לא, לא בכל מקום. יש בעולם הרבה אנשים שגם אם יש להם יצרים - הם שולטים עליהם. העובדה שיש כאן כנופייה שמתמשת בשם 'שלטון החוק', לא מוכנה לשום בדק בית פנימי או חיצוני ומנצלת את כוחה כדי להתעמר במי שלא בא לה בטוב וכדי לשמר את כוחה השלטוני - היא פשע שלא תמצא בכל מקום.

אשכרה, היא מצדיקה עבירה חמורה של הדלפת חומרי חקירה, תוך זיוף והוצאת דיבה - בזה שרצתה להחזיר את האמון. בהמשך בשביל האמון, היא גם שיקרה לשני רמטכ"לים, לשני שרי ביטחון, לממשלה ולבג"ץ

טוב שעכשיו יש אמון...

לצערינו גם בצד הימני של המפה הפוליטית תוכל למצוא שפע של דוגמאות להתנהגות מושחתת.

מרכז הליכוד ותעשיית הג'ובים, מינויים בכירים בחברות הממשלתיות, שחיתויות פיננסיות במפלגות דתיות וחרדיות עד כדי מאסר על עבירות פליליות….

מינוי מקורבים, אולי אינו שיא האתיקה כמקובל היום, אבל כל עוד שעושים את עבודתם - אינו פשע.

אם יש מישהו שאכן עבר על החוק, בדיוק בשביל זה יש מערכת אכיפת חוק שאמורה לטפל במציאות הזאת.

אבל, כשמקום המשפט - שם הרשע,

כשמערכת אכיפת החוק עצמה מושחתת עד היסוד, כשהיא עצמה פורקת כל אתיקה כדי להגן על עצמה,

כשהיא לא בוחלת בשקרים חמורים ובעבירות על החוק והכללים,

כשהיא פוגעת ע"י שקריה והדלפותיה העברניות, באלו שהיא לכאורה אוכפת עליהם את החוק ובפועל  פגעת אישית בהם ופוגעת במאמץ המלחמתי והמדיני בכלל - אנה אנחנו באים. למה שמישהו יתן אמון, כשאוכפי החוק עצמם, הם עבריינים חסרי כל עכבות?!

ההשוואה שלך היא נלוזה והיא נסיון לטשטש את חומרת הפשע.

אני מסכים איתך... 

קויים מקבילים, בין הנסיון של מיעוט - מן הסתם - מהמגזר הדתי לראות פחות רע בשמאלנים קיצוניים / אחים לנשק/ אנשים דוגמת הפצ"רית, כדי להצדיק תפיסת עולם מסוימת, (בד"כ אותו סוג אנשים שיסביר מדוע החרדים הם המגזר הבעייתי ביותר)

לבין הנסיון של שמאלנים רבים לראות פחות רע בשונאים שלנו, כדי לא להאמין שאנטישמיות קיימת, כדי לא להאמין שאנחנו עם שונה. 

מסתבר שבתוך כל קבוצה וכל מגזר, יש לא מעט אנשים שמעדיפים לא לראות אמיתות, כדי להשאר בתפיסות החיים שלהם, בזהות שלהם.

בתוך הציבור החרדי.

יש הרבה דברים שהיה לי חשק להסביר כאן בנוגע לציבור חרדי, אבל בעבר יצאתי בתחושה שזה לא ממש עובד, ובעיקר גם שאלה נושאים שמסתעפים לעוד ועוד תתי נושאים, ואין לדבר סוף.

כאן לעצם הענין -בשתי הדוגמאות שנתתי - יש מנגנון שמסרב לראות את הרע בקבוצה מסוימת כי הוא מערער את הזהות.

לא עולה בתודעה משהו שהוא אחד על אחד בציבור החרדי, כי אצל חרדים נקודת התורפה היא על פי רוב לא חוסר היכולת לראות את הרע באחר, אלא להכיר ברע שהוא כתוכנו, בתוך הציבור החרדי. (כדוגמה - ההתיחסות הציבורית המחפירה בענין של חיים ולדר. היא לא מייצגת את כל המגזר וכנראה גם לא את רובה, אבל היא הייתה גדולה מדי מכדי לא לראות שהיא מייצגת בעיה) - אז זה קצת שונה, אבל זה גם יושב על צורך רגשי להכיר או לא להכיר במשהו מסוים, כי הוא חלק מהזהות שלך.

ובדוגמה אחרת - חשוב לי לציין כהקדמה כדי שלא יצא מובן אחרת - יש חלקים ענקיים בציבור החרדי שמעריכים מאד את המגזר הדת"ל על התרומה הרוחנית שלו (חוץ מהתרומה ההירואית שבהתמסרות לכלל, בשירות בצבא על כל מסירות הנפש הלא נתפסת שזה אומר) - תרומה רוחנית לעם ישראל, בדברים שהציבור הדת"ל חזק בהם מהציבור החרדי.

אני מציינת את זה כי התקשורת שלנו לא מבטאת את זה.

אבל אני גם נתקלת בכאלה שבוחרים בהסתכלות של שחור - לבן, ואני כותבת 'בוחרים' כי זו נראית לי לא רק מחשבה מוטעית, אלא בחירה שמה שמניע אותה זה צורך רגשי בהסתכלות כזו, בגלל דברים שעליהם יושבת הזהות.

במחשבה נוספת - הדוגמה שנתתי על חיים ולדר לא מייצגת. לא זה לב הבעיה.

ביקורת פנימית יש המון - לא בעיתונות, אבל בשיח, ובאתרי אינטרנט חרדים, דוגמת פרוג.

אבל יש דברים מסוימים שלדעתי מצוי שמסתכלים עליהם שחור - לבן, וזה יושב על זהות.

מורכב להכנס לעומק ולהגדיר בדיוק, ובספק אם יתרום פה למישהו.

הוייב של כמעט כל הרבנים החרדים הוא (ותתקני אותי אם אני טועה) של ניתוק.

אביא את הדוג' הכי מייצגת- איך אפשר לטעון מחד שלא צריכים להתגייס כי לומדים תורה ומאידך לצאת בשעת מלחמה לבין הזמנים בצורה כוללת וגורפת?

אני יודע שגם פה זה עניין של זהות. מה שמפריע לי זה שצריך רמה גבוהה של ניתוק ואי ראיית האחר כדי לא להבין שחשיבות העניין גוברת על הזהות (אא"כ הם לא באמת מאמינים שלימוד התורה מגן/לא באמת מכוונים בלימוד בשביל עמ"י). 

אני מעדיפה לא להכנס לכל מה שנפתח כאן,

רק לענין בין הזמנים - מתחילת חרבות ברזל בוטלו הרבה ימים של 'בין הזמנים'.

התביעה הכללית שנשמעת - היא שבחורי ישיבה לא יצאו בכלל לבין הזמנים.

אני בעד, אם זה היה אפשרי.

הבעיה היא שגם ברגיל מה שנדרש מבחור ישיבה רציני קלאסי, הוא על הקצה. שלושה סדרים מלאים במשך חודשים רצופים, גורמת לבחורים להתאמץ עד הקצה.

בתחילת המלחמה חזרו מיד לישיבות, כמתבקש.

בחופשת חנוכה קצצו, אם אני זוכרת נכון.

בפסח בקשו לא לצאת לטיולים. ועוד.

לא משנים הפרטים, (וגם לא עוזר שאני כותבת, כאשר הדעה הכללית של רוב האנשים כאן היא שלילית - אם להתבטא בעדינות, על עצם זה שהבחורים יושבים ולא מתגייסים)

חשוב לי רק להבהיר את הנקודה הספיציפית הזו, ובזה לסיים.

בחור ישיבה חרדי הוא בן אדם, משום מה.

אני רואה מקרוב בנים שלי, תלמידי ישיבה רציניים, שמאמינים מאד במה שהם עושים, ומגייסים את עצמם לגמרי.

וגם לזה יש גבול. כמו כל יכולת אנושית אחרת.

לא היה מצב שיבטלו את כל בין הזמנים, במשך שנתיים, והם באמת יצליחו לעמוד בזה. איפשהו זה היה קורס, והלימוד בכללותו היה נהיה הרבה פחות, לא יותר.

וחוץ מזה בסוגריים, שהיכולת של הרבנים על הציבור היא מוגבלת.

גם אם נניח רבנים היו יוצאם בקריאה כזו, זה לא היה מצליח בשטח. הבחורים ברובם היו עוזבים את הישבה בבין הזמנים.

מחוץ למגזר החרדי חושבים שיש עדר שכל מה שהרבנים אומרים, הוא מציית מיד. זה רחוק משם.

שבאמת עושים את מה שטוענים שמאמינים בו, לא הייתי אומר כלום ואפילו מגן.

אפשר היה לחלק את בין הזמנים, שחלק יצאו בחצי בראשון וחצי יצאו בחלק השני או דברים דומים.
 

ולהיות בעזה בגיל 20 ומטה זה הרבה יותר קשה. לעשות סבב אחר סבב של מילואים כשיש לך משפחה ועבודה זה הרבה יותר קשה.

אגב, גם לא ראיתי שארגנו עצרות תפילה המוניות בשביל החיילים והחטופים כמו שעשו שבוע שעבר בשביל צרכים פנימיים.

אם היכולת של הרבנים על הציבור מוגבלת זה חמור יותר כי זה מראה שהציבור באמת מסכים ברמה כזו או אחרת עם הדרך וההתנהלות והוא לא מובל בלי לחשוב.

חוץ מזה הרבנים צריכים להגיד דעת תורה כמו שעושים בנושאים אחרים, בלי קשר למה יקרה בפועל.

הדברים הם מורכבים, וכל הסבר רק גורר עוד אי הבנות.

לא השוויתי בין קושי של לימוד לקושי של מלחמה בעזה.

דברתי על היתכנות או לא היתכנות.

והציבור שומע לרבנים במובנים רבים מאד, - לא נכנסת לענין כדי לדייק.

ושוב לענין בין הזמנים - בחורים רבים לומדים לא מעט גם בבין הזמנים, בצורה עצמאית, ויש גם הרבה התארגנות לישיבות בין הזמנים. 

בנוגע להצעותיך - לא כל דבר מבינים מבחוץ,

בטח לא שחולקים על הערכים הכי בסיסיים שמניעים את ההחלטות (בצד החרדי)

וגם לא שיש התנשאות כל כך שורשית ועמוקה כלפי הציבור שלנו.

אם המניע היה רק מרמור (הכי מוצדק בעולם מהזווית הדת"לית) על הגיוס בתקופה הנוראית הזו של עם ישראל,

אז אותה ביקורת הייתה מגיעה גם לחלקים אחרים בעם, 

אבל לא, כלפיהם יש אהבת ישראל.

גם כאשר הם מחללים שבת במזיד, רומסים את יום כיפור, ועושים את כל העבירות שכתוב לנו בתורה במפורש שבעוונם תקיא אותנו הארץ.

כל זה בסדר, זה כלל ישראל, וזה שוויון בנטל.

במה שנוגע לציבור החרדי - גם לי בעצמי יש ביקורת על כל מני דברים, וגם לחרדים רבים.

אבל מי שבשיח שלו אין שום אמונה בכך שבשמירה על רמה גבוהה יחסית של צניעות ושל עוד כמה יסודות ביהדות (לא דוקא אתה, אלא דברים שעלו פה) - אז יש לפחות אפקט משמעותי של נשיאה בנטל של כלל ישראל, של הזכות שלנו בארץ ושל הצלה מרדיפות הגויים - אז מי שכל זה לא 'תופס' בעיניו, ומבחינתו הציבור החרדי הוא הגרוע ביותר - כנראה שיש פער עמוק יותר בערכים, מזה שאני הבנתי עד לשנתיים האחרונות שיש.

ואגב, הציבור החרדים משלם המון מחירים על ההסתגרות שלו, שנעשית כדי לשמר ערכים. מבחוץ רואים רק את החסרונות שההסתגרות גורמת, אבל לא את הטוב שהיא מביאה איתה מבחינה רוחנית, וגם לא את הוויתור שכל כך הרבה אנשים משלמים כדי להשאר חזק בחיי מצוות. קל ונחמד לפרש את זה בתור שלא אכפת מכלל ישראל, המציאות לא כזו.

(ובשנים האחורנות שההסתגרות נפרצת - ויש בזה גם מעלה - גם ערכים רבים יורדים. אין דרך גם להתחכך בציבור הכללי מקרוב וגם לא לרדת בשמירת מצוות, ומציאות החיים מוכיחה את זה)

בנוגע לתפילות למען הכלל - היו מקומות שהיו יותר, והיו פחות.

(ולדעתי אכן היה צריך להיות יותר)

היו גם צומות, להצלת החיילים ולישועת כלל ישראל.

לא הייתה התארגנות ציבורית בסדר גודל כזה, כי לא התעורר צורך במחאה ציבורית.

זה לא היה רק ענין של תפילה, אלא ענין של אקט ציבורי

ואני חושבת שזה היה אמור להיות מובן גם בלי שאסביר. 

כך שנראה לי שבאמת עדיף שאעצור כאן סופית.

בסופו של דבר כל אחד בוחר מה הוא רוצה לחשוב, במה להאמין, ולמי מסביבו לתת צ'אנס ולמי לא.

מה שברור הוא, שמה שקורה עם כל הבוז שיש לציבור החרדי, שהוא מסתגר בעצמו יותר ויותר, נהיה עוד יותר שחור - לבן, ועוד.

לגבי התפילות- אם זה עניין של אקט ציבורי, אז גם לעשות תפילה המונית למען החיילים והחטופים אמור להיות אקט ציבורי, לא?

ואותו דבר לגבי בין הזמנים, זה אמור להיות אקט ציבורי לומר "אנחנו לא יוצאים לבין הזמנים", בפרט שבכל מקרה הרבה יושבים ולומדים בבין הזמנים כמו שאת אומרת.

לגבי מה שכתבת בהתחלה, שני דברים:

1. הציבור הדת"ל התורני בוודאי מבין את החשיבות של ההשפעה הרוחנית הטובה על עמ"י שיש בדקדוק המצוות של הציבור החרדי (וחלק גדול ממנו מדקדק יותר מחרדים בהרבה דברים). והמחלוקת עם הציבור החרדי היא לא על זה וגם אין שנאה כלפיו.

2. הביקורת של רוב הדת"ל התורניים על החרדים נובעת מזה שרואים בהם שותפים מרכזיים ומצפים מהם. מציבורים אחרים בעמ"י אין יותר מדי ציפיות.

הביקורת לא נובעת משנאה אלא מאכזבה.

לגבי זה שחולקים על הערכים הכי בסיסיים שמניעים את ההחלטות יש כמה דברים חשובים להעיר, אבל לא אכנס לזה.

אני חושב שאם ההנהגה החרדית היה פועלת יד ביד עם ההנהגה הדת"ל תורנית (שבוודאות מוכנה להתאמץ כדי שלחרדים שמתגייסים תהיה מסגרת מתאימה מבחינתם), ולא סוג של מחרימה אותם ולא מוכנה לשמוע ומנסה לשמר את המצב הקיים, הציבור החרדי היה הכי מרוויח מזה. גם אלו שלומדים וגם אלו שלא. 
 

אין מה שמעכב את ההתקדמות לגאולה ואת התחזקות הרוחנית של עמ"י יותר מהפירוד בין שני הציבורים.

תראי פה את דברי הרב לוינשטיין. ולא רק הוא חושב ככה, גם מהרב שרקי ומעופר וינטר לדוגמא שמעתי דברים דומים:

הרב יגאל לוינשטיין באולפן ערוץ 7

אלה נושאים עמוקים שמסתעפים לעוד ועוד תתי נושאים, לצערי אין לי את הפניות.

רוצה רק לציין דבר אחד - שממבט מבחוץ על מגזר, לא באמת מבינים מה קורה בפנים.

אתן לך דוגמה בהפוך - התפרסם בשעתו שהרב מדן (אם אני לא טועה, אולי רב אחר) פנה לשר הבטחון בקריאה לשקול מחדש את ביטול המעצרים המנהליים.

מישהו בסביבה שלי ראה בזה הוכחה סופית לכך שהדת"לים בסופו של דבר תמיד מתחנפים לשמאלנים.

האם הוא צדק?

אני מניחה שהדברים מורכבים יותר. שיש זרמים שונים, שיש כנראה עוד דברים שאני לא קולטת ממבט בחוץ. (לא בסתירה שבעיני מעצרים מנהליים הם דבר נורא, זה כן חד משמעי, וחמור בעיני להשמיע כזו קריאה)

בהפוך, אותו דבר בכל מיני פרשנויות ואמירות שאני רואה פה על הציבור החרדי, למה עשו ככה, ולמה לא אחרת, ודברים שאתה כותב על בין הזמנים, וזה רק בגלל שאתה לא מכיר מבפנים, ולא מבין מה אפשרי ומה לא, ועוד ועוד.

או ביחס לעצרת - כמה בלגן היה איתה בתוך הציבור החרדי, הרבה תהיות מבפנים, רבנים שלא רצו אותה מלכתחילה, בגלל הנפיצות של המצב או בגלל סיבות אחרות - והשתתפו, כי לא רצו לפרוש, ועוד ועוד.

או זה שבגלל הכרת הטובה למתגייסים, היה חשוב לרבנים שהובילו בסופו של דבר את העצרת - שלא תהיה בה אמירה נגד גיוס, אלא רק תפילה. למרות שברור שמובעת גם מחאה על מעצר של בחורי ישיבות.

ואז בשטח קיצוניים מלאו את העין עם שלטים של - נמות ולא נתגייס.

שזו אמירה של שוליים קיצוניים.

(והורסים שלט של - רוצים צבא יהודי  - שזו בעצם אמירה של בחורים חרדים לא מעטים שהיו רוצים להתגייס, אבל בצבא שלא יגרום להם לירידה רוחנית)

ועוד ועוד.

אז אני מבינה שמבחוץ לא מבינים, ומצרה מאד על מה שכל המחלוקת הזו עושה לנו כעם, ועל ההקצנות שיש בשני עברי המתרס.

אם לפחות נבין שלא נכון - רציונלית - לחרוץ דברים בצורה כל כך חדה, כאשר המציאות מורכבת, 

ואולי מהצד שלכם - לתת קצת יותר אמון שציבור שעושה כל כך הרבה חסד עם כלל ישראל, ומחפש בסך הכל לעשות טוב.

הוא כנראה בכל אופן לא כל כך נורא כמו שאולי זה נראה מבחוץ,  וגם אם יש לציבור הזה חסרונות לא מעטים שההבדלות בהכרח מביאה איתה. (כדוגמה, אנשים שאין להם נגישות לככמעט שום אתר של חדשות, בגלל הגבולות החזקים שלהם באינטרנט, ניזונים מתקשורת מגמתית. זה דבר שמביא הרבה בעיות, אבל אני לא בזה להם, כי אני מכירה גם בצד של המעלה של הבחירה הזו שלהם)

חבל שאין מי שמתווך לציבור הלא חרדי את הדברים האלו (מניח שיש אבל הם לא הכי מוכרים).

(לי אישית תמיד היה יחס דואלי כלפי חרדים. הערכה לטוב ובקורת על דברים לא טובים, הבדלה בין הציבור להנהגה, ובעיקר צער על זה שאין את השותפות שיכולה וצריכה להיות. אבל כן הראית לי שרוב החרדים יותר מחוברים לעם ממה שחשבתי. חשבתי שהחרדים אצלנו יוצאי דופן כי הם בחרו לגור במקום מעורב. ספציפית לגבי בין הזמנים יתכן שאת מבפנים אז את מלמדת יותר זכות, ויתכן שזה באמת בלתי אפשרי).

לגבי הרב מדן - זו הייתה הדגמה טובה. אבל מבחינה עניינית צריך לדעת שזה לא נובע מהתחנפות לשמאל. ואלו גם לא הדברים המדוייקים שהוא אמר. מה שהוא אמר לא נובע מחולשה באופי או פגם במידות.

ביטול גורף של מעצרים מנהליים - טעות

יש כיום בציבור החרדי הרבה סוגים וגוונים, והרבה ביקורת פנימית, ונסיון להגן על הדרך בדברים מסוימים, לצד זה שהרבה דברים משתנים. גם לכיוון חיובי וגם הפוך.

הרבה שאלות מופנות פנימה. בעיני חסר תיווך של להסביר למה דברים קורים בצורה ציבורית כזו או אחרת, דברים שלפרט נדמים כעוול.

אבל ברור לי גם שאין מי שיתווך. זה לא שמישהו באמת מנהל או יכול לנהל את הציבור. דברים מתהווים בכל מיני דרכים. יש מי שמנסים לקחת אחריות ולעשות את הכי טוב לשם שמים ומתוך דאגה לאחרים, ויש גם את אלה שמנצלים עמדות כוח. כדרכו של עולם.

בשורה התחתונה - יש הרבה חסרונות שמתהווים או שנוצרו עם השנים בגלל שהציבור - יחסית - מסתגר בעצמו. וזה לבטח משהו שמייצר בעיות.

ואז השאלה איך מסתכלים על זה. 

האם הגישה שהיא - שאכן תפסיקו סוף סוף להסתגר ותשתלבו בציבוריות הישראלית.

או שגם ממקום של התנגדות ושל השקפה אחרת - מבינים שיש גם תועלת להסתגרות, שיש ערכים שנשמרים כך יותר מאשר בצורה אחרת, וזה גם ובהחלט לתועלת כלל ישראל. 

בסופו של דבר זה לא רק תיווך והבנה, אלא גם גישה בסיסית ליהדות וענין של סולם ערכים.

מי שמתנגד, אבל מכיר גם בטוב שיש - אני יכולה מאד להבין את זה. גם לי יש ביקורת דומה על קהילות מסוימות בתוך הציבור החרדי. הסתגרות שבעיני היא מוגזמת ומוטעית, אבל אני מכירה גם בטוב שהיא מביאה איתה. (לא כולל קהילה שהתקנות שלה הן פגיעה בחיי נישואים, זה לבטח לא רצון השם, וזה דבר נורא)

מי שמתנגד וקוטל ונשמע מהטורים שהוא כותב (כדוגמה) שבחורי ישיבה חרדים הם הבעיה האקוטית של המדינה. אני מאמינה שהגישה שלו לא נובעת רק מחוסר תיווך לציבור החרדי, אלא מהתיחסות עמוקה יותר ליהדות ככלל.

התייחסות עמוקה יותר ליהדות ככלל זה לאו דווקא במובן של זלזול מסויים (אם לזה התכוונת), אלא יכולה גם להיות במובן של תפיסת היהדות כמדגישה את המעשיות (ולא את הלימוד) או מתוך התמקדות בדברים המרכזיים שלנו כאומה שהיהדות מדגישה אותם (ארץ ומדינה ונגזרותיהם לדוג') וקושי להבין איך אחרים די מתעלמים מהם ומשקיעים בעיקר בקיום המצוות האישי לפרטיהן ודקדוקיהן (ולכן הביקורת היא דווקא על אלו שמאותה משפחה שלך-שומרי התומ"צ, כי אתה מצפה מהם שיראו את מה שאתה רואה).

בתכלס מי שמסתכל מלמעלה באמת יכול להבין את המקום של כל צד.

ובסופו של דבר נגיע לאיפה שצריך, כרגע במקום ע"י שיח זה נעשה בעיקר ע"י מריבות ושכל אחד מושך לצד שלו.

לאמירה כזו כמו שהייתה.

..

משום מה, אנשים חשבו שאם ניתן כוח בלתי מוגבל למערכת המשפט, הם יישארו "מורמים מעם".

כשבפועל, הדרך היעילה ביותר להגביל כוח, היא לתת את המילה האחרונה לנבחרי הציבור, שבשונה מאנשי הדם הכחול יש את אימת הציבור עליהם.

זה שגם את מערכת המשפט הציבור יבחר.

כמובן שהם צריכים להיות עם השכלה פורמלית וכישורים לזה.

אך יבחרו ע"י הציבור לקדנציות של כ5 שנים

וגם אצלם אימת הציבור יהיה עליהם

ואם לא. לפחות הסמכות הגבוהה ביותר תבחר כך. שופטי בית משפט עליון. והם יסמיכו שופטים בדרגים הנמוכים יותר.

ואני לא אומר שחברי הכנסת ממש יבחרו אותם. כי בית משפט אמור לשמש גם כשומר מפני שחיתות של חברי כנסת.

כך יצא שכל הדרג העליון.  חברי כנסת ובית משפט יבחרו על ידי העם.

זה ישמור על זה מפני שחיתות. 

אבל גם  זה בי"ח מתחת לגשר.

בסופו של דבר המילה האחרונה צריכה להיות בידי נבחרי העם (עליונות הפרלמנט), ולא בידי שופטים מעונבים ככל שיהיו...

ואזרחים לא יצליחו לדעת את האמת ולכן לא יבואו איתם בחשבון

המודל הנפוץ הוא "עליונות הפרלמנט".

עיקרון עליונות הכנסת כעקרון־יסוד בשיטת המשטר הישראלית - רשות הרבים

אלה הנכדים של מי ששתפו פעולה עם הנאצים וסכלו את פעילות ההצלה של הרב וויסמנדל.

והפציצו את אלטלנה

ושלחו ניצולי שואה לשדה קרב חסר סיכוי,

וחטפו תינוקות של עולים בגלל אינטרסים של שליטה

ועוד ועוד

והם, הנכדים, פועלים מתוך אותם ערכים של הסבים שלהם.

אפשר לעצום עינים, אבל זו המציאות.

חייבת להגיד שכחרדית מלידה היה נראה לי בעבר שמגזימים בסיפורים האלה, כי לא האמנתי בקיומו של רע ברמות כאלה. והיה נראה לי שזו תפיסה פנטאית חרדית, של שחור לבן מוגזם.

כיום אני מבינה שזו האמת העצובה במלואה.

אפשר רק להתנחם שהרע הולך ומתבהר, ובעזרת השם מכוח זה נעשה כולנו כעם בחירות נכונות.

מעט אנשים יודעים על 'דם תמורת סחורה' הצעה שהנאצים הציעו להנהגה ושהיתה יכולה להציל את יהדות הונגריה.

רק מדייקת, שזה לא היה בדיוק שיתוף פעולה אלא סירוב לספק את הסחורה. אולי כי הישוב היה קטן וחלש, שמעתי גם גרסה נוראה של 'אבק אדם' - אליה את כנראה מתכוונת. 

אחד הסיפורים הכי מזוויעים בהיסטוריה של הישוב היהודי.

 הוא היה כנראה הבסיס להחלטה ההיסטורית לפטור את החרדים מגיוס אחרי שכמעט לא נותרו.

את לא הזכרת את ה"סזון" אז מזכירה

מדי לקריאה.

תודה על מה שאת כותבת.

לברוח מהמציאות לא עוזר אף פעם

עם הנאצים, כי בחברה החרדית חוזרים על הסיפור הזה עד שהוא נחשב אמין, אז במחילת כבודך לפני שאת מוציאה דיבת אנשים שמסרו נפשם לישועת עם ישראל (גם אם עשו טעויות בדרך) נלבן כמה נקודות.

1. אפילו לפי העלילה כמו שהיא מסופרת, אין טענה שמישהו בפועל שיתף פעולה עם הנאצים, מקסימום שלא מספיק התאמצו להציל.

בתעמולה החרדית מחברים לעלילה חלקי ציטוטים מנותקים מכל הקשר, שכביכול מוחיכים שמנהיגי הישוב רצו ברצח יהודים. במחילה, גם אם הדברים נאמרו - אפשר למצוא בקלות רק מהשנתיים האחרונות דיבורים חריפים לא פחות, של המנהיגות הרוחנית והפוליטית החרדית, נגד ציבורים אחרים במדינה - כמו שאני לא מעלה על דעתי שיש חרדי אחד ששמח שיהודים נהרגים, כך גם הטענה הזאת מופרכת.

כך שקודם כל תורידי את הביטוי 'שיתפו פעולה עם הנאצים'.

2. הישוב היהודי בארץ, לא היה גורם שלטוני ולא יכל לעשות שום דבר בשביל זהבפועל.

מבחינת הרב ווייסמנדל, ההצעה היתה רצינית ולטענתו מנהיגי הישוב לא מספיק התאמצו בשביל להוציא לפועל. הוא כנראה לא היה מודע לזה, שמנהיגי הישוב בדקו מול הבריטים (יש על זה עדויות) וקיבלו לא מוחלט.

3. הרב וייסמנדל כנראה לא היה מודע לזה, אבל לא היה שום סיכוי שממשלת בריטניה תענה להצעה שמחזקת את גרמניה והיכולת המלחמתית שלה. היתה החלטה משותפת של בעלות הברית שנלחמים בגרמניה, יפן והמדינות המשתפות איתן פעולה - עד כניעה ללא תנאי. הבריטים לא ניהלו עם הגרמנים שום מו"מ ולא הסכימו לשום התגמשות מול הגרמנים, גם לא בשביל השבויים שלהם. (חבל שאנחנו לא נוהגים ככה מול אויבינו, הם היו נשברים מזמן).

4. אם כבר את בשיח של כאלו שזרקים על אחרים, כדי לטשטש את ייסורי המצפון של עצמם -

אז חלק גדול מאוד מיהודי אירופה בכלל, היה יכול להנצל, אם בשנות המנדט הבריטי הראשונות כשניתנה הצהרת בלפור והשערים היו פתוחים - היו הרבנים והאדמורים מורים לצאן מרעיתם לעלות לארץ. אבל, לעומת המעטים שהורו כך - רבים הורו להשאר בגלות.

לא רק זה אפרופו יהדות הונגריה - כשכבר היו שמועות על הנעשה בפולין ושאר המדינות שתחת שלטון הנאצים ובהונגריה עדיין לא היתה השמדה, גם אז אדמו"רים חשובים הורו לא לנסות לצאת ולא לעלות לארץ. חלקם ברגע האחרון הצילו את עצמם בעזרת סרטפיקטים מהמזרחי, או הרכבת של קסטנר הציוני הבוגד שר"י (הוא באמת שיתף פעולה עם הנאצים) שיצאה עם קבוצה של מיוחסים, תמורת הרדמת כל השאר.

כשהציבוריות החרדית תסיים את חשבון הנפש הפנימי על האחריות להמצאותם של מליונים שיכלו להנצל באירופה, שתתחיל לבוא בטענות לאלו שבזכות פועלם לשארית הפליטה היתה מדינה להקלט בה.

איך אחרי כל זה אין לחרדים בעיה לשבת עם אותו שמאל כל עוד יתנו להם מה שירצו? (ולא אני אומר את זה אלא חרדים, לדוג' הרב יצחק יוסף וגפני). 

להחזיק חבל משני קצוות אפשר, אבל לאמת יש רק קצה אחד להחזיק. 

רוב האנשים מעריכים אנשי עקרונות, גם אם לא מסכימים איתם. והזיגזוג החרדי הזה גורם לאנשים לזלזל במה שהם מייצגים.

כשזה עבר לסכומים גדולים - גם נוצר חוסר אמון שאייכמן שר"י יעמוד בהבטחתו (בניגוד לרושם שנוצר אצל הרב וייסמנדל, גם מסלובקיה המשיך גירוש להשמדה בתקופה הזאת וההאטה שהוא ראה, היתה מסיבות טכניות, במקביל ריכזו מאמצי השמדה באיזורים אחרים) וגם היה ברור לישוב בארץ שהבריטים לא יסכימו ולג'ויינט בארה"ב שהאמריקאים לא יסכימו לסיע לאוייב במאמץ המלחמתי.

אומר שוב, לשקול את כל השיקולים בזמן אמת - לא יודע מי מאיתנו יכול. הרב וייסמנדל (לגבי סלובקיה) ואחרים (לגבי הונגריה) באמת ניסו, אבל לא היתה להם תמונה מלאה.

בסופו של דבר, הסיבה שבחינוך החרדי ובתעמולה החרדית ממחזרים את הסיפור הזה - כי הוא עוזר לחמוק מאשמת המנהיגות שהדריכה יהודים להשאר באירופה לפני השואה וחלקם (בעיקר בהונגריה) גם במהלכה.

גינוי היהדות החרדית, בטענה שרוב הרבנים לא המליצו ללכת לארץ, הוא בגדר חכמה בדיעבד.

באותו זמן אף אחד לא ידע מה יהיה, ובדרך הטבע גם ארץ ישראל הייתה מסוכנת לא פחות, ורק נס מנע ברגע האחרון את כניסת הנאצים לארץ.

קודם כל, חלק גדול מהמנהיגות שהתנגדה לעליה לארץ, הם אדמו"רים ואחרים שחסידהם מרבים לספר עד היום עד כמה כל הנהגתם היתה ברוח הקדש. אז אפילו לשיטתך שבחשבון הנראה לעין לא היה ברור איפה אמורים להיות - שלפחות יודו שטעו וחסידיהם יודו שלא היתה בהדרכה הזאת רוח הקדש.

שנית - חלקם (תרשה לי לוותר על שמות) גם בתוך השואה, המשיכו להדריך לא לעלות לארץ או להשאר בהונגריה כי כאן שמרו שבת - כשבאותם ימים ממש הם התארגנו לעליה לארץ בעזרת סרטיפקטים של המזרחי, או ברחו ברכבת שארגן הציוני קסטנר שר"י (עליו ספציפית אני כן משתמש בתואר), כשהם משאירים מאחוריהם את צאן מרעיתם וכנראה מודעים לכך שאייכמן מאפשר לקסטנר להציל כמה מיוחסים תוך הרדמת כל השאר שלא ימרדו.

שלישית - זו לא שאלה של ראיית המציאות, אלא שאלת ציפת לישועה!

שנים לפני השואה היתה מחלוקת גדולה בעולם היהודי, לא בגלל הסכנה המיידית אלא בגלל התנועה הציונות. האפשרות לעלות לארץ, שדורות היתה ליחידים מוסרי נפש - הלכה ונעשתה אפשרית לרבים. בראשית הדרך הובילו לשם מגדולי ישראל, אבל בהמשך הצטרפו וחלקית גם תפסו הנהגה - אנשים רחוקים מתורה.

עדיין,אם כשהתחילו סמני הקץ המגולה, כפי שמופיעים בנביאים ומבוארים בסנהדרין צח, היו כל גדולי ישראל מורים לעלות לארץ, כנראה חייהם של מליונים היו ניצלים, מלבד זאת שהנהגת הישוב היתה בצורה הרבה יותר משמעותית הולכת לפי התורה.

ההחלטה של רבים לעמוד מנגד, להתעלם במקרה הטוב ואף להאבק נגד ולהורות גם לחפצים לעלות - להשאר בגלות, היתה חזרה על חטא המרגלים. (עיין הקדמה לאם הבנים שמחה, שמתוודה על כך).

הרב מבילגורא (אחיו של האדמו"ר מבעלז דאז ואביו של האדמו"ר הנוכחי), פגש את הרב נתן רענן, אמר לו: "השווער שלך (מרן הרב קוק זצ"ל) צדק כשקרא לנו לעלות ואנחנו זלזלנו".

הסבים והסבתות שלי הספיקו לעלות לפני השואה אבל כאנשים בודדים צעירים ועובדים.

לעלות עם משפחה של 11 ילדים היה מאד מסובך, ורוב המשפחות היו גדולות ועניות. להגיד על הקדושים הי"ד שהם חזרו על חטא המרגלים שבאו עם פירות ענק זו לזות שפתיים. של נעליך מעל רגליך

אלא על רבים וטובים שרצו לעלות, אבל רבותיהם הורו להם להשאר באירופה.

על אנשים שניסו לעוד יהודים לעלות לארץ והשתיקו אותם, טענו שהם אפיקורסים.

במקום לנזוף בי, עייני בהקדמה לספר 'אם הבנים שמחה', אחד מגדולי ישראל שכתב לפני השואה שו"תים חשובים שנלמדים עד היום, מה שהוא מעיד על עצמו ומה שמעיד על בתי המדרש שגדל ופעל בהם שבכל נושא ביררו ולמדו, אבל בנושא ארץ ישראל והעליה אליה סתם השתיקו. תקראי איך הוא מתאר שגם תוך כדי השואה, כשהוא כבר עשה חשבון נפש ומשתדל לתקן ולהלהיב לחיבת הארץ ורצון לעלות אליה, אנשים נוזפים בו.

שום דבר ממה שכתבתי כאן, לא כתבתי מעצמי.

יש תמונה של סבי זצ"ל עם ראש הישיבה שלו. ראש הישיבה נשאר עם בעלי המשפחות.

לא יודעת לגבי אדמורים *שהתנגדו והורו לא לעלות*. אבל אם אתה צודק זה עצוב מאד

והיו שממש התנגדו וחבל. 

אבל אף אחד לא התכוון "להפקיר", אנשים חשבו בתמימות (שיש המייחסים אותה להשפעת קסטנר) שיהדות הונגריה מןגנת ורק לפליטים פולנים יש סכנה.

האדמו"ר מבעלז חשב כנראה שרק השילןב בין היותו "רבינר" + פליט פולני זה מייצר את הסכנה,לכן השאיר אפילו את משפחתו.

העדפתי לא להכנס לשמות, יתכן באמת שזה מה שסבר, לציבור הבטיחו הבטחות ברוח הקודש לא בסברא אנושית.

מה שהבאתי מהרב מבלגורי, אינו על תקופת השואה עצמה (מרן הרב נפטר בתרצ"ה), אלא על שנים קודם.

הנפקא מינה המשמעותית אינה על מה היה, וודאי שלא אנחנו נדון את גדולי ישראל אחורה. הנפקא מינה היא על היום -

גם היום יש מחלוקת בין גדולים, בשאלה האם עלינו לפעול עם א-ל, בקידום הגאולה הממשית, או שעלינו לשבת באפס מעשה, לעסוק רק בלימוד תורה וקיום (חלק מה)מצוות (כי מלחמת כיבוש הארץ היא מצווה) ולחכות למשיח שרק הוא יגאל אותנו בניסים גדולים.

המחלוקת הוכרעה בידי שמיא פעם אחת - המרכז היהודי התורני והכמותי באירופה הושמד וכמעט מייד קמה מדינת ישראל. משום מה יש שמתכחשים לתהליך הגאולה הממשי ולחובה להשתתף בו, חבל שההכרעה תגיע ח"ו שוב בדרך כל כך נוראית.

זה תלוי מה יקרה עכשיו עם חקירות הפצ"רית. ככל שיפלו איתה יותר אנשים והאחיזה של השמאל החילוני וההזוי במערכת המשפט והצבא וכו' תקטן, ובהנחה שהימין ידאג למנות אנשים ראויים, החרדים יותר יצטרפו לתהליך. וככל שיעבור הזמן והם יצטרפו יותר, ככה גם מבחינה השקפתית הם לא יבנו על גאולה בניסים גדולים, אלא על פעולות ארציות שלנו וגאולה בדרך הטבע. היחס העקרוני שלנו למדינה שמצליח להכיל מורכבות גדולה, השותפות המלאה, מסירות הנפש, העמל לתקן את מערכות המדינה, הם אלו שסללו וממשיכים לסלול את הדרך להצטרפות חרדית מלאה לגאולה בדרך הטבע ע"י המדינה בקרוב בעז"ה.

 ויהדות הונגריה הושמדה ממש לפני שהנאצים הוכנעו

- אי אפשר היה לברוח

סבא שלי זצ"ל היה על האוניה האחת לפני האחרונה. מי שלא ברח מאד מוקדם לא עזר לו מה שהבין אחר כך.

יש גן בת"א עם אבן גדולה שחרוטים עליה השמות והשנים של כל אוניה שהגיעה לארץ ועם פרוץ המלחמה כבר לא היה איך לברוח.

יכול להיות שהשיקולים היו כמו של מנהל בית היתומים המפורסם בוורשה...

בנוסף, לולי ההרגעות סביר שהיה נסיון מרד - זה היה מעכב מאוד את ההשמדה.

כמובן, הרבנים ח"ו לא אשמים בזה ישירות, אבל אייכמן נתן את הקרדיט לקסטנר. הוא אמר לעיתונאי שראיין אותי כשהיה בזהות בדויה, שבזכות קסטנר לא היה עוד 'מרד גטו וורשה' בהנגריה.

רק שבניגוד לוורשה, שהמרד היה בתש"ג והנאצים הפעילו את כל הכח הצבאי להכניע את המרד - בהונגריה הם כבר היו בנסיגה ולא היה להם כוחות מיותרים לזה.

אבל אנשים לא העלו על דעתם שיש בכלל צורך.

רק בבקשה תגיד לי משהו אחר: האם הסיפור הזה לא סותר את הפואנטה של תפיסות חסידות ואדמור? האם כדאתה אומר שהאדמור חשב וטעה אז בקטנה מתו איזה חצי מליון אנשים כי הוא לא הבין - זה סיבה שאמשיך להאמין במוסד האדמורות?!

לזה רמזתי כאן:

לא, ממש לא בדיעבד - אקטואליה וחדשות

בחוברת שיצאה בבודפעשט, עם הדרשה המלאה, זאת שאחרי השואה הדפיסו מחדש עם צנזור - ברור שהשומעים הבינו שיש הבטחה ברוה"ק ולא סתם הערכה של הכוחות והיכולות הארציות של הנאצים.

אבל, ולזה התכוונתי יותר - מי שציפה לישועה, היה צריך להבחין כבר חמישים שנה קודם שהרי ישראל נותנים פרים לעמי ישראל כי קרבו לבוא ולהצטרף למהלך.

ומי שאז התנגד, בין אם התנגד כי סבר שגאולה צריכה לבוא רק בדרך נס מוחלט בלי מעשים טבעיים ובין אם התנגד כי נחרד מחילונים שותפים - צריך לתת לציבור הסברים.

היה קסטנר שר"י, חבר מפא"י, שגם העיד לטובת חבריו הנאצים ומילט אותם מהגרדום.

הנה הסיפור כולו למי שיש כוח לקרוא, ומכאן התחיל הקיטוב בחברה שקיים עד היום.

פרשת קסטנר והשפעתה על החברה הישראלית | יד ושם

אני בהחלט לא חרדית ואני בעד גיוס החרדים אבל אני לא מתפלאת על אי האימון בחילונים.

מעבר לכך, האלפים שבאו לשמוע את דברי האדמו"ר... היו חסידים שלו ותהום היתה פעורה בינהם לבין קסטנר שר"י. אם האדמו"ר היה משדר בהילות, זה היה יכול להשפיע על רבים מאוד.

תקרא את העדויות

הם לא ידעו שהם מובלים לאושוויץ.

ולכן גם לא היה מרד.

הם מעידים שיכלו למרוד, אבל הוא אמר להם שיהיו בשקט.

@חרדיתאחת

אין לי אף מילה טובה על קסטנר,

אבל מוזר מאוד להשתכנע, שאדמורים אנטי-ציוניים שגם כשנמלטו הזהירו את שומעיהם לא להאמין לנביאי השקר הציוניים וציבור אנטי ציוני השתכנעו מקסטנר החילוני-ציוני-סוציאליסט ולא מרוח הקדש או מראייתם את המציאות.

אשמח לדעת אלו עובדות סותרות את מה שהצגתי.

הן כדלהן:

1. הדרשות, שנמסרו ללא ספק ואף אחד לא מכחיש את זה. אף אחד לא ביקש מהאדמור לשאת דרשה שמבטיחה חיים טובים אם אין בידו נבואה כזו.

2. גם אם יש דרשה, מי ביקש לכתוב ולפרסם אותה ולהפיח תקוות שווא שתזיק ליהודים (הרי זה היה כל הקטע עם קסטנר, שאם היהודים היו מתקוממים יש סיכוי שהם היו חיים היום).

3. אני לא בטוח שכל הסיפוגים הנפלאים על נתין פולני וכו', נכונים גם על האדמור מסאטמר, שניצל באותה סיטואציה.

4. עובדתית, גם האדמורים מבעלזא וגם האדמור מסאטמר תכננו לעלות לארץ. זה לא מעורר שאלות על הסתירה בין האמירות להתנהגות?

_____

האם תרצה שאכתוב לך גם מהן השאלות התיאולוגיות בסיפור?

ולא רק הוא חשב ככה.

בשונה מקסטנר שברור לכאורה שידע על תכנית ההשמדה המפורטות בשל דוח וורבה וורצלר המפורט שנכתב במסירות נפש ונזרק לפח על ידי קסטנר ומפעיליו.

https://www.daat.ac.il/daat/hungary/document/lin1.pdf

מההודעה הזאת:

מסכימה מאד עם הגדרת 'טשטוש הפשע' - ויש הרבה קווים - אקטואליה וחדשות

שלא היתה קשורה לנושא השרשור (כזכור: הפצ"רית) אלא לקחה את הנקודה שהערתי עליה, על השוואות בין מעשים לא נכונים ברמות שונות כנסיון לתרץ את מה שלא נח. זה בדיוק מה שאתם עושים כאן - עזבו את קסטנר, הניחו.

אנחנו מסכימים לחלוטין שהוא מכר את נשמתו לשטן (אגב, לא שאני מקבל את זה - גם הוא טען עד יומו האחרון, שכל מה שעשה היה במחשבה שככה הוא מציל הכי הרבה יהודים), זה שהוא ככה לא מתרץ בשום דבר את האדמו"רים.

יחד עם זאת, הסברתי את נושא האדמורי"ם.

כפי שכתבתי, לענ"ד הסיפור הגדול הוא המחלוקת עשרות שנים קודם על השתתפות במהלך הציוני בכלל. העובדה שאחזו מאותן דעות עד הרגע האחרון ודרשו לציבור שהעובדה שנראה שהציונים צדקו - זאת נבואת שקר, כשכדי להנצל השיגו סרטפיקט בעזרת המזרחי, אחרי שאגודה סירבו לתת מהמכסה שלהם, או מקום ברכבת של הציוני קסטנר, היא רק הקצה של העניין.

ניפתחו מעיינות חכמה בעולם, אין כבר רוח הקודש לצדיקים עד לעתיד, כי החכמה תפסה באופן מלא את מקום הנבואה והבת קול, עד לסינתזה העתידית של שניהם. ומה שכן יש זה סוג של יכולת שכלית בהירה מאוד לראות דברים יחד עם זכות הכוח המדמה, כמו שהיה לרב קוק. ובמובן מסוים עדיפה על רוח הקודש, כי ניתן לתאר את הראיה הרוחנית בצורה מפורטת שכלית ולא רק מיסטית. וגם אנחנו יכולים להבין עקב פירוט הדברים השכלי את הדברים של הרב קוק, כמובן בצורה נחותה מהרב קוק עצמו

אבל "מגידים" מאז הרמחל הגרא והבעשט ודומיהם לא היו

מדובר ביועצת המגדר (יוהל"ם) מה שאומר שהאמת שלה היא האג'נדה המטומטמת של ארגוני הנשים. הקשר בין הערכים הללו לאמת והצדק מפוקפקת. ועל זה מוסיפים את הטמטום הכללי של אג'נדה מסוג זה. מי שמחזיקה בסוג הרקורד הזה, לא ברור שכל הברגים אצלה בסדר. ומי שמינה אותה לא חיפש את האמת והצדק, אלא את האג'נדה. וכן הדבר לכל המערכת המשפטית במדינת ישראל. כולל הכת השלטת בבית המשפח העליון. ועדיין לא אמרנו חונטה... ןלכן מה שקרה לגברת הזו. במקום לפעול לפי ערכי צדק ויושר היא פעלה לפי האג'נדה. והסיפור עם ההעלמות והטלפון שייך לזה שהיא כנראה פסיכית. כפי שאנו טוענים כלפי כל אלה המחזיקים.ות.... באג'נדה הזו. הם פסיכים במידה זו או אחרת.

ראיתי את הכותרת והתרגשתי:

מצמרת המדינה לתא המעצר: יו"ר ההסתדרות והתובע הצבאי הראשי לשעבר חולקים תא מעצר | ישראל היום

זה נראה כאילו סוף סוף אין פריבילגים, אין קובינות וסגירת תיקים באמצעות בראון-חברון, ההתנקות תמורת האי היווני, ועוד. זהו. כל מושחת שחושב שחבירה לשמאל תפתור אותו - גם יומו יגיע!

בס"ד

אם כן, אז כבר הגבתי לך בטוויטר 😅

בלהוסיף מפלגות ששווה להצביע אליהן ולא חרא צרוף בלבד.

למה מפלגת משפט צדק לא ברשימת המפלגות?

מפלגת הפיראטים

מפלגת שרשר לאהבה ואחדות העם

לא מספיק טוב בכלל

לחבר הוא המליץ על ליברמן ורעמ...

הסקר הזה מוטה מאוד שמאלה,

יש אחד ימני יותר שדורש הבעת עמדה בשונה מזה שימליץ לך להצביע אייזנקוט אם אין לך דעה על כלום.

במי לבחור בבחירות 2026? מחשבון בחירות – ענו על 20 שאלות וגלו

הם אינם ביביסטים, אבל גם אינם שמאל... הלכו עם גוש השמאל אבל כמפלגות הם אינם שמאל...

כל תפיסה פנאטית דתית ולא משנה מאיזו דת כולל היהדות, אם אתה מאמין שהאל עצמו שאתה מחוייב לעבוד אותו מצווה עליך לעשות משהו שום הגיון רציונאלי לא יעמוד כנגדו.

איפה כתוב באיסלאם שאי אפשר לחכות מספר שנים? להפך, הבנתי שבאיסלאם יש קטע של

סבלנות וכדומה

אתה לא חייב להיות צודק.

הכבוד המוסלמי הדתי לא יכול לתתל הם להגיד שמוחמד טעה והם הפסידו בפני ה"כופרים"

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

הוא מזרחן, אבל לא איש משטרה, חוקר פורנזי וכיו"ב.

מה אכפת לך מי מציג אותן?

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

שמעתי מתלמיד חכם שהקים מיזם מסויים, שאחד הרבנים שהוא התייעץ איתו על ההקמה, התכנות וכו' אמר לו: "תדעו שהצלחתם, כשיקומו לכם מתחרים".

שנה אחרי שהם הקימו, ארגון רבנים נוסף הקים מיזם מקביל...

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

ממילא, הוא לא ירצה להצביע לקואליציה הנוכחית.

השאלה היא מה גודל הציבור הזה והאם הציבור הזה יעדיף את וינטר או את אייזנקוט או בנט או גנץ.

לדעתי וינטר צודק והוא יעבור

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.