מה אפשר לעשותאנונימי (פותח)

שלום לכם. יש לי שאלה וזה יהיה נחמד לשמוע מה אחרים חושבים

איך אפשר להכיר בחור כדי להקים בית בלי ללכת לשדכנית כי זה נתפס בציבור הדתי לאומי כמשהו נואש וזול.. מה אפשר לעשות? מה דעתכם? תודה

אין לך חברות נשואות? משהו מהמשפחה שמכיר?אנונימי (פותח)
שדכנים ושדכניותיונה
הם בכלל לא "משהו נואש וזול" - ההיפך !!!
אדם שמעוניין באמת לקיים מצוה ולהקים בית בישראל,מחוייב לעשות כל
השתדלות אפשרית.
פניה לשדכנ/ית דוקא מוכיחה רצינות ורצון אמיתי להתחתן.
רבים וטובים התחתנו בעקבות שידוך.

אפשרות נוספת היא אתרי ההיכרויות המתפרסמים באינטרנט ("שניים שהם אחד","דוסידייט" ודומיהם)
ישנן גם פעילויות לפנויים/פנויות,ועוד אפשרויות שונות.

העיקר הוא להתייחס לענין ברצינות ולעשות את המאמץ וההשתדלות המוטלים עלינו.

ברכה והצלחה !
נואש וזול?!אנונימי (פותח)
אני ממש לא מסכימה עם האמירה הזאת. זה אולי מביך, מרתיע ומוזר, אבל לא זול. מי שבגיל, ובשאיפה האמיתית להקים בית, ולא סתם לקשר (זול!!) עם בנים- לא תבחל באמצעי כשר כזה.
אני מכירה אחת שעוסקת בשידוכים וממש מתחננת לבנות שיבואו לראיון אישי ולמילוי טפסים (כמה שזה נשמע מוזר..) כי יש לה במאגר בערך פי 3 בנים מבנות, כי בנות מתביישות, והבנים מתוסכלים כי אין מבחר... =)
חוצמזה- שברגע שנכנסים לעולם ההכרויות זה הרבה פעמים יכול לרוץ ("תראי, לי את לא מתאימה, אבל לחבר שלי זה ממש נראה לי מתאים.. רוצה לנסות?"), בד"כ זה מתגלגל בצורה זו או אחרת בכיוון הזה. זה רק דורש מאיתנו ראש גדול וטיפה אכפתיות. את יכולה לפנות לחברות\אחיות נשואות (אם יש..), ולומר בפשטות מה את מחפשת ומה הכיוון שלך. הרבה פעמים זה מצליח יותר משדכנית, כי חברות מכירות היטב את הרקע והאישיות שלך, ואפשר לנסות...
ואחרון חביב (כמה שזה נשמע קיצ'..)- לפנות לזה שמזווג זיווגים. הוא היחיד שיודע. אפשר לבקש אם הוא מוכן לגלות לך מי זה, ולהוביל אותך אליו....
רק בשמחה, ובהצלחה!!
הגזמתאנונימי (פותח)
זה נכון זה לא הכי נעים ויש אשליה שזה נואש וזול

אבל האמת אחרת האמת שאם את באמת רוצה להתחתן אז צריך גם לפנות לשדכנים השדכנים הם בסך הכל אנשים מהציבור שנראים כמוני כמוך בלי קרניים עם הבטחה לדיסקרטיות

בקיצור צאי מהקטע של הלא נעים
ונסי גם באתרים באינטרנט יש גם באתר כיפה פורום של רווקים0 וכבר היו זוגות שהתחתנו ב"ה.

המטרה קדושה ושדכנים זהו אמצעי כשר והגון

בהצלחה.
תעשו לי טובה,פלפלתי
אתם מדברים מלמעלה.
לכם זה מתאים- לרוב הציבור שלנו- לא.
עובדה שזה רץ בציבור החרדי ולא אצלנו.
כי היא צודקת, זה נשמע רע.
חוץ מים המבוכה.

ואם אתם כבר מגיעים לשדכנית תביאו איזה פלייר פרסומי עליכם. לפחות יהיה שם אחוז אמת גבוה.
(וזהו. כי עכשיו תקפצו עלי גם ככה. )
נו באמת...אנונימי (פותח)
בציבור שלנו זה יותר ויותר נכנס ויותר ויותר מקובל

אין לי שום פלייר לתת לך חפש לבד בעיתון בשבע יש מספיק ב"ה

מי שרוצה להתחתן באמת צריך לפעול באמת.
אולי יותר נכנס - עדיין לא מקובל.פלפלתי
פלייר- היה עקיצה. לא הובן, לא נורא.

צר לי רק לומר לך, אבל אם נראה לך שהציבור שלננו יגיע לרמת חרדיות כזאת שילך לחפש רק שדכנים- את טועה.
מה שכן יכול לצאת מזה - זה בעיטה גדולה בחינוך הנפרד.
כי הוא משאיר את החבר'ה נכים.
נפשית.

