פורום נשואים טריים (עמוד 590)

תסדרי את דברייך, תשאירי לי מספיק מקום אך כדאי לצרף פתק ידידותי בכדי שיבין שהסדר נתון לשינויים כפי הצורך.

הוא יבוא- יסדר, יהיה בהלם מכמות הבגדים ויספק להם חומר לצחוק למספר ימים.

ולא מומלץ להשאיר בגדים שמתקמתים בשקיות, שבע ברכות נראה לך זמן מתאים לגיהוץ?

תהנו ביחד מכל דקת "חתן כלה"

מזל טוב!!

שלי כבר מסודרים מזמן בארונות

תתקשרי אליו ותגידי לו

"היי ארוסי הנחמד, מה שלומך? עוד שבועיים וחצי אנחנו מתחתנים! מגניב, נכון?! במהלך כל השבוע הזה תביא את הבגדים שלך לבית החמוד שלנו, אוקי?"

----

"לא, אל תסדר"

----

"אני כבר אסדר לך!"

יש מבין?!

ככה את תסדרי את שלך ואת שלו ביחד...

כי סדר בארון ביום הראשון אחרי החתונה זה דבר מפנק וכיפי..

ות'כלס, נראה לי שרוב הבנות מקפלות יותר יפה בגדים...אז בהנחה הזאת....

* * *

אנחנו גרים איפה שההורים של בעלי גרים, אז לפני החתונה הוא אירגן לי את כל הבגדים בשקיות... באתי לבית שלו, לקחתי לו את כל הבגדים... וקיפלתי... את שלי ואת שלו..

איזה בלאגן היה לפני... כללללל הבגדים שלי ושלו היו מבולגנים על המיטה..

אבל היה שווה וכיף בסופו של דבר שאני קיפלתי את הכל..

בס"ד

:O

מזל טוב אחות!!!

בעלי שיחי' פשוט הביא את הבגדים שלו בשקית, ואני סידרתי אותם בארון...

בינינו? זה יוצא הרבה יותר מסודר

שאצלנו דווקא הבגדים שלו הכי מסודרים כשהוא מסדר אותם
(כי המדפים שלו הם הגבוהים, ואני לא מגיעה לשם...חח)

ולעניין- או שכל אחד יבוא בזמן אחר ויסדר,בשבוע שלפני החתונה.. או לפני זה ביחד, או אחרי.. זה לא משנה, מה שנח לכם

בעיקרון החלטנו שנסדר ב7 ברכות,

אבל זה רעיון שהוא יביא את הבגדים ואני אסדר אותם..

ץודה

1. להביא טיפין טיפין, אני מאמינה שסידור הבגדים בארון מגיע מאליו.. לא חושבת שצריך להקדיש לזה מחשבה מידי..

2. בעיקר בגלל שזה הרבה יותר מסודר, וזה משפיע גם בשאר תחומים.. ובמיוחד על הנפש ועל האווירה בכללותה בבית..( לא הגזמתי..)

3. לא חושבת שצריך להשאיר בגדים בבית, חוץ מבגדים שאולי יש לך מידי מהם (למשל כמה סוגי בגדים ש"לובשים בבית" וכו'..)

4. למסור להורים, כשהכל מסודר, והוא יקח וישים הכל במקום, מבלי שתהיי..

5. למה לא? 

בשורות טובות ובהצלחה..

לוקחים אישור תושב ממזכירות הישוב

הולכים לא.א. גלאס בתלפיות (כדאי להתקשר לפני ולבדוק)

תוך יום הם עושים את זה.

חלונות נהיים כהים תוך 4-5 שנים נשרטים ולפעמים לא נסגרים הרמטי.

מרעשים תוך כדי הנסיעה וזה ממש הורס את כל האיכות של הנסיעה.

לפעמים זה גם הורס את המערכת החשמלית אבל נדיר.

כשזה נשרט ממש פוסלים את החלונות בטסט ואז אתה מחליפם בחינם.

ובכ"ז עדיף מלחטוף אבן ולמות על כלום

אם יש מעוניינים אנו מוכרים אוטו אם חלונות כאלה סוזוקי יורוסויפט.

בס"ד

צלם+ צלמת סטילס

צלם וידאו

אלבום 400 תמונות [מעוצב, לא דיגיטאלי]

אלבום 200 תמונות [כיס]

שני אלבומי הורים [24 תמונות]

הגדלה ענקית לנו [לא זוכרת גודל]

שתי הגדלות להורים [30*45]

תמונות מהממות ואחלה צוות

זה עלה 5000 ש"ח

סטודיו בראשית... תגלגל בגוגל...
 

 סה"כ- 4300

400 תמונות- אלבום רגיל לא דיגיטאלי

2 אלבומים -להורים

וידאו

ללא הגבלת זמן

צלם לגברים

צלמת לנשים

וידיאו גברים

וידיאו נשים (לא רחף)

אלבום 350 תמונות דיגיטאלי

תמוות גם לפני החתונה של כל אחד מהמתחתנים בנפרד.

3 תמונות בהגדלה

2 אלבומים דיגיטאליים להורים.

