"תוצאות הפריימריז בליכוד מראות על ניתוק הליכוד מהעם" - העם בחר משהו לא הגיוני בעיני? סימן שזה לא העם.

על אותו משקל אפשר לומר: הנציגים בוחרים משהו לא הגיוני בעיני? סימן שאלה לא נציגים.

איני הדובר שלו, אך כמדומה שזו התשובה:

גם ככה לא בטוח בכלל שיעברו. - אקטואליה וחדשות

עמנואל שילה כתב על כך בטורו ב"בשבע":

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/422358

מסיבות אובייקטיביות לא נשאר זמן לפריימריס על מקומות לכנסת הבאה. השווה לליכוד, בית הדין החליט על פריימריס, וההחלטה התהפכה בפני הרכב מורחב יותר.

הוא מתזז בין בנט לרב פרץ, אבל מסתבר שבמחוזות בנט מוותרים עליו למפרע. האסטרטגיה של בנט מכוונת אל הציבור החילוני, ורק סמוטריץ' אבי מדינת ההלכה חסר שם לקשט את הרשימה. יאמר לזכות סמוטריץ' שהוא אינו מתהדר במספרים אודות עשרות אלפי מצביעים שתומכים בו כביכול.

סמוטריץ' קורא תיגר על ראשות ההנהגה, ואינו לומד לקח מההתמודדות של סער בליכוד, שבה הוכה סער שוק על ירך.

הוא מסרב להפנים שבמועד א' צלח איחוד מפלגות הימין את אחוז החסימה בזכות עשרים אלף קולות, שלפחות מספר כפול מזה הביא בן גביר. בלי הקולות של בן גביר, סמוטריץ' היה יושב בבית, וצובע את מיכלי הבנזין שאגר לעת צורך.  

לכן הערך הסגולי של בן גביר הוא לא פחות ממקום אחד ברביעיה הפותחת, והוא אכן מסתפק בו.

שלושת המקומות הנוספים לא יכולים להתחלק שוויונית בין שני ניצים, בהנתן שבימי אנטיוכוס בן בנט היו לתקומה שני מקומות מתוך שמונה, מתבקש שלסמוטריץ' יהיה אחד מתוך ארבע. חסד עשו עימו כאשר היקצו לו אחד מתוך שלושה.  

עמנואל שילה משחק פה תפקיד בעייתי. אין לו אפילו מילה אחת לומר על בנט שריסק את המפלגה, ומצד שני הוא דוחף את סמוטריץ' להקשיח עמדות. הבנתי ממאמר המערכת שלו בערב שבת שהוא רוצה להעיף את הרב פרץ מהרשימה.

וכמו שאת אומרת, יוגב רוצה אותו. 

סמוך אחר הפיצול בבית היהודי חשבתי שיוגב הוא היחיד המתאים לטהר את האדמה האדמה החרוכה שהותיר אחריו בנט. מאז מתחזקת דעתי יותר ויותר, ואם לא הוא, מוטב לא להריץ רשימה לכנסת בסיבוב הזה.

שיעשו כמו פייגלין שלא מתמודד, ואני מסיר את כובעי בפניו.

הוא יעמוד על ההסכם שלו עם הרב פרץ, מה שמוביל למשחק סכום אפס.

הסכמי רוטציה יכולים לעזור, הבעיה היא שאי אפשר לדעת אם מועד ג' לא יהיה קצר מועד כמו שני קודמיו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/422577

חצוף מאין כמותו.

"איימה לשנות את הבית מהיסוד"...

במילים אחרות:

רצו לתת לציבור לבחור מי יעמוד בראש,

ולכן פנינו לעוצמה כדי למנוע זאת.

בינתיים הרדמנו את הציבור עם הבטחות על פריימריז...

אני חושב שהמכתב שהזכיר @הסטורי יענה על שאלותיו:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/420571

על משפט אחד שלו אני חותם בשתי ידיים:

"צריך להיות מאד תמים או מאד עיוור כדי לא לדעת מה קרה בחודש האחרון"...

אגב - @מרדכי, אם הפריימריז "נקברו סופית" בשלב הזה,

למה היה לחוץ כ"כ לניר אורבך והרב רפי לחתום אתכם?
אז כך - - אקטואליה וחדשות

כאן הוא מסביר: החשש מהדחת הרב רפי הוא שהניע אותם לחתום על ההסכם.

הוא רצה להציל את כיסאו.

איתמר רצה מקום "מכובד".

כך נחתם הסכם שכולו כיסאולוגיה.

והוא היה מפסיד בפריימריז.

אעפ"כ הוא כופה אותו על הציבור.

