לא, לא בכל מקום. יש בעולם הרבה אנשים שגם אם יש להם יצרים - הם שולטים עליהם. העובדה שיש כאן כנופייה שמתמשת בשם 'שלטון החוק', לא מוכנה לשום בדק בית פנימי או חיצוני ומנצלת את כוחה כדי להתעמר במי שלא בא לה בטוב וכדי לשמר את כוחה השלטוני - היא פשע שלא תמצא בכל מקום.

אשכרה, היא מצדיקה עבירה חמורה של הדלפת חומרי חקירה, תוך זיוף והוצאת דיבה - בזה שרצתה להחזיר את האמון. בהמשך בשביל האמון, היא גם שיקרה לשני רמטכ"לים, לשני שרי ביטחון, לממשלה ולבג"ץ

טוב שעכשיו יש אמון...

לצערינו גם בצד הימני של המפה הפוליטית תוכל למצוא שפע של דוגמאות להתנהגות מושחתת.

מרכז הליכוד ותעשיית הג'ובים, מינויים בכירים בחברות הממשלתיות, שחיתויות פיננסיות במפלגות דתיות וחרדיות עד כדי מאסר על עבירות פליליות….

מינוי מקורבים, אולי אינו שיא האתיקה כמקובל היום, אבל כל עוד שעושים את עבודתם - אינו פשע.

אם יש מישהו שאכן עבר על החוק, בדיוק בשביל זה יש מערכת אכיפת חוק שאמורה לטפל במציאות הזאת.

אבל, כשמקום המשפט - שם הרשע,

כשמערכת אכיפת החוק עצמה מושחתת עד היסוד, כשהיא עצמה פורקת כל אתיקה כדי להגן על עצמה,

כשהיא לא בוחלת בשקרים חמורים ובעבירות על החוק והכללים,

כשהיא פוגעת ע"י שקריה והדלפותיה העברניות, באלו שהיא לכאורה אוכפת עליהם את החוק ובפועל  פגעת אישית בהם ופוגעת במאמץ המלחמתי והמדיני בכלל - אנה אנחנו באים. למה שמישהו יתן אמון, כשאוכפי החוק עצמם, הם עבריינים חסרי כל עכבות?!

ההשוואה שלך היא נלוזה והיא נסיון לטשטש את חומרת הפשע.

אני מסכים איתך... 

קויים מקבילים, בין הנסיון של מיעוט - מן הסתם - מהמגזר הדתי לראות פחות רע בשמאלנים קיצוניים / אחים לנשק/ אנשים דוגמת הפצ"רית, כדי להצדיק תפיסת עולם מסוימת, (בד"כ אותו סוג אנשים שיסביר מדוע החרדים הם המגזר הבעייתי ביותר)

לבין הנסיון של שמאלנים רבים לראות פחות רע בשונאים שלנו, כדי לא להאמין שאנטישמיות קיימת, כדי לא להאמין שאנחנו עם שונה. 

מסתבר שבתוך כל קבוצה וכל מגזר, יש לא מעט אנשים שמעדיפים לא לראות אמיתות, כדי להשאר בתפיסות החיים שלהם, בזהות שלהם.

בתוך הציבור החרדי.

יש הרבה דברים שהיה לי חשק להסביר כאן בנוגע לציבור חרדי, אבל בעבר יצאתי בתחושה שזה לא ממש עובד, ובעיקר גם שאלה נושאים שמסתעפים לעוד ועוד תתי נושאים, ואין לדבר סוף.

כאן לעצם הענין -בשתי הדוגמאות שנתתי - יש מנגנון שמסרב לראות את הרע בקבוצה מסוימת כי הוא מערער את הזהות.

לא עולה בתודעה משהו שהוא אחד על אחד בציבור החרדי, כי אצל חרדים נקודת התורפה היא על פי רוב לא חוסר היכולת לראות את הרע באחר, אלא להכיר ברע שהוא כתוכנו, בתוך הציבור החרדי. (כדוגמה - ההתיחסות הציבורית המחפירה בענין של חיים ולדר. היא לא מייצגת את כל המגזר וכנראה גם לא את רובה, אבל היא הייתה גדולה מדי מכדי לא לראות שהיא מייצגת בעיה) - אז זה קצת שונה, אבל זה גם יושב על צורך רגשי להכיר או לא להכיר במשהו מסוים, כי הוא חלק מהזהות שלך.

ובדוגמה אחרת - חשוב לי לציין כהקדמה כדי שלא יצא מובן אחרת - יש חלקים ענקיים בציבור החרדי שמעריכים מאד את המגזר הדת"ל על התרומה הרוחנית שלו (חוץ מהתרומה ההירואית שבהתמסרות לכלל, בשירות בצבא על כל מסירות הנפש הלא נתפסת שזה אומר) - תרומה רוחנית לעם ישראל, בדברים שהציבור הדת"ל חזק בהם מהציבור החרדי.

אני מציינת את זה כי התקשורת שלנו לא מבטאת את זה.

אבל אני גם נתקלת בכאלה שבוחרים בהסתכלות של שחור - לבן, ואני כותבת 'בוחרים' כי זו נראית לי לא רק מחשבה מוטעית, אלא בחירה שמה שמניע אותה זה צורך רגשי בהסתכלות כזו, בגלל דברים שעליהם יושבת הזהות.

במחשבה נוספת - הדוגמה שנתתי על חיים ולדר לא מייצגת. לא זה לב הבעיה.

ביקורת פנימית יש המון - לא בעיתונות, אבל בשיח, ובאתרי אינטרנט חרדים, דוגמת פרוג.

אבל יש דברים מסוימים שלדעתי מצוי שמסתכלים עליהם שחור - לבן, וזה יושב על זהות.

מורכב להכנס לעומק ולהגדיר בדיוק, ובספק אם יתרום פה למישהו.

הוייב של כמעט כל הרבנים החרדים הוא (ותתקני אותי אם אני טועה) של ניתוק.

אביא את הדוג' הכי מייצגת- איך אפשר לטעון מחד שלא צריכים להתגייס כי לומדים תורה ומאידך לצאת בשעת מלחמה לבין הזמנים בצורה כוללת וגורפת?

אני יודע שגם פה זה עניין של זהות. מה שמפריע לי זה שצריך רמה גבוהה של ניתוק ואי ראיית האחר כדי לא להבין שחשיבות העניין גוברת על הזהות (אא"כ הם לא באמת מאמינים שלימוד התורה מגן/לא באמת מכוונים בלימוד בשביל עמ"י). 

אני מעדיפה לא להכנס לכל מה שנפתח כאן,

רק לענין בין הזמנים - מתחילת חרבות ברזל בוטלו הרבה ימים של 'בין הזמנים'.

התביעה הכללית שנשמעת - היא שבחורי ישיבה לא יצאו בכלל לבין הזמנים.

אני בעד, אם זה היה אפשרי.

הבעיה היא שגם ברגיל מה שנדרש מבחור ישיבה רציני קלאסי, הוא על הקצה. שלושה סדרים מלאים במשך חודשים רצופים, גורמת לבחורים להתאמץ עד הקצה.

בתחילת המלחמה חזרו מיד לישיבות, כמתבקש.

בחופשת חנוכה קצצו, אם אני זוכרת נכון.

בפסח בקשו לא לצאת לטיולים. ועוד.

לא משנים הפרטים, (וגם לא עוזר שאני כותבת, כאשר הדעה הכללית של רוב האנשים כאן היא שלילית - אם להתבטא בעדינות, על עצם זה שהבחורים יושבים ולא מתגייסים)

חשוב לי רק להבהיר את הנקודה הספיציפית הזו, ובזה לסיים.

בחור ישיבה חרדי הוא בן אדם, משום מה.

אני רואה מקרוב בנים שלי, תלמידי ישיבה רציניים, שמאמינים מאד במה שהם עושים, ומגייסים את עצמם לגמרי.

וגם לזה יש גבול. כמו כל יכולת אנושית אחרת.

לא היה מצב שיבטלו את כל בין הזמנים, במשך שנתיים, והם באמת יצליחו לעמוד בזה. איפשהו זה היה קורס, והלימוד בכללותו היה נהיה הרבה פחות, לא יותר.

וחוץ מזה בסוגריים, שהיכולת של הרבנים על הציבור היא מוגבלת.

גם אם נניח רבנים היו יוצאם בקריאה כזו, זה לא היה מצליח בשטח. הבחורים ברובם היו עוזבים את הישבה בבין הזמנים.

מחוץ למגזר החרדי חושבים שיש עדר שכל מה שהרבנים אומרים, הוא מציית מיד. זה רחוק משם.

שבאמת עושים את מה שטוענים שמאמינים בו, לא הייתי אומר כלום ואפילו מגן.

