בס"ד
עשרה ימים עברו מאז האיחוד בין הבית היהודי לעוצמה יהודית, ורק היום מצא לעצמו סמוטריץ' את הזמן לשבור שתיקה ולהתייחס לנושא.
אבל האמת היא שסמוטריץ' לא סתם חיכה ושמר על דממה. הוא חיכה לרגע שבו פריימריז פתוחים לא יהיו כבר רלוונטים ואם יהיו בחירות פנימיות הם יערכו במרכזי המפלגות בלבד. בזמן שהוא שתק, הרב פרץ איבד עוד יותר את מעמדו במרכז הבית היהודי, וכל זה מבלי בכלל להזכיר את עוצמה יהודית.
אם השר סמוטריץ' באמת היה רוצה לפעול למען פרייצריז פתוחים הוא היה פועל לזה מרגע שהודיעו על מערכת בחירות נוספת. אבל האמת היא שהוא לא באמת רצה את זה. אם הוא היה רוצה את זה, הוא היה מניע מהלכים, נפגש עם שאר ראשי המפלגות בציונות הדתית, קורא לפעילי האיחוד הלאומי להתפקד למפקד, בדיוק כמו שהוא יודע היטב לעשות.
אבל הוא לא עשה את זה. את זה ולא שום דבר או מהלך דומה לזה. אפילו לקריאתו ובקשתו של בן גביר, יום לפני חתימת ההסכם עם הבית היהודי, לבוא ולקיים פריימריז פתוחים, הוא לא נענה.
בסופו של דבר סמוטריץ' רוצה לשלוט בציונות הדתית. אבל הוא לא רוצה לעשות את זה כמספר 2, אלא כמי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וקיבל את אימון הציבור, והאמת, הוא יצליח בגדול. לאו דווקא רק בגלל כישוריו, שאיש לא מזלזל בהם, אלא בעיקר כי הוא הצליח לרמוס כל איום שהיה יכול להפריע לו בדרך לניצחון מוחץ על פני יריביו.
כעת, אם סמוטריץ' באמת רוצה להביא בשורה לציבור, זה לא צריך להיות בסרטון וידאו שהוא מקריא מתוך טלמפרומטר. אם הוא באמת רוצה שתהיה בשורה גדולה של אחדות הוא צריך להרים טלפון עוד היום לרב פרץ ולבן גביר ולקבוע איתם פגשה מיידית שבה הם ישבו ויסכמו ביחד איך מתקדמים. אי אפשר לנתק קשר באופן מוחלט במשך עשרה ימים ואז לנסות לקדם מהלכים בימים המעטים שנשארו.
זה לא הזמן לסרטונים ולהצעות, זה הזמן לעשייה. לקום ולעשות מעשה מתוך אחריות כלפי הציונות הדתית וכלפי ארץ ישראל ותורת ישראל, ולשבת ביחד למצוא פתרון מוסכם עלן כולם. השר סמוטריץ' איבד זמן יקר עד כה עם השתיקה שלו, עכשיו אולי יש עוד חלון הזדמנויות קטן לשנות.
עשרה ימים עברו מאז האיחוד בין הבית היהודי לעוצמה יהודית, ורק היום מצא לעצמו סמוטריץ' את הזמן לשבור שתיקה ולהתייחס לנושא.
אבל האמת היא שסמוטריץ' לא סתם חיכה ושמר על דממה. הוא חיכה לרגע שבו פריימריז פתוחים לא יהיו כבר רלוונטים ואם יהיו בחירות פנימיות הם יערכו במרכזי המפלגות בלבד. בזמן שהוא שתק, הרב פרץ איבד עוד יותר את מעמדו במרכז הבית היהודי, וכל זה מבלי בכלל להזכיר את עוצמה יהודית.
אם השר סמוטריץ' באמת היה רוצה לפעול למען פרייצריז פתוחים הוא היה פועל לזה מרגע שהודיעו על מערכת בחירות נוספת. אבל האמת היא שהוא לא באמת רצה את זה. אם הוא היה רוצה את זה, הוא היה מניע מהלכים, נפגש עם שאר ראשי המפלגות בציונות הדתית, קורא לפעילי האיחוד הלאומי להתפקד למפקד, בדיוק כמו שהוא יודע היטב לעשות.
אבל הוא לא עשה את זה. את זה ולא שום דבר או מהלך דומה לזה. אפילו לקריאתו ובקשתו של בן גביר, יום לפני חתימת ההסכם עם הבית היהודי, לבוא ולקיים פריימריז פתוחים, הוא לא נענה.
בסופו של דבר סמוטריץ' רוצה לשלוט בציונות הדתית. אבל הוא לא רוצה לעשות את זה כמספר 2, אלא כמי שנבחר בבחירות דמוקרטיות וקיבל את אימון הציבור, והאמת, הוא יצליח בגדול. לאו דווקא רק בגלל כישוריו, שאיש לא מזלזל בהם, אלא בעיקר כי הוא הצליח לרמוס כל איום שהיה יכול להפריע לו בדרך לניצחון מוחץ על פני יריביו.
כעת, אם סמוטריץ' באמת רוצה להביא בשורה לציבור, זה לא צריך להיות בסרטון וידאו שהוא מקריא מתוך טלמפרומטר. אם הוא באמת רוצה שתהיה בשורה גדולה של אחדות הוא צריך להרים טלפון עוד היום לרב פרץ ולבן גביר ולקבוע איתם פגשה מיידית שבה הם ישבו ויסכמו ביחד איך מתקדמים. אי אפשר לנתק קשר באופן מוחלט במשך עשרה ימים ואז לנסות לקדם מהלכים בימים המעטים שנשארו.
זה לא הזמן לסרטונים ולהצעות, זה הזמן לעשייה. לקום ולעשות מעשה מתוך אחריות כלפי הציונות הדתית וכלפי ארץ ישראל ותורת ישראל, ולשבת ביחד למצוא פתרון מוסכם עלן כולם. השר סמוטריץ' איבד זמן יקר עד כה עם השתיקה שלו, עכשיו אולי יש עוד חלון הזדמנויות קטן לשנות.
