פורום נשואים טריים (עמוד 549)

איזו משקיענית ויצירתית את ועוד בסוף הריון! וואוו! תהנו!

מה עוד צריך הגבר?

אנחנו התארחנו בחצור הגלילית בוילה ממש מקסימה שיש בה 3 חדרי שינה, סלון, מטבח מאובזר לגמרי וכו'.

אם זה מתאים לך פני באישי אני אתן לך את השם של האישה שאירחה אותנו(זה גם מצווה כי הבנתי שיש לה קצת בעיות כלכליות...הגענו אליה מחברים שלנו שהם קרובי משפחה שלה).

 

בהצלחה!

תמיד יש שוני בין בני הזוג וזו העבודה של הזוגיות להסתדר יחד למרות השוני.

גם ביני לבין בעלי יש דברים שונים ואנחנו מסתדרים טוב ב"ה.

 

שיהיה בהצלחה!

אם אתם יכולים בכנות להסתכל בחביבות האחד על תכונת השני, ולראות את זה כ"משלים" ומאזן - ולא כ"חיסרון" כי אני אחר/ת, או כי אני חושב/ת מהותית שזה לא בסדר.

בשוטף היומיומי- זה יהיה מתכון לפיצוצים, לדעתי.
לא נראה לי טוב לקחת משהו שמראש קשה להתמודד איתו (כמו תכונות הפוכות שכאלה)

בעזהי"ת.

 

עצם זה שאנשים באים לגור באותה דירה ופותחים חשבון בנק משותף- זה אחלה בסיס לפיצוצים!

וכל מי שחי בדירת שירות\מעונות וכאלה יודע שיש אינספור מריבות על מי תשטוף כלים ומתי, וכמה כסף לשים בקופת דירה...

 

ההבדל בין שתי המציאויות האלה הן: שבנישואים יש אהבה. וכשיש אהבה יש הכל.

יש אמפתיה, יש חיבור, יש הבנה שככה הוא ואין טעם לנסות לשנות, ומתוך זה הרבה יותר קל להתמודד עם כל מציאות.

 

אני מסכימה שיש מצבים שמראש נראה לי סיכון גבוה מדי (כמו חילוניה ודתי), אבל כשמדובר על תכונות אופי נורמליות (וממה שהכותב מתאר זה נראה סביר בהחלט), אז לדעתי אין סיבה להילחץ מההתמודדות.

אלא היא נעשית בנינוחות..

והחופש הזה אין משמעותו זרקנות, אלא "קלילות" חיובית..

לדעתי זה בסדר

כך אתה לא נוקשה ביחס לבחירותיה, וכך היא אינה בוחרת בצעדים שאינם טובים העלולים לעכב בדברים כאלה ואחרים..

לדעתי עצם זה שאתם מודעים לשוני ביניכם זה יתרון.

אני חושבת שזה תלוי בשניכם, כמו שכבר כתבו פה, אבל בעיקר בך...

אני גם רצינית, ושעבדתי עם מישהי שכל הזמן משאירה דברים לרגע האחרון זה ממש שיגע אותי.

אתה חושב שיפריע לך כל פעם שהיא עושה כל דבר ברגע האחרון?? אתה תתעצבן מזה?

אני חושבת שאתם צריכים לחשוב אם אתם יכולים להכיל אחד את החסרון של השני... (לא יודעת אם זה חיסרון, אבל בטח בעיניכם אצל השני זה חיסרון...).

ובעצם גם היא צריכה לשאול את עצמה - האם יפריע לה שאתה מתוקתק? האם יפריע לה שהיא כבר תרצה ללכת לישון, אבל אתה תתחיל לסדר את הבית או לגמור משהו שלא סיימת? (תחשוב על דוגמאות מהחיים שלך...).

אם זה משהו שיפריע לשניכם, אז אני חושבת שבאמת כל פעם שיהיה משהו כזה עלולות להיווצר בעיות, אבל אם אתם יכולים להכיל ולהבין אחד את השני, ואם אתם בעלי מידות טובות, יש בסיס מצויין לקשר.

בהצלחה!

יש מודלים שונים של זוגיות. לפעמים דווקא העובדה שבני זוג שונים, יכולה ליצור אופציה לכך שישלימו אחד את השני. 

זה כמובן יכל להציב אתגרים, אבל בכל זוגיות יש אתגרים. 'פיצוצים' יכולים ליצור גם 'אור גדול'. בהצלחה. 

אם כייף לחם ביחד – זה סימן שאתם מתאימים ואחרי חתונה אם תעבדו – הכול הסתדר

 

מי אמר שדמיון זה טוב בהכרח? וששוני זה לא טוב?

לטעמי שניהם הולכים, העיקר זה שיודעים לתקשר בצורה מכבדת, יש הקשבה ולמידה והכי חשוב-  עבודה (על המידות בעיקר, כן?) 

בעלי ואני שנינו רחפנים, אוהבי חופש, דוחקי קץ וכו' ברמות אחרות, וב"ה טוב לנו ביחד מאוד, אבל גם אצלנו יש פיצוצים לפעמים עקב כך,

אבל אנחנו מדברים על זה, ומשתדלים להשתפר!

אני מנסה לדמיין זוגות שדומים בצורה ההפוכה, ובטח גם אצלהם יש פיצוצים כי אחד פדנט בנושא מסויים ולאחד דווקא מפריע משהו אחר..

 

לפני החתונה מאוד חששתי מהתנהלות הבית שלנו, אבל ידעתי למה אני נכנסת וזה מה שהיה חשוב.

יכול להיות שבאמת לא יהיה פשוט בנושא הזה, אבל זה אף פעם לא פשוט, ואני לא כותבת בשביל להלחיץ, אלא שאם יש אהבה והקשבה מתגברים על הפיצוצים הללו.

 

הרבה הצלחה!!

 

 

איך אפשר להגיד "לא" לכזה דבר.