אפשר היה לחלק את בין הזמנים, שחלק יצאו בחצי בראשון וחצי יצאו בחלק השני או דברים דומים.
 

ולהיות בעזה בגיל 20 ומטה זה הרבה יותר קשה. לעשות סבב אחר סבב של מילואים כשיש לך משפחה ועבודה זה הרבה יותר קשה.

אגב, גם לא ראיתי שארגנו עצרות תפילה המוניות בשביל החיילים והחטופים כמו שעשו שבוע שעבר בשביל צרכים פנימיים.

אם היכולת של הרבנים על הציבור מוגבלת זה חמור יותר כי זה מראה שהציבור באמת מסכים ברמה כזו או אחרת עם הדרך וההתנהלות והוא לא מובל בלי לחשוב.

חוץ מזה הרבנים צריכים להגיד דעת תורה כמו שעושים בנושאים אחרים, בלי קשר למה יקרה בפועל.

הדברים הם מורכבים, וכל הסבר רק גורר עוד אי הבנות.

לא השוויתי בין קושי של לימוד לקושי של מלחמה בעזה.

דברתי על היתכנות או לא היתכנות.

והציבור שומע לרבנים במובנים רבים מאד, - לא נכנסת לענין כדי לדייק.

ושוב לענין בין הזמנים - בחורים רבים לומדים לא מעט גם בבין הזמנים, בצורה עצמאית, ויש גם הרבה התארגנות לישיבות בין הזמנים. 

בנוגע להצעותיך - לא כל דבר מבינים מבחוץ,

בטח לא שחולקים על הערכים הכי בסיסיים שמניעים את ההחלטות (בצד החרדי)

וגם לא שיש התנשאות כל כך שורשית ועמוקה כלפי הציבור שלנו.

אם המניע היה רק מרמור (הכי מוצדק בעולם מהזווית הדת"לית) על הגיוס בתקופה הנוראית הזו של עם ישראל,

אז אותה ביקורת הייתה מגיעה גם לחלקים אחרים בעם, 

אבל לא, כלפיהם יש אהבת ישראל.

גם כאשר הם מחללים שבת במזיד, רומסים את יום כיפור, ועושים את כל העבירות שכתוב לנו בתורה במפורש שבעוונם תקיא אותנו הארץ.

כל זה בסדר, זה כלל ישראל, וזה שוויון בנטל.

במה שנוגע לציבור החרדי - גם לי בעצמי יש ביקורת על כל מני דברים, וגם לחרדים רבים.

אבל מי שבשיח שלו אין שום אמונה בכך שבשמירה על רמה גבוהה יחסית של צניעות ושל עוד כמה יסודות ביהדות (לא דוקא אתה, אלא דברים שעלו פה) - אז יש לפחות אפקט משמעותי של נשיאה בנטל של כלל ישראל, של הזכות שלנו בארץ ושל הצלה מרדיפות הגויים - אז מי שכל זה לא 'תופס' בעיניו, ומבחינתו הציבור החרדי הוא הגרוע ביותר - כנראה שיש פער עמוק יותר בערכים, מזה שאני הבנתי עד לשנתיים האחרונות שיש.

ואגב, הציבור החרדים משלם המון מחירים על ההסתגרות שלו, שנעשית כדי לשמר ערכים. מבחוץ רואים רק את החסרונות שההסתגרות גורמת, אבל לא את הטוב שהיא מביאה איתה מבחינה רוחנית, וגם לא את הוויתור שכל כך הרבה אנשים משלמים כדי להשאר חזק בחיי מצוות. קל ונחמד לפרש את זה בתור שלא אכפת מכלל ישראל, המציאות לא כזו.

(ובשנים האחורנות שההסתגרות נפרצת - ויש בזה גם מעלה - גם ערכים רבים יורדים. אין דרך גם להתחכך בציבור הכללי מקרוב וגם לא לרדת בשמירת מצוות, ומציאות החיים מוכיחה את זה)

בנוגע לתפילות למען הכלל - היו מקומות שהיו יותר, והיו פחות.

(ולדעתי אכן היה צריך להיות יותר)

היו גם צומות, להצלת החיילים ולישועת כלל ישראל.

לא הייתה התארגנות ציבורית בסדר גודל כזה, כי לא התעורר צורך במחאה ציבורית.

זה לא היה רק ענין של תפילה, אלא ענין של אקט ציבורי

ואני חושבת שזה היה אמור להיות מובן גם בלי שאסביר. 

כך שנראה לי שבאמת עדיף שאעצור כאן סופית.

בסופו של דבר כל אחד בוחר מה הוא רוצה לחשוב, במה להאמין, ולמי מסביבו לתת צ'אנס ולמי לא.

מה שברור הוא, שמה שקורה עם כל הבוז שיש לציבור החרדי, שהוא מסתגר בעצמו יותר ויותר, נהיה עוד יותר שחור - לבן, ועוד.

לגבי התפילות- אם זה עניין של אקט ציבורי, אז גם לעשות תפילה המונית למען החיילים והחטופים אמור להיות אקט ציבורי, לא?

ואותו דבר לגבי בין הזמנים, זה אמור להיות אקט ציבורי לומר "אנחנו לא יוצאים לבין הזמנים", בפרט שבכל מקרה הרבה יושבים ולומדים בבין הזמנים כמו שאת אומרת.

לגבי מה שכתבת בהתחלה, שני דברים:

1. הציבור הדת"ל התורני בוודאי מבין את החשיבות של ההשפעה הרוחנית הטובה על עמ"י שיש בדקדוק המצוות של הציבור החרדי (וחלק גדול ממנו מדקדק יותר מחרדים בהרבה דברים). והמחלוקת עם הציבור החרדי היא לא על זה וגם אין שנאה כלפיו.

2. הביקורת של רוב הדת"ל התורניים על החרדים נובעת מזה שרואים בהם שותפים מרכזיים ומצפים מהם. מציבורים אחרים בעמ"י אין יותר מדי ציפיות.

הביקורת לא נובעת משנאה אלא מאכזבה.

לגבי זה שחולקים על הערכים הכי בסיסיים שמניעים את ההחלטות יש כמה דברים חשובים להעיר, אבל לא אכנס לזה.

אני חושב שאם ההנהגה החרדית היה פועלת יד ביד עם ההנהגה הדת"ל תורנית (שבוודאות מוכנה להתאמץ כדי שלחרדים שמתגייסים תהיה מסגרת מתאימה מבחינתם), ולא סוג של מחרימה אותם ולא מוכנה לשמוע ומנסה לשמר את המצב הקיים, הציבור החרדי היה הכי מרוויח מזה. גם אלו שלומדים וגם אלו שלא. 
 

אין מה שמעכב את ההתקדמות לגאולה ואת התחזקות הרוחנית של עמ"י יותר מהפירוד בין שני הציבורים.

תראי פה את דברי הרב לוינשטיין. ולא רק הוא חושב ככה, גם מהרב שרקי ומעופר וינטר לדוגמא שמעתי דברים דומים:

הרב יגאל לוינשטיין באולפן ערוץ 7

אלה נושאים עמוקים שמסתעפים לעוד ועוד תתי נושאים, לצערי אין לי את הפניות.

רוצה רק לציין דבר אחד - שממבט מבחוץ על מגזר, לא באמת מבינים מה קורה בפנים.

אתן לך דוגמה בהפוך - התפרסם בשעתו שהרב מדן (אם אני לא טועה, אולי רב אחר) פנה לשר הבטחון בקריאה לשקול מחדש את ביטול המעצרים המנהליים.

מישהו בסביבה שלי ראה בזה הוכחה סופית לכך שהדת"לים בסופו של דבר תמיד מתחנפים לשמאלנים.

האם הוא צדק?

אני מניחה שהדברים מורכבים יותר. שיש זרמים שונים, שיש כנראה עוד דברים שאני לא קולטת ממבט בחוץ. (לא בסתירה שבעיני מעצרים מנהליים הם דבר נורא, זה כן חד משמעי, וחמור בעיני להשמיע כזו קריאה)

בהפוך, אותו דבר בכל מיני פרשנויות ואמירות שאני רואה פה על הציבור החרדי, למה עשו ככה, ולמה לא אחרת, ודברים שאתה כותב על בין הזמנים, וזה רק בגלל שאתה לא מכיר מבפנים, ולא מבין מה אפשרי ומה לא, ועוד ועוד.

או ביחס לעצרת - כמה בלגן היה איתה בתוך הציבור החרדי, הרבה תהיות מבפנים, רבנים שלא רצו אותה מלכתחילה, בגלל הנפיצות של המצב או בגלל סיבות אחרות - והשתתפו, כי לא רצו לפרוש, ועוד ועוד.