אז דחילק, צאו מהסרטים שלכם ותנו לאנשים לחיות נורמלי בלי איומים והפחדות של "מי שרוצה להתחתן באמת צריך לפעול באמת.."

אתם מתעסקים כאן עם דור הרבה יותר קשה ומסובך מהדור הקודם, הדור שלכם. וזה בא כי יש לו יכוללות גדולות יותר. הוא דור גדול, תשובות כאלה קטנות עליו.

תחשבו על זה.
שלא יהיה מידי מאוחר.
הבעיה העיקרית היא הפרדת-היתר בגילאים הצעירים יותרמשה
ההפרדה הזו, שתוכננה במקור ע"מ לעקוף בעיות צניעות בגילאים הללו, מעבירות את השלב הזה בחיים לגיל הרבה יותר מבוגר, וכפועל יוצא מעלים את גיל הנישואין.

יש דברים שלומדים רק "בשטח", ובגיל מבוגר המחיר גבוה יותר.



תופעת החברויות-בגיל-צעיר שהושמצה כל כך הרבה (ולעיתים בצדק) גורמת להרבה מאוד זוגות כאלו להתחתן בגיל צעיר יחסית רק בגלל הרגש שבניהם, בעוד שאלו שמתחילים לצאת במודע - מתחילים את זה הרבה אחרי שהראשונים כבר נשואים עם ילד.


סקירה קטנה ולא מחייבת של זוגות שבמקרה עולים לי לראש לא מעלה אף אחד ציוני שהכיר אצל שדכן/ית.
זה לא נשמע ברור כל כך מה אתה רוצה לומרדובלה
שעדיף להכיר בגיל צעיר "ולהתחתן רק בגלל הרגש" ולא כל כך במודע, או להתחיל לצאת רק מאוחר וממילא גם להתחתן מאוחר יותר אבל בצורה שקולה יותר?
אני מציג בעיהמשה
הפרדת-היתר שפשתה בשנים האחרונות בציבור שלנו גורמת לכל מיני תופעות אחר כך, ובניהן דחיה (לעיתים קיצונית) של גיל הנישואין.


כאשה הבעיה הזו לא קיימת, מספר דברים קורים במקביל:

1. הכרויות "על הדרך" (שמובילות לחתונה אחרי התיכון או שנה מעבר).
בהגדרה הזו נכללות כל ההכרויות "על הדרך" בתנועת נוער, בפעילויות חברתיות או אידיאולוגיות, אינטרנט וכו'.

בכל מקרה מדובר בהכרות לפני גיל החיפוש הרשמי.

2. ירידת רף הפאדיחות - אדם מכיר יותר עם מי יש לו עסק, חוסך פאדיחות ושטויות שיכולות להרוס אחר כך פגישות על כל מיני שטויות.

ויש עוד כל מיני השלכות לכאן ולכאן.


נושא ההכרות בגיל צעיר (16,17) הוא נושא בפני עצמו והובא רק כדוגמא אפשרית (ולא אידיאלית).
זה על הדרך, וגם לא מקובל אבל-פלפלתי
את ה"לא מקובל" בגיל צעיר- משמיצים ותוקפים, אבל מצד שני מישהו חושב פה גם על הגיל המתאים? לא!
רק בדרכים הרגילות. אלה שלא מתאימות לכולם.
צרות מוחין קוראים לזה.
אי ראית המרחב.

למה אי אפשר לפגוש את הצד השני אלא רק בהתחכמויות או מעבר בים רכילות ושקרים? למה מפגש עם בן/בת צריך להיות קטע כ"כ מביך?
למה אין דרכים נעימות יותר להכיר אנשים אלא רק דרך שדכנים כמו לפני מאות שנים?
מי אמר שמה שטוב פעם טוב היום???

אין פיתרון לחבר'ה של הציבור הדתי? הם ירעו בשדות זרים.
הם יחפשו לעצמם פתרונות. הם ךא יחכו לכם.
הם פשוט לא יגלו לכם.. את התוצאות אתם תראו אח"כ.

תפגשו במציאות שלא ציפיתם שתפגשו, שלא תגיע עד אליכם הביתה.
אבל זה יגיע.
כי אין דרך אחרת. ואי אפשר ללחוץ חבר'ה לשוליים ולצפות שלא יקרה כלום, שלא תהיה תגובה, שלא יחפשו פיתרון.

כי אם אין תגובה מלמעלה שמתאימה לבעיה ולחיפוש - הם יענו לעצמם מה שמתאים להם.

