מה אפשר לעשותאנונימי (פותח)

שלום לכם. יש לי שאלה וזה יהיה נחמד לשמוע מה אחרים חושבים

איך אפשר להכיר בחור כדי להקים בית בלי ללכת לשדכנית כי זה נתפס בציבור הדתי לאומי כמשהו נואש וזול.. מה אפשר לעשות? מה דעתכם? תודה

אין לך חברות נשואות? משהו מהמשפחה שמכיר?אנונימי (פותח)
שדכנים ושדכניותיונה
הם בכלל לא "משהו נואש וזול" - ההיפך !!!
אדם שמעוניין באמת לקיים מצוה ולהקים בית בישראל,מחוייב לעשות כל
השתדלות אפשרית.
פניה לשדכנ/ית דוקא מוכיחה רצינות ורצון אמיתי להתחתן.
רבים וטובים התחתנו בעקבות שידוך.

אפשרות נוספת היא אתרי ההיכרויות המתפרסמים באינטרנט ("שניים שהם אחד","דוסידייט" ודומיהם)
ישנן גם פעילויות לפנויים/פנויות,ועוד אפשרויות שונות.

העיקר הוא להתייחס לענין ברצינות ולעשות את המאמץ וההשתדלות המוטלים עלינו.

ברכה והצלחה !
נואש וזול?!אנונימי (פותח)
אני ממש לא מסכימה עם האמירה הזאת. זה אולי מביך, מרתיע ומוזר, אבל לא זול. מי שבגיל, ובשאיפה האמיתית להקים בית, ולא סתם לקשר (זול!!) עם בנים- לא תבחל באמצעי כשר כזה.
אני מכירה אחת שעוסקת בשידוכים וממש מתחננת לבנות שיבואו לראיון אישי ולמילוי טפסים (כמה שזה נשמע מוזר..) כי יש לה במאגר בערך פי 3 בנים מבנות, כי בנות מתביישות, והבנים מתוסכלים כי אין מבחר... =)
חוצמזה- שברגע שנכנסים לעולם ההכרויות זה הרבה פעמים יכול לרוץ ("תראי, לי את לא מתאימה, אבל לחבר שלי זה ממש נראה לי מתאים.. רוצה לנסות?"), בד"כ זה מתגלגל בצורה זו או אחרת בכיוון הזה. זה רק דורש מאיתנו ראש גדול וטיפה אכפתיות. את יכולה לפנות לחברות\אחיות נשואות (אם יש..), ולומר בפשטות מה את מחפשת ומה הכיוון שלך. הרבה פעמים זה מצליח יותר משדכנית, כי חברות מכירות היטב את הרקע והאישיות שלך, ואפשר לנסות...
ואחרון חביב (כמה שזה נשמע קיצ'..)- לפנות לזה שמזווג זיווגים. הוא היחיד שיודע. אפשר לבקש אם הוא מוכן לגלות לך מי זה, ולהוביל אותך אליו....
רק בשמחה, ובהצלחה!!
הגזמתאנונימי (פותח)
זה נכון זה לא הכי נעים ויש אשליה שזה נואש וזול

אבל האמת אחרת האמת שאם את באמת רוצה להתחתן אז צריך גם לפנות לשדכנים השדכנים הם בסך הכל אנשים מהציבור שנראים כמוני כמוך בלי קרניים עם הבטחה לדיסקרטיות

בקיצור צאי מהקטע של הלא נעים
ונסי גם באתרים באינטרנט יש גם באתר כיפה פורום של רווקים0 וכבר היו זוגות שהתחתנו ב"ה.

המטרה קדושה ושדכנים זהו אמצעי כשר והגון

בהצלחה.
תעשו לי טובה,פלפלתי
אתם מדברים מלמעלה.
לכם זה מתאים- לרוב הציבור שלנו- לא.
עובדה שזה רץ בציבור החרדי ולא אצלנו.
כי היא צודקת, זה נשמע רע.
חוץ מים המבוכה.

ואם אתם כבר מגיעים לשדכנית תביאו איזה פלייר פרסומי עליכם. לפחות יהיה שם אחוז אמת גבוה.
(וזהו. כי עכשיו תקפצו עלי גם ככה. )
נו באמת...אנונימי (פותח)
בציבור שלנו זה יותר ויותר נכנס ויותר ויותר מקובל

אין לי שום פלייר לתת לך חפש לבד בעיתון בשבע יש מספיק ב"ה

מי שרוצה להתחתן באמת צריך לפעול באמת.
אולי יותר נכנס - עדיין לא מקובל.פלפלתי
פלייר- היה עקיצה. לא הובן, לא נורא.