או זה שבגלל הכרת הטובה למתגייסים, היה חשוב לרבנים שהובילו בסופו של דבר את העצרת - שלא תהיה בה אמירה נגד גיוס, אלא רק תפילה. למרות שברור שמובעת גם מחאה על מעצר של בחורי ישיבות.

ואז בשטח קיצוניים מלאו את העין עם שלטים של - נמות ולא נתגייס.

שזו אמירה של שוליים קיצוניים.

(והורסים שלט של - רוצים צבא יהודי  - שזו בעצם אמירה של בחורים חרדים לא מעטים שהיו רוצים להתגייס, אבל בצבא שלא יגרום להם לירידה רוחנית)

ועוד ועוד.

אז אני מבינה שמבחוץ לא מבינים, ומצרה מאד על מה שכל המחלוקת הזו עושה לנו כעם, ועל ההקצנות שיש בשני עברי המתרס.

אם לפחות נבין שלא נכון - רציונלית - לחרוץ דברים בצורה כל כך חדה, כאשר המציאות מורכבת, 

ואולי מהצד שלכם - לתת קצת יותר אמון שציבור שעושה כל כך הרבה חסד עם כלל ישראל, ומחפש בסך הכל לעשות טוב.

הוא כנראה בכל אופן לא כל כך נורא כמו שאולי זה נראה מבחוץ,  וגם אם יש לציבור הזה חסרונות לא מעטים שההבדלות בהכרח מביאה איתה. (כדוגמה, אנשים שאין להם נגישות לככמעט שום אתר של חדשות, בגלל הגבולות החזקים שלהם באינטרנט, ניזונים מתקשורת מגמתית. זה דבר שמביא הרבה בעיות, אבל אני לא בזה להם, כי אני מכירה גם בצד של המעלה של הבחירה הזו שלהם)

חבל שאין מי שמתווך לציבור הלא חרדי את הדברים האלו (מניח שיש אבל הם לא הכי מוכרים).

(לי אישית תמיד היה יחס דואלי כלפי חרדים. הערכה לטוב ובקורת על דברים לא טובים, הבדלה בין הציבור להנהגה, ובעיקר צער על זה שאין את השותפות שיכולה וצריכה להיות. אבל כן הראית לי שרוב החרדים יותר מחוברים לעם ממה שחשבתי. חשבתי שהחרדים אצלנו יוצאי דופן כי הם בחרו לגור במקום מעורב. ספציפית לגבי בין הזמנים יתכן שאת מבפנים אז את מלמדת יותר זכות, ויתכן שזה באמת בלתי אפשרי).

לגבי הרב מדן - זו הייתה הדגמה טובה. אבל מבחינה עניינית צריך לדעת שזה לא נובע מהתחנפות לשמאל. ואלו גם לא הדברים המדוייקים שהוא אמר. מה שהוא אמר לא נובע מחולשה באופי או פגם במידות.

ביטול גורף של מעצרים מנהליים - טעות

יש כיום בציבור החרדי הרבה סוגים וגוונים, והרבה ביקורת פנימית, ונסיון להגן על הדרך בדברים מסוימים, לצד זה שהרבה דברים משתנים. גם לכיוון חיובי וגם הפוך.

הרבה שאלות מופנות פנימה. בעיני חסר תיווך של להסביר למה דברים קורים בצורה ציבורית כזו או אחרת, דברים שלפרט נדמים כעוול.

אבל ברור לי גם שאין מי שיתווך. זה לא שמישהו באמת מנהל או יכול לנהל את הציבור. דברים מתהווים בכל מיני דרכים. יש מי שמנסים לקחת אחריות ולעשות את הכי טוב לשם שמים ומתוך דאגה לאחרים, ויש גם את אלה שמנצלים עמדות כוח. כדרכו של עולם.

בשורה התחתונה - יש הרבה חסרונות שמתהווים או שנוצרו עם השנים בגלל שהציבור - יחסית - מסתגר בעצמו. וזה לבטח משהו שמייצר בעיות.

ואז השאלה איך מסתכלים על זה. 

האם הגישה שהיא - שאכן תפסיקו סוף סוף להסתגר ותשתלבו בציבוריות הישראלית.

או שגם ממקום של התנגדות ושל השקפה אחרת - מבינים שיש גם תועלת להסתגרות, שיש ערכים שנשמרים כך יותר מאשר בצורה אחרת, וזה גם ובהחלט לתועלת כלל ישראל. 

בסופו של דבר זה לא רק תיווך והבנה, אלא גם גישה בסיסית ליהדות וענין של סולם ערכים.

מי שמתנגד, אבל מכיר גם בטוב שיש - אני יכולה מאד להבין את זה. גם לי יש ביקורת דומה על קהילות מסוימות בתוך הציבור החרדי. הסתגרות שבעיני היא מוגזמת ומוטעית, אבל אני מכירה גם בטוב שהיא מביאה איתה. (לא כולל קהילה שהתקנות שלה הן פגיעה בחיי נישואים, זה לבטח לא רצון השם, וזה דבר נורא)

מי שמתנגד וקוטל ונשמע מהטורים שהוא כותב (כדוגמה) שבחורי ישיבה חרדים הם הבעיה האקוטית של המדינה. אני מאמינה שהגישה שלו לא נובעת רק מחוסר תיווך לציבור החרדי, אלא מהתיחסות עמוקה יותר ליהדות ככלל.

התייחסות עמוקה יותר ליהדות ככלל זה לאו דווקא במובן של זלזול מסויים (אם לזה התכוונת), אלא יכולה גם להיות במובן של תפיסת היהדות כמדגישה את המעשיות (ולא את הלימוד) או מתוך התמקדות בדברים המרכזיים שלנו כאומה שהיהדות מדגישה אותם (ארץ ומדינה ונגזרותיהם לדוג') וקושי להבין איך אחרים די מתעלמים מהם ומשקיעים בעיקר בקיום המצוות האישי לפרטיהן ודקדוקיהן (ולכן הביקורת היא דווקא על אלו שמאותה משפחה שלך-שומרי התומ"צ, כי אתה מצפה מהם שיראו את מה שאתה רואה).

בתכלס מי שמסתכל מלמעלה באמת יכול להבין את המקום של כל צד.

ובסופו של דבר נגיע לאיפה שצריך, כרגע במקום ע"י שיח זה נעשה בעיקר ע"י מריבות ושכל אחד מושך לצד שלו.

לאמירה כזו כמו שהייתה.

..

משום מה, אנשים חשבו שאם ניתן כוח בלתי מוגבל למערכת המשפט, הם יישארו "מורמים מעם".

כשבפועל, הדרך היעילה ביותר להגביל כוח, היא לתת את המילה האחרונה לנבחרי הציבור, שבשונה מאנשי הדם הכחול יש את אימת הציבור עליהם.

זה שגם את מערכת המשפט הציבור יבחר.

כמובן שהם צריכים להיות עם השכלה פורמלית וכישורים לזה.

אך יבחרו ע"י הציבור לקדנציות של כ5 שנים

וגם אצלם אימת הציבור יהיה עליהם

ואם לא. לפחות הסמכות הגבוהה ביותר תבחר כך. שופטי בית משפט עליון. והם יסמיכו שופטים בדרגים הנמוכים יותר.

ואני לא אומר שחברי הכנסת ממש יבחרו אותם. כי בית משפט אמור לשמש גם כשומר מפני שחיתות של חברי כנסת.

כך יצא שכל הדרג העליון.  חברי כנסת ובית משפט יבחרו על ידי העם.

זה ישמור על זה מפני שחיתות. 

אבל גם  זה בי"ח מתחת לגשר.

בסופו של דבר המילה האחרונה צריכה להיות בידי נבחרי העם (עליונות הפרלמנט), ולא בידי שופטים מעונבים ככל שיהיו...

ואזרחים לא יצליחו לדעת את האמת ולכן לא יבואו איתם בחשבון

המודל הנפוץ הוא "עליונות הפרלמנט".

עיקרון עליונות הכנסת כעקרון־יסוד בשיטת המשטר הישראלית - רשות הרבים

אלה הנכדים של מי ששתפו פעולה עם הנאצים וסכלו את פעילות ההצלה של הרב וויסמנדל.

והפציצו את אלטלנה

ושלחו ניצולי שואה לשדה קרב חסר סיכוי,

וחטפו תינוקות של עולים בגלל אינטרסים של שליטה

ועוד ועוד

והם, הנכדים, פועלים מתוך אותם ערכים של הסבים שלהם.

אפשר לעצום עינים, אבל זו המציאות.

חייבת להגיד שכחרדית מלידה היה נראה לי בעבר שמגזימים בסיפורים האלה, כי לא האמנתי בקיומו של רע ברמות כאלה. והיה נראה לי שזו תפיסה פנטאית חרדית, של שחור לבן מוגזם.

כיום אני מבינה שזו האמת העצובה במלואה.

אפשר רק להתנחם שהרע הולך ומתבהר, ובעזרת השם מכוח זה נעשה כולנו כעם בחירות נכונות.

מעט אנשים יודעים על 'דם תמורת סחורה' הצעה שהנאצים הציעו להנהגה ושהיתה יכולה להציל את יהדות הונגריה.

רק מדייקת, שזה לא היה בדיוק שיתוף פעולה אלא סירוב לספק את הסחורה. אולי כי הישוב היה קטן וחלש, שמעתי גם גרסה נוראה של 'אבק אדם' - אליה את כנראה מתכוונת. 

אחד הסיפורים הכי מזוויעים בהיסטוריה של הישוב היהודי.

 הוא היה כנראה הבסיס להחלטה ההיסטורית לפטור את החרדים מגיוס אחרי שכמעט לא נותרו.

את לא הזכרת את ה"סזון" אז מזכירה

מדי לקריאה.

תודה על מה שאת כותבת.

לברוח מהמציאות לא עוזר אף פעם

עם הנאצים, כי בחברה החרדית חוזרים על הסיפור הזה עד שהוא נחשב אמין, אז במחילת כבודך לפני שאת מוציאה דיבת אנשים שמסרו נפשם לישועת עם ישראל (גם אם עשו טעויות בדרך) נלבן כמה נקודות.

1. אפילו לפי העלילה כמו שהיא מסופרת, אין טענה שמישהו בפועל שיתף פעולה עם הנאצים, מקסימום שלא מספיק התאמצו להציל.

בתעמולה החרדית מחברים לעלילה חלקי ציטוטים מנותקים מכל הקשר, שכביכול מוחיכים שמנהיגי הישוב רצו ברצח יהודים. במחילה, גם אם הדברים נאמרו - אפשר למצוא בקלות רק מהשנתיים האחרונות דיבורים חריפים לא פחות, של המנהיגות הרוחנית והפוליטית החרדית, נגד ציבורים אחרים במדינה - כמו שאני לא מעלה על דעתי שיש חרדי אחד ששמח שיהודים נהרגים, כך גם הטענה הזאת מופרכת.

כך שקודם כל תורידי את הביטוי 'שיתפו פעולה עם הנאצים'.

2. הישוב היהודי בארץ, לא היה גורם שלטוני ולא יכל לעשות שום דבר בשביל זהבפועל.

מבחינת הרב ווייסמנדל, ההצעה היתה רצינית ולטענתו מנהיגי הישוב לא מספיק התאמצו בשביל להוציא לפועל. הוא כנראה לא היה מודע לזה, שמנהיגי הישוב בדקו מול הבריטים (יש על זה עדויות) וקיבלו לא מוחלט.

3. הרב וייסמנדל כנראה לא היה מודע לזה, אבל לא היה שום סיכוי שממשלת בריטניה תענה להצעה שמחזקת את גרמניה והיכולת המלחמתית שלה. היתה החלטה משותפת של בעלות הברית שנלחמים בגרמניה, יפן והמדינות המשתפות איתן פעולה - עד כניעה ללא תנאי. הבריטים לא ניהלו עם הגרמנים שום מו"מ ולא הסכימו לשום התגמשות מול הגרמנים, גם לא בשביל השבויים שלהם. (חבל שאנחנו לא נוהגים ככה מול אויבינו, הם היו נשברים מזמן).

4. אם כבר את בשיח של כאלו שזרקים על אחרים, כדי לטשטש את ייסורי המצפון של עצמם -

אז חלק גדול מאוד מיהודי אירופה בכלל, היה יכול להנצל, אם בשנות המנדט הבריטי הראשונות כשניתנה הצהרת בלפור והשערים היו פתוחים - היו הרבנים והאדמורים מורים לצאן מרעיתם לעלות לארץ. אבל, לעומת המעטים שהורו כך - רבים הורו להשאר בגלות.

לא רק זה אפרופו יהדות הונגריה - כשכבר היו שמועות על הנעשה בפולין ושאר המדינות שתחת שלטון הנאצים ובהונגריה עדיין לא היתה השמדה, גם אז אדמו"רים חשובים הורו לא לנסות לצאת ולא לעלות לארץ. חלקם ברגע האחרון הצילו את עצמם בעזרת סרטפיקטים מהמזרחי, או הרכבת של קסטנר הציוני הבוגד שר"י (הוא באמת שיתף פעולה עם הנאצים) שיצאה עם קבוצה של מיוחסים, תמורת הרדמת כל השאר.

כשהציבוריות החרדית תסיים את חשבון הנפש הפנימי על האחריות להמצאותם של מליונים שיכלו להנצל באירופה, שתתחיל לבוא בטענות לאלו שבזכות פועלם לשארית הפליטה היתה מדינה להקלט בה.

איך אחרי כל זה אין לחרדים בעיה לשבת עם אותו שמאל כל עוד יתנו להם מה שירצו? (ולא אני אומר את זה אלא חרדים, לדוג' הרב יצחק יוסף וגפני). 

להחזיק חבל משני קצוות אפשר, אבל לאמת יש רק קצה אחד להחזיק. 

רוב האנשים מעריכים אנשי עקרונות, גם אם לא מסכימים איתם. והזיגזוג החרדי הזה גורם לאנשים לזלזל במה שהם מייצגים.

כשזה עבר לסכומים גדולים - גם נוצר חוסר אמון שאייכמן שר"י יעמוד בהבטחתו (בניגוד לרושם שנוצר אצל הרב וייסמנדל, גם מסלובקיה המשיך גירוש להשמדה בתקופה הזאת וההאטה שהוא ראה, היתה מסיבות טכניות, במקביל ריכזו מאמצי השמדה באיזורים אחרים) וגם היה ברור לישוב בארץ שהבריטים לא יסכימו ולג'ויינט בארה"ב שהאמריקאים לא יסכימו לסיע לאוייב במאמץ המלחמתי.

אומר שוב, לשקול את כל השיקולים בזמן אמת - לא יודע מי מאיתנו יכול. הרב וייסמנדל (לגבי סלובקיה) ואחרים (לגבי הונגריה) באמת ניסו, אבל לא היתה להם תמונה מלאה.

בסופו של דבר, הסיבה שבחינוך החרדי ובתעמולה החרדית ממחזרים את הסיפור הזה - כי הוא עוזר לחמוק מאשמת המנהיגות שהדריכה יהודים להשאר באירופה לפני השואה וחלקם (בעיקר בהונגריה) גם במהלכה.

גינוי היהדות החרדית, בטענה שרוב הרבנים לא המליצו ללכת לארץ, הוא בגדר חכמה בדיעבד.

באותו זמן אף אחד לא ידע מה יהיה, ובדרך הטבע גם ארץ ישראל הייתה מסוכנת לא פחות, ורק נס מנע ברגע האחרון את כניסת הנאצים לארץ.

קודם כל, חלק גדול מהמנהיגות שהתנגדה לעליה לארץ, הם אדמו"רים ואחרים שחסידהם מרבים לספר עד היום עד כמה כל הנהגתם היתה ברוח הקדש. אז אפילו לשיטתך שבחשבון הנראה לעין לא היה ברור איפה אמורים להיות - שלפחות יודו שטעו וחסידיהם יודו שלא היתה בהדרכה הזאת רוח הקדש.

שנית - חלקם (תרשה לי לוותר על שמות) גם בתוך השואה, המשיכו להדריך לא לעלות לארץ או להשאר בהונגריה כי כאן שמרו שבת - כשבאותם ימים ממש הם התארגנו לעליה לארץ בעזרת סרטיפקטים של המזרחי, או ברחו ברכבת שארגן הציוני קסטנר שר"י (עליו ספציפית אני כן משתמש בתואר), כשהם משאירים מאחוריהם את צאן מרעיתם וכנראה מודעים לכך שאייכמן מאפשר לקסטנר להציל כמה מיוחסים תוך הרדמת כל השאר שלא ימרדו.

שלישית - זו לא שאלה של ראיית המציאות, אלא שאלת ציפת לישועה!

שנים לפני השואה היתה מחלוקת גדולה בעולם היהודי, לא בגלל הסכנה המיידית אלא בגלל התנועה הציונות. האפשרות לעלות לארץ, שדורות היתה ליחידים מוסרי נפש - הלכה ונעשתה אפשרית לרבים. בראשית הדרך הובילו לשם מגדולי ישראל, אבל בהמשך הצטרפו וחלקית גם תפסו הנהגה - אנשים רחוקים מתורה.

