צריך רק שיהודי יגיע להר הבית בשישי

ופותחת השרשור כבר הופנתה לדברים בנושא. למה למחזר?

השנה נקריב קרבן פסח!!!! לא עוד כנף צלויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! | ערוץ ７

ועוד -

חידוש העבודה בזמן הזה | ערוץ ７

תייגת שרשור פרובוקטיבי שליייייייייייי

הרוב לא ממתין ותלוי לביאת המשיח. בית המקדש, סנהדרין, טומאה וטהרה, קרבן פסח ועוד אינם תלוים בו. למען הדיוק צריך בירור מה כן.

לכאורה, ואני כותב בזהירות כי גדולים חלוקים עלי, ראוי להקריב קרבן כבר בפסח הזה.

אין מספיק בהמות כשרות לכל משפחה בישראל, אין מספיק כוהנים שיודעים את המלאכה, אין איזו שיטת ארגון של הכנסת אנשים בזמן. זה לא יכול לעבוד בהתראה כזאת קצרה.

ועוד שאלו עניינים הלכתיים ברורים שנידונים אצל פוסקים גדולים, ולא משהו שאפשר לקבוע בפורומים בערוץ 7.

קביעתי היחידה על קרבן פסח היתה שהוא לא תלוי בביאת המשיח ואני עומד מאחורה. האמת היא שגם כאן, כבכול מקום בחסדי ה', ניתן לדון ברצון ה' ובהלכה. אך לא באתי לשם כך.

על המציאות אני נאלץ לחלוק. תחילה מכיוון שאין בינה לבין ביטול עשה דבר. לא מבטלים מצווה (חיוב) על היחיד רק כי לא כולם יספיקו. בנוסף אפשר ליבא ובכל מקרה החיוב הוא עלי ולא על כל עמ"י. אבל סתם בשביל החישוב הטוב:

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היינו בשנה שעברה כ6,870,000 יהודים בארץ ישראל (נפלא ב"ה). נפחית ילדים וכו' ונעגל כלפי מעלה - נניח אנחנו ב6M חייבים בקרבן, הגיוני? נניח שבכל כבש ממוצע יש כ30-50 כזיתות. מהנתונים השונים שאני רואה כעת נראה שיש בארץ כמה מאות אלפי כבשים, כאשר כבשים לשחיטה לרוב נשחטים עד גיל שנה. אז נניח שיש 150K ראש (בין חצי לרבע מהנתונים הלא ברורים שאני רואה מגלובוס וויקיפדיה) שראוים לקרבן פסח (ללא מום עד שנה). נחלק 6M ב40 (ממוצע מנויים לכבש) = 150K. בדיוק מספר הכבשים.

זה כמובן בהנחה שיהודי מדינת ישראל כולם עובדי ה', שומרי מצוות, לא צמחוניים ויבואו להקריב, כן?

אוכל להאריך כך גם לשאר קביעותייך אך הדף קצר. מספיק כהנים עוסקים היום בכך (היכרות אישית) וכלל לא צריך רבים. שיטות ארגון גם כן יש (ממש כמו לכותל, יש העוסקים במלאכה), וגם הן כמובן לא מונעות. ומזכיר שדיברתי על החיוב היהודי עלי ולא ביקשתי שכל עמ"י יבוא איתי היום.

ולעניין ההלכתי, אינני פוסק אלא לומד. ובפשטות לומד מרבותי שאין כלל מניעה הלכתית, השקפתית, מעשית ומדינית לכך. אוכל לשלוח למקורות אך אסתפק במאמר של הרב שמואל אליהו.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/15755

ראוי לחשוש לכרת ליהודי ירושלים שלא מקריבים יותר מחשש כרת עולי ההר.

וכבר כתבתי שיש החולקים ואני באתי לכתוב להבנתי בלבד.

שאנחנו בעצם לא יודעים את המיקום המדוייק של המזבח

וזה החלק עליו החולקים יסמכו בעיקר, אך גם הוא לא ראוי למנוע לענ"ד ולא מורכב לפתרון. 

המיקום המשוער ידוע והוא לא קטן כלל. הפתרון הפשוט הוא לבנות מזבח קטן ולהציבו במיקום המרכזי שבוודאי תואם הכל.

כמש"כ מרן הרב זצ"ל משום "אינו ראוי לבילה" וכו'.

משפט כהן - קוק, אברהם יצחק, 1865-1935 (page 1 of 450)

והקישור הוביל למקום בו הן מתחילות.

אגב - ראה בדבר חברון מועדים עמ' קסג שגם הרב דוב ליאור שליט"א סובר כך.

נ.ב. לא ידעתי שישנם מתלמידי מרן הרב זצ"ל שעוד עמנו בעוה"ז. אשמח מאוד ללמוד מהם...

מוזמן לאן?

לא הבנתי.

ובכל מקרה אתה לא מתרץ את קושיותיו ומ"מ הכרעתו ברורה וכאמור כך גם סובר הגר"ד ליאור שליט"א.

איני יודע מי מגדולי פוסקי דורנו עסק בנושא והכריע אחרת. הגר"ש גורן היה חריף בהרבה מהרב זצ"ל בנושא, והאחרים, ברובם, טוענים שאין שום דרך לדעת מה מקום המזבח או אפילו לאן מותר לעלות... עסקו כאן בכך כבר בעבר:

אישית, אני חושב שזה רעיון מדהים ויהיה מרגש ומשמח אם יקרה | ערוץ ７

לא ענית לאן אני מוזמן.

אגב - לאחרונה הזכיר נכדו של הגר"ש גורן את עמדתו בנושא בריאיון לארנון סגל במקו"ר (גיליון 1286, כ"ט אדר ב' תשפ"ב):

שאם אני מגיב בפורום הר הבית כנראה שדרכי בהשקפה שונה מהסוברים שעמ"י לא ראוי להתקדמות בגאולה או שזקוקה הוראה שמימית-נבואית-משיחית בשביל להתקדם בה.

אינני צריך לענות עליהן אלא מספיק להיתלות בכל הפוסקים לאורך הדורות שענו עליהן אחרת מהרב. ואם תרצה שאענה עליהן בעצמי, אשתדל בשמחה למצוא את הזמן הראוי שעוד לא מצאתי לעיין בתשובה. מכיוון שתשובות הרב אינן מחייבות הן לא מקשות על דברי וזו היתה תגובתי.

ואולי כאן המקום להוסיף על המשפט האחרון; לא באתי לדון דרגות בצדיקים ולא מספור כמויות חלילה. זה אינו השיח שלי. באתי לברר את רצון ה' בעולם. פסיקה שונה מענ"ד לא תגרום לי לעשות הפך מרצון ה' להבנתי, אלא אם אין לי במי להיתלות, אם רבי ומורי סובר אחרת, אם הסברות והטענות החלוקות עלי צודקות ועוד.

לבינתיים אני רואה שדווקא לצדיקי האחרונים יש פחות על מה להיתלות מרבותי וממני, שאני נתלה בגדולים כהרמב"ם ואינני מבטל מצווה מדאורייתא וכו', והם סוברים שעמ"י איננו ראוי למשל. הדבר מזכיר לי מחלוקות דומות כמו עליה לארץ ומדינת ישראל. כמובן שאין כלום להשוואה חלילה ביני לבין הצדיקים המוזכרים אלא רק בבירור ההלכה ורצון ה' להבנת רבותי.

[הערה לדעתי כי כבר העלת וכולי תקווה שלא יפתח דיון על הנושא:

עד כמה שאני מכיר הרב גורן התחרט במשך שנים על כך שויתר על ההר ואמר שאם היה נלחם על ההר כמו שנלחם על המערה היה ההר בידינו. אישית, זו הביקורת הגדולה ביותר שיש לי הקטן על הרב גורן זצ"ל - שויתר על הר הבית עבור הכותל. אם יש כאן טענה היא לטובתי.]

מוזמן להיות מתלמידי אהרן.

אז צר לי לאכזב אותך. אחד הנושאים שנידונו בפורום הזה הוא עצם ההיתר לעלות. אתה כנראה חדש כאן ואינך יודע.

ולשיטתך, בעצם, גם לתלמידי הגר"ד ליאור שליט"א - העולים להר - אין מקום בפורום זה כיוון שהם מצריכים הוראה שמימית-נבואית-משיחית כמו שקראת לה.

אם כך, נראה שאתה עלול להישאר כאן לבד.

איני יודע מי הוא מורך ורבך, אך דומני שרוב העולים להר כיום נשענים על הגר"ש גורן ולהבדחל"ח הגר"ד ליאור שהם גדולי העולים, ולא על רבנים משורה שניה, שלישית או שביעית, גם אם הם רבותיך, ואם אכן אף אחד מגדולי ישראל לא סובר כרבותיך, כנראה שהטעות אצלך.

[ולגבי הסוגריים - אין קשר בין עמדת הרב גורן בעניין העליה להר לעמדתו בעניין הקרבת קרבנות בימינו ואכמ"ל].

אחרי שתסיים את תשובות הרב, יש לך כאן עוד קצת חומר בנושא:  ציץ אליעזר - יב - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 1 of 242)

מ"מ, העולה מדבריך נראה בעיני רחוק מאוד מדרכו של אהרן הכהן ששמח כשראה את מרע"ה אף שידע שיקבל הנהגת כלל ישראל במקומו ולמרות שהיה צעיר ממנו. אתה מדמה שכל גדולי ישראל טועים ורק רבותיך צודקים ולהם משפט הבכורה. אין זו דרכו של אהרן. כל טוב.

למה לא מקריבים קרבן פסח בזמן הזה? | שאל את הרב - הידברות

ע"פ מחקרו של בנו הרב אלקנה שליט"א בעניין גודל האמה.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/45437

אבל יש חולקים וסוברים שהכיפה היא מקום אבן השתיה ולא המזבח.

על העולים להר להחמיר כשתי הדעות, אבל להקריב קרבן אי אפשר.

הוא גם טען שמכותל מזרח למערב זה חלק מהת"ק על ת"ק ולא הרחבה במערב, והמפה שחיל ההנדסה שירטט לו הייתה חובבנית למדי. לכאורה המדידות שלו לא נכונות, ומתחת לכיפת הסלע יש לנו מסורת שזו אבן השתייה.

והמזבח צריך להיות במקום מאוד ספציפי

שידוע לנו (בערך איפה) אבל לא במדויק, ולכן אנחנו לא יכולים להקריב כפי שפסק הרב.

כמו שבשיבת ציון היה נביא שאמר להם מה המיקום המדויק של המזבח, כך גם המצב בימנו זהה.

כנראה שנצתרך לחכות עד שאליהו הנביא יחזור, או שהנבואה תחזור אלינו.

אין דרך אחרת

יש בעיות נוספות, אך זו העיקרית.

אם המשיח מגיע עכשיו, נוכל להקריב קורבן פסח בשישי? | ערוץ ７

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?