תל אביב מעניינת, מולדובה לא.

וגם כנראה רוב החבר'ה פה אינם מנוסעי אומן.

הם גייס חמישי, ומוגלה בגוף האומה שלא מטופלת אפילו לא בקטנה, אבל אומן מושכת לא מעט יהודים טובים, איזה יופי.

אנשים מתחתנים ושוברים כוס, זכר לחורבן. 

אנשים קונים בתים ומסמנים ריבוע לא צבוע.

ובלשון חב"ד: הגולה היא הפרוזדור לגאולה, והגאולה מכילה את כל אותיות הגולה.

כשהקפלניסטים שר"י דורשים לעצור את המלחמה, לא שפיכות דמים נוגעת לליבם, אלא הזעזוע מפני קריסה מסתמנת של חמאס. 

מי שבוחר לנטוש את "ארץ אשר עיני ד' אלוקך בה מראשית שנה וגו'" (שזה הרמז בתורה ליום הדין בראש השנה) וללכת להתפלל על אדמה טמאה, שיסתדר לבד.

חיים יהודיים הם על אדמת הקדש. ממשלת ישראל, תמיד, ובוודאי בזמן מלחמה, צריכה להשקיעה ביהדות בארץ הקדש ובהעלאת יהודי הגולה ארצה.

וכשבאה דרישה מציבור לא קטן להתפלל על אדמת נכר הם קופצים כמוצאי שלל רב.

המלחמה כאמור לא תעצור את החיים היהודיים, והנסיעה לאומן היא בליבת החיים היהודיים.

בהערת שוליים: אני עצמי לא נוסע לאומן.

אגב, המושכים בחוטים, זה לא אלו שפרשו מהממשלה? אין להם גבולות, גם פורשים למראית עין וגם מלאי צפיות כרימון?

בבני תמותה.

נער הייתי וגם (עדיין לא) זקנתי ולא פגשתי פוליטיקאים ערכיים באמת. לא בימין ולא בשמאל. 

..

אם ה דורש , כלומר שופט את ארץ ישראל מראשית שנה עד אחרית. משמע ששאר ארצות הוא דורש, כלומר שופט, רק בראשית שנה.

מכאן אמרו חזל שהדין בראש השנה הוא ליחיד (ולכלל אצל האומות על המדינות בו יאמר) אבל רבים בכלל ישראל שצועקים תמיד נענים ותמיד ישתנה משפטם בכל יום בימות השנה, אך כמובן שבראש השנה יש יכולת לשנות יותר גם לכלל ישראל. ארץ ישראל ש ה דורש אותה תמעד הכוונה ארץ ישראל כשישראל יושבים עליה

אין בפשט קשר ליום שנקרא בפי חז"ל ובפינו "ראש השנה". לולי מסורת חז"ל, שחילקה בין 'שנה לחודשים' ל'שנה לשנים' היינו חושבים שראשית שנה זה בניסן שהתורה הגדירה כראשון לחודשי השנה. גם השנה החקלאית, אם כבר מסתיימת בתשרי ודאי שלא מתחילה בו.

זה כמו שאם אני אומר שבניגוד לשאר החנויות החנות שלי פתוחה 7 ימים, משמע שהאחרות רק 6.

כך גם אם התורה לא רק אומרת "תמיד" אלא מדגישה מראשית שנה עד אחרית, משמע שבארצות אחרות זה רק בראשית ולא באחרית.

ראשית השנה מפורש בתורה שזה בחודש השביעי:

וחג האסיף *בצאת* השנה.

וחג האסיף *תקופת השנה*.

והעברת שופר תרועה *בחודש השביעי* בעשור לחודש *וקדשתם את שנת החמישים שנה*.

לא מקדשים שנה כשרובה כבר עבר.

התורה לא ציינה שהשנה מתחיחה בתשרי כי זה ברור מאליו שההשנה מתחילה עם השנה החקלאית בסתיו, גם אצל הכנענים ואצל הקלטים , ארצות שלא תלויות בנהר, זה היה כך. וכנראה בהתחחה גם בבבל.