ואגב לאלה שיעצו לחתוך- עם יד על הלב- אתם מצאתם כבר את הזיווג שלכם? אם כן, כמה זמן, עוגמות נפש וכו' נגרמו לכם בדרך??

 

מי אמר שחייבים להיות דומים ואיך אפשר בכלל לייעץ, ועוד באתר, לבחור להוריד בחורה על עניין שכזה??

היא טובת לב? יש בינכם כימייה? זה מה שחשוב.

אז אתה אחראי, היא מבולגנת, מתגמשים בחיים. לומדים ליצור משהו משותף שמכיל קצת ממך וקצת ממנה.

 

לא יודעת אם זה עוד רלוונטי אבל אני באמת מקווה בשבילך שלא הורדת....

אני ממש מקורקעת ובעלי לגמרי באוויר, וזה רק ניגוד אחד מתוך אינסוף ניגודים שקיימים בינינו (שאת רובם לשמחתינו, גילינו לאחר החתונה ולא לפני..) כמו שנאמר, כל דבר יכול לגרום לפיצוץ ואותו הדבר בדיוק יכול לגרום להפריה הדדית. הכול תלוי ברצון ובעבודה שעושים בני הזוג אחד עם השני ומול אבינו שבשמיים.

ועוד דבר- לרווקים והרווקות שמסתובבים כאן- הייתי ממליצה לא לקרוא על בעיות בין בני זוג שנכתבות בפורום. עם כל הסקרנות והרצון להתכונן זה ממש לא יעזור, לדעתי, מניסיון מר..

הקשיים בנישואים יופיעו בין כך ובין כך, וכמו שאישה לא מונעת הריון כי אולי תהיה לה הפלה ואף אחד מאיתנו לא נמנע מלעלות לאוטובוס כי אולי יש שם מחבל מתאבד כך אין טעם לפתח פחדים דימיוניים מחיי הנישואין

כשיגיעו הקשיים (והם יגיעו, כי ככה זה..) ה' ייתן כלים להתמודד ותהיה לכם אהבה גדולה וכבוד הדדי  שיעזרו להתמודד

מדגישה- חשוב ללמוד על חיי הנישואים ועוד יותר חשוב להתפלל אבל אין שום טעם להתווודע לבעיות של זוגות נשואים לפני החתונה, זה סתם יוצר פחדים ודמיונות.

עם כל ההתמודדויות שחיי הנישואין יוצרות- אני מאחלת לכולם/ן למצוא כבר את האחד/ת, אין דבר מתוק ויפה מזה בעולם

בעזהי"ת

 

ושדווקא זה מאוד משלים ומאוד טוב, אם באים בגישה בריאה.

התיאוריה כולה (על קצה המזלג):

לכל אדם יש צדדים חזקים באישיות וצדדים חלשים

מעתה נגדיר את הצדדים החלשים בתור "נכות"

כשאני נפגש עם בת זוג (או בת שנפגשת עם בן זוג)

הדבר שהכי (!) ימשוך אותי לבחור בה זה:  שהצד הכי חלש שבי -הנכות שלי (לא רק שלא נמצאת בה אלא)

שיש בה את התכונה ההפוכה מהנכות שלי בצורה מושלמת!

(לדוגמא: גבר קולני ואישה שתקנית. הוא מוקסם מהעדינות שבה ומהיכולת הזו שלה להצליח להיות כזו שקטה והיא מוקסמת מהדומיננטיות שלו מזה שהוא טיפוס כל כך מוביל וכן על זו הדרך)

חשוב להדגיש שהנכות שלי/שלה היא לא חסרון אלא צד באישיות.

וכך בני הזוג יכולים בעצם לבנות בית שהוא שלם בתכונות האלו

כל אחד מבני הזוג לומד מבן זוגו איך לעדן את הנכות שלו ולהגיע אל המצב המושלם

 

לגבי הפיצוצים: אותו אחד שממנו למדתי את העניין הנ"ל אומר שאם יש אהבה אמיתי בין בני הזוג, ובנוסף -כל אחד מסוגל לקבל את השני בלי לנסות לשנות אותו. אז לא יהיו פיצוצים. אך אם אתה יודע שיש לך (או לה) אופי ביקורתי ולא מתפשר אז אולי זה לא מומלץ לשניכם. אך אם אתה חושב שאתם כן פתוחים לקבל את האחר אז הדרך להסתדר עם הפכים שכאלו היא פשוט באמצעות פשרות בחיי הנישואין. במהלך כל חיי הנישואין כל אחד מכם יצטרך להתגמש לכיוון של השני.

שאגב: כל הנ"ל זו הדרך האידיאלית להקמת בית איכותי. מי שבוחר בת זוג שזהה לו בתכונות ובאופי בעצם בוחר את הדרך הקלה יותר אבל הוא בחיים לא יזכה לעבוד על עצמו בנקודות שהוא חסר בהן. מה גם שילדיו יקבלו חינוך חסר מהשורש.

 

עם שני הורים שתקנים יש ילדים שתקנים, הורים כעסנים-ילדים כעסנים, הורים דייקנים-ילדים דייקנים (שלא תמיד זה דבר טוב. דוג': לא יודעים להתחשב באחר ולהבין אדם שלא כמוהם, ילדים גם חסרי סבלנות שרגילים שהכל נעשה בזמן וכו') וכן על זו הדרך.

 

ובעצם התיאוריה  אומרת שבגלל שזיהית (במודע או שלא במודע) את ההיפוך הגמור הזה בינך לבינה זה מה שגרם לך כל כך לרצות בקשר הזה.

 

נקודה למחשבה. בהצלחה!

באופן כללי כל מי שבוחר דרך אחת בה דברים צריכים לקרות ומצייר את האפשרות השניה כאפורה ובעיתית,
בעיני זו פשוט הסתכלות מצומצמת ,רדודה ושטחית.

נשמע ש'המומחה לזוגיות' הזה התמודד בעצמו הן בחייו האישיים ואולי בטיפולי יעוץ, בעיקר עם זוגיות של הפכים .

