לפני כ20 שנה חיברתי כמה ספרים ועמדתי בקשר איתו ועם רבנים נוספים. מאוד כיבדתי אותו, בעיקר כי מאוד הערצתי את אביו ומבחינתי הוא היה החיקוי שגם נגיש ונוח לשיחה. אני כותב את הדברים דווקא כי הכרתי אותו טוב ואני חושב שיש לי פרספקטיבה רחבה.
עברו שנים, ובעיקר מאז שהוא התמנה לראש"ל, הוא ניכר גם בעיניי בדמות האמיתית שלו. אז חברים בואו נהיה כנים, הוא תלמיד חכם קטן מאוד ביחס למעמד שלו. כל יודעי ספר יוכלו לספר לכם על הספרים שלו שהם סוג של ליקוט לא מוצלח מהספרים של אבא שלו, בלי סדר וארגון, בלי ביקורת, עם המון טעויות (באופן כללי כל מה שהוא נוגע מלא בטעויות, לא לחינם ילקוט יוסף יצא ב100 מהדורות, עם ספרים שלמים שנעלמו או שהפצתם הופסקה; הוא אגב היה הראשון שהוציא מפתחות ליביע אומר, ובשל הטעויות הרבות גם בהבנה וגם בסדר וגם בציונים, הם פשוט הושמטו במהדורות הבאות).
אני לא בא עכשיו להיכנס בוא, זו לא דרכנו והוא גם לא שווה את זה. אם היינו מדברים עליו פרסונלית, אני דווקא חושב שאדם כל כך לא חכם ולא רציני שבכל זאת הפך לראש ישיבה ופוסק, זה כבוד גדול לאבא שלו שהצליח לנתב אותו לזה למרות הקשיים. אבל לא באנו כאן לחפש צדיקים ואשמים, אלא לשאול מי אמור לדבר איפה, ובסופו של דבר מדובר ברעבאלע ברמה נמוכה מאוד. כשאנחנו מדברים על השפה הפוגענית והמגעילה שלו כלפי כל מי שלא תחתיו, זה פשוט בושה וחרפה וזה דורש הוקעה או התעלמות נחרצת. אתם זוכרים שהוא המציא שמי שעולה להר הבית חייב כרת, ואז הוא השתלח שבגלל העולים להר הבית אנשים מתים (וזה הוביל את הערבים לפתח את אינטיפדת הסכינים, כי הנה יש להם הכשר של הרב הראשי!!). ושכל מי שלא חושב ככה הוא ליגה ד. ושלחו לו מכתב של מאוד בחורי ישיבות הסדר והוא אפילו לא טרח להתייחס.
אז אין כאן שאלה של מתי מכבדים תלמיד חכם. הנושא כאן הוא רב בדרג מאוד מאוד נמוך, שכל פעם פותח ג'ורה על רב או אדם אחר, בלי להבין כלום מהחיים שלו (ואל תשוו אותו אפילו בדמיון לאבא שלו, כשתבדקו נקודתית תראו שאבא שלו היה הרבה יותר עדין ממנו, וחוצמזה מהניסיון שלי איתם, אבא שלו היה מקלל ושוכח, אבל הוא כל הזמן מתבחבש במלחמות עם טחנות רוח; לא מבין כלום אבל חשוב לו לקשקש ולעשות רעש).
וכן, איך שלא יהיה, זה בן אדם שהציבור שלנו היה צריך להוקיע בצורה הכי פשוטה שיש. וזה בכלל לא בזיון לתלמיד חכם, להיפך זה כבוד לתורה וכבוד להמוני לומדי תורה שהוא רמס וסיכן במו פיו המטונף.