כל כך עזרתם ברעיונות של משלוחי המנות - נראה אתכם במתנות למארחים או למשפחה בפסח ;)
נו! רעיונות למתנה למארחים בפסח!יוקטנה
תקציב??אשתו-של-בעלי
כל הרעיונות - שיהיה לכל מי שצריך 
יוקטנה
יש לי רעיונות טובים רק יקרים מדי: מסגרת תמונות אלקטרונית, למשל. כזו שמחליפה לבד תמונות.
רגע וגם בדיחה לחג (אולי ישנה, אבל לא הכרתי)יוקטנה
פסק הלכה חדש: מי שמזמין את חמותו לליל הסדר- פטור מאכילת מרור.
זה מזכיר לי...אשתו-של-בעלי
מה אומר עוור שממשש מצה?
מי כתב את השטויות האלה....
אני מכירה גירסה אחרתשומרונית
על מישהו שעבר ברחוב בפסח, ראה קבצן עיוור ונתן לו מצה. אחרי כמה דקות הוא עבר שם שוב וראה את העיוור יושב ובוכה. שאל אותו "מה קרה?" והעיוור ענה "זה אחד הטקסטים הכי מרגשים שקראתי אי פעם, מי כתב את זה?"
אשתו-של-בעלי
קצת שונה..... חמוד
טוב בנות צחוק צחוק אבל מה עם המתנות?!יוקטנה
הגיע הזמן לעבור מבדיחות למתנותכלנית1
סיר של סולתם - תמיד שימושי.
סיר חשמלי לבישול אורז (היום גיליתי כזה), כמובן לא לפסח.
תבנית אפיה עם מכסה (המכסה חסר מאד כשאופים ורוצים לכסות).
סכין חיתוך טובה שאינה פוצעת (ראיתי משהו נחמד ברשת "נחמד"). אפשר אחת לבשרי ואחת לחלבי.
קופסאות לאיחסון ולהקפאה, כולן באותו גודל, כדי ההקופסא או המכסה לא ילכו לאיבוד.
סיר חשמלי לבישול אורז (היום גיליתי כזה), כמובן לא לפסח.
תבנית אפיה עם מכסה (המכסה חסר מאד כשאופים ורוצים לכסות).
סכין חיתוך טובה שאינה פוצעת (ראיתי משהו נחמד ברשת "נחמד"). אפשר אחת לבשרי ואחת לחלבי.
קופסאות לאיחסון ולהקפאה, כולן באותו גודל, כדי ההקופסא או המכסה לא ילכו לאיבוד.
עוד דברים שהייתי רוצה לקבל...דבי חיה
*מפה יפה ואיכותית (שמאטעס יש הרבה...)
*לשאול את המארחים!!! כמה פשוט וטוב!
*אם יש ילדים: ספרים/משחקים קלאסיים איכותיים.
*כמובן, בקבוק יין משובח.
*הגדה של פסח מפוארת/יפה - יש כל מיני עם ציורים יפים שמעסיקם את הילדים שעות.
*כמובן אביזרים לפסח: כיסוי למצות יפה, מעמד ליין, סט כוסות/גביעים..
נו, משהו מצא חן בעינייך?
אז ככהאשתו-של-בעלי
אם זה להורים, אז נחמד להביא תמונה (של הילדים או כל המשפחה) שעשויה על בד קנבס- בגדלים שונים, מכירות??
אנחנו קנינו כרית מסז' חשמלית להורים והם נהנים עד הגג...
סט מצעים יפה
אלבום תמונות יפה
ולי זה מזכיר את זה:נחשונית
אצל משפחה אחת בבני ברק נשברה האסלה כמה שעות לפני בדיקת חמץ. רץ בעל הבית לחנות "הכל לבית" וקנה חדשה. כשעבר עם האסלה ברחוב בדרך הביתה, נאספו סביבו אנשים ושאלו: "מי פסק? מי פסק?"
ובקשר למתנה: אני קניתי לחמותי (זהירות! שדה מוקשים לפניך!) קערה יפיפיה של טפרוור עם מכסה. ככה אפשר גם להגיש וגם לשמור במקרר באותו כלי. זה נקרא קערת פריזמה אבל אוי זה יקר. חמותי, בכל אופן, מאוד אוהבת טפרוור וגם את הקערה הזאת.
יותר זול:
לנשים: ציפוי נחושת לקופסת גפרורים, כובעים, מטפחות, שלים, צעיפים, פשמינות, שכמיות, סיכות קטנות לכובע, של וצעיף, מתנה קצת אישית מאשה לאשה. מגבת טובה ויפה, שזה דבר שמתבלה ומדי פעם צריך חדש. מפה חגיגית, ראנרים, מחזיקי מפיות, מפיות יפות וטובות,
לגברים: אולי קצת נדוש אבל לסבאים זה תמיד מרגש ויפה: גביע קידוש עם מזרקה +המון גביעים קטנים לנכדים. זה יקר. פקק שעם עם חיה קטנה ממתכת על זה. ספר הקידוש - עם כל הקידושים לכל השנה. סידור / מחזור של מכון המקדש.
מתנה יקרה מכמה משפחות יחד (אחים, בני דודים): נופש במלון/בית הארחה/צימר.
אצלנו כמעט תמיד נתנו ועדיין נותנים- ספרים: תמיד טוב, אהוב, רצוי, מבורך, מעניין, יש מה לקרוא בחג, עובר מיד ליד, לא חייב להיות יקר, קל לעטוף, קל לסחוב, נעים לתת, נעים לקבל. מי יתנני ספר טוב! ויין, גם זה תמיד טוב.
אוי חילונית שכמותי דורשת להסביר את הבדיחה...יוקטנה
עוד מתנותעטרת אור
אפשר כלי חשמלי לפסח- קוצץ ירקות, מערבל לעוגה.
אפשר מנגל חשמלי- יש לי לפסח ואפשר "לחגוג" מהבית.
דיסק מוצלח של שירים.
תודה יוקטנה
אלו הסכינים שהזכרתיכלנית1
אלו הסכינים שהזכרתי, אך לא ידעתי את שם החברה. ניתן להשיג גם ברשת "נחמד" ולא רק בבני ברק ב-29 ש"ח. בבני ברק - 25 ש"ח (לא יודעת איפה, אני לא מתגלגלת לשם כמעט). סכין מעולה ובעלת הבית תברך אותך כל יום כשתשתמש בה.
לא תאמינו מה קרה לנו! זה באמת קרה לנו!נחשונית
בשבת הגדול מושב האסלה נשבר! המציאות עולה על כל בדיחה... ולמרות זאת, למרבה הפלא, אף אחד לא שאל את בעלי ברחוב: "מי פסק?" כשחזר עם האסלה מחנות הכל לבית... 
המושב נשבר ובעלך פירק את האסלה כדי להתאים מושב?א.ביש
מה קורה כאן.
אנשים יושבים בבתי כנסת ושומעים דרשות, מי שם לב על אחד שהולך ברחוב עם אסלה, לא בדיוק הכי נקיה. להיפך, אנשים מתרחקים.
די כבראשתו-של-בעלי
נו באמת!נחשונית
איזה דוחה! לא ברור שזו פליטת מקלדת והכוונה היתה שהוא קנה ברגים חדשים ונקיים מאוד? להגיש לך את זה עם כפית זהב לפה? חוץ מזה, סליחה, לא ברור לי מי יושב בבוקר יום ראשון 3 ימים לפני בדיקת חמץ בבית הכנסת ושומע דרשות. כולם מנקים. עכשיו זמן לנקות, וללמוד אם כבר אז אחרי שחרית או ערבית. כתבת תגובה קצת מגעילה, יש לציין, גם בניסוח וגם בתוכן. איך הרסת את הבדיחה איך. נעלבתי בשם בעלי.
לא להאכיל את הטרוליוקטנה
מתוך וויקיפדיה: "בסלנג האינטרנט, טרול הוא משתתף בפורום באינטרנט (או בצ'אט), שכל מטרתו היא להזיק באמצעות שיבוש מהלך הדיון בו."
עוד על טרולים באינטרנט ואיך להתמודד עם הבעיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)
עוד על טרולים באינטרנט ואיך להתמודד עם הבעיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_(%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)
הקישור האחרון לא יצא טוביוקטנה
טרולא.ביש
משיכת האחר לשיחה אינטרנטית מתוך כוונה לעבוד עליו בעינים. הדוגמה הנפוצה ביותר היא של גבר שרוקם קשרים אינטרנטיים עם גבר אחר, תוך שהוא מעמיד פנים של אשה. אין צורך לומר מה תוכנן של השיחות. גם נשים נופלות קרבנות, אבל הן במיעוט.
ברור שזו היתה בדיחה, ואני המשכתי אותה.א.ביש
בשבת הגדול שומעים דרשות בבית הכנסת, וביום ראשון, 3 ימים לפני בדיקת חמץ, כולם מנקים.
ובלי בדיחות, בתוך האריזה של המושב תמצאי תמיד ברגים חדשים, וכשהם חדשים הם נקיים מאוד, אין צורך להוסיף. כך וכך אני מתנצל, שגיאות מי יבין.
עלבונו של בעלך הוא שלי ולא שלו, ושוב אני מתנצל.
חה!!!! D:יוקטנה
אני מאוד אוהבת לתת מפותיהודית פוגל
יש מגוון עצום של מפות לכל מיני הזדמנויות וטעמים. גם סט מצעים חדש הוא מתנה יפה, מגבות וכו' ואולי לרדת קצת מהקערות וכלי הגשה שהיו כ"כ מקובלות ולעבור לדברים שימושיים ויפים כמו שהצעתי לעייל.
קופסה למצות, אבלCuriousאחרונה
שהמצות מסודרות בה בעמידה ולא בשכיבה - כך זה תופס פחות מקום על השולחן....
ממש חשוב<<<<<<<<<<<<בת-עמי
תקשיבו רגע...
גילו אצל אבא של גיס שלי סרטן- והוא רק בן 68, ועכשיו לצערנו סופרים את השבועות / ימים חס וחלילה (זה התגלה רק לפני שבועיים!זה בבום גדול למשפחה..)הוא נורא סובל, בהתחלה זה היה בריאות, אח"כ ביד , בעמוד שדרה ,כבד וכו'.(הוא מגורש מהגוש וזה בטוווח קשור!הם חיו שם 28 שנה++, ונוצר מזה שהוא עישן סיגריות
, וזה מה שנגרם..)
בקיצור, זה מאד עצוב ומי שיכול/ה לפרסם את השם שלו בסביבתו, זה ממש מצווה!
השם שלו הוא : "שלום רפאל בן שרה"!!!! בבקשה תתפללו עליוווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!
תודה, ובשורות טובות!
יש שיטהיהודי גאה
שאוכלים כל מיני דברים בריאים וזה עוזר בדוק! תעבירי לו
יש פתרון!אבא שמואל
אמנם, אני נאה דורש ולא נאה מקיים.
לא קל לבצע...
תשובה!!!
שמעתי מתלמיד חכם, ונשמעים הדברים, אצל הקב"ה הכל לפי חשבון, אין דבר כזה שאדם יצטער בעולם הזה ללא סיבה, אם בא לאדם צער, כי זה מגיע לו. איך זה קשור אלינו.
אם אני עושה תשובה, עד כדי שלא מגיע לי הצער הזה של ח"ו מוות של אדם קרוב אלי, הרי שהוא יחיה!!
וזה לא משנה מה הקרבה שלו אלי. השאלה היא האם רמת הצער שאני חווה, ראויה לי.
"א-ל נא רפא נא לה" - שתהיה בעז"ה רפואה למעלה מן הטבע.
לא קל לבצע...
תשובה!!!
שמעתי מתלמיד חכם, ונשמעים הדברים, אצל הקב"ה הכל לפי חשבון, אין דבר כזה שאדם יצטער בעולם הזה ללא סיבה, אם בא לאדם צער, כי זה מגיע לו. איך זה קשור אלינו.
אם אני עושה תשובה, עד כדי שלא מגיע לי הצער הזה של ח"ו מוות של אדם קרוב אלי, הרי שהוא יחיה!!
וזה לא משנה מה הקרבה שלו אלי. השאלה היא האם רמת הצער שאני חווה, ראויה לי.
"א-ל נא רפא נא לה" - שתהיה בעז"ה רפואה למעלה מן הטבע.
הוא נפטר ............פזוש
ברוך דיין אמתאלעד
ברוך דיין האמת.צבע אדוםאחרונה
אבל איך את יודעת?
ענק!ניצן-חדש
ושלום לכולם אפשר להצטרף?