אני לא אומרת כלום לגבי מה שכתב על האפשרות לנהל זוגיות טובה גם מתוך שוני.
אכן, לפעמים זה נכון.

אבל למה לתאר זוגיות בין אנשים דומים בתור קשר רדוד וחסר חיים ויצירה?
ועוד להשליך על איך יהיו הילדים?!

זו המצאה לחלוטין!
מה שקורה בין בני זוג זה לא בגלל תכונות אופי דומות/שונות, אלא מהקשר הנפשי שהם בונים ומפתחים יחד.
אם יש ביניהם אהבה ואמון וכבוד והתמסרות זה לזה - אז חייהם יחד יהיו שמחים ומלאי יצירה וצמיחה.
גם אם הם דומים וגם אם הם שונים.

והרי אין זהות מוחלטת ותמיד יהיה שוני כלשהו ,שיגרום להפריה הדדית.
ולדעתי האישית זה הרבה יותר בריא וקל להתחתן עם מי שכמה שיותר דומה לך. היכולת שלכם להזדהות ,להבין רגשית אחד את השני ,לחלום יחד- תהיה הרבה יותר חזקה.ורק תעזור לכם.

אני תמיד חיפשתי מישהו שדומה לי בהילוך הנפש, ברצונות, וגם בקוי האופי. מעולם לא נמשכתי לאנשים מתלהבים ואנרגטיים כי הם משלימים את העדינות והשקט שלי.
מהר מאוד הרגשתי שזה לא טוב לי כי המטרה שלי היא לא לברוח ממי שאני ,ולא להיות יום אחד מתלהבת..אני רוצה ללמוד להיות שלמה עם עצמי, לאהוב ולקבל. ומתוך זה גם לאט לאט לפתח עוד תכונות שעכשיו יותר מוסתרות. ובשביל זה איני צריכה מישהו הפוך..מספיק שיאמין בי ויעודד אותי לצמוח ולהתפתח. ומן הסתם שהוא יהיה רק דומה ולא זהה כך שאין חשש שלא אלמד ממנו דברים חדשים.

ב''ה אני ובעלי מאוד דומים מבפנים. וגם אם שונים, לא הפוכים.
ואין יום שאנו לא מברכים על המתנה הזאת.
ודוקא כשלא עסוקים רק בהתמודדות מול פיצוצים יש יותר פניות וכוחות נפש להתפתח ולגדול יחד ולהעמיק את הקשר ולא להשקיע כ'כ הרבה רק בלשמור על 'שלום בית'..

ומדגישה שוב-
אי אפשר להגיד עם מי נכון יותר להתחתן. אין דבר כזה.
יש כאלה שנכון להם להתחתן עם מישהו הפוך מהם ויש כאלו שעם דומה.


אבי

ברור שבאופן פשוט - מחפשים קודם כל מישהו "דומה".

 

ה"חידוש" הוא - שמתוך יחס טוב ו"דומוּת" בהרגשה הטובה כלפי השונות של הזולת, אפשר לבנות גם כך ולמצוא בכך גם הפריה.

ברור שההפריה בין אנשים עם הרבה נקודות שוות ביניהן אינה פחותה. אדרבה, גם זה יכול להוסיף לכך.

רציתי לעדכן שזה הסתיים בינינו.

שנינו הבנו שהשוני הוא גדול מדי ולא בריא להתחיל חיים משותפים מנקודה כזו.

בכל אופן, למדתי הרבה מהתגובות המחכימות

 

כל אחד מתקדם קצת לקראת השני.
בבית לדוג׳ לא חייב להשקיע, אבל הרבה יותר נעים וטוב כשמשקיעים. בעז״ה- כשרואים כמה טוב זה עושה יש יותר רצון ומוטיבציה להשקיע. כשאוהבים רוצים לתת, וזה המפתח. בסה״כ גברים ונשים הם שונים לגמרי וב״ה הרבה זוגות מצליחים להסתדר.
בעז״ה שתמצאו מה שמתאים לכם באמת!הרבה הצלחה!

אנחנו כאלה.
וזה לא פשוט.
מאוד מאוד לא פשוט.

או לנצל את הזמן לדברים מועילים

לבשל, ללמוד, לקרוא, לטייל, לצייר- כל מה שאתה אוהב

שלא בהכרח מתקיימים בהם כל התנאים הנ"ל.

 

מקומות זולים- שגם יהיו קרובים לירושלים- שגם לא יהיו בעיתיים מבחינה בטחונית (יו"ש, בדרך כלל)- וגם לא יהיו חורפיים מידי-

 

אני לא מכירה.

 

 

מסתבר שיש פרמטרים שתיאלצו להתפשר עליהם.

http://www.kav.org.il/image/users/100994/ftp/my_files/diur.pdf?id=8721287

 

במידה מסויימת, המאחזים הם היחידים בהם חוקי התכנון והבניה לא חלים באופן גורף, אבל קיים הסיכון שיהרסו את כל מה שבניתם.

שזה מתאים לכם- תקנו.

מה עם יישובים סביב י-ם? בית מאיר, אם בא בחשבון עיר אז עיירות פיתוח אולי זולות, עם גרעינים תורניים, קרית גת, בית שמש, אשתאול, נוחם, עיינו במפת א"י...בהצלחה בע"ה!, מבוא חורון...

אני גרה במקום חורפי מאד, אבל ישלנו בית עם בידוד מעולה. בתוך הבית לא מרגישים כמעט שקפוא בחוץ.

אז נכון שכשיוצאים החוצה- יש רוח וקפוא, אבל פשוט משתדלים לא לצאת הרבה

 

בכל מקרה- כל מקום שבטווח של ירושלים יהיה חורפי. 

