד ללא הגבלה במחיר של 99 שקל למשך 30 יום (מהקנייה)"

(סליחה שאני מתפרץ לפורום לא לי) 

כרטיס אשראי בבנק הדואר עולה 12.90 ש"ח דמי כרטיס בחודש וזהו! (אולי עוד משהו קטן חד"פ בפתיחה)

הגשת הבקשה לכרטיס ויזה cal לקחה 5 דקות במילוי טופס פשוט ולא מסובך (צריך צילום של ת.ז) אבל לוקח לכרטיס שבועיים להגיע.. 

אני חושב שבאמת מומלץ אם זה רק בשביל לשלם את החשבון פלא' ודברים כאלה..

פחות מ7 שקלים.

(כרטיס שהוא דיירקט אבל ללא החסרונות של דיירקט, כי הוא יודע לעבוד גם כרגיל..)

וצריך להטעין כל פעם.

זה לא נשמע כל-כך זול להחזיר כרטיס אשראי בעשרים ש"ח לחודש רק בשביל לשלם חשבון של נייד

יוצא שנשלם על קו של נייד ועל כרטיס אשראי יותר מ100 ש"ח כל חודש

רוב החברות היום לוקחות עמלה של 10 שקלים לחודש על הוראת הקבע.

כך גם לא צריך חשבון בנק וגם יש שיחות ללא הגבלה

תוכל לפרט ולתת לי יותר מידע.

תודה

ליתר דיוק 2 כרטיסים...

 

אחד FREE בלי עמלות בכלל, דף החשבון מגיע למייל 

 

הכרטיס של לאומי כארד- רק צריך לשלוח הוראה לחיוב חשבון

 

ועוד אחד תמורה (אני מורה)

 

גם בלי עלויות ובלי כלום....

 

יש על שתיהם הוראות קבע (חשמל, מים, גז, טלפון וניידים)

 

וחוץ מזה- מחושבים.... בלי קשר לכ"א או לא...

 

את קונה בדואר כמו כל מוצר ומשלמת במזומן

לא שווה אשראי רק בשביל זה, ברגע שיש מתפתים-רק זה ורק זה ורק עוד משהו

 

בהצלחה

זה מאד מקל על החיים

גם אנחנו היינו צריכים לעשות כרטיס אשראי כשעברתי חברת סלולר...

(אבל אצלנו זה קרה אחרי שש שנים).

שלום,

 

אתם יכולים להחליף להו"ק בעלות של 6.9 ש"ח חודשית ולא להתחייב לכ"א במידה ואינם יכולים לעמוד בתשלומים החודשיים .

 

עלות עדכון הוק חד פעמי למיטב ידיעתי עולה כ 29 ש"ח .

 

בהצלחה !

אתה מכיר את עצמך, ויודע שלא תוכל לשלוט בעצמך.

אנחנו מחזיקים כבר שנים בכרטיסי אשראי, חוץ בנקאיים ופנים בנקאיים, ואין לנו שום בור ללא תחתית. התקציב החודשי שלנו צנוע, בהתאם להכנסה, ואנחנו עדיין מצליחים לחסוך. מי שיראה כמה כסף יש לנו בחשבון, בעו"ש ובהשקעות\חסכונות שונים, יחשוב שמדובר באנשים עשירים, אבל האמת היא שההכנסה החודשית שלנו נכתבת בארבע ספרות (ברוטו!), ויש גם ילדים ב"ה, ולמרות זאת מתנהגים בצניעות, מסתדרים וחוסכים. כרטיסי האשראי שלנו, בינתיים, רק סייעו לנו ולא גרמו לנזקים משמעותיים.

אה, והם תמיד היו בחינם! (עוד לפני שנגמרת התקופה החינמית, הבנק כבר מציע כרטיס חדש בחינם)

בקיצור - כל אחד מכיר את עצמו. אין כאן פיתרון אוניברסלי.

תהנו!

רק אני לא הבינה איך עקיבא בהריון?

רלוונטיים.