בשמחה רבהאלעד
מעולה! הנה עוד אחדיוקטנה
מנהגי החג, בעיות עיכול וסיפור יציאת מצריים בתוך שתי דקות של סרטון היפהופ משעשע ביותר.
ציטוט: "מצאתי את האפיקומן! במעי הנסתר!" D:
הנה המילים, למתקשים לעקוב:
I feel like a freak
Cause every time,
I pull out something to eat
For this week
I can’t do this,
Cause I’m Jewish,
And
I can’t eat bread,
Yeah,
My rabbi said,
Only,
MATZAH,
Any way you want to eat it,
Cold or hot,
It’s
MATZAH
Fun for you mother,
Brother, sister, father,
MATZAH
Buying bulk for a lower cost for box,
MATZAH
MATZAH
MATZAH
MATZAH
Hanukah not that over,
So you don’t passed over,
So get your ass over,
To my padddy's,
It’s Passover,
I’m the man flowin,
Even with the Jib’a’Jabbin,
If you want the story of Passover,
Rent the Ten Commandments,
Staring Charlton Heston
But I got a question,
‘bout the bread that is unleven,
Causin’ indigestion,
Called MATZAH
Eat for a week,
We got sta’,
No bread no pasta,
Best believe it you the jews stopta,
so Moses made the matzah,
When he was fleeing Egypt,
Had no time for bread to rise,
He said,
“Ah, just leave it.
We can eat like this fead it to the Hebrews”,
But little did he know,
That the week would end up equal,
Cause,
“Let my people goooo…”
Became the anthem,
Get your damn hands up,
Maybe it will help you pass up,
How could one bread,
Rock it so famous,
when it's got the same flavor,
As the box it came in.
MATZAH
Eat it at once,
Ain’t no second guessing,
MATZAH
Leaving crumbs on my lap and chest,
And it’s called,
MATZAH
“I found the Aficomen”
In my small intestine,
MATZAH
MATZAH
MATZAH
MATZAH
ציטוט: "מצאתי את האפיקומן! במעי הנסתר!" D:
הנה המילים, למתקשים לעקוב:
I feel like a freak
Cause every time,
I pull out something to eat
For this week
I can’t do this,
Cause I’m Jewish,
And
I can’t eat bread,
Yeah,
My rabbi said,
Only,
MATZAH,
Any way you want to eat it,
Cold or hot,
It’s
MATZAH
Fun for you mother,
Brother, sister, father,
MATZAH
Buying bulk for a lower cost for box,
MATZAH
MATZAH
MATZAH
MATZAH
Hanukah not that over,
So you don’t passed over,
So get your ass over,
To my padddy's,
It’s Passover,
I’m the man flowin,
Even with the Jib’a’Jabbin,
If you want the story of Passover,
Rent the Ten Commandments,
Staring Charlton Heston
But I got a question,
‘bout the bread that is unleven,
Causin’ indigestion,
Called MATZAH
Eat for a week,
We got sta’,
No bread no pasta,
Best believe it you the jews stopta,
so Moses made the matzah,
When he was fleeing Egypt,
Had no time for bread to rise,
He said,
“Ah, just leave it.
We can eat like this fead it to the Hebrews”,
But little did he know,
That the week would end up equal,
Cause,
“Let my people goooo…”
Became the anthem,
Get your damn hands up,
Maybe it will help you pass up,
How could one bread,
Rock it so famous,
when it's got the same flavor,
As the box it came in.
MATZAH
Eat it at once,
Ain’t no second guessing,
MATZAH
Leaving crumbs on my lap and chest,
And it’s called,
MATZAH
“I found the Aficomen”
In my small intestine,
MATZAH
MATZAH
MATZAH
MATZAH
והנה אחד לסוף החג...יונתן782אחרונה
האם לספר לרעיה על פדיחה?אנונימי (פותח)
האם לדעתכם תורם לנישואין כאשר מספרים לרעיה על פאדיחה בעבודה, שאינה קשורה לנישואין. לדוגמה: נשלחתי למשרד עו"ד להביא חבילת חוזים. המזכיר של העו"ד הוריד את הערימה לחניון והניחה ליד רכבי. הוא הבין שאני אכניס את החבילה לרכב ואני הנחתי שהוא הכניס. למעשה הפלגתי חזרה למשרדי והחוזים נותרו בחניון. כאשר גיליתי זאת הזעקתי את המזכיר לחניון לבדוק האם החוזים עדיין שם. ב"ה הם היו שם טסתי ואספתי אותם. ס"ה כמעט לא נגרם שום נזק למעט 14 ש"ח כניסה שוב לחניון. האם כדאי לספר לרעיה דברים מעין אלו, שהרי רגשית הייתי במתח עצום במשך 15 דקות, או לא לספר כדי שלא תזלזל בי.
במילים אחרות איך האשה מעדיפה: בעל סופרמן שאינו טועה או בעל אנושי?
בעלים ורעיות מוזמנים להגיב.
אתה לא חייב לספראופה.
אם אתה ממש אף פעם לא מפשל, תמיד אחראי ומסודר, ואף פעם אין בינך ובין אשתך אי-הבנות דומות, והסיפור הזה ממש ממש לא מתאים לך, ואתה מרגיש בנוח לספר לה- אז אוקיי.
אם לא, חבל שהיא תתעצבן ותאשים אותך באי-אחריות וכדומה, בין אם בשעת סיפור המעשה או כשהיא מרוגזת על משהו אחר שעשית/ לא עשית.
ואני לא חושבת שהשאלה היא האם היא מעדיפה בעל סופרמן שאינו טועה או בעל אנושי. אם אתה מתעקש, אז נראה לי שעדיף לחשוב שהבעל הוא מושלם. ואם הוא לא- לא צריך להטיח את זה בפנים. תן לה לחיות באשליה מתוקה שאתה סופרמן, מה יש? זה לא עולה לך כסף.
תספר! היא לא תזלזל בך.אבא שמואל
זה מאוד תלוי בך, ובאשתךאלעד
לדעתי אם אתה מסופק זה סימן שמערכת היחסים בניכם תתקשה להכיל פאשלות כאלה..
תחשוב על זה
תחשוב על זה
יש כאלהאדרת
בס"ד
שלא מספרים דברים מסוג כזה, ולאו דוקא בגלל החשש מתגובה שלילית מן הצד השני.
אלא כי לפי דעתם, סיפור שנמשך "רק רבע שעה של מתח", זה לא סיפור ש"מצריך" שיתוף.
לעומת אלה שמספרים הכל, כי הם יודעים שממילא הצד השני יקבל את זה כמובן מאליו.
קראתי את השאלה פעמיים...אשתו-של-בעלי
אצלינו אין שאלות כאלה בכלל, וזה לא שאף פעם לא רבים וכו' אבל....
מה זה נישואים אם אתה בכלל חושב לספר לה או לא?
היא אשתך. היא צריכה להכיר אותך בדיוק כמו שאתה, אתה לא בחור שהיא יוצאת איתו ורוצה רק להרשים אותה וכו',
היא החצי שלך. אם היא לא תכיר את הפאשלות והדפקטים שלך אז מי כן????
לאשתו-של-בעלךאלעד
אני בטוח שבעלך לא מספר לך הכל,
ויש הנחיה זוגית ידועה ומקובלת שלא כדאי לספר הכל, מהסיבה שאופה. אמרה
אבל את רואה שיש כאלו שלא.אלעד
אז ככהאשתו-של-בעלי
א. אתה יכול לקרא לי "אשתו-של" זה השם חיבה שלי..
ב. תבין, זה לא שאני חושבת שכל זוג צריך להיות פוצי מוצי, דביקים, ולדבר אחד עם השני 7 פעמים בדקה במשך היום, אני לא חושבת שזה בריא, וגם אצלינו, זה ממש לא כך.
התכוונתי לסוג הדברים שדוד,ירושלים סיפר עליהם, פדיחות, פאשלות, דברים מעצבנים שלא מגדילים אותנו שעוברים עלינו במשך היום... יש המון דברים כאלה, אחרי הכל אנחנו לא סופר-מנים, ואותם אני יודעת שבעלי מספר לי...
או הו כמה שאני יודעת..... ;)
מצטרפתיוקטנה
ברור שכולנו בני אדם, וכולנו טועים, וכולנו יודעים שכולנו טועים לפעמים, אבל...
כולנו גם בני אדם, וכולנו גם הולכים לשירותים, ובכל זאת משתדלים לא לשתף בכך את האנשים הקרובים לנו (שיודעים, אגב, שאנחנו בני אדם והולכים לשירותים...), וחלקנו אפילו משתמשים אחר כך במטהר אוויר. הקרובים לנו יודעים שניחוח האורנים איננו טבעי! ובכל זאת, כך יותר נעים ;)
(המון סליחה על הירידה ברמה, במידה ופגעתי ברגשותיהם של הקוראים. אלעדי אתה יכול למחוק ואני לא אעלב, אם נראה לך לא מתאים!)
כולנו גם בני אדם, וכולנו גם הולכים לשירותים, ובכל זאת משתדלים לא לשתף בכך את האנשים הקרובים לנו (שיודעים, אגב, שאנחנו בני אדם והולכים לשירותים...), וחלקנו אפילו משתמשים אחר כך במטהר אוויר. הקרובים לנו יודעים שניחוח האורנים איננו טבעי! ובכל זאת, כך יותר נעים ;)
(המון סליחה על הירידה ברמה, במידה ופגעתי ברגשותיהם של הקוראים. אלעדי אתה יכול למחוק ואני לא אעלב, אם נראה לך לא מתאים!)
דווקא יופי של דוגמה.....דבורי
דווקא יופי של דוגמה.....דבורי
הזבוב על הקיראנונימי (פותח)
משל מאד מפורסם - מעלה את שאלת הקיר הלבן. כיצד אפשר להראות שהקיר לבן? הרי כשכולו לבן לא ברור אם זה לבן, או קרם בהיר, או חול מדברי בסיד וכו'. הצעת החכם הסיני במשל המוזכר לעיל היא להרוג זבוב על הקיר. הכתם הלבן על הקיר יראה כמה הקיר לבן...
תשובתך מקסימה.
את יוצאת מנקודת הנחה שאת רואה את בעלך כקיר לבן שבלי הפאשלות שתשמעי ממנו לא תזהי שהוא אינו מושלם!
במידה ואת צודקת וזה המצב אני חושב שכדאי להזכיר לך פרט אחד קטן - אם לא שמת לבעיתיות המסוימת אצל בעלך במקומות שונים והוא כמו קיר לבן בשבילך... אחרי ימעך על הזבוב הקיר יהיה אמנם לבן - אבל מלוכלך...
מותר לי?Curious
(אפילו שאני רווקה)
קודם כל - זו לא לא פאדיחה שלך, זה פאדיחה של מי שלא אמר לך שהוא מניח את החוזים ליד האוטו.
חוץ מזה, זו פאדיחה שלו שהוא בכלל השאיר אותם, ולו לזמן קצר במקום פתוח ולא מסר אותם לך ליד.
כך שאתה היית בסדר...
חוץ מזה, אם זה היה קורה לי (מקרה בסדר גודל כזה, שזה לא פאדיחה ממש)- סביר שאני אני כן הייתי מרגישה צורך לחלוק את זה (סה"כ מכניס למתח רציני), כך שאם אהיה בע"ה נשואה ומקרה כזה יקרה לי - סביר שהייתי מספרת את זה לבעלי.
אם הייתי חוששת שבעלי יבקר אותי על זה וקרני תרד בעיניו - זה אומר שיש לי בעיה בקשר בינינו.
כאמור, אם היה מדובר בפאדיחה יותר גדולה, הייתי די כועסת על עצמי ומנסה להשתפר - לא הייתי מרגישה צורך לספר...
לדעתי עיקר העניין הוא לצפות את תגובת האשהאנונימי (פותח)
אם היא תשתתף איתך ותהיה אמפטית זה מאד לעניין. בתור אישה דווקא חשוב לי לשמוע חוויות של בעלי, מה עבר עליו וכו' ובדרך כלל הגברים פחות בעניין של לשתף.
אם היא לוקחת את זה למקום של ביקורת, עצבנות ולחץ אז זה באמת מיותר. אין עניין שתספר משהו שיגרום למתח ביניכם והביקורת שלה בסופו של דבר פוגעת כמובן בך אבל גם מאד בה. אז ברור שעדיף להמנע לא ממקום של הסתרת איזה סוד אפל אלא של חוסר תועלת.
