בכנות, אם בקשר מתקדם היה משתף אתכן בכאב שיש לו נפילות באינטרנט, לא טוב לא עם זה וכו', הוא רוצה להתמודד, חשוב לו שתשמעי את זה... איך מגיבות?
בעיקר לבנותניק ח
לא יודעת איך הייתי מגיבה בזמן אמתהמקורית
אבל מה חשוב בזה שהבחורה תדע?
לי זה היה מוריד וגורם לי לחשוב מה מטרת השיתוף
אדם בוגר שיש לו בעיה - שיטפל בה
לרוב, זה הופך לאישיו בין בני הזוג, כשהגבר רוצה תמיכה ומצפה שהאישה תעמוד על המשמר בשבילו או תהיה תומכת ותכיל, וזה לא מקום נכון להיות בו. היכול להעמיד את הבחורה חסרת הנסיון והכלים בסיטואציה בעייתית ולא באמת יעזור. רק יעיב על הקשר
^^ מילים מדוייקות ^^פ.א.
שיתוף כזה יכול ליצור אינטימיות רגשית שכה חשובה בראומה1
חייבת להגיב עלזהאגוז16
גם שזו הבינה-
אינטימיות רגשית היא ממש לא לספר לשון הרע על עצמך או לפתוח בנושא אישי שדיבור עליו מצריך ככ הרבה זהירות ושמירה במיוחד בדייטים שהם מפגש עם המין השני.
אתם עוד לא נשואים ויצירת "אינטימיות" שכזאת יכולה רק להזיק.
ולפותח- שאל את עצמך למה אתה מעוניין לשתף בנושא הזה ולא בדברים אחרים, מה אתה מצפה מבת הזוג להגיב באיזו הכלה והאם הציפייה מתאימה ומועילה לקשר ולמקום שלך בתור עובד ה' ובחור שמעוניין להקים בית ולהיות בעמדת נתינה ומיקוד כלפי אישתך בלבד.
בדייטים עוד אין מחויבות ולעניות דעתי לפעמים זו עצת היצר לספר , גם בעייתי מבחינת צניעות בהווה וגם יכול להרוס את הקשר הבריא שיעזור לך לצאת מהמקום הזה בעתיד.
ב"הצלחה
מי אמר שרק בזה ולא בדברים אחרים?ניק ח
אני די בטוח שבכל הדברים האחרים (פחות או יותר) שיתפתי 😅, בזה אני מתלבט...
והפוך?ים התכלת
זאת אומרת, לא שאני לא מסכים עקרונית,
אבל זה מצטרף לעוד כמה תגובות מהסגנון שגורמות לי לתהות מה בדיוק הבחורות עושות בקשר?
אין בעיה שגבר ידבר על דברים שקשים לוהמקורית
אבל
1. אני חושבת שצריך להבדיל בין זמן שלא נשואים לזמן שכן מפאת ענייני צניעות קודם כל וגם בגלל שזה נושא רגיש שיכול לגרום לבחורה לסגת אם היא מחפשת גבר ירא שמיים,
2. גם בתוך נישואים, זה עניין מאוד נפיץ וצריך לדעת שלא כל אישה מסוגלת להתמודד עם דבר כזה וזהיכול יותר לסבך מאשר להועיל (היו מליוני שרשורים כאלה פה בפורומים על אישה שמרגישה נבגדת והלך האמון וכו. תסתכל בעצמך ותראה כמה רגשות קשים זה מעלה, ותבין לבד כמה תועלת יכולה לצאת מזה)
3. הן לאישה והן לגבר יש דברים שהשתיקה יפה להם בעיניי
תאר לך שבת זוג שלך הייתה אומרת לך למשל שהיא נמשכת למישהו מהעבודה או שנוא עושה לה פרפרים בבטן והיא מצפה לתמיכה. ככה הרבה נשים תופסות צפייה בתכנים פורנוגפיים בצד השני, רק שאצל הגבר זה גם הולך יותר קדימה
אז יש מקום לשיח רגשי ומכיל, אבל לא על כל דבר
בעיניי לפחות
ואפשר לחלוק כמובן
בנושא הספציפי הזה ברור לי שיש גם בעיות אחרות.ים התכלת
התגובה שהגבתי עליה נוסחה באופן מאוד כללי שמתאים לכל בעיה
שאם לגבר יש בעיה וואלק תתמודד מה אתה פונה אליי בכלל יא דבע
אז ממש לא לדעתיהמקורית
יש מקום לשיח רגשי גברי בזוגיות, וחייב שיהיה כזה מרחב בטוח וחברי ואינטימי לפתוח בו את הלב בעיניי וזה לא סותר את העובדה שהאישה צריכה להרגיש שהגבר שלה הוא משענת רגשית יציבה עבורה
השאלה היא איך עושים את זה, איך מדברים ופועלים ביום יום ,ואיך הדינמיקה הזוגית בכללי
מסכים דודשפלות רוח
אני לא מדבר על הנושא הנ"ל את התגובה הזאת אני כותבשפלות רוח
באופן כללי. מסכים מאוד שזה לא מקום נכון להיות בו, ב-100% הצדק איתך.
אבל מצד שני..המקום הנכון להיות בו - מאוד קשה למצוא היום נשים שנמצאות בו וכו'
ואז יוצא שמה שכתב ידיד נפשי @ים התכלת בתגובה לעיל לגבי "מה אתה פונה אליי בכלל יא דבע" זה גם אמת לאמיתה והצדק גם איתו. ואז זאת בעיה כי מצד אחד הן מבקשות תהיה גבר וכו' בקשה שהיא לגיטימית ונכונה, ובאמת עצוב שזה הפך להיות בקשה..ומצד שני אנחנו מבקשים תהיו נשים וכנ"ל.
אני חושבת שהרבה פעמיםהמקורית
זה דבר שגם נבנה
כאילו יכול להיות שלנשים יש איזו ציפייה מובנית לגבר שלא יראה חולשה, אבל זה בעצם חלק גדול ומהותי מבית בעצם. מקום שאפשר להוריד בו מגננות ולהיות בו אותנטי ואמיתי ולהרגיש שאוהבים ומעריכים אותך גם כשקשה לך
ומצד שני, צריך שהקשר יהיה יציב מספיק כדי שאישה תוכל להכיל את זה. יכול להיות שבתחילת קשר זה מעיב על התדמית החזקה הזו.
ובכל אופן, אני מאמינה שיש ב"ה מלא בחורות טובות וצדיקות. אתה צריך רק אחת
אני אתקן ברשותךשפלות רוח
זה לא "יכול להיות" אלא זה בהכרח ככה. לא אומר שלגבר אסור להראות חולשה, אבל בעל הבית לא צריך לבוא לבכות לאשתו כשדברים לא מסתדרים, הכתובת שלו זה ללכת לבכות אצל השם, בבית הוא צריך להחזיק אין מה לעשות, לשים לב, זה לא אומר שהוא סתום רגשית ומנותק או חלילה אדיש בבית, אלא פשוט משדר יציבות והכל בסדר. ומנגד התפקיד של האישה......
בקיצור הדברים בדור שלנו התבלבלו לצערינו בגלל ניסיון התחקות אחרי תרבות המערב הפרוע.
אני ממש לא מסכים. אם משהו מטריד אדם שישתףקעלעברימבאר
משום מה נראה לי שדילגת על כל מה שכתבתישפלות רוח
ואצת רצת להגיב כמוצא שלל רב. קרא שנית וחזור אליי, נציג יתפנה אליך בהקדם.
לא להתבכיין אבל לשתףקעלעברימבאר
אני בן אבל מכיב,קעלעברימבאר
אני בעד פתיחות מלאה בזוגיות, אבל במקרה הזה אני חושב שפתיחות כזו רק תזיק לזוגיות
זה ירחיק אותך ממנה. כן בריא לשתף בהכל בצורה מכבדתראומה1
הבינה היא רובוט.המקורית
וגם, יש דברים שהצניעות יפה להם גם בתור זוג מדויט לא נשוי, ולא על כל דבר וכל נושא נכון וראוי לדבר
והבינה גם כנראה לא מבינה דקויותיעל מהדרום
בטח שלא מתמצאת ביהודים דתיים, ומה מתאים ולא מתאים.
גם בעיני לא כל דבר מתאים לשתף בנאדם שרק יוצאים איתו. ואם מדובר במשהו שקרה בעבר וטופל, אין טעם לשתף (בטח אם זה יגרום לצד השני תחושה רעה).
הבינה לא דווקא נבונה במקרה הזה
רקלתשוהנ
למה בעצם?ניק ח
אם יש פתיחות מלאה - זה לא נושא חשוב?
כי זה מסוג הדברים המאוד אישיים ופרטייםפ.א.
ששיתוף שלהם בטוח לא יועיל לאף צד, אבל בוודאות עלול לגרום למועקה ומחשבות שליליות של בת הזוג כלפיך במצבים עדינים.
כמו שגם לא משתפים את בת הזוג בהיסטוריית הפגישות והדייטים ומה ואיך היה עם בנות אחרות, לפני שהכרת את זו הנוכחית.
אישתך רוצה שתהיה איתה ורק איתה במחשבות, ברגש, בדימיון, באהבה, בקרבה האישית והאינטימית- ב 100%. לא ב 99.999%
ברגע שאתה משתף אותה מהעבר שלך בדברים שהצנעה יפה להם, זה עלול לערער את הביטחון המוחלט שלה בך במצבים שנדרש האמון המלא ביותר שאתה בוודאות רק איתה במחשבות וברגש.
לא באמת מבין בזה, צריך לשאול איש מקצוע או מומחה.קעלעברימבאר
אבל אני לא באמת יודע , צריך לשאול מישהו שמבין
זה לא יגיד לי כלוםהפי
כי אני לא מבינה בנושא הזה
מה שכן כל אתגר מצופה מאדם בוגר ללכת ולטפל בעצמו..
ולא להשאיר את זה ככה .
החיים מורכבים וסביר להניח שאם מישהו אספר לי את זה זה ישבור אותי לאלפי חתיכות.
בשבילך בשביל המשפחה שלך
תהיה חזק ותמצא מישהו שיוציא אותך ואל תתיאש
ברור שצריך לעבוד על זהניק ח
אבל מה האלטרנטיבות? היית מעדיפה שיום אחד כשאתם נשואים הוא יספר לך? ואיך יהיו התחושות אם יום אחד תגלי את זה במקרה..?
במחשבה נוספת אולי הגזמתי...ניק ח
בהחלט ייתכן והגיוני (ולגמרי מקווה ואופטימי) שזה לא משהו שיישאר, תקופה קצרה שיהיה אפשר למחוק מהתיעוד ולשכוח מקיומה (עד ליום הדין וזה..) ואז בתכלס אין שום צורך עתידי, אולי רק עכשווי..
ותודות לבינתוש
ראומה1
כשאת מגיבה כבת זוג, את צריכה להתמקד בקשר, ברגשות ובחוויה המשותפת שלכם, ולא ב"תיקון" או "טיפול". המטרה היא להעמיק את הקרבה והאמון ביניכם.
הקשבה מכילה ואמפתית
הבסיס לכל תגובה כבת זוג הוא הקשבה אמיתית ומכילה. תני לו את כל תשומת הלב שלך, בלי הפרעות, ובלי לחשוב על מה תגידי אחר כך.
* "אני כאן איתך, וכולי אוזן. ספר לי הכל."
* "אני רואה כמה זה כואב לך, ואני מצטערת שאתה עובר את זה."
* "תודה שאתה משתף אותי. זה אומר לי המון שאתה מרגיש בנוח לפתוח את זה בפניי."
הבעת קרבה ותמיכה רגשית
כבת זוג, התגובה שלך צריכה לשדר נוכחות, קרבה רגשית ושותפות גורל. אתם צוות.
* "אני כל כך מעריכה את הכנות שלך איתי. זה דורש המון אומץ, ואני גאה בך על זה."
* "זה בסדר גמור להרגיש ככה. כולנו חווים נפילות, והכי חשוב שאתה משתף אותי בזה."
* "אני רוצה שתדע שאתה לא לבד בזה. אני איתך, לא משנה מה."
* "הדבר שהכי חשוב לי כרגע זה שאתה תרגיש טוב ושנוכל לעבור את זה יחד."
הימנעות ממתן עצות ופתרונות מיידיים
כבת זוג, את לא צריכה לפתור לו את הבעיה. התפקיד שלך הוא לתמוך בו רגשית.
* לא להגיד: "אתה צריך לעשות X" או "למה לא ניסית Y?"
* כן להגיד: "אני לא יודעת מה להגיד שיקל עליך, אבל אני רוצה שתדע שאני כאן איתך, תמיד."
* כן להגיד: "אם תצטרך לדבר על זה יותר לעומק, או לחשוב על צעדים, אני כאן להקשיב. אבל רק אם אתה רוצה."
* כן להגיד: "אני סומכת עליך שאתה יודע הכי טוב מה אתה צריך, ואני כאן כדי לתמוך בך בכל דרך."
התמקדות בקשר וב"אנחנו"
התגובה שלך צריכה להדגיש את הקשר ביניכם ואת האופן שבו אתם מתמודדים עם דברים כזוג.
* "איך אני יכולה להיות שם בשבילך עכשיו? מה אתה צריך ממני?"
* "אני כאן כדי להחזיק לך את היד, להקשיב, או פשוט להיות איתך בשקט – מה שאתה צריך."
* "הכי חשוב לי שנדע איך להתמודד עם זה ביחד."
לסיכום, כבת זוג, תפקידך הוא להיות מקום בטוח, אוזן קשבת ולב פתוח. פחות דיבורים, יותר הקשבה, חיבוק ותמיכה רגשית. זה מחזק את הקשר ומאפשר לו לדעת שהוא אהוב ונתמך גם ברגעים הקשים ביותר.
תודה רבה לכל המגיביםניק ח
אני מבין שההמלצה הכללית היא *לא* לספר, כמובן שכן חשוב לטפל בנושא...
תודה רבה!
לא אחיים התכלת
א. נפילות באינטרנט צריך לפתור תכף ומיד, אני חושב שגם עדיף לא לצאת לפני שפותרים את זה.
ב. לא מכיר את כל הבנות בעולם במיוחד לא את הדתיות שבהן אבל נראה שחלק ניכר מהן לא יגיבו טוב לעניין וזה מסוג הדברים שעדיף להשאיר חתומים וסגורים.
ג. יש בנות שיכולות להבין / חוו התמודדויות דומות אבל אלה דברים שאפשר לדעתי לפתוח רק אחרי שמכירים את הבן־אדם לגמרי ויודעים בוודאות איך הוא יגיב עוד לפני שמספרים לו. יש מקרים כאלה אבל זה ממש לא הרוב וגם אז אין סיבה כל־כך, עדיף פשוט לפתור את העניין ולהשאיר את זה עמוק בעבר הרחוק.
ד. אין כזה דבר חשוב שתשמעי את זה אחי מה היא יכולה לעשות עם המידע הנפלא הזה. זה משהו מאוד לא בריא ושלילי וברמה כזאת או אחרת גם גס ודוחה (סף הגועל של בנות הוא נמוך יותר בפער).
ה. אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. יש מעלה בכך שהחטאים שלך לא ידועים לאחרים וזה דווקא חיסרון לחשוף אותם.
ו. אני לא כל־כך יודע איך עובדות היכרויות בעולם הגדול אבל יש הבדל בין צורת ההיכרות של העולם ה"כללי" אם לקרוא לזה ככה, נניח ידידים שמכירים זמן רב ומתקרבים בהדרגה וכבר עברו המון ביחד ושיחות נפש ויש להם הרבה השקעה בתהליך הרגשי ומה לא. לבין היכרויות אצל דתיים שנוכח בהן יותר מימד שיפוטי והססני ובמיוחד בתור התחלה מספיק שיש לך כבר איזה כמה מינוסים אז עדיף כבר למצוא מישהו עם פחות מינוסים או משהו כזה. זה רלוונטי גם לבעיות רפואיות / נפשיות וכן הלאה.
אחי, ברור שלא בתחילת קשרניק ח
אלא רק בשלב מתקדם, ניקח את זה לקיצון, אחרי שנה כשבן אדם כבר נשוי.. לא משנה בדיוק.. התמודדות שמשום מה הוא עדיין מתמודד איתה - בנושא בהחלט רגיש, וזו במובן מסויים השאלה, אבל בעיקרון, ההיגיון אומר לשתף, בהתמודדות שעוברים, עם הבת זוג, כדי שתדע לתמוך ולסייע. אני מפספס משהו?
אם זו עדיין התמודדותהמקורית
אז זה צריך להיעשות מאוד ברגישות, ורק כשהאינטימיות הרגשית והפיזית מבוססת אחרת זה יכול לגרום לאישה הרבה עגמת נפש
אני לא יכולה להרחיב בפרטים אבל הייתי אומרת שאם זה בנפשך השיתוף, קח בחשבון שזה לא בהכרח יהיה רק לתועלת
לא בהכרח בנפשיניק ח
כלומר, זה נראה לי כדבר חשוב, להבין איפה אני נמצא, לא לעבוד עליה.. כמובן שלא בהתחלה.. תודה על הדברים! בהחלט יילקח בחשבון...
לדעתי הרצון להיות אותנטי וכנההמקורית
לפעמים לא משרת זוגיות, או בכלל את האינטרס לשמור על קשר מסוים
זה צורך *שלך* להיות ישר לפי איך שאתה מבין יושרה וכנות. לא בהכרח שהצד השני ייתרם מזה.
שמחה שהועלתי
למרות שקצת מוזר לי..ניק ח
לי נראה שפתיחות ויושר וכנות זה מבין הדברים הכי חשובים, ומה שמצופה מהבן זוג זה להיות שם בשבילך גם בשעות הקשות, להבין שאתה אנושי, ולנסות להיות שם בשבילך קודם כל (לעזור יכול להיות בונוס לא הכרחי), רק הלגלות אמפתיות, ולהראות שאת באמת מקבלת אותי כמו שאני, עם החסרונות...
יש להיות כנה וישרהמקורית
ויש להגזים עם too much infoŕmation בשם אותו יושר שבעיניך הוא חשוב לקשר,ויכול לפגוע בצד השני או ליצור משקעים
ולכן חשוב לדעתי לראות לא רק את הצורך שלך, אלא איך הוא עלול לפעול בצד השני
וגם, סליחה על הישירות, אבל המשפט האחרון שכתבת בעיניי זה קצת לצפות שבת הזוג שלך תחליף מקום של אמא
רק אמא תהיה מוכנה לקבל כל חסרון או חולשה בלי שזה יערער את יציבות הקשר שלה עם בנה. אישה מול בן הזוג - זה עובד קצת אחרת. כי זה קשר אחר. ובראייה של אישה, הגבר הוא ראש המשפחה, ומראש המשפחה מצופה להוביל. זה לא סותר חולשות, אבל אני שוב חוזרת לדבר הראשון שכתבתי - סוף מעשה במחשבה תחילה. לאן אתה מוביל? לכיוון הצורך שלך בלבד? או לפי מה שהאישה שלך צריכה לקבל ממך?
ושוב, בעניינים כאלה כמו שכתבתי, יש הרבה רגישויות וזה יכול ליצור חוסר אמון ולא בהכרח שהאישה תבין מה עובר עליך כמו שאתה מצפה שהיא תבין, אלא יותר תשליך את הקושי שלך על דברים שיכולים להיות בעיניך לא קשורים, אבל היא מבחינתה רוצה להיות היחידה שלך במקום הזה. וזה מייצר תחרות לא הוגנת שאין לה יכולת לנצח בה כי אתה כל הזמן משדר שזה יותר חזק ממך ושוב אתה נופל
מדויקזיויק
שימצא דרכים לעצור את זההמקורית
מנסה להבין בכלליניק ח
נעזוב את הנושא הכללי הנדון; מה המקום של שיתוף בחולשות בקשר? לשני הכיוונים?
יש מקום. בהחלט. תלוי איך ומההמקורית
כמו שכתבתי כבר - מה המטרה בשיתוף והאם זה משרת רק אותך כי ראיית עולמך היא שבת הזוג יכולה ואמורה לספוג הכל, או שיש גבול מסוים?
אז לדעתי יש גבול מסוים
שיתוף שעלול לערער יציבות זוגית - לדעתי פחות (הן לאישה והן לגבר)
שיתוף של קושי אחר - אז תלוי איך אומרים. ומתי. לא באמצע סערת הרגשות לדעתי אלא מתוך מקום אסוף
לא בזמן שהשני משתף בקושי בעצמו
לא כשעייפים/ רעבים/ הרגל בדלת/ הילדים תלויים על הרגליים וזה זמן לחוץ
או בקיצור- בדיעבד, בפניות, בפרופורציה
ממש לא מסכיםניק ח
להערה הזאת 'וגם, סליחה על הישירות, אבל המשפט האחרון שכתבת בעיניי זה קצת לצפות שבת הזוג שלך תחליף מקום של אמא'
ברור שיש דברים שבניגוד לאמא, בת זוג לא אמורה להכיל,
למשל, אפילו בנושא הזה אם הוא אומר ככה אני וזהו. תתמודדי.
אבל כשזה מגיע משיתוף של התמודדות קשה שהוא מנסה לעבוד עליה, זה אחרת לגמרי...
לא דיברתי על מושא ההכלה הספציפיהמקורית
הזה בדווקא
דיברתי על הציפייה שבת הזוג תכיל את כל חסרונותיך ותקבל אותך כמו שאתה
בת הזוג לא סתם נקראת "עזר כנגדו". היא לעומתית לגבר בכל מיני דברים, מתוך המטרה של העזר. כדי שהגבר יגדל
אתה לא חייב להסכים כמובן. אבל מה שרואים מכאן לא רואים משם. ולא כהתנשאות. זה גם הפוך אגב, אני מבטיחה לך שאתה לא תקבל בהכלה דברים מסוימים שבת הזוג שלך עושה או כל חסרון. וזה נורמלי. ככה נראים חיים של גבר ואישה.
מדויקזיויק
חשוב לחלק ברמת ההתמכרותאגוז16
לא דומה מקרה אחד לאחר ולכן להמליץ לא לצאת עד ש'תיפתר הבעיה' זה לא מציאותי בעיני.
אחוזים גבוהים של הנפילות יורדים משמעותית אחרי החתונה. להתחתן צריך בכל מקרה גם מי שנופל..ואולי אפילו בשבילו זו הצלה יותר גדולה.
כמובן שבעבודה תמידית להיות במקום שמונע עד כמה שאפשר להשתדל-
לשים חסימה, להיות פעילים, חיי חברה, לעשות כושר וכו
דעתי האובייקטיביתים התכלת
דיברתי ספציפית על נפילות באינטרנט שזאת לדעתי בעיה שאפשר לפתור אם רוצים הבעיה היא שלא רוצים. ואם לא רוצים אז מה בדיוק מצפים שיקרה?
אישה שיש לה כל מיני ידידים וכו' או גבר שיש לו ידידות וכו' גם הם צריכה להתחתן גם אם הם נופלים כי זאת תהיה הצלה פורתא בשבילם?
יש בעיות מהותיות ויש שאינן מהותיות במקרים שבהם זה לא מהותי נגיד משהו ספורדי פעם באיזה כמה חודשים או נפילות שאינן קשורות לאינטרנט בסדר זה מסוג הדברים שנפתרים מעצמם
אחרת זה להיכנס לבית חדש עם משאית זבל
א' לא נכוןמשה
גבר שהולך לצאת עם אישה זה גבר. עם חשקים ויצרים בריאים. הסיפור של לבוא "נקי" (כלומר מלאך) לזוגיות זה הרס וזה לא מחזיק מים.
משהו כללי על שמירת הברית ( 18+ הכניסה לבנים בלבד)מוקי_2020
אין לי מושג אם "נפילות באינטרנט" כוון לשמירת הברית,
אבל בכל מקרה, אני רוצה לומר משהו על הנושא למי שיש לו בעיה בתחום הזה. כי מדי פעם הנושא הזה צץ בצורה כזו או אחרת כאן ואולי במקומות אחרים.
הערה ראשונה : אם מכל סיבה שהיא אני מפספס משהו, הנושא לא מתאים לפורום או נכתב כאן משהו לא מתאים, בכיף למחוק.
רק לפני זה,
אני מבקש מהבחורה שביקשו ממנה בכותרת של ההודעה "הכניסה לבנים בלבד", לצאת בבקשה.
כן כן, את שקוראת עכשיו. תכבדי ותסגרי את התגובה. תודה.
אוקי, איפה הייתי ?
אה כן,
שמירת הברית.
אני רק מזכיר, שגם אם אתאמץ לתת תשובה שתתאים לזוית הדתית, אני חילוני-מסורתי. אז הכל בערבון מוגבל.
אם הצלחתי להעביר מסר או טיפ שיעזור למישהו אחד אפילו - מעולה-. אבל תמיד להתייעץ לפני, בטח בדברים כאלה.
כמו בהמון דברים שאנחנו לא מצליחים לבצע,
יש עניין של -רמת שליטה-.
זה לא שחור או לבן.
אני אתרגם את זה לאוכל, כדי שיהיה קל (אבל תתרגמו ישירות לשמירת הברית, כי זה לא דומה לאוכל. אולי קצת..לא יודע)
נניח בן אדם החליט שהוא לא אוכל יותר לחם ושכנותיו. לא פיתות. לא לחמניות. כלום.
הסיכוי שהוא לא יאכל לגמרי, מעכשיו למשך כמה שנים, קיים, אבל לא גבוה.
מה שיקרה זה שמהרגע להרגע...הוא יאכל לחם. יתבאס. יאכל את עצמו. ירגיש כישלון.
ויגיד לעצמו "זהו, אני חייב להפסיק לאכול לחם. חאלאס"
וזה יחזיק שוב תקופה אבל ברגע אחד, בום. הוא לא יעמוד בזה.
לדעתי, ושוב זה לא יתאים לכל אחד.
אבל זה הרבה פחות גרוע ממה שקורה בחלק מהמקרים למי שרוצה לשמור
עדיף לעשות את זה בדרך שליטה -הדרגתית-.
ולמה הכוונה ? במקום להתמקד בלא לאכול לחם -בכלל-
הרבה הרבה יותר חשוב
לומר, אני יאכל לחם. אבל...לא מתי שבא לי ואיפה שבא לי
זה יהיה (למשל) רק בלילה. אחרי (למשל) 22:00. זה בתור התחלה (אם המצב בעייתי מאוד).
מגיעה השעה 22:00.
אם מכל הדברים שיש לך בעולם, זה הדבר היחיד שיש לך בראש זה לאכול לחם,
אז כמובן תבדוק, אולי אתה מפספס משהו.
אבל, אם הגעת למסקנה, שלא משנה לך כרגע אם אתה מפספס או לא מפספס, אתה אוכל לחם. אז תאכל לחם. אבל אחרי 22:00.
זה שליטה.
רצית לאכול לחם בבוקר או ב 16:00, היית מתתתתתתתתתתתת לאכול לחם.
אבל, המתנת כמו גדול ל 22:00 .
אם הצלחת לשרטט לך קו אדום כאן וזה קו אדום שבהחלט אפשר לעמוד בו, אז תייצב את הקו האדום
תדאג שאתה מרגיש כמו פלדה עם הקו האדום הזה.
בדיוק כמו שאתה מרגיש, שלעולם לא תשתה נפט או מי ביוב, ככה אתה צריך להיות פלדה אם "לעולם לא אפול באינטרנט לפני 22:00".
ההחלטה הזו אמורה להיות משהו רגוע מאוד. נח מאוד.
ביססת לך את הקו האדום הזה ? מעולה.
מרגיש טיפה יותר טוב מהמצב הקודם (חוסר שליטה מוחלט ) ? יפה מאוד.
מוכן לדרגת שליטה הבאה ? קטלני.
דרגת השליטה הבאה יכולה להיות (כל אחד ומה שנח לו, אלא רק הצעות יעול) :
נפילות באינטרנט *רק* אחרי 22:00, *ורק* בחמישי-שישי-שבת.
גם במקרה הזה, לא הייתי נותן הצעה שאי אפשר ליישם אותה.
נכון זה לא 0 נפילות באינטרנט, אבל אתה מתקדם.
כשתתמיד *רק* ב 22:00, *ורק* בחמישי-שישי-שבת.
תראה שברגע שאתה מפתח -שליטה- בזה,
אז תוכל גם להגיע למצב שאתה מוותר על זה לגמרי או לפחות יכול בקלות יותר לוותר על זה לגמרי.
ניסית לוותר ולא הלך ?
הכל טוב.
אבל תשאר ב *רק* ב 22:00 ו *רק* בחמישי-שישי-שבת.
אל תשבור את הקו האדום האחרון שבנית מפלדה ואתה יודע שהוא אפשרי.
בעזרת השם, שכל בחור יצליח לפתור את הבעיה בהדרגתיות, בנחת, בלי פחד והמון המון שליטה. פלדה. בהצלחה.
נ.ב
מי שקרא עד לכאן וחושב שהטיפ יכול לעזור לו..
אז עוד דגש אחד קטן (בכל זאת, כבר השקענו, אז שיהיה מסודר).
דרגת השליטה יכולה להיות לא רק *במתי* (מתי אני אוכל לחם)
ולא רק ב *איפה* (איפה אני אוכל לחם, נניח, רק בחדר שלי)
אלא גם ...*באיזו מאפיה (אתר אינטרנט) אני מקבל את לחם*.
כלומר גם בבחירת המאפיה יש דרגות שליטה.
תבחר מאפיה קבועה, מאפים פשוטים מאוד, מספקים. לא להתפזר עם כל מיני קינוחים הזויים ומטורללים. גם זו שליטה.
הצלחתך, הצלחתנו, הצלחת כל עם ישראל.
בעזרת השם תקים משפחה במהרה ואז..יהיה לך טאבון ביתי בלי טובות מאף אחד.
לא הבנתי כלום אבל עכשיו אני רוצה שווארמה בגטים התכלת
..קנולפ
..
המשל שהבאת מזכיר לי משל דומה:קנולפ
לבעל עגלה במזרח אירופה היה סוס חרוץ, שעמו עבד בהובלות.
יום אחד החליט האיש ללמד את סוסו לעבוד בלי לאכול. הוא החל לקצץ במזונו של הסוס יום יום. בכל יום המעיט בכמות האוכל של הסוס לכמות יותר ויותר קטנה.
כמובן שלעבודה היה משכים איתו כמדי בוקר.
הסוס הלך ורזה, אבל המשיך לעבוד עבודת פרך מבוקר ועד ערב.
אחרי חודש ימים צנח הסוס ומת.
בעל העגלה הצטער עליו צער רב ואמר: "בדיוק כשלמדת לא לאכול בכלל - היית צריך למות?!"
הערה בכלליניק ח
דברים יפים, רק הערה קטנה, לפי מה שאני מבין יש הבדל גדול בין 'שמירת הברית' שבד"כ מתייחס לשז"ל, והאמת לא מצריך שום אינטרנט... (זו אגב התמודדות שב"ה אין לי) ל'שמירת העיניים', שזו התמודדות שונה לגמרי....
אם כי לגבי מה שכתבת נראה לי זה דומה.
רואים שאתה לא דתיפשוט אני..
תדון לכף זכות,קעלעברימבאר
אולי הוא גר בגרילנד שם שבת נכנסת ב11 בלילה?
אישיתעַלְמָה1
אבל מאמינה שהרבה בנות יעדיפו שלא יספר להן, ואולי יירתעו מהשיתוף.
למה בעצם את חושבת שאת שונה מאחרותניק ח
בעניין הזה?
כי זה קשה מאוד להכיל את זהעַלְמָה1
אבל זה לא עונה על השאלההמקורית
מסקרן גם אותי האמת - מה גורם לך לרצות כן לדעת? או יותר נכון - מה הופך אותך לחסינה לדעתך?.
אני מאמינה שיש גם הבדל בין נשואים ל- לא נשואים בגלל כל מיני סיבות האמת
ואני חושבת שרוב מי שמחזיק אינטרנט פתוח כן ייפול בזה בשלב כזה או אחר, בתדירות כזו או אחרת, אז לא הייתי נופלת מהרגליים. (גם מי שלא האמת. יש הרבה פרצות ) אבל עדיין לא מעונינת לבחוש בזה ולשמוע על זה
..עַלְמָה1
אני חושבת שיש אצלי בראש (לפחות כרגע בתור רווקה🤷) הפרדה מאוד גדולה בין אינטימיות של קשר טוב לבין נפילות בתחום המיני באינטרנט.
הראשון הרבה עוצמתי, ולשני אני מתייחסת כמו איזה חולשה, סיפוק של יצר רגעי.
ברור שזה חמור בעיני, אבל אני חושבת שאכיל את זה כי כשפעם בחור שיתף אותי על זה לא הרגשתי בעקבות השיתוף שהוא 'בוגד' או שאני לא רוצה להתקרב אליו בגלל זה. הייתה הרבה הפרדה בין הקרבה שיש ביננו לבין ההתמודדות המינית שלו שלא קשורה אלי. ומשהו בכנות שבה הוא שיתף את זה ובעובדה שהוא לא פחד לשתף עזרה לי רק להרגיש את הכאב והקושי שלו, ולא להרתע. וכמובן - הוא לא ממש פירט ונבר בזה, רק שיתף שזה קיים.
זה מצטייר אצלי כמשהו שלא מאיים על הקשר שלנו, זה בגדול הנקודה.
קשה לי להאמיןזיויק
מסכימהעַלְמָה1
מדהיםזיויק
תשובה יפה!שלג דאשתקד
אבל זו לא שאלה עם צד אחד: האם כדאי לספר?
זו שאלה עם שני צדדים: האם כדאי לספר - והיא תחליט איך היא מגיבה, או להעלים - ואז צריך להתמודד עם הסתרות (שהרבה פעמים מתגלות צורה פתאומית וללא תיווך...) והמחיר שלהן?
מילת הקסם "טיפול".....קנולפ
אי אפשר להיגמל מזה
אני תקוע עם השטות הזו מהיסודי, עוד לפני שהיה לי מוח, ובחיים לא הצלחתי להיגמל, כמה שיטות שלא ניסיתי וכמה תקופות קצרות של אופוריה שאולי הפעם אצליח להיגמל
אל תגיד לה.
ממה שחבר שהתחתן אמר לי - כשמתחתנים והיצר מקבל מענה בריא והדדי ולא הרסני וממכר אז הנפש נרגעת ולא מפילה אותך כל יומיים כמו אידיוט למרבה הפתעתך.
לא מכיר אדם אחד שנגמל באמת. ואם הוא נגמל כנראה שהוא לא היה מכור
(שמעתי גם סיפורים מקסימים על נפילות אחרי החתונה אבל נסנן אותם מראשינו כדי להישאר אופטימיים)
אין לי את ההתמודדות הזאת אבלכְּקֶדֶם
יש לי חבר טוב שהיה עמוק בבוץ הזה והוא כבר שנים עכשיו בלי בכלל ואני מאמין לו ורואים את זה על העיניים שלו. זה הכל עניין של החלטה אחי כמו כל התמכרות אחרת. כנל סיגריות ברגע שאתה מחליט שזהו אתה מפסיק אז תכלס הפסקת. כן יקח קצת זמן אולי עד שתפסיק לגמרי אבל הכל עניין של לגמור בדעתך שזהו אתה כבר לא בזה
זה כל המשמעות של תשובה יאח
הקבלה לעתיד זה היסוד להכל
תודהניק ח
אבל לא חושב שזו התמכרות, וב"ה... זה תוקף לפעמים, ובמצבים וסיטואציות מסויימות נכשל, לא טוב לי עם זה, לא רגיל, יכולות להיות תקופות ארוכות בלי שהן הרבה יותר יפות...
בעיקר לבנים אם בחורה נופלת בלשון הרע, הייתם רוציםחסדי הים
שתשתף?
זה עצמו לשון הרעזיויק
לדעתי הוא מתכוון אחרת. אם מישהי מרכלת עם חברה שלהפ.א.
אז שתבוא ותשתף גם אותו ברכילות …
או במילים אחרות - לקבל את השיתופים של שיחות של נשים בינהן…
(עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים כו')
התכוונתי בחורה שמרכלת בשיחה האישית. סתםחסדי הים
חח מה פתאום זה לתועלתניק ח
שיתוף זה חשוב וזה ;)
חחחח לאיפה לקחת את זה
ניק ח
אם ניקח את זה ברצינות אז נראה לי שכן..
חטא ברית הלשון זה פגם בכלי רוחניחסדי הים
לא הבנתי מה אתה מנסה לומרניק ח
שזה חטא הרבה יותר חמור, ובחורות לא מתוודותחסדי הים
אתה לא אלוקיםהפי
אתה לא יכול להגיד מה חמור יותר..
הירושלמי אומר שנחרב בית שני בגלל לשון הרעחסדי הים
וזה השנאת חינם בבבלי.
זה כנגד שלושת העבירות החמורות שהיו בבית ראשון, ביניהם גילוי עריות.
בית ראשון נבנה אחרי 70 שנה, בית שני אנחנו עדיין לא תקנו את העבירה.
חטא באינטרנט זה חטא בינו לבין המקום, חטא לשון הרע זה שניהם. חטא לשון הרע מכיל בתוכה מלא עבירות אחרות כדברי החפץ חיים.
כמעט אין אפשר לתקן את החטא של לשון הרע, כי אי אפשר לתקן את הנזק שעושים על ידי דיבור, כי זה מתפזר כמו נוצות ברוח.
אשה הרגילה בלשון הרע ורכילות יכולה להכשיל את בעלה באופן יומיומי באלפי עבירות. אין משהו בנישואין עצמם שאמורים לשנות את הרגלה.
בחור שנכשל באינטרנט, לא תמיד הוא נקשר לזה, והקשר עם אשתו יכול להיות בסדר, מה גם שהרבה בחורים שמתחתנים עוזבים את זה לגמרי לטובת אשת בריתם.
זה לא נוגע למהות הקשר והאמון ביניהםרקלתשוהנ
זה לא נוגע למהות התחושה של האישה שהיא בלעדית שהיא אהובה כמו שהיא,
שהיא לא צריכה להיות יותר או פחות בשום דבר.
שברע ובטוב הוא חושב רק עליה
אין קשר בין הדברים, זה לא סתם עוד מצווה שמתמודדים איתה.
גם לשון הרע יכול לפגוע בקשר. השאלה אם הםחסדי הים
מדברים על דברים חיוביים או מלכלכים. כל התחושה אחרת כשהדיבור טהור וחיובי. בנוסף, אם הוא שומע שהיא מדברת לידו, הוא יחשוב אולי היא מרכלת עליו לאמא שלה או לאחותה. גם זה פוגע בביטחון בקשר.
לגבי נפילות באינטרנט, זה יותר פרטי. זה יכול להיות רק בעיה ברווקות, אבל כשיש לו אשה הוא לא יפול. גם אם ח"ו הוא ממשיך ליפול, אם אשתו לא יודעת זה פחות פוגע בה.
אני מסכים שאם בן-אדם נשקע לתוך זה, זה יכול לפגוע בקשר, גם אם אשתו לא יודעת.
בסוף בצורה אמתית רוב הגברים שנופלים בזה, זה פשוט תאווה, לא בגלל שהם לא מבכרים ואוהבים את נשותיהם.
רוב האנשים מבינים שזה פח אשפה, רק התאווה דוחפת אותם פנימה.
זה לא נוגע לאותו עומקרקלתשוהנ
והמשפט האחרון שכתבת זה מהות הפער בין ההסתכלות של אישה להסתכלות של גבר.
אם תהפוך את כל מה שכתבת שם תראה את נקודת המבט של האישה ותבחן למה זה מהותי הרבה יותר מלשון הרע או אכילת טריפות או כל דבר אחר.
אני לא חושב שרוב הבחורים שנופלים בזהחסדי הים
זה עמוק אצלם.
לצערינו יש מקומות או מצבים שזה כן התמכרות והיקשרות. אבל אצל רוב שומרי תו"מ זה נפילה וזהו.
אז המבט האוביקייטיבי שזה לא כזה מהותי לקשר.
לגבי אם אשה מגלה איך היא מרגישה עם זה, אני יכול מאוד להבין את העלבון והפגיעה.
לכן כדאי שהוא לא יגלה לה. במיוחד לא לפני הנישואין, אם זה רק נפילה פה ושם, כי יש סיכוי כשיהיה לו פת בסלו הבעיה תפתר.
אם זה נפילה וזהו - יכול להיות מאדרקלתשוהנ
ממש מסכימה עם כל מה שכתבת, מראש התגובה שלי לפותח היתה לא לספר - בדיוק מהסיבה הזאת.
אולי אובייקטיבית זה נכון מה שאמרת, אבל האישה היא היא עצמה, סובייקטיבית לחלוטין, וזאת פגיעה ישר בבטן הרכה הכי רגישה שיש. לכן לא כדאי לצפות ממנה לחשוב באופן אובייקטיבי ולצפות ממנה לתמיכה מלהא. לפחות לא כדאי בלי לקחת בחשבון שהגיוני מאד שזה יכאיב לה מאד מאד. (תלוי באיזה שלב של הקשר - אם עדיין אין קשר עמוק זה אולי לא כל כך כואב אבל עדיין זה לא נתפס כמו שאתה מציג)
לכן אני מניחה שבלי מצע של קשר ארוך, אמון, אהבה, יציבות - זה יערער אותה יותר מדי. כי האמת היא שזה מערער יותר מדי גם על כל המצע הזה. רק ששם האפשרות היחידה בע"ה זה לקום מזה יחד.
מוסיףנוגע, לא נוגע
רק לי נראהשלג דאשתקד
שבהכללה מאוד גסה, גברים יותר סלחניים לנושא הנושא הזה ביחס לנשים? (אני חושב שאחת הסיבות היא כי הראיה של נשים היא מאוד רחבה ומערבת הרבה דמיון והקשר, והן כבר חושבות מה הוא מפנטז וכמה זה יכול לקרות עם איזה אישה שהיא בעלת תכונות כאלה וכאלה. גברים, ככלל, יותר תכליתיים ורואים את מה שהיה כמות שהוא, ואכן כמו תמיד - פנטזיה לרוב תישאר פנטזיה, ולפחות היא לא תאפיל על קשר זוגי טוב)
ועוד דברשלג דאשתקד
שמשום מב לא דובר כאן בכלל, זה באמת להבין מה זה בכלל נפילות באינטרנט, במובן הכי רחב של המילה.
ממה שניכר בהתכתבויות כאן, מדובר בעיקר בקושי להימנע מצפייה בסרטים למבוגרים (אני טועה?). אם כן, גם בזה יש כל מיני צרכים וכל מיני רמות. נניח שהבחור רווק ולכן הוא מדמיין דברים שכדתי אין לו מענה אחר אליהם, אז הכל הרבה יותר פשוט לכאורה מרגע שהוא מתחתן.
נשים, לפי ההבנה הדלה שלי, עשויות לקחת גם דברים די פשוטים, למקומות בעייתיים. לדוגמה, גם אם מדובר בסרטים שממחישים סצנות מאוד קלאסיות, הרי שהאישה תחשוב שבטח הוא ראה נשים עם מראה מיוחד והיא לא יכולה להתחרות במראה שלהן. זו חשיבה מאוד נשית בעולם המטורף שלנו (ואגב זה פוגש אותנו בחיי הנישואין, בהרבה הזדמנויות, לא רק ביחס לצפייה בתכנים כאלה
).
כמובן שיש גם סרטים שמראים דברים פחות קלאסיים וזה עלול יותר להלחיץ את האישה, ואולי דווקא שם ההזדמנות לגלות לאישה שבני האדם יצירתיים יותר משהיא חשבה, והיא עוד עלולה לגלות שהיא בעצמה רוצה דברים לא קלאסיים (באותה מידה גם יתכן שלא... אבל שוב, זו כבר התמודדות של כל זוג בהרבה הקשרים).
בכל מקרה, השאלה היא לא רק מה, אלא גם מה המשמעות של זה. כשהבחור עצמו יכול להמשיג לעצמו מה הצורך שלו, אני חושב שיהיה לו יותר קל לחיות עם זה ולדעת איך ומתי לתווך את זה. (וברור שבהנחה שנכנסים לפרטים, ה"מתי" מאוד מאוד חשוב!)
אגב, בכיוון ההפוך, יש לאשתי חברה יפה באופן חריג, שבעלה ממש יושב עליה ולא נותן לה לנשום. הרבה שנים חשבנו שהוא פשוט אדם אלים ומטורף. דווקא עכשיו בהתכתבות הזו זה מתחדד לי לכיוון אחר, שמאותה סיבה שאותו בחור היה לו חשוב להתחתן עם בחורה יפה (ואני לא יודע מה היא סיפרה לו על עברה, אבל כמו הרבה בנות יפות, שם היו הרבה דברים מאוד חריגים ביחס לקהילה שבה היא גדלה), בדיוק מאותה סיבה הוא בטוח שכל מי שינשום לידה מיד יוביל דברים למקום מסוים ולמחרת היא תעזוב אותו עם מאהב לאיזה אי באוקיינוס השקט.
אנשים שחיים בפרופורציות יותר הגיוניות, יותר קל להם, והם גם יכולים להכיל יותר חריגויות ומורכבויות.
בעיקרון בנפילות מדוברניק ח
על גלישה לאתרים בעייתיים בכוונה תחילה
משחרב בית המקדשנוגע, לא נוגע
ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה.
בעומק של העניין, מה שאתה מתאר ממחיש את זה..
מייבאים מבחוץ דברים, במקום שאותם דברים ינבעו מעצמם מתוכנו, בזמן הנכון ובמקום הנכון.
אם יש אהבה אמיתית ותפיסת עולם דתית נכונה, הדברים שאתה מתאר יצמחו דווקא מתוך האהבה, ולא מתוך יצר חיצוני נפרד שמנסים לחבר עם האהבה (שזה יפה ומוערך כשזה נעשה נכון, אבל זה עדיין לא האידיאל).
מסכים ולא מסכיםשלג דאשתקד
אני אומר מה נראה לי יוצר דורש חשיבה/טיפול ומה בסה"כ "חטאיכם כשנים" וניתן יותר להבין ולסלוח. אבל ברור ששום דבר לא טוב.לגבי אהבה עמוקה וכו לפחות בנסתכלות שלי וממעט הניסיון שלי עם רעייתי שתחי', זה לא ממש נכון. כשאתה בזוגיות טהורה וטובה חלק מהיופי הוא שהאהבה הכנה והפשוטה מוציאה מאיתנו את התשוקות הכי כמוסות שלנו. בעיקרון די בשביל זה מתחתנים נראה לי, בשביל להישאר עם השריון החברתי ולנסות לשחק אותה, אני לא צריך בת זוג 😉 (ושיהיה ברור, אני לא מדבר על דברים נגד ההלכה או על דברים בכפייה על הצד השני וכדו).
זה גם מה שאני אומרנוגע, לא נוגע
שהאהבה יכולה להוציא את הדברים האלה.
בהודעות אחרות אתה לא מציג את זה ככה (ככה לפחות מבין מי שלא מכיר אותך)
אז מחילהשלג דאשתקד

ב"ה..נוגע, לא נוגע
אני לא יודענוגע, לא נוגע
אתה נשוי ורובנו פה רווקים ולא מכירים לעומק את העולם של הצד השני (וגם את שלנו בעניין הזה)..
לי דווקא נראה שבגלל שאצל נשים (דוסיות) זה פחות מצוי, אז זה יותר מדאיג כי זה אומר שיש שם משהו שגרם להן לצאת מהמסלול הרגיל.
נכון שאצלן זה מחובר יותר לרגש, אבל יש בזה גם חסרון כי זה יותר יכול להשליך על דמות הבעל שהיא מחפשת.
אני לא מתחבר (לא רק הלכתית) לגישה של "יש תחושות מחוץ לקשר, וכל עוד זה נשאר כפנטזיה זה לא כ"כ נורא ולא פוגע בקשר ובאהבה". בקצה הסקאלה של הראש הזה נמצאות כל ההזיות (שלא נשארות רק כהזיות) של זוגיות פתוחה וכל השטויות, אז זה מראה על בסיס לא נכון. מעבר לכך שלא נכון לחיות עם פנטזיות ולהתנתק מהמציאות, אם מישהו מפנטז על מישהי אחרת (וכן להיפך) משהו בקשר ביניהם בעייתי. הם יכולים לא לריב ולחיות בכיף ולאהוב באמת, אבל משהו פנימי שם חסר, בין אם הם מרגישים את זה בין אם לא.
אני רווק ויתכן שאני לא באמת מבין. אבל מצד שני, אולי דווקא בגלל שאני רווק אני מסתכל על זה בצורה האידיאלית, לפני שהאידיאל ירד למציאות והתבלגן.
וגם כי אישה יכולה פחות מגבררקלתשוהנ
להפריד בין אישות וכו לבין הרגש.
לדעתי זה המקור לשוני בהסתכלות
ענו כל כך הרבה,שאלה זוגית
האמת זה היה מוריד ממשמבולבלת מאדדדד
כאילו הייתי מגיבה בכבוד ורגישות והכל. אבל בכנות, זה היה מוריד לי ממש. לא רק בקטע דתי, אלא גם שהוא מסתכל על בחורות אחרות בצורה כזו, ושאולי ככה מסתכל גם עלי.
וכאילו, למה אתה מספר לי? מה אתה רוצה שאעשה עם המידע הזה? למה אני אמורה לדעת את זה? אני לא אתן לך לגיטימציה לזה הרי. אתה מצפה שזה יגרום לך ללכת לטיפול? אני לא אמא שלך ולא אמורה להתערב לך בדבר כזה.
סביר שאם היה נראה שזה לא מפריע לו או משהו, הייתי מורידה, גם אם לא מיד.
ברור שפתיחות בין בני זוג חשובה. אבל יש דברים שאמורים להישאר כל אחד לעצמו. אני לא רואה איך בסיטואציה כזו זה יכול לעזור…
ברור שזה מורידניק ח
ומראש לא חשבתי אחרת, רק רציתי לשאול באיזה אופן?
כלומר, האם מרתיע באופן מיידי או שיש יותר טווח?
אין מטרה ללכת לטיפול, שיתוף כמו שמשתפים בהתמודדיות אחרות (לצורך העניין שיתןף איך קשה לי להפסיק לדבר לשון הרע), לא לגמרי אותו דבר וברור שפה הטריגר הרבה יותר חריף, וזו בעצם הייתה השאלה.
ברור שגם לא נעים בכלל לדבר על זה, וגם לא לשמוע על זה.
ובשולי הדברים, נניח שזה קיים, אם וא לא יספר זה לא יהפוך את זה ללא אמיתי, רק כסוג של טאבו, מהצד שלו כלפי הקשר, שיתוף ידרבן הרבה יותר לעבוד על זה..
לא יודעת אם היה מרתיע אותי מידמבולבלת מאדדדד
אבל מנהסתם באותו רגע היה מוריד לי ממש, וזה היה ממשיך ככה.
הייתי מעדיפה שלא יספר לי גם אם זה קיים ושיעבוד על זה.
ולא אכפת לי אם שיתוף ידרבן אותו לעבוד על זה. אנחנו לא נשואים עם מחוייבות כזו אחד לשניה. יש לו בעיה, שיתמודד. ברור שיש דברים שבני זוג גם לפני נישואין, משתפים ונעזרים באחר. אבל לא כל דבר שייך... לדוגמא בחורה לא אמורה לעזור למישהו שהיא יוצאת איתו שיש לו חרדות מרופא שיניים למשל. היא יכולה אולי לדבר איתו על זה, אבל לא עליה האחריות לטפל בזה. ופה אתה מדבר על נושא שגם פחות לגיטימי לדבר עליו מראש.
לא אמורה - אוליניק ח
אבל ממש לא יפחיד אותי לשמוע על זה, אני אשמח בשיתוף, לא ארתע. מסכים שפה זה שונה.
לא יפחיד לגבי הנושא שפתחת?מבולבלת מאדדדד
הגיוני, אתה מהצד הפותח.. ואם דיברת על דברים אחרים, לא אמרתי שיפחיד, אלא שהבחורה לא זו שאחראית על הבחור. היא יכולה אולי לעזור לו, אבל היא לא המטפלת שלו. ברור שבקשר זוגי עוזרים ותומכים אחד בשני. אבל לא מתחתנים כשזה מצב של מטפל-מטופל... קשר כזה הוא הרסני.
ברור שלא ולא התכוונתי לזהניק ח
התכוונתי ל'לדוגמא בחורה לא אמורה לעזור למישהו שהיא יוצאת איתו שיש לו חרדות מרופא שיניים למשל.'
אני לא חושב שכשמספרים משהו זה הופך ליחס של מטפל-מטופל,
אני אקח את זה לקשר עם חברים (למרות שברור שזה שונה), שם אם אני מישהו משתף אותי במשהו לא הופך אותי פתאום למטפל שלו, בכלל לא, זה עוזר לו שיש מישהו שאיתו, מבין מורכבויות מסויימות שקשורות אליו וכו', ברור שבסוף אם למישהו יש בעיה מסויימת אז אחריות שלו ועבודה שלו לפתור את זה, וגם אין שום פיתרונות קסם בבעניין.
בדיוק!מבולבלת מאדדדד
ככה זה בסדר ובריא וטוב.
אבל אם היא זו שלוקחת עליו את האחריות וצריכה לתמוך בו בכל רגע, זה מעיק ולא טוב.
קח דוגמא יותר יומיומית, מישהו שמפחד מחתולים בקטע מוגזם. לא מסוגל ללכת ליד חתול. הויא לא אמורה לתמוך בו בכל רגע ולבדוק לו לכל מקום שהולכים כל רגע שאין חתול וכו'. כמובן לעזור, אבל זה משהו שהוא צריך לעבוד עליו, ולא ליפול עליה
מעולהניק ח
אז מאז ומעולם לשיתוף כזה התכוונתי בשאלה.
עדיין לא בטוח שכדאי אבל זו המסגרת של זה.
עכשיו אני קולט 😅ניק ח
משום מה קראתי את זה 'בחורה לא אמורה לספר למישהו על חרדות שיש לה מרופא שיניים' והתגובה הייתה בהתאם, עכשיו אני קולט שזה לא מה שכתבת..
את לוקחת את זה למקום מסויםשלג דאשתקד
כאילו פנטזיות מיניות הן דבר לא לגיטימי, וכאילו להסתכל על המין השני (גם) בקטע מיני זה דבר שאין לו מקום.
אני לא אומר אם זה טוב או בהכרח לא דורש חשיבה/טיפול, רק כן צריך לדעת שזה קיים מאוד ואצל כולם, ואני בטוח שיהיו לך הרבה רגעים שממש תשתוקקי שבעלך יסתכל עלייך בקטע הכי מיני והכי סוטה בעולם.
לתשומת ליבך, רוב מכריע של אלו שהלכו לקולנוע לצפות ב50 גוונים, הן נשים... (ככה קראתי איפשהו). כלומר, לא רק שיש לזה מקום מאוד לגיטימי בתפיסה הרווחת אצל נשים, אלא שהן אפילו לא מתביישות ללכת ביחד למקום מרכזי לצפות בתכנים כאלה בפרהסיה.
עוד דבר, זה שפותח השרשור הוא רווק, ולא בטוח שהנפילות שלו נובעות מהחפצה מוחלטת של נשים אלא כנראה (גם?) מהעדר פורקן מיני אחר.
יכול להיות שאת ספציפית מרגישה משהו וזו זכותך, אבל נראה לי שהרבה נשים תסתכלנה על זה אחרת (גם אם הן תחשובנה שזה רע)
בנים צריכים לזכורחושבת בקופסא
שהרבה בנות רווקות, במיוחד דוסיות וצדיקות, לא מכירות את העולם של המשיכה המינית. הן אולי יודעות מבחינה טכנית איך ילדים באים לעולם, ושגברים מדמיינים "דברים כאלו" כשהם מסתכלים על בנות, אבל חלק גדול מהן (אם לא רובן) לא חוו משיכה בעצמן, וברמה כלשהי פשוט נגעלות מהנושא.
במיוחד שהחשיפה שלהם לנושאים כאלו היא ההחפצה וחוסר הצניעות של העולם המערבי, וזה בצדק מגעיל אותן, ולחשוב שבחור נהנה לצפות בדברים האלו או חושב עליה במושגים האלו, מגעיל ומרתיע אותה.
לכן אני חושבת שאין תועלת לבחור לספר על זה לפני החתונה. אם זאת לא התמכרות שמפריע לתפקוד ודורשת טיפול מקצועי, אלא התמודדות "רגילה" שלצערינו נפוצה בימינו, ברוב המקרים לבחורה אין כלים להתמודד עם זה או להכיל את זה ברמה הבסיסית.
אחרי החתונה כשבחורה נחשפת לנושאים האלו וחווה אותם בעצמה, יש יותר סיכוי שהיא תדע להכיל את זה.
(אבל גם זה לא בטוח בכלל, עיין ערך כל השרשורים שנפתחים בקביעות בנו"ט על האישה שמגלה בזעזוע וברצון להתגרש, שבעלה צופה בפורנו)
מסכימה איתך ממשרקאני
אני מסכים איתך ברוב הפרטיםשלג דאשתקד
והמסקנה היא שצריך תמיד לחשוב איך ומתי אומרים דברים, בזה אני לא מתווכח איתך. מצד שני, אני כן חושב שצריך להדגיש את ההבנה שגם סודות ואי שיתוף הם מחלה שצריך להתמודד איתה, ולפעמים זה יותר גרוע.
ולגבי התיאור שלך על בנות דוסיות, זה ממש מרגש אותי לשמוע את זה. הבנות שאני הכרתי היו ממש אבל ממש אחרת ממה שאת מתארת, ובלא מעט שיחים נשיים נשמע שהרבה יותר לגיטימי להכיר ולצפות בסרטים וכו. להיפך, בחוויה שלי ובהיכרות של הסביבה שלי (שנייתה שמרנית על גבול החרדי), בגלל הסריטאוטיפ על גברים, הבנים היו הרבה יותר מנוזרים ומנותקים והרבה הרבה פחות מוכנים להיבטים המיניים ולמשיכה ופנטזיות מוגזמות וכדו, אישית, יכול לומר לך שאשתי הייתה בקיאה מצוין ולא התביישה לספר שהכירה הרבה וצפתה בהרבה ושיתפו ביניהן הרבה, ואני הייתי בור ועם הארץ ברמה הכי קיצונית של הכל, גם הרבה אחרי החתונה...
בהינתן ציבור גדול כמו שאת מתארת זה באמת מעניין ונחמד לדעת על זה - אבל אני ממש לא חושב שבחורה כזו תתאים לבחור שלנו...
חייבים להימנע באופן מוחלטבינייש פתוח
מלצאת עם בחורה שמעולם לא חוותה משיכה לבנים.
אין בנמצא בכדי לשפוט לחומרה את אותן בנות או את העמדה בנוגע לעניין עליו נפתח השרשור הנוכחי.
אני חושבת שהיא התכוונה למשהו טיפה שונהמבולבלת מאדדדד
חוצמזה, איך תבדוק אם היא נמשכה לבנים? אתה מתכנן גם לשאול אותה לפני הדייט?
יכול להיות שזה בלתי אפשרי ובלתי ישיםבינייש פתוח
כי אני לא יודע איך אף אחד מרגיש עלי.
אבל מי שמעולם לא הרגישה שנמשכה לאף אחד, שלא תצא עם אף אחד.
אף אחד לא סיפר לי איך אני אמור להרגיש עם נשים כשהבנתי שאני נמשך לנשים.
אם אצא עם מישהי וארגיש שהיא איננה נמשכת אלי (ואני לא מתכוון לבדוק את זה בשום צורה) אצטרך להיפרד ממנה, ולעשות את זה יפה.
במידה מסויימת זה לא רק לגיטימימשה
אלא מי שאין לו כאלה בכלל (או למצער, אין לו כאלה עלייך) זה לקוי ולא נכון להתחתן איתו.
קודם כל שאלו כל אחד על דעתו האישיתמבולבלת מאדדדד
ומעבר, הן אולי לגיטימיות, אבל זה ממש לא אומר שבחורה צריכה לדעת על זה כשרק יוצאים. יש כאלו שיתאים להן, לי ממש לא.
וזה לא משנה אם זה מהחפצה או לא (זה כן אבל לא לנושא עכשיו) אבל לא הייתי רוצה לדעת על זה.
ואגב, בקטע מיני לא אומר דווקא בקטע סוטה. בקטע סוטה זה אחר לגמרי, יותר קיצוני והרבה פחות חושב על הצד השני. ככה לעולם לא ארצה שבעלי יסתכל עלי...
ואני לא מכירה את הסרט, אבל שים לב שיש הבדל בין המגזר הדתי לכל השאר. גם מי שלא גדלה במקום מאוד סגור, להרבה יש בושה כלשהי בנושא.
רק מציין שהתכוונתי בשאלה לקשר מתקדםניק ח
ובהחלט לא רק כשיוצאים. זה לא שזה משהו שמייצג אותי שמוכרחים לדעת כשרק נפגשים איתי. זו התמודדות ושיתוף בה. ברור שצריך לפעול הרבה יותר ברגישות.
מה זה קשר מתקדם?מבולבלת מאדדדד
שיוצאים שלושה חודשים? חצי שנה? אחרי אירוסין?
על זה אפשר להתווכחניק ח
זה לא מסגרת של זמן אלא של תחושות, בשאלה התכוונתי ללפני אירוסין (אפשר גם להתייחס לאחרי), בשלב מתקדם שזה כבר בדיבור, יש אנשים שלוקח להם שלושה חודשים יש חצי שנה ויש כאלה רק חודש אז לכווץ את זה למסגרת של זמן לא יודע אם כדאי..
אוקיי ניסיתי להבין על מה אתה מדברמבולבלת מאדדדד
אני חושבת שזה גם תלוי ברמה. אם זו התמכרות ממש אני חושבת שלא לעניין בכלל לצאת ככה. אם זה פחות, אז משתנה לפי הדינאמיקה של בני הזוג.
אענה לך אחת לאחתשלג דאשתקד
כמובן שהכל משתנה לפי אנשים, אבל בדיוק בגלל זה אנחנו מביעים דעות שונות 
1. מה זאת אומרת שאת לא רוצה לדעת את זה, את מסכימה שזה יהיה ולא תדעי על זה?! (זו בעצם השאלה של פותח השרשור.
2. לגבי סוטה ומיני, בואי נאמר בקצרה: את רווקה ולכן את חושבת ככה 
3. אין ספק שיש קצת הבדלים. במקום שבו אני גדלתי, שהיה שמרני יחסית, בנות היו מאוד פתוחות וחופשיות וידעו ואפילו לא התביישו לספר (בשיח נשי, בלי שגברים יידעו
), שהן צופות חופשי בסרטים למבוגרים וזה כיף וכו', והיו בשוליים גם משחקים מיניים ודברים שאני בעצמי עוד צריך לעכל... את מתארת בנות קצת אחרת, וברור שזה משתנה בין האנשים עצמם.
ברור שלא הייתי רוצה שזה יהיה מראשמבולבלת מאדדדד
אני מעדיפה שיהיה קצת ולא אדע, מאשר שיגיד לי... יודעת שאולי זה חריג אבל ככה אני. כמובן שאחרי חתונה אני לא חושבת שתקין בכלל שזה קורה. (ומי שחושב שלגיטימי מתח מיני וצפייה בתכנים כאלו באינטרנט אחרי חתונה זו בעיה שלו. אני לא חושבת שיש אישה, דתיה לפחות, שתסכים שבעלה ידבר עם בנות ויהיה שם מתח מיני.)
וזה לא קשור לרווקה. אני יודעת על מה אתה מדבר. אבל תדע שאחוז מאוד גבוה של הבנות עובר פגיעה מינית במהלך החיים, במיוחד כרווקות. בנות כאלו הרבה פעמים גם אם עברו את הטראומה והתחתנו וטוב להן, לא יהיו מסוגלות שהבעל שלהן יחשוב רק על עצמו ויתעלם מהרצון שלהן... ואני חושבת שגם הרבה ממי שלא עברו, אבל לא יודעת להגיד על זה..
ובתור אחת שלא היתה חשופה לזה בכלל, אני לא יודעת להגיד על הנקודה האחרונה...
ננסה לבדוק אם הבנתי אותךניק ח
את אומרת בעצם שאין לך עניין לדעת מראש, ואם מתכוונים לאירוסין וחתונה אז זה כבר לא אמור להיות בכלל. ואז גם אין טעם לספר שפעם בעבר היו התמודדויות...
בערך, כןמבולבלת מאדדדד
אחרי חתונה אם זה כבר לא קיים, נראלי בסדר לספר שהיה בעבר. לא צריך לפרט כל מה שהיה... אבל להגיד בכללי זה בסדר.
ואם זה עדיין קיים, לדעתי כן להיות גלוי וללכת לטפל בזה. אבל שלא יחשוב שזה יכול להישאר ככה...
תודה על דברייךשלג דאשתקד
אענה רק על הנקודה האמצעית: אני חושב שאנחנו מדברים על דברים מאוד שונים, וחכן זה סתם שיח חרשים. אני מתכוון לפנטזיות לדברים מיניים "מעניינים" יותר, ובכלל לתשוקה גדולה. זה ממש לא אומר שהבעל לא מתחשב באשתו, להיפך האישה רוצה שהוא ישתוקק לגוף שלה ולדברים הכי גשמיים ונמוכים - זה העונג של האישה. וזה לא נראה לי קשור לפגיעות מיניות, אני מכיר שעברו פגיעות מיניות די קשות ובכל זאת נראה לי שהן קצת כאלה (ואל תשאלי כמה אני מכיר ומה זה "נראה לי" 😉).
זה נשמע לך מוזר? כן, התכנון שלנו קצת דפוק ואנחנו נמשכים לכוח ולפרי האסור. אנחנו לא נמשכים גופנית לאיזו הרגשה קוקניקית עמוקה. ככה זה. אם את רוצה, תקשיבי ותקראי קצת חומרים של ליאת יקיר, היא מסבירה את זה יפה ופשוט.
אני מניח שאת הבנת משהו אחר ולכן הגבת כמו שהגבת. אשמח לדעת למה את התכוונת, מאוד ארצה להחכים ממך!!
מצויןמבולבלת מאדדדד
אני לא דיברתי על זה. הבדלנו פה בין קטע מיני לקטע סוטה...
מה שאתה כתבת פה עכשיו זה מיני, יש בזה רמות כמובן, אבל זה לא בהכרח סוטה. במיוחד אם זה בהסכמה מלאה כמובן.
בכל אופן זה נושא שפחות נעים לי לדון עליו בפומבי, אז עוצרת כאן...
בהנחה שהבנתי נכון אני מגיב..נוגע, לא נוגע
מי שלא נמשך גופנית ל"הרגשה קוקניקית עמוקה" זה בגלל שהוא לא חווה אותה.
המשיכה הזו הרבה הרבה יותר חזקה ממשיכה רגילה, רק שזו משיכה שונה, של רצון להתחבר ולא של רצון ליהנות וכדו'.
הבעיה בדברים של ד"ר ליאת יקיר ועמיתיה, זה שהם תופסים את שני החלקים של האדם-החייתי והאנושי, כשני צדדים שהסתירה ביניהם לא ברת גישור.
לעומתם, הרב קוק יאמר (לדעתי) שכמו שבטבע האדם מכניע את החיה ואז משתמש בה לצרכיו, ככה גם פה. הצד האנושי-רגשי "מאלף" קצת את הצד החייתי קודם כל ואז משתמש בו כדי להעצים את הרגש והחיבור. ואז שני הצדדים חיים בשלום הרמוני ומסופקים.
הבעיה של החילונים היא שהם לא מוכנים להכניע קצת את החיה קודם כל (כנראה לא מתוך תפיסה שאלו שני חלקים שווים אלא מתוך דמיון שהם יצליחו לפתח כל חלק מבלי לפגוע בשני אז אין סיבה להתאמץ לוותר על הנאות), אז הם נשארים במלחמה מתמדת בין שני הצדדים, ולעולם לא יהיו רגועים. וגם לא מסופקים- יהיה להם קשה להגיע לרמה גבוהה של אהבה, והם ירגישו לא נכון עם הפורקן העצמאי של הצד החייתי, לא משנה כמה ינסו לנרמל את זה.
לי יש צורך סזיפי שאשתי תקבל אותי בדיוק כמו שאניפשוט אני..
ואם הייתי מרגיש שהיא מקבלת אותי רק כי היא לא יודעת עלי משהו, לא הייתי רגוע.
אז כן, הייתי מספר לה אם הייתי במצבך, ואם היא הייתה מגיבה שזה נגמר בינינו - אז היא ממילא לא יכולה להתאים לי.
לדעתי התגובה הפנימית של אישה לדבר כזה סותרת את מהרקלתשוהנ
שהגבר מנסה להשיג בשיתוף.
גם בתוך נישואים שיתוף כזה מערער מאד. גם כשיש מצע רחב של אהבה ואמון.
בתגובה ראשונית, לפני חשיבה או תהליך, אישה בדרך כלל לא יכולה להבין איך זה לא בגידה, איך זה לא חוסר אמון, איך זה לא אומר שהיא לא מספיק.
תהליך של לצאת עם אמון מחוזק מדבר כזה, הוא תהליך קשה מאד גם בתוך נישואין. לדעתי לא שייך לשתף כזה דבר לפני הנישואין ולא יודעת אם צריך לשתף בכלל.
עונה לפותחא-מ-ת
א. נפילות שאינטרנט הם בד"כ סימן למשהו עמוק יותר באישיות שאני ממליץ לא להתחתן לפני שאתה מתמודד איתו ופותר אותו, אפשר ללכת ל"טיפול" ואם המילה מרתיעה אותך אז "להתייעץ עם אדם חכם שמבין בנושא" (לאו דווקא רבנים) ולעבוד על זה.
אתה מייחד את אשתך אז כדאי שלא תתחיל עם פזילה החוצה, זה לא כמו התמכרות אחרת כי זה נוגע לאישות שלכם.
ב. הרב אוהד תירוש שמומחה בזוגיות וממליץ מאד על תקשורת וחופר על זה כל הזמן שזה הכי חשוב בזוגיות, אומר שאפשר וצריך לדבר על כל דבר עם בעל/אישה בתנאי שיודעים איך ומתי, אבל אומר שלכלל הזה יש יוצא דופן-דברים שבינו לבינה שהיו לפני הנישואים.
למה? כי לאישה אין כלים להכיל את זה וזה מתפרש אצלה כבגידה, כי אם היא היתה עושה את זה זה היה מעורב ברגש שלילי כלפיך/חיובי כלפי הגבר שהיא היתה איתו. וזה מרחיק.
אפילו לנסות להסביר לאשתך בכללי "איך אתה עובד"=על המשיכה הגברית, זה סבבה אבל מסובך מאד ולוקח לה זמן לקלוט.
הרב אוהד כשלוחצים אותו לקיר אומר שאישה יכולה להכיל את זה אחרי הרבה זמן והסברים ועיכולים, וצריך להתייעץ לפני עם בעל מקצוע איך לשתף את זה נכון.
אבל שלאישה אסור לספר לגבר כי הוא לעולם לא יקבל את זה ולא יכיל את זה לגמרי.
ככה אני רואה את זה-נוגע, לא נוגע
במקום להוריד את הבחורה אל המקום שלך, תעלה את עצמך אל המקום שלה.
הפלונטר מובן- מצד אחד מוזר ומבייש לשתף בדבר כזה וזה גם יכאיב לה, מצד שני יש תחושה מוסרית בסיסית שזה לא בסדר להסתיר מהשני דברים (ואז צריך להשתכנע שמבחינה מוסרית פה זה סוג הסתרה שהיא פחות או יותר בסדר) וגם רצון מובן שהיא תבין ותתמוך בך בהתמודדות שאתה לא רוצה בה אבל לא קל לך להתנתק ממנה.
אתה בקשר מתקדם. אם הבנתי נכון, גם עכשיו במהלך הקשר אתה נופל או רוצה ליפול ונלחם.
אבל בקשר, ובפרט מתקדם, אין סיבה ליפול באינטרנט כי אתה אמור להיות מסופק ברמה סבירה מבחינה רגשית, רוצה לתת, שמח לתת, מרגיש חידוש והתחדשות מהמצב. מחובר לעולם שלה. אם כבר, הקושי אמור להיות בעיקר ברצון לגעת בטרם עת ומתוך אהבה.
אם גם בקשר מתקדם יש נפילות משהו כאן לא תקין לדעתי, והגיוני שגם אחרי החתונה יצוצו בעיות באופן כזה או אחר. עכשיו זה הזמן לעבוד על זה, ולבד. כמו שלפי אחד ההסברים ה' הפיל תרדמה על אדם כדי שחווה לא תתגנה עליו, ככה גבר לא צריך להתגנות על אישה כשהוא בונה את הנפש שלו בעניין היצר. וכשיש לך מישהי שאתה מחובר אליה, זה אמור להיות הרבה יותר קל מאשר לעבוד על היצר כשאתה לבד.
תקרא שוב את התגובה של חושבת בקופסא לדוג'. תפנים באיזה מקום הבחורה שמולך נמצאת (גם אם היא ספציפית לא לגמרי שם) ואיזה פער יש ביניכם. חלק מהפער הוא לא באשמתך, אבל תכאב על זה. תבין שיש לך מול העיניים מעין מודל שאתה צריף לשאוף אליו. מודל של תום, טהרה ותמימות בעניין הזה, ונפילות שלך באינטרנט זה כ"כ אנטיתזה לזה. תסתכל עליה ותרגיש כאב ובושה ורצון להשתנות. תשמע שירים שיחברו אותך לרגש וינתקו מהיצר שבא בלי רגש. ככה תצליח להתאזן, והיצר שלך יתחיל להפוך ממשהו מפוזר למשהו ממוקד.
ואני לא בטוח שאחרי חתונה דברים כאלה יסתדרו. כי מי שלא בנה את היצר יהיה לו קשה לכוון את היצר שלו כל פעם לסגנון הנתינה שאשתו צריכה ממנו בעניין. וגם לא בטוח שהיצר שכבר הורגל לסיפוק חסר רגש משולב בדמיון יהיה רווי מחיי הנשואין.
לצערנו, גדלנו ונחשפנו לתרבות שמאדירה את היצר בזמן שאת האהבה בפועל אנחנו מתחילים לחפש בגיל מאוחר יחסית (ועד שמוצאים...), ואז היצר מתפתח ומתפתח במנותק מאהבה. אבל המוח גמיש ובר שינוי, רק צריך קודם כל לפתוח את הרצון לזה. וכשאתה מתקן את עצמך, אתה מתקן גם את העולם.
תודה רבה 🤍ניק ח
הבנת אותי טוב יחסית,
אם כי אני באמת מקווה וחושב שהבעיות שהזכרת לא יהיו,
אבל הרעיון לפיתרון שהצעת ממש יפה בעיני, תודה!
נוגע, לא נוגע
שמח לשמוע
בעז"ה תקום מזה חזק ובריא ומודע ומבין, ואשתך תוקסם ממי שאתה.
בהצלחה!
משהו שהרבה כאן בשרשור טועים בו לענ"דפשוט אני..
חתונה לא פותרת אף בעיה.
שוב:
חתונה לא פותרת אף בעיה.
גבר שנופל באינטרנט, ימשיך ליפול גם אם התחתן עם מלכת היופי בעיניו.
גבר שלא קם למניין, לא יתחיל לקום רק כי אשתו דוסית.
אשה עצבנית וצעקנית, תמשיך להתעצבן ולצעוק גם אם תתחתן עם פסיכולוג קליני.
אשה שכל היום גוללת בפיד של טיקטוק בכל רגע פנוי, לא תהיה פחות מכורה גם אם תתחתן עם האדם הכי מעניין בעולם.
מי שמכור לשפיכת זרע יומיומית, לא יסתפק במספר פעמים בחודש.
מי שמכור לצפייה בפורנו - לא יסתפק במציאות (מה לעשות, הסרטים לא מייצגים את המציאות, אלא מקצינים הכל - החל מההתנהגות נטולת האהבה, דרך הגוף עצמו, ועד משך הזמן וכו').
אם יש לאדם התמכרות לנושאים הנ"ל, והוא חושב שהחתונה תפתור את זה - צפויה לו אכזבה גדולה.
יש לפתור את הדברים האלה בנפרד, ועדיף כמובן כמה שיותר מוקדם.
על כל אחד מהדברים האלה אפשר לעבוד בשביל להשתפר ולהיגמל וכו', אבל החתונה עצמה פשוט לא קשורה לזה.
אז אל תתחתנו עם מישהו שלא מתאים לכם היום, מתוך תקווה שאחרי החתונה הוא ישתנה.
ואל תזניחו את הבעיות שיש לכם מתוך מחשבה שהן ממילא ייעלמו אחרי החתונה.
מסכימה איתך ממשרקאני
אני מניח שיש הבדל בין התמכרות לנפילהניק ח
(כמו שאני רואה שגם התייחתסת בשרשורים שהפנית), אני כן חושב שייתכן שיווצר שינוי, כמו שהרבה גורמים אחרים יוצרים שינוי,
כלומר לא בהכרח מזה שצורך המיני מסופק,
אלא שמעצם זה ששינויים בחיים יוצרים השפעות ומתרחבים להרבה נושאים.
חבל שלא אמרו לי את זה בזמנומתייעצת גירושין
הבטיחו לי שישתנו
חבל.
מעניין, הגרוש שלך נהג לצפות בסרטים לפני שהתארסתםמתוך סקרנות
והבטיח שישתנה?
באמת, קשה להסתמך על הבטחות לשינויים.
יש משפט יפה ששמעתי בעבר, שגבר מתחתן עם אישה במחשבה שתישאר אותו דבר אחרי החתונה, ואישה מתחתנת עם גבר על דעת שישתנה, ושניהם טועים בסוף...
דווקא גרושתי, קבלה אזהרות לפני שהתארסנו שלא תתחתן איתי על דעת לשנות אותי(בנושאים אחרים מנושא השרשור), חבל שלא הצליחה להקשיב לאזהרות שקבלה.
באופן כללי, אישה שמנסה לשנות את בעלה זה מתכון לנזק בדרך כלל (גם אם "הצליחה" לשנות אותו).
אני באמת חייב להביןשלג דאשתקד
סתם סקרנות...
אשכרה מישהו אמר לך שהבחור שלך "נופל באינטרנט" והבטיח לך (על סמך מה?) שהוא ישתנה?
מי מספר דברים כאלה בבירורים לפני חתונה?
וכששמעת, האם שוחחתם על הנושא בדייטים? ואיל זה נראה? ומה עשית כשהבנת שזה לא משתנה? נורא מסקרן אותי...
לא יכולה לפרט, סליחה.מתייעצת גירושיןאחרונה
בלי להתעמק יותר מידי בתגובות קודמות,לגיטימי?
כתבתי תגובה בפורום אבל יש בעיה, אז כותבת כאן:
אני מחפשת קשר נפשי עמוק.
מרחב של כנות, של שיתוף. לא הייתי רוצה להרגיש שיש צדדים שלי שאני צריכה להסתיר.
אבל
בהקשר הספציפי הזה - יש כאן משהו שאני כאישה לא יכולה להבין, ואני גם לא מנסה. מה שאני כאן יודעת - זה הסטטיסטיקה. ואני בוחרת שלא לעצום עיניים. אני מודעת לכך שרוב הסיכויים שכל מי שיצאתי איתו לדייט נפל פעם. מי שחושבת שהיא יוצאת רק עם אנשים שלא נפלו - לדעתי, היא חיה בסרט.
אבל השאלה היא לא אם הוא נפל או לא נפל. השאלה היא מה הוא עושה עם עצמו היום. האם זו התמודדות עבר? האם זו התמודדות עכשווית? אילו מעשים הוא עושה בפועל כדי להתמודד עם זה? האם זה מאפיל על הווה שלו? על תפיסת הזוגיות שלו?
אני לא רואה את עצמי כ"משגיחת כשרות"\"שוטרת" או משהו כזה. אם אדם רוצה לא ליפול, זה לגמרי שלו. אני לא מצפה שמי שאני יוצאת איתו ישתנה - אלא אם הוא רוצה להשתנות, יעשה זאת מעצמו. ומי שלא מוכן לקחת על עצמו אחריות - לא מתאים לי, בגלל הנקודה הזאת.
לדעתי, יש גם מקום של מתי ואיך. זה לא משהו שהייתי רוצה לשמוע בדייט ראשון. גם לא בשלישי. זה לדעתי שייך לשלב שהוא הרבה יותר מתקדם, הרבה יותר עמוק - במיוחד אם אתה מרגיש שזה משפיע עליך היום. יש בזה איזשהו צד חיובי - יש לאדם הזה יצר, שבמקום המתאים ועם האדם המתאים הוא יוכל להתממש בקדושה ובטהרה. אבל האם הוא מנתב את הכוחות שלו למקום הזה? האם זה משהו שהיה חלק מההתבגרות שלו, מגילוי המיניות שלו - או שזה משהו שמתמשך גם היום, משהו שהוא מרגיש שהוא לא יכול לשלוט עליו?
ושיחה כזאת, על המקום הנפשי וההתמודדיות - זה משהו עמוק בעיניי, שהייתי מנהלת רק עם אדם שיש לי בו אמון. שאני מאמינה בפוטנציאל הזוגי שלנו. כשיש כבר משהו שהולך ונבנה.
גם בו יש צדדים שאני בטוח לא אוהב. והפוך. גם לי יש "צדדים אפלים". ואני מחפשת מרחב שיקבל ויכיל גם את הצדדים האלה שלי. שאני לא אתבייש לדבר על הנפילות שלי, על הקשיים שלי, על ההתמודדיות שלי. לחפש בן זוג שיידע לתת לי אוזן קשבת, כתף תומכת, מילות עידוד ואהבה גם לצדדים האלה. אם הוא מרגיש שיש דברים שהוא לא יכול לשתף, צדדים שהוא צריך להסתיר - משהו בקשר הזה פגום ולא יוכל להתעלות.
וזו הדעה האישית שלי בעניין. אני חושבת שהרבה בנות חיות בסרט בהקשר הזה, ושיתוף בהחלט יכול להפיל קשר, ולכן צריך להבין מתי ואיך נכון לעשות את זה. אני חושבת שהרבה בנות היו לוקחות את זה קשה - כי הן רואות את זה כמשהו שהוא שחור לבן. לא נראה לי שיש דרך לדעת מראש - ולכן - כל עוד לא מדובר בהתמכרות עכשווית שדורשת התערבות מקצועית - הייתי מחכה לשלב שבו כבר יש אמון.
רק לי מרגיש שהנושא לא מתאים לפורום מעורב?כְּקֶדֶם
לדעתי להיפךפ.א.
מה יתן לך לדסקס בין גברים נושא שלא רלוונטי מה גברים חושבים אלא כן רלוונטי איך נשים מקבלות זאת?
ברובד הבסיסי זה מתאים בעינייניק ח
מסכים שזה עלול להילקח למחוזות פחות רצויים.
עדייןניק ח
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה
ככה...
השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור
בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות
והיא הייתה שם עוד לפני
עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..
מה שקצט מנע ממני לפעול..
כלאחר מעשה..
לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה
ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..
ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?
כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..
האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?
מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?
האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?
האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?
על המשפט האחרוןעיונית
הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?
הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...
אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה
לא נעים או מביך..
וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..
אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..
יכול להיותנתקהאחרונה
שהוא שלח לי אותה
בשביל שאולי כשאפגוש את האחת
אדע מה לעשות...
אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא
יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.
אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.
יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).
שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.
בהצלחה.
תודה חחנתקה
הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי
שהכירו ככה
אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן
זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb
באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.
בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון
הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג
לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?
דרך אגב.
אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה
לא טרמפידה. יותר הזוי
אבל גם מפגש מקרי
לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+
הוא שלח אותך עד אליה
ולא עשית דבר.
עייף גם עשיו היה עייף
זה לא מנע ממנו לבקש אוכל
עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.
אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר
מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך
בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם
אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת
השניה זו האקסית של פעם
וההכי הכי זו האקסית האחרונה
היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים
והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון
כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו
וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע
שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי
מה לדעתך בעצם גורם זה?
האופי שליכְּקֶדֶם
מה בו?טאבי
בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.
אנימה
ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?
זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם
היי מה קורה?
הרמוניה
תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.
תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.
אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.
זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.
(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")
דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.
חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.
אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.
הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח
הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏
אני שומרכְּקֶדֶם
אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים
כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק
ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות
ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?
..הרמוניה
כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.
יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)
הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.
ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור
איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב
(:הרמוניה
תתחיל להתפקסהפי
ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..
אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.
אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.
ואני בן גרוע ביותר 😂
בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.
חחחחהרמוניה
זהו זה הענייןכְּקֶדֶם
הדינמיקה.
בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.
מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל
יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי
תוכלי להרחיב בזה?ישי2
לדעת
וואלה לא לימדו אותי את זה..
מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא
אשמח ממש להרחבה בנושא
בהצלחה רבה!advfb
אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני
תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם
אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר
אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה
גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.
לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה
בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"
ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"
ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם
מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם
היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..
בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל
ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה
אבל אם יש בסיס של משיכה
זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך
את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי
אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..
זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה
אצל נשים זה שונה מאוד
לא נכון מניסיוןטאבי
וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש
תראה אם הוא ראה אותההפי
פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי
יש בזה משהו אבל במקרהטאבי
שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי
התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה
ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם
וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל
אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגעאחרונה
אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.
בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.
יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.
כללי, ספציפיטאבי
מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.
מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,
לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?
חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.
אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.
שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?
בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.
מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.
לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.
זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …
קודם כלפצל"פ
יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות
אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי
אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים
יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת
לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך
ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם
ברוטאבי
דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע
גיל
רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.
יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)
אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.
יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.
לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.
"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי
"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"
כאילו...
התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע
בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה
ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.
יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג
ישהפי
לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.
הבחורה גם אמרה כן ..
אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?
אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?
אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.
כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..
התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .
לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .
ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב
( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)
יש בהחלט עוד מקרים כאלה
אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)
האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי
ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),
לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).
האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.
(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).
מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,
ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.
בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.
אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.
כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.
אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,
ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.
ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,
רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.
ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.
בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר
באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.
נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.
אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.
ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.
אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים
מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי
זה הפסד שלו.
ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...
אז שה' יתן שכל - וגם לנו.
לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.
ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב
אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.
אריק מהדרום
העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.
לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא
אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.
יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות
לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.
פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.
אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.
גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.
מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb
מאוד תופסת מקום בעיני,
גזע, למי אכפת?
לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר
יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.
זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת
מה?הפי
יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.
בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.
הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה
אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.
לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק
אותן..
צודקת.קעלעברימבאר
דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.
פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה
למה שטות גמורה?רודף מצוות
אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.
אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).
זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:
בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),
אך גם פערים בנושאים אחרים:
ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,
נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,
עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.
אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.
נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.
נמחקרודף מצוות
חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb
גם לפי דבריך,
העדה היא סימן - לא סיבה!
סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות
לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.
לא לאadvfb
אתה צודק בזה:
גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים
אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.
לפעמים שלא מכירים יש חשש.
לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.
לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות
בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?
או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?
בוודאי שיש!
זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅
אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.
אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.
טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות
אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.
בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.
כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.
בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.
אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.
נכון אין מחלוקת בינינוadvfb
חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.
אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות
שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין
העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.
לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.
הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.
הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.
גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.
בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).
איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,
אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.
יכולה להיות לגיטימיתadvfb
שמדובר בחשש לגיטימי ;)
מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.
הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.
כן,טאביאחרונה
אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.
ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות
הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.
הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.
מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"
אבל הוא רוב הזמן משקר.
ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן
להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?
והתחלתי רק להביט.
פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.
המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."
הטלפון שלך.
המסך.
המסיח.
שכל הזמן גורם לי להיסח.
באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.
אתה הטלפון שלי.
אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.
ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.
וכולכם באתם אליי לשם מה?
איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?
אני רוצה לזכור שקודם העיקר.
ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.
אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.
פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.
אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"
ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?
וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.
פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.
אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?
למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?
ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."
ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.
כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד
ולא יצרנית
מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?
ואיפה כל היצרנים שבנו?
אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.
נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...
אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?
אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?
אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.
אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.
"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".
ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"
ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.
המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.
והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים
אין ריכוז
אין בהירות
אין פניות
אין צלילות הדעת
אין ישוב הדעת
יש הסחה
יש בילבול
יש מיסוך
מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים
וגם מסיחים מהחיים עצמם
וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר
כי "מה עכשיו אני מפספסת"?
אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום
כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.
אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"
כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל
אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!
אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.
אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.
ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.
אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:
קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!
ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?
ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?
ורק אחרי בירור כל הרצון
ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם
ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -
רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.
אז לפחות להיום, אנסה את זה.
כי זה חשוב.
כי אני רוצה בעצם להיות בעדי
ולא נגדי.
כהתחלהנגמרו לי השמות
לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.
א. לקחתי לי את ברכת המזון.
ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.
ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.
ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.
ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.
כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!
איזה כיף לחיות באמת
את החיים עצמם 😊
אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא
האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"
תודה,נגמרו לי השמות
לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?
אנסה להסביראביעד מילוא
הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)
ואפשר גםנגמרו לי השמות
לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:
"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)
"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)
וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו" 
יישר כח יפה מאודצמר-ארד
וואוו זה באמת יפה מאוד !!!
בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה
יישר כח
תודה רבהנגמרו לי השמות
יש כמה צדדים למסךמשה
עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.
רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....
בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות
ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה 
נכון,
כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.
ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.
אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."
כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.
וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.
כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.
(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).
כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.
וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.
פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).
עכשיו הגבתי לך גם שם
משה
אבל הנושא שם אחר מפה.
הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....
אז מה את רוצה?shindov
מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.
אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות
לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.
זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.
ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה" 
מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי
ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.
אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות
כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.
האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).
והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.
ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.
אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏
זה לגבי העניין הזה.
ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:
א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.
אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.
ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.
זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.
וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.
ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.
את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏
וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"
כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).
ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.
זה בדיוק הקטע ..הפי
אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.
לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק
לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר
צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...
ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.
בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את
השנייה.
זה יותר עניין של דיוק
רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה
לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.
הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.
שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.
הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות
אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה
אבל בסדר 
(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).
נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות
אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?
(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)
מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי
זאת, קבלו את התנצלותי
אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי
).
כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.
נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.
יש כמה ימים בין דייט לדייט.
וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.
אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).
מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...
השאלות הן:
האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?
מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?
ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.
אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב
אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.
אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).
לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.
אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.
בהצלחה!
למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ
כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד
ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.
ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין
אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת
כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.
אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי
היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.
עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅
קיצור יש ויש;)
נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא
איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.
לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.
לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...
תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי
והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).
אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.
בהצלחה רבהארץ השוקולד
אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.
זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb
בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.
יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.
המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.
כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.
וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.
ושתי טיפים -
א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.
ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)
נכוןהפי
תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירות
מחדש נעוריי
זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?
מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...
אבל זה מה שיש כנראה...
זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא
אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.
אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.
אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.
תודה, אני גבר
, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי
לשאלתך, היא די פמניסטית
, אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...
מה הכוונה?הפי
מה אתה מרגיש שאתה לא יודע
( לא נציגה של אף אחת )
בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי
את כל היזומה בשלבים הראשונים?
ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...
הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?
מה הכוונה הכל?הפי
אני לא מבינה
את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי
שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.
עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...
בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא
זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.
אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.
בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.
למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).
אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.
בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.
אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb
דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..
אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.
מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.
חח התקבלתהפי
ישששadvfb
מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.
אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.
תודה תודה.
הישיבה נעולה.
עונהקל"ת
כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.
בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.
מעניין, תודהמחדש נעוריי
זאת בנורמה לרובדרייב
הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.
שים לב לנקודה חשובה:
נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.
לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.
דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.
תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי
בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb
ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.
זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.
נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.
מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי
כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?
כנראה גםחושבת בקופסא
ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.
מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?
לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.
לקבוע בעצמי!!!!!הפי
ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!
זה חייב לעבור בידוק שלי חח
וואלהחושבת בקופסא
אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.
לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.
נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת
לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.
אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.
לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.
פשוט תיהיה מי שאתה
נכוןהפי
אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד
לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb
וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.
זה הכי טוב לא?
ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.
כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'
מסכן הבחורהפי
מזה זה סיוט
מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה
פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb
ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.
מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.
בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.
גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.
הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.
בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.
איזה שטויות נוהפי
אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום
יכול להיותadvfb
אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום
שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף
התלמיד העייף
אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב
קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.
אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.
בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.
אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)
אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.
ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:
לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.
אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!
לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה
לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.
בהצלחה!ברוקולי
אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה
קראתי הכל
ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר
ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