וכן תרגום יונתן על "בירח האיתנים בחג" - בירח שהקדמונים ציינו אותו כחודש הראשון. וכן מובן למה לדעת רבי אליעזר המבול החודש הראשון זה תשרי, כי לפני יצאת מצרים כולם מנו חודש ראשון מתשרי, ישראל התחיחו למנות מניסן את סבב החדשים ולכן זה חידוש בפרשת החודש הזה, אבל תחילת השנה נשארה בתשרי, לכן זה ברור מאליו והתורה כותבת "בצאת השנה" כדבר הברור מאליו, וגם שקידוש השנה ביובל בתשרי כדבר הברור מאליו.

השנה יוצאת בתשרי ומתחילה שנה חדשה בתשרי כי זה כמו מעגל "תקופת השנה" תקופה מלשון הקפה.  לכן חיתום הדין רק ביום כיפור ולכן מקדשים יובל רק בכיפור. ולכן חיתום הדין הסופי בהושענא רבה. ולכן מתחילים את התורה רק משמיני עצרת.  לכן תימא על הספרדים השרים תכלה שנה כאשר לא ממש כלתה וזה מנהג מאוחר. ה22 יום הראשונים בשנה, או ה10 יום הראשונים, הם גם מהשנה הקודמת וגם מהשנה החדשה.

אין הבדל בין השנה החקלאית לשנה הרגילה, במיוחד שעיקר המשפט הוא לגשם בעולם העתיק. כמו שרואים שהושענא רבה המשפט לגשם  הוא המשפט לפתקא טבא לכל השפע מהשמים.

גם הפסוקים מהם אתה טוען שהשנה מתחילה בתשרי, ממש לא מוכרחים. בהחלט אפשר לפרש כפי שציינתי שבצאת השנה, זה סוף השנה והשנה תתחיל עם הזריעה בחודש חשון. ובהחלט גם אפשר להבין שזה סוף המעגל החקלאי של הרגלים, מניסן.

למלך שפעם בשנה מחליט על מחוז מסוים מה יהיה החוק בו וכמה מיסים ישלם.

בארץ ישראל ה שופט אותה כל השנה מראשית עד אחרית, כלומר את כלל ישראל בארץ, הוא לא שופט רק בראשית שנה שזה יום הדין המיוחד אלא בכל השנה.

בחו"ל הוא שופט רק בראשית שנה.

עיקר המשפט הוא על גשם ושפע חקלאי כי ללא גשם וללא תבואה אין חיים. כדברי זכריה שמי שלא יעלה לחוג את הסוכות לא יהיה לו גשם.

כתוב "זכרון תרועה" כלומר תרועה הבאה לזכרון לפני ה כדי להחלץ מצרה כלשהי, כםסוק "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה".

גם אצל אומות העולם להבדיל תחילת השנה נחשבה יום דין שהאלים פסקו כמה גשם ירד השנה, אם תהיה שנה שחונה או גשומה, לכן התורה כותבת זאת כדבר הברור מאליו שאין צורך לחדשו.

הסברה והכוח המדמה האנושי סוברים שמכיוון שהשנה נחשבת כיחידה חקלאית אחת ולעניין גשמין, אז במילא יגזר בתחילתה על הגשם והחקלאות. לכן גם אומות העולם ידעו שתחילת השנה היא יום דין. רק אצלם זה לא היה על ידי חזרה בתשובה אלא בהתחנפות לאלים על ידי קרבנות, כך מתואר שבבבל עשו ב א תשרי ו א ניסן, תחילת האביב והסתיו. וייתכן שגם היו קוסמים ומעוננים כבלעם שידעו דברים רוחניים ואכן הרגישו שתחילת השנה היא יום דין. או נביאים כדוגמת שם ועבר שאמרו זאת לאומות.

במובן מסויים ניתן לומר שאחד הטעמים ש ה קבע שרק פעם בשנה יהיה יום דין, כי כך לאדם קל לחזור בתשובה ולהתחיל דף חדש פעם בשנה, ואילו אם כל השנה היה תחושה ש"המלך בשדה"  אז כוחות התשובה במקום להיות מרוכזים בפרק זמן קצר ואיכותי היו נמרחים על פני כל השנה ומאבדים מבאפקטיביות של החזרה בתשובה. הרבה יותר קל לנסות לשנות הרגלים פעם בשנה, ולהתחיל שנה חדשה עם הרגלים טובים יותר, כך שיש,קשר בין טעם הימים הנוראים לכוח המדמה האנושי.

ואכן חזל אמרו שבכל תחילת פרק זמן אדם נשפט, כל שנה, כל תחילת חודש, כל תחילת שבוע, כל תחילת יום וכל רגע ורגע

"תקופת השנה" כלומר הזמן בו השנה מסיימת את הקפתה. אם מקדשים את היובל ביום כיפור, סימן שהשנה מתחילה בתשרי, לא בחשוון.

כל כפרה בתנ"ך קשורה לביטול או המתקת עונש. אם יום כיפור בא לכפר, אז הוא קשור למשפט. ואכן התורה ציוותה לתקוע בשופר גם בראש השנה וגם בכיפור של יובל. רואים את הקשר בין 2 הימים וגם בקרבנותיהם.

האסיף בתשרי. ומכיוון שלא ניתן להתחיל את השנה מאמצע החודש, מתחילים אותה מהיום הראשון בו, אבל עדיין ה22 יום הראשונים נחשבים מעיין שנה שעברה עדיין. ומכאן הקשר בין ראש השנה סוכות ושמיני עצרת. ולכן קרבנות שמיני עצרת כמו קרבנות הימים הנוראים

אני לא מצליח להבין על מה אתה מתעקש...

שאם כתוב שאת הארץ ה דורש מראשית עד אחרית , אז את השאר רק בראשית.

יחד עם זכרון תרועה , והכפרה בכיפור (שהרי כפרה קשורה למשפט על שכר ועונש), ניכר שבפשט ראש השנה הוא יום הדין.

נכון שלא כתוב מילה במילה, כי זה ברור מאליו בימיהם, לכן התורה רק מציינת בדרך אגב דברים הקשורים לזה, כשם שנוצרי יאמר "ביום ראשון אני יוצא לטיול" בלי לציין שיום ראשון זה יום חופש כי זה ברור מאליו.

החידוש הוא שמקדשים את השנה בשופר, ועושים זאת בכיפור ביובל ולא בראש השנה לקדש את היובל. או שהזכרון לדין יהיה בשופר.

כשם שבדרך אגב התורה אומרת שסוכות הוא צאת השנה, לא כחידוש אלא כדבר ידוע וברור מאליו. בניגוד לחידוש של "החודש הזה לכם ראש חדשים" שזה חידוש

פשט הפסוק (וכהמשך לשני הפסוקים שלפניו, אי אפשר להבין אחרת!) הוא שבניגוד לארץ מצרים, שבה אתה משקה ברגליך, בארץ ישראל צריך השגחה תמידית בכל ההליך החקלאי והיות שהיא למטר השמים תשתה מים - אתה צריך שד' ירצה להוריד לך גשם.

אני באמת לא מבין על מה אתה מתעקש, אבל נראה לי שאנחנו כבר טוחנים מים. פורש מהדיון.

אם כך היה צריך לכתוב פשוט שאת הארץ ה דורש בניגוד למצרים שלא. לא ש הארץ מתייחדת בזה ש ה דורש אותה מראשית שנה עד אחרית

בחודש תשרי- לדעת רבי אליעזר, ובחודש ניסן לדעת רבי יהושע, ויעויין במסכת ראש השנה. 

ובהברה אשכנזית: היום הרס עולם.

וכבר כתבו לך שאין יום הדין בתורה.

התורה עצמה אומרת "דורש אותה מראשית שנה עד אחרית שנה" משמע שאת שאר הארצות רק בראשית שנה.

למה התורה ציוותה לזעוק לפני ה בתרועה לזכרון לפניו בראש השנה? "זכרון תרועה" "וכי תבואו מלחמה ו*הרעותם* בחצוצרות ו*נזכרתם* לפני ה".

למה עשר יום אחר כך יש כפרה על החטאים ולמה ביובל תוקעים בכיפור כמו בראש השנה? למה קרבנות ר"ה וכיפור שווים? כי יש קשר בין 2 הימים

אבל חייב להגיד שהפשט שאתה כותב, פשוט לא פשט.

אם כתוב "דורש אותה מראשית שנה עד אחרית שנה'' זה אומר מה היחס לאותה הארץ, אבל לא מה היחס לשאר הארצות.

האם בשאר הארצות הוא דורש רק בראשית השנה? רק בסיומה? רק באמצע? לא דורש אף פעם? שנה כן שנה לא? אין לזה שום התיחחסות, ולכן לכתוב ''משמע שאר הארצות רק בראשית השנה'' זה ניחוש ותו לא.

אם כתוב ''ארץ זבת חלב ודבש'', זה אומר ששאר הארצות הן רק חלב?

לא, אם לא כתוב אז אי אפשר לנחש ואז להגיד ''זה הפשט''.

כתוב "*תמיד* עיני ה אלוקיך, *מראשית שנה עד אחרית שנה*" .

אם התורה כתבה "תמיד", אז למה צריך לחזור ולומר "מראשית עד אחרית"?.

למה בקרבן תמיד לא כותבים לנו "שנים ליום תמיד, מראשית החודש ועד אחריתו"? למה זה מוזכר דווקא כאן? מה הצורך להדגיש שגם עד אחרית שנה ה דורש?

זה כמו שאדם יאמר "בניגוד לשאר החנויות, החנות שלי תמיד פתוחה, מראשון עד שבת 7 ימים בשבוע" אז משמע ששאר החנויות לא פתוחות בשבת.

זה הבנת הנקרא, לא מדעי המחשב.

ההיגיון אומר שאם דורשים שנה ולעניין משפט והכרעה לגשם בעיקר שהרי אם אין גשם אין חיים (ובמילא איזו לשובע ואיזו לרעב איזו לחרב ואיזו לשלום תלוי בזה), אז המשפט יהיה בתחילת שנה.

שנה בתורה היא תמיד גם שנה חקלאית שהרי בעולם העתיק עיקר סבב השנה מתבטא בחקלאות, כמו בברכת השנים ברך עלינו את השנה הזאת. או "בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה"
 

הדרישה היא משפט לעניין גשם, וממנו נגזר משפט לעניין כל דבר בשנה החקלאית הקרובה, כמו שמייד אחר כך מפורטת הדרישה בתור משפט: "והיה אם שמוע... ונתתי מטר ארצכם... ועצר את השמים... (וכן שאר דברים חוץ מהגשם) ...ואבדתם מהרה מעל הארץ".

וכשם שהמקובלים למדו שהמשפט בהושענא רבא הוא משפט על הכל, כלימוד מכך שבזוכות נידונים על הגשם והמים, ורומז גם על המים הרוחניים, כלומר כל השפע בעולם היורד מהשמים. כדברי זכריה "והיה כל הגוים אשר לא יעלו לחוג את הסוכות לא עליהם יהיה ה*גשם*. ואם משפחת מצרים לא תעלה (ולא זקוקה לגשם) תהיה המגפה אשר יגוף ה את מצרים"

וכן אצל אומות העולם האמינו שבתחילת השנה האלים מכריעים עם שנה זו תהיה גשומה או שחונה.

ברגע שהעלית את השאלה: 

''למה בקרבן תמיד לא כותבים לנו "שנים ליום תמיד, מראשית החודש ועד אחריתו"? למה זה מוזכר דווקא כאן? מה הצורך להדגיש שגם עד אחרית שנה ה דורש?''

עברת מעולם הפשט לעולם הדרש.

פשט זה מה כתוב בפסוק, הא ותו לא. כתוב א'? אז א'. אחר כך כתוב ב'? אז ב'. זהו.

לך הבנה אחרת של הפסוק הנובעת מהבנת הנקרא , אתה מוזמן לכתוב.

מה שכתבת מזכיר לי מה שפעם קראתי בספר מסוים שמישהו אומר "אין כשעורה בשעת עילפון" אז מישהו אומר לו "דווקא יש דברים יותר טובים משעורה לאדם שהתעלף" אז הוא עונה לו "לא אמרתי שאין טוב יותר ממנה, אלא שאין כמוה".

אתה אמאת שמהתורה אולי משמע ששאר הארצות ה לא דורש או שדורש בסוף השנה או באמצע, ואין מחויבות לוגית לזה.

אבל ההיגיון בהבנת הנקרא לא עובד כך, היגיון של שפה הוא לא כמו היגיון של מדעי המחשב.

אפשר להבין שזה לא אותו דבר כמו ארץ ישראל, נכון, אבל מה כן? את זה אי אפשר לדעת.

למשל אם יהיה כתוב ''ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת'' - אז שאר הארצות רק יפות? רק פורחות? חצי חצי? לא, פשוט אי אפשר ללמוד זאת מהפסוק

"החנות פתוחה תמיד! 7 ימים בשבוע בניגוד לשאר החנויות!"

האם זה אומר ששאר החנויות סגורות בימי רביעי? לא, הכוונה שהם סגורות בשבת.

אין מה להשוות למשפט "ארץ ישראל יפה ופורחת" שזה משפט נטרלי.

יש משפטים המדגישים דבר מסוים, ואז מכלל הן אתה שומע לאו. אם כתוב "תמיד" ואז התורה באה ומסיפה "מראשית עד אחרית" זה לא משפט נטרלי,אלא כוונתו להדגיש שארץ ישראל מתייחדת בזה. והרי תמיד שווה למראדית עד אחרית אז למה להדגיש זאת?

ולמה שההדגשה תהיה דווקא על הראשית ולא על האחרית? למה ששאר הארצות יידרשו רק באחרית שנה ולא בשאר הזמן? איך אפשר שה' יישפוט ששנה גשומה או שחונה רק באחריתה?

פשט עקיף הוא דבר הנלמד במפורש מפשוטו של מקרא, אך לא כתוב מילה במילה

אז לומדים בפשט שאם הם יחללו אז ימותו.

זה פשט עקיף ממש מפורש. מה שאני הבאתי זה פשט עקיף פחות מפורש אבל עדיין מאוד מאוד מסתבר, למרות שלא מחייב בוודאות

זהו.

גם אני לא יודע מה זה פשט עקיף

למשל מהפסוק "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן" משתמע שעד עכשיו הנשים נהגו כבוד בבעל

דרש זה רמז דק מהכתוב שכלל לא מתיימר לטעון שנובע מהפשט, למשל "בראשית" בעבור ישראל שנקראו ראשית

ואין לך שום דרך להוכיח אחרת כי זה ההיגיון וזה פשט עקיף מפורש!

רק ג'ובים עוד ועוד.

זרח וורהפטיג מתהפך בקברו.

(לא פותח ישראל היום, אבל קפץ לי):

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/19671662&ved=2ahUKEwiz6rvgjYqSAxVt3wIHHSerJV8QFnoECCgQAQ&sqi=2&usg=AOvVaw2od0jDvOtjPmDJRcN9uARl

היא מובילה את החינוך היהודי - תשאל כל ראש ישיבה בציבור (שמעתי באוזני מכמה וכמה), כל ראש אולפנה, כל מנהל בית ספר.

היא מובילה את יישוב ארץ ישראל - בזמן שאתה מקשקש על אנטנות, יהודה אליהו מקים עוד ארבע חוות.

היא מובילה את שמירת שבת - כולל קידום הכלכלה על ידי לדוגמא פתיחת הבורסה עד שעתיים לפני שבת.

היא מובילה ואתה באובססיה וכפיות טובה מקשקש כאן בפורום. בהצלחה.

וחוזרים הביתה במקרה הטוב כעבור 4 שעות

בשעת ברכת המזון בכל בית יהודי.

"יהדות ליברלית".

הרב קוק מתהפך בקברו.

אני לא מבין גדול בבורסה, אבל ככל הידוע לי כמעט כל המסחר היום הוא ווירטואלי, זה לא שבשביל לקנות/למכור מניות צריך להגיע פיזית.

נשמח לתגובת המבינים:

@משה

@אריק מהדרום

@פשוט אני..

@איתן גיל, תתאמץ לבסס את ההשמצות המגוכחות שלך, לפחות על איזשהו רקע מציאותי...

לפעם אחת- לפחות.

במקום לקשקש...

וכך זה עובד: עמך ישראל שקונה ומוכר מניות בסכומים קטנים, נותן הוראות דיגיטליות לנציג שלו בבנק או בבית ההשקעות.

ואפילו אין לו דריסת רגל בבורסה.

ויש את הסוחרים והמשקיעים הבינוניים והכבדים שנפגשים בבורסה וסוגרים עסקאות/ קומבינות בארבע או בשש או בשמונה עיניים.

כמו עם סיעת הציונות הדתית בכנסת.

שאל את סמוטריץ', הוא מבין בזה.

כמה וכמה ענו לך שאנשים לא צריכים להגיע פיזית.

אם אתה מדבר על פגישות שמתקימות ב'מתחם הבורסה', הן יכולות להתקיים בכל מקום אחר.

(וכפי שענו לך, מגיעים מרמת גן לחיפה בהרבה פחות זמן)

ספר לנו ממקור ראשון איך זה עובד.

קרא שוב מה שכתבתי קודם.

בכ"מ המסחר נגמר בשעה שתיים, ככה שאין סיבה שלא יספיקו לחזור הביתה לשבת.

למה נסיעה מתל אביב לחיפה אמורה לקחת 4 שעות?

למה אמורים להיות שם עובדים מחיפה?

וב-4 שעות מגיעים לאילת, לא לחיפה

מעניין. צריך לבדוק את זה יותר.

בס"ד

יש חשש. אין אידיקציות.

בתגובה אולי הם יתקפו אותנו, אבל כנראה שבעיקר בסיסים של ארה"ב. ואולי הם יפחדו לתקוף בחזרה כדי לא לתת לנו או לטראמפ תירוץ לתקוף יותר חזק.

חוץ מזה יש חשש שכשהשלטון שם ירגיש שזה הסוף, הוא ינסה כלפינו בחינת 'תמות נפשי עם יהודים'.

צריך להיות מוכנים, אך לא להכנס לפניקה. ד' איתנו, עם ישראל חי קיים ועומד על נפשו.

מנגד, בצלאל לא מבין.

ולכן מקומו באופזיציה

כי משם מבינים...

צריכה אבחון מקצועי.

אתה יודע טוב מאוד, שהסיבה שהחוק עוד לא עבר היא, שהמקסימום שהליכוד יכול לתת, נמוך בהרבה מהמינימום שהחרדים מוכנים לקבל וממילא גם חוק שיעבור, הוא רק קניית זמן עד שבג"ץ יפסול אותו. אבל משום מה אתה מתגולל על בצלאל.

השבוע היה נראה שהחרדים קיבלו סוף סוף קצת שכל והודיעו שיאפשרו לקואליציה להעביר את החוקים שנוגעים לתיקון מערכת המשפט. אם לפני שלוש שנים הם היו מבינים שזה צריך להיות על ראש שמחתם - כל שאר המורכבויות, שלהם ושל כל עם ישראל, היו הרבה יותר פשוטות. 

היה מגיש לחרדים דף ריק- חתום בחתימת ידו, ואומר להם: בסוגית חוק גיוס תכתבו מה שאתם רוצים.

אם הקפלניסטים יתקפו, הוא יענה להם: למדתי מכם.

באותו עניין, כדאי שיתעסק במה שציונות דתית צריכה להתעסק באמת:

נכון- יידישקייט.

או שיחבור עם קבוצתו לליכוד במקום לשרוף 3.5 מנדטים לימין.

במהות - בני גנץ יכול להסכים ל'חלוקת עבודה', ניתן לחרדים לעסוק ביידשקייט של גלות - ד"א של הלכה בלבד (ונעצום עיניים מאלפי בטלנים שבמקרה הטוב עובדים בשחור ובמקרה המצוי מלסטמים את הציבור או מפגינים באלימות) ושהחרדים יתנו לבני גנץ לנהל את המדינה.

(ואז יום אחד נתניהו והחרדים מגלים שאחרי שניסו שנים לתת לאהרון ברק וכנופייתו שקט תעשייתי, זה מתהפך הכי חזק עליהם)

התורה שלנו, הרבה יותר גדולה וכוללת את ארץ ישראל, את המלחמה עליה, את הצורך והחיוב ההלכתי להחזיק בארץ כלכלה מפותחת כדברי החתם סופר ועוד תחומים רבים שמשום מה לשיטתך אינם 'יידישקייט'.

לא זו אף זו, סיכויו העתידיים להיות ראש ממשלה הם פחות או יותר כמו סיכויו של בצלאל...

כך או אחרת, נבצר מבינתי להבין איזה תועלת עניינית תצמח לציונות הדתית מריצה עצמאית לכנסת ברקע הסקרים הלא מחמיאים בלשון המעטה.

לצד זה, אם בצלאל יחבור לליכוד בתמורה לתיק התקשורת הוא יציף את יו"ש באנטנות, ללא הגבלה כמובן.

הוא היה ראש ממשלה.

מציע לכם בדוברות הליכוד לטפל בבעיות הפנימיות במפלגה שלכם, ולא להפריע למי שכרגע מציל את מדינת ישראל מאסון המדינה הפלסטינית.

שאורחות חייו לא עולים בקנה אחד עם דת משה וישראל.

הוא שותף טוב בשביל גפני, דרעי, וסמוטריץ' כמובן, אבל לא בשבילי.

אני כן יודע שמשום מה את עסוק באובססיה, בהשמצת אחד הנציגים הכי מוצלחים של הורדת התורה הגואלת למציאות הפוליטית הממשית מאז קום המדינה.

כזוג, שאפילו אבי מעוז בסדר עם קריאה לאוחנה ובו זוגו בכל טקס רשמי, יותר מכל מה שהורביץ עשה.

כי זה הרבה יותר קיצוני תפיסתית מהמקום של בנט בצד המדיני והכנסת רע"מ לקואליציה.

כשהתורה מגדירה את אורחות חייו במילה: תועבה- איך אפשר לא להזדעזע.

זה לא נאמר על אח ואחות, בן ואימו, וכו'.

דומה שכתבתי את זה כאן מתי שהוא, אבל אתה וחבריך מתלהבים מכמה אנטנות ביו"ש, ונרדמים בשמירה.

על אלה אני בוכיה.

הנושא הזה לדבריך הוא קו אדום, שבו צריך לאמץ את עמדת 'העדה החרדית'/'נטורי קרתא' ולנתק קשרים?

איני יודע לפי מה קבעת את המדרג. לענ"ד מתוך עיון במקורות, הרבה יותר צריך להסביר איך משתפים פעולה בכלל ובוודאי ממנים עלינו לתפקידי הנהגה - מחללי שבת בפרהסיא.

לענ"ד הכרעת רבותינו (שאחרי כל ההתפתלויות בנושא, גם הציבוריות החרדית ברובה קיבלה דה-פקטו, אם לא דה-יורו) שכשלא מדובר על "יחידים הפורשים מדרכי ציבור", אלא על נורמות ש(לצערינו הרב ולחולשתינו בתורה ומצוות )התקבלו בציבור - משתפים פעולה עם עם ישראל במקום שהוא נמצא. זה נכון בנושא הזה כמו שזה נכון על מחללי שבת ונואפים עם אשת איש.

העניינים על נתניהו ידועים ומפורסמים ולפחות בחלקם הוא הודה בפומבי. גם על כמה וכמה מקודמיו הדברים ידועים ומפורסמים ולכן איני רואה בנתניהו מקרה חריג לצערינו הרב.

האיש הספציפי לא מעניין בדיון הזה.

מה שרלוונטי הוא שההחלטה מאז שהרב מוהוליבר הסכים לפעול עם פינסקר ב'חובבי ציון', מה שהרחיק לא מעט מיראי ד' שהיו עד אז בעניין ובהמשך ההחלטה של הרב ריינס להצטרף להסתדרות הציונית, למרות שראשיה היו רחוקים מתורה ומצוות - היא שאנחנו פועלים לטובת עם ישראל ואר"י עם מי שיהיה, אפילו שאורחות חייו המוצהרים רחוקים מתורה ומצוות.

גם אגודת ישראל, שרשמית קמה על רקע ההיבדלות מהציונות - אחרי השואה החליטה לשתף פעולה עם החילונים (הפיצול בין 'אגודת ישראל' לבין 'העדה החרדית', היה על רקע זה שבלוי החליט להצטרף לוועד הלאומי).

עם כל הצער שבדבר, איני רואה את ההבדל בין מחללי שבת, נואפים עם נשות איש או כאשת איש לבין אמיר אוחנה.

Null