מה זה מעורר בכם?
איפה זה מחדד מבחינתכם את מה שקורה עכשיו?
מה זה מעורר בכם?
איפה זה מחדד מבחינתכם את מה שקורה עכשיו?
בת כמה היית בגירוש?
אני לא נכנסת לכתבות ושיתופים בנושא. לא מסוגלת.
פוסט טראומה מתמשכת שלא תירפא כנראה לעולם.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
אם אתה שם בצד אחד את בן גביר ובצד השני של הטיעונים את יאיר לפיד וגנץ לא העלת שום דילמה... כל הימין ישר ילך עם טיעוני הימין כמובן, ובצדק.
טיעונים של 'אנשים בשב"כ'- זה אותם שטענו לאורך שנים שצריך 'להכיל אירועי אלימות', 'להאכיל את החמאס' ועוד טיעונים של הבל, שהיום, אחרי השבעה באוקטובר, כמעט כולם כבר מבינים כמה הם מוטעים ומסוכנים.
מי שרוצה למנוע אירועי טרור צריך למגר את הרשעה ביד ברזל. להרתיע אותם. לשבת על כיני הטרור ולמגרן ביד רמה. לא לתת להם לנשום, לא כסף, לא שלטון, כלום.
אתה רואה שתחת אבי בלוט ואילוצים מרצון! של הגברת נוכחות צבאית בגלל החוות, ומדיניות תקיפה (תרתי משמע), מיגרו בצורה דרמטית את כיני הטרור, נכנסים חופשי לכל הקאסבות שלהם.
והתוצאה? הרבה פחות פעולות טרור, ואפילו פחות נפגעים בקרב חיילי צה''ל למרות שלכאורה מסתכנים יותר בכל הפעולות האלו.
ולכן במקום לרדוף בפאניקה אחרי נערי גבעות פוחזים שעושים 'תג מחיר- שנבעה מההפחדה העצומה ושטיפת המח שרק בגלל התג מחיר הערבים שונאים אותנו ואם רק הם יפסיקו הערבים יהפכו לשבדים- גילו שהם תמיד שונאים אותנו ושהדרך לעצור אותם זה הרתעה, הרתעה, הרתעה!!
(תג מחיר זה חמור מאד וכולם יוצאים נגד שולי השוליים שעושים זאת ויש לי הרבה מה לומר בזה אבל הם לא הדיון פה)
בס"ד
אבישי גרינצייג לא אטבייקטיבי.
ובהרחבה -
עיתונאים שלאורך כל כהונת בן גביר הסבירו לנו למה אין סיכוי שהחוק יעבור, מוטב שישבו עכשיו בשקט ולא ינסו להסביר עכשיו למה החוק לא טוב. מאז תחילת כהונת השר הם רק חפצים שהוא ייכשל, וזה מוציא אותם מדעתם שהוא מצליח פעם אחר פעם.
למעשה, עד לשינויים שעשה בן גביר, רבים מאוד מהמחבלים שיצאו לעשות פיגועים כלל לא נהרגו בזירה, אלא נתפסו, הגיעו לכלא ונהנו מתואר ראשון ושלל הפינוקים שהציע עד אז הכלא הישראלי.
בן גביר שם לזה סוף בכל מובן שהוא - הוא מעודד להורג את המחבלין בזירה (בעבר למחסל מחבל היו מחרימים את האקדח למספר ימים ולוקחים אותו לחקירה, היום הוא מקבל טלפון וצל"ש מהשר), שינה את המציאות בבתי הכלא וכעת הצוק החדש קובע שיש רק דרך אחת לצאת ממנו - מת. או לאחר 90 בתלייה, או עשרות שנים אחר כך בתנאים המינימליים ביותר.
ותקראו הכל.
באמת לא רציני. זה לא יביא לגזר דין מוות נוסף אפילו אחד.
מניח שכמו עם אייכמן שעשו חוק אז גם לנוחבות המוכחות יעשו חוק מיוחד. ולכל פעם- שלא יהיה מקרה כזה- יעשו בשבילו חוק מיוחד.
נוסיף לדברים שלו- א- יש כבר בחוק אפשרות לקביעת מוות והחוק שעבר רק מרחיק בפועל מקיום שכזה עם הניסוח המעורפל שלו.
ב- זה חוק מעורפל שפשוט קורא לשופטים לפרשן אותו כרצונם, ונותן עוד כח לפרקליטות ולבית המשפט.
בדיוק מה שניסו למנוע בתיקון לחוק השפיטה- ביטול עילת הסבירות.- נותנים שוב כח לשופטים לפרשן ולא פשוט לאשר/לפסול משפטית.
אל תתנפלו עליי, ואם כן אז עם דברי טעם לפחות...
אולי הצהרה ערכית? מן מסמך עקרונות כזה מתי להפעיל עונש מוות שקבוע בחוק.
זה הרבה יותר באוויר כמובן אבל יש בזה הצהרה מדינית בלי כח נוסף לשופטים.