עדיין,אם כשהתחילו סמני הקץ המגולה, כפי שמופיעים בנביאים ומבוארים בסנהדרין צח, היו כל גדולי ישראל מורים לעלות לארץ, כנראה חייהם של מליונים היו ניצלים, מלבד זאת שהנהגת הישוב היתה בצורה הרבה יותר משמעותית הולכת לפי התורה.

ההחלטה של רבים לעמוד מנגד, להתעלם במקרה הטוב ואף להאבק נגד ולהורות גם לחפצים לעלות - להשאר בגלות, היתה חזרה על חטא המרגלים. (עיין הקדמה לאם הבנים שמחה, שמתוודה על כך).

הרב מבילגורא (אחיו של האדמו"ר מבעלז דאז ואביו של האדמו"ר הנוכחי), פגש את הרב נתן רענן, אמר לו: "השווער שלך (מרן הרב קוק זצ"ל) צדק כשקרא לנו לעלות ואנחנו זלזלנו".

הסבים והסבתות שלי הספיקו לעלות לפני השואה אבל כאנשים בודדים צעירים ועובדים.

לעלות עם משפחה של 11 ילדים היה מאד מסובך, ורוב המשפחות היו גדולות ועניות. להגיד על הקדושים הי"ד שהם חזרו על חטא המרגלים שבאו עם פירות ענק זו לזות שפתיים. של נעליך מעל רגליך

אלא על רבים וטובים שרצו לעלות, אבל רבותיהם הורו להם להשאר באירופה.

על אנשים שניסו לעוד יהודים לעלות לארץ והשתיקו אותם, טענו שהם אפיקורסים.

במקום לנזוף בי, עייני בהקדמה לספר 'אם הבנים שמחה', אחד מגדולי ישראל שכתב לפני השואה שו"תים חשובים שנלמדים עד היום, מה שהוא מעיד על עצמו ומה שמעיד על בתי המדרש שגדל ופעל בהם שבכל נושא ביררו ולמדו, אבל בנושא ארץ ישראל והעליה אליה סתם השתיקו. תקראי איך הוא מתאר שגם תוך כדי השואה, כשהוא כבר עשה חשבון נפש ומשתדל לתקן ולהלהיב לחיבת הארץ ורצון לעלות אליה, אנשים נוזפים בו.

שום דבר ממה שכתבתי כאן, לא כתבתי מעצמי.

יש תמונה של סבי זצ"ל עם ראש הישיבה שלו. ראש הישיבה נשאר עם בעלי המשפחות.

לא יודעת לגבי אדמורים *שהתנגדו והורו לא לעלות*. אבל אם אתה צודק זה עצוב מאד

והיו שממש התנגדו וחבל. 

אבל אף אחד לא התכוון "להפקיר", אנשים חשבו בתמימות (שיש המייחסים אותה להשפעת קסטנר) שיהדות הונגריה מןגנת ורק לפליטים פולנים יש סכנה.

האדמו"ר מבעלז חשב כנראה שרק השילןב בין היותו "רבינר" + פליט פולני זה מייצר את הסכנה,לכן השאיר אפילו את משפחתו.

העדפתי לא להכנס לשמות, יתכן באמת שזה מה שסבר, לציבור הבטיחו הבטחות ברוח הקודש לא בסברא אנושית.

מה שהבאתי מהרב מבלגורי, אינו על תקופת השואה עצמה (מרן הרב נפטר בתרצ"ה), אלא על שנים קודם.

הנפקא מינה המשמעותית אינה על מה היה, וודאי שלא אנחנו נדון את גדולי ישראל אחורה. הנפקא מינה היא על היום -

גם היום יש מחלוקת בין גדולים, בשאלה האם עלינו לפעול עם א-ל, בקידום הגאולה הממשית, או שעלינו לשבת באפס מעשה, לעסוק רק בלימוד תורה וקיום (חלק מה)מצוות (כי מלחמת כיבוש הארץ היא מצווה) ולחכות למשיח שרק הוא יגאל אותנו בניסים גדולים.

המחלוקת הוכרעה בידי שמיא פעם אחת - המרכז היהודי התורני והכמותי באירופה הושמד וכמעט מייד קמה מדינת ישראל. משום מה יש שמתכחשים לתהליך הגאולה הממשי ולחובה להשתתף בו, חבל שההכרעה תגיע ח"ו שוב בדרך כל כך נוראית.

זה תלוי מה יקרה עכשיו עם חקירות הפצ"רית. ככל שיפלו איתה יותר אנשים והאחיזה של השמאל החילוני וההזוי במערכת המשפט והצבא וכו' תקטן, ובהנחה שהימין ידאג למנות אנשים ראויים, החרדים יותר יצטרפו לתהליך. וככל שיעבור הזמן והם יצטרפו יותר, ככה גם מבחינה השקפתית הם לא יבנו על גאולה בניסים גדולים, אלא על פעולות ארציות שלנו וגאולה בדרך הטבע. היחס העקרוני שלנו למדינה שמצליח להכיל מורכבות גדולה, השותפות המלאה, מסירות הנפש, העמל לתקן את מערכות המדינה, הם אלו שסללו וממשיכים לסלול את הדרך להצטרפות חרדית מלאה לגאולה בדרך הטבע ע"י המדינה בקרוב בעז"ה.

 ויהדות הונגריה הושמדה ממש לפני שהנאצים הוכנעו

- אי אפשר היה לברוח

סבא שלי זצ"ל היה על האוניה האחת לפני האחרונה. מי שלא ברח מאד מוקדם לא עזר לו מה שהבין אחר כך.

יש גן בת"א עם אבן גדולה שחרוטים עליה השמות והשנים של כל אוניה שהגיעה לארץ ועם פרוץ המלחמה כבר לא היה איך לברוח.

יכול להיות שהשיקולים היו כמו של מנהל בית היתומים המפורסם בוורשה...

בנוסף, לולי ההרגעות סביר שהיה נסיון מרד - זה היה מעכב מאוד את ההשמדה.

כמובן, הרבנים ח"ו לא אשמים בזה ישירות, אבל אייכמן נתן את הקרדיט לקסטנר. הוא אמר לעיתונאי שראיין אותי כשהיה בזהות בדויה, שבזכות קסטנר לא היה עוד 'מרד גטו וורשה' בהנגריה.

רק שבניגוד לוורשה, שהמרד היה בתש"ג והנאצים הפעילו את כל הכח הצבאי להכניע את המרד - בהונגריה הם כבר היו בנסיגה ולא היה להם כוחות מיותרים לזה.

אבל אנשים לא העלו על דעתם שיש בכלל צורך.

רק בבקשה תגיד לי משהו אחר: האם הסיפור הזה לא סותר את הפואנטה של תפיסות חסידות ואדמור? האם כדאתה אומר שהאדמור חשב וטעה אז בקטנה מתו איזה חצי מליון אנשים כי הוא לא הבין - זה סיבה שאמשיך להאמין במוסד האדמורות?!

לזה רמזתי כאן:

לא, ממש לא בדיעבד - אקטואליה וחדשות

בחוברת שיצאה בבודפעשט, עם הדרשה המלאה, זאת שאחרי השואה הדפיסו מחדש עם צנזור - ברור שהשומעים הבינו שיש הבטחה ברוה"ק ולא סתם הערכה של הכוחות והיכולות הארציות של הנאצים.

אבל, ולזה התכוונתי יותר - מי שציפה לישועה, היה צריך להבחין כבר חמישים שנה קודם שהרי ישראל נותנים פרים לעמי ישראל כי קרבו לבוא ולהצטרף למהלך.

ומי שאז התנגד, בין אם התנגד כי סבר שגאולה צריכה לבוא רק בדרך נס מוחלט בלי מעשים טבעיים ובין אם התנגד כי נחרד מחילונים שותפים - צריך לתת לציבור הסברים.

היה קסטנר שר"י, חבר מפא"י, שגם העיד לטובת חבריו הנאצים ומילט אותם מהגרדום.

הנה הסיפור כולו למי שיש כוח לקרוא, ומכאן התחיל הקיטוב בחברה שקיים עד היום.

פרשת קסטנר והשפעתה על החברה הישראלית | יד ושם

אני בהחלט לא חרדית ואני בעד גיוס החרדים אבל אני לא מתפלאת על אי האימון בחילונים.

מעבר לכך, האלפים שבאו לשמוע את דברי האדמו"ר... היו חסידים שלו ותהום היתה פעורה בינהם לבין קסטנר שר"י. אם האדמו"ר היה משדר בהילות, זה היה יכול להשפיע על רבים מאוד.

תקרא את העדויות

הם לא ידעו שהם מובלים לאושוויץ.

ולכן גם לא היה מרד.

הם מעידים שיכלו למרוד, אבל הוא אמר להם שיהיו בשקט.

@חרדיתאחת

אין לי אף מילה טובה על קסטנר,

אבל מוזר מאוד להשתכנע, שאדמורים אנטי-ציוניים שגם כשנמלטו הזהירו את שומעיהם לא להאמין לנביאי השקר הציוניים וציבור אנטי ציוני השתכנעו מקסטנר החילוני-ציוני-סוציאליסט ולא מרוח הקדש או מראייתם את המציאות.

אשמח לדעת אלו עובדות סותרות את מה שהצגתי.

הן כדלהן:

1. הדרשות, שנמסרו ללא ספק ואף אחד לא מכחיש את זה. אף אחד לא ביקש מהאדמור לשאת דרשה שמבטיחה חיים טובים אם אין בידו נבואה כזו.

2. גם אם יש דרשה, מי ביקש לכתוב ולפרסם אותה ולהפיח תקוות שווא שתזיק ליהודים (הרי זה היה כל הקטע עם קסטנר, שאם היהודים היו מתקוממים יש סיכוי שהם היו חיים היום).

3. אני לא בטוח שכל הסיפוגים הנפלאים על נתין פולני וכו', נכונים גם על האדמור מסאטמר, שניצל באותה סיטואציה.

4. עובדתית, גם האדמורים מבעלזא וגם האדמור מסאטמר תכננו לעלות לארץ. זה לא מעורר שאלות על הסתירה בין האמירות להתנהגות?

_____

האם תרצה שאכתוב לך גם מהן השאלות התיאולוגיות בסיפור?

ולא רק הוא חשב ככה.

בשונה מקסטנר שברור לכאורה שידע על תכנית ההשמדה המפורטות בשל דוח וורבה וורצלר המפורט שנכתב במסירות נפש ונזרק לפח על ידי קסטנר ומפעיליו.

https://www.daat.ac.il/daat/hungary/document/lin1.pdf

מההודעה הזאת:

מסכימה מאד עם הגדרת 'טשטוש הפשע' - ויש הרבה קווים - אקטואליה וחדשות

שלא היתה קשורה לנושא השרשור (כזכור: הפצ"רית) אלא לקחה את הנקודה שהערתי עליה, על השוואות בין מעשים לא נכונים ברמות שונות כנסיון לתרץ את מה שלא נח. זה בדיוק מה שאתם עושים כאן - עזבו את קסטנר, הניחו.

אנחנו מסכימים לחלוטין שהוא מכר את נשמתו לשטן (אגב, לא שאני מקבל את זה - גם הוא טען עד יומו האחרון, שכל מה שעשה היה במחשבה שככה הוא מציל הכי הרבה יהודים), זה שהוא ככה לא מתרץ בשום דבר את האדמו"רים.

יחד עם זאת, הסברתי את נושא האדמורי"ם.

כפי שכתבתי, לענ"ד הסיפור הגדול הוא המחלוקת עשרות שנים קודם על השתתפות במהלך הציוני בכלל. העובדה שאחזו מאותן דעות עד הרגע האחרון ודרשו לציבור שהעובדה שנראה שהציונים צדקו - זאת נבואת שקר, כשכדי להנצל השיגו סרטפיקט בעזרת המזרחי, אחרי שאגודה סירבו לתת מהמכסה שלהם, או מקום ברכבת של הציוני קסטנר, היא רק הקצה של העניין.

ניפתחו מעיינות חכמה בעולם, אין כבר רוח הקודש לצדיקים עד לעתיד, כי החכמה תפסה באופן מלא את מקום הנבואה והבת קול, עד לסינתזה העתידית של שניהם. ומה שכן יש זה סוג של יכולת שכלית בהירה מאוד לראות דברים יחד עם זכות הכוח המדמה, כמו שהיה לרב קוק. ובמובן מסוים עדיפה על רוח הקודש, כי ניתן לתאר את הראיה הרוחנית בצורה מפורטת שכלית ולא רק מיסטית. וגם אנחנו יכולים להבין עקב פירוט הדברים השכלי את הדברים של הרב קוק, כמובן בצורה נחותה מהרב קוק עצמו

אבל "מגידים" מאז הרמחל הגרא והבעשט ודומיהם לא היו

מדובר ביועצת המגדר (יוהל"ם) מה שאומר שהאמת שלה היא האג'נדה המטומטמת של ארגוני הנשים. הקשר בין הערכים הללו לאמת והצדק מפוקפקת. ועל זה מוסיפים את הטמטום הכללי של אג'נדה מסוג זה. מי שמחזיקה בסוג הרקורד הזה, לא ברור שכל הברגים אצלה בסדר. ומי שמינה אותה לא חיפש את האמת והצדק, אלא את האג'נדה. וכן הדבר לכל המערכת המשפטית במדינת ישראל. כולל הכת השלטת בבית המשפח העליון. ועדיין לא אמרנו חונטה... ןלכן מה שקרה לגברת הזו. במקום לפעול לפי ערכי צדק ויושר היא פעלה לפי האג'נדה. והסיפור עם ההעלמות והטלפון שייך לזה שהיא כנראה פסיכית. כפי שאנו טוענים כלפי כל אלה המחזיקים.ות.... באג'נדה הזו. הם פסיכים במידה זו או אחרת.

ראיתי את הכותרת והתרגשתי:

מצמרת המדינה לתא המעצר: יו"ר ההסתדרות והתובע הצבאי הראשי לשעבר חולקים תא מעצר | ישראל היום

זה נראה כאילו סוף סוף אין פריבילגים, אין קובינות וסגירת תיקים באמצעות בראון-חברון, ההתנקות תמורת האי היווני, ועוד. זהו. כל מושחת שחושב שחבירה לשמאל תפתור אותו - גם יומו יגיע!

החוק לא מחייב הפרדה, הוא לא כופה הפרדה, הוא בסה"כ מאפשר למוסד שרואה שיהיה לו שווה כלכלית לפתוח מסלול כזה - לעשות זאת.

אגב, לולי תחיבת האף של בג"ץ בכל נושא - בכלל לא היה צריך את החוק הזה. אין אף חוק שאוסר. בג"ץ החליט על דעת עצמו שאפילו שבשום חוק שחוקקה הכנסת לא מופיע שוויון ובוודאי אף חוק לא הסמיך אותם לכפות שוויון - בפועל הם כופים את מה שלשיטתם מהווה שוויון, אפילו שהתוצאה היא חוסר שוויון.

מישהו. אם לא היתה דרישה כזו לא היו מעלים את החוק.

לא היתה פסיקה שקובעת שחייבים ללמוד יחד

במדינה חופשית אם מוסד רוצה לפתוח תוכנית ותלמידים רוצים ללמוד, הם יכולים.

באו כל מיני עותרים וטענו שתכניות הלימודים בהפרדה, הם אפליה פסולה ולכן צריך לאסור אותן.

בא בג"ץ, תחב את אפו בלי שום סמכות חוקית ואסר על קיום לימודים אקדמאים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. ממילא בג"ץ הפלה, השכלתית וכלכלית, את הציבור שלימוד בקבוצה מעורבת מנוגד לאורחות חייו.

כל החוק שעבר, הוא לתקן את העוות. 

מלכתחילה בגצ נדרש לזה כי הוגשה עתירה, ולמה הוגשה עתירה? כי ביקשו לעשות הפרדה. ועל זה אני מדבר. מלכתיחה הדרישה של ההפרדה המגדרית היא הנושא שעליו אני שואל

מה שהיה אח"כ עם בגצ לא ענייני.

אני לומדת בשלוחה של מכללה גדולה

שלוחה לבנות בלבד

מה החוק מחדש?

להבנתי החוק החדש נועד לפתיחת מסלולי לימוד נפרדים באוניברסיטאות, היכן שזה לא קיים היום.  

🔎 הפרדה מגדרית באקדמיה – חיפוש Google

לא בגלל שאני בעד הפרדה

אלא

בגלל שאני בעד לאפשר השכלה גם למי שרוצה הפרדה

וכל המודאגים והמתיפיפים שילכו להתעסק בדברים אחרים

אישה שלא רוצה להיות מודרת

היא לא מודרת

יש מספיק מקומות גם ללימודים מעורבים וגם לא

והן לא מניעת פיתויים

יש לי אחות שעושה תואר שני

את התואר הראשון היא העדיפה לעשות בחברת נשים

תואר שני לא היה לה את האופציה והיא הלכה על לימודים מעורבים

החוק הזה בא לתקן כפייה חילונית על אנשים שרוצים אחרת

יש כאלו שיעדיפו גם עבודה נפרדת

וזה בסדר

זכותם

תחבורה/ סופר/ מדרכות

זה כבר בעייתי כי זה מפגע ציבורי למי שנקלע לאיזור הזה

זה לא הסיבות

כי לא צריך סיבה לחיות כרצונך

אם מישהו רוצה להפריד משהו

צריך לבחון באוביקטיביות

אם אפשר לבצע את ההפרדה בצורה שלא תפגע באחרים

לימודים ועבודה נפרדים לא פוגעים באף אחד

מדרכות/ אוטובוסים כן פוגעים

וגם להיפך

איסור על הפרדת לימודים פוגעת

 שבגלל שכיתת גברים לא תאפשר משרות נשיות

אז צריך לכפות לימודים מעורבים על ציבורים שלמים

בהסתכלות אובייקטיבית זה אומר שהרבה אנשים נפגעים ולא יכולים ללמוד כרצונם רק בגלל כמה משרות ספציפיות שאולי יפרו איזשהו איזון בין גברים לנשים שאני תוהה אם הוא בכלל קיים ואם למישהו איכפת ממנו

וזה ממש לא אומר שאני מעוניינת בהפרדה בכל מקום

ואני גם לא מפחדת להתפתות לקשרים עם גברים

יותר נעים לי ללמוד עם נשים

כן רק בלימודים

וגם לא כל עבודה אני אקח

אוטובוס וקופ"ח זה לא אותו דבר

מה כואב לך שנשים מעוניינות בהפרדה?

שיגיעו 2 אוטובוסים באותו זמן

קודם שאוטובוס אחד יגיע בזמן וייתן שירות ראוי

הסיבות לרצון להפרדה:

1. אמונה והרגל בלימודים/ סביבת עבודה נפרדת

2. אי רצון לקשרים יומיומיים עם בני המין השני

3. רצון לקשרי חברות עם חברות ללימודים/ עבודה ואי רצון לקשר כזה עם בני המין השני

4. הרגשה נוחה יותר עם בני אותו מין בסביבת לימודים/ עבודה

אגב אני מעולם לא העדפתי סביבה נפרדת

אבל מכירה מספיק שמעדיפים

מבינה ומכבדת את הסיבות שלהם

בתארים מתקדמים, בפרט בתארים שאינם מאלו המבוקשים ביותר, גם ככה הכיתות לא גדולות ולא מפוצצות בסטודנטים.  

הפרדה מגדרית מצריכה עוד הרבה משאבים - עוד שעות הוראה למרצים, למעבדות, לכיתות, עוד תקורות של תחזוקה ותפעול.  

ואז יקרה שבשביל 2-3-4 סטודנטים לא יפתחו שיעורים ומסלולי לימוד.  

זה מזכיר לי בעיה דומה במוסדות הלימוד התיכוניים במגזר הדתי לאומי.  הרבה מאוד מוסדות

לימוד קטנים יחסית לבנות בנפרד ולבנים בנפרד - ואי אפשר לקיים מסלולי לימוד טובים וברמה גבוהה באופן עקבי משנה לשנה בגלל ביקוש קטן, שההיקף שלו מאוד תלוי בשנתון. 

לעומת תיכונים חילוניים, עם מאות תלמידים, ושפע מסלולי לימוד ואפשרויות בחירה רבות ומגוונות.    

נראה לי הוא רק מאפשר לפתוח מסלול נפרד

לא נראה לי שמישהו מתערב בשיקולי עלות תועלת 

תקציבית, ולא רק הצהרתית, המצב היה הרבה יותר טוב.  

האוניברסיטאות רוצות הרי שיגיעו ללמוד אצלם.  

ואכן יש כאן פוטנציאל לפתיחת אפשרויות למגזרים שעד היום לא הגיעו לאוניברסיטאות אלא למכללות הייעודיות.  
 

אבל יש כאן משמעויות של חוסר יעילות כלכלית וצורך בתקצובים ייעודיים.
 

ויש אולי גם חשש של הדרת חברי סגל ופגיעה בשוויון: מרצות וחברות סגל לא יורשו ללמד במסלולי הגברים, גברים לא יורשו ללמד במסלולי הנשים, בשל דרישות דתיות של הסטודנטים. פגיעה כזו בחופש העיסוק ובקידום המקצועי של הסגל באקדמיה מייצרת עבור ההנהלה פלונטר מול חברי הסגל 

אבל פועל יוצא של המצב- מוסד תיכוני לא יכול להחזיק ולהציע, לצורך הדוגמא, מסלול בגרות 5 י"ל בפיזיקה, כי על מנת לתפעל מעבדת פיזיקה, ולהשקיע בציוד טוב, ולהעסיק מורה טוב לפיסיקה, צריך שיהיו מספיק תלמידים כל שנה ושנה.

אחרת אין הצדקה.  

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...

אבל כדוברו החצי רשמי, עמדתך חשובה לי, ואם תוציא הכחשה בשמו, אקבל אותה כעין "הלכה למשה מסיני".

כך או כך, תנוח דעתך, בין אם ילכו יחדיו ובין אם לאו, מנוי וגמור עימי שלא להצביע להם. בסודם אל תבוא נפשי, וכו'.

עם או בלי קשר, שמעתי בערוץ 7 הקלטה של הרב יצחק יוסף ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, שבה מצד אחד הוא פוסל את נתניהו, ומאידך הוא מרמז על עסקים פוליטיים עתידיים עם אייזנקוט. עובדה זו כשלעצמה מקרבת אותי לשקול אם להשאר בבית ביום הבחירות. 

אגב, כל כך הרבה שרשורים חפרת כאן על למה בצלאל מבטל את הפריימריז, למרות שלא היה אמור להיות כזה. לא מדגדג לך לפתוח שרשור כזה על נתניהו?

להצביע לאייזנקוט/גולן. אין שום הסבר למאמצים האובססיביים שלך לבוז לימין, אלא שמטרתך להעלות את השמאל.

אישית מאוד מקווה, שהדיבורים הללו יבהירו לכל אלו שהצביעו ש"ס במחשבה שהם 'מצביעים בשני פתקים' ("נתניהו צריך אריה חזק"), לכל אוהבי עם ישראל וארץ ישראל -

שש"ס של דרעי, אינה ש"ס של ישי, ש"ס של דרעי - היא אותה מפלגת שמאל של אוסלו, אותה מפלגה של הירידה מהגולן, אותה מפלגה שהג'ובים שלה היו יותר חשובים מהנשק לרב המרצחים עראפת.

שכל המצביעים שמשרתים בצבא, שבניהם, אחייהם וקרוביהם לוחמים, נפצעים ונהרגים - ישימו לב שש"ס זו מפלגה של שרים שהגעפילטעפיש או החריימה בבית, יותר קריטיים בעינהם משחרור אלפי מרצחים וביטול הישגי המלחמה. ויחזרו לכור מחצהתם.

הבחירה הפעם (בעיני) היא בין יהדות התורה ובין להשאר בבית.

ש"ס היתה אופציה שאתמול ירדה מן הפרק.

אתמול שוחחתי עם פעיל מרכזי בליכוד, והוא אישר שמתנהלים מגעים עם סמוטריץ' וחבריו על שיריונים בליכוד.

אבל אתה מכחיש, ונאמנים עלי דבריך.

תשאל כל חרדי עם טיפה הבנה, הוא יאשר זאת.

אל תדאג, ש"ס יודעת טוב מאוד שהשותפים הטבעיים של אייזנקוט, הם אלו שרוצים להעלות אותם למריצות. ההכרזה של הרב יצחק יוסף לא היתה בשביל אחרי הבחירות - אלא להלחיץ את הליכוד על ההצבעות שהם רוצים השבוע.

החלופה היא כאמור להשאר בבית.

לא אצביע לליכוד של אוחנה, ולא לבן גביר, ולסמוטריץ' לא אצביע מקל וחומר.

ביום שאתגעגע לאוסלו נוסף, אצביע לדרעי.

גולדקנופף אכן הצית את הברדק הפוליטי, אבל סמוטריץ' שפך עליו בנזין וגרם  לו להתלקח.

סמוטריץ' לא קשור לעניין. חמישה ח"כים מהליכוד הבהירו שלא יתמכו במתווה שמקובל על גולדקנוף...

השמאל בדיוק בונה עליכם. על זה יוכרעו הבחירות.

מציאותית, הדמוגרפיה עושה את שלה, הגוש האמוני לפלגיו גדל. כל שנה מגיעים לגיל 18 הרבה יותר מהגוש האמוני, מאשר בקבוצה של מתנגדיו.

אבל 'טהרנות, שלום',

יש את הליכודניקים שנמאס להם מביבי ונשארים בבית.

יש את החרדים שממילא תמיד הצביעו בסוג של דיעבד, אז כשהחבר'ה לא סיפקו את הסחורה - ישארו בבית.

ויש כמובן את הציונים דתיים - שזה לא נראה להם כי בדיוק ככה וזה לא כי אחרת וזה לא וזה לא, וישארו בבית.

כשממשלת אייזנקוט את גולן ועבאס תתעלל בכולנו - כל הכעסים הללו יהיו כל כך לא רלוונטיים.

הימין מאבד 13 מנדטים בממוצע ברוב הסקרים, ואפילו אצל פילבר המלטף הוא מאבד מנדט אחד.

כי מחנה לא הומוגני וחרב איש ברעהו אינו מחזיק מים, וקל וחומר מנדטים.

350 אלף אנשי ימין ישארו הפעם בבית, כי:

גולדקנופף מתקוטט עם סמוטריץ' וסמוטריץ' עם בן גביר, ובן גביר עם מעוז, ומעוז עם נתניהו, ונתניהו עם ש"ס.

וחוזר חלילה. 

די.

בעבר לא היו פחות מתחים, במפלגות השמאל אין פחות מתחים והתקוטטויות.

אבל ההסתכלות החלקית הזאת, שנתפסת לשולי ובשמו מוכנה לאבד את הכל - היא טפשית.

בסופו של דבר הבחירות הם משאל עם. הם לא משאל עם על המתחים בין גוטליב לאמסלם או בין נתניהו לביטן (שכל הספינים על שריונים בליכוד, קשורים למתח הזה).

הבחירות הללו הם משאל עם בשאלה האם העם הוא הריבון, או קומץ פקידים הם הריבונים. הם משאל עם האם צריך להרחיב את גבולנו כמו שהממשלה עושה, או להכנע לטרור כמו שאייזנקוט ולפיד רצו. האם להמשיך לבנות את ארץ ישראל כמו שבצלאל מוביל, או להרוס כמו שאייזנקוט, בנט וגולן אומרים.

מי שבגלל כל מיני קטנוניות - לא מצביע, מצביע לצד השני. נקודה. שב עם עצמך, תחשוב מי מהכוחות הקיימים והרלוונטיים הכי מחזק את הדברים החשובים בעיניך ותצביע לו גם אם היצוגיות שלו לא הכי 100 בעיניך.

היום התבשרנו על הקמת עוד מפלגה חדשה, של בן ארי ומרזל, שתאתגר את בן גביר, ותשרוף לו מנדט וחצי לפחות.

נכון לעכשו נחוש הימין שמימין לימין לשרוף שישה מנדטים וצפונה, ולהעבירם למגרש של איזנקוט, בנט, גולן, ומנסור. 

לו בשל כך בלבד נראים סיכויי הימין להרכיב את הממשלה הבאה קלושים עד אפסיים.

וכשזה המצב, אז שב ואל תעשה ביום הבחירות עדיפא. למה לטרוח ולעמוד בתור בשביל סיכויים קלושים עד אפסיים, או בשביל להשביע את תאבונו של פייגלין לסגור חשבון עם נתניהו. 

גם אם יצליחו ניצי הימין שצלחו את אחוז החסימה להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם, היא תסתיים בסבירות גבוהה בטרם יתפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת.

אני זוכר איך מרכיבי הקואליציה היוצאת נלחמו אלה באלה, ורק ביום האחרון של המנדט שקיבל נתניהו טאטאו מחלוקות אל מתחת לשטיח, וקמה ממשלה על כרעי תרנגולת. בקפלן ניצלו את הסיטואציה עד תום, והביאו לנו 2000 לוחות שיש בבתי הקברות. 

האשם המרכזי הוא כמובן פלוני שאמנם לא דרש ראשות ממשלה לעצמו (תודה פלוני), אבל ללא ספק הביא עלינו בקו הגמר קואליציה עייפה, מותשת, וחסרת מוטיבציה לנהל מדינה. 

שאלה: האם "השותפים הטבעיים", חחחחה, יכולים להתעלות על עצמם ולחלק ביניהם את עור הדוב בטרם ניצוד. התשובה היא כמובן לאו ב-א' רבתי.

הבחירות הם אכן משאל עם שסופרים בו גם פתקים וגם מנדטים. חבל שיובל נאמן וגאולה כהן לא נמצאים איתנו כדי להזכיר לנו איך זה עובד ואיך קיבלנו את אוסלו. 

הימין שמימין לימין נחוש לשרוף ששה מנדטים ולהעבירם לקפלן.

וכשזה המצב חבל על כל מאמץ שלך ושלי. זה כמו לעצור בגופנו משאית דוהרת.

תוכיח לי שהניתוח שלי מופרך ומשם נתקדם.

כל מערכת בחירות יש את הגורמים הללו או אחרים. מסכים שחבל, אבל אם נתייאש מאה ימים לפני הבחירות - לא נגיע לשום דבר.

אגב, גם לשמאל (או לשמאל שקורא לעצמו מרכז ומדמיין ש'יכפה אחדות') יש כרגע אין ספור רסיסים, כך שמבחינה זאת המצב הוא פיפטי-פיפטי, או כמו שאמר מי שאמר "אם לך קר ורטוב ואתה עייף מיום קרב - תדע שגם בצד השני זה המצב".

לפיד היום התפאר באופיזיציה המעולה שלו, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מזה שאחרי קדנציה קשה אוביקטיבית, במדד העיקרי של אופוזיציה ככזאת שמקצרת את ימי הממשלה, הם נכשלו טוטאלית יותר מכל אופוזיציה ביובל האחרון.

האחריות של כל אחד מאיתנו עכשיו, אינה לייאש אלא לעודד כמה שיותר אנשים להצבעה מושכלת. בעז"ה ובהשתדלותנו.

הולך הימין לשרוף שבעה מנדטים.

ההערכה הפרטית שלי היתה צנועה יותר.

איפה עיני העדה שיקראו למשוגעים לרדת מהגג.

בן ארי ומרזל הם בהחלט בעיה. הם שורפי מנדטים סדרתיים וזה לא אכפת להם. לשיטתם אם לא הם - אין שום טעם בימין. הם היו אמורים לראות בהצלחה של בן גביר (למרות הפוילשטיקים שעשה ובעצם 'גנב' להם את השליטה במפלגה) הישג שלהם, אבל בדיוק הרוביקון האידיאולוגי שהוא חצה - של להצליח להכניס את האידיאולוגיה לכלים הפרגמטיים - זו מהות ההתעקשות שלהם להתמודד גם כשאין סיכוי.

נקווה שרוב אלו שבמערכות קודמות שרפו עליהם את קולם, מספיק עם עיניים בראש, כדי להצביע לבן גביר.

את המשוגעים צריך להוריד מהגג עכשו ולא ביום שהולכים לקלפיות.

בדברי ימי ישראל מככבים רבין ושות' כגיבורי אוסלו, אבל משום מה לא נותנים את הקרדיט הראוי ליובל נאמן וגאולה כהן  על מעשיהם הזדוניים והתוצאות האסוניות.

מסתמן שהפעם יצאו מחלצינו לפחות חצי תריסר יובלים, ועוד חצי תריסר גאולות.

בהצלחה לשני הצדדים.

רק לשם הדיוק ההסטורי - התחיה אכן אשמה, בעיקר בכך שתמכה בנלהבות בצעד האנטי דמוקרטי של העלאת אחוז החסימה מאחוז לאחוז וחצי. צעד שחזר אליה ישירות כבומרנג.

מעבר לזה - קודם כל, הליכוד קרס כשלעצמו, בלי קשר לארבע מפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה. אכן המריבות הפנימיות והמחנאות בליכוד דאז, המאיסו אותו על חלק גדול מהציבור.

התחיה אמנם לא עברה, אבל היתה מפלגה יציבה, היה קשה לחשוב שלא תעבור.

הימין אכן בא חשבון עם אליעזר מזרחי, שנעלם לגמרי מהציבוריות, עם הרב לוינגר זצ"ל שעד אז היה המנהיג הבלתי מעורער של תנועת ההתיישבות כולה ואחרי כן נשאר דמות חשובה אך שולית מאוד בהנהגה. אפילו עם חצי מהמצביעים לשתי הרשימות הללו - היו מצביעים להתחיה, היא היתה עוברת.

בתקשורת הרשמית לא מדברים על זה בקול, כי זה יחשב "פגיעה בכבודו של האדמו"ר מגור" שיענו גולדקנוף הוא רק עושה דברו - אף אחד לא מעז להכנס לזה

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3393895&forum_id=771

זה עוד לפני גולדקנוף, אבל זה המשיך גם בסבבים של הממשלה הזאת.

בצלאל הוא זה שמפריע לך? לו יש לשון מתגלגלת? אני חושב שליד שותפו לשעבר בן גביר הוא נחשב אילם...

אמנם כאשר בן גביר ליד סמוטיץ אזי איתמר מרזה לעומת הישגי בצלאל

וברוב הגדול הוא גם על 5

אז למה סתם להמציא?