סה"כ 8500 (זה היה בחתונה שלנו לפני שנתיים וחצי, ממליצה בחום)

פרטים באישי.

אפשר בשמחה.  yakovlea@gmail.com

ותלוי בך, מה נעים לך ומה לא. זה אישי לכל אדם.

בעיקר לנו הבנות...

הציק לי בחור שהיה שם לב אם צמחה לי שערה בגבה.או שלבשתי את החולצה בדייט ה3.

וזה לפעמים מגיע גם לרמה כזאת...

אבל זה מאוד תלוי בכל בת..יש אחת שתשתף עם זה פעולה ותהנה מזה

ויש אחת שלא תאהב את זה.

אם הוא שם לב ששטפת את הכלים/ ניקית את הבית והוא מציין את זה...

כי רוב הגברים פשוט לא שמים לב לדברים האלה..

הוא יכול לשים לב שלא סדרת גבות יומיים, אבל גם לשים לב שטיטאת משמאל למיטה..

האמת שתלוי גם איך את בפרטים- אם את לא בנאדם שמעגל הרבה פינות,

והוא יזכה לראות עם התכונה הזאת בעיקר דבריםטובים שתעשי- נפלא..

אם להיפך- קצת יותר מבאס..

(אבל- אחרי הכל בטח יש סיבות יותר טובות למה להתחתן או לא עם מישהו..)

אני יודעת שהוא הרבה יותר רגיש ממני גם סתם בכללי.. וזה מינסתם מאזן אותנו.

ולא יודעת אם הוא שם לב איך הגבות..

אבל הוא כן שם לב שגיסי אוהב פיצות. כאילו מי זוכר כאלה דברים???

וברור שיש סיבות אחרות להתחתן איתו.. אבל בכללי זה דבר שבעתיד יגרום לי לקריזות?..חח

כי נראה לי שיש פה איזשהו מסר לנישואים ברמה הכללית:

שאם שני הצדדים פועלים כך שלצד השני יהיה הכי טוב שיש: הוא לגמרי עבורה, והיא לגמרי עבורו

אז אין סיבה שדברים כאלה יפריעו..

כך שהיכולת שלו לראות פרטים קטנים לא תפריע לך כל עוד תראי את זה ברמה של: "הוא מן הסתם רוצה רק בטובתי, ורק לעשות טוב, אז הוא כנראה מעריך אותי ולכן אפילו על הדברים הקטנים הוא מחמיא ומאיר.. "

ולא:

"אוי, ההסתכלות שלו קטנונית.."

אם שמים לב

אז לכל הפרטים הקטנים

לשערה שצמחה כמו לשערה שהלבינה

לפרור אבק כמו לאנחת עייפות

ואם זה אדם עם מידות- אז תשומת לב לפרטים אמורה להיות חלק מעסקת חבילה.

והזכרת לי- שבעלי לא שם לב שנשברו לי משקפיים וקניתי חדשות

כמו שהוא לא שם לב לעוד מליון פרטים קטנים--

ואני הדקדקנית , עם הזמן למדתי להודות על כך.

בס"ד

ב"ה בעלי כזה.. לפני החתונה זה קצת הפריע.. שהיינו חברים אז הוא היה מעיר לי לפעמים שהשיער שלי היה קופצני.. הוא אהב יותר מסודר וכו' ולי זה לא הפריע.. הרגשתי יפה גם ככה. ולפעמים זה הציק לי שזה מפריע לו... הציק מאוד אפילו.

אבל..

ב"ה.. היום, אחרי החתונה...

זה יתרון שהוא שם לב לדברים.

זה מתבטא בהמון, ברגישות לקלוט שאני עצובה, ברגישות לראות ששטפתי כלים או תליתי כביסה או כל עבודה בבית שהייתי מתפחלצת אם הייתי מתחתנת עם מישהו שלא שם לב לזה שאני משקיעה וטורחת.. מתבטא ביכולת לראות שקניתי משהו חדש לבית.. ביכולת לקנות לי דברים...

אז נכון, לפעמים זה מציק שהוא שם לב שהמטפחת היא רגילה ולא מעוצבת אבל לא נורא... זה שווה את כל הדברים האחרים שהוא שם לב..

אז לסיכומו של עניין:

יתרון.

בטח יתרון.

חברות שלך יקנאו שהוא זוכר ימי הולדת, בדיוק איזו מתנה רצית בשנה שעברה, איזה בושם אהבת כשסתם עברתם פעם בסופר פארם...איזה שירים העלו לך ת'קריזה כשהייתם איזו מסעדה והם נשמעו ברקע ( הוא לא ישמיע בטעות בבית) בקיצור - יתרון גדול.

אז עם ה"חסרונות" של אותה תכונה לומדים להסתדר.

ואפשר לראות את העניין הזה בכל תכונה שתצייני.

שימת-לב לפרטים לא תמיד באה עם זיכרון טוב...

אז הוא ישים לב שלא לבשת מטפחת מעוצבת אלא אחת רגילה, או שניקית מצד שמאל של המיטה - אבל לא מחייב שהוא יזכור איזה שיר התנגן במסעדה בפעם האחרונה שהלכם לאכול שם ולא אהבת אותו, או שהוא יזכור ימי הולדת וכדו'...