צימרים במחיר שפוי בעונה הזאת נראה שאפשר למצוא באיזורים אחרים ולא בצפון, אבל אפשר לנסות באתרים של קופונים

תהנו

בסד

ומקסים
שוויצריה הקטנה
זה ליד חיפה

מסלול תיירים כזה נחמד וקליל

התקלקלה, ולאחר התייעצות עם זוגות שנשואים יותר זמן מאיתנו, למדנו שהמכונות של היום, בניגוד למכונות של האימהות שלנו שאומרות שהמכונה אצלן כבר 20 שנה ומעולם לא פיקששה, הן פחות איכותיות, בכוונה כדי שכל 5 שנים נקנה. פעם היו מייצרים בגרמניה, איטליה ועוד ארצות "רציניות", היום מייצרים בטורקיה גם מכונות עם שמות גרמניים, שנשמעים אמינים (A.E.G)

אז לנו כרגע יש באוקנכט (אין לי סבלנות לכתוב את זה באנגלית עכשיו...) כרגע היא בסדר גמור, 7 קילו, נחמדה וטובה.

 

אגב אמא שלי המליצה לי לא דיגיטלית אלא... איך נקרא לזה? ידנית? שמכוונים זמן ותוכנית ידנית ע"י סיבוב הכפתור מצבים ולא בצג דיגיטלי,

כי אז אם יש תקלה- זה מסובך לתקן, וידני זה כולה כפתור פלסטיק, זה לא כזה מורכב...

מסקנה- לא להשקיע הרבה כסף כי סביר להניח שהמכונה לא תחזיק הרבה הרבה שנים...

זה שלא חייבים לענות.. או לפחות לא לענות מיד
ולכן הוא שונה משיחה פנים אל פנים או מדיבור בטלפון, כי הוא נותן הרבה יותר מרווח..
ואכן, כלי שימושי ביותר

אם אני שואלת שאלה ולא שמים עליי כמה ימים זה קצת פוגע...

באמצע עבודה, באמצע לשחק עם הילד, באמצע לדבר עם בעלי.

לעצור ולכתוב.

זה מעצבן.

רוצה משו דחוף, רוצה עזרה?? תכבדי את עצמך ותתקשרי.

היום יש אנשים שההודעות שלהם ברצף בכל הפלאפונים החדשים ויותר מהיר לכתוב שם.

אז כל שטות הם שולחים הודעה.

לא לכולם זה כזה מהר!! 

יש הודעות נחמדות, כאלה שלא חייבות מענה דחוף.

אבל הודעות: מתי האוטובוס? את יכולה להביא לי..

תתקשרו  ותבקשו.

לא עוני, תשלחו הודעה ותדעו שלא בטוח שאני יענה.ש

ואני משתדלת להחזיר, אבל:

- אם מאד חשובה לך התשובה- תתקשרי, זה מראה יותר רצינות וחשיבות.

- יש כאלה שאין להם בחינם והם חוסכים...

- לפעמים קוראים את ההודעה באמצע משהו ואין זמן לענות במיידי ואח"כ שוכחים...

- לפעמים ההודעה ארוכה ומעצבן לנסח או תלויה בכמה דברים ואז אותי מעצבן ששלחו לי הודעה במקום להתקשר.

- אולי מישהו קרא להם את ההודעה (איזה ילד שיחק) והם בכלל לא ראו שקיבלו (קרה לי כמה פעמים)

 

בקיצור, יש הרבה סיבות למה לא עונים.

אם אני צריכה תשובה דחופה- אני תמיד מעדיפה להתקשר, ואם לא- לוקחת בחשבון שיתכן שיקח זמן עד שיענו.

אם לא עונים- מתקשרים...

גם אני מעדיפה להשתמש בכלי הכתיבה הדיגיטליים מאשר לדבר. (דיבור תמיד פחות זורם לי, ובמיוחד בטלפון, שלא תמיד הקליטה ברורה).

ואני בודקת פעם בכמה זמן את הטלפון ופעם בקצת יותר זמן את הדוא"ל, ומשתדלת לענות.

כך שאני נמצאת באותו צד של המתרס שלך...

מסכימה שמאוד נוח.

אבל....

המסך שלי שבור כבר שבועיים ואני לא מקבלת הודעות.

אתמול חברה מתקשרת-שלחתי לך כמה הודעות ולא זכיתי לתשובה....

אני אישית לא סובלת מגבות חדשות, את שלנו מהחתונה כיבסתי בתדירות גבוהה בהתחלה וזה עזר מאוד.

כי את לא. ולמרות הצביטה הזו אני חושבת שכדאי לך לקחת את עצמך למקום שבו את משקיעה בזוגיות שלכם ובעצמך יותר מנקודת מבט כזו שהקב"ה נותן לכם את הזמן לבנות בנחת את הביחד שלכם ותוך זמן קצר גם ירחיב אתכם למשפחה בשמחה.

 

אבל לחיות עם תחושה כזו של תחרותיות רק תהרוג לך את מצב הרוח ותגרום לך להיות עצובה ודכאונית. ו...את נשואה רק שנה. זה הזמן לעשות כייף!!

 

אז פרגני לך את הצביטה והדמעות, אבל אל תשקעי, קחי לך רגע צלול ותחשבי על זה 

 

דברים טובים קורים בזמן נכון

ניסים קורים הכל עוד אפשרי

 

שיהיה בקלות ובשמחה!

 

 

 

 

בס"ד

 

אבל צריך למצוא בזה את הדברים היפים ולנסות להנות מהמצב הקיים ובע"ה זה יגיע...

 

 

 

 

 

 

[גם חברות שלי אפילו לא היו מאורסות שהתחתנתי וכולם כבר עם בטן כזאת או אחרת.. ]

זה פשוט הרגשה צובטת, של
"אנחנו לא מתקדמים לשלב הנכסף הזה,
כשלפי הטבע היינו אמורים להגיע אליו לפני אחרים שהתחתנו מאוחר יותר".

זה פשוט מדגיש את החסר, את הזמן הארוך של הציפייה, וזה כואב לה.

זה בסדר גמור להרגיש ככה, זה צובט ושורף..

אני החלטתי לתעל את ההרגשה לטובת ריכוז בתואר, שבודאי יהיה קשה יותר לגמור עם ילדים.

אז כשאני מתבאסת, אני מזכירה לעצמי שיש פה נקודת אור קטנה.

וכמובן - תפילות....

תמיד.

ילד זה כל כך לא מובן מאליו.

זה צובט ושורף ותכפילי את זה בשנים שאני מצפה ... אז אני יודעת בדיוק מה היא ואת מרגישות

 

אמרנו את אותו הדבר. בקיצור. לקחת את הכאב למקום שמעלה ולא מוריד. בהצלחה לנו

 

 

שולחת לך חיבוק ענק.

 

כל כך מובן, זה מציף ומעצים את החוסר.

 

ואני באמת מאחלת לך שבזמן הכי נכון ומדויק ה' ישלח לך אוצר קטן..

 

אולי גיסתך פרצה בבכי כי גילתה שהיא בהירין כ"כ מהר אחרי החתונה?

(אני חושבת שדנו על זה לא מזמן בפורום שכן)

 

ב"ה יש לכם זמן לבנות את עצמכם, והקב"ה יודע מה הזמן הנכון לכל אחד להיכנס להיריון...

 

ו... הכי חשוב, בלי לחץ!

אנחנו לא בתחרות למי יותר קשה, וזה כנראה לא מעודד אותה שגיסתה אולי עצובה מההריון כמו שמישהי שעצובה כי נכנסה להריון מוקדם לא מתעודדת מזה שיש אנשים שמצפים.

 

(מצטערת על ה"קשיחות", זה פשוט היה נראה לי לא רגיש במיוחד)

בעזהי"ת.

 

שלא תמיד זה טוב להיכנס להריון שניה אחרי החתונה, ז"א יש יתרונות בזה שההריון מגיע טיפה מאוחר.

לא בקטע של תחרות "למי יותר קשה", אלא בקטע של לכל דבר יש יתרונות ותשמחי במה שה' סידר לך.

לדעתי, כדאי פשוט להירגע מהלחץ, כי זה אחד מאמצעי המניעה הטובים ביותר....

 

(אני לא מבינה בזה, אבל אם אתם צעירים ועדיין לא עברה שנה מאז שנישאתם, אין מה להילחץ בכלל וזה לא מעיד על כלום)

כאבך ממש מובן. זה הכי נכון מה שאת רוצה. וזה באמת כואב להרגיש שלכולם מסביב זה בא בקלות ורק לנו לא..

מנסיוני בהמתנות(חיכיתי שנים להתחתן..וגם אנו מצפים לזכות להפקד) אני יכולה לשתף שעיקר הקושי נובע מפחד פנימי ש'לי זה לא יקרה'..
מה שמחזק אותי הרבה זה כל הזמן לחזק את עצמי שבטח שה' רוצה לתת לנו!
נכון שאם היית יודעת בודאות שחודש הבא תפקדו התחושה שלך עכשיו היתה שונה לגמרי?
ככה אני אומרת לעצמי..
לא צריך להסיק מסקנות שאם זה לא קרה עד עכשיו אז למה
שזה פתאם יקרה?!
זה לא עובד ככה!

על עצמי ראיתי שהאירוסין שלנו הגיעו בכזאת הפתעה ,שבוע לפני לא דמיינתי לעצמי שזה אי פעם יוכל לקרות..

דברו על זה יחד, תחזקו אחד את השני באמונה. זה בעצמו יקרב אתכם אחד לשני ורק מתוך הביחד יהיה בכם כח ואמונה וגם ישועה קרובה בעז'ה.

ועצה מהלב-
את גם ככה מתמודדת עם הציפיה והכאב שלך. לעשות השוואות מול חברות ולשאול למה הן כן ואני לא..זה להשקיע הרבה אנרגיות לא במקום הנכון.
זה רק מחליש.כי אין תשובות לשאלות האלו. אף פעם לא נדע למה יש כאלו שהכל זורם אצלהם חלק ולמה לנו הכל תקוע ומסובך.
תוך כדי התמודדות תשקיעי כוחות רק בלחזק את עצמך.
אם עולה ההשוואה הזאת לאחרים, תקשיבי לה לרגע, אבל תני לה לחלוף. אל תתקעי שם כי זה רק יתסכל אותך.

שנים שאלתי שאלות של 'למה'..
גם שנושעתי ב'ה לא קבלתי את כל התשובות כולן.
אבל עכשיו ברור לי שיש טוב בעולם שה' חפץ לתת לי. לא משנה כמה ארוכה תהיה הדרך. זאת הדרך שלי. ולא רוצה להחליפה באחרת.
מרגישה כמה מתנות קבלתי ממנה.

לא להתיאש! את עוד תראי כמה טוב תזכו לראות בעז'ה בקרוב!

אבל אם תשמעי את כל אלה שילדו תוך שנה שנה חצי מהחתונה הם יגידו לך שזה לא היה קל כמעט תמיד זה בא על חשבון הזוגיות שבקושי מתחילה להבנות..ולכן, אין ספק שקשה לך, וצריך להתפלל וכו', אבל תזכרי מידי פעם (תדחיקי את זה לתת מודע אפ' ותשלפי כשצריך) שאולי עשו אתך חסד, ואולי את צריכה את הזמן איכות הזה עם בעלך וכו'..בהצלחה...ומחזיקה לך אצבעות!!

את צריכה ללכת, אז מבחינתך זה מצוין שיש מי שישמור על הילדים... לא?

להרים טלפון לחברה או לבעל ולהיעלם החוצה כי יש רעש בבית ויש טלפון או משהו...

בעלך צריך לפתור את זה מולה!!! לא ייתכן ככה להתפרץ לחיי זוג נשוי!!

ואני דווקא אומרת את זה בתור כלה, שאין לה שום מרמור על חמותה.

אבל זו לא דרך.

ויסביר לה שאתם ממש שמחים כשהיא באה ומעריכים, אבל מעדיפים שלפני שהיא מגיעה שתתקשר לפני לבדוק שזה מתאים.

אם משדרים אהבה ומדגישים את ההערכתכם כלפיה זה לא אמור להיות בעיה.

ובלי קשר למקוה,כדאי ליצור כזה כלל מוסכם.

(אישה קטנה)

 

דווקא מאוד נחמד מצידה שהיא זורמת ומגיעה לבקר.

אולי כדאי להעיר (בהזדמנות אחרת ובנועם. אולי בדרך עקיפה) שתשמחו אם תתאם מראש.

 

אולי אפילו בפעם אחת שהיא תגיע (תתאמו מראש באיזו פעם) מודיעים לה בצער שאתם בדיוק בהתארגנות ליציאה (טיול/ ברכה/ חברים/ סידורים/ קניות וכו) ובאותו משפט תציינו שחבל שלא תיאמה עימכם מראש (רצוי שבעלך יגיד). נראה לי שזה יכול לעזור.

אם לא עזר אחרי פעם אחת, אפשר לעשות את זה עוד פעם)

ולא מצאתי ביביסיטר"

 

שמתנהגים טבעי לא אמורים לדעת שיש משהו חריג.

 

במיוחד שאפשר לראות מקרה כזה באור אחר, שאפשר לצאת בנחת ויש מישהו שדואג לילדים בבית כך שאפשר להמשיך לצאת לבלות עם הבעל אחרי.

אפשר להוסיף:

 

איך יש לך "חוש" כזה להגיע כל פעם שאני צריכה לצאת ולא יודעת מה לעשות עם הילדים?...

 

איכפת לך להישאר איתם לאיזה שעה-שעתיים?...

 

יש לקוות שהיא מספיק חכמה לא לשאול. וגם אם לא - יש אצלכם איזה קניון שפתוח בשעה הזאת? תעברי שם בדרך ותקני כמה דברים "דחופים"...  "עד שמצאתי מה שרציתי"...

היא בטח תחשוב פעמיים פעם הבאה לפני שהיא נוחתת עליך....

הייתי מרגישה רע מזה שבדיוק אני צריכה לצאת כל פעם. לא נעים...

והייתי שמחה שזה פותר לי בייביסיטר. ובטח הילדים מאושרים מהביקור.

העצות פה ממש מצאו חן בעיני. תשתמשי בהן?

לגברים, באמת, אין שום בעיה עם נחיתת החמות,

ולא עם היציאה למקווה,

אז הם יכולים לתת עיצות לקחת הכל בקוּל ובסבבה....

 

(כותבת זו שחמותה מגיעה פעם ב5 שנים בערך, אחרי הפצרות ותחנונים ושידולים מצידנו....)

 

 

ואני הייתי אומרת לבעלי שיבהיר לה אחת ולתמיד שלא באים בשעות הערב ללא התראה מוקדמת ותיאום (רצוי גם לא ביום...)

לגמרי מבינים את הבעיה.

 

אלא אחרי שהיא הציעה פשוט לספר לה, זו נראית דרך טובה יותר...

אני לא אצטט כאן פסוקים חמורים שנאמרו על מי שלא מסתירה את הטבילה!

יש הבדל בין מי שלא מסתירה, לבין מי שמספרת לאישה קרובה - כדי שתוכל לקיים את המצווה.

 

בגלל השטות הזו שהפחידו נשים לבל ידעו אחרות שהן טובלות הערב

סובלות מאות בלניות ביישובים, ונשים היסטריות.

אפשר להירגע -

נכון צריך לעשות את המצווה בצנעה ובהסתר

אבל אפשר להגיד לאישה בודדת, ולא להכנס להיסטריה.

 

כמו הנשים שרוצחות את הבלנית, אם במקרה מישהי שמעה את הקול שלהן

ואולי היא זיהתה, שזו הן.
כי- הרי בטח כל הלילה היא חושבת רק על זו שהיא פגשה במקווה.
בחייאת?!

 

 

לא שאני חושבת שכאן היה צריך לספר לחמות, או בכלל לאפשר לה להגיע מתי שהיא רוצה -

אבל אפשר להירגע עם הפראנויה הזו של נשים דתיות בערב טבילה.

אבל אפשר לסבן את החמות אבל הכי הכי חשוב זה להציב לה גבולות.בית זה לא דבר פרוץ שכל אחד יכול לבוא מתי שבא לו,בטח שלא החמות.

להגיע לבית של זוג מבלי להודיע מראש. אמא שלי הייתה עושה את זה כל הזמן, עד שתפסתי אומץ והסברתי לה שאני מאד אוהבת שהיא באה, אבל מבקשת שהיא תודיע מראש, כי לא תמיד אנו בבית, או שאני לומדת למבחן קשה במיוחד וכו' וכו'

זה לדעת שעל חמות לא מדברים במושגים כאלה: "להציב לה גבולות".. היא לא הבת שלך...

 

והאופן של "ביקורי החמות", זה דבר שמשתנה לפי ההווי המקובל בכל מקום.

 

ואני מרשה לעצמי לנחש (אם כי לא שאלתי), שאם היו שואלים פוסק הלכה מובהק מה עדיף, לומר לחמות כזו שלא תבוא בלי הודעה מראש (הכוונה, באופן שיפגע בה. לא בעדינות עם תירוץ, כמו "אנחנו רוצים קצת לסדר את הבית לפני שאת באה..", או "לפעמים אנחנו בדיוק צריכים ללכת, ולא יעלה בדעתנו לא לכבד אותך ולהגיד שאנחנו הולכים".. כלומר: שהיא מרגישה שזה בגלל כבודה), או להגיע לכך שהיא עלולה להבין שהאשה הלכה לטבול - 

 

הערכתי היא שהיה אומר שהאפשרות השניה עדיפה.

 

שהרי, מורא הורים (כולל לא להעליב), יש בו כמה איסורי תורה. ואילו הנושא השני, הוא הנהגה נכונה שמובאת ברמ"א, ועניינה הוא "לא לפרסם", "להצניע"; מה שלא מגיע לסתירה במקרה מאולץ כזה.

ההורים שלנו הם באמת אל הילדים שלנו- אנחנו לא מציבים להם גבולות, ולא מחנכים אותם

מאידך-

יש לבית שלנו את ההנהגות שלו, יש לבית שלנו גובולות- לא כל אחד יכול לבוא מתי שבא לו בלי תיאום, לא כל אחד יכול להשאר או לעשות בבית מה שנראה לו- אנחנו בעלי הבית

 

ד.

אני מבקשת שתסביר יותר כיוון- איך ליישב ביחד את 2 הדברים האילו

אבל קודם כל - ההבנה שאי אפשר לומר על ההורים "להציב להם גבולות", זה משהו מהותי. כלומר: צריך להרגיש שאי אפשר להתבטא כך; ומתוך התבוננות אם זה לא בא "טבעי". זה לא "הצגה". כשאדם שם את התחושות הבסיסיות של כבוד ההורים באופן מופנם בתוכו - זה כבר נותן לו הרגשות מסויימות, ויושר בסיסי איך להתנהל מולם. וממילא - גם כלים איך לבטא מה שהוא רוצה.

 

דבר שני - כמו שאמרתי, זה משתנה מהווי להווי. יש כאלה שהדבר הכי טבעי אצלם זה שמישהו מההורים "נוחת" פתאום, וכולם שמחים. זה תלוי בכל מיני דקויות, במנטליות, וגם בטאקט טבעי של הצדדים.

 

בנוסף: צריך "סדרי עדיפויות". לפעמים בחיים יש דברים חשובים שסותרים וצריך להחליט מה קודם.  כאשר לא מדובר במשהו שמפריע באופן קריטי למשפחה (בין מצד שהם ככה ולא מפריע להם כ"כ, בין מצד שזה לא עד כדי כך בתדירות גבוהה וכד'), אז שווה לוותר קצת - מבפנים - בשביל כבוד ההורים ושימוחם. יש מספיק דרכים להראות ולרמז שיש לנו כיוון משלנו, גם בלי זה. בהתנהלותנו עם הילדים וכד'.

 

אם בכ"ז יש מה שמפריע, או שחשים שיש פרשנות מופרזת להתנהלות חביבה, עד כדי "העקה" על האוטונומיה המשפחתית, אז אפשר למצוא דרכים ש"ממחישות" קצת את הענין, בנימוס. אפשר אולי לומר למשל: אם תוכלו לשלוח לנו "התראה" לפני שאתם מגיעים, זה ממש ישמח. נוכל להתארגן לקראתכם יותר טוב, לא לקצר ביקור כי בדיוק אנחנו יוצאים וכד'.  ואז אפשר גם מידי פעם, כשמתקשרים, להגיד אם בדיוק לא נוח ולתאם זמן אחר. כך גם מקבלים בשמחה, וגם מובן שיתכן זמן שזה בדיוק לא מתאים. שיש לנו גם סדרים שלנו.

 

עם זה, כדאי לזכור: זוגות/הורים צעירים, חשים לא-פעם צורך "להוכיח" שכאו הם קובעים.. הבית שלנו.. לפעמים, זה ביטוי ל"כנגד" מול דברים מהזמן שהיו בבית ההורים, לפעמים להמחיש את ה"ביחד" שלהם, לפעמים סתם להראות עצמאות כדי לא להרגיש "מתבטלים" מול ההורים.

לאידך - ההורים מצפים שהילד שהתחתן, יגלה שמחה לבואם, יכבד אותם. הכרת הטוב..

 

אבל אם תופסים, שזו בדיוק ה"בגרות", זו בדיוק ה"עצמאות" - שכאן אנחנו אלו שמקבלים אתכם בכבוד ובאהבה. לתפוס את זה כחלק מה"אישיות" החדשה של המשפחה הצעירה. לא כ"התאפסות" אלא ככח-משמח: להיות נותן, מקבל בשמחה, מכבד, מכיר טובה, עניו כלפי ההורים - אז לא-פעם זה עצמו מה שגורר את היחס המכבד והמתחשב מצד ההורים שמעריכים את זה, שרואים שהילד כבר אינו "ילד מתמרד" אלא אדם עם ערכים, מכבד, משפחה..  במקום "ראש בראש", "להמיס" באהבה וכבוד. אמיתיים. ואז גם הערות על מה שיותר נוח מבחינתנו, מתקבלות ברצון, בכבוד ובהתחשבות.

 

כמובן, בכל דבר יכולים להיות חריגים שמצריכים חשיבה/התייעצות מיוחדת. אבל כלל, חושבני שזה נכון.

 

כך נראה לענ"ד.

 

לדעתי יש יופי בצניעות הזו

 

השאלה מה קורה כאשר הערך המתוק הזה של ההסתרה והצניעות היתרה מתנגש עם ערכים אחרים, או עלול להעצים לחץ ופחדים מיותרים בלילה הקדוש הזה.

אלא על התנהגות מחפירה של נשים כלפי בלניות או כלפי נשים אחרות

לשם ההצנעה הזו.

אפשר להירגע. בסופו של דבר, כולנו עושות את המצווה ב"ה.

זה חוסר צניעות ממש.

במיוחד כשזה אנשים קרובים.

 

ואכן- יש משהו שגברים לא מבינים ביחס של הנשים לליל טבילה ולצניעות של זה.

אני חושבת שיש תחומים שהצד השני לא יבין.

ולא, זה לא מתקרב אפילו לטבילה של גברים..

בכלל?!...

 

את מחפשת להגיב "נגד", במחילה?..

 

הרי מי שכתבה "אולי לספר לה", זו פותחת השירשור.

 

לפני ש"קופצים" על משהו - כדאי לראות על מה מגיבים.

 

 

לגופו של ענין - אני חושב שבדיוק ההיפך (ואת זה את כנראה לא מבינה..):

 

דווקא מבחינת גברים, פשוט לחלוטין שאשה תסתיר.  ההיפך - הם פעמים רבות אינם מבינים את זה שנשים משתפות זו את זו בדברים שלא היה עולה בדעתם.

 

ולא פגשתי מעודי איש שחושב שזה כמו "טבילה שם גברים".. איפה שמעת דבר כזה?!

 

 

ולגופה של הלכה - מוטב להכיר את ההלכה כפי שהיא, ולראות למה שייכים דברי חז"ל על זה ולמה לא. וכבר הזכירה אלירז משהו בנידון זה.

באופן אישי ויתרתי על קרקע במקום יחסית נחשב, הייתי יכול לקבל כבן ממשיך אבל בתנאי שאני גר שם חמש שנים והויתור היה בעיקר מהסיבה הזו בתחושה שלנו היה ועדיין יש שאימי שתחיה עם כל הכבוד שאני רוחש אליה שכחה פרט חשוב, והוא שלא כדאי להכנס לחיי זוג נשוי, ולכן כדי שלא יווצר משהו בסגנון וויתרנו,

טוב זה מלכתחילה אבל עכשיו כפיתרון מעשי ויצירתי, תמיד אפשר להקדים את החמות, להזמין אותה אחת לשבוע כל שבוע ביום אחר בטוענה שאת רוצה לנשום אויר להרגע או כל תירוץ אחר העולה על הדעת, ובשבוע של הטבילה להזמין אותה מראש לפני שהיא מחליטה לעשות זאת להזמין אותה לאותו יום, כך זה יכול לפתור את הבעיה עד שהחמות תרגיש שמנצלים אותה ואז היא כבר לא תגיע כמעט...

בהצלחה...

להיות הדובר ולבקש שתודיע לפני שהיא מגיעה. דן,תודה שהעמדת אותי במקום לגבי הניסוח בו השתמשתי-״הצבת גבולות״ לחמות.פשוט מאוד כעסתי עליה כשכתבתי את זה ולכן לא התבטאתי בצורה מכבדת.אני סולדת מהתנהגות כזאת,שמתפרצת לחיי הזוג ולא מכבדת את הפרטיות והגבולות שלהם,גם אם זה ממש בתמימות. פשוט שונאת את זה.ב״ה אצלי זה לא ככה,אבל מרתיח אותי לשמוע דברים כאלו.אז תודה.

צריך לדעת שלא תמיד זה קשור לאי-כיבוד הפרטיות.

 

לפעמים, גם אנשים שמאד מכבדים את בני הזוג ועולמם הפרטי, פשוט "באים לבקר" כך. ושני הצדדים שמחים. זה מאד תלוי במנטליות ובמושגים שלהם.

 

ויישר כח על תיקון ה"נוסח" והמסר שבו.

הכוונה היא לא חס וחלילה לנצל או לגרום להם להרגשה לא טובה זה היה יותר כהלצה מה שרציתי לומר ומה שעמד בבסיס דברי זה שיש הורים שלא מבינים ובאמת הם לא רוצים להכנס לילדים שלהם לחיים הם רק חושבים שהם מאוד רצויים תמיד וללא כל הודעה, ויש סיכוי סביר שאנשים כאלה גם יפדעו מיחס כזה או אחר או שיאמרו להם, הורים מבוגרים למשל יכולים מאוד להפגע מכך, ההורים שלי בני 70 בערך והם חיו במציאות אחרת הם היו גרים אצל ההורים שלהם תקופה מאוד ארוכה בחיים וגם אחרי הם היו גרים דלת מול דלת והם לא קולטים שלנו המציאות חיים הזו לא מתאימה אנחנו קצת שונים, ולכן בחרתי דווקא ללכת בכיוון של להקדים, אין לי בעיה שיבואו ואני שמח רק שאני ידע על זה, ולכן מומלץ להזמין את החמות ולא לחכות להפתעות נעימות יותר ונעימות פחות..

מקווה שעכשיו הייתי יותר ברור...

בהצלחה לכולם...

יש שם מכירות של תכולת בתים של משפחות שחוזרות לחו"ל

אבל לא בדיוק מה שתארת..

יש לנו 3כונניות ספרים בצבע לבן.
ארונות למטה ומדפים עד למעלה.
וכן שידה גדולה לחדר שינה, עץ בהיר- חדיש חדשה! (למכירה)
ויש לנו כסאות מטבח.

צרי קשר אם את בעניין

אתר למסירת פריטים(יש שם גם דברים במצב מעולה)- מסווג לפי סוג הפריט ולפי אזורים בארץ