40 זה מספר מאוד נמוך. במייחד ביחס למה שהיה אמור להיות כשהגזרה בוערת במיוחד.

השמאל, אגב, מסתכל כמוך אבל הפוך. לשיטתם חלה עלייה ב"פשיעה הלאומנית" אבל אבי בלוט כמעט לא עשה כלום כדי לעצור את זה. השמאל בוכה על כמות המעצרים הנמוכה שנעשתה נגד יהודים ביחס לכמות האירועים שנטען שיש.

את הנחיותיהם במאה אחוז, לא למחצה לשליש ורביע.

אם יש יותר טובים מבלוט ויותר מבצעים את הנחית הדרג המדיני, לא רואה סיבה לתת לו להשאר יום אחד ולא להחליפו בטובים ממנו, ולא משנה כמה הוא טוב יחסית לקודמיו או כמה הוא הרע במיעוטו. המשרה אינה ירושה לו

זה שנבחרי הציבור אומרים לציבור משהו ועושים משהו אחר זאת כבר בעיה אחרת

או ששבוע הבא כץ יאמר לו להפסיק במעצר מנלי והוא ימשיך?

ובכל זאת הוא לא ממש את הזכות הזאת

למה? תענה אתה

אני מדבר על העקרון.

הרי בלוט בכלל לא הודח בסוף וזה היה מהומה על לא מאומה

זה שהממשלה אומרת לציבור משהו אבל פועלת הפוך זאת בעיה אחרת

דיברתי על איך שאנשים הגיבו השבוע. לא מה באמת קרה (רמז - לא קרא כלום)

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך כ' באב תשפ"ו 10:55

אמנם קמו מקהלות שטנה, אבל לשכת שר הביטחון מסרה שהרמטכל כבר המליץ על השינוי הזה, כבר בוצעו ראיונות, וכל המדובר כאן הוא על סבב המינויים הבא. כלומר שום הדחה או שקר אחר. כשהוא יסיים את תפקידו ממילא, אז המחליף יהיה בר-כליפא.

בקיצור, ספין של המקהלה. כץ אמר את הדברים גם בשידור חי, כך טוען ישי משהו (איזה כתב חרדי).

לשאלתך,

יוסי דגן וישראל גנץ עד כמה שאני זוכר ממש גומרים עליו את ההלל. עכשיו פורסם משהו ממועצת יש"ע, אם כי אני לא בטוח עד כמה דעתה חשובה בכלל.

בוא נגיד שעל יהודה פוקס לא דיברו ככה, לכן אני יוצא מנקודת הנחה שאבי בלוט היה די בסדר. מושלם זה רק אלוהים, אבל בפיקוד מרכז כנראה עבדו לא רע תחת בלוט.

עריכה: עכשיו מישהו הראה לי שבצלאל ואורית היו בפאנל של ערוץ 14 לפני כמה זמן ושיבחו את אבי בלוט ממש. גם שם ינון מגל ניסה להציג כתמים, ובצלאל חזר ואמר שבלוט הוא אחד האלופים הטובים ביותר שהיו בשנים האחרונות. שינוי התפיסה והביצועיות שלו אל מול הדרג המדיני נחשבת מעולה ממש.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=959012&forum=scoops1

כמה הערות:

1. אם באמת קצין בדרגה כל שהיא, מנהל מדיניות שונה ממה שהממשלה מורה לו - ראוי שיודח.

2. בלוט עשה הרבה מאוד טוב להתיישבות, יותר טוב בוודאי מכל קודמיו.

3. בלוט גם ניהל גישה יחסית התקפית כלפי האויב.

4. הצווים המנהליים הם פשע. במדינה דמוקרטית אם יש חשד כלפי מישהו, מזמינים אותו לחקירה ומאפשרים לו למסור את גרסתו. אם גורמי החוק חושבים שהחשד מבוסס, מגישים כתב אישום שבו הטענות והראיות גלויות ומאפשרים לנאשם להתמודד משפטית. כך זה כלפי רוצחים, כלפי אנסים, כלפי פדופילים וכלפי פשע מאורגן, אין שום סיבה שכלפי מיישבי הארץ נוהגים אחרת.

5. ההצדקה היחידה לכך שהשאירו בחוק את תקנות שעת חירום של הבריטים, שכוללות אפשרות למעצר/הגבלות מנהליות - היא שמדינת ישראל מיום הקמתה ועד היום נמצאת במלחמה, במלחמה באויב, אי אפשר להתנהל לפי הנהלים הפליליים הרגילים. מישבי הארץ, גם באגף שקצת פורץ גבולות - אינם אויב.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=959040&forum=scoops1

היו לא מעט אלופי פיקוד מרכז שסיימו את הקדנציה שלהם בדרך אחרת.