לדעתי אם אתה לא נופל עליה בזמן שהיא ממילא עצבנית ואתה מספר את זה בדרך שמשדרת שאתה רק רוצה לשתף אותה במשהו לא קל שעבר עליך היום זה יכול להיות מאד לעניין ודווקא לחזק את הקשר, כי זה מוכיח את היכולת שלך לקבל תמיכה ממנה וגם את האומץ להחשף בנקודה לא קלה עבורך.
בהצלחה רבה.
דוד, לך תשתף מהלב!אנונימי (פותח)
אני קוראת את תגובות האנשים ונדהמת, כמו גם בעלי ששומע אותם מהמטבח....
אני חושבת שאנשים מבלבלים בין כמה תחומים שונים:
א.עיתוי הסיפור- לא בזמן מתוח וקשה לאשתךבמיוחד אם אתה יודע שהיא ביקורתית בעצמה, כי אז יהיה לה קשה יותר להבין את העניין ולהסתכל בעיניים טובות.
ב.סגנון הסיפור- איך מספרים, איך מתארים ומסבירים, בלשון לא מזלזלת וכו':מהמקום הפשוט שאדם חייב גם באהבת עצמו,ואהבת לרעך כמוך.לדבר יפה גם על עצמי-כדרך חיים.
מול-מול ומול החשיבות הגדולה גדולה לדבר על הכל!!
אני לא יודעת באיזה מקום אלעדי שמע על הנחיית זוגות שמדריכה באופן כזה, אבל אני למדתי הנחיית זוגות,,ושמעתי כמה וכמה יועצים ורבנים בנושא ומעולם לא שמעתי שאין לשתף. (מלבד דעתו אולי של הרב אבינר שאומר שאין לשתף ב'חטאי' העבר כי כבר נעשתה תשובה- אך שים לב אלעדי שמדובר על חטאים ולא על מעשים שביום יום או פשלות קטנות- וגם:שקשורים לעבר)
כל זוג חייב ליצור לעצמו במשך השנים מקום של שיתוף אמיתי, מקום שיש בו הרגשה של קבלה, בטחון ואמון (בפשטות-הרגשה של בית)!- וללא שיתוף אמיתי של חייכם, עם כל הקשיים הטמונים בכך של העלאת רגשות כואבים, פגיעה הדדית והתמודדות עם הצד הקשה והאפל יותר של החיים (אפל לאו דווקא מושחת אלא יותר מעורפל, מההתנהגות שיוצאת מהמקומות העמוקים ביותר שלנו) וכו לא תצליחו ליצור מערכת יחסים אמיתית. אלא תשחקו במין הצגה של שני שחקנים שמנסים להיות הגיבורים ואולי בכלל לא יודעים מה התפקיד שלהם.
הרב תירוש מבניין שלם בהשבוע העביר בשיעור של הדרכת זוגות הנחייה- כל פעם שאתה חוזר הביתה 5 דק' עידכון הדדי של מה היה היום לכל אחד מבני הזוג. כך המציאות הזוגית לא תהיה השעות הנותרות שלי ביום אלא מרכז חיי, כל מה שעובר עליי אשתי איתי. ובעלי איתי גם.כמובן.
שנזכה כולנו לקירבה אמיתית, בעדינות, בסובלנות ובאהבה אמיתית.
אויש, זה כל כך משתנה בין זוג לזוג...עוזיה
אצלנו היינו צוחקים אחד על השני חודשיים אחר כך..
אם אתה חושב שזה יבזה את כבודך בעיני אשתך, אל תספר. אם אתה חושב שהיא תשמחל לשמוע מה עבר עליך היום - ספר לה ותצחקו ביחד.
חושבני גם..ענת=)
בעזר ד'!
שזה שונה בין בני זוג.
אם תזחקו מזה -כמה טוב
ואם לא -אז ספר לחבר שתצחק איתו.
לא לספרמכאל 2 3
אני מניח שלכל אישה יש העדפה שונהאנונימי (פותח)
אחת רוצה את הגיבור המושלם והשנייה את האנטי גיבור. אחת את זה שמשלים אותה, והשנייה את זה שבדיוק כמוהה.
מה שאני קורה בין השורות זה אישהוא מתח לא ברורואי נוחות בתקשורת - הרי מדובר בפדיחה קטנטנה ביותר - למה צריך לחשוב פעמים אם לספר, הרי זה עניין פעוט ביותר. הייתי מספר רק לשם התרגול של תקשורת שוטפת וכדי להפסיק לחשוב על השאלה.
עיקרון!!!battt
לדעתי בזוגיות טובה צריך להיות עיקרון שכל דבר - הוא פוטנציאל לספר לשני, אין הסתרות ואין סודות, כי אם יש - אז נשבר אמון בסיסי שצריך להיות בין בני הזוג. (ואחרי כמה שנים - זה הופך לבלתי נסבל, עד למדרגות הרבנות, כי אולי הוא לא מספר לי גם על...)
אחרי שברור שמספרים הכל - אז ברור שלא כל דבר מספרים - מחוסר זמן או עניין, אבל אם זה משהו שהיה משמעותי לך במשך היום - כדאי לספר! אם אתה חושש שזה יגרום לה לזלזל בך - פשוט תקדים "אני רוצה לספר לך משהו אבל אני חושש שתזלזלי בי..." מיד היא תבטיח שלא - ותצטרך גם לעמוד בזה כדי שבפעם הבאה תספר לה...
ולשאלה המהותית: האם נשים רוצות בעל "סופרמן"? אולי בשנה שנתיים הראשונות....
זה מאוד לא נח לחיות ליד בעל מושלם שלא טועה אף פעם, כי אז גם אם משהו לא מוצא חן בעיני האישה - היא לא תגיד את זה למושלם שלה - כדי לא לפגוע בו - אבל כעס ואי נוחות יצטברו - ומריבות יפרצו על שטויות...
היא דווקא תעריך אותך שאתה משתף אותה בכל דבר בחייךחשבשבת
אני חייבת להגיב!!אנונימי (פותח)
למה שכל זוג לא יהיה פוצי מוצי? מה זה פוצי מוצי? אם זה אומר לא לחסוך במחמאות ומילים טובות- אז למה לא??????? למה בעל ה'פדיחה' (לא כל אחד יראה את זה פדיחה, לי זה דווקא נראה סיפור משעשע, במיוחד שיש לו סוף טוב.) מרגיש פתוח לספר את זה בפומבי אבל לא לאישתו????
בלי קשר ל-להסתיר\ לא להסתיר, לדעתי צריך לקרוא לזה 'לשתף'. ואם הוא מפחד שאישתו תזכור לו את זה ותשתמש בזה לרעתו יום אחד, יש על מה לעבוד... (זה העניין בזוג נשוי- שהם לא אויבים, הם אוהבים!!!)
אני בעד אצ"ל...זה דיי מה שאני חושב...ליאור ברוכים
ברור שתספר...סתם בתור פאדיחה שאפשר לצחוק עליהליאור ברוכים
בזמן החופשי...כל אחד עושה טעיות..היא לא תזלזל בך בגלל זה...
בוקר טוב, התעוררתם לענות בשבועיים איחורכלנית1
אם הוא צריך עצה, היא צריכה להיות קצת יותר מהירה. בינתיים, אני מתארת לעצמי שהוא בחר אחת מהעצות. או שהוא סיפר, ואז העצות המאוחרות מיותרות, או שהוא החליט לא לספר בזכות אחת העצות שמצאה חן בעיניו והחליט לגנוז את העניין וזה שוב מעורר אותו. גם כך תשובה מאוחרת כל כך, כמעט מיותרת.
למה לא תנהג בטבעיות?דבורי
נניח תספר לאשתך שהיה קטע היום בעבודה, לא סיפו גדול אבל בכל זאת היית במתח.... וזהו.
שידוד מערכות, ושני שרשורים שהם אחד.א.ביש
עקבתי אחר התנהלות עניינים בפורום שכן, שעיסוקו לכאורה בנושאים מקבילים או משיקים. גילוי נאות, הייתי שם והעזתי להשמיע דברי ביקורת שלא נעמו לאוזניים של מישהו. נחסוך את הסדר הכרונולוגי של האירועים, שורת הסיום היא שכניסתי לשם אינה רצויה למנהל הפורום ההוא. יצאתי משם ואחת נשארה, ועוד גייסה לעצמה תגבורת. יד ביד ועם הרבה מודיעין הם העלו את הפורום על מסלול של התרסקות, וגם הצליחו להוציא את המנהל משלוותו. לא הייתי נדרש לעניין אלמלא החלטה איסטרטגית של המנהל להדביק כינוי: "א.ביש", לכל מבקריו. בינתיים נוספו על שני המייסדים עוד ועוד טרמפיסטים, שנכונים לעוט על כל גוויה.
יוער, ויובהר, ויודגש, ויצויין, שאיני מסתתר מאחורי שום ניק נוסף, ואין בליבי שום טינה ולא שום שמחה לאיד. למען הסר ספק, אני לא עומד מאחורי שום התארגנות ושום פוטש, ואיני נוטל שום חלק לא במישרין ולא בעקיפין. אמת, חבר אני לדעה שפתחה את הקמפיין הנגטיבי, שלפיה כל עיסוק בחומרים עם נגיעה לפלילים- מסוכנים לכולנו, ושומר נפשו ירחק.
*********
חשיבות הדיון הפתוח בעניינים של כבוד הדדי בתוך המשפחה היהודית עולה מיום ליום. ברקע של חוצפה ישגא, וברקע שילדים מביאים חומרים מהרחוב, ומכתיבים יותר ויותר מהלכים בתוך הבית, נזרעים יותר ויותר זרעי פורענות. גירושין הם נקודת אמצע בבית שאבדה יציבותו, והמלחמות על גב הילדים הן לא בהכרח נקודה סופית.
הפורומים של כאן אינם מטפלים בבעיות הכואבות באמת כאמור לעיל, ומיותר לציין שאינם מתמקדים בשום נקודה מסויימת וספציפית. להוסיף עוד פורום באותה חצר יהיה דבר חסר ערך, ולו לאור מיעוט המשתתפים בפורומים כאן, בדרך כלל. עולה בדעתי שהפורום שאנו נמצאים בו יכול להתרחב ולמלא את החסר, ולתת מענה הולם. הלוואי ותתגשם המשאלה.
לתגובותיכם.
ערב טובאלעד
הפורומים מעיקרם אינם אמורים לעסוק בבעיות מורכבות בדווקא.
הרשות נתונה לך כמובן להעלות נושאים הקשורים לפורום זה ככל העולה על רוחך, כל עוד אתה עומד בתקנון ובנהלים של האתר, אתה ומגיביך.
-בהצלחה וברוך הבא!
והעיקר להדגיש שאנחנו בפורום פתוח למגוון דעות.א.בישאחרונה
ומלאה הארץ דעה, וזכות לחלוק על כל דעה, ואף על דעתו של מנהל הפורום. אשמח להיות איתכם ואשמח להציע לאחרים להצטרף.
וכמים הפנים לפנים הם כנראה גם לא כ"כ אוהבים אותי כי שום דבר לא מתקדם בקצב הרצוי...
"איך עושים את זה"?אלעד
בנחת,
ואני לא מתכוון לדרוש כאן ש"אבק זה לא חמץ וכו' וכו'" כי את זה את כבר יודעת.
אבל אם מראש ניגשים לנקיונות כאל משימה מפן יותר רוחני-חגיגי ולא כמטלה ומשימה סזיפית וקשה, זה מייד נעשה יותר קל ומהנה.
חשוב לזכור שהאיסור החמור של חמץ נסוב רק על כזית חמץ (כזית=נפח כקופת גפרורים רגילה, משקל= כ28 גרם) שנשאר בבית בפסח. סביר להניח שכזה חמץ כרב אין לכם בבית. וכן יש להזהר שחמץ אפילו בכמות קטנה יותר לא יתערב בתבשיל כשר לפסח, למרות שיש פוסקים שבמיד ובשלו לפני פסח החמץ מתבטל 1ב60 והתבשיל כשר.
ולא יראה לך חמץ, ולא יראה לך כל שאור.א.בישאחרונה
למיטב ידיעתי בל יראה ובל ימצא אסור בכגודל שעורה. למיטב ידיעתי התשובה שנתת כאן אינה נכונה. שיעור כזית מתייחס אל מינימום מצה שאדם חייב לאכול בליל הסדר. בטל בשישים הוא דין ספציפי בתערובות של בשר וחלב.