עוד אופציה אם יש לכם רכב- אז איזור יריחו יחסית חמים יותר (מצפה יריחו, מעלה אדומים, ורד יריחו- זול מאד, כפר אדומים, ענתות, אלון, קידר וכו') או אפילו לכיוון הבקעה- רק ששם חם נורא בקיץ.. 

 

איזור אחר זה האיזור של מודיעין- נוף אילון, בית חורון (קרוב מאד לי-ם), מבוא חורון, חשמונאים, מכבים-רעות וכו'

 

ויש את בנימין וגוש עציון- שקר שם נורא בחורף..

 

מבשרת והאיזור, בית שמש והאיזור, איזור שורק (40-50 דק' מי-ם) ואפילו רחובות-גדרה והסביבה- זה פחות משעה נסיעה לי-ם.. 

ואתם עם רכב? כי זה הבדל עצום. יתכן מרחק סביר אך באוטובוסים לוקח שעתיים או שיש אוטובוס פעם בהרבה זמן. ומה נחשב "סיכון בטחוני" כל יו"ש???

יש ישובים קטנים בבקעה וכדו' עם מחירים טובים.

 

סטטיסטית יותר מסוכן להסתובב ברחוב יפו מאשר בציר 60 ביו"ש.

 

בשנים האחרונות שאני חורש את כבישי הארץ האוטבוס שנסעתי חטף אבן בכביש 6.

אני ממליצה על גבעת האבות מקום דתי וכייפי אם הרבה הרבה ילדים משחקים אבל לוידעת אם זה מתאים לתנאים....... שווה שווה לבוא לומשנה מה...

 

ואשתי פוחדת לנהוג בין הישובים, ולא להסתובב ביפו, מה אעשה..

ויש שם את כל מענה על כל הרשימה שהצבת.

ואני רואה שהשכירות בגדרה לא זולה

(יש לנו 2 ילדים, מה שאומר שצריך מינימום 2.5 חדרים-

כלומר השכירות מתחילה ב2500 לבית סביר).

 

ובכ"מ אני פחות רוצה לגור בעיר (אשתי כן דווקא, אבל לא רק לה יש שריטות)

אבל תודה!

 

כפר אלדד, מעלה רחבעם, נוקדים, פני קדם, תקוע. עונים על כל הקריטריונים שלכם, כולל מזג אויר, כי זה אומנם גוש עציון אך הם כבר בספר המדבר, איזור יותר יותר חמים. הבעיה: תור ארוך מאוד של ממתינים לקראוונים בשכירות, ובחלק מהישובים ועדות קבלה, לא בכולם. ובכל זאת, למרבה הפלא, כל שנה יש תושבים חדשים והישובים האלה כל הזמן הולכים וגדלים ב"ה. אם הם הצליחו, למה לא אתם...

 

http://www.baitisraeli.co.il/?CategoryID=170

ואפילו נסענו לשם לשבת, האנשים נחמדים מאד! אבל לא ממש הכיוון שלנו..

 

אנחנו דוסים יותר בנאליים

תלוי במיקום בגדרה, יש פערים מאוד גדולים בין גדרה הישנה לחדשה, בישנה יותר זול ולדעתי היא יותר יפה

זאת תשובה ל 3 שלבים למעלה

הבתים יחסית זולים

אנשים צעירים תורנים חיים וזורמים

יש שירותים ומוסדות חינוך

לא קר כולכך

עשרים דקות מירושלים

בהצלחה!

והבנו שלצעירים לא כ"כ טוב שם.

תכלס' זה ירושלים. אבל מרוחק קצת מהעיר.

יחסית זול לירושלים.

אנחנו איזה 20 זוגות דתיים לאומים עם ילדים. עובדים/לומדים..

יש לנו גם גנים של הגרעין ובע"ה בקרוב גם השתלבות בביה"ס. יש כאן מעונות ומטפלות. כמובן קופ"ח סופר מכולות בשפע.

מוזמנים לשבת היכרות לבוא ולהתרשם.

 

 

אנחנו +2 ב"ה

 

שמעתי על 2 זוגות שגרים בפסגות בקראוון 

אפשר אולי גם בגבעת אסף / בית אל (ממש קרוב לי-ם יחסית)

 

אם מחשיבים את הביטחון- 

אולי יש מקום בבית חורון- פחות יש פחד ביטחוני 

 

זה מקומות ממש קפואים, אבל אולי בכ"ז נבדוק.

הבנו שבבית אל קשה למצוא.

אשתי דווקא לא מפחדת לנהוג לבית אל (מפחדת יותר לעבור את עפרה).

לכאורה עמונה היה יכול להתאים אבל קפוא שם והבנו שגם יקר..

בעזהי"ת.

 

באמת קר שם אבל זה משתלם בקיץ... והדיור שם ממש זול, ומאפשר להחזיק רכב.

אח שלי גר שם אז אני קצת מכירה.. אם צריך עוד שאלות אפשר בפרטי

כמו קרית יובל/קרית מנחם/רמת רחל. שם המחירים עוד בגדר הנורמליים.

דרך אגב כל המקומות הנ"ל נבדקו על ידינו. כמעט בכולן יש קהילה תורנית ומחירים מציאותיים.

הבעיה שלנו היא שאנו חיפשנו קהילה תורנית בסגנון חרדי (משהו כמו קהילת הר המור)

הבעיה שהם בקרית יובל וזו שכונה יחסית חילונית. (קצת קשה לנו לדמיין את עצמינו מגדלים שם ילדים)

אבל אם הקטע החרדי לא מי יודע מה חשוב לכם אז אני ממליצה בחום על כל הישובים הנ"ל.

יש קהילה, יש מוסדות חינוך, יש דיור לזוגות צעירים, וזה לא בעומקם של ההתנחלויות כך שזה לא נחשב מסוכן.

בהצלחה רבה.

נ"ב אם כן חשוב לכם הקטע החרדי - לנו עדיין אין פתרון חוץ מאשר לגור ממש עם חרדים (שזה נראה לי לא הכי מומלץ לאנשים מהציבור שלנו, מהסיבה הפשוטה שתמיד אתה וילדיך תרגישו מוזרים שם...)