וכשיתוקן בית המשפט אפשר לחוקק שוב או שיעבירו חוק מפורש כחוק יסוד עם פסקת התגברות- שבג"ץ יפסול מיד וחזרנו לאופציה הראשונה
נ"ב- אני לא רב, אבל נראה לי פשוט וברור לכל, שמבחינה הלכתית זה מותר ומצווה גדולה לחוקק חוק מתוקן של עונש מוות למחבלים.
ההגדרות הם כאלו, שתואמי יצחק עמית, עלולים לא להכיל אותם על מחבלים, אבל כן להכיל אותם על יהודים שלא באים להם בטוב בעין.
שמחה רוטמן הסביר בעבר, שהחוק שהוא מכין לנוח'בות, בכוונה בונה על טריבונל משפטי מיוחד - כי כל כלי שנתנו למערכת המשפט הקיימת לטיפול בטרור הערבי, זלג להתעללות ביהודים. צריך מאוד להזהר בכך.
על כל רצח על רקע לאומני, מתוך מניע של טרור.
אבל חששו שזה יחול גם על יהודי.
אז קבעו מניע 'מתוך רצון לפגוע במדינה' או משהו כזה.
אבל כמו שאתה אומר זה מאד באוויר, ועדיין אם אותו חשש כשנתת את הפרשנות לשופטים..
אגב אז למה רוטמן תמך עכשיו בחוק?
"... הימין הוכיח שוב שהוא חזק בדיבורים ומנסה בזדוניות לתת לאחרים להוציא את הערמונים מהאש
כדי שיוכל אחר כך להאשים ולשלהב את האספסוף."
המציאות הישראלית מוכיחה פעם אחר פעם שאבן אחת שהשמאל המטורף זורק לבאר הישראלית גם 10 חכמים ימנים לא יצליחו להוציא בקלות.
... הימין הוכיח שוב שהוא חזק בדיבורים ומנסה בזדוניות לתת לאחרים להוציא את הערמונים מהאש
כדי שיוכל אחר כך להאשים ולשלהב את האספסוף.
עונש מוות אינו מרתיע את המתים, אבל כן מרתיע את הכפר והסביבה מהם יצא המחבל.
לצד עונש מוות יש להחיל עונש גירוש על המשפחה הגרעינית של המחבל המומת.
אני בעד גם להשמיד את גופתו שלא יישאר ממנה זכר.
כדי שלא יהיה תמריץ לחטוף אזרחים בשביל להשיב את גופתו
וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.
טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת
ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.
הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.
אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:
מאמר שני
כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.
כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם.
וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.
רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.
אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל.
"גדול כבודינו בגוים"
... אני שואל:
מה אתה חושב כשאתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:
"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"
אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.
"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל. שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון. שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".
"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ
... את הדבר הנכון. אין ספקות ואין חרטות. וידוי מושלם.
.... מעשה תועבה.
ותצביע למפלגת נעם
.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.
אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.
נעם
בארץ ישראל
בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.
בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.
אין לאיראנים שום כוונה לוותר על מיצרי הורמוז.
וטראמפ ביקש 200 מליארד מהקונגרס ולא מקבל -
אמריקה רוצה שהמלחמה תיפסק.
זה אומר מיתון למערב.
אשמח למחשבות מעודדות🙂
אם יש פה
גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
איך זה מעודד?
שאנחנו בדרך לגאולה
אז מי זה מלך ערבי?
פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.
הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:
1. מוצא ואתניות
* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.
* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.
2. שפה
זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:
* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.
* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.
3. דת
בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:
* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.
* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).
4. היסטוריה
הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.
(נעזרתי ב Gemini)
מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.
כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי
אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?
ארים = עמלק.
אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.
בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.
מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.
את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.
סבלנות.
האירוניה מתה... כמו כל משפט של האיש הזה...
בניגוד למלחמת ההתשה הראשונה, שהחלה מיד אחרי מלחמת ששת הימים והייתה קשה פי כמה, כאן האופוזיציה מתנהגת בצורה שונה לגמרי. אז, האופוזיציה הייתה אחראית בהרבה: היא לא קיטרה, לא דרשה להפסיק את הלחימה ולא ניסתה למוטט את המאמץ. מי שעצר את מלחמת ההתשה ההיא הייתה דווקא הממשלה עצמה, כשהסכימה להפסקת אש. בהמשך התברר שזו הייתה טעות אסטרטגית נוראית – כי בדיוק בגללה, שלוש שנים אחר כך, פרצה מלחמת יום כיפור. היה עדיף להמשיך עוד עשר שנים במלחמת התשה מאשר להגיע למלחמה ההיא.
מצד שני, יש כאן עכשיו נקודת אור משמעותית: המלחמה נכנסה עכשיו לשלב שבו היא פוגעת בראש הנחש עצמו. אחרי שראש הנחש ימוגר – לא יישאר נחש.
בניגוד למלחמת ששת הימים ולמלחמת ההתשה, שבהן ראש הנחש היה ברית המועצות. גם אז ניצחנו את כל צבאות ערב, אבל ברית המועצות נשארה על כנה, ללא פגע. הפעם – זה שונה לגמרי.
*היום זה אירן (ויתכן שבמידת מה עומדות מאחוריה רוסיה וסין),
*מחר אולי תהיה תורכיה של ארדואן וגם כל מיני גורמים ממפרקי הזהויות במערב.
*עד לפני שלושים שנה זו היתה בריה"מ,
*במלחמת השחרור זו היתה בריטניה הגדולה שהלגיון הירדני ובמידה רבה גם מצרים היו תחת חסותה,
*לפני כן המופתי קיבל חסות מהיטלר.
אבל לפני ואחרי הכל, האויב העיקרי והמהותי זה הערבים בארץ ובסביבתה.
אם 'ראש הנחש' מתחלף, אבל הניבים העיקריים, נשארים אותם ניבים במשך מאתיים שנה - כנראה שהם הראש האמיתי שרק מוצאים כל פעם נותן חסות חדש...
אם נקפוץ לעולם אחר זה נראה מקרה קלאסי של קונפונדוס או אימפריו...
סתם.. זה פשוט ממש מגוחך. איך מישהו כ"כ מתוך הליכוד אומר דברים שהם נגד כל הד.נ.א הליכודניקי של ימינו? ונגד נתניהו עצמו? ואתה הדובר, כאילו מה הסיפור?!
גם ממש סותר את איך שהציג עצמו במעריב אז בכלל מוזר הכר את המועמד: זיו אגמון מסתער על הליכוד כתושב הגליל והעמקים
לדעתי זה קשור לאנשים שהוא מקיף סביבו לאחרונה.
ולא מדבר על קטאר-גייט- שזה פייק פרשה. ולא על ההדלפה בבילד- שזה פייק נוסף ברמה יותר הזויה.
אלא לאופי שלהם- צעירים, עצמאיים, עם ראש גדול כזה ובלי כישרון יוצא דופן שיתאים לתפקיד. כאילו נראה שאין סינון מוקפד ותנאי קבלה נוקשים...
וזה אולי לקח מהתיקים שתפרו לו.
הוא ראה איך חוקרים את כל המעגל הקרוב לו, וגם הבין שלא כדאי לשתף יותר מדי מעבר לאנשי סודו המובהקים, אם בכלל. ולכן לוקח כל מיני צעירים כאלה לא מוכרים במיוחד והם אנשי לשכה טכניים בעיקר. והפעם זה יצא אדם לא מתאים בכלל..
זה גם הרושם שקיבלתי מכמה מקרים והתבטאויות בהקשר
אז הנה קצת שכל ישר (נחשו באיזה ערוץ...)
הצביעות של השמאל: פתאום "הדם המרוקאי" מרתיח אתכם? - ערוץ 14 | C14
כל מי שמדבר נגדו הוא עם אינטרס
אני לא מכיר את זיו אגמון
אבל יש כזה סגנון שמדברים על עדות.
אולי זה לא הכי יפה.
אבל אני בטוח שאם היינו מאזינים לכל ההקלטות
של כל אלה שהביעו דעה ושאת נפש
גם היינו מוצאים דיבור על האשכנזים
מה אנשי שס נראה לכם לא אמרו מילה בגנות
האשכנזים בחדרי חדרים, בינם לבין עצמם
חצי בצחוק אולי.
אתם יודעים בכתב זה תמיד נראה יותר חמור.
אני לא מזדעזע סורי
שאני לא משתתף בקרנבל האינטרסים
אדם פרטי אגב- אבל אדם ציבורי צריך לדעת להזהר בלשונו.
וגם אם אנשי שמאל פחות יחפשו בנרות, אם כי בד"כ דברים בולטים גם בהם זה יתפוס כותרות- וישקע בלא כלום הרבה פעמים, ובשתיקת כבשים רועמת! של כל הצפצפנים למינהם שנהנו לחבוט בליכוד!
אבל סוף דבר, גם אם ברור שאינטרסים שונים סייעו לפוצץ את הפרשה, עדיין נכון שאדם כזה יפרוש. זו לא התנהגות הולמת לאיש ציבור בסופו של יום..
נ"ב- ידע כל נבחר ציבור בימין שהוא על הכוונת ויזהר שבעתיים... אמנם אם הם רוצים הם יתפרו אותך גם על כלום- עדיין ערך רה"מ נתניהו- אבל חבל לעשות להם חיים קלים מידי...
בדיוק אתמול הוא העלה קטע, שבו בתגובה לטענה של בן כספית על העברת חוקים באמצע מלחמה, הוא מסכים בתנאי שגם בג"ץ לא יפסוק פסיקות שנויות במחלוקת באמצע מלחמה.
הוא באמת חושב שבאמצע מלחמה, כשראש הממשלה וכל המערכת הבכירה צריכים להיות ב300% קשב לאירן, לבנון, עזה ושאר החזיתות וגם להחזיק מדינה מתפקדת, הדבר הכי דחוף הוא לבחוש באמירות לא יפות של מישהו?!
(ועוד לעשות לזה פרומו של כמה שעות?!)
וגם אנחנו המצאנו את הקוסקוס.
לעומת זאת, אדם שבשיח אישי עם חבר (או לפחות חשב שהוא 'חבר'...) מתבטא לא יפה על ציבורים שלמים, זה לא יפה ולא ראוי, אבל זה לא באמת פוגע באף אחד.