הערה חשובה: אני לא נשוי. רק אדם פשוט עם תשומת לב גדולה לפרטים ושיכחה מצויינת

האם יצא לך להיפגש עם כמה בחורים כדי שיהיה לך למה להשוות? לכל בחור/ה יש יתרונות וחסרונות. יש חסרונות שתוכלי להשלים איתם ויש שיהיו קשים מנשוא ותחליטי שכל השאר לא שווה מולם.

כדאי שתכיני טבלה ובה יתרונות וחסרונות. אולי אפילו תדרגי את מה שמאד מפריע או מאד מוצלח מבחינתך בכוכבים. * מעט ומשהו שמאד מפריע או מאד מוצלח ***** ותראי מה כנגד מה.

כדאי לך לקרוא את הספר גברים ממאדים ונשים מנוגה. רב מכר שמדבר על ההבדלים המהותיים בין גברים
לנשים. הסופר, ד"ר ג'ון גריי. יתכן שמה שמפריע לך בעצם מהוה הבדל מהותי בין הגישה של נשים וגברים לחיים בכלל ולבן הזוג בפרט.

אני מכירה בחורה שעל סף ההחלטה חשבה על נקודה שמאד הפריעה לה (חוסר אסרטיביות. היא הרגישה שהוא לא מספיק קשוב לדבריה ומתייחס אליהם בהתאם) אצל הבחור. קודם כל התברר שהיא היתה הראשונה שנפגשה איתו. למרבה המזל היא בטעות התקשרה לחמות לעתיד (לפלאפון) במקום לבחור כדי לקבוע פגישה שהסבירה לה שלא מתחתנים כדי לשנות את הבחור/ה וצריך לצאת מתוך הנחה שמה שמפריע ישאר (אלא א"כ זה משהו שיפריע לו והוא יצליח לעבוד על זה). ב"ה הם נישאו והיא לא הצטערה על כך לרגע.

ובאמת בקשר הנוכחי הרגשתי אחרת מקשרים קודמים, באמת רציתי בו ובקשר! אבל זה בפתאומיות השתנה.

נפילה דרסטית ברגש עוד לא קרתה לי מעולם ולכן ביקשתי עצות- אולי זה טבעי ואולי ממש לא

.

בוודאי שיש לכל אחד חסרונות ויתרונות, ובוודאי ששני אנשים שונים שפועלים אחרת (כמו שמובא בספר שציינת),

אני מתייחסת בעיקר לעניין הרגשי ותוהה לעצמי אם ירידות כאלה משמעותיות קורות או שזה בעייתי להמשך.. ?!?!

האם העליתם את נושא החתונה? נשמע שכן.. או שלפחות כך משתמע מבין השורות.

אולי משהו בקשר "עלה רמה" וזה הלחיץ אותך?

בהחלט דיברנו על חתונה, לא ברמה של קבלת החלטה סופית שמובילה לוורט.

אלא ברמה של רצון הדדי להמשיך לקראת זה ובעזרת ה' נראה מה מתפתח.

לא חושבת שהדיבורים הללו הלחיצו אותי, כי דווקא כשהם היו- הייתה פריחה ושמחה בקשר! 

מה קרה שלאחריו היתה נפילה ברגש:

-פגישה לא מוצלחת?

-התנהגות מסויימת שלו?

-סתם מחשבה שעברה לך בראש, וגורמת לך להסתכל עליו אחרת?

אני חושבת שהרגשות לא הולכות ונעלמות סתם.

שבי עם עצמך, תחפרי קצת, ותוכלי להגיע לשורש העניין.

משם יהיה יותר קל להמשיך הלאה..

בהצלחה!

אבל כן מתוך היגיון, ואולי גם מתוך הגרון שך האדם המאוד חכם שהתיעצתי איתו בכל מיני נושאים...=]

קיצור, רגש הוא דבר ממש דינמי, ולכן הגיוני שתרגישי ככה.

גם בחיי הנישואין עצמם מינסתם מרגישים ככה, ויעידו פה הנישואים, שפתאום אתה אומר לעצמך, "אימלה מה אני עושה איתו"...

ולכן חשוב לשים המון דגש על ההתאמה, וכמובן על חיבה בסיסית, שתדעי שיש מצב גבוה מאוד, פונטנציאל, שדווקא אותו תאהבי הכי!

יש את התופעה הזאת אצל המון אנשים שהרגש עולה ויורד

לדעתי דרך הכי טובה לברר, זה להמעיט את האינטנסיביות של הפגישות, אולי גם הפסקה של כמה ימים אפילו של שיחות טל'. בזמן הזה תראי אם משהו זז, האם את מתגעגעת לדבר - לראות אתו, האם יש דברים שאת אומרת לעצמך שאת חייבת לספר לו וכו' וכו'.

אל תשכחי את מאמר בעש"ט ש"עונג תמידי זה לא עונג", חייבת להיות תנועת רצוא ושוב. רצוא בלי שוב זה לא טוב, וכן ההפך.