בהצלחה

(אם מצאתם רעיון נחמד תעלו אותו לפורום)

א. הר המור איננה קהילה בסגנון חרדי כלל וכלל.

ב. שכונת קרית יובל אמנם מוגדרת כשכונה חילונית, אך המון תושבים (אם לא רוב...) הם חרדיים ודת"ל...

והאזור שם, בית חורון, מבוא חורון, שעלבים.

יש ישובים באזור משמר איילון, אני לאיודעת אם דתיים

הקהילות עצמן פחות.

(מבוא חורון ושעלבים גם יקר מאד וגם חובה להחזיק רכב)

לא מכירה עוד יישובים דתיים בסביבה

נכון זה לא ליד ירושליים אבל יש אוטובוס לירושליים קרוב לכאן והשכירות כאן נמוכה.

2 חדרים נגיד זה בערך 2100. יש פה בתי ספר, גן, מרכז מסחרי קופת חולים כללית, ספריה, מכון כושר.

המקום לא חורפי מידיי.

יש כאן מלא אנשים עם לב זהב. מומלץ בחום!

בטיחותי קייצי ופרויקטים זולים עם אוכלוסיה צעירה דתיה

 

חצי שעה נסיעה מניסיון אישי מקסימום 45 ד"ק

הייתי במושב הזה לפני כמה שנים, והבנתי שהוא השתנה מאד וגם גדל.

מישהו יודע איך המרקם והקהילה הצעירים שם?

מה הסגנון?

אפשרויות דיור?

ודברים דומים?...

 

תודה לכם!

זמן סביר מירושלים, חינוך וכו' נראה לי סבבה, אמנם חורפי אבל לא גוש עציון, ישובים בצמיחה ובניה כל הזמן (דולב,טלמון, נריה, נחליאל, חרשה),ודי קרוב לציוויליזציה- 20 דקות מצומת שילת, 40 דקות מפתח תקווה.

לגבי מפחיד- פחד זה סובייקטיבי...

אנשים נחמדים מכל הסוגים: דתי לאומי, חרד"ל, חרדים, וברסלבים.

רובם בסביבות גיליי ה 30.

והצעירים גרים בקראוונים.

המקום מתפתח מאוד ויש הרבה כווונות טובות לפתח עוד ושלא יחסר מקום לכולם.

 

אפשרויות שכירות הן רבות החל מקראוון שעולה משהו בסביבות 1100 לחודש לקראווילה 4 חדרים שהיא כמו 2000 ויש יחידות דיור ודירות להשכרה.

אווירה נחמדה ולא חונקת למי שלא רוצה להיחנק.

ניתן לגור בקראוון אפילו עם 3 ו4 ילדים...

אבל יש רשימת המתנה.. עוד מעט יכנסו אנשים חדשים למדורגים החדשים אז אולי הרשימה תתקצר.

 

בכל מקרה שווה בדיקה.

 

אולי משחק הזכרון שמעלה כל מיני נוסטלגיות ודיבורים?
אפשר נגיד, לכתוב בכרטיס אחד אירועים שקרו ובשני מיקום..
אפשר גם במקום נוסטלגיות לרשום שאלות. שמי שמוצא את שני החלקים צריך לענות עליה./כל אחד עונה על השני.
סתם דוגמאות: במה התקדמנו, במה אנחנו רוצים להשתפר, ספר אהוב, וכו׳.
אם את מחפשת משהו כזה אשלח לך באריכות שאלות וכו.

התעצלתי להקליד לחינם
ו

אולי עברה איזה אירוע שלא ידעת עליו לפני החתונה או אחריה?

לאהוב, להחמיא הרבה. ולהראות לה שאתה שומר על העיניים (ובאמת לשמור...)

אם היא באמת עברה איזה אירוע, כדאי ללכת לאיש מקצוע.

זה להראות לה שאתה כן שומר עיניים...ושבנים משתדלים ...ולאו לאט היא יותר תסמוך עליך בנושא ותאמין שיש אנשים אחרת...ותנסה לעלות לה בכללי את הביטחון העצמי...ואל תשכח שיש צדק להרגשה שלה...אולי אם תסכים לרגשות האלה ותבין שזה לא נעים לה זה מועיל תמיד..

אתה רואה זאת כרגע כ"בעיה" שלה.
מציע לך לראות מזוית אחרת.
מי אתה כשאשתך כזאת.
נקודת המוצא: אתה לא הולך לשנות את אשתך.
היא האישה שהקב"ה ייעד לך והיא הכי טובה ומושלמת. בשבילך.
והיא כנראה גם באה לתקן אצלך משהו.(ו"ח שאיני בא לומר שאינך שומר עינך!)
זו הנחיה כללית. ובנוסף - מציע לך לא לראות זאת כביקורת וישר לסגור מדפים. לבוא להזמין אותה לקפה בזמן נוח ולבוא פתוח ולשאול ולנסות להבין באמת "מה מפריע לך חמודה? איפה נתקלת בזה בעבר. איפה היום זה פוגש אותך? אבל הכי חשוב לבוא לא ממקום של משכנע אותה כמה היא טועה, או ממקום שמצדיק אותך שאתה לא כזה. שים את עצמך רגע בצד ו-תנסה רגע להתחבר עם הכאב שלה. להיות איתה שם.
חג שמייח.

וליצור חברות ע"י שיחות.

 

איך אתה יוצר קשר עם חברים טובים??

 

זה מה שנישואין יוצרים .חברות עמוקה. כדאי לפתח את זה.האמון יבוא תוך כדי.

כשתרגישי שאת רוצה את הבית שלך, את האיש שלך שתוכלי לחלוק איתו את חייך תתחילי לצאת, ובינתיים תהני מהחיים!!