לא נראה לי שמישהו רוצה את הילד/ה שלו במצב כזה.
אוקי, במצב הקיים אולי כבר אין פיתרון אחרדובלה
אבל בציבור כזה שמלכתחילה הבנים לא ניסו לחפש לעצמם זוג, כי מונח אצלם בפשטות שגיל השידוכים/נישואין הוא עוד כמה שנים רק, אז הם פשוט מסיחים מזה את הדעת. עד הגיל המתאים. ואז, הם מתחתנים לפי מה שהם בחרו בעצמם מבין ההצעות, ורוב רובו של הציבור החרדי נשוי באופן הזה באושר.

אבל ציבור שלא חונך מלכתחילה להפרדה, אז ברור שהוא יחפש לעצמו את הזוג, ואם לא תתמכי בו הוא עלול באמת למצוא אותו לבד במקום שלא ציפית. אוקי. אבל זה רק בהנחה שזה החינוך מלכתחילה.

אני לא מכחיש שזה קורה גם בציבור מהסוג הראשון שהזכרתי. אבל לא בטוח שזה מעיד על הכלל. אני אישית אמנם באמת לא כל כך אוהב כל מיני פרטים בדרך של ה"שידוכים", בפרט אצל סוג הציבור שלפעמים כופים על הבן שידוך מסויים רק בגלל היחוס של המשפחה השניה, וכו' וכו'. אולי באמת עדיף שאדם יבחר לעצמו ובעצמו מה הוא רוצה.
אבל מי אמר שזה צריך להתבטא בחברה מעורבת מגיל צעיר? אפשר לקבוע עובדה שהגיל שבו מתחילים לחפש הוא בגיל 18 למשל.
טוב. בא נעמיד עובדות על דיוקם.פלפלתי
חרדים מתחילים לחפש בגיל 18 ויש להם זמן כי הם לא בצבא. אל תשכח.
יש להם זמן להסחות.

הציבור שלנו פשוט מנסה לרקוד על שתי החתונות בבת אחת. וזה לא הולך ביחד.

ושאלה קטנה לי אליך- יש כאן פיתקון לגיל בוגר יותר מ15-16??
לא.
עברת את הגיל- אכלת אותה עם פדיחות ובושות.
אז לא ילכו לדרך היותר נעימה? או ירעו בשדות זרים??
הבעיה העיקרית עם שיטת השידוכיםמשה
שהיא גזענית ומרושעת ברמה מחרידה (ג.נאות: יש לי קרובי משפחה חרדים).

החל מפסילת שידוכים לפי "פגמים" במשפחה (למשל - אח בכיפה סרוגה או כיפת שמים, אח חולה במחלה כלשהי וכל שאר הדברים שאוהבים להסתיר שם), ייחוס לפי עדות, חסידות (ובעיקר היעדרה) וכל דבר דומה וכו' וכו'.

בבחירה בין השיטה החרדית לזו (הטעונה שיפור) של הכיפות הסרוגות - ברור בעליל שעדיפה השניה.


_________
ועם זאת - יאמר לזכותם של שדכני הציבור שלנו שאצלם לרוב התופעות המרושעות הללו לא קיימות.
בין אם אוהבים או לא אוהבים את השיטה

צורת השידוכים שהזכרת מגעילה לחלוטין גם אותידובלה
והזכרתי את זה.
אבל לא כ"כ הבנתי מה שאמרה פלפלתי, שאחרי גיל 15-16 זה כבר פאדיחות ובושות? למה, בגיל הזה כבר אין בחור שלא מצא את בת זוגו לעתיד? אי אפשר לעשות את זה בגיל טיפה יותר מאוחר? קטונתי מהבין. באיזה גיל מתחתנים אצלכם? וכמה שנים צריך בשביל להכיר?
אז הנה התשובות:פלפלתי
בגיל 15-16 כשבנאדם מכיר מישי, זה בד"כ רק מהסניף כי שם יש לו אפשרות לפגוש גם את הבנות (במקרה של סניף מעורב כמובן).
כשהוא נפגש איתה הם רואים אחד את השני בפעילות טבעית, בלי שום לחץ כי אף אחד לא חייב לשני כלום, ואף אחד גם לא מרגיש ששמים אותו תחת זכוכית מגדלת או שוקלים אותו באופי וצורה. חיים פשוטים ורגילים, ואם זה מתאים- זה מתקדם לחתונה.

בגיל מאוחר יותר אומרים לך "תפגוש". אבל אז אתה צריך לפגוש אותה בזמן מסוים, אחד על אחד, אתה הרבה יותר לחוץ כי אתה יודע שבנו עליך תילי תילים של מילים על אופי, אישיות ובכלל, אתה זוכר את כל קטעי הסטנד אפ והסיפורים ששמעת בימי חייך על כללים מסויימים שצריכים להתקיים שם כמו: מי משלם, לאן הולכים, מה עושים וכאלה, כולך לחוץ (כנ"ל הצד השני) ורוצים עוד שיצא מזה משו..
ולא רק זה אלא שכאן אתה שואל למה יש פדיחות ובושות??
למה לא??
אין פעילות טבעית, אתה לא מרגיש חופשי - זה לא נעים, זה בא זה בכח ואילוצים שמכריחים אותך להיות או פוליטיקאי או להפגע מזה באיזשהי צורה.