חשוב לי לשמוע! זה כל כך יעזור!

אני גם לא חושבת שצריך להרגיש חיבה. חיבה נשמע לי כמו שמרגישים לכל אדם אחר שאותו מכירים. חיבה נשמעת לי ההפך מדחייה. ואני לא מסכימה עם זה..

אני לא יודעת מאיפה צמחה הגישה שצריך להתחתן על דעת שיתכן ונצליח להרגיש\ לבנות משהו\ להשתנות וכו'.

צריך להתחתן על דעת שהצד השני אהוב, טוב וכו', ולא על דעת שאולי נצליח ל.....

מחפשתותו יקירה,

אולי עלייך להרגע ולנוח ממחשבות של אולי אני מרגישה ואולי לא, ואולי ארגיש וכו'.. קחי לעצמך זמן של שבועיים לומר שאת לוקחת דברים בנחת, חוזרת לאותה רמת טבעיות שהייתה בתחילת הקשר ומשם מחליטה.. אולי נסו אפילו להתארח אצל חברים\ קרובי משפחה. לפעמים היציאה מגבולות הפגישה הרגילה מחזירה לטבעיות הרגילה.. בהצלחה!

אבל ממה שאני מכיר אני יכול אולי קצת לעזור...

לא יודע מה הסיבה שגרמה לכך,

עכשיו נשמע שאת בלחץ קצת כלפי הרגש וכשלחוצים מה מרגישים ושאולי זה לא זה

ואז צריך לחתוך מהר זה עצמו יכול להרוס את הרגש.(ובמיוחד שפתאום זה הגיע..)

לפי מה שתיארת לחתוך עכשיו לעניות דעתי תהיה טעות של ממש.

את צריכה להירגע קצת ולהחליט שעוד שבוע וחצי שבועיים את חושבת על זה שוב

ועד אז את לא חושבת על מה שאת מרגישה, ושיגיע הזמן שהחלטת תחשבי עם עצמך שוב.

הכי חשוב זה בנחת, בלי לחץ לחתוך ולעשות צעדים פזיזים.

ואגב הגיוני מאוד שקרה משהו שלא שמת לב במודע אליו, שגרם לרגש שלך ליפול .

אם יש לך דברים מסוימים שמפריעים גם אם הם לא קשורים

לבחור כדאי שתבררי עם עצמך.

על הרגש כל דבר מהסוג הזה יכול להשפיע.

כאמור אינני נשוי אבל אני חושב שמה שכתבתי בהחלט יכול לעזור לך.

המון בהצלחה. בשורות טובות. 

לשתף אותו בתחושת הבלבול - בלי להאריך או לחפור,

לבקש איזו תקופה קצרה של הרפיה ואפילו ניתוק כדי לחשוב שוב עם עצמך.

לא לפתח שום קשר אחר ולא לשמוע הצעות אחרות, להמשיך בשיגרה ולשים לב אם בא לך לשתף אותו בכל מני דברים, אם חסרות לך השיחות, אם הוא היה נהנה איתך/ ואת איתו בסיטואציות מסויימות.

בדרך כלל- פרפרים בבטן הם לזמן מוגבל, ויתכן שחודשיים- הוא זמן מחיה מספק לפרפרים שלך.

יפה אמרו לפני- בנישואים- תחושת השיגרה והביחד ללא התרגשות גדולה וגעגועים מיוחדים- היא בריאה וטובה. איזו תחושה של שלמות נעימה אבל לאו דווקא מלאת ריגושים.

יש תקופות, יש ימים- אבל באופן כללי- יש שיגרה. בשיגרה אנחנו מתוודעים לחולשות ולחסרונות ולומדים לקבל אותם וגם להעריך ולגדול מהם.

כבני זוג אנחנו עובדים על עצמנו כדי להמשיך לראות את נקודות הטוב, להעצים אותן ולהנות מהן גם בתקופות שכאלו.

את צריכה לבדוק עם עצמך אם הלהט והרגש הראשוני לא טישטשו נקודות מהותיות שחשובות לך ואם אכן למרות שהוא לא מושלם ועונה על כל החלומות (ואין דבר כזה- את בטח מודעת לכך) הוא בחור איתו תוכלי לבנות בית אוהב, יציב, מכיל ומכבד. ואם כך הוא הדבר-- מן הסתם הניתוק יוכל לעורר שוב רגש געגועים ורצון להיות יחד.

אשמח להתעדכן בהמשך ושתהיה לך בחירה נכונה והצלחה בכל אשר תיפני.

אבל לי נדבק מסטיק לחצאית גינס חדשה 

אז חמתי אמרה לי לרסס את הספריי של הגוקים לגרד מעט וישר לכביסה

וזה ממש עזר

חבל שהיא לא היתה חמתי לפני שנה כשנהרס לי מעיל חדש מקסטרו...

כלומר, מישהו היה חייב או לנסות זאת בעבר או להבין טוב טוב בכימיה...

ספר של מיליון שיטות להורדת כתמים ודברים כאלה...

נשמע מיותר?!

לא כשיש לה בן כמו בעלי שצריך סינר בכל ארוחה

מקווה שזה יעזור... לי זה עזר אבל הדבק לא ממש התייבש כולו( זאת הייתה כמות שנשפכה עלי....)

תוכלי לנסות להשתמש בחומץ במקום מרכך כביסה.

אם המגבת איננה איכותית, חבל על הזמן לנסות לרכך חזרה.

השתדלי לתלות הכביסה סמוך לסיום פעולת המכונה.. לא להשאיר לזמן רב בשמש..

שמעתי פעם שכדאי להשרות מגבת חדשה לילה שלם במים וחומץ כדי שתישאר רכה וגם שהצבע לא ידהה. מן הסתם זה פחות ישפיע, אבל אולי גם כאן ישפיע מעט.

ועצה מאתר סטיפס:
לפני אחסון המגבות בארון ואם ברצונך לבשמן היעזרי במרכך מדולל במים בהתזה(שפריצר) או בתרסיס למכונת ייבוש..לייבש ולאחסן..

בס"ד

אולי אנסה את החומץ... [לא יהרוס לי את המכונה??]

ואז תכבסי במכונה כרגיל כדי להסיר מהן את הריח

ולהבא- אפשר כבר כשקונים להשרות בחומץ עם מים קרים וזה מחזיק, לפי הידוע לי..

בהצלחה!!!

החומץ הוא חומר ניקוי מעולה, ונראה לי שיעשה טוב גם למכונה (מבחינת אבנית וכו')

מגבות ומצעים זה דברים שכדאי להשקיע ולקנות בקצת יותר יקר...

המגבות הפחות איכותיות זה מה שקורה להן...

בס"ד

זה מה שמוזר פה בעסק...

[איכותיות ויקרות להחריד- באותה מידה]

אז אני כבר לא יודעת...

אני קניתי מגבות מטבח ב5 שקל והן יכולות להיות עכשיו מדפים מרוב שהן קשות.

עוזר לצבע ולרכות אחר"כ גם יחד

להחיות צבע- רק צביעה יכולה

זהו זה היה נשמע לי מוזר....

את היארצייט שלו?

הכינה "לו" ארוחה חגיגית...  כנראה לכבוד ה"סיום"..

שמנסה להחזיר תנשים למטבח...סתם אבל זה נשמע לי מגוחך!

מה גם שלא שזה לא מבוסס, דווקא להפך.

מכירים את הרב גרוסמן? שמחזיר בתשובה נוער שסטה מהדרך בדרכים לא דרכים..?

והצלחתו (80% הצלחה) נובעת מהבנתו שהפשיעה והעבריינות נובעת מחוסר אהבה וטיפול.. ולכן הדגש בסיוע שלו הוא על הדברים הללו..

וכי מי מופקד על זה יותר מהאמא?

אגב מוזמנים לראות (למי שלא מכיר)- מחכים, ונחמד..   

כן דרדרה את הבתים בעמ"י.  לדעתי.

עם כל עמ"י?

ולא מקריירת הורים.

על חשבון הילדים!

בוודאי שכן.

כל כך הרבה מחוץ לבית, לא יודעים מה הילד עושה, במה הוא עוסק, אין להם זמן לשים לב להתנהגות בבית הספר ( אני לא מתקרבת לדבר על הצלחה לימודית אבל כן על התנהגותית) , קריירות מזהירותצ שגורמות להורים לפעמים לזלזל במי שהוא "בסה"כ מורה" ( כי אין להם הענווה הפשוטה להבין שהמורה מוסר נפשו על ילדם בזמן שהם מוסרים נפשם בקריירה אחרת) וכשההורים כבר כן בבית הם לא מכירים את הילד/ נער שצמח להם שם. מיהם חבריו, מהם החוזקות שלו, מהם הקשיים שלו, מהם משאביו ומהם משוכותיו. הם כבר לא יודעים איך לעסיק אותו, איך לבלות איתו ואפילו על מה לדבר איתו.

נכון, בוודאי יש גורמים נוספים לאלימות ופשע.

 אבל מעורבות הורית מתוך אהבה בולטת לעיני הילד- יכולה בהחלט להפחית את השפעת הגורמים האחרים.

זה לא הכמות, זה האיכות.

והיתה לנו נוסחת פלאים לטיפול נכון בנוער

אפשר להביא הרבה דוג' על אלימות ממשפחות שהאמא עקרת בית.

וודאי שזה עלול לקרות במשפחות כאלה, אבל ישנם עוד הרבה גורמים לדברים כאלה...

קל לתת לתופעות כמו אלימות תירוץ "חד משמעי" שלא מבין את המורכבויות של החיים. אני מניחה שישנן לא מעט שכונות בהן יש נוער אלים- למרות שהאמא כלל אינה עובדת. אימי קרייריסטית רצינית וכולנו ילדים רגועים- ועם כל השטויות ל-ע-ו-ל-ם לא הייתה שום בעיית אלימות. יש יתרונות להורות מהבית ויש יתרונות להורות תוך כדי קריירה. עם או בלי קריירה- זה עניין של מה שמשדרים בבית.

ואולי יש פה מסר כדי לעורר את הלבבות.. והמעשים בהתאם..

ברור שיש השפעה של הימצאות הורית בבית על התנהגות של ילדים.

זה לא אומר שמי שיוצאת לעבודה יהיו לה ילדים לא מחונכים,

אבל בהחלט ילד שמגדל את עצמו (לדוגמא הורים שמגיעים רק ב8 הביתה ועד אז הילד עושה מה שבראש שלו) הגיוני שזה ישפיע על חינוכו-כי הוא לא מתחנך בבית....

תלמידים שלי רואים למי יש הורים בבית ולמי אין-

זה לא הקריירה-

אלא האם יש הורים שנמצאים ומחנכים או לא....

זה נראה לי הגיון פשוט

הורים שלא בבית (ואני מתכוונת באמת לא בבית) הגיוני שיצא ילד....

אני יכול להביא רב גדול אחר שאומר Y

.

.

אני קצין ובע"ה רוצה להמשיך עוד כמה שנים בקבע ואני חושב איך זה יכול ליהיות במקביל למשפחה..   (רווק)

צריך לדעת שנכנסים לאתגר קשה, וצריך הרבה כוחות לעבור את זה בשמחה ובטוב...
(וצריך לדעת שיש אופציה גם לוותר על הצבא, אם היא תרצה בזה, או אתה!! )

ושנינו הגיענו ביחד למסקנה ש...

הוא מתגייס לא לקרבי.

בכל החלטה יש את הקושי שלה. כן, זה היה קשה לנו להחליט.. אבל בנאדם צריך לדעת מה הכוחות שלו... למרות שאולי אם הוא היה קרבי הייתי מסתדרת..

קיצור-

לוידעת.. זה מורכב...

הלוואי שזה באמת היתה ההחלטה הנכונה..

מה שמעודד.. שיש לו במחלקה עוד כמה פרופיל קרבי אבל בגלל פרופיל אישי הם לא הלכו לקרבי...

יעזרו לך יותר.. 

בס"ד

סתם,

אפשר להביא סוכריית מנטה או משהו לחדר יחוד

אבל לא חושבת שבאמת זה מה שיהיה בראש מעיינכם באותו רגע

שאלתי בזמנו רב וזה מה שפסק לי

כדאי לשאול

אין את שאר העינויים של רחיצה וכד'.

לפני שהתחתנתי המדריכת כלות שלמדתי אצלה אמרה לי שבחדר ייחוד עדיף שלא אקפוץ עליו בחיבוקים ונשיקות כי זה עלול להביא אותו למצב של אי נוחות במשך החתונה ואח"כ ולכן עדיף שאתן לו ליזום ולזרום עם מה שטוב לו.

עד היום אני מודה על העצה החכמה הזו שממש התאימה בדיוק לנו ואני מאמינה שלעוד זוגות ובמיוחד לדוסים שביננו

בעלי גם לא מפסיק להודות לי על זה.

גם לי המדריכת כלות אמרה את זה, זו עיצה חכמה ומועילה.

אולי הייתה לכם אותה מדריכת כלות??

זה תענית יחיד,

והדין של תענית יחיד זה שמצחצחים שיניים כדי שיהיה נעים לאנשים מסביב..

אני צחצחתי ביום של החתונה כל פעם שהיה לי מגעיל...

עיצה חכמה ממש לא רק לדוסים 

הם כיפור וט' באב בשאר הצומות במקרה של צער מותר ק"ו ביום של חתונה שזה רק מנהג...

אני מתפחלצת  שמבזים את בעלי , ברמה של ללכת לאותו אדם ולהעמיד אותו במקומו בצורה שהוא יקפל את הזנב..

אני מעדיפה שישפילו אותי ולא אותו. הוא חשוב לי ויקר לי 

זה מצד הרגש הטהור והיפה.

מצד אם לריב איתה או לא לנסות לחנך אולי לא כדאי להיכנס לזה לא להביא לסכסוכים. ושבעלך לא ייפגע בזה שירגיש אולי השפלה בזה שאת בזה למשפחתו.

אולי פשוט תגיד לבעלך : כואב לי שמכאיבים לך, מתנהגים בזלזול, אתה יקר לי. 

כך את נותנת לו אותך שזה מה שהוא הכי צריך , כבוד ממך 

כך את משדרת לו אהבה שזה מה שהוא צריך את אהבתך ורק אותה

וזה מה שחשוב לו.

ומתוך זה תחשבו יחד איך לנקוט ביחס של אחותו ..להתעלם או להתייחס

כשחזר דיברתי איתו על זה, ואמרתי לו שזה לא בסדר שהיא באופן תדיר לא מכבדת אותו וצורחת עליו. והוא חייך את חיוך-טוב-הלב התמידי שלו ואמר "מה, היא צעקה? אני לא זוכר... לא שמתי לב בכלל."

הוא כ"כ רגיל לזה ויש לו כזה לב זהב ככה שהוא לא סתם לב אפילו.

נראה לי שאם זה עד כדי כך לא מזיז לו, שהוא בכלל לא שם לב לזה, אני ארד מהעניין ואתעלם גם...

אני הייתי מתעלמת גם , או לכל היותר אומרת לה בעדינות ובחצי הומור... "הי, הי, לא לבלוע אותנו בבקשה...נרדם הבחור- בכ"ז בהריון..."

וזה נהדר שהוא לא רגיש מדי. ככה, גם כשאת תדברי בטונים כעוסים באמת, הוא לא יתרגש מזה.  וכשהילדים יגדלו בעז"ה, הוא יוכל לענות בנחת כשהם ידברו ב" שפת גיל ההתבגרות" - זה לא רע בכלל.

הוא כנראה התרגל למנטליות שלה ...

א. אכפת לך מבעלך. את לא רוצה שינצלו את הטוב לב שלו- ואת לא רוצה שיצעקו עליו ולא יעריכו אותו.

ב. יש לך גיסה שיש לה קושי בקטע של איזון טונים במצבי לחץ, ותקשורת בינאישית

ג. את בסוף הריון, קיץ, בקושי סוחבת...

ד. השוואות בין ההורים שלך להורים שלו על מי שילם מה כמה ועל מה- וקצת התחשבנויות

ה. עזרה להורים שלכם

ו. כמה עונים לפלאפון- כמה מחליטים לא להיות זמינים כי עכשיו אנחנו בבית שללנו

ז. היחסים בין בעלך לאחותו - ואיזה קשר יש לך עם גיסתך

אולי יש פ עוד נושאים

נראה לי שרק לכתוב את ההודעה פה- כבר עשה לך קצת "טרפיה בכתיבת הודעות" וקצת יותר ברור לך מה קורה...

לדעתי יש פה שלושה דברים שצריכים התייחסות-

ד. ההשוואות בין הורים- כי זה עושה לך עצמך איכסה על הלב... תנסי לעשות לעצמך בראש רשימות של כל הדברים קטנים וגדולים שקיבלת מכל זוג הורים שלכם- זה יעזור לך לקבל פרופורציות... (למשל- קניית אוטו יכולה להשתוות מבחינת האהבה ותשומת הלב שהם נותנים לכם- לזה שהם מזמינים אתכם לאכול איתם כל שבוע בכיף. באהבה- זה שווה, גם אם בכסף- זה לא.)

א. בעלך- חז"ל אומרים על מעלה של אנשים "נעלבים ואנים עולבים" אלו לא אנשים שמבליגים כי לא אכפת להם- אלא אנשים שמרגישים!!!

אולי תחפשי שיעור על הנושא- ותדברי על זה ביחד עם בעלך...

ב. הגיסה.

יש לה פה קושי- שאולי המשפחה מוחלת או מסתדרת- אבל החברות והחיים בעולם לא יהיו קלים כ"כ... את לא המחנכת שלה- אבל אולי תתפסי שיחה קצרה על חמותך על הנושא- לעורר לפעולה שמה מה שאפשר.

ולגבי ג- שיהיה בקלות ובידיים מלאות שמחה

לא הבנת מה הכוונה עם ההורים שלי וההורים שלו.

ההורים שלו נתנו המון יחסית להורים אחרים שיצא לי לראות, ואין להם כ"כ הרבה, הם חסכו כל החיים שקל לשקל בשביל לחתן את הילדים כמו שצריך ובכבוד, 

הם הורים מקסימים ואני אוהבת אותם המון!

זכיתי בחם וחמות מאוד מאוד טובים והם רואים בי עוד בת שלהם. גם אני מרגישה אצלם בבית ומברכת שהם כאלה טובים אלינו תמיד.

הנקודה ב"ההורים שלי קנו" לא הובנה טוב, אני התכוונתי, לא חלילה שלא קיבלנו מחמי וחמותי מספיק, כי קיבלנו המון ובשמחה מצידם,

 אלא שהגיסה לא צריכה לבנות על האוטו הזה ולהתנהג כאילו יש לה בעלות על האוטו הזה,

כי הוא בכלל לא היה אמור להיות אצלנו בחניה, והוא לא קשור אליה אלא להורים שלי,שהוא שייך לגמרי להם, וטיפטיפה ,אולי, לבעלי שנוהג עליו, נטו לא לאפחד אחר. (ההורים שלי נתנו  לנו ממש בלי שרצינו, שאלו אותנו, אמרנו בשום אופן לא! אנחנו מסתדרים בתחבור"צ מצויין ולא צריכים! ואחרי שבוע הם צילצלו ואמרו בואו תיקחו קנינו, אמרנו לא נעים,בכלל לא צריך, הם אמרו , אי אפשר להחזיר, אין מה לעשות..)  כמובן שאנחנו שמחים לעזור, אבל כל עוד מבקשים את זה בצורה מכובדת ולא בטונים של עצבים.

בקשר לא. בעלי צדיק, זה דבר ידוע לכל מי שמכיר אותו... 