קשר חברות יציב לאורך שנים

להיות נאהבת

להיות אוהבת

לממש ביחד את החיים שלכם- ולהעניק לאחרים הזדמנות נפלאה שכזו (ילדים)

משפחה משלך שאת בונה כרצונך

מימוש האימהות שלך בצורה האידיאלית ביותר

 

ויש עוד

וכשתרגישי את הצורך בזה זה יתן לך המון

אני מצטרפת לצדיקה, אבל צרם לי שלא אמרו זאת.
עבודת המידות אמיתית מתקדמת רק כאשר מקבלים שיקוף.
וזה קורה ברמה הגבוהה ביותר - בזוגיות.


אין מה לומר, זו ליגה אחרת של מודעות אישית.

רווקה בוגרת לא אמורה לחיות על חשבון הורים

 

ואולי כדא לך לחכות שנתים -שלוש

אי אפשר לפרט בפורום מה זה נותן.

פשוט לא אפשרי, היריעה קצרה מלהכיל...

 

וחוצמיזה, שאת מקיימת מצווה - הקמת בית בישראל.

(וסליחה, אבל אולי עוד 5 שנים גם לא יהיו לך כ"כ חברות, או לא יהיה לך נושאים משותפים איתן).

 

חכי שתירצי את זה באמת...

בהצלחה

בס"ד

 

זאת תחושת אושר שאי אפשר לבטא במילים.

זה בן אדם שאת הדבר הכי חשוב לו בחיים.

זה להקים בית איך שאת רוצה.

זה להחליט את החיים שלך יראו.

זה להקים בית.

זה להביא חיים לעולם.

זה אושר אינסופי...

להיות אוהבת ונאהבת.

 

זה פשוט אושר.

לא הייתי מחליפה את חיי הנישואין בשום דבר אחר בעולם.

עם כל הקשיים שיש.

 

ויש אבל אזמה -- גם ברווקות יש

וקשיים שמתחלקים לשניים הרבה יותר מאתגרים מקשים.

 

 

ואם את לא מוכנה זה יבוא..

אל תדאגי.

גם לנסות להסביר איך גבר ואישה מתחתנים, נפגשים, מכירים, אע"פ שהם שונים מאוד אחד מן השני, זה לא פשוט

ובכל זאת, כך הם פני הדברים..

זה משהו טבעי שתרגישי בו צורך. כך הקב"ה הטביע בנו. לא טוב היות האדם לבדו..

מאחלת לך שתחושי כך בקרוב!

בכל המובנים, נפשי רגשי ופיזי. ההורים והחברות שלך  לא ישארו תמיד רק עבורך.

וחוצמזה אם את לא מרגישה צורך אז תחכי, לאן את ממהרת?

 

ובאמת עלתה השאלה שלך גם אצלי...הבנתי שיש לי חוסר שרק מישהו יכול למלא וברוך ה' מצאתי ומצאתי המון דברים למה להתחתן...שותף שעוזר..שנותן ..שאני יודעת שזכיתי..לחיות חיים שלמים בטוב באושר...בעיקר אני הרגשתי שיש לי על מי להשען.. את מרגישה שלמה ..

ובעתיד גם ירוץ וייפול וייסע על אופניים ויפתח את הסנטר...

ומה רע לו שלוקחים אותו ממקום למקום כל היום?

אבל זו דרכו של עולם - גם בלי סיבה "טובה"

את התגובה של יוקטנה. 

 

מכילה  בתוכה את כל התשובות....

לבחירה.

אני לא אתחתן עם מישהו רק כי כולם עושים את זה.

וחוץ מזה, אם זה היה ככה, אז מה זה כבר משנה עם מי מתחתנים?

אפשר להתחתן עם כל אחד.

 

אולי יש לך פתרון ללא בעל. ופרנסה יום אחד יתכן שלא תוכלי להסתמך על ההורים. אבל אם את לא רוצה משפחה, ואת נותנת אמון בתשתית הנזילה של החברות שלך. יום אחד הן כן ירצו בעל, וללב שלך בעצם לא יהיה מקום במזוודה- על פי גלי. אז את לא צריכה להתחתן. אבל יש לי המלצה בשבילך, עדיף לך להקים משפחה. איכות החיים שלך תהיה יותר טובה. כמובן אם מסתכלים באופטימיות.

בדיוק קניתי את הספר -אהבה של הרב גינזבורג, נראה לי שהוא ממש מחדד את נושא הזוגיות והאהבה בפן היהודי, מומלץ לטעמי גם לנשואים וגם לאלו שעוד לא ולמתלבטים אם בכלל...ממש נותן פן הרבה יותר עמוק ואיכותי לנושא האהבה והנישואין- מומלץ!

בעייני זה חשוב שאת שואלת את עצמך את השאלה הזו, עוד לפני שאת מתחתנת, כי זה נותן אח"כ כוחות להתמודד עם קשיים.

ולדעתי, חיי הנישואין נותנים יציבות ושלווה נפשית שא"א להשיג בדרך אחרת. בע"ה כשתזכי לבעל טוב, שאפשר לסמוך עליו, ואת תהיי אישה טובה, שרוצה להיות המקבלת, שסומכת על בעלך ונותנת לו להנהיג אותך, תרגישי רוגע שכל החיים חיפשת.

מעבר לזה, זאת הדרך שלנו להשרות שכינה ולהוסיף קדושה לעולם.

הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא!
 

לרוב, כמעט תמיד, צריך להשקיע בו ולהקריב בשבילו מהנוחות. דוקא העמל נותן את הסיפוק. בנוסף, כעת את צעירה אך בגיל ארבעים הכוחות לא אותו הדבר וגם ההורים ובגיל שמונים כבר את צריכה את הילדים... כמו שכבר אמרו כנראה את צעירה מלהרגיש את הצורך באחד בביחד ובעצמאות. אני מניחה שאדם עם נפש בריאה כמוך הצורך יופיע. בהצלחה!

אני עומדת.

בס"ד

 

שלום וחג עצמאות שמח!