ויש כאלה שעשו את זה - ברור! אבל לדעתי זו דרך גרועה.

ומתי מתחתנים? זו שאלה טובה. תלוי מי.
בין 16 לגילאי רווקות מאוחרת מאוד כמו שיש בכל ציבור.

כמה שנים צריך בשביל להכיר? לא הרבה. רק צריך לתת אפשרות לעירוב באיזשהו שלב. לדעתי חומות ההפרדה שמגיעות עד השמים פוגעות דווקא במי שהיה ילד טוב ושמר עליהם כל הדרך.
וזה לא הוגן וחבל.

עכשיו הובנתי?
אם לא נסביר שוב..
צודקת 100%מכאל 2 3
מה אני אגיד... מבין לחלוטין.דובלה
ובסתר ליבי, אני גם מסכים עם זה...
אבל אני מוכרח שוב לציין, שהדרך הזו גם גורמת להרבה פשלות חמורות בסיגנון שתמצאי הרבה מהמתבטים בהן כותבים על זה בפורומים כאן, בלקראת נישואין ובעיקר בגיל ההתבגרות. כמה אהבות מדומות אנשים נופלים בהן, ולא מצליחים להבדיל בין אהבה לאהבה. וכמה אהבות חד צדדיות, שמעיקות על הצד השני ומדכאות את הראשון ומביכות את שניהם. וכמה נפילות של נגיעה לפני נישואין, או גם אהבות כפולות. לא יודע. אבל נראה לי שהדברים האלו בד"כ נמנעים בדרך שמקובלת אצל הציבור החרדי. אם כי גם דרך זו מלאה בעיות משל עצמה, אבל נראה לי שפחות קשות.

ושוב, אני לא מדבר על סגנון השידוכים שמשה הזכיר, וגם אני הזכרתי, שמה שנשקל בהחלטת השידוך זה יחוס המשפחה, איזה דודה חולה, או אח עם כיפה סרוגה. זה בוודאי לא הגיוני לחלוטין לדעתי.
אני מתכוון רק לזה, שבחור בגיל מסויים מאוד, מבוגר יותר, יחפש את בת זוגו בצורה שקולה יותר. עם מבט בוגר יותר, וחיפוש אמיתי וממוקד במה שהוא חפץ.
זה לאו דווקא צריך להביא ללחץ כמו שתארת, אם-כי שאני מבין את מה שאת אומרת, ויש בזה יותר מן המשהו.

אם לערב פה נימה אישית.. הייתי מעיר שאני בעצמי בהחלט הייתי מעדיף למצוא לעצמי את בת זוגי... אבל במסגרת הציבור שאני נמצא בו, זה די קשה וממש לא מקובל.. השידוך עובר בד"כ דרך ההורים.. ופגישות וכו'. אבל כל עוד זה לא צורת שידוכים קיצונית כנ"ל, אני לא כל כך רואה בזה פסול.
אין דרך מושלמתמשה
אני לא חשוב שיש סיבה להסתיר את הבעיות בשיטה שנפוצה בציבורנו, אני רק טוען שגם הדרך השניה לא טובה יותר וגם לה יש את הבעיות הלא פשוטות שלה.

ב"עזרא" מקובל להפריד את הגילאים הצעירים (עד 14-15) ולערב מגיל זה והלאה. לענ"ד זה יכול להיות פיתרון סביר לבעיה, אם כי גם לו יש את הבעיות שלו (גיל 15 זה גם יחסית צעיר).


אני לא חושב כמוך שהדרך החרדית גרועה פחות מזו של החברה המעורבת, ובכל זאת - נראה לי שמן הראוי לפסול את שתיהן ולחפש דרך שתשמור על הצניעות, על כבוד המשודכים וגם תביא לתוצאות.


