עבר עריכה על ידי אחו בתאריך ל' בתשרי תשפ"ד 16:29
עבר עריכה על ידי אחו בתאריך ל' בתשרי תשפ"ד 16:26
צר לי אם זה התפרש כגאווה לא זאת כוונתי ח"ו פשוט אני לא נוטה להמשיך דיונים, כשאני מרגיש שמיציתי את הטענות שלי אני פורש והרוצה ישתכנע או שלא ישתכנע.
תראה אני מבין שאתה מקבל את דברי הראי"ה ככתבם ובאמת אין לי בקיאות מספיקה בכתביו כדי להוכיח לכאן או לכאן ואני גם לא מעוניין להיכנס לזה. אני גם לא מעוניין לתהות על השיטה שלו כי הוא הוא גדול ממני פי מיליון ולא צריך את האישור שלי אם כי אני לא חושב שדבריו הם סוף הוראה. בכל-מקרה השיטה שלי ללמוד מדרש (שאפשר להסכים איתה ואפשר שלא) היא להתחיל מהפשט של המקראות, להמשיך לפשט של המדרשים, ולבנות מערכת עם כמה שפחות סתירות. הרש"ר הירש אומר שכל מושג או עניין בתורה צריך להיבחן בשלמותו מכל המקורות הקיימים ובהתאם לכך אפשר לפתח השערות אם הן מקיימות את כל הכתובים ומאמרי חז"ל. במקרים מסוימים זה אומר שצריך למצוא תירוצים על קושיות או פשרות או לבצע התאמות אבל הכל צריך להתקיים בדיוק כמו ששיטת התוספות הייתה להקשות מסוגיה על סוגיה אחרת ולהשתמש בסוגיות ממסכתות אחרות כדי לשפוך אור על עניינים שנראים לכאורה לא קשורים (וכל-שכן אם קשורים הם). וגם את דברי הראי"ה זצ"ל אפשר להבין רק מתוך הקונטקסט המלא של המדרשים והגמרות.
נחזור לטענה המקורית, אתה טענת:
- הגאולה תבוא אך ורק באמצעות אחדות
- הניסיונות לייהוד המדינה מפלגים את העם
- לכן הם מהווים סיבה לייסורים
אני לא מקבל את הטענות האלה,
ראשית לגבי כך שהגאולה תבוא אך ורק באמצעות אחדות כבר ראינו בדברי חז"ל כמה וכמה דברים שבזכותם עתידים עם ישראל להיגאל:
ילקוט שמעוני יחזקאל ט"ז
ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'. ר' אליעזר אומר וכי מה ראה הקב"ה לומר שני פעמים בדמיך חיי? אלא אמר הקב"ה בזכות דם פסח ודם מילה תגאלו ממצרים, ובזכותם אתם עתידים להיגאל בסוף מלכות רביעית.
ילקוט שמעוני רות רמז תר"ו
ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל:
מדרש רבה ויקרא ג'
תדע לך שכן, שאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת שנאמר "בשובה ונחת תושעון".
ועוד כהנה וכהנה וכהנה, אפשר להפנות גם למאמרי השפת אמת על כך שבזכות הביטחון והאמונה ייגאלו, ואפשר להפנות לגמרות שמדברות על שנאת חינם, או על תשובה, או על תפילה, בקיצור יש המון עניינים שבזכותם עתידים להיגאל וכמו שחז"ל נתנו הרבה תאריכים אפשריים לגאולה והרבה תסריטים שונים הכוונה היא שכל העניינים קשורים לגאולה ומקדמים אותה. לכן לא שאחדות זה לא חשוב פשוט האמירה "הגאולה לא תלויה בקיום מצוות" בעייתית בלשון המעטה.