הפוטנציאל הוא 9 מנדטים, אם תהיה התגייסות חירום ושיעור הצבעה דתי לאומי שלא יפחת מ- 85 אחוז. ביו"ש לבדם קיבלה כחול לבן יותר מחצי מנדט רובו ככולו מהבייס הדתי לאומי, ו/או הימין. צריך לטפל בהחזרת הפורשים הביתה.

בשני ראשים צפויה הציונות הדתית לקבל 5.5 מנדטים + 3.5 מנדטים שילכו כמובן לפח, ובסופו של יום יכנסו 5 נציגים לכנסת, בסרט הזה כבר היינו.

הליכה בראש אחד תפתור שאלה מטרידה איפה ינחת סמוטריץ', לא שהוא משאבת מנדטים, אבל לצורך העניין נגיד שכן.

לכל הטענות שהעלית כאן כבר עניתי לך במקום אחר,

אבל העדפת להתעלם...

המגעים של איתמר עם הרב רפי ובצלאל החלו - אקטואליה וחדשות

ולמעשה, לא התייחסת לרוב הטענות, כרגיל...

עוצמה יהודית היא האנדרדוג במערכת הכוחות הפנים מגזרית.

סמוטריץ' לא מסתיר את כוונתו לשלוח את הרב פרץ חזרה למפעליו התורניים, ולהשתלט על ההנהגה. מנגד הרב פרץ נאחז בקרנות המזבח וחבר טקטית לבן גביר כדי לחסום את יריבו הגדול סמוטריץ'. לא ידוע על איזה שהוא מכנה משותף אמיתי בן הרב פרץ לבן גביר. 

עם סמוטריץ' קיבל איחוד מפלגות הימין עשרים אלף קולות מעל אחוז החסימה, ובלעדיו אולי יעברו על חודם של כמה מאות קולות. זו הרפתקה מסוכנת, לכן צפויים להתגבר הקולות שקוראים לייצר ימינה מורחבת, שכוללת הפעם את בן גביר.

בנט מן הסתם יטיל וטו על בן גביר, וסמוטריץ' חברו יצטרף אליו, ולו כדי לפרק את הברית שנכרתה בין הרב פרץ לבן גביר, ולומר להם צוחק מי שצוחק אחרון. כאמור היא לא מבטיחה באופן מובהק את מקומו של הרב פרץ בכנסת הבאה, ובהמשך עלול לגלות בן גביר שעשו עליו סיבוב.

נכון לעכשו לא שמענו הכרזה משותפת לרב פרץ ולבן גביר שבכל תרחיש לבלוק טכני ההסכם שביניהם אינו הפיך. כשהם שומרים את הקלפים קרוב מאוד לחזה, בל יופתעו אם המצביעים בפוטנציה ישמרו על זכותם להשאר בבית ביום הבחירות.

כשכתוב בו בפירוש שהוא מותנה באישור מוסדות המפלגות והם טרם אישרו אותו?

ולכן כתבתי שבינתיים לא הכריזו (אפילו מן השפה ולחוץ) שהוא בלתי הפיך.  

ועאכו"כ שאמירה כזו היתה כתובה על קרח לפני שיאושר.

אפילו למראית עין הכרזה משותפת תחזק את המעמד של שניהם הן במשא ומתן מול סמוטריץ' והן במשא ומתן מול בנט.

סמוטריץ' יכול להגיד "תחזיקו אותי", אבל כולם יודעים שאין לו כדורים באקדח.  

אתם מכריזים שהוא בלתי הפיך בלי לשאול אותנו?

אם הוא צריך בשביל זה את המנדטים של בן גביר, הוא יחבק אותו כמו הרב פרץ. 

אם הוא צריך לחבור בשביל זה לסמוטריץ, הוא יחבור.

הוא טוב בחשבון וגם קצת בפוליטיקה..

ראשות הבית היהודי היא פוליטיקה קטנה, בנט כבר מצא את השיטה להתגבר על הבעיה:

בכל מועד הוא מקים את הימין החדש ומאיים לרוץ לבד.

ואז הבית היהודי ממהר להתאחד איתו כדי שלא ישרוף 4 מנדטים...

אזכיר שבפעם הקודמת הוא רץ עם בצלאל, הרב רפי, וכמעט גם איתמר (שהיה מספיק טיפש לשחק לידיים שלו).

שום כלום של הבדלים אמיתיים אין ביניהם, כולם מונעים מאינטרסים ציניים להכות זה את זה, וחרב איש באחיו. מה שידרבן אותם לשלב זרועות ברגע האחרון הוא מאזן אימה, כי מטבע הדברים אף אחד מהם לא רוצה להשאר בחוץ. 

הכח האלקטורלי המצטבר של כל הפלגים הינו 7 מנדטים על הניר, ותחת ריצה בשני ראשים אובססיביים יגיעו ל- 9 מנדטים על הניר, אלא שבתרחיש כזה, ריצה בשני ראשים, אחד ישאר בחוץ בסבירות קרובה למאה אחוז.

בלי שמץ של ציניות נראה על פניו כי זה מה שהם רוצים. סמוטריץ' יעלוץ אם הרב פרץ ישאר בחוץ, ובנט יצא במחול אם יצליח להרחיק מהכנסת את בן גביר.

אגב, גלעד אלפר נטש את ליבי מולד ורפאל מינס שנגרר אחריה. 

לא נראה לי שמצביעי זהות יימשכו לליבי מולד ורפאל מינס. זה לא הולך לעזור לבנט יותר מהסרטונים של מתן כהנא על ההסתדרות והועדים - כולם כבר יודעים שזה רק דיבורים. 

זה כל מה שבנט יודע לעשות. 

אין צומת אחת שבו הוא נדרש לקבל החלטה חשובה ושהוא קיבל את ההחלטה הנכונה. 

יש כמה החלטות שלו שאם הוא היה מחליט אחרת, הוא היה היום מועמד לראשות הממשלה.

מאז שחזר בו מהאמירה שלו בראיון שבו אמר שבמידה ויורו לו לפנות יישובים הוא יאמר שהוא לא מסוגל, דרך התמיכה שלו בעינויים, המשך בנסיגה שלו מהכוונה שלו לנסות מודלים חדשים במשרד החינוך (כמו שיטת השוברים) וכלה באולטימטום המטופש שהציב כדי בדרישה לקבל את משרד הביטחון לידיו וההתקפלות העוד יותר מטופשת. 

ובמשרד הכלכלה הוא לא השאיר שום חותם משמעותי למרות שהוא היה יכול לשנות את המשק מהקצה אל הקצה ולפתוח אותו לייבוא ותחרות - מה שאי אפשר היה להחזיר אחורנית אחרי שהאזרחים היו מתרגלים לאיכות גבוהה במחירים נמוכים. (אבל עכשיו הוא נזכר לדבר על שוק חופשי). 

הוא קיבל 12 מנדטים בהתמודדות הראשונה שלו. הבטחה עצומה ורקורד מאוד מרשים. 

אפילו אני הצבעתי לו. 

אם יש דבר אחד שבו אפשר לסמוך על בנט זה שהוא תמיד יבחר בדרך הלא נכונה - וכך, במקום להתמודד על ראשות הממשלה, הוא מתמודד כעת מול אחוז החסימה. 

אני ממש משועשע מכל הסיטואציה. 

בכלל, מערכות הבחירות התכופות הללו משרתות נהדר את אזרחי מדינת ישראל שנחשפים לפנים האמיתיות של הפוליטיקאים ולמה שבאמת חשוב להם. (בעיקר הכיסא). 

זה נכון גם לגבי מפלגות השמאל. 

תמשיכו... אני קופץ שניה להביא פופקורן... 

ז"א, למעט פריצת יעד הגרעון, שוב... 

תוציא אותו מחלומותיו על הדחת פרץ וביטול ההסכם.

עכשיו יש לו בסה"כ בחירה אחת: לעשות ברוגז כמו ילד קטן שלקחו לו את הטופי, או להשפיל את האגו הענק ולהכנס בתנאים שכבר נקבעו בהסכם עם עוצמה.

וכל לבלרי תקומה כתבו פה שבועיים שחייבים, אבל ממש חייבים חיבור בנט+סמוטריץ. אבל בנט לא רוצה.

כי הוא כבר הכיר את מרכולתו של איש ההרס סמוטריץ, כפי שהכירו אותו פרץ ובן גביר וכל מי שבא עמו במגע פוליטי כלשהו.

אגב, עם פופולריות נטו אי אפשר לקנות שום דבר במכולת הפוליטית. על מנת להצליח בפוליטיקה, צריך לא רק להיות פופוליסט אלא גם להיות אדם נורמטיבי שלא מסתכסך עם כל מה שזז תוך חודשים ספורים...כך שהנסיון הפאתטי של סמוטריץ לנסות "לעקוף" את עמיתיו במחנה דרך הפריימריז לא יצליח לעולם.