בלוט שלא גדל בערוגות קפלן הוא מעכשו מועמד טבעי להצטרף לשם.

לגבי בר כליפא, יש מי שמסמנים אותו לרמטכ"ל הבא של צה"ל, אחרי הרמטכ"ל הנוכחי הכושל.

במקום להתנצל על מחול השדים, שגרם בגלל הבנה שגויה, הוא מתחפר ש'זה לא משנה אם זו הדחה או הודעה':

עמית סגל על כ"ץ: "יש דברים שלא עושים"

לולי הפרשנות השגויה של סגל, שכנראה בכלל לא צפה בכל הראיון אלא רק בחלק קטן ממנו - כל מחול השדים של המגנים והמעודדים - לא היה מתחיל.

בהיותו שר חוץ השתלח בפולנים וגרם למשבר דיפלומטי חמור.

בעוד שלושה וחצי חודשים הוא לא יהיה במשרד הבטחון, ובלוט יסיים את הקדנציה שלו בפיקוד המרכז.

ועל זה נאמר חכמים הזהרו בדבריכם.

עצת הדיוט: בטלוויזיה תסבירו את מה שעשיתם, ולא את מה שברצונכם לעשות, שמא לא תעשו.

חברו יריב לוין רץ לטלוויזיה לבשר על רפורמה משפטית, וכולם יודעים איך זה נגמר.

ההדחה היא ספין, המשבר אמיתי

אני לא יודע מי מייעץ לכ"ץ שהולך מדחי אל דחי ומטעות לטעות.

וכמו קודם, למה לעזאזל היה צריך לפתוח על בלוט בשידור חי, ומאוחר יותר להתקפל עם הזנב בין הרגלים.

כ"ץ שלא יודע לומר מתי הפצ"רית המלשינה תועמד לדין צריך היה ללכת הביתה- אתמול.

כץ הוא שר הביטחון הטוב ביותר מאז משה ארנס. המשותף לשניהם שאינם 'איש המערכת'. הוא לא רואה את תפקידו כלוביסט של החבר'ה מהמטכ"ל בממשלה כמו שהיו כל קודמיו, אלא כממונה על הצבא מטעם הממשלה.

בלוט, וצריך גם להגיד את זה ביושר - הוא אחד מאלופי הפיקוד היותר התקפיים, היותר פרו-התיישבותיים וגם, בסה"כ ויש חריגים, מהיותר שעובדים עם הדרג המדיני.

רעה חולה, שהשמאל הרגיל במדינת ישראל מאז המהפך, היא התייחסות לכנסת ולממשלה כאחד הגורמים מבין רבים ולא כגורם המרכזי שהם נציגי הריבון - העם. זה נכון במערכת הביטחון, כמו שזה נכון במשפט ובפקידי האוצר ובתקשורת - זה הרבה יותר גדול מישראל כץ או מיריב לוין ושלמה קרעי. החיכוכים שמתגלים, הם לא הבעיה שבגללה אתה ממהר לדרוש מהם להתפטר. לכל קודמיהם לא היו כאלו חיכוכים, כי הם פשוט הורידו ראש ויישרו קו עם המערכת. כשמתעמתים עם מערכת ששנים התרגלה להתייחס להוראות הממשלה כמוזיקת רקע - זה לא פשוט וגם לא מצליחים הכל בפעם הראשונה.

הבחירות הקרובות קריטיות ביותר, בשאלה האם העם הוא הריבון.

אם כן, אין סיבה לא להחליפו.

פקיד מדינה צריך ליישם במאה אחוז את הנחיות.הדרג הנבחר, לא להיות רק "הרע במיעוטו"

הגבתי לטענת של איתן, ששולח את כץ הביתה

חיפשתי בין דברי הטעם שלך איזה שהיא פרשנות אינטליגטית מדוע כ"ץ היה צריך לפתוח חזית בשידור חי נגד בלוט ולא מצאתי.

ניחא לו היה מדיח אותו בפועל, ואחר כך מגיע לאולפן כדי לנמק את החלטתו, אבל זהו שלא.

נהפוך הוא.

הפאנל פתח חזית סביב שאלת המעצרים המנהליים, לא כץ.