 

לא אוסיף הרבה על מה שכבר נאמר פה. אבל בכל זאת אני רוצה לומר לך שעד שלא תהיי שם לא תביני.

קשר של נישואין מחייב את "שני הצדדים"(במרכאות, כי בעצם מדובר בצד אחד!) לפניות נפשית לחוויית החיים המשותפת, ובעצם, נישואין הם המקום היחיד של איחוד אמיתי ושותפות אמיתית.

עובדה שאלמנים ואלמנות בני 75 ומעלה מתחתנים זה עם זה!

ברור שאת יכולה למצוא חברות, לעבוד ולהתפרנס וכו', אבל את תמיד תרגישי בדידות שאולי לא במאה אחוז ניתנת להסבר במילים...

 

שתזכי לצאת מהבדידות בקרוב...

הנושא של הבדידות, חשוב מאוד.
בעצם אדם שאינו נשוי הוא לא שלם (כמאמר השיר: בלעדייך אני חצי בן אדם..) וזה גם מהגמרא.. כל מי שלא נשא אשה שרוי בלא טובה, בלא ברכה.. ויש אומרים שלא נקרא אדם. "ויקרא שמם אדם".
אני לא מקבל את זה שתחכי עד שתרגישי את החיסרון.. כלומר קחי את הזמן..
לא. כי קודם כל את כבר בגיל המתאים. אלא- לנסות למצוא בעצמך את החיסרון, לפתח את הכלי שיהיה מוכן לקבל את המכסה
ואולי פה גם נכנסת האהבה. מהמקום של החיסרון. הבריא. שיש בו/בה משהו שמשלים אותך!
אולי את מוקפת חברות, אבל צריך שזה לא יגרום לך להקשיב לעצמך לחיסרון. ללבדיות (מלשון לבד) שלך. לא להכנס לביצה.
טוב. הרביתי. חג עצמאות שמח!

אם את באה בשביל לקבל את מפספסת את כל העיקר!

התורה מצוה עלינו לחיות בקדושה וטהרה ואת זה אפשר לעשות בחיי נישואין כשרים.

אהבה=נתינה. ככל שתתני יותר כך תאהבי יותר. 

מלבד זאת: תיקון המידות שלך, תיקון המידות של הבעל שיהיה לך בע"ה, להתאחד עם החצי השני של הנשמה. זה לא סיפורים, זה האמת! באנו לעבור תיקון בעולם, צריך לצאת מידי פעם מהחשיבה של העולם הזה ולנסות להתחבר לתכלית שלנו בעולם.

ערב יום העצמאות זה לא יום שני?

מיכל בודנהיימר. בגישה טבעית, מאוד מסורה ויסודית!! נראה לי שבדרך כלל היא מגיעה לבית של הזוג. מומלץ בחום!

אם זה בעיה של פרסומת וכו' תמחקו. אם את צריכה טל' ולא משיגה אשמח לתת לך באישי

בס"ד

 

זאת תקופה לחוצה מאוד!

וכן הלחץ מביא לעצבים לפעמים ..

 

זה מאוד הגיוני וטבעי.

תכיל תרגיע ותתמוך.

 

לי זה מה שעזר.

 

והכדורים הגיוני מאוד הם מלאים הורמנים והורמנים עושים אישה עצבנית תתכונן

וברצינות - 

כמו שנכתב, אירוסין זו תקופה מאוד מלחיצה ומתוחה, מהרבה בחינות (מתח רגשי "בין לבין", קשיים עם ההורים וביניהם, עומס של מטלות טכניות, פחדים וחששות מכל מיני סוגים, וכמובן הכדורים)

אל תשפוט את ארוסתך היקרה. אני בהריון ולבעלי יש תאוריה שלמה על סוגי הכדורים שאני לוקחת... ובאופן כללי אנחנו כנשים יצורים משתנים, רגישים, מלאי הורמונים (ח"ו לא באה להלחיץ אבל זה ממש נורמלי!!!) 

חשוב שתתן לה הרגשה שזה בסדר גמור, ותנסה לתמוך בה - מקרוב מרחוק - ולשדר לה אמפתיה. אני אישית נפגעתי כמה פעמים מבעלי בתקופת הארוסין, והיה לי קשה אפילו להגיד לו את זה. במיוחד דוסים חוששים להתקרב רגשית בתקופה הזאת, ולדעתי זה הכי נכון בעולם, אבל צריך למצוא דרך להביע בעדינות הערכה והבנה.

הרבה מזל טוב וחיים של שמחה ואהבה!

כמלחיצה מאוד (חודש וחצי בין האירוסין לחתונה), מיעוט שנה (עם הזליחה זה היה 4 שעות של שינה כל הלילה), אבל מאוד יפה

ביום של החתונה עוד ישבתי לקפל ברכונים, אחרי שהלכתי לקחת אותם מבית הדפוס, כי הם פישלו עם זה.

 

אבל עד כמה שידוע לי אני די חריגה בעניין הזה, שאר החברות שלי היסטריות.

אבל ברור שהתרגשתי, ואולי קצת הייתי בלחץ.

אבל גם אני חריגה לדעתי.

נשים זה עם שלא תמיד תצליח להבין אותן...

לכן המלצה שלי החל מעכשיו תסגל לך דרך שהיא גם דרך בעבודת ה' פשוט להיות שם בשבילה גם אם לא תמיד תבין מה עובר עליה תן לה את החום האהבה והאוזן הקשבת שלך בלי לצפות לכלום.

בהצלחה ידידי היקר ה' ייתן לכם כוחות לעבור את זה בשמחה רבה וברוגע והעיקר באמונה שהכל מאיתו יתברך...

 

תקופת האירוסין יכולה להיות מלווה במתחים שונים. 

יחד עם זאת הכדורים הניתנים לכלה להסדרת מחזור מכילים פרוגסטרון (בין אם מדובר בגלולות ובין אם מדובר בפרימולוט נור)  והדבר יכל לגרום להשפעה על מצב הרוח כולל דיכאון ועצבנות. תוכל לעיין גם במאמר ב http://www.aom.co.il/articles/glulot/

אם כלתך מרגישה שהדבר בעקבות הגלולות, ואם ההתבטאות חריפה, שווה להתייעץ עם רופא. 

מזל טוב ובהצלחה. 

 

 

לדעתי תלוי באופי של הבן זוג, גם אני ביום של החתונה קראתי ספר על יום החתונה, אכלתי פיצה (זה היה בר"ח), והיתי שיא הרגועה והמאושרת למרות החששות והמתחים.

אבל היום כמישהי שנשואה לאחר כמה שנים, אין ספק שהכדורים מוסיפים הורמוניים, ומצבי רוח משתנים.

 

בהצלחה, ולדבר על הכל ולהכיל ולהבין אחד את השני, זאת תקופה קשה ונראית כנצח, בסוף זה נגמר.

לכבד אותה ולקנות לה הרבה שוקולד!!!!!

להבין את ההתרגשות, מן הסתם גם אתה בלחץ ומתח כלשהו....

גם אחרי החתונה יהיו לה מצבי רוח משתנים, כמו לכל הנשים.

אני הייתי מופתעת מעצמי איזה רגישה נהייתי אחרי החתונה, כי אף פעם לא הזלתי דמעות ופתאום התחילו לזלוג...

בעזהי"ת.

 

ממליצה מאוד.

אם יש שאלות- בכיף

 

המון מזל טוב! איזה כיף זה!

אם אני לא טועה.
שם זה לפי משקל.. הכי אמין.

חנות מהממת!!!

אבל דקה ופשוטה.

בדר"כ הולך לפי משקל ותלוי בסגנון שאת אוהבת.

אנחנו קנינו אצל מלצר בירושלים נראה לי עלה בערך 500 ש"ח. מרוצה מאד. אמין וידידותי. מגיעה עד היום לנקות מידי פעם...

והטבעת אירוסין-  זהב עם עיטורים בכסף לבן 900.

בירושלים ב180 וחצומיזה,הלכנו לעצב טבעת נוספת ביצהר,אבל זה לא משנה שאני יגיד ת'מחירים כי זה תלוי איזה משקל הטבעת,ואיזה חומר,ואיזה סוג עיצוב וכו'..

בירושלים, רח' יפו, ממש מול שוק מחנה יהודה.

הוא צורף מוכשר ביותר ואדם מקסים ונחמד. היצירות שלו מדהימות ומושקעות. קנינו אצלו את שתי הטבעות (אירוסין ונישואין).

הטבעת אירוסין (זהב לבן עם יהלומים) עלתה במקור 6,000 אבל אנחנו שילמנו 3,000 אחרי שינוי פיצפוני, והטבעת נישואין (גם זהב לבן) עלתה 1,000.

לגבי טבעת לגברים אני לא יודעת. בעלי לא עונד...

380 אאל"ט (כנראה אני לא שווה הרבה ) הטבעת הכי דקה שהייתה שם בערך...

ולבעלי קנינו ב15 ש"ח, טבעת מגולדפילד בכוך שמול הכניסה לתמול שלשום- בנחלת שבעה.

מחירים טובים וטבעות יפות. אנחנו קנינו ב700. (אנחנו... הוא קנה ב700)

מומלץ ביותר!

יש את "ערן תכשיטים" שיש לו סניף בקרני שומרון וסניף ברח' אחוזה ברעננה, הוא אדם מקסים וחם, עושה את הכי טוב שאפשר,  בצורה ממש מקצועית, מפנק את הזוג הצעיר בדיסק ספר והרבה ברכות 

 

וגם אני ממליצה על הצורפים מיצהר- דוד ומעיין עייש, עשיתי אצלם את טבעת האירוסין, וגם הם חמים נחמדים ומקצועיים

ואני ממש מרוצה.זה בירושלים במרז העיר.

 

לי הטבעת אירוסין מערן בקרנ''ש,ואני מאד מרוצה גם מהטבעת וגם מהיחס,הוא באמת דואג שתבחרי משהו טוב,שתהיי שלמה עם,שיהיה לך נח וכו'... ואת הטבעת השלישית שקנינו(קנינו טבעת מרובעת לקידושין,ואי''כ קנינו טבעת נוספת) קנינו אותה אצל עייש,והם גם ממש מצויינים,את יכולה לעצב שם לפי טעם אישי והיה ממש מצויין

מבחינה הלכתית יותר חמור לפגוע בפני אנשים מלחבק בפני אנשים.

מאוד!

לא משנה אם הם דוסים או לא.

ואם הם גם היו מתחבקים בחוץ, זה היה הופך את ההשפלות הפומביות לבסדר?

להעליב זה לא בסדר בשום מצב!

לא בפני רבים ולא בבית!

[חוץ מה"סטטיסטיקה".. אניא לא בטוח שזה קורה ותר לגברים מאשר נשים. רק שלעיתים כאשר אשה "פורקת", נוטים להתייחס "בהבנה" לחולשתה..]

שניהם גרועים ביותר.

אבל הרבה יותר קל לשלוט בעצמך שלא להראות חיבה ברבים מאשר שלא לפגוע ברבים.

לכן יתכן שאדם יקפיד על זה ולא יקפיד על זה.

ואני מאחל לך שכל אחד מכם ידע להרגיש לעומק מה השני מרגיש

ותחיו ביחד בהמון אהבה וכבוד הדדי.

זה מזכיר לי את הדיון על הויכוחים לפני הילדים..

יש שטענו שאנחנו "בני אדם", ועל כן, אין ברירה: מתווכחים ליד הילדים.

כמובן שאיני מסכימה עם הדברים הנ"ל ולכן גם לא מסכימה עם האמירה שקל יותר שלא להראות חיבה, לעומת עניין הפגיעה בצד השני.

 

הכל עניין של עבודת המידות