אבל בינתיים המצב בעזה על הפנים, ורגע לפני הרמת ידיים של חמאס, ממשלת ישראל מאשרת הכנסת מזון לעזה.

ההימור שלי, חמאס מנצח, וממשלת ישראל מרימה ידיים.

תודה סמוטריץ'

תודה בן גביר.

שיחקתם אותה.

לך תושיע את ישראל. אני בטוח שתוכל להבטיח הבטחות לפחות כמו ליברמן.

האובססיה שלך לסמוטריץ', היא כבר לא עניין פוליטי אלא עניין שדורש אבחון מקצועי.

ואם הוא ישתוק יומיים, איזה אינטרס פוליטי שלו ושל המגזר יפגעו?

שיתעסק במה שבאמת צריך.

נחלת שבט בנימין מופקרת, כי מעוזי בנט באפרת ובקרית שמואל הסמי קפלניסטית קורצים לו יותר.

איזה מזל שיש את פילבר שמציף את הגופה הפוליטית הזו מעל המים.

ההסדר שיבלום השתלטות פלסטינית על שטחי C

דוג' רק מהשבוע

"המהלך של סמוטריץ וכץ הערב בקבינט בנושא מרשם המקרקעין ביהודה ושומרון הוא משמעותי משום שעד כה מדינת ישראל יצאה מנקודת הנחה שכל קרקע היא פרטית של ערבי עד שיוכח אחרת (גם אם אין לו מסמכים!), בעוד שכעת נטל ההוכחה יהיה עליו, והיכולת להכריז על אדמות מדינה משתפרת דרמטית"

וגם את אלישע ירד

"החלטה חשובה ומבורכת, שמפסיקה למעשה את מעשה האיוולת של ההכרה הישראלית ברישום הקרקעות שמבצעת הרש"פ בשנים האחרונות בשטחי יו"ש כדי לקבע את הבעלות הערבית."

כמו בעזה מתבדרים על כל השטח, והתוצאה שום כלום.

במקום לכבוש 50 קמ"ר ראשונים, ולקבוע עובדות... מחרטטים.

כך גם בבנימין, אם יביאו לשם חצי מיליון יהודים, ומערכת כבישים שלא תותיר מקום לספק מיהו בעל הבית, אנחנו נהיה באירוע אחר.

יש עכשיו אישורי בניה וסלילת כבישים כמו שלא היו מעולם.

ובשביל להגדיל את הבניה באופן משמעותי (בצורה שבגץ לא יחייב לפנות אח"כ) צריך להכריז על הקרקעות בתור אדמות מדינה, ובשביל זה בדיוק מגיעה ההחלטה הזאת.

הגבעות ימשיכו לסבול מהרס כי הן לא חוקיות. לא כי הן יושבות למוחמד על השטח.

והן אלו ששומרות עליו במציאות. הערבים ממשיכים לתפוס שטח גם כשזה לא חוקי. זה אף פעם לא עניין אותם.

אני לא מבין כלום

וגם גרונר וירד לא מבינים כלום

אתה היחיד שמבין

באותה נשימה חשוב לציין, כי אם חלילה במסגרת הסדר המקרקעין הישראלי תכיר המדינה באופן רשמי בקרקעות אליהן פלשו ערבים במהלך השנים ומוגדרות מכוח חזקה בקרקע "אדמות פרטיות פלסטיניות", יהיה זה בכייה לדורות.  

הזוי עד כמה שזה נשמע, אבל גם אחרי ההחלטה הזאת מדינת ישראל ממשיכה עדיין לאמץ באופן אבסורדי ובלתי נתפס את רישום הקרקעות הפקטיבי הירדני והעותמאני, ומבססת עליו את כל התנהלותה ביו"ש.

הגיע הזמן לבטל גם את הדבר המחפיר הזה, ולהצהיר בקול ברור: ארץ ישראל כולה שלנו!

ברור שיש עוד מה לעשות, אבל אני מבין שאתה לא מסוגל לפרגן לסמוטריץ על שום דבר.

(אני עוזב את הדיון כאן, כי אני רואה שאין לאן להתקדם)

הוא קישקוש.

כל התגובה הקודמת היא דבריו בלבד, ללא הוספות שלי.

אני לא מפרגן לסמוטריץ' כי ה"הישג" הזה בא על חשבונם של אלו שאוכפים את זה בשטח.

בניגוד לאיך שכמה תינוקות כאן מציגים את הדברים - גם הפריחה העצומה בחוות, מתאפשרת (כמובן עם המון מסירות של המתיישבים עצמם) ומצליחה הרבה יותר מלפני שנתיים - כי המנהל (=סמוטריץ') תומך.

זה לא אומר שכולם מסכימים איתו על כל דבר, זה לא אומר שאין ביקורת - הגיוני לחלוטין שיהיו פערים, שתהיה ביקורת על צעדים מסויימים. תמיד טוב שיש מי שמציב רף.

הבעיה היא שהתחברוית לדוקטרינת הפשיטות של הרצי הלוי, בעזה. לא הובילה אותנו לשום מקום טוב, אלא להיפך, צברנו מאות הרוגים, ואף לא מטר מרובע אחד עם עובדות בשטח.

כך גם ביהודה ושומרון, במקום לתקוע יתד/ מאחז/ התנחלות, ומשם להתקדם ברצף טריטוריאלי עד ל"קו הירוק", משחקים בהצהרות...

כבר הרבה זמן אני מציף את סוגית בנימין, מים המלח עד מודיעין, מה שיחתוך את "פלסטין" ללא רצף טריטוריאלי...

טוב אין לי כח. תמשיך לבד

נעשו מעשים שחלקם הגדול כבר יצא לפועל, וחלקם הגדול הם דברים שנראה את תוצאתיהם לשנים ארוכות מאוד.

מאוד קל לשבת מאחורי מקלדת ולדמיין חצי מליון מתיישבים תוך שנתיים. כשהיינו ילדים היה משחק מחשב שהיינו בונים בו עיר בחצי שנה. מאוד קל מאחורי המקלדת להתעלם מכל נבכי הבירוקרטיה הישראלית ומכל המורכבויות בשטח וממילא לבטל במחי יד את כל מה שנעשה, שכל ממשלות הליכוד ביחד לא עשו בכמויות ובעוצמה שנעשית עכשיו, כי יש לך דמיונות שעדיין לא נעשו. אתה באמת מאמין, שהיה אפשר להביא חצי מליון מתיישבים תוך שנתיים ושהתחבורה תעבוד, שיהיו להם מוסדות חינוך ובריאות? שמועצת בנימין שכבר עכשיו היא הגדולה בארץ, לא היתה קורסת?!

חוץ מ'להציף' מהמזגן, מה אתה עשית בזמן שאושרו אלפי יחידות דיור?! חוץ מלהשמיץ בפורום, מה אתה עשית בזמן שישובים ששנים חיו על תנאי קיבלו הכרה וסמל ישוב?! חוץ מלקטר, מה אתה עשית בזמן שבתמיכת המנהל פרוייקט החוות פורח ומציל את כביש אלון?! חוץ מלהתלונן מה אתה עשית כשהוכרזו אלפי דונמים כאדמות מדינה?! חוץ מלהקיש על המקלדת, מה אתה עשית כשבוטלו הנהלים שהצריכו חתימת שר הביטחון באין ספור שלבים על גבי שלבים?! כשעשרות כבישים שופצו? כשצמתים מסוכנים הוסדרו? כששיפוץ קטע הכביש שבין המשורה הבריטית לעופרה (מניח שאינך יודע מה זה, אבל זה קטע מסוכן ועמוס, ששיפוצו קריטי לחיבור בין גוש שילה בואכה שומרון לירושלים) קיבל תקציב גדול מכל תקציב התחבורה שהיה למועצת בנימין עד היום?!

אפשר להמשיך, אבל שתי האפשרויות הן או שאתה תקוע על חצי מנטרה שחוקה ומתעלם מהמציאות, או שפשוט האובססיה שלך לסמוטריץ, מעוורת אותך מלראות.

כמו כלב דלמטי.

במקום לנגוס שטחים מ"פלסטין", ולחבר אותם ברצף טריטוריאלי לישראל הקטנה מוכרים לנו לוקשים.

(במקום לסלק את קן הצרעות של חוארה, ולמצער לסגור חנויות, ואיסור עצירה, סמוטריץ' בשת"פ עם דוברת הגירוש עשו לנו עוקף).

כן, הייתי רוצה שגבעון החדשה תהפוך לעיר ואם בישראל.

הייתי רוצה שהר שמואל יהיה עיר ואם בישראל.

הייתי רוצה שבית חורון יהיה עיר ואם בישראל.

הייתי רוצה שכל אלה שהזכרתי יהיו תחת הגדרת גוש בנימין, שתתן פייט לגוש דן הקפלניסטי.

(או שבכלל היית מעדיף שהוא יצא במסיבת עיתונאים סטייל יריב לוין, יכריז על ריק את כל מה שאתה מקליד כאן ויכשל בהכל ואתה תוכל לחגוג על זה - במקום השינויים הדרסטיים שהוא מוביל היום).

גבעון החדשה הוקמה לפני 45 שנים ויש בה פחות מ- 1200 תושבים.

תגיד לו שילמד מהחרדים שהקימו את מודיעין עילית וביתר עילית, מאה מטר מהקו הירוק, מה שביטל בפועל את הקו הירוק.

ראה גם אריאל שאינה בדיוק סרוגה, וראה גם מעלה אדומים שאינה בדיוק סרוגה.

כי אתה לא יכול בעת ובעונה אחת גם להשתלח בחרדים ובבן גביר, וגם לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל.

הליכי תכנון ובניה לוקחים זמן, זמן אמיתי. אף אחד מהמקומות שהזכרת לא קם תוך שנתיים. התושבים במקומות שציינת אמנם חרדים, אבל מי שהקים אותם לא היה חרדי.

אתה לא יכול להשתלח במי שבתפקידו שנתיים על דברים שנעשו או שלא נעשו לפני עשרות שנים.

הם לוקחים המון זמן באופן קיצוני. זה נכון לגבי כל מקום בישראל ובטח לגבי יו"ש. במובן הזה סמוטריץ' שינה את הצורך באישור פוליטי על כל שלב בקידום תוכניות מה שקיצר שם את האישורים דרמטית אבל עדיין לממוצע הבעייתי בישראל.

אפשר להתחיל עם שכונה ראשונה, ומשם לרוץ קדימה.

כמו תל אביב שהתחילה לפני 120 שנה עם אחוזת בית, ומאז ועד היום הבניה לא הופסקה, אפילו ליום אחד.

ויו"ש מקל וחומר.

הפרלמנט הצרפתי מתוכנן להכיר בחודש הבא במדינה פלשתינית, ואחריו כדור השלג האירופאי יתחיל להתגלגל, ואנה אנו באים, ועוד לא נולד החכם בעולם שישכנע אותך שסמוטריץ' משחק באש.

יש עוד צעדים רבים מבססי שליטה הן בצירים הראשיים, והן במרחבים. יש צעדים מנהליים שמשמעותיים מאוד ליכולת לנהל חיים תקינים. יש כבישים רבים שבתהליכי הרחבה, סידור צמתים משמעותיות, אמצעים רבים שקריטיים הן לבטיחות המתיישבים והן לאיכות חייהם. יש מהלך בהתהוות להרחבת הקליטה הסלולרית (כנ"ל, משמעותי מאוד הן לביטחון והן לאיכות החיים ואפשרות הפרנסה). יש הכרזה על שטחים עצומים כאדמות מדינה. יש קיצור דרסטי וייעול של תהליכי האישור לעתיד. יש הריסות בבניה הערבית כמו שמעולם לא נעשו ובמקומות שמעולם המנהל לא העז לגעת. וממש לא ספרנו את כל מה שנעשה.

כל זה איננו שווה לאיתן גיל, שמאחורי מקלדתו הוא יודע הכל ומעולם לא נכשל...

איך כתבת בכותרת "הוא לא מרפה", קשוט עצמך תחילה.

זהו שאין.

וכן- סמוטריץ' אשם.

הוא נמצא בניגוד עניינים מובנה, ועומד מול שני אינטרסים הפוכים. צמצום הוצאות המדינה על ראשו, והוספת תקציבים ליישוב ארץ ישראל על ערוותו.

ראשוני ראש פינה לא עלו לקרקע בטרם שוכנעו שאפשר להגיע לשם עם סוס ועגלה.

מה שהם הבינו ב- 1882, סמוטריץ' לא מבין ב- 2025.

בהקמת 100 מאחזים ביהודה ושומרון ללא דרכי גישה אליהם, וביניהם, יש אכן ערך טקטי, בעוד ברשת כבישים ענפה ומודרנית שקובעת את גבולות הגזרה של האוייב יש ערך אסטרטגי.

בפעם המי יודע כמה אשאל: למה הוא חוסם במשתמע קידום חיבור אספלטי בין הר שמואל למבשרת, מה שיבשר לישמעאלים שאפשר להם לשכוח תודעתית ועניינית מהמתחם שגבולותיו כלואים בין צומת רמות במזרח, ומבשרת במערב.

ועוד אשאל: למה לא ממשיכים את כביש 38 שמסתיים בשער הגיא נכון לעכשו, עד ליעד הבא, כביש 443. סמוטריץ' רואה פעם אחר פעם את המשוריינים של 48 בצד הכביש לירושלים, ומתמוגג מנחת, וזה חייב להפסק.  

אסתפק בזה.

לגופם של דברים, כל מי שמכיר את רחבי יהודה ושומרון יודע שההתיישבות בשנתיים האחרונות לא רק גדלה, אלא ממש משתדרגת, כן גם רשת הכבישים, רואים את זה בכביש 60 ובכביש אלון ובכביש 90 ובחיבורים בינהם - כביש 505 עבר שדרוג והסדרת צמתים לסוע מאריאל לבקעה לוקח היום פחות זמן והדרך יותר בטיחותית, מיצהר לתפוח לוקח שבע דקות במקום עשרים במקרה הטוב.

אינני יודע לענות לך על נקודה ספציפית, למה דווקא בה החלומות שלך עדיין לא התגשמו. בשביל לענות על זה צריך הרבה ידע מקצועי - לנתח את הנתונים הטופוגרפיים, הבטיחותיים את הסטטוס המשפטי הספציפי ועוד ועוד. אחרי זה, כמו בכל תחום בחיים - צריך להחליט על חלוקת משאבים שבניגוד לאיך שאתה מציג זאת - הם לא בלתי מוגבלים.

אגב, יכול להיות שכן עובדים על כך ופשוט ההכנה לוקחת זמן. לפני כמה שבועות פתחת כאן שרשור על כך שסוף סוף סוללים כביש ולמה לא עשו זאת קודם, תוך שאתה מפגין את בורותך המוחלטת ואת חוסר ההבנה שהשלב שהטרקטורים עולים לשטח, זה אחרי עבודות תכנון, מדידה, הקצאות, אישורים, תקצוב, מכרזי קבלנים וכו' וכו' דברים שלוקחים חודשים רבים מאוד ואפילו שנים.

דחילאק, יש עשיה בכמות ואיכות שלא היתה כמותה, קצת עין טובה לא תזיק...

ראה שרשור @לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, שלא הגבת בו.

וכן- ביבי וסמוטריץ' הם תאומים פוליטיים שמפרכסים זה את זה, וכולי תקוה שבאוקטובר 26, לכל המאוחר, שניהם יתפנו לכתוב את זכרונותיהם.

לענייננו, בניגוד אליך אני יודע לפרגן כשיש על מה לפרגן, וברוב הגינותך הזכרת את הפרגון שלי. חבל שיש כל כך מעט על מה לפרגן.

ובניגוד אליך אני חושב שביסוס האחיזה בקרקע שמדרום לכביש 443 חשובה שבעתיים יותר מכל התיישבות אחרת ביו"ש.

כביש 443 אמור היה להתמזג עם כביש 45, אבל קידומו נעצר מסיבות פוליטיות תחת עיניו העצומות של סמוטריץ'. אין לי הסבר אבל זאת המציאות.

מתרחשים כאן שינויים הסטוריים, בכל הפרמטרים שהזכרת. אתה משום מה את הכל לא סופר, מסתכל על מטר וחצי, כמו אותו אחד סתום העין שחיפש את הנקודה שאינה מושלמת וממנה אתה צובע את כל המציאות בשחור.

לא אוהב ישראל גדול מדי וטוען בערך את אותו דבר. כן, אני מנחש שזו כתבה שהיח"צ של סמוטריץ' קידם

כך משנה סמוטריץ' את גבולות יהודה ושומרון

שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים

שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.

קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..

וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.

ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.

רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת. 

אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.

לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.

על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.

אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.

וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.

אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.

וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..

אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.

יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.

כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.

יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.

האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...

אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.

ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.

אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.

זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.

למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..

החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.

אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.

לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.

אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.

וגם אבא שלי.

בס"ד

אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין  להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.

בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.

גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.

בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.

לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".

וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה. 

שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?

בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.

רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.

זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)

לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה

ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש

הגוף עדיין נבהל

ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה

ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ

(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)

מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.

האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.

למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.

נ.ב.

יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?

בס"ד

אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.

הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.

הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.

משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים

כן חשוב לזכור

ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת

אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון

הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת

ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים 

גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...

אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים

אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך

וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."

וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל

ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה

הייתי פה לפני כן בניק אחר

ככה שיש יותר ותק

אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.

הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.

זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.

עם העובדה שצריך לזכור

ואסור לשכוח

ולהנציח

אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב

מאמינה שיש עוד דרכים

אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.

אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ

האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.

גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.

אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.

בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה. 

אני חושבת שהפכו את זה לדת. 

משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,

משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,

משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.

מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
 

עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':

בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7

כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...