דניאל זמיר: "לא נתנו לי להתפלל כחזן"
האיש יצא מהארון, לא חוטא!
הוא ראוי להערצה, לא רק עליה לתורה - אלא מפטיר!
והמטומטם הזה, ואין מילה אחרת להגדיר אותו (טוב, חלאה יותר הולם) מנועם, מגיב לו בכזו בוטות מטונפת.
דניאל זמיר: "לא נתנו לי להתפלל כחזן"
האיש יצא מהארון, לא חוטא!
הוא ראוי להערצה, לא רק עליה לתורה - אלא מפטיר!
והמטומטם הזה, ואין מילה אחרת להגדיר אותו (טוב, חלאה יותר הולם) מנועם, מגיב לו בכזו בוטות מטונפת.
היהודי היקר והמתוק הזה עבר מסע קשה, נשוי לאשה כדת משה וישראל. גיבור אמיתי.
וזה מה שיש לומר לנועם לומר לו? גועל נפש.
חוטא הוא לא.
וקראתי את הראיון, ואני חושב שיש לו שם עמדות בעיתיות. אבל לצערי אלו עמדות שיש ללא מעט אנשים דתיים. כמו שיש לא מעט שרוצים שיהיה נישואין אזרחיים וכו'. חוטא בעצמו הוא לא, וזה העיקר.
הראיון.
בקרב התודעתי על הלהטב כיום יש 2 עמדות עיקריות. או שזה מושלם וצריך סופר להעריך ולכבד או שזה נורא ואיום וצריך לא לדבר על זה ומי שבמקום הזה הוא גרוע וכו'
עכשיו אני מאד מאד מסכים עם 2 הצדדים.
כן זה נורא ואיום (בעיקר השיח על הגדרת המשפחה) וזה אסור ומצד שני יש כאן בבנאדם.
וכן היום צעיר או צעירה שמתמודדים עם נטיות מיניות שונות מהמקובל גם אם הם לא מממשים אותם לרגע - לא מסוגלים לקבל את עצמם כבני אדם. לא מסוגלים לראות את עצמם בשום טיקט שהוא לא הנטיה המינית שלהם. וזה לא נכון בעליל
אני חושב שאם אדם מסוים היה במקום הזה, ואפילו מימש את הנטיה שלו. וחזר בתשובה, והפסיק עם החטא והעבירה אבל כן אומר אני מתמודד עם זה, אני כבר לא חוטא אבל זו המשיכה שלי תקבלו את זה, אני בנאדם. זו חזרה בתשובה ולא "יח"צ.
מסייג. ככה הבנתי מהשרששור כאן אם ההתבטאויות שלו היו אחרת אני לוקח את דברי בחזרה)
ראשית, היחס שלך מתחילתו מעוות, אתה שופט אותו כאילו אתה הקב"ה שדן אם נתכפר לו. זה בכלל לא רלוונטי. האיש עשה תשובה ברמה הפרקטית - עזב את החטא, הוא לא חוטא, נקודה.
שנית, גם אם כן היה נפק"מ במהות התשובה - דווקא בחטא הזה מאוד משמעותי עצם "עזיבת החטא", זה קושי נוראי והחלטה אמיצה מאוד. מגיע לו שבחים, בטח שלא חרפות.
שלישית, לראות את הראיון הזה כניסיון לרייטינג זה פשוט רוע לב. הראיון הזה נועד, במוצהר, להיות חלק מהמאבק של עולם קטן בתרבות הלהט"ב, להוכיח שאפשר אחרת. האיש הסכים להחשף לא כי זה קל לו, ובטח לא לשם "הכבוד" ו"לעשות יח"צ", אלא כי הוא שיתף פעולה עם הצורך החשוב הזה.
ורביעית, לכן גם מגוחכת ממש הפסקה האחרונה שלך. כי א' - יהיה מה שיהיה, לא משנה, לתקוף אדם על דבר שהוא לא, על שקר - זה עיוות מזעזע. ו-ב' - זה גם איסור חמור של זכור מעשיך הראשונים, וג' - הוא גם עשה את זה לצורך גבוה, לשם מטרה חשובה שהיא בדיוק המלחמה בתרבות הלהט"ב, אז כעת לרדת עליו ולהגיד "אתה אשם בזה שחשפת"? אין גבול לרשע?
את הראיון הוא עשה לתועלת, ותהא דעתך על הלגיטימיות של עיסוק בנושא ע"ג עלון שבת אשר תהא.
זה שאח"כ הוא הפך מוכר והוזמן לכל מיני מקומות? נו, טבע העולם.
איך שלא יהיה, בכ"מ כל שאר מה שכתבת לא רלוונטי: שורה תחתונה האיש התראיין על איך הוא עזב את העבירה, ובתגובה אדון נועם השתלח בו בטיעון שהוא הכריז שהוא בעל עבירה..
אם מחר אכריז עליך שאתה הומו, ואסיק זאת מכך שדיברת לשון הרע, אז מי מאיתנו ה"מערב"?
הוא העלה זאת לתועלת, זה שהפך אחר כך להיות סלב - לא רלוונטי.
יתרה מכך, גם אם היה מעלה זאת לא לתועלת אלא כדי להיות סלב - זה עדיין לא מתיר להוציא עליו שם רע ולבזותו. הן מצד איסור הוצש"ר, הן מצד זכור מעשיך הראשונים, והן עוד כמה מצוות נחמדות שקיים הדובר של נועם..
גם אם אדם חזר בתשובה ואח"כ ממנף את זה לצרכיו האישיים, זה לא מתיר לך לומר שהוא לא חזר בתשובה. ואם אתה חושב שכן - זו היא התערובת.
אני מתקשה מאוד מאוד להבין איך אפשר אחרי גיל חמש להאשים אדם שהוא "עובר עבירה" בשעה שהוא הכריז על "פרישתו מעבירה". ואיך כשאני טוען את זה אתה "מתקשה למצוא קשר".
מי שבעיקר כתב המון מלל לא קשור - זה אתה. הארכת בספקולציות נפשיות וניסיון להמר על למה הוא עשה מה, ומה רמת טהרת התשובה שלו, ובשם כך התרת את השמצתו כעובר עבירה.
וכשאני מסביר לך את חוסר ההיגיון שבזה, והרשע שבזה, אתה מגיב בציניות ואומר שלא מצאת קשר. הידד.
אתה מוכיח מה"סיבוב הופעות", שהוא לא באמת פרש מהעבירה? ככה עובד ההגיון שלך?
אם אתה משוכנע שנימקת כעת מדוע זה לא לשה"ר, הייתי נותן לך עצה טובה לקראת כ"ד אלול הקרב ובא: צא ולמד שוב חפץ חיים.
אין שום קשר בין ההשמצה של דובר נועם לבין "עושה שימוש בעזיבת החטא בשביל מטרה כזו או אחרת".
אני מזמין את דובר נועם להתנצל על דבריו המחליאים, ובמקומם הוא מוזמן לצייץ: "מה חשבת? שתשתמש בחזרה בתשובה שלך בשביל מטרות וכולם ישתקו". בכבוד, נראה אותו.
ולא, אני לא קונה את הלוקש שכשדובר מפלגה מצייץ ציוץ שקשור במובהק עם עמדות התנועה והטיקט עליו היא רצה, זו היא דעתו האישית השונה מדעת המפלגה בנושא שאותה דיברר בחשק רב.
כי אני ביקרתי את מה שהוא אמר, ואתה הגבת לזה. ולכל אורך הדו שיח בינינו אתה "שולף שפנים" בלוליונות כדי לא לסגת מזה. אז אל תפטור אותי עכשיו ב"מה אכפת לי".
ולא תפסת משהו: הנושא הוא לא "אם הציבור יודע", ולא שיש כאן עוד ביטוי לנרטיב שיש להם שם מאחורה, כן כן, בדיוק כפי שאמרת: בלי שהציבור יודע.
וגם על הדובר של נועם לא ידעתי, זה לא שהלכתי לחפש. אבל נחשפתי.
ואם הדובר של בצלאל יתנהג בצורה מחפירה בעצם הנושאיםש בהם הוא מדברר את בצלאל - זו אכן תהיה תעודת קלון.
האנטי שיש לך כלפיי גדול אפילו מהאנטי שיש לך לנועם.
הישג.
אבל ממה שהבנתי זו לא המציאות
הוא לא רואה סיבה להתבייש באיסורי תורה
זה קצת הרבה מאוד עקום.. לא?
אדם שלא מתבייש לפרסם את הבעיות שלו יש לו קצת בעיה
אה.
אבל הוא לא רואה את זה כבעיה..
אופס.
לא הייתי רוצה שהתפילה שלי תעלה לשמים בזכות התפילה של אדם שלא מתבייש בעבירות
זה חתימה שהתפילה שלי תלך קפוט.
ואני לא בטוח מה המציאות שם - אבל אני כמעט בטוח שהוא לא אחד עם ניסיון קשה שמתגבר עליו בכל עוז שבעולם.
בפרט שהוא דואג לפרסם את זה בכל אתרי התקשורת בערך, ואז לפרסם את השנאה של הדתיים אליו בכל מקום בערך. לא חילול ה'?
הבה ונאמר דבר דבור על אופניו:
א. לאדם עם נטיה לגבר, שמחליט להתנזר מכך, זה ניסיון קשה, חד וחלק.
ב. הפרסום נועד, להבנתי ולפי דברי מערכת עולם קטן ורבניהם, כדי להילחם באג'נדה הפרוגרסיבית ולהוכיח ש"אפשר אחרת".
ג. זה שהוא "מקבל" את זה שיש כאלו שחוטאים - זה אכן חמור. אבל כאלו יש המון המון בציבור הדתי לצערינו. זה לא מתיר להפוך אותו לחוטא בעצמו, בטח כאשר הוא מתגבר על נטייתו ולא חוטא. (בנוסף: אינני זוכר בדיוק, אבל נראה לישיש שני חלקים - האחד שהוא אומר שהוא מקבל את מי שחוטא, והשני שהוא לא סובר שיש להתבייש בנטיה. ואז בחלק השני אכן אין בעיה)
ד. יש בהלכה קריטריונים מי ראוי להיות חזן ומי לא. אין התר לבזות אדם בגלל "לא הייתי רוצה", בטח לא אדם שהתגבר עלנטיה חזקה לחטא, בטח לא כשהוא פרסם אותה כדי לעזור לאחרים לא לחטוא.
ואני לא מעוניין להיכנס לכל זה.
בסוף - אתה לא יכול להתעלם מהרצון המאוד לגיטימי שבנאדם כזה לא יהיה שץ.
ונו באמת, זה לא אחד מהתנאים?
זה בן תורה? זה ירא שמים? הגון? ריקן מעבירות?
וזה מה שאכפת לי.
זה מאוד לגיטימי לרצות שהוא לא יהיה שץ
אתה יודע מה?
נניח. נניח.
מה מצדיק את התגובה המופרעת של אדון נועם?
אני לא בא להיות דובר של אף אחד
ואני לא באמת יודע מה הוא אמר עליו
וגם לא אכפת לי
יש הלכות.
כשא' פוגע בב' לשווא, מותר לפגוע בא' כדי למחות על כבודו של ב'. מגוחך להשוות בין א' שפגע בב' למי שהגן על ב' בפגיעה ב-א'.
וזכותך, אבל אני פתחתי את השרשור בנוע להוא מנועם - אם אתה לא בא לדברר אותו - סבבה, אבל זה לא קשור לדיון.
אז אולי מותר גם לפגוע בג'?
כדי להעיר לו על זה שהוא פוגע בא' יותר מידי פעמים?
עיין ערך ההערה הצינית של אריק מהדרום לעיל.
אני כאן כי אמרת לי בש.א להיות בשרשור הזה. שפה אקבל תשובה על השאלה שלי בצמ"ע.
וצודק, שכחתי ששלחתי אותך. מתנצל.
הין אם היא מטראומה ובין אם היא מולדת- היא לא בחירה.
כל עוד הוא לא חוטא למה שיתבייש? צריך להתבייש מהחטא, לא מהנטיה.
הוא לא קם בבוקר ואמר 'בואנה מגניב להיות ביסקסואל, ננסה?'.
הוא פשוט הבין את המציאות שלו, ובחר לחיות עם אישה.
הוא לא עושה שומדבר רע, לא כלפי שמיא ולא כלפי בנ"א- אז אין לו מה להתבייש במי שהוא.
אין שום "גן חד-מיני"
LGBT Group Threatens Johns Hopkins Over Study on Homosexuality
כתבה על אירגוני הלהטב שאיימו על אוניברסיטה מכובדת שלא לפרסם את המחקר- לא תשנה את דעתי.
צרף את המחקר, אולי יהיה אמין מספיק בשביל שאשקול לשנות את דעתי.
אגב התמונה שם ממש מעצבנת, אז מי שלא דחוף לו לראות צמד נשים מתנשקות שלא יפתח את הלינק.
אם כי אני מבין למה לא שמת לב, גם אני נכנסתי שוב כדי להפנות ולרגע היה נראה לי שהיא נערכה.
"לעומת זאת, יאיר אוריאל מדוברות מפלגת נעם כתב: "חשבת שתדגול בפומבי באיסורי תורה חמורים וכולם יעצמו עיניים?"."

אבל שימחת והפתעת אותי😅, חייב להודות שקצת חשבתי עליך כעל פנאט, נחמד לראות שטעיתי😅.
מסכים איתך, אשריך שאתה משמיע את הקול הזה
הָיוֹ הָיָהאני בכלל לא פנאט, פשוט משתדל להיות ישר ולא לרמות את עצמי ואת אלוהי... וזה לכל הכיוונים.
גם אם זה רק הדובר של המפלגה של הר המור שכתב זאת בחשבונו האישי.
מזכיר לי את האובססיה של @אוהב אי והעם 2 לנתניהו.
אחי, שחרר, זה לא בריא לך לנפש.
כשתסביר לי מנין הלגיטימיות לקרוא חוטא למי שלא חוטא אני לא אהיה אובססיבי.
או שיהיה לך נחמד אם מחר נתלה עליך שלטים ברחובות שיקבעו שאתה חי בזוגיות עם גבר?
רק תגיד כן ואני עושה את זה. קדימה גבר.
לדעתי אותו אחד מנֹעם טעה. עכשיו טוב לךָ?
אז גם אתה אובססיבי, אה?
וואלה, גילוי מרעיש.
אני ביקרתי אותם = אובססיבי
אתה ביקרת אותם = אובססיבי.
המסר שניסיתי להעביר ולא הצלחת לקללוט הוא די פשוט:
לא יתכן ש: א. זה לא היה ככינוי גנאי להתנגח אלא באמת אתה סבור שאני אובססיבי. ב. בנידון המסויים אתה מסכים איתי.
כי בהנחה ואתה מסכים בסוגיה זו, היית מעיר על אובססיה במקום שלדעתך נובע מאובססיה ולא במקום שנובע מאמת.
המסקנה היא - או שאתה סתם מפש לעקוץ את מי שלדעתך לא מכבד מספיק את עמדת רבותיך, או שאתה מתבייש לומר אבל האמת היא שאתה מסכים עם החוליגן ההוא מנועם.
שמחתי לעזור.
איזה עוד מנהיג הוביל אותנו לכזה שפל שהנשיא הכי אוהב ישראל בהיסטוריה
אסר במילים הכי מפורשות על ישראל להפציץ בלבנון???!!!???

מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.
מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.
כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.
גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).
מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.
מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.
----------
אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!
מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...
לכאו' כולנו יודעים ששר הביטחון הורה ודובר צה"ל פורסם תמונות של הביצוע - של ניתוק צפון הגליל העליון (שמשום מה סייס-פיקו חתמו שהוא בצד הצרפתי שהפך למה שמכונה היום 'מדינת לבנון'), ממה שמעבר לליטני.
ואז מגיע הידיעה המשונה הזאת:
הגשרים המופצצים שוקמו, תושבים חצו דרומה
לא בונים גשר בשעות בודדות, המשמעות של השיקום המהיר - שההריסה היתה קוסמטית בלבד. אם צה"ל באמת היה מבצע את הוראת הממשלה ומנתק בין צפון הליטני לדרומו - אף אחד לא היה יכול לחזור עכשיו, גם לא בעשרה ימים של הפסקת אש.
האם הצבא באמת נשמע לממשלה? האם הממשלה קיבלה החלטה על הפסקת אש, על דעת שמעברי הליטני הרוסים והמציאות שונה?
שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים
שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.
קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..
וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.
ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.
רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת.
אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.
לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.
על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.
אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.
וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.
אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.
וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..
אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.
יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.
כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.
יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.
האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...
אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.
ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.
אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.
זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.
למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..
ככל שאתה פחות מאמין ב"בגידה" ויותר מאמין ב"מחדל מערכתי" – כך המסקנה שלך לגבי יו"ש צריכה להיות יותר ימנית.
הרי אם צה"ל הגדול קרס מול 60 ק"מ של גדר בעזה רק בגלל בלבול וחולשה, איך בדיוק נגן על 700 ק"מ בלב המדינה?
בלי שום תיאוריות קונספירציה, המסקנה נשארת אחת וברורה:
נסיגה מיו"ש היא לא "מחיר השלום" – היא התאבדות קיומית.
ה-7 באוקטובר הוכיח שהמערכת פגיעה.
ביו"ש הפגיעות הזאת תעלה בפי עשרה קורבנות.
החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.
אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.
לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.
גם חזבאללה היו יכולים לנצל ולירות בצפירה.
העיקר את הכותל סגרו כי זה פיקוח נפש.
אבל משום מה החליטו שצפירה דוחה פיקוח נפש וזה יהרג ואל יעבור...
אבל, יש דברים שגם אם הם הגיוניים - הציבוריות הישראלית לא מסוגלת לקבל. אחד מהם זה כל נגיעה בזכרון השואה.
וגם אבא שלי.
בס"ד
אני הכנתי הבוקר את הילדים שלי, גם את בן השנתיים וחצי ובטח את הגדולת ממנו, שתהיה צפירה. גם הסברתי להם מה ההבדל בין צפירה לאזעקה שיבינו שאין להם מה להיבהל. הכנה כל כך פשוטה - שאין בינה לבין פיקוח דבר או חצי דבר.
בסוף כל אחד יודע מה השעות של הצפירה (10:00, 20:00, 11:00). מרבית האנשים עוצרים דקה לפני כן וזה לא תופס אותם במקרה.
גם החשש מירי רקטות מצד חיזבאללה הוא תירוץ קלוש. ברדיו ובכל מקום מחדדים בכל שנה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, איך זה יתנהל במידה וחלילה במקביל יש אזעקת אמת.
בקיצור, אין שום הצדקה לבטל את הצפירה. 2 דקות של שקט שבה מדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שניספו זה דבר חשוב דיו כדי להמשיך את זה למרות המלחמה.
לשים כבר עכשיו תזכורת בפלאפון ליום שני בשעה 19:55 וביום שלישי לשעה 10:55 ובה יהיה כתוב "לשים לב - צפירה עוד חמש דקות". אז, כשהפלאפון יצלצל, למצוא מקום לעמוד בו, לפתוח פרק תהילים ולהתייחד עם זכר הנופלים מבלי שהרקולים יצטרכו לנן את מנגינת "אצלנו בגן" או "אחי הצעיר יהודה".
וחלילה, אם יהיה אירוע אמת, תהיה אזעקה עולה ויורדת בעלת הבדל ניכר בינה לבין הצפירה.
שלא כל עם ישראל קוראים את ההודעה הזו, כן?
בכל מקרה, ביום הזיכרון רבים מהאנשים נמצאים במילא בטקסים ובבתי העלמין, כך שגם מהבחינה הזאת הדבר הרבה יותר פשוט.
רק שאני מנסה להקל על כולם. זה זמן רגיש.
זה לא אומר שאי אפשר להתייחד עם זכרון הנופלים, רק קשה לי שהראש בקיר לגבי הצפירה (הראש של מקבלי ההחלטות)
לקפיצה הראשונית של הלב כששומע את תחילת הצפירה
ולא עוזר לילדים קטנים כמה שמסבירים להם מראש
הגוף עדיין נבהל
ומאוד מאוד יכול להיות שלא כולם זכרו שבדיוק תהיה צפירה
ההתחלה אותו דבר וגם אם מוכנים זה עדין מלחיץ
(אצלנו גם היו פשלות במערכת הכריזה וחלק מהאזעקות נשמעו כמו צפירה אז בכלל זה מלחיץ מאד)
מידיעה וודאית - יש אנשים ידעו שצפויה צפירה ועדיין נכנסו ללחץ. יש ילדים בבית ספר, שאחרי הכנה עמדו בטקס וחיכו לצפירה שידעו שעוד רגע תגיע - ועדיין כשהגיעה רצו למקלט במבטים מבוהלים.
האזעקה והצפירה בנויות ככה שעוד לפני המודע, הן מפעילות אצלינו את התת-מודע. עוד לפני שאנחנו בודקים האם זאת צפירה עולה ויורדת או רק עולה ולא יורדת - אנחנו כבר במצב פעילות.
למעשה כמו שכתבתי - אני חושב שהיה ראוי לבטל, לא חושב שאפשר היה לבטל. השיח הציבורי לא היה מסוגל לשאת את זה, אבל לא לזלזל.
נ.ב.
יכול להיות שיש לכם ממ"ד והילדים פשוט ממשיכים לישון בו?
בס"ד
אבל בסוף הנקודה המרכזית בעיניי היא שיש פה משהו שגורם לנו לעצור שתי דקות ולהתייחד. אני לא מכיר שום תחליף הגיוני לזה, ובלעדי זה יום השואה היה הופך ליום של סיפורים ברדיו ובטלוויזיה.
הצעד הבא זה אם אין צפירה אז למה לעשות את הטקס דווקא בעשר ולא בשעה האחרונה של המערכת - במקרה הטוב. או במקרה הרע לבטל לחלוטין כי יש הרבה חומר לימודי להשלים בגלל המלחמה וצריך להספיק עד סוף השנה.
הצפירה, גם אם היא לא מושלמת, היא ההזדמנות היחידה לעצור את היום למדינה שלמה. במיוחד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבו עלינו לזכור מי הם החיילים שהקריבו את נפשם שאנחנו נוכל להמשיך את חיינו.
משהו נעלה בלעמוד ולחשוב על 6 מיליון הנרצחים
כן חשוב לזכור
ולהגיד תהילים או משניות לעילוי נשמת
אבל לעמוד בצפירה זה טקס חסר יתרון
הנשמות בעוה"ב לא מתעלות בזכות העמידה הזאת
ובטח לא מתעלות בזכות בהלה של מליוני ישראלים
גם לא רואה מעלה בלהמשיך את החיים כרגיל כשכולם עוצרים...
אין לי בעיה לעמוד ומשתדלת לומר גם כמה פרקי תהילים
אבל באמת שלהבהיל את כל המדינה זה מיותר כל כך
וכמו שאמר אחד מגדולי רבותי: "אני מבין למה אני עומד, אבל גם מי שלא מבין - ביארצייט של אבא שלו הוא עושה כמה דברים שהוא לא מבין ואני יודע להגיד לו שאין להם סיבה, אז שלא יפרוש מהציבור..."
וכאמור אני לא פורשת מהציבור בדרך כלל
ובכל זאת לא רואה חשיבות גדולה בזה
הייתי פה לפני כן בניק אחר
ככה שיש יותר ותק
אנחנו זכינו להכיר ניצולי שואה ולחיות בניהם. שמענו את העדות שלהם מכלי ראשון, ראינו את הסימן שחקוק על בשרם ואת הצלקות שהם עדיין נושאים משם. אבל כדרך העולם, זה לא יימשך עוד הרבה שנים. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. שתי הילדות הגדולות שלי זכו להכיר את הסבתא רבה ששרדה את השואה, יתר האחים שלה יכירו מהסיפורים.
הצפירה לא נועדה בשביל עילוי נשמתם של הנרצחים, אלא היא נועדה קודם כל בשבילנו. שאנחנו נזכור אותם, שאנחנו נזכור את מה שעבר על העם שלנו. ביום אחד בשנה, בשעה אחת, עם כולו עוצר מלכת ומתייחד עם ההיסטוריה, עם המשפחה שנספתה, עם הזיכרון.
זה מה שישאר לנו עוד כמה שנים. לא יהיה זיכרון בסלון, כי הם כבר לא יהיו עימנו. מה שיהיה לנו זה את הסיפורים שאנחנו שמענו מהם ואותם אנחנו נצטרך להעביר לדורות הבאים. לכן בא היום הזה, ובאות שתי הדקות האלו להזכיר לכולנו את המסר הזה.
עם העובדה שצריך לזכור
ואסור לשכוח
ולהנציח
אבל לא רואה יתרון דווקא בצפירה שמקפיצה לכולם את הלב
מאמינה שיש עוד דרכים
אבל כן שצריך לשנות אותה לצליל שלא דומה לאזעקה.
אם לאמבולנס שינו את הסירנה כי זה מזכיר אזעקה ולא רצו להלחיץ אנשים בזמן מלחמה אין סיבה שלא ישנו את הצפירה לצליל פחות מלחיץ
האם לולי צפירה כולם היו עושים את זה? כנראה שלא כולם. גם אם הצפירה, לא כולם עשו את זה. לא האישה שנכנסה להסטריה, לא המורה שתלמידה רצו למרחב המוגן ולא רבים אחרים.
גם טקסים שהיו נערכים במוסדות הלימוד, צה"ל ומוסדות המדינה לא היו נראים אותו הדבר מבלי הצפירה. השעה 10 לא הייתה 10, הכובד ראש לא היה אותו כובד ראש ובכלל זה גם האווירה. הטבת לכתטב פה על הבסיס שעליו מושתת הצפירה וזה בדיוק חלק מהאווירה של היום הזה. מבלי זה, זה יהיה עוד יום חול.
אני אתן דוגמה על עצמי. מ-09:10 המתנתי על הקו שנותן שירות ייענה לי. ב-09:55 ניתקתי וכמה דקות לאחר הצפירה התקשרתי מחדש והמתנתי בשנית. אני רוצה להאמין על עצמי שהייתי מנתק גם מבלי הצפירה, אבל לא בטוח שכולם היו עושים כך.
בזמן ככ רגיש מבחינה בטחונית. גם בזמן המלחמות מאז ה7 לאוקטובר. אפשר ממש ממש לוותר על זה.
אני חושבת שהפכו את זה לדת.
על פירוק חיזבאללה.
ומה עם חמאס לבנון?
ומה עם ארגוני טרור נוספים?
שלוש הנחיות צריכות לקבל המשלחת הישראלית לשיחות:
1. פירוק כל ארגוני הטרור והוצאתם אל מחוץ לחוק.
2. הסוגיה "הפלשתינית" לא תעלה כלל ואם תעלה- המשלחת הישראלית תנטוש את השיחות.
3. תיקוני גבול עם לבנון, וקביעת הגבול הבינלאומי על נהר הליטני.
שנית - אני באמת לא מבין מה אתה מתרגש מכל משפט שלו. אתה בעצמך מציין שהוא אומר דברים והיפוכם.
במבחן המעשה אין ולא היה מקום המדינה נשיא אמריקאי או מנהיג זר בכלל - שתמך בנו בצורה כל כך משמעותית. זה ראוי להערכה, זה מצדיק להתחשב בתוך מכלל השיקולים, זה לא מוריד ממשלת ישראל את האחריות לעשות מה שנכון לישראל בכל מצב.
מה קורה מיד אחר כך?
משום מה בהרב מיארה עדיין מוזמנת לישיבות הממשלה,
משום מה תחנת גלי צה"ל עדיין משדרת דה-מורליזציה, על חשבון תקציב הביטחון של כולנו,
משום מה רואי כחלון עדיין לא מכהן במינוי קבוע כנציב שירות המדינה.
מבקשים להגיע להבנות עם המכהנת כיועמ"שית, רק בגלל הוראה לא חוקית של בג"ץ - אומרת שהממשלה מתכופפת לזה שבג"ץ שודד סמכויות לא לו מהרשויות המוסמכות לכך.
עכשיו, זה נכון שנתניהו לא מסוגל לפטר את בן גביר, זה הסוף של הממשלה, ולכן הכריז שיסרב. אבל שופטי בג"ץ אינם מטומטמים. הם לא יתנו את הפסק שיביא את מפלתם. הם פשוט פסקו שורה של הגבלות, שישאירו את בן גביר בתפקידו, אבל כ'ברווז צולע':
בג"ץ קובע: מגבלות על מינויים והתבטאויות של השר בן גביר | ערוץ 7
כך מצד אחד לא יגיעו לנקודה בה הממשלה מסרבת (כשזה יקרה, יגמר ברגע הסיפור של בג"ץ הכל יכול) וגם יצרו תקדים לכל הממשלות הבאות, שהם מנהלים את השרים...
..