///
ביחס לטענה השנייה תראה זה לא משנה מה תעשה תמיד יהיה מישהו לא מרוצה. יש אנשים שלא מרוצים שחרדים מקדישים את חייהם לתורה. זה אומר שצריך לקפל את בתי המדרש וללכת לעבוד? יש כאלה שלא די בכך שמציק להם שחרדים לא מתגייסים, מציק להם שהם לא עובדים אפילו אם הם לא לוקחים קצבאות כי זה אומר שהם לא משתתפים בנטל המיסים כמו החילונים (נגיד כי הם מרוויחים שכר מינימום ואין מס הכנסה, או כי הם מתפרנסים מתרומות פרטיות). ויש כאלה שמציקות להם ישיבות הסדר כי הן יותר מדי ציוניות. ויש כאלה שמציק להם מה שמבקשים להתלבש צנוע בכותל. ולמעשה מדובר במיעוט, אמנם מיעוט מאוד רועש, אבל מיעוט, החילונים מהווים רק 45% מהאוכלוסיה היהודית בארץ ומתוכם נראה לי שחלק בעד לכבד את הדת ולשמור על ציביון יהודי ברמה כזאת או אחרת.
אותן תפילות של "ראש יהודי" - לא כזה מכיר את הארגון - כמו הדוכנים של חב"ד - זאת לא "הדתה" או "ייהוד". האופי הפרובוקטיבי המיוחס הוא סובייקטיבי נטו. זה שיש אנשים שרוצים להתעצבן מכך שעורכים תפילת נעילה בציבור, אבל שמחים וצוהלים אצל מצעד סוטים ערומים ועוד חוסמים בשבילם כבישים, יש להם בעיה בהשקפת עולם ואם הם ממורמרים אז בבקשה שימצאו פילוסופיית חיים שתשרה עליהם נחת ושלווה, אין לי עצה טובה יותר. אמנם זה נכון שאין צורך לתקוע אצבע בעין לחילונים ולא זאת דרכה של תורה, אלא שתל-אביב אינה אום-אל-פחם וגם לא עיירה נוצרית בפולין אלא עיר ואם בישראל שיש בה אוכלוסיה שומרת מצוות שגם לה מגיע מקום. כמו עם המעיינות הנפרדים, שמגיע, לפחות לפי ההיגיון האנושי הישר, גם לחילונים, גם לדתיים, גם למוסלמים וגם למוסלמיות ליהנות ממשאבי הטבע המשותפים ולא להיות מודרים מהמרחב הציבורי. בקיצור, זה שהדתיים לשם שינוי לא רוצים להיות ילדי הכאפות של החילונים לא אומר שהם "מפלגים את העם".
עכשיו, גם אם הם מפלגים, צריך להבין מה זאת אחדות. אחדות זה לא אומר צביעות. בית שבו אסור לריב, כי אסור לומר ביקורת, ואסור להעיר, וצריך לסבול ולשתוק ולא להגיב לשום מחדל, הוא בית מלא טינה וכעס סמוי. "אין שלום אמר יי לרשעים"; שלום מדומה אינו שלום. ולפעמים כדי להגיע לשלום אמיתי, כמו במלחמה הנוכחית, צריך להגיע להכרעה ולא להכלה וספיגה על אף המחיר הכבד שמלחמה אמיתית תגבה.
לכן גם הבאתי את הדוגמה של השור והחמור - טהור וטמא פשוט לא מסתדרים. ומדרבנן גם טמא וטמא, או טהור וטהור, רק ממינים אחרים, לא מסתדרים. אי-אפשר לכפות אחדות מעושה בדיוק כמו איסור כלאיים שמנסה לטשטש את הגבולות בין המינים. אחדות אמיתית היא באמונה, בשמירת מצוות, ולדעתי דווקא רואים את זה הרבה עכשיו, הרבה מסורתיים ואפילו חילונים מתעוררים, מזכירים יותר שם שמיים, אני מרגיש שבימים האלה הפסוק "שמע ישראל יי א-להינו יי אחד" מדבר אל הרבה יותר אנשים, או מדבר באופן פנימי ועמוק יותר, וזאת המשמעות של אחדות אמיתית.