הוא לא הדיח ולא אמר שהוא מדיח. הוא רק סיפר, את מה שפורסם כבר - שלפי בקשת הרמטכ"ל,האלוף דודו בר כליפא יחליף את בלוט בסבב הקרוב. כל מחול השדים והתגובות מכל הכיוונים, לא היו באות לעולם לולי פרשנות מעוותת של עמית סגל.

זו השאלה היחידה.

זה שהקודמים היו גרועים ממנו זה נחמת טפשים

לא אם הוא הרע במיעוטו

אם יש חלופות טובות יותר, אין סיבה שהממשלה לא תצליח למנות אחר.

.אם הרמטכל ייתנגד, שיקפוץ לנו.

אם קפלן יחסמו, טול מקל והך על קדקדם.

אם היועמשית או בגץ יקפיאו, תתעלם מהם.

או ששוב מדובר במינוי שגוי של הממשלה?

ב. ייתכן שבזמנו לא היתה לממשלה ברירה למנות אותו ועכשיו המצב השתנה

ג. ייתגן שהם חשבו שהוא יתאים למדניות שלהם והתבדו

ד. ואם זה מינוי שגוי. אז מה? אז תמיד ניתן להדיח

משרת אלוף אינה משרת ה"דיקטטורום" ברומא שהסנאט ממנה לחצי שנה בשעת חירום ולא יכול לפטרו, וגם זה היה רק לחצי שנה

ונוח להם להאשים אותו כדי לגרוף רווח פוליטי

מדבר על העקרון.

לכן אמרתי שביקורת עניינית כמו של הרב זלמן לגיטימית.

אבל בימים האחרונים רוב הקולות היו רקדני מה יפית של ה"ימין" הרלביסטי (אם אפשר לקרןא לו ימין) שנהנים להיות הנגן של הפריץ מהשמאל כנראה , והאשימו את הממשלה בחוסר אחריות על עצם זה שהם מעזים להדיח אלוף ולהשליט את רצון העם

מתעצבנים שנבחרי הציבור העיזו לממש את רצון הבוחר ולמנות אנשי צבא כלבבם וכלבב הבוחר ולא כחונטה צבאית דקטטורית.

ואיך כל רקדני המה יפית מהימין הרלביסטי מחרים מחזיקים אחריהם.

כמטבן ניתן ביקורת עניינית כמו של הרב זלמן. אבל זה לא היה

בתור יהודי מבריה"מ, אני מכיר את הטיפוס הזה שאליו שייכים בלוט ושאר הקודקודים עם הכיפות הסרוגות הקטנות: יהודים מוכשרים ושאפתניים שעושים הכול כדי שהאליטה לא תאשים אותם בנאמנות כפולה. קרי, הוא ושכמותו הם של ישראל החילונית-שמאלנית.

בלוט לא סתם נתמך ע"י ראשי מועצות ולא סתם מקבל מקום של כבוד בכנסים של איגוד החוות - הוא לגמרי ובגלוי תומך בהתיישבות ועוזר מאוד להתיישבות הרשמית והמוכרת. בשמאל מזמן סימנו אותו כגורם שלילי וזה לא מרתיע אותו.

כן, הוא ממלכתי, ממלכתי מאוד, בוגר עלי. ממילא הוא תומך מאוד בהתיישבות המוסדרת, אבל לא מסתדר עם פורצי הדרך בשטחי A וכד' ומיישר קו עם כל דרישה הזויה של המחלקה היהודית.

כמפקד עם ראש על הכתפיים הוא אמור לרצות במשהו את יריביו, כדי להשתיק אותם, וכדי שיניחו לו לעשות את הדברים הגדולים באמת.

(הפוליטיקאי מקדומים תמיד ינכס אותם לעצמו, אבל חוץ מכמה עשרות חסידים שוטים, כולם יודעים מי באמת נותן עבודה, וזוכה בגינה לתשבחות מפי כל מובילי הדעה ביהודה ושומרון)

נוער הגבעות שאני מחבב ללא כחל וסרק, לא עושה חיים קלים לבלוט, ומנגד כ"ץ האופורטוניסט תוחב את חוטמו לסוגיות מיותרות בלשון המעטה.

אולי זה בגלל הפריימריס, ואולי בגלל השד יודע מה.

כחצי מיליון יהודים גרים ביו"ש, כן ירבו, ורק בודדים נתונים למעצרים מינהליים. שמא נאמר שהאמת נמצאת איפה שהוא באמצע.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה