בסוף עסקת הכניעה לא ישאר בבתי הכלא שלנו אפילו לא רוצח אחד עם דם על הידיים.

ולכן הוא מטמטם את מנהיגיו, משבית את צבאו ומכין את הקרקע לשאר השלבים המתוארים בפרשת "כי תבוא".

ההיסטוריה של עם ישראל היא לופ אינסופי: התיישבות, חטאים, גירוש וחוזר חלילה. 

אתה מדבר כאילו ב2000 שנה האחרונות גלינו ונגאלנו וגלינו ונגאלנו איזה 500 פעם... הגלות בת 2000 שנה היא ממש לא לופ אינסופי. כמסתכלים על ההיסטוריה של עם ישראל רואים היסטוריה לניארית של גלות ושיבה אחרי 2000 שנה. עם קצת לופים של בית ראשון ושני. כמובן דאופי הגאולה בבית ראשון ושני שונים מהותית וכן הגאולה האחרונה. עיין למהלך האידאות של ישראל לרב קוק. קצת הסתכלות של ניתוח היסטורי סוציולוגי מעמיק לא יזיק.  וכתוב במפורש בנביאים שיגיע יום שבו לא תהיה יותר גלות "בהיות מקדשי בתוכם לעולם" וכהנה רבות בנביאים. וכן בחז"ל.

ואז חורבן. רק בגלל שהיו ימי הביניים.

אתה חושב שעוד 200 שנה נחזור לתקופת האבן מבחינה טכנולוגית? כי הכל חייב להתנהל בלופ?

אז הוא יניח שאותה דבר יקרה לו גם בגיל 80... קצת הזוי לא?

של העם היהודי וחצי כמעט מההיסטוריה הכתובה של האנושות.

העולם וישראל השתנו לבלי הכר ב2000 שנה האחרונות.

ואתה אומר לי שבגלל שלפני 2000 שנה קרה כך וכך אז זה צריך לקרוא גם היום? גלות של 70 דנה ושל 2000 שנה זה ממש לא מחזוריות של לופ

זה אומר שהמגיפה לא נגמרה בסוף?

והלופ לא היה אינסופי, אפילו אז בסוף יצאנו מהלופ לתקופת שאול ודוד

פילוג וגסיסה מתמשכת של שתי הממלכות עד לקריסתן.

שום לופ.

תראה מה שכתבתי בתגובות לפני

בעוד שהחטאים מביאים לחורבן ולגלות. מי שעיניו בראשו, רואה איך ישראל מאבדת את עצמאותה מאז שנות ה-90, ואיך המצב הביטחוני בה הולך ומידרדר.

המעשי לא ייפסק. כשם שלא נפסק ב70 שנה של גלות בבל (רק שם כשהם גלו ירמיהו אומר להם לא לעשות כלום 70 שנה, אז הם חיכו 70 ואז עלו).

בגלות רומי, אחרי מרד בר כוכבא החזון המעשי נפסק, מכיוון שעם ישראל נכנס לתרדמה לאומית והתכנסות למצב צבירה דתי פסיבי, כחלק מהטראומה של דיכוי מרד בר כוכבא וכחלק מההבנה שיש צורך בזיכוך רוחני על מנת שנגאל (3 השבועות המוזכרות בגמרא, שעל אף שהם לא איסורים הלכתיים, מבטאים את אי היכולת של ישראל לגאול את עצמם מעשית, כי אם נמרוד, הגוים היו עושים מאיתנו קציצות, עד שאנו מתעוררים מהתרדמה במאה ה-19, וכן דברי רב יהודה "כל העולה מבבל עובר בעשה").

לכן גם אם טכנית המדינה תחרב, החזון הציוני המעשי לא יהרס, ומכיוון שתמיד ימצאו בעלי אינטרסים מהמעצמות שיעזרו לנו (האויב של האויב שלי הוא חבר שלי) , אז אם המדינה תחרב, תוך 20-40 שנה היא תוקם מחדש, כלומר תהליך הגאולה והקץ המגולה לא ייפסקו, אלא תהיה ירידה זמנית קלה. 

אך כל זה מן הסתם לא יקרה, מכיוון שאנו מחוסנים מבית ראשון ושני, אז שפיכות דמים כמו בית ראשון לא תהיה, גילוי עריות יעצר בנקודת שבר מסוימת (או שהפרוגרס יקרוס לתוך עצמו מכיון שאינם מולידים ילדים. הדתיים יהיו פה הרוב עוד 50 שנה) וגם שנטת חינם כמו בית שני לא תהיה

התורה מבטיחה לופ, בלי קשר לדרשנות רוחניקית לגבי תקופה כזאת או אחרת. בתורה הכול כתוב בצורה מדויקת. אצל הנביאים יש חזיונות שקשה להתייחס אליהם באופן חד-משמעי. חז"ל הם דרשנות לשמה שאי אפשר בכלל להתייחס אליה מחוץ לגבולות הז'אנר הספרותי.

על תהליך החברה בעם ישראל.

התורה עצמה מתארת תהליך סוציולגי בשירת האזינו, עיין בשירה.

ברור שהתורה לא תדבר בשפה סוציולוגית של ימינו, כשם שאינה מדברת בשפה פילוסופית, אבל וודאי מדברת אותה.

לאילו דרשות של חזל התכוונת?

בכל מקרה לא צריך את חזל, דרושה פשוט הסתכלות מפוקחת על החברה האנושית בכלל ועל תהליכים חברתיים בעם ישראל בפרט. הרב קוק כותב הרבה על תהליכים סוציולוגים ואבחוניהם ממבט תורני 

מהארץ. זה כתוב במפורש בהרבה מקומות ולא ניתן לפרשנות אחרת לפי הפשט (אלא אם כן המפרש הוא נוצרי). אגב אם ה' יעשה לופ אינסופי של גלות וגאולה , זה עומד בסתירה לחכמתו וטובו, ליצור עם שגולה בלופ אינסופי, זה לא חכם ולא מטיב, מאלוקים אני מצפה לפרויקט חכם ומצליח יותר...

כפירה בביאת המשיח, אחד מ13 העיקרים. כלומר כפירה בכל התורה כולה

כל הדברים האלה, הברכה והקללה, והשבת אל לבבך בכל הגויים אשר הדיחך ה' , ושבת עד ה אלוקיך. ושב ה את שבותך וקיבצך מכל העמים, אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך והביאך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה, והיטיבך והרבך מאבותיך. ומל ה את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה בכל לבבך למען חייך"

הלופ חזר על עצמו.

ושבתי את שבות עמי ישראל... ונטעתים על אדמתם, ולא יינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם, אמר ה אלוקיך. (עמיס פרק ט)

אלא בחוץ לארץ.

הנביאים אומרים חד משמעית בהרבה מקומות שתבוא תקופה ש12 השבטים יגורו בארץ, מלך מבית דוד ימלוך על ישראל, ועוד ועוד ועוד.  כל זה לא קרא בבית שני.

לכן ברור שהתורה לא מתכוונת לימי עזרא, שם ממש לא התרחש "והיטיבך והרבך מאבותיך".

ונאמר שם שכל זה יקרא אחרי שיבואו עליך "כל הדברים האלה, הברכה והקללה". לא מדובר פה על לופ בפשט, אלא על מציאות נצחית. בנביאים זה כתוב במפורש שתהיה גאולה נצחית, לא במשל וחידה, אלא בפשט פשוט

התחקיר שהרמטכ"ל לא יגיש

פרשת כי תבוא פחות רלוונטית אצלינו, יותר האזינו (פירוט במאמר)

"בערב שמחת תורה התשפ"ד, עם ישראל היה מפולג מאוד (...) עם פרוץ המלחמה הקשה התרחשו שני תהליכים משמעותיים: אחדות גדולה ומפעימה כנגד האויב (שעל אף רעשי הרקע, היא ממשיכה גם כיום ברובו המוחלט של עם ישראל)". 

לפי כל הסקרים, אין שום אחדות, גושי הימין והשמאל נותרו כפי שהיו ערב הטבח.

נלחמו ונהרגו 300 איש במלחמת אחים. ולמרות זאת אחר כך הגיעו ימי הממלכה המאוחדת. פשוט בית שאול ראו שהם הולכים וכלים ולכן נלחמו בדוד השמש העולה.

גם כיום הפילוג לא נובע משנאת חינם כרונית כמו בבית שני, אלא השמאל משתולל כי הזיזו לו את הגבינה וכי הימין קובע אחרת במדינה שהשמאל חושב ששיכת ל"ספתא שלו". בסוף הימין יעלה , כי זו המגמה ארוכת הטווח שלא הולכת להשתנות לטווח ארוך  (ייתכנו ירידות בדרך כמו בגרף התחממות באביב), והשמאל יבין שהמדינה לא שייכת רק לו

אלא בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ושחיתות חברתית, ככתוב בנביאים.

דווקא יהושפט ואחאב היו בעלי ברית טובים

החורבן. עיין תנך. היו הרבה יותר שיתופי פעולה (שדווקא עליהם הנביאים צועקים לעיתים) מאשר מלחמות.

כחלק מההסכם משחררים גם עזתים שנעצרו בזמן המלחמה ולא נשפטו כאן.

כי כל מחבל ורוצח שיכנסו לכלא, יצאו בעסקה עתידית אחרי שעוד ועוד יהודים ישלמו בחייהם.

זה המצב, והוא לא הולך להשתנות.

אז בוא נשחרר אותם וזהו?

לא הצלחתי להבין את ההיגיון

אם מסכימים שפסגת שאיפותיהם של העזתים זה לרצוח יהודים

ומה שעולה לי לראש זה ההקלטה המזעזעת מהטבח שאחד מהרוצחים מתקשר להוריו ומתמוגג מהתרגשות שהוא הצליח לרצוח במו ידיו 10 יהודים וההורים שלו מברכים אותו ומתרגשים יחד איתו

אם הרוב הגדול הם כאלה ששואפים להיות רוצחים

וההבדל בינהם זה רק מי מוכשר בביצוע רצח ומי פחות,מי הצליח ומי נכשל.

מה שכמובן מחייב להשמיד אותם.

 חוץ מהעניין המוסרי שלא לשחרר רוצחים וזה אבל פה במקרה העזתי אני לא בטוחה שזה בכלל תופס זה כמויות אדירות של רוצחים פוטנציאלים,אז מה זה כבר משנה כמה משחררים

עדיף כבר לשחרר את כולם תמורת החטופים ואז להשמיד את כולם

אולי אפילו לחתום על עסקה להפסקת המלחמה ופעם אחת שההפרה של הסכם תהיה מהצד שלנו. למה להם מותר ותמיד חוזרים לעשות איתם עסקאות ולנו אסור אף פעם?

כאן, במדינה הזאת שנשלטת ע"י בגץ הפצרית והיועמשית וכל יתר דומיהם, הם רק מתפנקים

עד כדי כך שחלק מהרוצחים מעדיפים להשאר בבתי הכלא ולא להשתחרר בעסקה. פשוט הזוי.

כשהם משוחררם אפשר גם לחסל אותם יחד עם הסיכון שכרוך בזה.

הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.

עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.

האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.

בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.

עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...

שתמשיך לשתוק.

כי סייג לחכמה שתיקה.

היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.

אוי הפוזיציה.

להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.

עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.

לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.

יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.

אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.

תודה.

אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...

זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.

זה לא יפה.

ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.

כלפי הדעות של תמי ארד  הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.

לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?

אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!

מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.

אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.

הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.

כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.

מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.

בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.

לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.

לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.

והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).

אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.

לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:

*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות

טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.

לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.

וכאן זה סיפור אחר.

פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.

מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.

בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.

כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.

שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.

מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.

מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.

מאז מלחמת השחרור.

לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.

בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.

רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.

הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.

בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.

הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.

ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.

היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.

כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...

ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.

אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.

אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.

דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.

קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.

ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.

סיימתי

צילמתי לך מסך

והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.

תודה רבה על כל תפעול הפורומים והאתר.

תמי ארד באמת דיברה בכיכר החטופים וכו' וגרמה אז נזק עצום. אני לא ממעריציו של @איתן גיל  אבל חייב להודות שבמקרה הזה לטענה הזו יש מקום. נורא קל להשתמש בדבר הנכון הזה נגד הממשלה ולדבר הפוך לפני שנתיים במקדש של דת החטופים.

חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.

לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.

מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.

לגמרי.

כמובן, ד' רוצה שעם ישראל ינצל וזה מה שיהיה. אם לא מכאן, אז משם, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. אבל, בהחלט לבחירה שלנו יש משמעות. זה ממש לא הכוכבים הסתתדרו.

בתוך המציאות המסובכת, נתניהו שממש לא חף מטעויות עבר והיה לו חלק מרכזי בבניית הקונספציה שהביאה אותנו עד שמחת תורה תשפ"ד - התגלה כמנהיג גדול מאוד.

ההחלטה להמשיך להלחם בחורף ובקיץ תשפ"ד מול לחצים מטורפים מבית ומחוץ, גם כשאולי עמדו על השולחן הצעות כאלו ואחרות להפסיק בתנאים שהציבוריות והתשקורת היתה מקבלת, תחשב לדורות שניה רק להחלטה של בן גוריון להקים מדינה למרות כל הלחצים וההפחדות.

שה' "מסדר את הכוכבים".

חז"ל מדברים הרבה על השפעת הכוכבים על מאורעות העולם, ואפילו כשהם אומרים "אין מזל לישראל" - ההוכחות שלהם לזה הן מהסיפורים שדברי האסטרולוגים כמעט התקיימו!

אלא שהכוכבים אינם עצמאיים, ויש מי שמנהל אותם, והם לא "מחליטים" מה יקרה לנו וכו'.

אז כן, הכוכבים הסתדרו לפקודת מפקדם - הלא הוא הקב"ה - כדי לעזור לנו...

"לב מלך ביד ה'" ולכן הכוכבים פה מקבלים עזרה כשהם מסתדרים.

והשילוב הזה עכשיו קורה בימינו.

הרבה פחות מהעוטף אבל לגמרי חטף. חשבנו פעם שטילים על תל אביב (או ראשון, זכור לי מצוק איתן) יעזרו לטפל בבעיה והסתבר שגם זה לא נכון.

אבל ההתנתקות לא הגיעה מחלל ריק, זה הגיעה בעקבות הסכמי אוסלו שהפכו את עזה לגיהינום. 

העוטף חטף המון, החיים היו כמו מצב חירום נצחי. קשה להבין איך המדינה ככה הפקירה אותם ואיך כולם חיו עם זה בשלום (לא מעניין אותי מי היה הרמטכל או ראהמ בכל רגע. להיפך, כשבנט/לפיד נכנסו לתמונה הייתי בטוח שכשמאל-מרכז וככאלה שחייבים להוכיח את עצמם, הם יעשו מה שביבי לא עדה כל השנים. עובדתית, קיבלנו בדיוק את אותה גברת בשינוי אדרת...).

זה אכן מזעזע, ומי שמכיר את תושבי האזור שם יודע כמה זה היה מפחיד והזוי...

יש מקומות על הגבול שבלתי אפשרי לחיות שם כרגע

הצורך כבר קיים

ולא מפנים אותם

במלחמת השחרור, בגוש עציון ועוד פינו את האמהות והילדים. כל הגברים נשארו ככח מגן לישוב. כך היה צריך לעשות גם בגבול הצפון ובישובח העוטף.

היום כשמטולה ומרגליות הן מטווח ברווזים של רקטות וRPG (או שהיום RPG כבר אין?) - אין סיבה שכל הגברים ישארו. (בטח לא ילדים וזקנים)

מה שצריך זה פשיטה ללבנון

ובשטחי היישוב צריך כח לוחם ממוקד ומקצועי. אם את מתכוונת להעדיף את תושבי המקום ככוח הגנתי במרחב- זה הגיוני.

כיתות כוננות

ונראה לי גם עובדים חיוניים 

איראן הייתה יציבה ועוצמתית, נסראללה היה חי, רדואן לא ספגו שום פגיעה, כל מאגרי הטילים היו שלמים וממתינים לפקודה.
 

זה לא שום בושה לפנות יישובים בסכנת השמדה. זה אחריות וזה גאווה לקבל החלטה נכונה. לא רצינו 7.10 לאורך הגבול הארוך והמסובך יותר של לבנון.

השאלה היא גם של קונספציה. במצב מלחמה, כל הגברים הלא חולים הם חלק מהצבא, ממילא תושב מטולה/שלומי/מעלות שמסוגל להחזיק נשק - אם אין לו תפקיד במקום אחר, תפקידו יהיה בישוב שלו.

ונראה לי שאתה לא קולט מה זה רדואן, איזו מומחיות יש להם, וכמה אנשים הם כוללים.

אם היתה החלטה של מדינת ישראל, שלא מוכנים לשאת את החרפה שערי קדשינו שממה למעלה משנה - היו פועלים אחרת.

אבל המציאות השתנתה. הטכנולוגיה השתנתה. שטח הקרב השתנה. הטופוגרפיה השתנתה. וגם המוכנות הישראלית הייתה פחותה מזו של מגיני רמת רחל.

החלטות בטחוניות מתקבלות ,אני מקווה, בצורה יותר מושכלת מאשר "שלילת השוואה" על בסיס היכרות עם סיפור הסטורי פופלרי. 

טענתי פשוטה, גם החלטה צבאית, אינה מתמטיקה טהורה. כנראה שאם כולנו נעזוב את הארץ, הסיכוי שלנו למות בפיגוע יקטן מאוד, עדיין איננו עושים זאת. מאחורי כל החלטה צבאית, עומד סדר עדיפויות ערכי מסויים, שממנו נובעות שלל שאלות של חלוקת משאבים ותשומת לב.

דוגמא פשוטה: בתחילת שנת תשס"א (מלחמת אוסלו/האינטיפדה השניה) הצבא דרש מתושבי אחד הישובים ליסוע רק דרך אחד משני הכבישים המובילים לישוב ורק בשיירות מתואמות. רב הישוב התייעץ עם חבר מנצרים שאמר לו בשום פנים ואופן לא להסכים לזה. בנצרים הסכימו והפכו מנצרים (ע"ש נצר של עץ) לנצורים - כל נסיעה דרשה פתיחת ציר, אין שום גמישות ובאירוע חירום הישוב סגור ומסוגר. באותו ישוב לא הסכימו, דאגו שאחד יסע מכאן והשני משם - הישוב נשאר פתוח וקיים עד היום. לשיטתך 'הצבא יודע ואין לך רשות להרהר אחריו'.

גם כאן - יש קודם כל שאלה ערכית. בדיוק כמו שלא מפנים את תל אביב, לא אמורים לפנות את מטולה. מזה צריך לגזור מצבת כחות וסדרי עדיפויות.

המרחק בין לפנות הצפון בגלל רדואן לבין "אז כולנו נצטרך לרדת מהטרץ" הוא מרחק מלאכותי שיצרת כדי לפטור את עצמך.

אותו דבר עשית עם 'הצבא יודע ואין לך רשות להרהר אחריו'. הצבא אכן יודע, וגם לך כן יש רשות להרהר מה שתרצה - אבל ההחלטה של צהל כעת לעומת ההחלטה ב7.10 מראה שיש כאן שום שכל. שכל שאתה מרדד בתגובות שלך כדי להעצים ערך מסוים.

אז היה הגיוני שכל גבר שיודע להשתמש בנשק ישמש ככוח מגן בישוב, גם כשזה כרוך בסיכון גדול.

כשהלחימה היא הרבה יותר מאורגנת [משני הצדדים] אין הצדקה שתושב הישוב יכניס את עצמו לסיכון גדול, כשתרומתו ללחימה מזערית, וחיילים שמגיעים במסגרת של יחידה צבאית מאורגנת עושים את העבודה הרבה יותר טוב ובפחות סיכון.