בעיקרוןאבא שמואל
אני משתדל בערב בדיקת חמץ לסיים. ומתחילים השנה לאחר שבת...(למרות שהאשה תחי' כבר מנקה מאבק, מאחרי פורים)
אז דוקא כן ראוי להדגיש, אבק אכן לא חמץ, על אף שנחמד שהבית מבריק לכבוד החג, הייתי ממליץ לא להשקיע באבק יותר מאשר בכל חג אחר, חוץ מסוכות כמובן. העיקר להיות רגועים ושמחים. להכנס לחג לא מותשים!!
אז דוקא כן ראוי להדגיש, אבק אכן לא חמץ, על אף שנחמד שהבית מבריק לכבוד החג, הייתי ממליץ לא להשקיע באבק יותר מאשר בכל חג אחר, חוץ מסוכות כמובן. העיקר להיות רגועים ושמחים. להכנס לחג לא מותשים!!
מה עושים מתנה ליום נישואים לאבאמאשוש14
ליום נשואיןעטרת אור
כרטיסים להצגה\הופעה אהובה.
אלבום בעיצוב אישי.
יום הפתעה- ארוחת צהריים ביתית+סדר מופתי בבית.
הצעה:אלעד
אוספים תמונות של כל הצאצאים וממסגרים יפה בתוך תמונה.
אנחנו עשינו ככה ויצא ממש מרשים מכובד ולא יקר..הם נורא שמחו
הצעה נוספת.א.בישאחרונה
לספר להורים עד כמה הזוגיות הנפלאה והמקסימה שלהם עזרה לחיות ולקיים ולהגיע לזמן הזה. לספר עד כמה עזרה לעצב את רוחם ואמונתם וגשמיותם של הילדים, ושל הדור הבא. להעמיד את ערך המשפחה במרכז.
פסח אצל חמי וחמותיאנונימי (פותח)
רציתי להתייעץ איתכם..
בליל הסדר הבעל"ט נהיה בע"ה אצל חמי וחמותי. הם אנשים חמים, טובים ומסורים ובד"כ אני נהנית להיות אצלם. ובכל זאת,יש לי הרגשה לא כ"כ טובה.למה?
הם אנשים מאוד פשוטים,גם לא ממש תורניים,במיוחד חמי. לא ממש בראש שלהם לדבר ולשמוע דברי תורה באריכות בליל הסדר,וגם אם כן,אז דברים מאוד פשוטים ורדודים,ברמה שלהם.הם לא טורחים גם יותר מדי לשיר. וכואב לי שכך נראה ליל הסדר שלי.שהעיקר הוא האוכל. אני צמאה לשמוע דברי תורה עמוקים על ההגדה, לשיר שירים לתוך הלילה..כמו שהתרגלתי אצל ההורים שלי..
גם לבעלי זה מאוד חסר,והוא מנסה לדבר ולשיר,אבל כמה אפשר כשלא משתפים פעולה?....
עצוב לי לחשוב שילדיי בע"ה כשיגדלו,יהיו בכאלו "סדרים",כשאני הייתי רוצה רמה רוחנית גבוהה בהרבה..מה דעתכם?
בעלי אומר שנחשוב שאנחנו עושים סוג של חסד שאנחנו איתם. אבל עדיין כואב לי..אחרי כל ההכנות הטכניות הרבות לחג,אני משתוקקת ל"רוח"...
קרבן פסח..אלעד
עצות מעשיות: אתם בהחלט יכולים ליצור מעין בועה משל עצמכם, ועדיף שתהיה לא מורגשת, או לפחות לשקוע בהגדה עצמה וללמוד פירושים מעניינים, וכד'
אני מכיר כמה משפחות, שבכוונה מחלקים את שלחן הסדר הארוך למרכז ולשוליים, כך שהורים לילדים קטנים יוכלו להקדיש להם את מירב תשומת הלב לה הם זקוקים, כמו גם ללמד אותם ולספר להם מיציאת מצרים. מה שלא בהכרח מפריע למהלך הרגיל של הסדר להתנהל כמקובל. כמובן זה תלוי כמה משתתפים יש בליל הסדר, אצלינו זה עומד על כ28 איש בממוצע..
ונקודה חשובה: חלק מההתעלות וההתקדמות בעבודת ה' זה לפעמים לוותר על התחושה הרוחנית המורגשת, ולחפש את עבודת ה' דווקא במצבים הפחות נעימים. לדוגמא כאן, יתכן וה' יתברך ישמח הרבה יותר, ואת ובעלך תתעלו הרבה יותר, אם דווקא תגיעו אליהם, ותארחו להם לחברה ותרוממו את הרמה שם, בחג. אם תבואו בהרגשה של "לשמה", לשם כיבוד הורים וחותנים, זה אולי שווה הרבה יותר מעוד כמה דברי תורה והרגשה טובה. תגיעו במטרה מוצהרת לעשות עמם חסד, וזה יעלה לרצון לפני ה'.
פשוטאבא שמואל
לא לעשות הרבה רוח...
סליחה על הבוטות, יש צליל של חוסר ענווה בשאלה.
לא מכיר לא אותך ולא את חמיך, אבל יש הרבה מה ללמוד מאנשים מבוגרים, ובפרט מהפשוטים שבהם...
תגיעו עם מטען גדול של ענווה, וזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדייך. ולספר ביציאת מצריים אפשר גם אחרי שהאנשים הפשוטים הלכו לישון.
סליחה על הבוטות, יש צליל של חוסר ענווה בשאלה.
לא מכיר לא אותך ולא את חמיך, אבל יש הרבה מה ללמוד מאנשים מבוגרים, ובפרט מהפשוטים שבהם...
תגיעו עם מטען גדול של ענווה, וזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדייך. ולספר ביציאת מצריים אפשר גם אחרי שהאנשים הפשוטים הלכו לישון.
אני חושבת...אשתו-של-בעליאחרונה
שנכון שעכשיו זה קשה אולי ומעצבן...
אבל ת'כלס כשהילדים יגדלו ואתם תהיו משפחה בוגרת וגדולה בפני עצמה- אתם אלו שתתנו את הטון של ה"סדר", אם אתם תשירו, ותספרו ביצ"מ כך יראה כל השולחן.. ובקשר לשנים האלה, הם יעברו מהר ומצטרפת לכל אלו שדברו על החסד וכו'..
חג שמח!!!
מצער שאין מי שיעזור, ויותר מצער שיש מפריעות.א.ביש
לפני כמה שנים הוצע להגדיר בחוק העגנת אשה כפשע נגד המדינה, מה שיאפשר להוציא צו מעצר בינלאומי נגד המעגנים שברחו לחוץ לארץ, והסגרתם. המציעים משכו את הצעתם לאור התנגדות עקרונית של ארגוני נשים, אשר חששו לסתימת גולל על מאבקם בעד נישואים אזרחיים. אליבא ארגוני הנשים, כל עגונה נוספת הוא "וי" נוסף, שמקדם אל המטרה האידיאולוגית הנכספת. בינתיים נשים סובלות סבל רב, אז מה, אף אחת מראשי ארגוני הנשים לא משלמת על כך מחיר אישי.
בפלשתין משלחים אנשים להתאבד תמורת הבטחות בגן עדן, ובתוך כך המשלחים עצמם ספונים בכורסאותיהם. כנגדם ארגוני הנשים לא מבטיחים לעגונות שום טובת הנאה אישית.
מה הקשר?!?!?!veredd
בחייאת, שמישהו יערוך את התגובה שלו או משהו כזה...
מה הקשר לכתוב כזאת תגובה למישהי בסבל???
נדמה לי שהמציע היה הרב רביץ ז"ל, אבל לא בטוח.א.ביש
מול ההצעה שלו לא באה שום הצעה שכנגד, זולת המשך מגמה לשים מקלות בגלגלים משיקולים פוליטיים. כתבתי במפורש שנשים סובלות סבל רב, ולא נראה שזה הולך להגמר. אוסיף שמחובתן של המפלגות הדתיות שמנהלות משאים ומתנים קואליציוניים, להיות יוזמות ולהציע פתרונות יצירתיים לבעיות כואבות, שסוגיית העגונות היא רק אחת מהן. פתאום מגיע אחד ליברמן ומפתיע בדרישה לנישואים אזרחיים ותיקונים בהלכות גיור, וכולם שוברים את הראש איך נכנסים לקואליציה ולסיר הבשר, ואיך יוצאים מהפלונטר הרעיוני.
ולעצם הדברים שכתבת, ורד, עריכת התגובה שלי או מחיקתה לא תפתור את הסוגייה העקרונית הכאובה, ועל אחת כמה וכמה שלא תפתור את הבעיה האישית של האשה המסכנה הזו. אם יש לך הצעה אחרת במקום צו מעצר בינלאומי נגד פושעי משפחה, אז תעלי אותה לכאן ואנו נדון בה בכובד ראש. אופציה נוספת היא להפקיע את הנישואים באמצעות צו מינהלי או באמצעות החלטת בית משפט אזרחי, תוך הרמת יד בדת משה. האם לאחת מאלו התכוונת?
למיטב הבנתיאלעד
בתי הדין עושים את מירב המאמצים כדי לאתר סרבני גט, עד כדי שליחת בלשים לחו"ל ופרסום תמונותיהם של המעגנים.
תמיד אפשר, כמובן, לשכור חוקר פרטי, אבל אם את שואלת לגבי ארגונים שעוסקים בזה- אין.
כן היה פעם ראיון בעיתוןיוקטנה
עם אחד שהעבודה שלו היא לאתר כאלה שברחו לחו"ל.
יש מה לעשות וחבל על כל רגעחגי סרי
חשוב להדגיש שזה נושא סבוך ומורכב לא רק הלכתית אלא גם משפטית אזרחית ופרקטית. לא ציינת במה דברים אמורים, האם נפתח הליך או לא ואיפה עומדים הדברים, חבל על כל רגע. קודם כל יש לפנות למחלקת עגונות ומסורבות גט בבתי הדין הרבניים לבירור פרטים, צריך יעוץ משפטי, וש גם ארגוני נשים שעוסקים בענין הקדוש הזה.
אשמח לסייע ככל שביכולתי - מספר טלפון במסר אישי
במה אתה יכול לסייע, חגי, הלכתית, משפטית, פרקטית? א.ביש
או גם וגם וגם.
הפרטים והתמונות הן יותר לצרכים פנימיים של בתי דין.א.ביש
תקציבים לאיתור סרבני גט.
למדתי מהאתר של בתי הדין הרבניים משהו מדהים. ארגוני נשים יודעים לספר על למעלה מעשרת אלפים עגונות במדינת ישראל, והנה באתר שבעה מעגנים בלבד. מישהו כאן מקשקש וזורה חול בעיני הציבור, וזה לא הממסדר הרבני. אם יש בידי ארגוני הנשים נתונים אחרים אז בבקשה, נא לחשוף. חס וחלילה, לא נמעיט מצערן הרב של העגונות "המועטות", אז מה עושים.
בנוסף לצעדים הנדרשים לצורך התרת העגונות, יש לנקוט בפעולות מלחמתיות נגד המתיוונות ונגד ארגוני הנשים חסרי המצפון והלב. הניצוח על מלחמה זו צריך להיות בידיהם של אנשים חכמים ונבונים. בינתיים הם אינם בנמצא.
צודקאלעד
עבר עריכה על ידי אלעדי בתאריך ד' ניסן תשס"ט 19:19
מה שאכתוב כאן מבוסס על רשמיי מקריאת פרוטוקולים ומאמרים מספרי תחומין, כמו גם מאתרים של ארגוני נשים שונים. אשמח אם תתקנו אותי במידת הצורך.
יש מחלוקת בין בתי הדין הרבניים ובין ארגוני הנשים מהי ההגדרה המדוייקת של מסורבת גט, ובזה נעוץ ההבדל.
לדעת בית הדין מעוגנת נחשבת מי שבעלה ברח ולא יודעים היכן הוא, או שהוא נמצא בחו"ל ואין דרך לאלץ אותו לתת גט. סרבן גט פירושו מי שלא מוכן לתת גט למרות שבית הדין פסק שאין תקווה לחיי הנישואים שלו ועל הצדדים להתגרש. (הערה: הסנקציות המפורסמות בעליבותן בהם נוקטים בתי הדין נגד נוולות כאלה מופעלות לרוב רק אחרי כ4 שנים מפסיקת בית הדין! בושה וחרפה.)
לעומ זאת, לסברת ארגוני הנשים ודומיהן, גבר שנמנע מלתת גט כמעט אוטומאטית נחשב סרבן גט.
לכן ההפרש בין המספרים כה גדול.
הסמכות העניינית להכריז על מסורבות גט ועגונות.א.בישאחרונה
נתונה לבתי דין רבניים בלבד, ולכאורה רק נתונים שהם מפרסמים באים בחשבון, ועליהם אנחנו נסמוך. בל נשלה את עצמנו ולא כל הנוצץ במערכת היוקרתית שנקראת בתי דין רבניים הוא בהכרח זהב.
ארגוני הנשים נמצאים במאבק מתמיד מול בתי דין רבניים, ושנאה רבה מפרידה ביניהם. להערכתי אין מנוס מהתערבותם של גורמים פוליטיים, אבל בתוך עמינו אנו יושבים וגורמים פוליטיים עלולים לקלקל עוד יותר.
לא הייתי נסחף להכריז בושה וחרפה! במקום זאת הייתי מנסה להציע נוסחאות לתיקון המצב הקשה.
מה הטיפוס?יוקטנה
את בעלי שימח מאוד הספר "מעיינות בהר"
ואם היה לנו כסף, הוא היה הכי שמח בעולם לקבל לדרמן מהדגם החדש "סקלטול" (עולה באזור ה-600 ש"ח אם אני לא טועה).
ואם היה לנו כסף, הוא היה הכי שמח בעולם לקבל לדרמן מהדגם החדש "סקלטול" (עולה באזור ה-600 ש"ח אם אני לא טועה).
קבלי תיקון באינטרנט באזור 450 ש"חיוקטנה
מחזיק מפתחות דיגיטלי/מסגרת לתמונות דיגיטליותחנהלה
מכשיר שיאצוveredd
כרית ששמים בגב והיא עושה שיאצו- קניתי לבעלי והוא עדיין מברך אותי על זה...
אפשר פרטים על הכרית..חנהלה
מחיר, תועלת וכד'..
תודה!
כרית הפלא...veredd
זאת כרית שנקראת "כרית שיאצו" של ד"ר גב (כתוב על הקופסא homedics או משהו כזה- השם החוצלארצי שלהם...) ויש לה מעין משקולות מובנות שמסתובבות ועושות מסאז' עמוק, אפשר גם שזה יעבוד עם חום (שזה הכי כיף). היא עלתה לי 450 ש"ח בג'נטלמן- והיא פשוט מדהימה... היא גם קטנה ולא ענקית כמו האחרות ככה שקל לאכסן אותה. כשבעלי לומד היא ממש כיפית לו, והוא מברך אותי כל פעם שהוא משתמש בה...
זאת הכרית שגם אני דיברתי עליה!אשתו-של-בעליאחרונה
מומלץ.
לא הייתי קונה מתנה מסוג זה בלי לשאול מראשכלנית1
רעיון זה יכול להיות מקסים אם הבעל יאהב את זה. אם אני הייתי קונה לבעלי כזאת כרית, הוא היה מעניק לי אותה חזרה בהזדמנות הקרובה. כשמדובר בסכום כזה, הייתי שואלת אותו לפני הקניה.
רעיונות למתנותכלנית1
מגבת גוף עם הקדשה, למשל "א ב א".
עט מיוחד. יש חנויות בהן אפשר להוסיף חריטה. עט פרקר מתאים במיוחד לחריטה. לברר מראש על איזה עט ניתן לחרוט.
סוודר (אם הוא לובש סוודרים לפעמים).
ספר: "אני לא מבין את אשתי"/ ש. אור המדריך המלא לגבר הנשוי כולל איורים ועצות מעשיות בהומור (ספריית בית אל, 25 ש"ח).
הדרך לחופה רצופה כוונות טובות - ספר שכיף לקרוא יחד מידי פעם (או לבד).
ארנק (לפי מצב הארנק).
בבקשה, הודיעי לנו מה החלטת לקנות.
עט מיוחד. יש חנויות בהן אפשר להוסיף חריטה. עט פרקר מתאים במיוחד לחריטה. לברר מראש על איזה עט ניתן לחרוט.
סוודר (אם הוא לובש סוודרים לפעמים).
ספר: "אני לא מבין את אשתי"/ ש. אור המדריך המלא לגבר הנשוי כולל איורים ועצות מעשיות בהומור (ספריית בית אל, 25 ש"ח).
הדרך לחופה רצופה כוונות טובות - ספר שכיף לקרוא יחד מידי פעם (או לבד).
ארנק (לפי מצב הארנק).
בבקשה, הודיעי לנו מה החלטת לקנות.
תכתבי לו ישר מן הלבאבא שמואל
לקנות הוא יכול בעצמו...
ד"ר גבכלנית1
אם כבר מדברים על כרית, אם בעלך לומד הרבה (בבית או בישיבה), אפשר (כמובן בתיאום מראש איתו) לקנות ד"ר גב, כרית שתומכת בגב. היא מסייעת מאדללמי שיושב הרבה (אפילו מול המחשב). אם הוא עדיין לומד, הוא יכול להשאיר את הכרית בישיבה.
אולי תנסי לתת כיווןירוק זית
האם את אחרי לידה?
האם מחשבות אלו הן כלפי עצמך,או אחרים?
מתי זה התחיל?האם בעקבות איזה אירוע?
האם חווית טראומה?
אם יהיו יותר פרטים יהיה יותר קל להתייחס.בכל מקרה האנונימיות יכולה לעזור לך להיפתח.
אין מה להתבייש,דברים כאלה קורים ודווקא אלה שלא מתביישים ומבקשים עצה ותשובה למצב מקבלים ישועה.
חיזקי ואימצי.
אינני יכולה להצביע מתי זה התחילאנונימי (פותח)
אבל אילו הרהורים שנוגעים לאסונות ח"ו, לסטיות. ולא חויתי טראומה אני גם לא אחרי לידה. הייתי בטיפול פסיכולוגי ודיברתי על זה אבל זה לא הביא פיתרון. ניסינו לחשוב מה הטריגר שמביא לזה ןלא מצאנו. החיים שלי בסך הכל טובים וההרהורים האלה הרבה פעמים גורמים לי למחשבה שאולי משהו בנשמה שלי פגום חס ושלום. זה נורא מצער אותי. הצילו! איך נפטרים מזה?
לא להתיחס אלהם והם יעברועדיאל
תראי ,ירוק זית
כצעד ראשוני אפשר לנסות להוציא את המחשבה מהראש כשהיא צצה.
ממש להעביר למחשבה מסר כמו 'לך מכאן!' ,אני יודעת שזה נשמע אולי קצת ילדותי אבל לאדם יש בחירה ,ואם את לא רוצה לחשוב מחשבות לו את חייבת לגרש אותן.
לא להתייחס רק יגרום להם להתגבר כי זה רוצה את תשומת ליבך,אז בגלל זה צריך לגרש אותן.זה מצד אחד מתייחס לדבר,כי הוא אכן קיים אבל את בעצם מודיעה שאינך מעוניינת בה ובוחרת להעיף אותה ממחשבותיך.
זה סוג של תקשורת ודימיון שכצעד ראשוני עלול לעזור לגמרי או לפחות להפחית את כמות מחשבות הרעות.
כצעד שני הייתי ממליצה על מדיטציה,התבודדות ,התבוננות פנימית.
גם אמירת תהילים ותפילה מסודרת כל אלו הן תשובות אמיתיות לבעיות אמיתיות .
בעז"ה תהי יותר באיזון ואז לא ישאר מקום לדברים מיותרים אלה.
אגב,אני לא מתפלאת שככל שהתחלת להתקדם בעבודת ה' התחילה לך הנסיגה.
זה ידוע שככל שהקדושה מתגברת היצר הרע יעשה הכל כדי להשיג את תשומת ליבך,אבל התמידי בדרכך הברוכה ותראי ישועות.
ככה עשיתי לפני הטיסה שלי לארגנטינהיוקטנה
כל הזמן עד לטיסה היו באות לי מחשבות רעות לראש בקשר לטיסה בעיקר, וגם בכלל בקשר לנסיעה. הייתי רואה איך המטוס מתרסק ואני עם שתי הבנות מתות, ביחד עם האחיות שלי, ומשאירות לבד את אבא שלי, וכן הלאה וכן הלאה... בשלב מסויים החלטתי שבכל פעם שאני מתחילה לדמיין "תסריט" זוועה שכזה, אני פונה לה' ואומרת לו ככה: "ה'! הנה המחשבות הרעות שלי! אין לי מה לעשות בקשר אליהם, כי ארועים כאלה הם מעבר לשליטתי. לכן אני שולחת אליך את המחשבות הרעות שלי." ואז הייתי מדמיינת את המחשבה הרעה שלי בצורת קופסת מתנה כזו, עולה מהראש שלי אל השמיים.
אולי משהו דומה יתאים גם לך
אולי משהו דומה יתאים גם לך
הקשר...Curiousאחרונה
שלהילחם בהן (במחשבות) נותן להן כוח להמשיך ולכן הכי טוב לנסות להתעלם.
ובאופן כללי, להעסיק את עצמך בכמה שיותר דברים משמחים, וגם להשתדל לא להיות לבד.
אם בעלך מודע לבעיה, האם יש מקום לבקש ממנו שיהיה איתך יותר? שידבר איתך יותר על דברים טובים? וגם אם צריך לפתור בעיות ביחד (בחיי יום יום שוטפים) לפתור אותן בדרך של שמחה בטחון ועין טובה.
נראה לי שזה הכוון.
ומאחלת לך המון טוב, ורק שמחה
לפרט הרהורים לא שייך לכאן.א.ביש
כדאי לעלות על אוטובוס או להכנס לרכב פרטי ולנסוע לטבריה. לפגוש שם את הרבנית קוק. נשים שהיו אצלה מדווחות על תעצומות נפש ו"בן אדם חדש" בעקבות מפגש איתה. מומלץ.
למצוא איזה מפרש שאת מתחברת לפירוש שלוruthi
(מפרש לתנ"ך)
וכל פעם שעולות לך מחשבות ללכת ללמוד.
מוח אחדכלנית1
יש שיטה שנקראת "מח אחד" והיא מסייעת להוציא מהראש רעיון, או להתגבר על טראומות (לידה שלך וכד'). נסי לברר מה יש באיזור שלך.
היפנוזה: יש קופות חולים בהן במסגרת רפואה משלימה יש טיפול של היפנוזה שמסייע להתגבר על חרדות ועוד. לפעמים אפשר לעשות טיפול בקופ"ח אחרת במחיר מלא.
נראה לי שאחת משתי השיטות תוכל לפעול עבורך, כי קשה מאד לשלוט לבד על מחשבות.
היפנוזה: יש קופות חולים בהן במסגרת רפואה משלימה יש טיפול של היפנוזה שמסייע להתגבר על חרדות ועוד. לפעמים אפשר לעשות טיפול בקופ"ח אחרת במחיר מלא.
נראה לי שאחת משתי השיטות תוכל לפעול עבורך, כי קשה מאד לשלוט לבד על מחשבות.
תנסי לקרוא את הקישור הבאאנונימי (פותח)
http://www.breslev-midot.com/pdf/13/383-5661.pdf
נלקח מחוק נתן של רבנו נחמן
מה שאת מתארת נקרא בספרות המקצועיתיהודית פוגל
מחשבות טורדניות. זוהי תסמונת כפייתית ומאוד מומלץ לך להתייעץ קודם עם רופא המשפחה ואח"כ עפ פסיכולוג ו/או פסיכיאטר. טיפול משולב של שיחות וטיפול תרופתי הם הפתרון האידיאלי. נסי לקרוא באינטרנט על מחשבות טורדניות וכפייתיות. זה אכן סבל לא פשוט אבל ניתן להיפטר ממנו.
עצה מרבי נחמןאנונימי (פותח)
רבי נחמן מברסלב כותב אי שם בשיחות הר"ן, שמוח האדם בנוי כך שיש לו אפשרות לעסוק רק או בטוב או ברע. ומטבע הדברים יצר - הרע מאוד מנסה להפיל אותנו לחשוב מחשבות רעות והוא בדר"כ מצליח ומימלא הוא ומחשובותיו הזדוניות שולטים עיקריים במוח. העצה היעוצה היא להילחם על השילטון במוח ובכל פעם שעולה מחשבה נוראית בתחום כזה או אחר - פשוט להסית את המוח לחשוב בדבר טוב. ומומלץ (מנסיון) להכין מראש על מה רוצים לחשוב כהמחשבות הרעות יבואו. ובכל מקרה - לא להתייאש, ולזכור שגם אם אדם חטא את החטא הכי נוראי בעולם - הוא יכול לעשות תשובה וה' סולח, אחרת לא היינו אומרים שלוש פעמים ביום "סלח לנו" כי זה היה ברכה לבטלה....
יש שאלה הייתי רוצה תשובהנשוי מיואש
קורה לכם שנימאס לכם להיות נשואים עם ילדים וכל הטירדות של המשפחה?
קורה לכל אחד...אנונימי (פותח)
אולי לא כל אחד מנסח את זה ממש כך, אבל לכל אחד יש את רגעי החולשה והמשבר שלו שבהם הוא מרגיש שכבר אין לו כח "לסחוב את העגלה"
אולי אתה בתקופה עמוסה ולחוצה במיוחד?
אולי יש משהו מסוים שמעיק עליך וממנו אתה מנסה לברוח? לפעמים פתאום מגלים שיש רק דבר אחד שנראה כרגע ענק אבל בלעדיו העולם יראה הרבה יותר טוב...
אולי סתם שחיקה ועייפות של סוף החורף שהכל נמאס וצריך חידוש דחוף?
לא משנה מה מכל הסיבות האלה נכון, מה שבטוח הוא שאתה חייב איזשהו רענון וחידוש כוחות!
תנסה לבדוק מה אתה יכול לעשות-
א. לפעמים לישון מוקדם יותר ולקום מוקדם יותר ממש משנה את החיים.כנ"ל פעילות גופנית קבועה.
ב. אתה יכול ללכת לאיזה שיעור או מפגש שייחיה אותך רוחנית?
ג. יש לך אפשרות לצאת קצת עם אשתך לבד ולשוחח איתה על הקשיים הספציפיים שאתה מרגיש? (אני מדגישה ספציפיים כי להגיד לה שנמאס לך מכל החבילה יכול רק להפיל אותה ג"כ במקום שהיא תבין אותך, תהיה אמפטית ותתן לך תמיכה)
ד. אולי מפגש או בילוי עם חברים בלי האישה דווקא יחזק אותך? לפעמים מפחדים מזה אבל לדעתי יש חוויות של החבר'ה שלא חווים עם האשה ולפעמים בגלל שזה חסר מתחזקת התחושה של בית כלא אחד גדול.
העיקר- תשתדל להיות בנחת וקצת להסתכל על זה מבחוץ "אני בדאון עכשיו, מרגיש שהכל נמאס עלי וזה קורה. מן הסתם עוד כמה זמן זה יעבור"
בינתיים אני ממש מקווה שמה שכתבתי רלוונטי לך
חזק ואמץ!
קורה להרבה אנשיםאנונימי (פותח)
בעיקר לגברים אבל גם נשים חשות ככה לפעמים..יש המכנים את התופעה משבר גיל ה30 קורה בגילאי 30+ הרבה פעמים אצל אנשים שהתחתנו בגיל צעיר ולא תמיד הספיקו מספיק לחוות את הלבד..יש הרבה מאמרים בנושא אולי כדאי להתעניין...
בכל מקרה ממליצה עכשיו ללכת ליעוץ אצל רב או פסיכולוג..שלא יהיה מאוחר מידי...
החלום שלייוקטנה
הוא שכל הילדים ירדמו לשלושה ימים, ובזמן הזה אני אתנדנד לי על ערסל תלוי בין שני דקלים בחוף ים צהוב-כחול בתאילנד...
בדרך הזו אני אתאוורר לי, והילדים לא ירגישו בחסרוני בכלל D:
עוד לא החלטתי אם בעלי צריך לישון עם הילדים או להתנדנד איתי בערסל
(וברצינות - אהבתי את העצות של מגרונאית)
בדרך הזו אני אתאוורר לי, והילדים לא ירגישו בחסרוני בכלל D:
עוד לא החלטתי אם בעלי צריך לישון עם הילדים או להתנדנד איתי בערסל
(וברצינות - אהבתי את העצות של מגרונאית)
חחחה אהבתי מאד!!!אשתו-של-בעלי
אני חושבת שזה נורמלי ביותר.
מצטרפת לאלה האומרים שזה קורהיהודית פוגלאחרונה
וכנראה אתה שחוק. מציעה שתחשוב כל הזמן מה יכול לשפר את מצב הרוח והמוטיבציה שלך. תשקיע קצת יותר בזה ובעצמך והרגשתך תשתפר. אם זה לא עובר תוך זמן סביר ושמחת החיים לא חוזרת אליך, מומלץ לבדוק אולי אתה בדכאון ולטפל בזה. בהצלחה.
משמעת ואהבה בגיל הרךאנונימי (פותח)
אני אמא לשלושה ילדים בני 5.6 ,3.6, ושנה וחצי. מכורך המציאות הקטנה שנמצאת איתי בבית מקבלת הכי הרבה צומת לב אישית ובאופן כללי ליותר צומי חיובי בגלל שאין כלכך עדיין התמודדויות עם משמעת בגיל הזה. הילדים האחרים בסה"כ מקבלים חום ואהבה אבל אין לי כ"כ פנאי ולפעמים כח לתת להם הכל במאור פנים. (הם כולם היו בבית עד גיל 3)
האם כל ההורים צועקים על ילדיהם לצרכי משמעת לפעמים (כמובן לא באופן תמידי ושיגרתי)?
האם אמירות של הבת שלי בת 5 כמו "למה את אוהבת את הקטנה יותר ממני" או "חבל שנולדתי לאמא כזאת" הם נורמליות?
אני יודעת שאני צריכה גם עבודה עצמית תמידית ומכירה את שיטות העידוד החיובי ונתינה של צומת לב איכותית גם עם לא כמותית אך כרגע זה נראה לי קשה ליישום בתוך המרוץ האינסופי היומיומי שמלווה בעייפות ובחוסר סבלנות מצידי.
מה לעשות?
רק אתמול ביתי בת ה-5 הביע משאלה שתהיה לה אמא אחרתאנונימי (פותח)אחרונה
בכל אופן, אתן לך עצות מקורס הורים שאני משתתפת בו:
א. לעולם אל תקחי את האמירות או ההתנהגויות שלהם באופן אישי, אלא באופן תפקידי ותפקידך הוא לאהוב אותם ולחנך אותם. לכן במקרה שהילדה טוענת שהיא לא אוהבת אותך, אמרי לה: ואני דוקה מאוד אוהבת אותך. הראי להם כל הזמן אהבה וקבלה ללא תנאים
ב. לצעוק זה להראות חולשה שלנו וחוסר ביטחון. לא שאני לא צועקת אבל בגדול זה כלי שמוריד משמעת ומראה חולשה
ג. אם תקדישי לכל אחד מהילדים הבוגרים רבע שעה ביום שבו את רק איתם ותאפשרי להם בזמן הזה לבחור איזה פעילות שירצו, זה יטעין אותם באנרגיות חיוביות. מנסיון, זה עובד! (אם לחוץ לך אפשר גם פעם ביומיים)
ואל תשכחי לפרגן לעצמך, מגיע לך אני בטוחה שאת אמא נהדרת! בהצלחה!
שווה לפנות אליהירוק זיתאחרונה
לא יודעת בדיוק אבל הייתי מתקשרת אליה ומבררת ,
אם היא לא אז אולי היא תדע להפנות הלאה.
המון הצלחה.
אם היא לא אז אולי היא תדע להפנות הלאה.
המון הצלחה.
דחוף!להעביר לכל מי שרק אפשר!אודה לך ה'
בבקשה להתפלל לרפואת אבידוב בן בלומה
חולה בסרטן נדיר וקטלני{רק 50 בכל העולם}
ואישתו צריכה ללדת בכל יום...
תיזכו למצוות
מישהו מכיראנונימי (פותח)
את הסדנאות זוגיות של ד"ר יונן סגל ויוכל לומר לי איך הם.
אנו נשואים 6 שנים וחשבנו ללכת לסדנאות זוגיות שפונות לציבור דתי.
הבנתי שהוא אדם דתי ובעל רקע תורני וחסידי.
יש למישהו מידע . זה האתר שלהם
הייתי בשבת שהוא העביר...Curious
והתרשמתי די לטובה.
אני גם מכירה נשים שמחזיקים ממנו, אבל אינני יודעת אם זה בגלל ייעוץ שעברו אצלו.
"מחזיקים ממנו"Curious
זה אומר שדעתם חיובית מאד.
גם מבחינתי (מה ששמעתי אותו) התרשמתי לטובה.
ההסתייגות שלי (ממש לא ממנו אישית) כי אני יודעת (ממכרה שלי שהיא גרושה צעירה מאד) שאם זוג הולך לייעוץ חשוב מאד לדעת למי הולכים, כי יועץ רע עלול להרוס.
אז על יונתן סגל מה ששמעתי היו דברים טובים, אני פשוט לא חושבת ששמעתי מספיק מידע כדי להכריז ב-100% "רוצו אליו"...
תודה רבה, עוד מישהו יכול להמליץ על" אהבה רבה"אנונימי (פותח)
של יונתן סגל. אני מאודרוצה לנסות אז אם למישהו יש עוד משהו לחיוב או לשלילה
אשמח לדעת עד יום חמישי. תודה לכולם.
השרשור לא ימחק הואיל והוא מציע עזרה למשתתפי הפורוםאלעדאחרונה
אבל בניגוד לתקנות הוא מכיל פרסומות ולכן ינעל.
לפשל בלי לפגועאנונימי (פותח)
בס"ד
(נא לא לפרסם בעמוד הראשי. תודה)
יש לי בעיה קטנה גדולה ואשמח להתיחסותכם ולחכמתכם בעניין.
לבעלי יש צפיות ממני (למי אין...) ואני יודעת מהן ומנסה לעמוד בהן ולשמח אותו, מה גם שעמידה ברובם גם מוסיפה לי ולמידותי ואני שמחה בזה.
אבל, לפעמים אני לא "משביעת רצון" ואני מפשלת בדברים שחשובים לו. הבעיה היא שהוא ישר נפגע ולוקח את זה אישית. הוא מרגיש שלא איכפת לי ממנו ואני "לא שמה עליו". אני מסבירה לו שהוא מספיק בוגר בשביל להוכיח אותי בצורה נעימה, וגם אני יודעת שזה לא בסדר... האמת, שכל פעם גם יש לי תירוצים, והוא אומר לי שאני לא יודעת לקבל ביקורת ואני אומרת לו ש...
אני אומרת לו שאני לא רוצה לאכזב אותו, אבל אני רק בן-אדם ואני טועה לפעמים...חלשה לפעמים...
יש אפילו עניין כלשהו, לא פעוט, שהוא סוחב עימו כבר כמעט שנה וזה ממש משפיע על ההרגשה שלו כלפי, כמה שניסיתי לומר לו שחבל שהוא לא התעורר בזמן, שם את הפגיעות בצד ומדבר אתי כל עוד אפשר היה לשנות זאת (ואפשר היה...)
אני די במלכוד.
איך אפשר "להכשל" בלי לפגוע בו? שהוא ידון אותי לכף זכות?
תודה רבה,
שולמית.
ציפיות בזוגיות זה אסון!אנונימי (פותח)
ממה שלמדתי אני יודעת שכל העניין של אהבה וזוגיות זה לקבל את בן הזוג שלך כמו שהוא. זה בסיס לכל בניה. אנחנו לא מתחתנים על מנת לשנות את בן הזוג אלא כדי ללמוד להכיל ולקבל בנ"א אחר על כל חסרונותיו. ואם אני מגיע למצב שבו בגלל קטנותי אני לא מצליח לעשות זאת בעניין מסויים - אפשר לפנות בעדינות לבן הזוג ולבקש לשנות התנהגות מסוימת, תוך הדגשה שמקור הבעיה זה לא הוא אלא אני, שלא מסוגל לקבל באהבה התנהגות זו. ובאמת להתכוון לזה ולהאמין שאין לי זכות לשנות אף אחד ובאידאל הייתי אמור לתת לבן זוגי להיות מה שהוא ולא מה שאני רוצה שיהיה.
תנסו להחדיר דפוס חשיבה זה למשפחה.
הנה שני שיעורים בנושא:
http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=3144
http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=2982
בהצלחה!
אענה במשפט אחדאלעד
בזוגיות טובה יש מקום לטעויות. מותר להכשל ולטעות, והשני צריך לקבל את זה בהבנה
קביעת עיתים לדיבורים...כלנית1
מאחר שקשה לבעלך לשוחח איתך לגבי בעיות שקורות בו בזמן, תוכלי לכתוב לו מכתב ובו תבהירי את דעתך לגבי מה שארע בעבר. תוכלי להניח את המכתב על הכרית שלו, או על צלחת ובה "הפתעה" קטנה, לפי המתאים לו.
כמו כן, תוכלי לקבוע איתו עיתים לדיבורים. תוכלי לכתוב לו, או לקבוע איתו יום בשבוע, שעה קבועה בה תשבו ותדונו בדברים שארעו ביניכם. במהלך השבוע תוכלי לציין נקודות מסויימות שתרצי לדון בהן ובזמן השיחה, תוכלי להעלות את הנושא. כמובן שבשלב התחלתי כדאי לתת לו את כובד המשקל וקביעת הנושא וכו', כדי שלא תהיה לו הרגשה שכל השיחה נועדה כדי לתת לך עמדת מפתח.
בהצלחה!
השינוי מתחיל בתוכך ;)יוקטנה
אני חושבת שכשבתוך תוכך תביני ש"מותר" לך לטעות, ושהתנצלות והבעת צער כנים מספיקים, גם בעלך יקבל את זה יותר.
פשוט להגיד: "אוי, אני ממש מצטערת! לא עלה על דעתי ש...XYZ ועכשיו אני מבינה ומצטערת שפגעתי בך כל כך." וזהו. אם הוא ממשיך לדבר ולטחון את יכולה להקשיב מכל הלב ולהגיד שוב: "אתה מאוד פגוע. אני מבינה" ואם הוא שוב ממשיך וטוחן את שוב אומרת: "כן, נשמע שאתה ממש עצוב". ככה עוד ועוד. אני מאמינה שעם הזמן המסר יחלחל וייקלט. שוב - חשוב שאת עצמך בתוכך תביני ותהיי שלמה עם זה ש"זה בסדר" (כי, הלו, באמת, זה בסדר...).
יפה יוקטנה, בדיוק לזה התכוונתיאלעד
שולמית היקרהיהודית פוגלאחרונה
צריך לעשות בירור יסודי על התקשורת ביניכם. הרי לא התחתנת איתו כדי שיחנך אותך ותהיי בדריכות מתמדת מפני כשלונות קטנים או גדולים. הוא גם אמור להיות חבר ולא שוטר. וכמו שאמרתי צריך לעשות בירור מי את ומי הוא מה המטרות שלכם ואיך מתנהלים שכל אחד מכם ירגיש טוב בזוגיות. כ"ט
נגיעהאנונימי (פותח)
שלום לכולם...
אני יוצאת עם מישהו ותמיד וב"ה תמיד היה טוב,אבל הרגש שלי לא התעורר.לא הצלחתי לאהוב אותו,הרגשתי אליו כמו אל כל אדם אחר שאני מכבדת
בשלב מסוים לצערנו נפלנו בנגיעה ומאז אני מרגישה שאני יותר מתחברת אליו רגשית(הגיוני מאוד)
ברור לכל שנגיעה זה איסור חמור שמכשיל מאוד.השאלה שלי אם בדיעבד זה קרה ,כמו במקרה שלי זה עדיין סימן להתנתק
או שאנחנו יכולים להמשיך בקשר ולהשתפר בנגיעה?
אני ממש מבולבלת..
תודה לעונים.
אם זה רציניבעל תשובה
תתחתנו!
לא צריך לחתוךיהודיה מא"י
לפחות לא במקרה שבסכ"ה הקשר ממשיך לכיוון חיובי.
אבל כדאי לדאוג לעצמכם לשמירה מיוחדת. כוונתי לדאוג להפגש במקומות או בצורה שתרחיק אותכם מנפילה נוספת.
כמו מקומות הומי אדם או אפילו בסלון של ההורים... או לקבל על עצמכם איזו קבלה כמו לתרום סכום כסף גדול לצדקה, או משהו כזה שתצליחו לעמוד בו, אבל גם תשלמו מחיר הגון, זה גם ירחיק אותכם מנפילה נוספת.
גם מומלץ מאוד לשאול רב.
אם...אודה לך ה'
אם זה רציני תמשיכי ותישתדלו ממש ממש ממש להפסיק עם הנגיעה...
אל תיפגשו במקומות של ייחוד תישתדלו במקומות עם אנשים וכ'ו...
אז מה בדיוק את שואלת?בעל תשובה
עובדתית, את צודקת שהרגש התעורר אצלך אחרי הנגיעה, אך עקרונית הוא היה מתעורר גם לולא הנגיעה, ולכן זה לא סיבה להפסיק את הקשר. אך כמו שכתבו "יהודיה מא"י" ו "אודה לך ה'", כדאי שתדאגי לעצמך שלא תפלי פעמים נוספות.
אישית, הייתי חושב שכדאי, בפרט במצב שלך, להכריע בזריזות, לא מתוך לחץ, אך גם לא בשאננות!
בהצלחה, בשרי לנו בשורות טובות מהרה.
ד.א. כמובן, שאם נבחרת ליפול, יש לך את הכוחות לקום!
אישית, הייתי חושב שכדאי, בפרט במצב שלך, להכריע בזריזות, לא מתוך לחץ, אך גם לא בשאננות!
בהצלחה, בשרי לנו בשורות טובות מהרה.
ד.א. כמובן, שאם נבחרת ליפול, יש לך את הכוחות לקום!
מה השכל אמר לפני?יהודיה מא"י
כי למעשה ההחלטה האם הקשר מתאים או לא צריכה להתבצע בעיקר עם השכל, ולרגש צריך להיות תפקיד קטן בלבד.
רגש אמיתי וטוב נבנה לאורך חיי הנישואים, לפני החתונה צריך רק ניצוץ קטן שמעיד על כך שיש בכלל מה שיתפתח.
אז נכון, זה בכלל לא אידיאלי שככה נוצר הרגש, אבל בגלל זה לעצור קשר שמתאים מכל בחינה אחרת? אז השאלה צריך באמת להיות האם הוא מתאים מכל בחינה אחרת.
החלטות טובות!
לא הבנתייוקטנה
אם את אוהבת אותו, אז זה מתאים, ואם לא, אז לא. בלי קשר לנגיעה בכלל. אני מאמינה שבסופו של דבר תהיה נגיעה גם עם האחד והיחיד בחיר לבך, יהיה אשר יהיה ;) אז עדיף חיבור מלא, לא?
אממשירו למלך
גם לדעתי לא צריך לפרק..
זה קשה ברור, אני מבינה אותך. ליפול ככה,
אבל צריך להשתדל לא ליפול שוב א]ילו שזה קשה,
ואני גם יודעת שהרגש מתעורר הרבה יותר במגע,
אני מרגישה את זה גם עם חברות שיל, כשאני מחבקת אותן אז מרגישים
כאילו יותר אהבה ויותר חיבור , לא יודעת..
איזה תיסכולירוק זית
לדעתי את אוהבת אותו כי אם לא אז לא היית יכולה שיגע בך.תראי חלק גדול מחיי נישואין זה מגע, מה שאת צריכה לשאול את עצמך ובכוונה אני לא מתייחסת לפן ההלכתי שבדבר, האם את נהנית מלהיות בחברתו מעבר לנגיעה עצמה?
האם את חושבת עליו כשאתם בנפרד?
האם הוא מעורר בך שמחה כשאתם נפגשים ?
אם תשובותייך חיוביות אז יש חיבור טוב ומשמח ויש אהבה,
ואני מעודדת אותך להתחתן .
לגבי הנגיעה,תשמרו את זה לאחרי החתונה ,אל תשכחי שגם אחרי שמתחתנים יש את התקופות שהנגיעה אסורה ובגלל זה כדאי לפתח את הצדדים האחרים של הקשר ,אני ממליצה לך על שיעוריה של הרבנית ימימה מזרחי ,כשתשמעי אותה את תביני איזה נזק נגיעה אסורה גורמת .
השאלה היא לא על הנגיעה ...אנונימי (פותח)
השאלה היא על מה שהיא גרמה לי להרגיש.
לאף אחד זה לא נראה מוזר שרגש מתעורר רק בזכות הנגיעה (שיכולה מאוד לבלבל) ?
אף אחד לא רואה בו חשיבות עוד לפני שנוגעים?
אני בטוחה שאם השכל היה מתעורר אצלי בכיוון חיובי רק בעקבות הנגיעה אז הייתה כאן בעיה
מדוע זה שהרגש התעורר אצלי בכיוון חיובי רק בעקבות הנגיעה לא מעיד על בעיה?
האם לא יקרה מצב שבמידה ונחליט להתחתן הרגש יעלם,כי הוא התעורר רק בעקבות משהו ?
אוף 
בעיהיוקטנה
את שואלת אם זה מעיד על בעיה אצלך, או במערכת היחסים? לדעתי דווקא מאוד הגיוני שנגיעה מגבירה ומעמיקה את חיי הרגש, ועל כן משתדלים להרבות במגע (בזמן ובמקום שמתאימים 
ל"נוגעים" בדבר ולאורח חייהם).
ומה בעצם המצב כרגע מבחינת מערכת היחסים והרגשתך: היית בוחרת בו מכל הסיבות (שכלית וגם "קליק", נקרא לזה)?
זה באמת מתסכל כשלא מבינים - אני מנסה לחדד את השאלות כי אני באמת לא לגמרי מבינה את ההתלבטות לעומקה 
אני חושבת...אשתו-של-בעלי
שהבעיה שלה,
שהיא לא יודעת האם היא מרגישה אליו משהו רק בגלל שהם "נגעו" - כי תכל'ס זה לא שהיה לה עוד קשרים כאלה בעבר שהגיעו לנגיעה...
או שהיא כן רוצה אותו ודווקא אותו בלי קשר ל"תאונה" ;)
את הגיונית מאד.ruthi
ומשום מה את מזכירה לי את הדרך שבה מתנהלים שידוכי חסידים. הרי כמה אפשר להכיר ולהרגיש בשתים שלוש פגישות? ובכל זאת אוהבים.
אם מבחינת המחשבה וכל שאר הפרטים- את חושבת שהוא מתאים לך- אין ל רע בזה שהמגע עורר את הרגש. זה תפקידו של המגע. וזה בסדר!
אם מבחינת המחשבה וכל שאר הפרטים- את חושבת שהוא מתאים לך- אין ל רע בזה שהמגע עורר את הרגש. זה תפקידו של המגע. וזה בסדר!
המממ קשה!יוקטנה
וואי קשה לומר!
אין לי ספק שנגיעה מגדילה את החיבור והרבה. אבל אולי אם מלכתחילה חשת חיבור דומה גם בלי נגיעה (עם בחור אחר, נניח), אז לאחר נגיעה מותרת בזמנה, החיבור יהיה חזק אפילו יותר מאשר עם הבחור הזה?
התלבטות ממש קשה!
קיבלת המון נקודות למחשבה ורעיונות יפים. אולי אחרי שתשמעי המון קולות, הקול הנכון ידבר מתוכך ותדעי את התשובה!
מה זה משנה אם זה היה יכול להיות יותר עם בחור אחר?~א.ל
נגיעה תמיד מחברת והרבה.
מעניין לשמוע כאן את התשובות.. אם היא הייתה מציינת שהנגיעה גרמה לה לראות בשכל את הטוב שבביחד שלהם למרות שלפני כן היא לא ראתה ,אני בטוחה שההבנה שיש כאן משהו חריג מיד הייתה צצה.
וזה שהנגיעה גרמה לה לחיבור רגשי שלא היה קיים לכתחילה האין זו בעיה?
לטעמי צריך להתמקד בשתי שאלות,שדי קשורות אחת לשניה:
א.האם הרגש לא היה קיים לך בכלל בכלל או שהיה רגש מסוים בצורה מינימלית והוא התפתח?
ב.מאיפה נבע העניין של "המחסור" ברגש כלפיו? האם זה נבע מהחיצוניות שלו או מאיך שהוא הביע אותה?
אם זה נבע מהחיצוניות שלו-ממי שהוא:כנראה שיש כאן משהו שבאמת אמור לעורר בעיה ולכן הנגיעה כנראה בילבלה מאוד..
אם זה נבע מאיך שהוא מביע את החיצוניות שלו(למשל סגנון לבוש) אז הגיוני שבזכות זה שהכרת בחור עם מידות טובות הרגש היה מתפתח לאט לאט וזה שנגעתם רק זירז את התהליך...
"לא הרגשתי כלום ורק הנגיעה גרמה ליצירת רגש"אבא שמואל
אני מתנצל מראש על הניתוח ה"קר"...
אני מצטרף לדעתה של "ירוק זית" לגבי הקביעה שלך שלא הרגשת כלום(???) ורק הנגיעה גרמה ליצירת רגש.
אנסה להסביר:
יש מספר אפשרויות בקשר לנגיעה מצידך:
1, את מורגלת בנגיעה, יוזמת, או נענית.
2. את לא מורגלת בנגיעה, ולא נענית לה.
לגבי הנגיעה ה"מדוברת" יש מספר אפשרויות:
א. את היוזמת של אותה נגיעה.
ב. את נענית לאותה נגיעה.
ג. נגיעה בטעות
מהקל אל הכבד,
נניח שא."את היוזמת של אותה נגיעה" נכון, אז סביר להניח שאם יזמת נגיעה כזו זה לא היה בשביל לבדוק אם הרגש שלך יתעורר... וממילא מסתבר במקרה כזה כי כן הרגשת משהו לפני הנגיעה.
נניח שב."את נענית לאותה נגיעה" נכון, כאן יש לבדוק גם את היחס של עצמך לנגיעה: אם 2 "את לא מורגלת בנגיעה, ולא נענית לה" נכון, אז התנהגות טבעית שלך לנגיעה היתה נסיגה. ואם אפשרת את הנגיעה זה משום שרצית בה. ומכאן שהרגשת משהו לפניה.
אם אכן את מורגלת בנגיעה, ולא את יזמת את הנגיעה, אז לא חייב להיות שתרתעי מנגיעה כזו.
מניסוח שאלתך ניתן לחשוב שאת לא מורגלת בנגיעה.
נגיעה בטעות: לא סביר שמנגיעה כזו יתעורר הרגש באופן שאת מתארת, בפרט אם לא היתה כל הרגשה קודמת.
לכן למרות שאת חוששת שלא הרגש כלום, נראה על פניו כי משהו כן הרגשת, רק שאת לא מחשיבה מספיק את אותו הרגש! וכנראה זה הבסיס לתשובות שקבלת!!
וכאן המקום להצטרף לכל אלו שהגיבו, שאין סיבה להפסיק בגלל "נפילה" זו, רק יש להקפיד לא ליפול בשנית..
שתבשרי לנו בשורות טובות, מהרה!!!
אני מצטרף לדעתה של "ירוק זית" לגבי הקביעה שלך שלא הרגשת כלום(???) ורק הנגיעה גרמה ליצירת רגש.
אנסה להסביר:
יש מספר אפשרויות בקשר לנגיעה מצידך:
1, את מורגלת בנגיעה, יוזמת, או נענית.
2. את לא מורגלת בנגיעה, ולא נענית לה.
לגבי הנגיעה ה"מדוברת" יש מספר אפשרויות:
א. את היוזמת של אותה נגיעה.
ב. את נענית לאותה נגיעה.
ג. נגיעה בטעות
מהקל אל הכבד,
נניח שא."את היוזמת של אותה נגיעה" נכון, אז סביר להניח שאם יזמת נגיעה כזו זה לא היה בשביל לבדוק אם הרגש שלך יתעורר... וממילא מסתבר במקרה כזה כי כן הרגשת משהו לפני הנגיעה.
נניח שב."את נענית לאותה נגיעה" נכון, כאן יש לבדוק גם את היחס של עצמך לנגיעה: אם 2 "את לא מורגלת בנגיעה, ולא נענית לה" נכון, אז התנהגות טבעית שלך לנגיעה היתה נסיגה. ואם אפשרת את הנגיעה זה משום שרצית בה. ומכאן שהרגשת משהו לפניה.
אם אכן את מורגלת בנגיעה, ולא את יזמת את הנגיעה, אז לא חייב להיות שתרתעי מנגיעה כזו.
מניסוח שאלתך ניתן לחשוב שאת לא מורגלת בנגיעה.
נגיעה בטעות: לא סביר שמנגיעה כזו יתעורר הרגש באופן שאת מתארת, בפרט אם לא היתה כל הרגשה קודמת.
לכן למרות שאת חוששת שלא הרגש כלום, נראה על פניו כי משהו כן הרגשת, רק שאת לא מחשיבה מספיק את אותו הרגש! וכנראה זה הבסיס לתשובות שקבלת!!
וכאן המקום להצטרף לכל אלו שהגיבו, שאין סיבה להפסיק בגלל "נפילה" זו, רק יש להקפיד לא ליפול בשנית..
שתבשרי לנו בשורות טובות, מהרה!!!
וואו איזה ניתוח...אנונימי (פותח)
כבר בילבל אותי כל הניתוח הזה...
רק רציתי להוסיף פרמטר חשוב, שפעם מישהי אמרה לי עצמי לבדוק את העניין: איך אני ביחסי אהבה בכלל.
האם אני אדם חם ופתוח? האם אני אוהב ומקבל בקלות ללא ביקורת בדרך כלל? האם כבר אהבתי מישהו באמת? האם אולי נפגעתי ממשהו פעם?
בקיצור לבדוק את מדדי האהבה שלנו גם ללא קשר לבחור הנ"ל. יכול להיות שאולי משהו תקוע בבפנים שלנו ללא קשר לבחור הספציפי. יש אנשים שלוקח להם יותר זמן להפתח, להאמין ולאהוב.
זה ממש הגיוני...בתאל1
ונראה לי שממש הבנתי מה רצית לומר...
זה לא מוזר, זה טבעי, אבל זה יצר בעיה- והתלבטות עוד יותר גדולה-
אז תחשבי מבחינה שכלית, ותשתדלי שזה באמת יבוא מהשכל- האם הוא מתאים לך? האם את רואה אותו כבעלך לעתיד ? מסוגלת להיות איתו עוד הרבה שנים? יהיה האבא לילדים שלך?
אם כן- אז לכי על זה!
אם לא-...
לאט לאטאנונימי (פותח)
אני מרגישה שכולם כאן מלחיצים אותך להתחתן! לאט לאט! זו החלטה לכל החיים!
אהבה זה לא משהו שנופל עליך מהשמים (כמו הגויים:to fall in love) אלא זה משהו שנבנה, כמו ששמעתי מישהו אומר- אהבה זה מכלול כל החוויות החיוביות שלנו ביחד. שזה הגדרה יותר כוללת ונכונה לגבי כל מערכות היחסים שלנו בעולם.ולכן אין לך מה לפחוד מחוסר אהבה קודם- כי זה משהו שאפשר ליצור, וגם כבר יש לך אותו, לפחות קצת.
אני סבלתי מחרדות קשות לפני שהתחתנתי,פשוט...פחדתי להתחתן. וכשאתה כ"כ מרוכז ברגש אחד, קשה לך מאוד להרגיש רגש אחר. אז איך עשיתי את זה? בכל זאת ידעתי בפנים שזה בעלי- זה האדם שמתאים לי מבחינה נפשית, מידותית, חסרונות שלי שהושלמו על ידו, הביטחון שהעניק לי ועוד.
כל זה מחשבות של שכל שחייבים שיהיו אותם, וחובה שתבררי לעצמך טוב טוב לפני החלטה- למה את בוחרת בו? מה הוא יכול להעניק לך? מה את לו? האם יש לכם שאיפות דומות החיים? וגם כדאי אפילו שתכתבי לך את הכל, גם כשכותבים וכותבים מהלב ואז קוראים, אפשר לגלות דברים- על מה שמתי דגש וכו'.וגם כדי שיהיה לך יום אחד.
לבנתיים לא בלחץ, תמשיכו לצאת, ולבנות חוויות חיוביות ביחד עד שתגיעי למסקנה. וכדאי שתקפידו על הצניעות, כי זה גם יעזור לך לבהירות מחשבה, ולהחלטה אמיתית. וגם יעשה לכם יותר טוב לקשר וללב... (פעם שמעתי עצה נגד יצר הרע, אצלי זה ממש עובד באוכל, להגיד אני עכשיו מתאפק רק 10 דק' לא לאכול שטויות ולדאוג לגוף שלי לשמחה ולנקיות...והצלחתי,כל הכבוד! עכשיו רק עוד עשר דקות וכו'....כדאי שתקבעי לעצמך עכשיו אני רק שבוע/יום תלוי מה מידת הקושי, לא מתקרבת אליו כדי לנקות קצת את המחשבה וכו ואז עוד קצת ועוד קצת...)
"פיקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינייים"- שיאירו עינייך ורק תשמחי בדרכך והחלטתך
מההתחלה ממש הבנתי אותך!!!בילי
אכן שאלה קשה ורוב העונים, באמת לא התייחסו לעניין של התעוררות הרגש דווקא אחרי.
שאלה קשה! זה די מפחיד, כי אם אומנם זו הסיבה היחידה להתעוררות הרגש, אז מה זה אומר לנו? (אני לא יודעת, אני רק שואלת).
קטונתי מלענות, אני ממש חושבת שהתייעצות עם אישה מבינה ומנוסה בתחום ממש תועיל לכם.
זה שאלה לגדולים מאיתנו, שיוכלו לשבת ולבדוק את העניין מכל הצדדים שלו.
בהצלחה חמודה! ושיהיו בשורות טובות בזמנן!
וואו..את שואלת שאלות ממש ממש חשובות~א.ל
לפעמים אנחנו נוטים להמעיט בערך הרגש וטוענים שהוא לא "כזה חשוב" כמו השכל,ולכן לא נורא(כביכול) אם הוא נוצר בעקבות הנגיעה,שכמו שאמרת, אלא העיקר שהשכל מעיד על דברים טובים.
שאלת שאלה חשובה,אולי הנשואים כאן יוכלו לענות-האם החיבור שנוצר בעקבות הנגיעה יכול להוות תחליף לרגש ? האם אין לחשוש בפרט שנגיעה הופכת להיות חלק ממערך הנישואים ו"מתחספסת" שבשלב מסוים היא תהיה עם אדם מתאים שכלית אך רגשית לא?!
אולי כדאי שתייעצי עם רב ?
זה לא שהרגש פחות חשוביהודיה מא"י
אלא שהרגש נבנה במהלך חיי הנישואים, בזמן שההתאמה בשכל נחוצה רק בשביל ההחלטה כן או לא, אחרי זה זה כבר לא משנה בכלל.
צריך להחליט גם לפי השכל וגם לפי הרגש, אבל השכל צריך לשחק את התפקיד העיקרי.
נישואים בונים אהבה, בתנאי שמשקיעים בהם כמובן. הנגיעה (וגם הפסקת הנגיעה) זה אמצעי שעוזר לבנות את האהבה והקרבה, אבל זה רק כלי עזר, בעיקר מה שבונה את האהבה זה ההשקעה אחד בשניה. (ואחת בשני...). אז יכול להיות שהקרבה מהנגיעה "מתחספסת" עם הזמן, אבל עד אז כבר מספיק לבנות אהבה שמבוססת על יסודות עמידים ביותר
הנגיעה בדר"כ יוצרת קשר חזק, כזה שמסנוור את השכל ואז במקום להחליט בעיקר עם השכל, מחליטים רק עם הרגש.
בנוגע להערתה של שלה: אז אני רוצה לדייק, אני לא אומרת לך להתחתן איתו או משהו כזה, אני לא מכירה אותך, ובטח שלא אתן לך עצות שכאלו. אבל שאלת האם הנגיעה מעכבת, אז לעניות דעתי היא לא, אבל זה לא אומר שיש דברים אחרים שמעכבים. את זה את יודעת.
והרעיון להתייעץ עם רב הוא ממש רעיון נהדר. אפשר גם רבנית.
גם המכשול שעברתם הוא משמיםכלנית1אחרונה
בדרך כלל יש רגש מסויים שהוא בסיס לחתונה. הרגש הולך ומתעצם אחרי החתונה, כאשר יש מגע, ילדים משותפים והיכרות משותפת. קרה מה שקרה ביניכם, אולי קרההדבר מן השמים כדי לזרז אתכם להתקדם בקשר. אבל, עליך לזכור שאחרי החתונה בעצם יש שני סוגי זמנים במהלך החודש: כשבועיים בהם את אסורה לבעלך (נגיעה, הושטת חפץ וכד'). באותה תקופה החיבה בין בני הזוג נמשכת אך ללא מגע פיסי. אחר כך באים שבועיים בהם הקשר הוא פיסי ורוחני. יש זוגות שהתקופה האסורה אינה פשוטה להם. כשהאשה בהריון או מניקה, התקופה הזאת קצרה ומחזקת את הקשר, כי יש למה להתגעגע. כאשר אשה מצפה הרבה עד להריון, היא עוברת שוב ושוב תקופות אלו של מרחק וקירבה (כאשר אין כימיה טובה, יש נשים שמעדיפות תקופה זו!).
את צריכה לראות איך אתם חזקים ושומרים מעכשיו על נגיעה, כאילו אתם נשואים ונמצאים בתקופה האסורה. אם לא תוכלו להתאפק, גם אחרי החתונה תהיה לכם בעיה.
שימי לב, לא ללכת שולל אחרי הרגש. בדקי אם יש ביניכם התאמה גם בשיחה, נושאים משותפים וכד' ולא רק רגש. אם כן, תוכלו להתקדם לאט אבל בטוח.