כשX רווק אחד משיעור ו' מהישיבה שלו קינא בו וניסה להחרים לו את החתונה ביום של החתונה ואמר לאנשים אל תעלו להסעה, וצילצלו לבעלי להגיד לו,

ביום של החתונה שX לא רוצה שנעלה אנחנו לא עולים כי זה לא בסדר שאתה עוזב את הישיבה ועובר לישיבה אחרת

(קילומטר מההורים שלו ומהבית ששכרנו, 20 דק' באוטו מההורים שלי,

תחבור"צ נוחה ללימודים ולכל מקום כמעט).

כל הקטע הזה של עוזב למקום אחר זה היה שטויות שאותו X' אמר להם,זה

היה קנאה נטו בבחור שמתחתן בשיעור ג'. ובכל מקרה אני לומדת בירושלים,

ולא הייתה שום אופציה שנגור איפה שהישיבה, זה חור מטורף,אין לי שם אף אחד,

אין שם תחבורה ציבורית ללימודים בירושלים,

זה רחוק מההורים שלי ושלו מאות קילומטרים וגם אליהם אין תחבורה ציבורית.

אני מאוד צריכה עזרה מההורים שלי וגישה נוחה אליהם.

והוא היה ביום החופה שלנו בלחץ מטורף של מי יגיע ומי לא יגיע (בדיוק אז היו פיגועים בגוש עציון,סוף אלול תש"ע וגם את החבר'ה מהמחלקה לא רצו לשחרר) וכל הזמן מתקשרים אליו להגיד לו X' אומר לנו לא לעלות,

X אומר לנו אל תלכו לחתונה שלך, ו"מוסיפים" לו לבריאות הנפשית. 

בסוף הייתה סי'יעתא דשמי'יא ושיחררו את החבר'ה מהצבא, וגם הרבה חברים מהישיבה באו ולא הקשיבו לX.

אגב, הX אחרי חודשיים מהחתונה שלנו עזב את הישיבה ועבר לישיבה אחרת..  הפוסל ממומו פוסל...

בעלי בכלל לא סיפר לי איזה יום מטורף עבר עליו,

שמעתי את זה שבוע אחר כך מחבר שלו את זה.

הוא אמר לי שלא לדבר על זה,

שהוא לא כועס על X ועל אף אחד ומוחל לכולם ושבע"ה אם יזמין אותו לחתונה הוא יבוא וישמח איתו,

שאני לא אפתח את הנושא יותר ושלא אטור טינה כי "לא שופטים אדם כשעצוב לו ולא שופטים רווק שכולם מתחתנים סביבו וקשה לו."

שתבינו, הבנאדם חירב לבעלי מהבוקר עד שהחלה החתונה את היום והכניס אותו ללחץ נוראי עד שכאב לו ממש והוא שבוע אחר כך אומר לי לא לכעוס עליו ושאני אבין את הצד שלו.

אז בטח שעל אחותו הוא לא יכעס... הלוואי ואני הייתי רבע ממנו במידת הסלחנות ואהבת ישראל שלו...

סה"כ אין לי מה להתרגש ממנה, עד שקופצים לה הפיוזים, שזה קורה אחת ל... היא חמודה, אכפתית ושמחה לעזור בכל דבר. אני מאוד אוהבת אותה ולכל אחד יש ת'קטעים שלו, רק שאצלה זה קצת מודגש,

זו עבודה שלה עם עצמה... החלטתי שאני לא קשורה לזה ושזה לא ענייני...

כואב לי על הכבוד של בעלי, אבל אם לא אכפת לו, אז אני לא אחמם את הגיזרה בשום אופן.

לחמותי זה לא קשור... היא לא תריב עם הילדה שבאמת טובה לכולם ועוזרת 99% מהזמן..

אין לי מה להיכנס ביניהם...

במיוחד לא כשהכל חוץ מיזה מצויין... זה פשוט האופי שלה וכשתגדל זה יעבור... היא לא הרבה אחרי תיכון.

תם ונישלם . הפסקתי מרגע זה לחפור בנושא.

ב"ה שיש לי בעל עם מידות של מלאך שרת =). תודה לקב"ה שזכיתי.

אשריכם שזכיתם....

"חברים" כאלה מהישיבה  - לא יאומן..  כנראה, את זה מקבל רק מי שיכול לעמוד בכך, והעמידה בנסיון תוסיף לו עוד כמה נקודות זכות ביום חתונתו...

ומענייני דיומא - בונה את ביתו ואת בית ה', שנבנה כידוע באהבת חינם.

ביחסים בין אחים קשה להבין מה קורה מבחוץ...

כנראה אחותו הייתה קצת לחוצה והוא מכיר את הלחצים שלה (בכ"ז- הוא גדל איתה באותו הבית...) אז אין עניין לקחת את זה קשה. יש מצב שהיא הייתה צועקת ככה גם על כל אחד אחר..

והפוך!

נצנצים זה דבר שבד"כ נופל בסוף, השאלה כמה מהר..

פורום סגור רק לנשואות.

בפורום פתוח את יכולה ליפול על כל מיני "ארחי פרחי".

המנהלות הןף יהודיה מא"י, נחשונית ואני ירושלמית.

בהצלחה!

תדברי עם מדריכת כלות. אפילו לא זאת שהדריכה אותך , אם את מתביישת.

מישהי אחרת...

בהצלחה.