תנא דבי אליהו רבה כ"ב
וכשהיו ישראל במצרים נתקבצו כולם וישבו יחד משום שהיו כלם באגודה אחת וכרתו ברית יחד שיעשו גמילות חסדים זה עם זה וישמרו בלבם ברית אברהם יצחק ויעקב ולעבוד את אביהם שבשמים לבדו ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהן ושלא ילמדו לשון מצרים מפני דרכי עבודת אלילים.
///
שוב אתה צודק שאחדות זה מאוד חשוב. וחשוב ללמד זכות על עם ישראל וחשוב לאהוב את כולם ולקרב את כולם. וברור שצריכה להיות לנו הערכה כלפי אלה שמסרו ומוסרים את נפשם בעבור עם ישראל ויישוב הארץ, וגם כלפי אלה שלא, שעכ"פ עוסקים ביישוב העולם. מצד שני נצטוונו לשנוא את הרשעים ולהתרחק מהם. אלה המקראות, זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים ומשולש בכתובים וכבר הבאתי לעיל את המקורות. אם תרצה אני יכול להביא עוד מקורות זה פשוט הרבה הקלדה.
מידות הראי"ה - אהבה
אדם נשחת ראוי לשנאתו רק מצד חסרונו, אבל מצד עצם צלם-אלהים שלו ראוי להוקירו באהבה, גם לדעת שמציאות יקרת ערכו היא יותר עצמית לו ממציאות מקריו הפחותים.
שו"ת מהר"ם שיק או"ח ש"ו.
"כי לדעתי זה פשוט וברור דזה אסור לנו מן התורה ומן הכתובים ומדברי חכז"ל ומן המוסכם. וכן הוא הנסיון. משה רבינו ע"ה אמר במחלוקתו של קרח סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם. וביאר בעקיד' בשער ע"ח. שמכאן למדו חכז"ל להרחיק ולנדות הרשעים. ולהרחיק מהם. ופי' שם כמו שהם פירשו עצמם מאתנו ומכלל ישראל שהם כגוף אחד. כן אנו מצווין להיות בדול מהם עד שיחשבו החוטאים כציצין היוצאין מהגוף ההולכים לאיבוד ולהפסד ושאר הגוף ימלט ואסור לנגוע בכל אשר להם יע"ש. וקרח לא היה עובד ע"ז. רק כופר בחלקי התורה. כמו אלה הרעפארמער בזמנינו. ואין אני מסופק שאם היו רשעים בזה"ז לנדות. בוודאי גם הדר"ג נ"י הי' מנדה אותם. כי המצוה עלינו על פי התורה. ותמוה נשגבה בעיני איך ולמה התיר מעלתו להתחבר עמהם.
ובאמת גם הה"ג מפפד"מ הפליג בדבריו. שאמר כל מי שאינו פורש מהם אין לבו נכון עם ה' ועם תורתו דזה אינו כי באמת גדול הנסיון. ואין כל אדם יכול לעמוד בו. והנסיון עצמו הוא מראה לו היתרים שאין בהם ממש. בכל זאת יוכל להיות צדיק גמור. אבל הדר"ג נ"י שאמר שמותר הדבר להיות עמהם וזה אסור לחוק ולמשפט. הלוא זה הי' חטאת סדום כפי מה שביאר הבעל עקידה בשער העשרים שהיה חטאם ע"י שעשו האיסור לחוק ולמשפט והנה התורה אמרה ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ואמרו בתו"כ אם אתם מודבלים מהם תהיו לי ואם לאו כו'. אעפ"י שמקרא זה נאמר בעמים בוודאי גם מחללי שבת בפרהסיא ומכחישים מצוות ה' הכתובים בתורה. שאמרו חכז"ל שהם כגויים בכלל. וא"כ אנו מוזהרים מה"ת להיות נבדלים מהם מק"ו. דהרי מעכו"ם מותר לקבל קרבנות נדרים ונדבות. אבל ממומרים אסור לקבל. ולא אמרינן דאפשר דעי"ז ישיבו בתשובה דמשום זה התירו לקבל מרשעים שמא יחזרו בתשובה אבל ממומר ומחלל שבת בפרהסיא ואיפורקסים אין מקבלין וע"כ משום דלא שייך בהו האי טעמא. ואדרבה שלמה המלך עה"ש אמר במשלי חמד רשע מצוד רעים ושורש רשעים יתן ואל תקרב אל פתח ביתה כתיב במינות ואפיקורסות. דשאני מינות דמשכא:
[...] וגם הניסיון. והמוסכם כי זה נודע ומפורסם שהמתחבר עמהם אפילו אם הגדולים אינם מתקלקלים אבל הדורות הבאים אחריהם נעשים מקולקלים כמותם. [...] גם אני קבלתי ממרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל להרחיק מהם והמונם כל מה דאפשר. ושלא להיות באגודה אחת עמהם:
עכשיו אני לא מתכוון לפתוח את המחלוקת העצומה בנושא (אגב זה נראה שהחרדים מכירים רק את המהר"ם שיק, והדת"ל רק את הראי"ה...) וגם מבלי להיכנס אליה אפשר להבין שברמה המעשית הדברים פחות שייכים בימינו. ברמה המעשית כמובן ההנהגה היא לנסות לפעול בדרכי שלום ולקרב את עם ישראל ש-99.99% מהחילונים הם בגדר תינוקות שנשבו, או שלא לימדו אותם או שקשה להם כו' כו' וגם רובם כמו אחאב מכבדים ברמה כזאת או אחרת את האמונה ולא מתריסים נגדה, וגם אלה שנסחפים אחרי הערב רב אפשר להפך בזכותם. וצריך לחזק אותם ולקרבם בעבותות אהבה ככל שזה מתאפשר ואם לא אז להתפלל עליהם מעומק הלב. אבל לפחות ברמה הרעיונית כוחות של כפירה או התאגדויות של כפירה אין להם מקום בעולם והם אלה שפורשים מעם ישראל ופוגעים באחדות, לא שומרי אמוני ישראל, וצריך לצאת מהסרט הזה ששומרי השבת או המתפללים ביוה"כ הם סיקריקים ושורפי אסמים ומפריעים את השלום.
///
מה הסיבה לייסורים?
יש הרבה גמרות שמסבירות איך עבירות מסוימות קשורות לאסונות מסוימים, כמובן יש פירוט במסכת אבות, יש גם מקור במסכת סוכה על עבירות שגורמות לליקוי חמה, ועוד כהנה והכנה.
ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב:
אליהו ז"ל שאל לר' נהוריי מפני מה באין זועות לעולם אמר ליה בעון תרומה ומעשרות. כתוב אחד אומר תמיד עיני ה' אלהיך בה וכתוב אחדהמביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן המביט לארץ ותרעד. אמר ליה בני חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר אלא בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו. הה"ד שאוג ישאג על נוהו. בשביל נויהו. אמר ר' אחא בעון משכב זכר. אמר הקב"ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו מפני המחלוקת. ונסתם גיא הרי כי גיע גי הרים אל אצל [ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה].
פני משה: וזה היה מפני המחלוקת שערער על הכהונה והיה רוצה להכנס לפנים ולהקטיר קטרת.
הזכרת את אחאב - אז נפתח את הסוגיה:
מלכים א' י"ח
ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל
ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יי ותלך אחרי הבעלים
אברבנאל שם:
וספר הכתוב שבראות אחאב את אליהו אמר לו האתה עוכר ישראל, ונראה שמרוב שערו של אליהו נסתפק בהכרתו, ולכן שאלו זה, או אמרו דרך תוכחה ותחלת אמרי', וקראו עוכר ישראל לפי שגזר על עצירת הגשמים.
והוא השיבו לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה' ותלך אחרי הבעלים, ורצה לומר שהסבות האמצעיות אין ראוי שיוחסו הדברים אליהם, כי אם אל סבותיהם הראשונות והעצמיות שהם מחייבות הענין ההוא בעצם, ולכן הרעב ועצירת הגשמים לא היה ראוי שיוחס אל אליהו על שבועתו, כי אם אל אחאב אשר חייב שבועת אליהו וקנאתו, וז"ש לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך, לפי שה' היו בחטאתיהם הסבות המחייבות העונש והרע כלו.
מלב"ים שם:
לא עכרתי כי בעברם על מצות ה' לעבוד אלהים אחרים אינם ישראל רק כגויי הארצות, ולא עכרתי את ישראל, אבל אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה' עכרתם את ישראל, כי בזה היו כגוים, וכן הפסקת הטל ומטר גזרתי בחטאם כי כן ראוי להם ואתה הגורם:
מצודת דוד:
לא עכרתי. רצה לומר: אין אני תחלת הסיבה, כי אם אתה, במה שעזבת את ה׳:
///
כמו שכבר העירו חוץ ממני לכאורה גם הנביאים ומשה רבנו אשמים בכך שהם התרו בעם ובמקרים קיצוניים אף הענישו אותו מה שאינו עולה בקנה אחד עם ערך האחדות. טענת שאין מה להשוות כי הם גדולים ואנחנו קטנים, לא קיבלתי את זה, דור דור ודורשיו, התורה לא נכתבה רק לדורו של משה רבנו, וגם אצל הנביאים הקנוניים כל נבואה שלא נצרכה לדורות לא נכתבה.
כמובן גם אצל אחאב היו הרבה זכויות כי היו גומלי חסדים ולא היו דלטורין ולא הייתה בעיה של שנאת חינם כו' וזאת זכות עצומה שהגנה על עם ישראל. וגם מה שאחאב כיבד את התורה הגם שלא שמר אותה. זה משהו שצריך ללמוד ממנו אבל אגלה לך סוד גם בימי אחאב לא נגאלו הגם שהיו מאוד מאוחדים. ושוב צריך לעמוד על טיב האחדות הזאת. יש כתבה שלפיה 50% ממי שגדלו בבית דתי לאומי נשארים דתיים לאומיים. 5.5% מתחרדים, השאר הופכים למסורתים ומטה. אם אתה שואל אותי הסיבה היא שמפמפמים כל היום ערכים של אחדות וכלל ישראל ויישוב הארץ אבל הבייסיקס של עבודת ה', לימוד תורה באיכות כמה שיותר, שמירת קלה כבחמורה, זה עדיפות שנייה ואני אומר לך את זה בתור מי שלמד בשני סוגי המסגרות וגם ראה כמה בדיוק מהמחזור שלי בישיבה התיכונית כבר לא הולכים עם כיפה.
///
לגבי מה שפשפשתי במעשי אחרים אני פשוט מתאר את מה שעיניי רואות. הכתובת פשוט על הקיר וצריך להעמיד פנים שלא רואים אותה. אני מאוד מצר על כך ואני ממש לא בא בגישה צינית או גישה של "אמרנו לכם" אלא צער גדול שעם ישראל נמצא במצב הזה וברור שכולנו צריכים להתחזק בתפילה ובמעשים טובים עבור כל עם ישראל. וברור שכל אחד ואחד לא משנה מה מדרגתו יש לו חלק בעניין הזה וצריך לפשפש במעשיו היטב. ואדרבה זה מטיל עוד יותר אחריות אישית על אלה ששומרים תורה ומצוות כי מאלה שלא מה אפשר כבר לצפות. וגם מזכיר את חומרת קדושת השבת והמועדים עד כמה צריך להתחזק בזה בתכלית. אבל לבוא בטרוניא לאלה ששומרים מצוות ולומר שהכל בגללם זאת עלילת דברים.
ומה שאמרת שזה בגלל גאווה גם נכון מאוד. כל היום התקשורת והממשלה מפמפמים לנו שצה"ל חזק, אזרחים חזקים, יישובים חזקים, נשקים חזקים, הכל חזק, חוץ מהקב"ה כי אף-אחד בכלל לא זוכר שהוא קשור איכשהו לנושא. נושאים נאום בשבת כדי לחזור על מנטרות מביכות של "צה"ל חזק וצה"ל ינצח" מילים בלי מעשים. לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי!