כי הם יקבלו את הקולות שלו חינם, כי אף מצביע תקומה לא ישאר בבית לעשות ברוגז. אפילו במשפחת סמוטריץ', משפחת ברוך ומשפחת מלמד ילכו להצביע ויצביעו טב גם אם סמוטריץ ישב בבית ויחלום חלמא טבא על כסא עור הצבי.

מה לעשות ויש להם אינטגריטי ויושרה הרבה יותר מהנדרש בפוליטיקה.

לדעתי ייטב לכולנו אם סמוטריץ יזרק אחר כבוד לפח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית. האיש הוא נזק מהלך שגרם לתוצאות חמורות מאוד לימין ולציונות הדתית במשך זמן קצר ביותר.

האיש:

הסתכסך עם כל מה שזז, והשתחצן כלפי כל מה שזז.

עשה הסכמים במחשכים ואחרי כמה חודשים התלונן שעשו הסכם במחשכים ושכחו לספר לו.

לא רצה פריימריז 6 שנים ופתאום חודש לפני סגירת הרשימות נזכר שצריך פריימריז רק כדי להשפיל את פרץ ולרומם את עצמו.

מגדף את פרץ ובן גביר על ידי יועציו ועל ידי עצמו.

ניסה להמריד את מרכז המפד"ל נגד פרץ, ליצור סכסוכים במפלגות אחרות ובין מפלגות למפלגות בתוך המחנה.

שרף את כל הגשרים האפשריים.

גרם לרב מלמד להתבזות בהתחננו לבנט, אבל בנט לא רוצה אותו ואת קרבתו.

עכשיו מחפש דרך לרדת מן העץ בלי לפגוע באגו השברירי שלו, עדיין רוצה את השר הבכיר ואת כסא עור הצבי במקום להתמקד בעניינים חשובים לעם ישראל ולארץ ישראל.

בקיצור, מרכז תקומה עשה טעות ענקית כשהחליף את אורי אריאל הצנוע והשקט בשחצן קטן, פלגן וסכסכן מקצועי. חבל.

על פני אורי אריאל או כל אחד אחר. גם אם תרעיף עליו סופרלטיבים הזויים מארץ לעולם לא מבוקר עד ערב, עובדה זו לא תשתנה. לרצות מישהו בפוליטיקה זה לרצות את האלקטורט שהוא מביא איתו, והוא אישית לא מביא כלום. הוא מייצג את תקומה וצריך לפעול לטובת מצביעי תקומה. במקום לעשות זאת, הוא הפעיל מבערים ויצא לאגו-טריפ גרנדיוזי בחללית בלי תכנית כלשהי לנחיתה חזרה על כדור הארץ.

לא תשתנה גם העובדה שסמוטריץ הוא שר בממשלה בזכות קולות של עוצמה, אותה עוצמה שהוא מגדף מדי יום ביומו על "חוסר אחריות", בזמן שהוא עצמו חסר האחריות הגדול ביותר בציונות הדתית מאז ימי אוסלו. החוצפה שלו להבנות מאחרים, לגזול קולות, ואז ללכלך עליהם בתקשורת, היא לא פחות ממדהימה.

בצלאל סמוטריץ הוא פשוט אדם עם מידות מושחתות ביותר, אדם עם 0 מודעות עצמית, וכל מי שמייחצן אותו פשוט צריך להתבייש.

1.סמוטריץ' הזמין את שקד ללשכתו במשרד התחבורה, ואחר שיחת נימוסין הודיעה לו כי אינו רצוי כלל בימין החדש. בקשתו לתמורה בגין שירותים שנתן לצמד בנט שקד נדחתה על הסף. אבי מדינת ההלכה אינו רצוי אצל מי שמתחרים על הבייס של ליברמן. 

2. בן גביר צייץ בטוויטר שנפגש איתו והציע לו על דעת הרב פרץ שרבנים ירכיבו את הרשימה. הוא סירב, והתעקש על פריימריס. בהמשך השיחה הודיע בן גביר כי הוא תומך בפריימריס כלליים, בעקבות זאת חזר בו סמוטריץ'.

3. בן גביר נתפס פעם באי אמירת אמת, ועדיין בכל מה שקשור לפגישה הנ"ל- אני מאמין לו. סמוטריץ' עצמו מאשר את דבר הפגישה, ואינו מכחיש את תוכנה.  

4. בנסיבות האמורות נתפס סמוטריץ' בעיני כל אדם סביר כדמות צינית לא אמינה ונטולת יושרה. האחד והיחיד שמתקרב אליו הוא הפחדן המפד"לניק רחמים כלנתר.   

5. ככלל, סמוטריץ' אינו משאבת קולות, חרף זאת מציעים/ מייעצים לו בבית היהודי המאוחד לבוא איתם בדברים במקום להתאבד פוליטית. ניסיונו הנואל לפרק את הברית בין הרב פרץ לבן גביר הוא חסר תכלית, ואיוולת פוליטית. די להזכיר לו שנתניהו נכשל בניסיונו לפרק את ברית האחים בין לפיד לבנט, וגנץ נכשל בניסיונו לפרק את בלוק ה- 55 של נתניהו.

6. כך ואחרת הזמן אוזל, ואם לא יתעשת- סביר שבימים הקרובים ישמע: "מחיר המניה ירד". אותה מטבע לשון שהוא עצמו נקט בה אל מול ההשתהות של בן גביר בסיבוב הקודם. 

עשרים אלף קולות הפרידו במועד א' בין אחוז החסימה ובין חיסול הנציגות הדתית לאומית בכנסת. בהנחה סבירה שסמוטריץ שווה 15 אלף קולות שהפעם ישארו בבית מתוך הזדהות איתו, ובהנחה לא פחות סבירה שאחוז ההצבעה הכללי יעלה עוד קצת, נמצא שגם הרב פרץ ובן גביר לא יכנסו. באלגוריה לזה שנזרק מקורס טיס, "אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס...".

במבחן התוצאה דין אחד לנשאר בבית, ולמצביע למפלגת סרק. לכן ככל שסמוטריץ' ימשיך להתעקש לא לקחת מקומות פנטסטיים שהוצעו לו, יתכבד ויריץ לכנסת רשימת סרק. לפחות נדע כולנו מה השווי האלקטורלי שלו לקראת ריצה במועד ד'. 

עוד עובדה, הצניחו את הרב מבחוץ אחרי שסמוטריץ' "התנגד" לתרגיל המסריח של בנט. סביר להניח שקיבל הודעה מראש, ודי זמן והותר לגבש את "התנגדותו", לא יד המקרה הוא שסמוך אחר כך התכנס פורום תקומה והעיף את אריאל.

מחמת כבוד הנוכחים בחדר הסגור לא יוצאים הדברים החוצה, וזה יאמר לזכות סמוטריץ' שלא מסתדרת לו הצנחת הרב פרץ מבחוץ. מצד שני הוא "התנגד", לכן אין ערך להבטחות מפורשות שקיבל לכאורה. מי שיציע הסבר רציונלי אחר, תבוא עליו הברכה.

בינתיים מאיים סמוטריץ' לשרוף את המועדון, ועל זה יאמר שישתה מיץ וירגע.

המילה ימין נשמטה ממנו ולא בכדי. הקריאות הנרגשות לחזור להיות מפלגה יהודית ערכית כמו בימי גדולתה של הציונות הדתית נפלה ככל הנראה על אוזניים קשובות, ויש לברך על כך. את הקול שלי הם הרויחו. 

אפילו התאומים החמודים הסטורי ואריאל יוסף יצאו כמו טטלה ויצבוע טב אם סמוטריץ ישאר נזוף וזעוף בבית.

סמוטריץ' משוייך למפלגה אחרת, וחבר כנסת מטעם מפלגה אחרת, אז מי הוא בכלל שיתערב בהליכים פוליטיים במפלגה לא לו.

אם דמוקרטיה לנגד עיניו, שיזכיר לנו מתי היו לאחרונה פריימריס פתוחים בתקומה. 

כעקרון, הבית היהודי לא רוצה להתמזג עם תקומה, ואין שום חובה כזו מוטלת עליה, לא חוקית, לא מוסרית, לא ערכית, ולא תודעתית, גם לא פוליטית. נקודה. ירצו יחיד או יחידים להתפקד לבית היהודי, ולהתמודד, אזי הדלתות פתוחות בפניהם.

גם ללא הזכרת שמו במפורש נהיר לכולם מי מושך בחוטים. הבית היהודי רץ הפעם תחת מותג "הבית היהודי המאוחד" בלי ימין על כל הטיותיו האפשריות. זה חידוש תודעתי ואסטרטגי שמן הסתם אינו לרוחך, ואידך זיל גמור.

ועדיין חידוש בהשוואה למועד א' עם עוצמה ועם המותג "איחוד מפלגות הימין".

לגבי סמוטריץ', הוא מכתיב לצד השני נתק מוחלט, ואפילו לא שמץ של סיכויי הדברות, ולו למראית עין. היא הנותנת שהוא סגור כבר עם ידידו בנט, ואת הימים שנותרו עד להגשת הרשימות מנצל למלחמת מוחות. אני לא קונה את ההתנהלות הזו.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה