תל אביב מעניינת, מולדובה לא.

וגם כנראה רוב החבר'ה פה אינם מנוסעי אומן.

הם גייס חמישי, ומוגלה בגוף האומה שלא מטופלת אפילו לא בקטנה, אבל אומן מושכת לא מעט יהודים טובים, איזה יופי.

אנשים מתחתנים ושוברים כוס, זכר לחורבן. 

אנשים קונים בתים ומסמנים ריבוע לא צבוע.

ובלשון חב"ד: הגולה היא הפרוזדור לגאולה, והגאולה מכילה את כל אותיות הגולה.

כשהקפלניסטים שר"י דורשים לעצור את המלחמה, לא שפיכות דמים נוגעת לליבם, אלא הזעזוע מפני קריסה מסתמנת של חמאס. 

מי שבוחר לנטוש את "ארץ אשר עיני ד' אלוקך בה מראשית שנה וגו'" (שזה הרמז בתורה ליום הדין בראש השנה) וללכת להתפלל על אדמה טמאה, שיסתדר לבד.

חיים יהודיים הם על אדמת הקדש. ממשלת ישראל, תמיד, ובוודאי בזמן מלחמה, צריכה להשקיעה ביהדות בארץ הקדש ובהעלאת יהודי הגולה ארצה.

וכשבאה דרישה מציבור לא קטן להתפלל על אדמת נכר הם קופצים כמוצאי שלל רב.

המלחמה כאמור לא תעצור את החיים היהודיים, והנסיעה לאומן היא בליבת החיים היהודיים.

בהערת שוליים: אני עצמי לא נוסע לאומן.

אגב, המושכים בחוטים, זה לא אלו שפרשו מהממשלה? אין להם גבולות, גם פורשים למראית עין וגם מלאי צפיות כרימון?

בבני תמותה.

נער הייתי וגם (עדיין לא) זקנתי ולא פגשתי פוליטיקאים ערכיים באמת. לא בימין ולא בשמאל. 

..

אם ה דורש , כלומר שופט את ארץ ישראל מראשית שנה עד אחרית. משמע ששאר ארצות הוא דורש, כלומר שופט, רק בראשית שנה.

מכאן אמרו חזל שהדין בראש השנה הוא ליחיד (ולכלל אצל האומות על המדינות בו יאמר) אבל רבים בכלל ישראל שצועקים תמיד נענים ותמיד ישתנה משפטם בכל יום בימות השנה, אך כמובן שבראש השנה יש יכולת לשנות יותר גם לכלל ישראל. ארץ ישראל ש ה דורש אותה תמעד הכוונה ארץ ישראל כשישראל יושבים עליה

אין בפשט קשר ליום שנקרא בפי חז"ל ובפינו "ראש השנה". לולי מסורת חז"ל, שחילקה בין 'שנה לחודשים' ל'שנה לשנים' היינו חושבים שראשית שנה זה בניסן שהתורה הגדירה כראשון לחודשי השנה. גם השנה החקלאית, אם כבר מסתיימת בתשרי ודאי שלא מתחילה בו.

זה כמו שאם אני אומר שבניגוד לשאר החנויות החנות שלי פתוחה 7 ימים, משמע שהאחרות רק 6.

כך גם אם התורה לא רק אומרת "תמיד" אלא מדגישה מראשית שנה עד אחרית, משמע שבארצות אחרות זה רק בראשית ולא באחרית.

ראשית השנה מפורש בתורה שזה בחודש השביעי:

וחג האסיף *בצאת* השנה.

וחג האסיף *תקופת השנה*.

והעברת שופר תרועה *בחודש השביעי* בעשור לחודש *וקדשתם את שנת החמישים שנה*.

לא מקדשים שנה כשרובה כבר עבר.

התורה לא ציינה שהשנה מתחיחה בתשרי כי זה ברור מאליו שההשנה מתחילה עם השנה החקלאית בסתיו, גם אצל הכנענים ואצל הקלטים , ארצות שלא תלויות בנהר, זה היה כך. וכנראה בהתחחה גם בבבל.

וכן תרגום יונתן על "בירח האיתנים בחג" - בירח שהקדמונים ציינו אותו כחודש הראשון. וכן מובן למה לדעת רבי אליעזר המבול החודש הראשון זה תשרי, כי לפני יצאת מצרים כולם מנו חודש ראשון מתשרי, ישראל התחיחו למנות מניסן את סבב החדשים ולכן זה חידוש בפרשת החודש הזה, אבל תחילת השנה נשארה בתשרי, לכן זה ברור מאליו והתורה כותבת "בצאת השנה" כדבר הברור מאליו, וגם שקידוש השנה ביובל בתשרי כדבר הברור מאליו.

השנה יוצאת בתשרי ומתחילה שנה חדשה בתשרי כי זה כמו מעגל "תקופת השנה" תקופה מלשון הקפה.  לכן חיתום הדין רק ביום כיפור ולכן מקדשים יובל רק בכיפור. ולכן חיתום הדין הסופי בהושענא רבה. ולכן מתחילים את התורה רק משמיני עצרת.  לכן תימא על הספרדים השרים תכלה שנה כאשר לא ממש כלתה וזה מנהג מאוחר. ה22 יום הראשונים בשנה, או ה10 יום הראשונים, הם גם מהשנה הקודמת וגם מהשנה החדשה.

אין הבדל בין השנה החקלאית לשנה הרגילה, במיוחד שעיקר המשפט הוא לגשם בעולם העתיק. כמו שרואים שהושענא רבה המשפט לגשם  הוא המשפט לפתקא טבא לכל השפע מהשמים.

גם הפסוקים מהם אתה טוען שהשנה מתחילה בתשרי, ממש לא מוכרחים. בהחלט אפשר לפרש כפי שציינתי שבצאת השנה, זה סוף השנה והשנה תתחיל עם הזריעה בחודש חשון. ובהחלט גם אפשר להבין שזה סוף המעגל החקלאי של הרגלים, מניסן.

למלך שפעם בשנה מחליט על מחוז מסוים מה יהיה החוק בו וכמה מיסים ישלם.

בארץ ישראל ה שופט אותה כל השנה מראשית עד אחרית, כלומר את כלל ישראל בארץ, הוא לא שופט רק בראשית שנה שזה יום הדין המיוחד אלא בכל השנה.

בחו"ל הוא שופט רק בראשית שנה.

עיקר המשפט הוא על גשם ושפע חקלאי כי ללא גשם וללא תבואה אין חיים. כדברי זכריה שמי שלא יעלה לחוג את הסוכות לא יהיה לו גשם.

כתוב "זכרון תרועה" כלומר תרועה הבאה לזכרון לפני ה כדי להחלץ מצרה כלשהי, כםסוק "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה".

גם אצל אומות העולם להבדיל תחילת השנה נחשבה יום דין שהאלים פסקו כמה גשם ירד השנה, אם תהיה שנה שחונה או גשומה, לכן התורה כותבת זאת כדבר הברור מאליו שאין צורך לחדשו.

הסברה והכוח המדמה האנושי סוברים שמכיוון שהשנה נחשבת כיחידה חקלאית אחת ולעניין גשמין, אז במילא יגזר בתחילתה על הגשם והחקלאות. לכן גם אומות העולם ידעו שתחילת השנה היא יום דין. רק אצלם זה לא היה על ידי חזרה בתשובה אלא בהתחנפות לאלים על ידי קרבנות, כך מתואר שבבבל עשו ב א תשרי ו א ניסן, תחילת האביב והסתיו. וייתכן שגם היו קוסמים ומעוננים כבלעם שידעו דברים רוחניים ואכן הרגישו שתחילת השנה היא יום דין. או נביאים כדוגמת שם ועבר שאמרו זאת לאומות.

במובן מסויים ניתן לומר שאחד הטעמים ש ה קבע שרק פעם בשנה יהיה יום דין, כי כך לאדם קל לחזור בתשובה ולהתחיל דף חדש פעם בשנה, ואילו אם כל השנה היה תחושה ש"המלך בשדה"  אז כוחות התשובה במקום להיות מרוכזים בפרק זמן קצר ואיכותי היו נמרחים על פני כל השנה ומאבדים מבאפקטיביות של החזרה בתשובה. הרבה יותר קל לנסות לשנות הרגלים פעם בשנה, ולהתחיל שנה חדשה עם הרגלים טובים יותר, כך שיש,קשר בין טעם הימים הנוראים לכוח המדמה האנושי.

ואכן חזל אמרו שבכל תחילת פרק זמן אדם נשפט, כל שנה, כל תחילת חודש, כל תחילת שבוע, כל תחילת יום וכל רגע ורגע

"תקופת השנה" כלומר הזמן בו השנה מסיימת את הקפתה. אם מקדשים את היובל ביום כיפור, סימן שהשנה מתחילה בתשרי, לא בחשוון.

כל כפרה בתנ"ך קשורה לביטול או המתקת עונש. אם יום כיפור בא לכפר, אז הוא קשור למשפט. ואכן התורה ציוותה לתקוע בשופר גם בראש השנה וגם בכיפור של יובל. רואים את הקשר בין 2 הימים וגם בקרבנותיהם.

האסיף בתשרי. ומכיוון שלא ניתן להתחיל את השנה מאמצע החודש, מתחילים אותה מהיום הראשון בו, אבל עדיין ה22 יום הראשונים נחשבים מעיין שנה שעברה עדיין. ומכאן הקשר בין ראש השנה סוכות ושמיני עצרת. ולכן קרבנות שמיני עצרת כמו קרבנות הימים הנוראים

אני לא מצליח להבין על מה אתה מתעקש...

שאם כתוב שאת הארץ ה דורש מראשית עד אחרית , אז את השאר רק בראשית.

יחד עם זכרון תרועה , והכפרה בכיפור (שהרי כפרה קשורה למשפט על שכר ועונש), ניכר שבפשט ראש השנה הוא יום הדין.

נכון שלא כתוב מילה במילה, כי זה ברור מאליו בימיהם, לכן התורה רק מציינת בדרך אגב דברים הקשורים לזה, כשם שנוצרי יאמר "ביום ראשון אני יוצא לטיול" בלי לציין שיום ראשון זה יום חופש כי זה ברור מאליו.

החידוש הוא שמקדשים את השנה בשופר, ועושים זאת בכיפור ביובל ולא בראש השנה לקדש את היובל. או שהזכרון לדין יהיה בשופר.

כשם שבדרך אגב התורה אומרת שסוכות הוא צאת השנה, לא כחידוש אלא כדבר ידוע וברור מאליו. בניגוד לחידוש של "החודש הזה לכם ראש חדשים" שזה חידוש

פשט הפסוק (וכהמשך לשני הפסוקים שלפניו, אי אפשר להבין אחרת!) הוא שבניגוד לארץ מצרים, שבה אתה משקה ברגליך, בארץ ישראל צריך השגחה תמידית בכל ההליך החקלאי והיות שהיא למטר השמים תשתה מים - אתה צריך שד' ירצה להוריד לך גשם.

אני באמת לא מבין על מה אתה מתעקש, אבל נראה לי שאנחנו כבר טוחנים מים. פורש מהדיון.

אם כך היה צריך לכתוב פשוט שאת הארץ ה דורש בניגוד למצרים שלא. לא ש הארץ מתייחדת בזה ש ה דורש אותה מראשית שנה עד אחרית

בחודש תשרי- לדעת רבי אליעזר, ובחודש ניסן לדעת רבי יהושע, ויעויין במסכת ראש השנה. 

ובהברה אשכנזית: היום הרס עולם.

וכבר כתבו לך שאין יום הדין בתורה.

התורה עצמה אומרת "דורש אותה מראשית שנה עד אחרית שנה" משמע שאת שאר הארצות רק בראשית שנה.

למה התורה ציוותה לזעוק לפני ה בתרועה לזכרון לפניו בראש השנה? "זכרון תרועה" "וכי תבואו מלחמה ו*הרעותם* בחצוצרות ו*נזכרתם* לפני ה".

למה עשר יום אחר כך יש כפרה על החטאים ולמה ביובל תוקעים בכיפור כמו בראש השנה? למה קרבנות ר"ה וכיפור שווים? כי יש קשר בין 2 הימים

אבל חייב להגיד שהפשט שאתה כותב, פשוט לא פשט.

אם כתוב "דורש אותה מראשית שנה עד אחרית שנה'' זה אומר מה היחס לאותה הארץ, אבל לא מה היחס לשאר הארצות.

האם בשאר הארצות הוא דורש רק בראשית השנה? רק בסיומה? רק באמצע? לא דורש אף פעם? שנה כן שנה לא? אין לזה שום התיחחסות, ולכן לכתוב ''משמע שאר הארצות רק בראשית השנה'' זה ניחוש ותו לא.

אם כתוב ''ארץ זבת חלב ודבש'', זה אומר ששאר הארצות הן רק חלב?

לא, אם לא כתוב אז אי אפשר לנחש ואז להגיד ''זה הפשט''.

כתוב "*תמיד* עיני ה אלוקיך, *מראשית שנה עד אחרית שנה*" .

אם התורה כתבה "תמיד", אז למה צריך לחזור ולומר "מראשית עד אחרית"?.

למה בקרבן תמיד לא כותבים לנו "שנים ליום תמיד, מראשית החודש ועד אחריתו"? למה זה מוזכר דווקא כאן? מה הצורך להדגיש שגם עד אחרית שנה ה דורש?

זה כמו שאדם יאמר "בניגוד לשאר החנויות, החנות שלי תמיד פתוחה, מראשון עד שבת 7 ימים בשבוע" אז משמע ששאר החנויות לא פתוחות בשבת.

זה הבנת הנקרא, לא מדעי המחשב.

ההיגיון אומר שאם דורשים שנה ולעניין משפט והכרעה לגשם בעיקר שהרי אם אין גשם אין חיים (ובמילא איזו לשובע ואיזו לרעב איזו לחרב ואיזו לשלום תלוי בזה), אז המשפט יהיה בתחילת שנה.

שנה בתורה היא תמיד גם שנה חקלאית שהרי בעולם העתיק עיקר סבב השנה מתבטא בחקלאות, כמו בברכת השנים ברך עלינו את השנה הזאת. או "בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה"
 

הדרישה היא משפט לעניין גשם, וממנו נגזר משפט לעניין כל דבר בשנה החקלאית הקרובה, כמו שמייד אחר כך מפורטת הדרישה בתור משפט: "והיה אם שמוע... ונתתי מטר ארצכם... ועצר את השמים... (וכן שאר דברים חוץ מהגשם) ...ואבדתם מהרה מעל הארץ".

וכשם שהמקובלים למדו שהמשפט בהושענא רבא הוא משפט על הכל, כלימוד מכך שבזוכות נידונים על הגשם והמים, ורומז גם על המים הרוחניים, כלומר כל השפע בעולם היורד מהשמים. כדברי זכריה "והיה כל הגוים אשר לא יעלו לחוג את הסוכות לא עליהם יהיה ה*גשם*. ואם משפחת מצרים לא תעלה (ולא זקוקה לגשם) תהיה המגפה אשר יגוף ה את מצרים"

וכן אצל אומות העולם האמינו שבתחילת השנה האלים מכריעים עם שנה זו תהיה גשומה או שחונה.

ברגע שהעלית את השאלה: 

''למה בקרבן תמיד לא כותבים לנו "שנים ליום תמיד, מראשית החודש ועד אחריתו"? למה זה מוזכר דווקא כאן? מה הצורך להדגיש שגם עד אחרית שנה ה דורש?''

עברת מעולם הפשט לעולם הדרש.

פשט זה מה כתוב בפסוק, הא ותו לא. כתוב א'? אז א'. אחר כך כתוב ב'? אז ב'. זהו.

לך הבנה אחרת של הפסוק הנובעת מהבנת הנקרא , אתה מוזמן לכתוב.

מה שכתבת מזכיר לי מה שפעם קראתי בספר מסוים שמישהו אומר "אין כשעורה בשעת עילפון" אז מישהו אומר לו "דווקא יש דברים יותר טובים משעורה לאדם שהתעלף" אז הוא עונה לו "לא אמרתי שאין טוב יותר ממנה, אלא שאין כמוה".

אתה אמאת שמהתורה אולי משמע ששאר הארצות ה לא דורש או שדורש בסוף השנה או באמצע, ואין מחויבות לוגית לזה.

אבל ההיגיון בהבנת הנקרא לא עובד כך, היגיון של שפה הוא לא כמו היגיון של מדעי המחשב.

אפשר להבין שזה לא אותו דבר כמו ארץ ישראל, נכון, אבל מה כן? את זה אי אפשר לדעת.

למשל אם יהיה כתוב ''ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת'' - אז שאר הארצות רק יפות? רק פורחות? חצי חצי? לא, פשוט אי אפשר ללמוד זאת מהפסוק

"החנות פתוחה תמיד! 7 ימים בשבוע בניגוד לשאר החנויות!"

האם זה אומר ששאר החנויות סגורות בימי רביעי? לא, הכוונה שהם סגורות בשבת.

אין מה להשוות למשפט "ארץ ישראל יפה ופורחת" שזה משפט נטרלי.

יש משפטים המדגישים דבר מסוים, ואז מכלל הן אתה שומע לאו. אם כתוב "תמיד" ואז התורה באה ומסיפה "מראשית עד אחרית" זה לא משפט נטרלי,אלא כוונתו להדגיש שארץ ישראל מתייחדת בזה. והרי תמיד שווה למראדית עד אחרית אז למה להדגיש זאת?

ולמה שההדגשה תהיה דווקא על הראשית ולא על האחרית? למה ששאר הארצות יידרשו רק באחרית שנה ולא בשאר הזמן? איך אפשר שה' יישפוט ששנה גשומה או שחונה רק באחריתה?

פשט עקיף הוא דבר הנלמד במפורש מפשוטו של מקרא, אך לא כתוב מילה במילה

אז לומדים בפשט שאם הם יחללו אז ימותו.

זה פשט עקיף ממש מפורש. מה שאני הבאתי זה פשט עקיף פחות מפורש אבל עדיין מאוד מאוד מסתבר, למרות שלא מחייב בוודאות

זהו.

גם אני לא יודע מה זה פשט עקיף

למשל מהפסוק "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן" משתמע שעד עכשיו הנשים נהגו כבוד בבעל

דרש זה רמז דק מהכתוב שכלל לא מתיימר לטעון שנובע מהפשט, למשל "בראשית" בעבור ישראל שנקראו ראשית

ואין לך שום דרך להוכיח אחרת כי זה ההיגיון וזה פשט עקיף מפורש!

שיורה לעסקנים שלו להתחנחן במקומות הנכונים כשזה יהיה מדובר בצרכים שלו.

הנציב דיבר על אנשים כמותו. ישעיהו דיבר על אנשים כמותו. לא דומה למלאך ה' צבקות, לא הוא ולא שכמותו.

לא יפה

קודם ביקרת את נתניהו שהוא תוקף אותם ואחר כך ינצל אותם,

ועכשיו מה פתאום נתניהו בכלל מתערב בנושא הזה.

זה יפה שאתה יודע למנף את הדברים של עצמך להרחבת יריעת הביקורת.

שיתעסק עם סמוטריץ' ויתן או לא יתן לו שיריונים ברשימת הליכוד

לעזרת ישראל מייד צר בהוראתו של נתניהו, לכן הוא אמור להגן עליהם.

(לא מתייחס לדברים עצמם)

הוא פתח בקמפיין נגד חרדים, והיום חטף בחזרה.

נתניהו כמביט מן הצד, חושב שאם יצטרף לקמפיין של סמוטריץ' הוא יבטיח לעצמו את ראשות הממשלה לאחר הבחירות, והוא טועה.

וכשנתניהו מגן על החיילים שהוא שלח - אין לזה שום קשר לסמוטריץ'

התחיל לקרוא מדף המסרים של סמוטריץ'

שאתה מאמין לשטויות של עצמך.

בניגוד לנתניהו, סמוטריץ' מעולם לא דיבר ולא ידבר נגד רבנים, כמה שהדברים שלהם קשים.

איתן קיפצי! זכות להכיר אותך

הרי גם אויל מחריש חכם יחשב. לא ידעת?

ואחרי הבחירות תמיד אפשר להתנצל וכו'...

כמובן אני לא מסכים עם סגנון הדברים של נתניהו אבל מה לעשות הוא לא גדל על 'הזהר בגחלתן ...'

אבל בכללי בעולם חייב להיות תגובה שכן מותר גם ל'איש הפשוט' להגיב.

לא יודע, אבל לא יכול להיות שהרבנים, שהם באמת גדולי תורה, תוקפים ציבורים שלמים על השקפת עולם- שהם אמנם מתנגדים לה, אבל יש לה 'בית אב' מאד גדול- ורק הרבנים שלנו, אם יראו לנכון, יגיבו.

כאילו אני אפילו יכול להבין על מה הביקורת של הרבנים מופנית. אבל ההכללה, החריפות, ראיית הדברים רק לצד אחד בלי מורכבות, זה כל כך קשה ומרתיח.. כאילו הרבנים שלהם בגלל עת לעשות לד' תוקפים בכל הכח-אותנו- ואנחנו צריכים לספוג הכל בשקט..

מורכב אמרתי?

למה לגנות דברים שאני חושב שציבור שלם יגנה בהתאם נקרא לתקוף? (באמת שואל על המינוח, גם בחדשות)

שאלה נוספת שצריכה להישאל, היא לגבי דברי גפני בתגובה לנתניהו:

"דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים של עם ישראל, ומפיהם אנו חיים. מי שאינו חי את עולם התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם. היזהרו בגחלתן"

האם באמת יש כאן "עומק דבריהם"? או שפשוט קרוביו של הרב לנדו מחדירים לו מסרים שהם רוצים שיישמעו בקול כפי שנעשה עם הרב קנייבסקי זצ"ל?

מי הוא נתניהו שיפער את פיו נגד רבנים, גם אם הם לשיטתו מ"המגזר הלא נכון".

הוא לא היה צריך להגיב, וגם אם נקלע למצב שהוא חייב לרצות בן ברית שכינה אותו שקרן בן שקרן, שיעשה זאת על פי משנתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.

כולל בשבוע שעבר.

וגפני, במקום להכיר טובה, אומר בקול שהיתה טעות ללכת עם נתניהו.

עכשו יצא המרצע מן השק, ומסתבר שעל רקע זה שלח את סולית הנעל שלו, סמוטריץ', להתקוטט עם החרדים.

וסמוטריץ' נתן עבודה.

בעוד פחות ממאה ימים יתחילו הלכלוכים לצאת החוצה. הרבה פופקורן יאכל באותו לילה

פוגעים אלקטורלית בליכוד. כשיצאו לבחירות, היה עדיף לנתניהו אלקטורלית לחדד עמדות מול החרדים כמו שרבים המליצו לו לעשות. זה לא היה פוגע בו אחרי הבחירות - אם המספרים יסתדרו, הם יהיו איתו בין כך.

אבל הוא בחר להראות נאמנות לגוש ולמרות הנזק האלקטורלי והחומר שזה נותן לתעמולה של האופוזיציה - התאמץ והעביר כשהבחירות כבר מרחפות את חוק יסוד לימוד תתורה ואת חוק המעצרים, לפני כן העביר את חוק המעונות ועוד לא דיברנו על זה שכבר שנה החרדים תוקעים חקיקה של הקואליציה, אבל אנשיהם יושבים על השיברים בכל המשרדים שלכאו' השר או סגנו התפטרו.

אחרי כל זה הם היו אמורים להעריץ את נתניהו ולשבח אותו מעל כל במה, במקום זאת ותוך כפיות טובה נוראית גולדקנוף עושה הכל כדי להכשיל את נתניהו, כולל הפגנות פרועות ודרעי וגפני 'מסתפקים' בדיבורים על הצטרפות לשמאל.

שני החוקים האלה היו צריכים לעבור לפני שנתיים, והיום אף אחד כבר לא היה זוכר אותם.

אבל מישהו יעץ לו להמתין לחודש האחרון, כדי שגם יאכל את הדגים הבאושים, וגם יסולק מהעיר.

אני לא יכול לומר בוודאות שהסוחר הממולח גולדקנופף סגר כבר עם אייזנקוט, אבל סימנים בולטים מראים שכך הדבר.

רחמנות על מה שהיה פעם "המחנה הלאומי"

עוד לפני המלחמה היתה טיטות חוק גיוס, שיכל להסדיר את מעמד לומדי התורה, גם תוך כדי המלחמה היו נוסחים שבנשיכת שפתיים חברי הקואליציה היו מוכנים להצביע עליהם.

אבל לחרדים כל מה שנתנו לא הספיק. יצא המרצע מן השק, הם מדברים על 'לומדי התורה', על זה גם סוכם בהסכמים הקואליציוניים. אבל הם לא הסתפקו בפחות מחוק שיפטור את כל השבבניקים יושבי הברזלים והנופשים בתילאנד.

גם לצביעות הזאת, רוב הקואליציה הסכימה באב להצביע, מתוך הבנה שבטחון ישראל זה לא להפקיר את השלטון לשותפים של עבאס. אבל, היו חמישה חכים בליכוד שזה היה מוגזם להם. אם החרדים היו מצביעים זה יכל לעבור, אבל גם לזה גודקנוף רצה להתנגד למראית עין ושאחרים יעשו לו את העבודה השחורה - כאן זה נפל.

שקרא לא קאי - השקר של העסקנות החרדית כבר לא יכול להחזיק. כדאי שיתחילו לדבר אמת...

האמת, לא מעניין אותי כדורגל ובעייני כל ההתעסקות בספורט תחרותי זה מושב ליצים אחד גדול והתיוונות למהדרין.

אבל דחילאק, כמה רל"ב אפשר להיות?!

נתניהו וסמוטריץ' לא תומכים בארגנטינה כי תומכים בכדורגל. הם מפרגנים לארגנטינה כי ארגנטינה בעדינו במלחמות וספרד ממובילות הקו האנטי ישראלי.

בהודעה הזו אתה נגד הממשלה או נגד המדינה?!

לא שלחת? לא לקחת!!

ולהעלות בחזקת מינוס אחת.

אולי זה רמז לחבייר מילי, שבמסגרת תהליך ההתחזקות, הוא צריך להעביר את מוקד ההתעניינות ממונדיאל לחידון התנ"ך...

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.

יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.

במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.

ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

רק מזיק לבן אוליאל?

ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.

בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.

הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).

הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.

אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...

אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.

אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.

א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).

והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.

ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.

כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.

זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.

אני לא יודע מאיפה להתחיל ואין לי זמן להתווכח ויכוח טיפשי.

האם ראיתם את השתיים שלוש שעות של הראיון של המומחה ד"ר נחום שחף אצל פבריקנט או דושי ?האם ראיתם את ההוכחות שמביא הפרופסור זרצקי ביוטיוב ?

שיחות עם נתן גפן מס' 2 ו-3?

אני הייתי כמוכם...

משך 20 שנה חשבתי שלומר שעמיר לא הרג זאת הזיה של אנשים חשוכים,

עד שבתוך 40 דקות כשראיתי את הסרט הנכון הבנתי .

יש עשרות הוכחות לכך שזה לא הוא,

ולא סתם לאה רבין ז"ל דרשה ב 99 לדעת מי הרג את בעלה.

כאן בקישור הראשון להלן, בדקה 22:00 ,שר המשטרה (=לבטחון פנים) אומר בגלוי למצלמה שרבין קיבל 2 כדורים בחזה. אפילו לא אומר שנורה בגב.

איך זה מסתדר עם הטענה שיגאל  עמיר הרג אותו  בירי מאחור בכיכר?

ועוד,

ועוד

(השם הידוע לי לתפילה לפדיון שבויים- יגאל בן גאולה)

קראתי את הספר של בארי חמיש ז"ל לפני המון שנים, ואני מוכן לקבל את הטענה שעמיר לא היה זה שרצח ממש את רבין.

א ב ל,

זה לא משנה כי הוא רצה לרצוח אותו. מבחינתו הוא אכן ירה, וכדורים חיים ממש שאינם סרק. הוא ניסה לרצוח את רבין, גם אם בפועל מישהו אחר עשה את זה.