משה
(19.5, מתחיל להיכנס לתחום הזה, ומקווה לא לעבור את מסע-הייסורים שמתארים גולשים אחרים פה, אבל לא יודע מה הקב"ה מתכנן לי)
אלק טבעי. אני לא מאמינה שאת מאמינה בזה.אנונימי (פותח)
מה טבעי בסניף? הדאווינים שהבנים עושים על הבנות ולהפך? הדחיקה הצידה של כל מי שאינו "שאקל" ו"חתיך" (וכן לבנות המין השני).
תעשי לי טובה. זה נהפך להיות אופנתי לקטר על ההפרדה ואומרים דברים שאין קשר בינם ובין המציאות!!
עובדה: רוב המתחתנים מאוחר הם דווקא מסביבה מעורבת, והמתחתנים מוקדם- מסביבות מעורבות.
אני לא חושבת שעניני הפדיחות קשורים להפרדה. הם קשורים לחינוך בבית. בן שאמא שלו לא חינכה אותו להיות מנומס, לא יצא מנומס! (אין ספק כמובן שבן שגדל בסביבה מעורבת, לא עושה פדיחות בכלל... אהה...)
כבר דיברו על על עניני הנזקים שיש בנישואין מוקדמים מדי, המבוססים על אהבה בלבד, ולכן לא צריך לחזור על זה.
ורק רציתי לשאול שאלה- למה בפגישות "לא טבעיות" = שידוך בעברית, זה "בא בכח"? משהו מכריח אותך להתחתן? לא רוצה- אל תצא! אולי זהו שורש הבעיה???
יישר כח,מיץפטליונה
חשבתי איך לכתוב את הדברים,אבל את הקדמת אותי
וניסחת אותם מצוין !
תודה ויישר כח !
תשובות לדובלה ומיץ פטל.פלפלתי
אז ככה:
מיץ פטל, דאווינים על בנות? זה ענין של חינוך וסגנון אישי. חבר'ה עם רמה חושבים גם קצת מעבר. אבל את יודעת מה, אני כבר לא מדברת על סניפים חב"א או חב"ב. אני מדבר על חב"ג והלאה.
אני מדברת על בעיה שאת לא רוצה לקבל או להקשיב לה כי זה פוגע בחינוך ובהררי השיחות שנתנו לך עד היום.
אבל היא קיימת. תרצו או לא, בעיה הזו קיימת בכל ציבור ובכל מקום, והיותם- בכמויות מסחריות.
אז יש שתי אפשרויות: להתמודד או לא.
אני חושבת שראוי להתמודד איתה, וככל שיהיו יצירתיים יותר יהיה יותר טוב.
ואני לא מדברת איתך מיץ פטל עך פדיחות ברמת הנימוס הבוטה, אלא זה לא נעים לעבור משו שאתה לא מכיר עם משיו שאתה א מכיר שתקעו את שניכם ביחד וחייבים להעביר את הזמן. דחילק, אנשים הם לא רובוטים..
הדרך שלך היא תקיעת ראש בקיר. חוסר קבלת הבעיה, חוסר יצירתיות. מה שקיים - טוב. וזה הכל. דרך נוספת? אחרת? לא מוכרת, שונה?מפחיד. ולכן את לא מוכנה לקבל או לשמוע עליה.
תכלס - בלי לשנות כלום במהלך ההיטוריה זו אפשרות שקיימת רק אחרי תיעוד ההיסטוריה.
יש לנו אפשרות לשנות - ושתהיה דרך כשרה. אז למה לא??

ודובלה-אהבות כפולות וכאלה? זה תלוי בבגרות של החר'ה עצמם. יש גם מבוגרים שהם עדיין לא בוגרים, אז מה נעשה? כולם יאכלו אותה בגללם? לא. כשזה בגיל בוגר יותר- אנשים צריכים לחיות ולשמור על ההלכה מכח רצון וידיעה שזו דרך חייהם והתאמץ קצת יותר, ורק אם הם בעלי אישיות רכה במיוחד או שמתאימה להם הדרך הרגילה - שיחפשו שידוך במסלול הרגיל.
אבל מה לעשות שאנשים הם לא מקשה אחת??
מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לשני.
זו המציאות.
פלפלתייונה
קיימות מסגרות של פעילויות לפנויים-פנויות (סופי שבוע,טיולים וכד') שווה לנסות גם את זה,אם את חושבת שזו הדרך שמתאימה לך.
(אני דוקא,לא זוכרת זוגות שהתחתנו בעקבות משהו כזה)

מצד שני,אם את רוצה משהו באמת טבעי ואמיתי.אני מכירה זוגות שהכירו בפעילות "אמיתית" באמת-זכרון מנחם,מאחזים,ועוד כהנה וכהנה.
אני לא חושבת שהם עסקו בפעילויות האלה בשביל לחפש שידוך-אבל הם זכו ב"שכר מצוה-מצוה".
כל הדברים האלה הם,כמו שאמרת,בגיל הבוגר יותר.
לא צריך בגלל זה לסגת אחורה לחבריא א' מעורבת,כמו שהיה פעם.
אנחנו רוצים לעלות ולהתקדם,ולא,חלילה ,ההיפך.
שוב הבהרה- פעם עשירית-פלפלתי
לא התכוונתי לחב"א.

ועדיף שלא נדבר על הפעילויות האלו,
עזבו.
הבנו.
תודה.

מי דיבר על חב"א/חב"ב?משה
(בטרמינולוגיה של עזרא - ג'-ט').

דיברו על גילאים קצת יותר בוגרים עם קצת יותר ראש על הכתפיים.
אז איזו "חומת הפרדה" יש בגילאים הבוגרים יותר ?יונה
גם אתה וגם פלפלתי נמצאים היום במסגרת מעורבת לשני המינים,לא?
אה, זו מסגרת כשרה בעיניך?פלפלתי
כאן הפיתרון?
כי לי לא נראה..
מה שהתכוונתייונה
שכאן את מגלה שבני המין השני הם גם בני אדם (בלי קרניים,לא נושכים..) וזה מנטרל קצת את אי הנעימות מכך שלא היית עם בנים בילדותך.
חוץ מזה,גם האמירה הזאת לא מדויקת - אין לך אחים,בני-דודים, שכנים? בהחלט אין "הפרדה עד השמים".
ועוד דבר,בתור אחת שעברה הרבה מסגרות מעורבות,אני יכולה להגיד לך,שאין בהן שום הכנה לזוגיות.
הקמת בית זה לא פעולה בבני-עקיבא,ממש לא.
ומסטטיסטיקה במשפחה הפרטית שלי,אני יכולה להגיד לך שהמציאות הפוכה ממה שאת ומשה מציגים (בכל אופן,אצלנו).
ככל שאותו אדם התחנך בחברה מעורבת יותר,גיל הנישואין היה יותר גבוה.בדוק.
הצצת בקישור שנתתי ב"הדייט המושלם" ?
נראה לי שהפתרון הוא בכיוון הזה.
אם הבעיה היא לחץ בפגישות,הפתרון הוא להרגע,פשוט מאד.
(איך להרגע ,זה כבר ענין לשיחה אחרת)

ברכה והצלחה !
צר לי. יש כאן קצת קצר בתקשורת.פלפלתי
ראיתי את הקישור - והוא ממש לא מה שאני מדברת עליו.
כנראה שזה לא המקום להעלות בעיות.
כנראה שבאמת המטרה היא לפתור את הבעיות שלנו לבד.
כי אחרת זה לא יעבוד.
הקישור לא קשור כי לא על זה אנחנו מדברים, כי הוא מדבר יותר מידי כללי ובכלל לא על מה שאנחנו מדברים, כי כנראה שצריך אנשים פתוחים יותר.
אין בעיה.
ז"א - יש, והיא מתחילה בזה שאתם המבוגרים לא מוכנים להכיר בה.
אין מספיק אומץ.
בשביל זה יש צעירים.
וכאן המקום לסלול דרך, כאן המקום לפרוץ מסגרות, כאן המקום לבעוט במוסכמות בעדינות.
כי אין לנו על מי לסמוך - רק על אבינו שבשמים ובעזרתו נפעל גם אנו.

אם אין אני לי מי לי.

אח"כ שואלים למה לא מדברים, למה ההורים והמבוגרים נשארים מאחרו כשלא מגלים להם כלום. - עכשיו הבנתם למה?? זה זה.
אני עוד לא בגיל של אמא שלך,פלפל,להזכירך....יונה
וחוץ מזה ,כבר אמרו חכמינו "הנוטל עצה מזקנים,אינו ניזוק"
תחשבי על זה...
*תיקון טעותיונה
"הנוטל עצה מזקנים,אינו נכשל"
יש הבדל בין נכשל לניזוק..פלפלתי
ולא. אני עדיין לא מסכימה איתך.
כנראה מה שרואים מכאן - לא רואים משם.

הבעיות האלו של חוסר הבנה לנושא הזה בכל ובפרט ממש לא קשורים אלי אישית - זה בעיה גדולה שיקח זמן כנראה עד שתראו אותה.

ציטוטים זה נחמד להביא -אבל תכלס - לא עוזר לאף אחד.

בעיות לא נוצרות רק מגאווה כמו שנוח לחשוב, יש גם דברים אחרים.
זה כנראה הגיל,אנונימי (פותח)
אבל לא הבנתי בדיוק למה את מתכוונת.
שמא תסבירי לנו (הקשישים, שלא מוכנים להכיר בבעיות וכולי) מה בדיוק את חושבת לעשות? מה זה אומר (מעשית) "וכאן המקום לסלול דרך, כאן המקום לפרוץ מסגרות, כאן המקום לבעוט במוסכמות בעדינות"?

מקומות מפגש מעורבים בעלי תוכן ורמהמשה
שיגרמו למשתתפים "בדרך אגב" להכיר אחד את השני ולהתחתן. דוגמאות ברשת לא חסר.
כן לא.משה
כן - כי המסגרת מעורבת.
לא - כי היא לא רלוונטית לעניין נישואין.

אני נמצא בבסיס צבאי, מעורב כמובן. במשרד שלידי יש חיילות, אבל מסיבות ברורות הן לא רלוונטיות בשום דבר לעניין הזה.

זה נכון שבשביל לשרוד פה צריך לדעת להסתדר עם החיילת במשרד ממול, שזה גם נושא שאסור לזלזל בו, אבל מעבר לזה לא רלוונטי.


מקום מפגש, של חבר'ה דתיים ומתאימים ברמה של עזרא או בני עקיבא - זה אין, ובצורת העבודה הזו גם לא יהיה.
אתם רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה,יונה
במחילה מכבודכם...
אין לי כח לפרט,התעייפתי (אפשר בטלפון)

בכל מקרה,השכונה שלי מלאה,ברוך ה',זוגות צעירים שהכירו בשיטה המקובלת,בזמן שכל אחד מהם היה/היתה במסגרת נפרדת למהדרין.
כנראה שזה אפשרי,בכל זאת.
ואני חוזרת על הסטטיסטיקה במשפחה הפרטית שלי,שווה לעשות מחקר נרחב יותר,נראה לי שהוא יתן תוצאות דומות.

וחוץ מזה ,משה, יש גם מקומות כמו אוניברסיטת בר-אילן ,למשל,
האם יוצאים משם זוגות? אין לי מושג..
ויתורים ביצירת קשראנונימי (פותח)
כאשר 2 חבלים רוצים להתקשר זה עם זה, על כל אחד לוותר קצת על האורך שלו.

וראו- הקשר נעשה בדיוק במקום של הוויתור!!!


אהה! אמרתי כברפלפלתי
שלמרוץ לטווח רחוק צריך כנראה צעירים?
אז הנה זה הגיע.

סתם תפארת, לכל אחד כנראהיש את הראש שלו, ומה לעשות - אנחנ ו לא מסכימים. ממש לא.
לאנורא.
ואולי פשוט לחזור לשיטה המקורית של ארץ בנימין ?יונה
מה דעתך על זה,פלפלתי?



"ויאמרו הנה חג ה' בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה ויצוו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים: וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן" (שופטים פרק כא)

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. .... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" (משנה תענית פרק ד משנה ח)
תשלחי קודם את הבנות שלך לשם.פלפלתי
אח"כ נדבר.

זה טוב רק לסיפור של עוזיה לא יותר מזה.
כמו שאמרו כאן קודם (בפורום אחר)יונה

בצחוקיה .

זה היה נסיון לאוורר קצת את הדיון.

אם נפגעת,אני מבקשת סליחה מקרב לב.

סולחת ?

אה,ועוד משהויונה
מי יודע, אולי המנהג הזה יחזור עד שהבנות שלי יגיעו לגיל המתאים ?
נשמע דוקא ממש רומנטי .............
בר אילןמשה
זה מקום שיוצאים ממנו הרבה מאוד זוגות. גם הוריי הכירו איכשהו דרך המקום הזה.


כמובן, תלוי איפה כמה ומי.
טוב, אני מוכרח להצטרף ליונה בפרט הזה,דובלה
שרוב חבריי נשואים בדרך של השידוכים, ולא נוצר מזה שום בעיה. ב"ה. קצת אי נעימות בפגישות? זה דבר שאפשר להתגבר עליו, ואני לא חושב שהוא שיקול מספיק כבד כאן. יש בעיות בדרך הזו, לא מכחיש, אבל לדעתי ועד כמה שידוע לי, מעטות מאוד יחסית.

ומה שאמרה פלפלתי, שהבעיות בחברה מעורבת תלויות בבגרות האישית, נראה לי שקשה לסמוך יותר מדי על הבגרות של הצעירים... ויותר ממה שקשה, פשוט לא כדאי. זה עושה צרות.
ואם כבר, אז כנ"ל אלו ששולחים את הילדים חופשי לקולנועים ולמועדונים מלוכלכים, וסומכים על "הבגרות האישית" שלהם שלא יכנסו ויראו מה שלא צריך.
אני לא משווה ח"ו לענינינו, לפני שמתנפלים עלי, אני רק תוהה עד כמה כבר אפשר לסמוך על בגרות אישית של צעיר. ועל זה נאמר ואל תביאינו לידי ניסיון. האם אנחנו הולכים אליו על ארבע?

הכיתה שלי, וכן כל איזור הגיל שלי, רובם ככולם, ביודעם שעכשיו עוד לא הגיל שמקובל (אצלינו) לגשת לשידוכים, לא חושבים על זה בכלל. יושבים ולומדים, או כל דבר אחר, וכשמגיע עת השידוכים, מתחילים להכנס לכל זה. וזה מונע הרבה בעיות, כנ"ל באריכות.
אבל השאלה כאןפלפלתי
היא אן הדרך שלך או שמתאימה לך היא הדרך היחידה שצריכה להתאים לכולם, או שיש מקום ליצירת דרך נוספת שתהיה כשרה, מועילה ופתוחה שתתן מענה למי שלא מסתדר עם הדרך שלך.
בציבור שלך צורת ההתנהלות - שונהמשה
בצביבור שלנו הנתונים שונים בהרבה, ולכן גם הבעיות שונות ואחרות.
אוקי, מסכים עם זה.דובלה
עכשיו אתם כבר מציגים את זה באופן שונה - שזה תלוי בסוג הציבור. אוקי. אני לא אומר שהדרך שלנו צריכה להתאים לכולם, וכן לא חושב שהציבור שלנו צריך לעבור לדרך שלכם.
כל ציבור ובעיותיו, כל דרך ובעיותיה. אם נצליח למצוא דרך ביניים שתצליח לדלג ולו במעט על בעיות משני האופנים, מה טוב ומה נעים.
הנה דוגמא לפעילותיונה

אולי אתם מתכוונים למשהו כזה?

http://forum.inn.co.il/adfeedback/?id=202

שיהיה בהצלחה !

מפגשי קשר לשידוכים בבר אילןאנונימי (פותח)
יש בבר אילן יוזמה ברוכה של פרופ' רוזנפלד, לקשר בין רווקים ורווקות דתיים.
פעם בחודש מגיעים עם רשימת חברים/חברות (ונתונים שלהם) ומנסים לקשר למטרת נשואין.
פרטים : 0529965588
אוי, אויעמישבאחרונה
בס"ד לק"י

ודאי וודאי שאין על מה לדבר על קשר בגיל צעיר שלא למטרות חתונה בטווח קרוב. כמה חברים שלי עשו את השטות הזו... איזה סרטים זה עשה להם...

הדברים האלו מגיעים המון פעמים לאיסורי דאורייתא גמורים (שמירת הברית וכו'), על-כן, נלענ"ד שאין בכלל על מה לדבר על "הכרויות" מגיל צעיר.

אז מה כן?
נלענ"ד שפשוט צריכים לחנך את הנוער לא לדחות את הגיל, אדרבה, ברגע שמתאימים להתחתן כמה שיותר מהר (כפי שאכן משתקף ממקורות חז"ל: שו"ע בריש הלכות נישואין, גמ' קידושין סוף דף כ"ט עמ' ב' [דברי רב חסדא] ועוד הרבהההההה).
ומה לעשות, ה' יעזור!!!
ועוד בעיה שקיימת שיש אנשים שמוכנים רק להכיר ממי שמכיר את שניהם או כל מיני תנאים אחרים. אז ראשית, לא צריך להיות בררני מידי בהצעות, במיוחד לא בגיל מתקדם, פשוט לראות איך זה. שנית, לפעמים ההיכרות מגיעה ממקום מאוד לא צפוי (ואני מכיר כמה זוגות כאלו...), אז למה לדחות סתם? תנסו, זה לא יזיק (אני מקווה)...

בברכה,
עמישב
אינטרנטמשה
גם לחפש באיטרנט ;זה לא כול כך טובמכאל 2 3
בחסדי אבאלה

לחפש באיטרנט זה לא טוב

אני חושב שהכי טוב זה בן אחברים אתם מבנים מה אני רוצה לומר?


ובקשר למה ששאלתמכאל 2 3
בחסדי ה'

זה שזה נתפס בציבור הדתי לאומי כדבר נואש וזול

לא שאם אצ חושבת שזה טוב זה בעיה אם אצ חושבת שזה טוב
אז תלכי לשתכנים אל תעזרי את אצמך כי הדתים לאומים אומרים שזה נואז וזול (לא שזה לא נכון)
אדם צריך קודם כל להכיר את עצעו לפני הכלאנונימי (פותח)
אני יכל לתת לך או לך את העצה אחי טוב שיכל להיית זה טירמי עם עצמיך וזה יבאה לבד שצריך הוא יבאה מאמי תאמינה בעצמך היה טוב
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandyאחרונה

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

לא צריך להיות יפהנחלת

כדי ללטף שועלים, ארקטים או לא....ה ם  צריכים להיות יפים....

 

ואולי כאן טמון הכלב? (או השועל....), אם אני לא מספיק יפה או כך אני מרגיש,

ואז עדיף להמשיך ללטף שועלים, חתולים או כל דבר נושא פרווה....

כמובן שזה לא נכון. אמנם התקופה הזו רוחשת טיפי יופי הזויים למיניהם

אבל זה לא מה שחשוב באמת; במיוחד, לענ"ד, אצל נשים. האישיות

המבצבצת מהקליפה החיצונית, היא המושכת. אדם מורכב הרבה

יותר מאשר מעטה נאה. מכירה אנשים עם בעיה חיצונית בולטת

לגמרי, שהקימו משפחות, אפילו עם בני/בנות זוג, הנחשבים "יפים".

 

 

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך