זה לא אמור להיות ערוץ ימני?
פרסום כזה זה אשכרה תמיכה בחמאס!!!
זה לא אמור להיות ערוץ ימני?
פרסום כזה זה אשכרה תמיכה בחמאס!!!
פעם ציפיתי מערוץ שבע להיות ימניים.
פעם ציפיתי מערוץ שבע להיות דתיים.
כבר התייאשתי.
פשוט ממש מעצבן שאתה פותח ערוץ שקורא לעצמו ימני והדבר הראשון שאתה רואה זה מודעות של משפחות החצופים
להפך זה מאד רצוי. הבעיה היא כשפורום "משפחות החטופים" עושים את זה ובאמת לא אכפת להם מהחטופים. הם מתפללים שההתנקשות הבאה בביבי תצליח.
אדרבה אם פורום תקווה היו עושים את זה הייתי תומך ומשתתף
אבל מה הבעיה
וחוצמיזה מאד קשה לפספס שזה שלהם
בדיוק עשיתי פרויקט על החטופים
אחינו הם
מסכים לגמרי אחינו הם אבל הבעיה היא שזה פורום שמאל שמכנה את עצמו משפחות החטופים. אם באמת היה אכפת להם מהחטופים הם היו קוראים להפעלת לחץ צבאי ולא להכנסת סיוע...
וחוצמיזה אין שם הרבה משפחות חטופים.
הבעיה היא כשאותו מטה מקצועי להפלת הממשלה, ששדד את שמם של 'משפחות החטופים' קורא לעצור, עם אותו לוגו ואותו מהלך של שביתה פוליטית שהם עושים. כשהמטה הפוליטי הצבוע הזה קורא 'לעצור ולהתפלל', הוא בעצם מנכס אותך ואת התפילה שלך לשביתה הפוליטית שלו, שמשתמשת בשם החטופים כדי לנגח את הממשלה ופוגעת בסיכוי לשחרר את החטופים.
א. מה הקשר בין מה שכתבתי לבין מה שענית???????
ב. אתה כותב שטויות. אתה בכלל יודע מה היה שם? אתה מדבר סתם מתוך שנאה לא ברורה אז בבקשה תפסיק לבלבל את המוח ותענה לעניין. אם השרשור נפתח בנושא כלשהוא אז תגיב בנושא. אם אין לך מה להגיב אז אל תגיב על הר המור בגלל שהכינוי שלי הוא הרהמורניק
ידעת שאיראן שילמו כסף על ריסוס גרפיטי של תחזירו אותם הביתה עכשיו?
כתובות, לתלות כרוזים וכו'
גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל – ויקיפדיה
כמובן שלא יכתבו לך בויקיפדיה מה ביקשו מהם לרסס אבל זה ברור מאליו
על סמך מה אתה אומר את זה?
חוצמיזה שזה לא משנה מי האנשים. תראה מה איראן ביקשו מהם. זה ברור שהם מממנים חלק גדול מהקמפיין הענק של "משפחות החטופים"
מצד שני, תראה את הפרופיל הדי ברור של המרגלים. תחפש. בקלות אתה יכול לבנות את הפרופיל של חלק מהמרגלים. היו כמה שפרסמו לפני שנפלו בפח פוסטים של תמיכה בביבי ובממשלה.
ולמה זה לא משנה מי האנשים וכן משנה מה ביקשו שיגרפטו? זה סטנדרט כפול. הרי אם אתה טוען ונבהל מזה שאיראן ממנת את המטה אתה אמור להבהל באותה מידה שקטאר ממנת על לשכת נתניהו.
שורה תחתונה, להגיד על המטה שהם תומכי חמאס זה כמו להגיד שהר המור הם שונאי ישראל.
בוא נסכם שהם תומכי חמאס והר המור שונאי ישראל
(כן, אני בהחלט בעד להתפלל להצלת החטופים, בתוך שאר המשמעויות של נצחון של עם ישראל על אויבי ד' ומשיחו. הנסיון למתג את הסליחות ושאר התפילות *רק* סביב זה, הוא נסיון לגרור אותנו בלי שנשים לב לשיח שרואה רק אינוודואלים ולא עם. השיח הזה הוא כפירה ומתכון לחטופים רבים בהמשך)
"נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך"
הספציפיות של עזה הכרחית בעיניך?
זה לילה ראשון של סליחות (לספרדים), המונים יגיעו בלעדיהם - אבל אחרי ששבוע הם חופרים כאן ובשאר הבמות הדתיות לאומיות על זה, הם אח"כ ינכסו את ההמונים לקמפיין שלהם
גם במקור ראשון יש ולזכרוני גם ב"בשבע"....
אני מסוגל לדמיין איזה קמפיין הם יעשו נגד כלי תקשורת שלא יפרסם את זה. בכל אופן זהה זכותם לפרסם ואני לא חושב שצריך לצנזר פרסומות שעומדות בכללים באופן כללי, להבדיל מתוכן מערכתי (שגם עליו אני לא חותם לגמרי למרות שאני כותב פה לפעמים).
גם ערוץ 7 יכול.
ובעניין קמפיין ההשמצה:
א. לא מפיהם אנחנו חיים
ב. שיעשו העתק-הדבק לתגובות שמוציאים במקומות אחרים ורק ישנו את הנידונים
הפחד שלנו זה הנשק הכי חזק שלהם. עצוב כמה חלשים אנחנו.
ערוץ 7 מפרסמים את פורום "משפחות החטופים"
אתה רוצה שידיעות אחרונות לא יפרסמו מודעות של פורום הגבורה או פורום תקווב, לדוגמה. דבר שכמדוניצקרה מספר פעמים?
ואז במקרה כזה שגם יקום משהו ויגיד איך ידיעות מפרסמים מודעות כאלה - מה תענה לו? שהם מהצד הנכון אז חייבים לפרסם אותם?
אם כולם מפרסמים (ושוב אני שם את עיתון הארץ בצד, כי הוא סיפר באמת אחר שלא קשור למקרה הזה), אז למה שערוץ 7 לא יפרסמו?!
וזה מבלי לדבר בכלל שמדובר במשפחות חטופים. שנכון שיש מי שמשתמש בהם, ויש מי שמנצל את זה לפוליטיקה והפלת הממשלה - אבל אלו עדיין משפחו חטופים. ואם הן מבקשות לפרסם, והפרסום עומד בכללי הפרסום של הערוץ, אני לא רואה שום בעיה שזה יתפרסם.
בס"ד
אפשר לא להסכים עם הדרך שלהם ולחשוב שהם טועים, אבל אסור לשכוח שהן עושות את זה קודם כל כדי להחזיר את היקר להם מכל הביתה. ולכן שבאים משפחות חטופים ומבקשים לפרסם - אז לא שואלים שאלות ומפרסמים. אותו הדבר על משפחות נופלים. זה אמור להיות מעל למחלוקת.
למיטב זכרוני היו כמה פירסומים בערוץ 7 במהלך השנים שלא היו ברוח הציבור שלנו. הכסף הצליח להביא בכל פעם לתירוץ אחר.
וודאי שבהשקפה שלי אני נמצא בצד שמציג צביקה מור (אפילו פגשתי אתמול בערב את שותפו להקמת פורום תקווה, אליהו ליבמן), ועם זאת אני חושב שאם משפחות חטופים באות ומבקשות להעביר מסר לציבור, באמצעות פרסום, יח"צ או מאמרי דעה - יש לתת להם את הבמה, כל עוד זה בגבולות השיח.
שמשה דיבר על "כי הם שילמו" ואחכ על פחד ממסע צלב.
משם יצאתי לדיון.
ולגבי מה שכתבת, אעפכ, אפשר לשנות את המינון של פרסומות התעמולה
מה שכן אפשר לעשות, ועשו את זה, זה לשים קונטרה. לדוגמה, הבולטות למאמר של צביקה מור וכעת גם העלו ראיון מוקלט איתו. דוגמה נוספת זאת הכתבה על יהושע שני שהייתה כמעט 3 שעות בכותרת הראשית.
כי הדרך שהמטה עובד, כולל העובדה שהוא חטף לצורך כך את השם 'משפחות החטופים', היא הדרך בה שוחרר שליט וכולם שתקו כמו שתיאר רונן צור:
משפחות חטופים זקוקות לאמפטיה, לחיבוק, להכלה. העובדה שיש במפרסמי המודעה גם כמה משפחות חטופים בנוסף למפגינים המקצועיים שעוברים מנושא לנושא העיקר להפיל את הממשלה - לא מצדיקה להשתיק את נורות האזהרה, מפני עסקת שליט נוספת, שתביא ח"ו טבח גדול פי כמה והרבה יותר חטופים בסיבוב הבא.
נ.ב.
בשולי הדברים, גם 'ליטעמיך' שרגשות המשפחות מצדיקות קמפיין כניעה.
מול הכמה משפחות הללו, עומדות משפחות אחרות שמבינות שהקמפיין המופקר הזה רק מרחיק את יקיריהן. אם מחלקת הפרסום של הערוץ עוסקת ברגשות - למה לבכר את רגשות אלו על רגשות אלו (שמן הסתם יותר גולשות בערוץ)?
האם ערוץ 7 מנע אי פעם פרסום של פורום תקווה? האם ערוץ 7 לא פרסם פעילות שלהם בכנסת, הפגנה או כל דבר אחר? אני לא מכיר, אבל אני בטוח שהם לא מנעו שום פרסום, ודי ברור לי ש-90%, אם לא יותר, מהחומרים ששולח פורום תקווה - הערוץ מפרסם. אין פה שום העדפה של מטה אחד על פני השני. אני בטוח שאם תפנה ל'יפעת' תגלה שאם כבר המצב הוא הפוך.
אתה טענת שצריך לפרסם כדי לא לפגוע במשפחות. הקמפיין הזה (שממומן במליונים, שנאספו בשם כל החטופים, אבל מה עושים בו קובעים בני דמותו ואינטרסיו של רונן צור, בלי ששאלו בכלל את כלל המשפחות), אולי מרגיע משפחות מסויימות שאצליהן הרגש גובר על השכל - אבל בעצם קיומו פוגע במשפחות שרואות נכוחה את המצב, כך שזה לא משנה אם גם להם תתן לכתוב במאמרי הדעה, או לפרסם אם הם ישיגו את המליונים שאין להם, כי אין להם מקורות זרים.
כל מה שכתבת הוא נכון. אבל אני חושב שאם ערוץ 7 (כדוגמה) יפנה שאלה לצביקה מור האם אליהם להסכים לפרסם או לא - הם יקבלו תשובה שהשורה התחתונה שלה היא כן. כי גם פורום תקווה, שחולק על המטה עוד מהימים שאף אחד לא הבין מה ההבדל בניהם, לא ירצה שיפגעו בחבריהם לאותה הצרה. הם יחשבו שזה טעות, ושזה גורם לתוצאה הפוכה - אבל הם לא ירצו.
כי בסוף, כך אני חושב, הם בסיצואציה שבה הם יעשו הכל כדי להחזיר את היקר להם מכל הביתה. אנחנו לא חייבים להסכים איתם, אבל כן להרכין את הראש מולם, כי אין אף אחד במדינה שהיה רוצה להחליף איתם. אז נכון, המחיר שהם דורשים הוא כבד מנשוא, וכחברה אני חושב שעלינו לא להסכים למחיר שכזה, אבל וודאי שיש לתת להם את האפשרות לפרסם (ובסוף, גם שאנחנו יודעים מה המטרה, מדובר באירוע סליחות והתעוררות).
אגב, סוגית הכסף היא באמת קשה ופורום תקווה מתמודד מולם כמעט בלי אמצעים, אבל זה לא אמור להיות שיקול של גוף תקשורת, אלא קודם כל לעורר אותנו כחברה גם למעשים.
כמה הקמפיין הזה משתמש בכספים שנאספו גם בשמו, פוגע באפשרות להביא את החטופים ורק מציק לאזרחי ישראל מסיבות פוליטיות.
הוא גם מדגיש את המניפולציות שהמטה עושה על הציבור הדתי - אחת מהן היא הסיבה לשרשור הזה. האסטרטגים שם מבינים, שאם ידחפו לערוץ 7 את ההפגנות שלהם נגד הממשלה והמלחמה זה לא יעבוד, אז דוחפים 'תפילות', כשבחתימה שאף אחד לא קולט במודע, אבל היא נכנסת לתת מודע - דוחפים שנקום רק אם נחזיר.
*אבל שוב - אתה נתקע על הנ.ב. עיקר דעתי שגם אם כל משפחות החטופים ללא יוצאת מן הכלל, היו תומכות בקמפיין הכניעה הזה - היה אסור לפרסם קמפיין שמחליש את העמידה במלחמה. נקודה.*
בנתיים ההתעקשות של נעם לטעון שרצים עד הסוף, לא רק שלא מחזקת אותם, אלא רק שוברת את ההגמוניה בקו. כבר לא מדובר רק על 'מקווקוים' כמו הרב יהושע שפירא או הרב חיים גנץ - שאמנם קשורים אבל תמיד היו עצמאיים פוליטית וגם לימודית.
הציטוטים מהרב קלנר והמכתב של הרב רודריגז, הם רעידת אדמה:
מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.
הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".
הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.
(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.
כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.
איך משם הגענו לכאן?
שמתיימרת להתמודד על אמת...
עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא
כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.
(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)
קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.
אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.
ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?
אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.
סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.
מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.
זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.
אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.
איכס.
הסיכוי שנתניהו יתן לו את התיק הוא אפס מוחלט, ולא סביר שמאיזנקוט בדווקא הוא יקבל את מבוקשו.
בלי פייגלין אין קואליציה אפילו לשיטת פילבר.
צודק איפוא נתניהו שמעוניין, לכאורה, בממשלה עם איזנקוט.
בס"ד
הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.
אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.
ועדיין. פייגלין עצמאי.
אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.
השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...
בס"ד
אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.
כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.
קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...
הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.
בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.
לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.
והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.
יש גבול לכל תעלול.
התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.
וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.
במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.
וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.
אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.
או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.
בן גביר בטוח שהנצחון מונח בכיס של נתניהו, וחושש שנתניהו יעדיף ממשלה עם אייזנקוט כאשר הוא עצמו נשאר בחוץ. נתניהו מכחיש תיאומים עם אייזנקוט, ואייזנקוט שותק.
מישהו כאן יודע לפרשן את האירוע?
אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.
לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.
מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.
ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול
אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"
אבל לא יותר
גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.
ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.
שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.
כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.
אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.
ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.
הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.
ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.
אלה הם כללי המשחק.
הפוך
בס"ד
קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.
מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.
נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.
כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.
הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.
במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.
ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.
גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.
במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.
סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.
משחק סכום אפס.
בס"ד
אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?
גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.
לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).
כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.
דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.
כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.
לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.
בס"ד
כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.
…."דל כבודנו בגויים ושיקוצנו כטומאת הנידה".
כמו שאשה נטמאת כל 28 יום שלא באשמתה כך הגענו למצב שנטמאנו שלא באשמתנו.
כדאי שנתעורר משנתנו. לא במקרה הדברים קורים.
הצללים של ה-7 באוקטובר: השאלות הקשות שחייבות להישאל על תפקוד יחידות העילית
תחקור אירועי ה-7 באוקטובר אינו יכול לפסוח על שרשרת קבלת ההחלטות בזמן אמת בדרגים הטכנולוגיים והמבצעיים של אגף המודיעין. עולה תהייה קשה הדורשת מענה: האם כוחות מיומנים מיחידות כגון 8200, שהיו אמורים לקחת חלק פעיל במענה הראשוני בשטח, חוו כשל תפקודי, סירוב פקודה או קבלת פקודות הפוכות שאינן עולות בקנה אחד עם צורכי השעה?
חמורה מכך היא האפשרות המדאיגה, לפיה ננקטו לכאורה מהלכים מודעים ומשלימים שנועדו לטשטש את מחדל אי-ההתייצבות או המענה המאוחר. בהקשר זה, קיימת סבירות כי אותם פרסומים והפקות מדיה שהטיחו האשמות קשות והכפישו את לוחמי וחיילי צה"ל, לא נולדו מקריות – אלא הוכוונו ונוהלו כמהלך תודעתי מתוכנן, שנועד להסיט את האש, לייצר מסך עשן ולכפות על אותה סרבנות פנימית.
ללא חקירה אובייקטיבית ובלתי תלויה של היקף הפקודות, התגובות בתוך היחידות הללו, והקשר המסתמן בין כשלי השטח לבין מהלכי ההסברה והמדיה שליוו אותם, לא ניתן יהיה לרדת לשורש האמת ולתקן את הדרוש תיקון.
ליברמן ויפן במלחמת העולם השנייה: מה הקשר?
הקשר הוא פרדוקס דומה.
יפן במלחמת העולם השנייה הציגה סתירה בולטת. מצד אחד, היחס של השלטונות היפניים לפליטים יהודים בשטח שבשליטתם היה הוגן יחסית. הם סירבו לבקשות נציגי גרמניה הנאצית להסגיר יהודים שהגיעו לתחום שליטתם. מצד שני, בזירה האסטרטגית הם היו בעלי ברית של גרמניה הנאצית. כלומר: במבחן היחס המקומי ליהודים הם לא התנהגו כנאצים; במבחן הברית הגדולה הם חיזקו את הצד הנאצי.
אותו מבנה מופיע אצל ליברמן. מצד אחד הוא מדבר ימינה: ביטחון, תקיפות, "רק לא שמאל". מצד שני, במבחן הקואליציה הוא נמצא שוב ושוב בצד של מי שמונע ימין מלהרכיב שלטון יציב. הדיבור הוא ימני; הברית בפועל היא שמאלנית.
וכאן עיקר ההשוואה. במלחמת העולם השנייה עם כל הכבוד איך יפן התייחסה ליהודים בשטחה, השאלה המכרעת הייתה באיזה צד היא עמדה במערכה הגדולה. הברית עם גרמניה האריכה את המלחמה ודחתה את ההכרעה. כך גם כאן: המערכה היא לא רק על סיסמאות, אלא על מי מרכיב קואליציה. מי שמדבר ימינה אך בפועל מונע הכרעה ימנית, דוחה את הניצחון הפוליטי ומחזק את הצד שכנגד.
נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.
השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.
לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה
לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.
אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים
כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני
אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:
בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.
הלוגיקה ההרסנית של טרור, תעמולה ועידוד הלחימה
מתקפת ה-7 באוקטובר מעלה שאלה מתבקשת: מה היה החשבון של המחבלים שפתחו במלחמה מול צבא החזק ממנו פי כמה? התשובה טמונה בהבנת ה"אסטרטגיה הבלתי-סימטרית" שלהם. חמאס מעולם לא בנה על ניצחון צבאי בשדה הקרב; הוא בנה על לגיטימציה בינלאומית, לחץ מדיני ושימוש באזרחים כמגן אנושי.
החישוב של ארגוני הטרור מתבסס על כמה הנחות יסוד:
* שימוש באזרחים כנכס: מבחינת חמאס, ה"בלתי מעורבים" והסבל של אוכלוסיית עזה אינם נזק היקפי, אלא כלי עבודה מרכזי שנועד ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לעצור את צה"ל.
* הסתמכות על המערכת הבינלאומית: הארגון סומך על הגינויים באו"ם, על בית הדין בהאג ועל דעת הקהל במערב שיכפו על ישראל הפסקת אש עוד לפני הכרעת הטרור.
כאן נכנס לתמונה הטרגדיה שבדה-לגיטימציה:
יוצרי סרטים, ארגונים ופעילים המפיצים תעמולה המכפישה את חיילי צה"ל חושבים אולי שהם פועלים למען זכויות אדם, אך בפועל הם משמשים כחוד החנית של הטרור. כשהם מעניקים לטרור את גלגל ההצלה ההסברתי, הם מעלים את מחיר הדמים של האזרחים בעזה. ככל שחמאס רואה שהשימוש באזרחים כבשר תותחים "משתלם" לו ומניב גינויים נגד ישראל, כך גובר התמרור להמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי ולסרב להרים ידיים.
המבט לעתיד:
אם המלחמה הזו תסתיים בתחושה שהתעמולה הבינלאומית והסרטים הללו הצליחו לבלום את ישראל, ארגוני הטרור יסיקו את המסקנה המתבקשת: הטרור משתלם. בסיבוב הבא, הציפייה לתמיכת אותם גורמים ויוצרי סרטים תהיה חלק מרכזי בשיקולים שלהם לצאת למלחמה חדשה – מלחמה שגבות מחיר כבד מכל הצדדים.
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה
פקח חילק דוחות - רק למי שאינם מוסלמים
בעקבות הכתבה הזו נזכרתי שבירושלים בימי שישי יש רחוב ראשי (עאבד אל חמיד שומאן, בין פסגת זאב למחלף בנציון) שנחסם קבוע על ידי חניה כפולה ליד מסגד. והמשטרה שלנו והעיריה שלנו?
צרצרים.
בסלחנות ובהבנה ובהכלה
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
ואגב, אצל חילונים הכי מחפיצים נשים. כמה דברים מזעזעים שמעתי מחילונים על נשים. שלא לדבר על מה שהקפלניסטים עשו בהפגנות עם הבובות.
השני, עיוות מוסרי חמור, שנובע מאי אמונה בצדקת הדרך. אבל גם אם נגדיר את זה כערך, אני לא רואה שהם מקריבים את עצמם בשביל הערך הזה. את הילדים שלהם הם לא שולחים למות בצבא בשם הערך הזה. הם שולחים אותם בעיקר למודיעין, לחיל האוויר, ליחידות מיוחדות, או בכלל למקומות לא קרביים.
זה לא נקרא להאמין בערך.
כשיש מסתננים בדרום תל אביב זה ערך להכיל אותם, אבל ברגע שהם מגיעים לבריכה שלהם בצפון תל אביב- חחח.
מדינה חילונית זה לא ערך. כי חילונות זה לא ערך.
הציבור הדת"ל בכללותו מראה שאפשר להיות דתי ועדיין להיות פעיל בכל הגזרות והמישורים ולעשות המון טוב. מה שנשאר מהחילונות כתפיסה היום זה בעיקר רצון לנהנתנות ורצון לכבוד.