צר לי רק לומר לך, אבל אם נראה לך שהציבור שלננו יגיע לרמת חרדיות כזאת שילך לחפש רק שדכנים- את טועה.
מה שכן יכול לצאת מזה - זה בעיטה גדולה בחינוך הנפרד.
כי הוא משאיר את החבר'ה נכים.
נפשית.

אז דחילק, צאו מהסרטים שלכם ותנו לאנשים לחיות נורמלי בלי איומים והפחדות של "מי שרוצה להתחתן באמת צריך לפעול באמת.."

אתם מתעסקים כאן עם דור הרבה יותר קשה ומסובך מהדור הקודם, הדור שלכם. וזה בא כי יש לו יכוללות גדולות יותר. הוא דור גדול, תשובות כאלה קטנות עליו.

תחשבו על זה.
שלא יהיה מידי מאוחר.
הבעיה העיקרית היא הפרדת-היתר בגילאים הצעירים יותרמשה
ההפרדה הזו, שתוכננה במקור ע"מ לעקוף בעיות צניעות בגילאים הללו, מעבירות את השלב הזה בחיים לגיל הרבה יותר מבוגר, וכפועל יוצא מעלים את גיל הנישואין.

יש דברים שלומדים רק "בשטח", ובגיל מבוגר המחיר גבוה יותר.



תופעת החברויות-בגיל-צעיר שהושמצה כל כך הרבה (ולעיתים בצדק) גורמת להרבה מאוד זוגות כאלו להתחתן בגיל צעיר יחסית רק בגלל הרגש שבניהם, בעוד שאלו שמתחילים לצאת במודע - מתחילים את זה הרבה אחרי שהראשונים כבר נשואים עם ילד.


סקירה קטנה ולא מחייבת של זוגות שבמקרה עולים לי לראש לא מעלה אף אחד ציוני שהכיר אצל שדכן/ית.
זה לא נשמע ברור כל כך מה אתה רוצה לומרדובלה
שעדיף להכיר בגיל צעיר "ולהתחתן רק בגלל הרגש" ולא כל כך במודע, או להתחיל לצאת רק מאוחר וממילא גם להתחתן מאוחר יותר אבל בצורה שקולה יותר?
אני מציג בעיהמשה
הפרדת-היתר שפשתה בשנים האחרונות בציבור שלנו גורמת לכל מיני תופעות אחר כך, ובניהן דחיה (לעיתים קיצונית) של גיל הנישואין.


כאשה הבעיה הזו לא קיימת, מספר דברים קורים במקביל:

1. הכרויות "על הדרך" (שמובילות לחתונה אחרי התיכון או שנה מעבר).
בהגדרה הזו נכללות כל ההכרויות "על הדרך" בתנועת נוער, בפעילויות חברתיות או אידיאולוגיות, אינטרנט וכו'.

בכל מקרה מדובר בהכרות לפני גיל החיפוש הרשמי.

2. ירידת רף הפאדיחות - אדם מכיר יותר עם מי יש לו עסק, חוסך פאדיחות ושטויות שיכולות להרוס אחר כך פגישות על כל מיני שטויות.

ויש עוד כל מיני השלכות לכאן ולכאן.


נושא ההכרות בגיל צעיר (16,17) הוא נושא בפני עצמו והובא רק כדוגמא אפשרית (ולא אידיאלית).
זה על הדרך, וגם לא מקובל אבל-פלפלתי
את ה"לא מקובל" בגיל צעיר- משמיצים ותוקפים, אבל מצד שני מישהו חושב פה גם על הגיל המתאים? לא!
רק בדרכים הרגילות. אלה שלא מתאימות לכולם.
צרות מוחין קוראים לזה.
אי ראית המרחב.

למה אי אפשר לפגוש את הצד השני אלא רק בהתחכמויות או מעבר בים רכילות ושקרים? למה מפגש עם בן/בת צריך להיות קטע כ"כ מביך?
למה אין דרכים נעימות יותר להכיר אנשים אלא רק דרך שדכנים כמו לפני מאות שנים?
מי אמר שמה שטוב פעם טוב היום???

אין פיתרון לחבר'ה של הציבור הדתי? הם ירעו בשדות זרים.
הם יחפשו לעצמם פתרונות. הם ךא יחכו לכם.
הם פשוט לא יגלו לכם.. את התוצאות אתם תראו אח"כ.

תפגשו במציאות שלא ציפיתם שתפגשו, שלא תגיע עד אליכם הביתה.
אבל זה יגיע.
כי אין דרך אחרת. ואי אפשר ללחוץ חבר'ה לשוליים ולצפות שלא יקרה כלום, שלא תהיה תגובה, שלא יחפשו פיתרון.

כי אם אין תגובה מלמעלה שמתאימה לבעיה ולחיפוש - הם יענו לעצמם מה שמתאים להם.

לא נראה לי שמישהו רוצה את הילד/ה שלו במצב כזה.
אוקי, במצב הקיים אולי כבר אין פיתרון אחרדובלה
אבל בציבור כזה שמלכתחילה הבנים לא ניסו לחפש לעצמם זוג, כי מונח אצלם בפשטות שגיל השידוכים/נישואין הוא עוד כמה שנים רק, אז הם פשוט מסיחים מזה את הדעת. עד הגיל המתאים. ואז, הם מתחתנים לפי מה שהם בחרו בעצמם מבין ההצעות, ורוב רובו של הציבור החרדי נשוי באופן הזה באושר.

אבל ציבור שלא חונך מלכתחילה להפרדה, אז ברור שהוא יחפש לעצמו את הזוג, ואם לא תתמכי בו הוא עלול באמת למצוא אותו לבד במקום שלא ציפית. אוקי. אבל זה רק בהנחה שזה החינוך מלכתחילה.

אני לא מכחיש שזה קורה גם בציבור מהסוג הראשון שהזכרתי. אבל לא בטוח שזה מעיד על הכלל. אני אישית אמנם באמת לא כל כך אוהב כל מיני פרטים בדרך של ה"שידוכים", בפרט אצל סוג הציבור שלפעמים כופים על הבן שידוך מסויים רק בגלל היחוס של המשפחה השניה, וכו' וכו'. אולי באמת עדיף שאדם יבחר לעצמו ובעצמו מה הוא רוצה.
אבל מי אמר שזה צריך להתבטא בחברה מעורבת מגיל צעיר? אפשר לקבוע עובדה שהגיל שבו מתחילים לחפש הוא בגיל 18 למשל.
טוב. בא נעמיד עובדות על דיוקם.פלפלתי
חרדים מתחילים לחפש בגיל 18 ויש להם זמן כי הם לא בצבא. אל תשכח.
יש להם זמן להסחות.

הציבור שלנו פשוט מנסה לרקוד על שתי החתונות בבת אחת. וזה לא הולך ביחד.

ושאלה קטנה לי אליך- יש כאן פיתקון לגיל בוגר יותר מ15-16??
לא.
עברת את הגיל- אכלת אותה עם פדיחות ובושות.
אז לא ילכו לדרך היותר נעימה? או ירעו בשדות זרים??
הבעיה העיקרית עם שיטת השידוכיםמשה
שהיא גזענית ומרושעת ברמה מחרידה (ג.נאות: יש לי קרובי משפחה חרדים).

החל מפסילת שידוכים לפי "פגמים" במשפחה (למשל - אח בכיפה סרוגה או כיפת שמים, אח חולה במחלה כלשהי וכל שאר הדברים שאוהבים להסתיר שם), ייחוס לפי עדות, חסידות (ובעיקר היעדרה) וכל דבר דומה וכו' וכו'.

בבחירה בין השיטה החרדית לזו (הטעונה שיפור) של הכיפות הסרוגות - ברור בעליל שעדיפה השניה.


_________
ועם זאת - יאמר לזכותם של שדכני הציבור שלנו שאצלם לרוב התופעות המרושעות הללו לא קיימות.
בין אם אוהבים או לא אוהבים את השיטה

צורת השידוכים שהזכרת מגעילה לחלוטין גם אותידובלה
והזכרתי את זה.
אבל לא כ"כ הבנתי מה שאמרה פלפלתי, שאחרי גיל 15-16 זה כבר פאדיחות ובושות? למה, בגיל הזה כבר אין בחור שלא מצא את בת זוגו לעתיד? אי אפשר לעשות את זה בגיל טיפה יותר מאוחר? קטונתי מהבין. באיזה גיל מתחתנים אצלכם? וכמה שנים צריך בשביל להכיר?
אז הנה התשובות:פלפלתי
בגיל 15-16 כשבנאדם מכיר מישי, זה בד"כ רק מהסניף כי שם יש לו אפשרות לפגוש גם את הבנות (במקרה של סניף מעורב כמובן).
כשהוא נפגש איתה הם רואים אחד את השני בפעילות טבעית, בלי שום לחץ כי אף אחד לא חייב לשני כלום, ואף אחד גם לא מרגיש ששמים אותו תחת זכוכית מגדלת או שוקלים אותו באופי וצורה. חיים פשוטים ורגילים, ואם זה מתאים- זה מתקדם לחתונה.

בגיל מאוחר יותר אומרים לך "תפגוש". אבל אז אתה צריך לפגוש אותה בזמן מסוים, אחד על אחד, אתה הרבה יותר לחוץ כי אתה יודע שבנו עליך תילי תילים של מילים על אופי, אישיות ובכלל, אתה זוכר את כל קטעי הסטנד אפ והסיפורים ששמעת בימי חייך על כללים מסויימים שצריכים להתקיים שם כמו: מי משלם, לאן הולכים, מה עושים וכאלה, כולך לחוץ (כנ"ל הצד השני) ורוצים עוד שיצא מזה משו..
ולא רק זה אלא שכאן אתה שואל למה יש פדיחות ובושות??
למה לא??
אין פעילות טבעית, אתה לא מרגיש חופשי - זה לא נעים, זה בא זה בכח ואילוצים שמכריחים אותך להיות או פוליטיקאי או להפגע מזה באיזשהי צורה.

ויש כאלה שעשו את זה - ברור! אבל לדעתי זו דרך גרועה.

ומתי מתחתנים? זו שאלה טובה. תלוי מי.
בין 16 לגילאי רווקות מאוחרת מאוד כמו שיש בכל ציבור.

כמה שנים צריך בשביל להכיר? לא הרבה. רק צריך לתת אפשרות לעירוב באיזשהו שלב. לדעתי חומות ההפרדה שמגיעות עד השמים פוגעות דווקא במי שהיה ילד טוב ושמר עליהם כל הדרך.
וזה לא הוגן וחבל.

עכשיו הובנתי?
אם לא נסביר שוב..
צודקת 100%מכאל 2 3
מה אני אגיד... מבין לחלוטין.דובלה
ובסתר ליבי, אני גם מסכים עם זה...
אבל אני מוכרח שוב לציין, שהדרך הזו גם גורמת להרבה פשלות חמורות בסיגנון שתמצאי הרבה מהמתבטים בהן כותבים על זה בפורומים כאן, בלקראת נישואין ובעיקר בגיל ההתבגרות. כמה אהבות מדומות אנשים נופלים בהן, ולא מצליחים להבדיל בין אהבה לאהבה. וכמה אהבות חד צדדיות, שמעיקות על הצד השני ומדכאות את הראשון ומביכות את שניהם. וכמה נפילות של נגיעה לפני נישואין, או גם אהבות כפולות. לא יודע. אבל נראה לי שהדברים האלו בד"כ נמנעים בדרך שמקובלת אצל הציבור החרדי. אם כי גם דרך זו מלאה בעיות משל עצמה, אבל נראה לי שפחות קשות.

ושוב, אני לא מדבר על סגנון השידוכים שמשה הזכיר, וגם אני הזכרתי, שמה שנשקל בהחלטת השידוך זה יחוס המשפחה, איזה דודה חולה, או אח עם כיפה סרוגה. זה בוודאי לא הגיוני לחלוטין לדעתי.
אני מתכוון רק לזה, שבחור בגיל מסויים מאוד, מבוגר יותר, יחפש את בת זוגו בצורה שקולה יותר. עם מבט בוגר יותר, וחיפוש אמיתי וממוקד במה שהוא חפץ.
זה לאו דווקא צריך להביא ללחץ כמו שתארת, אם-כי שאני מבין את מה שאת אומרת, ויש בזה יותר מן המשהו.

אם לערב פה נימה אישית.. הייתי מעיר שאני בעצמי בהחלט הייתי מעדיף למצוא לעצמי את בת זוגי... אבל במסגרת הציבור שאני נמצא בו, זה די קשה וממש לא מקובל.. השידוך עובר בד"כ דרך ההורים.. ופגישות וכו'. אבל כל עוד זה לא צורת שידוכים קיצונית כנ"ל, אני לא כל כך רואה בזה פסול.
אין דרך מושלמתמשה
אני לא חשוב שיש סיבה להסתיר את הבעיות בשיטה שנפוצה בציבורנו, אני רק טוען שגם הדרך השניה לא טובה יותר וגם לה יש את הבעיות הלא פשוטות שלה.

ב"עזרא" מקובל להפריד את הגילאים הצעירים (עד 14-15) ולערב מגיל זה והלאה. לענ"ד זה יכול להיות פיתרון סביר לבעיה, אם כי גם לו יש את הבעיות שלו (גיל 15 זה גם יחסית צעיר).


אני לא חושב כמוך שהדרך החרדית גרועה פחות מזו של החברה המעורבת, ובכל זאת - נראה לי שמן הראוי לפסול את שתיהן ולחפש דרך שתשמור על הצניעות, על כבוד המשודכים וגם תביא לתוצאות.


משה
(19.5, מתחיל להיכנס לתחום הזה, ומקווה לא לעבור את מסע-הייסורים שמתארים גולשים אחרים פה, אבל לא יודע מה הקב"ה מתכנן לי)
אלק טבעי. אני לא מאמינה שאת מאמינה בזה.אנונימי (פותח)
מה טבעי בסניף? הדאווינים שהבנים עושים על הבנות ולהפך? הדחיקה הצידה של כל מי שאינו "שאקל" ו"חתיך" (וכן לבנות המין השני).
תעשי לי טובה. זה נהפך להיות אופנתי לקטר על ההפרדה ואומרים דברים שאין קשר בינם ובין המציאות!!
עובדה: רוב המתחתנים מאוחר הם דווקא מסביבה מעורבת, והמתחתנים מוקדם- מסביבות מעורבות.
אני לא חושבת שעניני הפדיחות קשורים להפרדה. הם קשורים לחינוך בבית. בן שאמא שלו לא חינכה אותו להיות מנומס, לא יצא מנומס! (אין ספק כמובן שבן שגדל בסביבה מעורבת, לא עושה פדיחות בכלל... אהה...)
כבר דיברו על על עניני הנזקים שיש בנישואין מוקדמים מדי, המבוססים על אהבה בלבד, ולכן לא צריך לחזור על זה.
ורק רציתי לשאול שאלה- למה בפגישות "לא טבעיות" = שידוך בעברית, זה "בא בכח"? משהו מכריח אותך להתחתן? לא רוצה- אל תצא! אולי זהו שורש הבעיה???
יישר כח,מיץפטליונה
חשבתי איך לכתוב את הדברים,אבל את הקדמת אותי
וניסחת אותם מצוין !
תודה ויישר כח !
תשובות לדובלה ומיץ פטל.פלפלתי
אז ככה:
מיץ פטל, דאווינים על בנות? זה ענין של חינוך וסגנון אישי. חבר'ה עם רמה חושבים גם קצת מעבר. אבל את יודעת מה, אני כבר לא מדברת על סניפים חב"א או חב"ב. אני מדבר על חב"ג והלאה.
אני מדברת על בעיה שאת לא רוצה לקבל או להקשיב לה כי זה פוגע בחינוך ובהררי השיחות שנתנו לך עד היום.
אבל היא קיימת. תרצו או לא, בעיה הזו קיימת בכל ציבור ובכל מקום, והיותם- בכמויות מסחריות.
אז יש שתי אפשרויות: להתמודד או לא.
אני חושבת שראוי להתמודד איתה, וככל שיהיו יצירתיים יותר יהיה יותר טוב.
ואני לא מדברת איתך מיץ פטל עך פדיחות ברמת הנימוס הבוטה, אלא זה לא נעים לעבור משו שאתה לא מכיר עם משיו שאתה א מכיר שתקעו את שניכם ביחד וחייבים להעביר את הזמן. דחילק, אנשים הם לא רובוטים..
הדרך שלך היא תקיעת ראש בקיר. חוסר קבלת הבעיה, חוסר יצירתיות. מה שקיים - טוב. וזה הכל. דרך נוספת? אחרת? לא מוכרת, שונה?מפחיד. ולכן את לא מוכנה לקבל או לשמוע עליה.
תכלס - בלי לשנות כלום במהלך ההיטוריה זו אפשרות שקיימת רק אחרי תיעוד ההיסטוריה.
יש לנו אפשרות לשנות - ושתהיה דרך כשרה. אז למה לא??

ודובלה-אהבות כפולות וכאלה? זה תלוי בבגרות של החר'ה עצמם. יש גם מבוגרים שהם עדיין לא בוגרים, אז מה נעשה? כולם יאכלו אותה בגללם? לא. כשזה בגיל בוגר יותר- אנשים צריכים לחיות ולשמור על ההלכה מכח רצון וידיעה שזו דרך חייהם והתאמץ קצת יותר, ורק אם הם בעלי אישיות רכה במיוחד או שמתאימה להם הדרך הרגילה - שיחפשו שידוך במסלול הרגיל.
אבל מה לעשות שאנשים הם לא מקשה אחת??
מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לשני.
זו המציאות.
פלפלתייונה
קיימות מסגרות של פעילויות לפנויים-פנויות (סופי שבוע,טיולים וכד') שווה לנסות גם את זה,אם את חושבת שזו הדרך שמתאימה לך.
(אני דוקא,לא זוכרת זוגות שהתחתנו בעקבות משהו כזה)

מצד שני,אם את רוצה משהו באמת טבעי ואמיתי.אני מכירה זוגות שהכירו בפעילות "אמיתית" באמת-זכרון מנחם,מאחזים,ועוד כהנה וכהנה.
אני לא חושבת שהם עסקו בפעילויות האלה בשביל לחפש שידוך-אבל הם זכו ב"שכר מצוה-מצוה".
כל הדברים האלה הם,כמו שאמרת,בגיל הבוגר יותר.
לא צריך בגלל זה לסגת אחורה לחבריא א' מעורבת,כמו שהיה פעם.
אנחנו רוצים לעלות ולהתקדם,ולא,חלילה ,ההיפך.
שוב הבהרה- פעם עשירית-פלפלתי
לא התכוונתי לחב"א.

ועדיף שלא נדבר על הפעילויות האלו,
עזבו.
הבנו.
תודה.

מי דיבר על חב"א/חב"ב?משה
(בטרמינולוגיה של עזרא - ג'-ט').

דיברו על גילאים קצת יותר בוגרים עם קצת יותר ראש על הכתפיים.
אז איזו "חומת הפרדה" יש בגילאים הבוגרים יותר ?יונה
גם אתה וגם פלפלתי נמצאים היום במסגרת מעורבת לשני המינים,לא?
אה, זו מסגרת כשרה בעיניך?פלפלתי
כאן הפיתרון?
כי לי לא נראה..
מה שהתכוונתייונה
שכאן את מגלה שבני המין השני הם גם בני אדם (בלי קרניים,לא נושכים..) וזה מנטרל קצת את אי הנעימות מכך שלא היית עם בנים בילדותך.
חוץ מזה,גם האמירה הזאת לא מדויקת - אין לך אחים,בני-דודים, שכנים? בהחלט אין "הפרדה עד השמים".
ועוד דבר,בתור אחת שעברה הרבה מסגרות מעורבות,אני יכולה להגיד לך,שאין בהן שום הכנה לזוגיות.
הקמת בית זה לא פעולה בבני-עקיבא,ממש לא.
ומסטטיסטיקה במשפחה הפרטית שלי,אני יכולה להגיד לך שהמציאות הפוכה ממה שאת ומשה מציגים (בכל אופן,אצלנו).
ככל שאותו אדם התחנך בחברה מעורבת יותר,גיל הנישואין היה יותר גבוה.בדוק.
הצצת בקישור שנתתי ב"הדייט המושלם" ?
נראה לי שהפתרון הוא בכיוון הזה.
אם הבעיה היא לחץ בפגישות,הפתרון הוא להרגע,פשוט מאד.
(איך להרגע ,זה כבר ענין לשיחה אחרת)

ברכה והצלחה !
צר לי. יש כאן קצת קצר בתקשורת.פלפלתי
ראיתי את הקישור - והוא ממש לא מה שאני מדברת עליו.
כנראה שזה לא המקום להעלות בעיות.
כנראה שבאמת המטרה היא לפתור את הבעיות שלנו לבד.
כי אחרת זה לא יעבוד.
הקישור לא קשור כי לא על זה אנחנו מדברים, כי הוא מדבר יותר מידי כללי ובכלל לא על מה שאנחנו מדברים, כי כנראה שצריך אנשים פתוחים יותר.
אין בעיה.
ז"א - יש, והיא מתחילה בזה שאתם המבוגרים לא מוכנים להכיר בה.
אין מספיק אומץ.
בשביל זה יש צעירים.
וכאן המקום לסלול דרך, כאן המקום לפרוץ מסגרות, כאן המקום לבעוט במוסכמות בעדינות.
כי אין לנו על מי לסמוך - רק על אבינו שבשמים ובעזרתו נפעל גם אנו.

אם אין אני לי מי לי.

אח"כ שואלים למה לא מדברים, למה ההורים והמבוגרים נשארים מאחרו כשלא מגלים להם כלום. - עכשיו הבנתם למה?? זה זה.
אני עוד לא בגיל של אמא שלך,פלפל,להזכירך....יונה
וחוץ מזה ,כבר אמרו חכמינו "הנוטל עצה מזקנים,אינו ניזוק"
תחשבי על זה...
*תיקון טעותיונה
"הנוטל עצה מזקנים,אינו נכשל"
יש הבדל בין נכשל לניזוק..פלפלתי
ולא. אני עדיין לא מסכימה איתך.
כנראה מה שרואים מכאן - לא רואים משם.

הבעיות האלו של חוסר הבנה לנושא הזה בכל ובפרט ממש לא קשורים אלי אישית - זה בעיה גדולה שיקח זמן כנראה עד שתראו אותה.

ציטוטים זה נחמד להביא -אבל תכלס - לא עוזר לאף אחד.

בעיות לא נוצרות רק מגאווה כמו שנוח לחשוב, יש גם דברים אחרים.
זה כנראה הגיל,אנונימי (פותח)
אבל לא הבנתי בדיוק למה את מתכוונת.
שמא תסבירי לנו (הקשישים, שלא מוכנים להכיר בבעיות וכולי) מה בדיוק את חושבת לעשות? מה זה אומר (מעשית) "וכאן המקום לסלול דרך, כאן המקום לפרוץ מסגרות, כאן המקום לבעוט במוסכמות בעדינות"?

מקומות מפגש מעורבים בעלי תוכן ורמהמשה
שיגרמו למשתתפים "בדרך אגב" להכיר אחד את השני ולהתחתן. דוגמאות ברשת לא חסר.
כן לא.משה
כן - כי המסגרת מעורבת.
לא - כי היא לא רלוונטית לעניין נישואין.

אני נמצא בבסיס צבאי, מעורב כמובן. במשרד שלידי יש חיילות, אבל מסיבות ברורות הן לא רלוונטיות בשום דבר לעניין הזה.

זה נכון שבשביל לשרוד פה צריך לדעת להסתדר עם החיילת במשרד ממול, שזה גם נושא שאסור לזלזל בו, אבל מעבר לזה לא רלוונטי.


מקום מפגש, של חבר'ה דתיים ומתאימים ברמה של עזרא או בני עקיבא - זה אין, ובצורת העבודה הזו גם לא יהיה.
אתם רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה,יונה
במחילה מכבודכם...
אין לי כח לפרט,התעייפתי (אפשר בטלפון)

בכל מקרה,השכונה שלי מלאה,ברוך ה',זוגות צעירים שהכירו בשיטה המקובלת,בזמן שכל אחד מהם היה/היתה במסגרת נפרדת למהדרין.
כנראה שזה אפשרי,בכל זאת.
ואני חוזרת על הסטטיסטיקה במשפחה הפרטית שלי,שווה לעשות מחקר נרחב יותר,נראה לי שהוא יתן תוצאות דומות.

וחוץ מזה ,משה, יש גם מקומות כמו אוניברסיטת בר-אילן ,למשל,
האם יוצאים משם זוגות? אין לי מושג..
ויתורים ביצירת קשראנונימי (פותח)
כאשר 2 חבלים רוצים להתקשר זה עם זה, על כל אחד לוותר קצת על האורך שלו.

וראו- הקשר נעשה בדיוק במקום של הוויתור!!!


אהה! אמרתי כברפלפלתי
שלמרוץ לטווח רחוק צריך כנראה צעירים?
אז הנה זה הגיע.

סתם תפארת, לכל אחד כנראהיש את הראש שלו, ומה לעשות - אנחנ ו לא מסכימים. ממש לא.
לאנורא.
ואולי פשוט לחזור לשיטה המקורית של ארץ בנימין ?יונה
מה דעתך על זה,פלפלתי?



"ויאמרו הנה חג ה' בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה ויצוו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים: וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן" (שופטים פרק כא)

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו. .... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" (משנה תענית פרק ד משנה ח)
תשלחי קודם את הבנות שלך לשם.פלפלתי
אח"כ נדבר.

זה טוב רק לסיפור של עוזיה לא יותר מזה.
כמו שאמרו כאן קודם (בפורום אחר)יונה

בצחוקיה .

זה היה נסיון לאוורר קצת את הדיון.

אם נפגעת,אני מבקשת סליחה מקרב לב.

סולחת ?

אה,ועוד משהויונה
מי יודע, אולי המנהג הזה יחזור עד שהבנות שלי יגיעו לגיל המתאים ?
נשמע דוקא ממש רומנטי .............
בר אילןמשה
זה מקום שיוצאים ממנו הרבה מאוד זוגות. גם הוריי הכירו איכשהו דרך המקום הזה.


כמובן, תלוי איפה כמה ומי.
טוב, אני מוכרח להצטרף ליונה בפרט הזה,דובלה
שרוב חבריי נשואים בדרך של השידוכים, ולא נוצר מזה שום בעיה. ב"ה. קצת אי נעימות בפגישות? זה דבר שאפשר להתגבר עליו, ואני לא חושב שהוא שיקול מספיק כבד כאן. יש בעיות בדרך הזו, לא מכחיש, אבל לדעתי ועד כמה שידוע לי, מעטות מאוד יחסית.

ומה שאמרה פלפלתי, שהבעיות בחברה מעורבת תלויות בבגרות האישית, נראה לי שקשה לסמוך יותר מדי על הבגרות של הצעירים... ויותר ממה שקשה, פשוט לא כדאי. זה עושה צרות.
ואם כבר, אז כנ"ל אלו ששולחים את הילדים חופשי לקולנועים ולמועדונים מלוכלכים, וסומכים על "הבגרות האישית" שלהם שלא יכנסו ויראו מה שלא צריך.
אני לא משווה ח"ו לענינינו, לפני שמתנפלים עלי, אני רק תוהה עד כמה כבר אפשר לסמוך על בגרות אישית של צעיר. ועל זה נאמר ואל תביאינו לידי ניסיון. האם אנחנו הולכים אליו על ארבע?

הכיתה שלי, וכן כל איזור הגיל שלי, רובם ככולם, ביודעם שעכשיו עוד לא הגיל שמקובל (אצלינו) לגשת לשידוכים, לא חושבים על זה בכלל. יושבים ולומדים, או כל דבר אחר, וכשמגיע עת השידוכים, מתחילים להכנס לכל זה. וזה מונע הרבה בעיות, כנ"ל באריכות.
אבל השאלה כאןפלפלתי
היא אן הדרך שלך או שמתאימה לך היא הדרך היחידה שצריכה להתאים לכולם, או שיש מקום ליצירת דרך נוספת שתהיה כשרה, מועילה ופתוחה שתתן מענה למי שלא מסתדר עם הדרך שלך.
בציבור שלך צורת ההתנהלות - שונהמשה
בצביבור שלנו הנתונים שונים בהרבה, ולכן גם הבעיות שונות ואחרות.
אוקי, מסכים עם זה.דובלה
עכשיו אתם כבר מציגים את זה באופן שונה - שזה תלוי בסוג הציבור. אוקי. אני לא אומר שהדרך שלנו צריכה להתאים לכולם, וכן לא חושב שהציבור שלנו צריך לעבור לדרך שלכם.
כל ציבור ובעיותיו, כל דרך ובעיותיה. אם נצליח למצוא דרך ביניים שתצליח לדלג ולו במעט על בעיות משני האופנים, מה טוב ומה נעים.
הנה דוגמא לפעילותיונה

אולי אתם מתכוונים למשהו כזה?

http://forum.inn.co.il/adfeedback/?id=202

שיהיה בהצלחה !

מפגשי קשר לשידוכים בבר אילןאנונימי (פותח)
יש בבר אילן יוזמה ברוכה של פרופ' רוזנפלד, לקשר בין רווקים ורווקות דתיים.
פעם בחודש מגיעים עם רשימת חברים/חברות (ונתונים שלהם) ומנסים לקשר למטרת נשואין.
פרטים : 0529965588
אוי, אויעמישבאחרונה
בס"ד לק"י

ודאי וודאי שאין על מה לדבר על קשר בגיל צעיר שלא למטרות חתונה בטווח קרוב. כמה חברים שלי עשו את השטות הזו... איזה סרטים זה עשה להם...

הדברים האלו מגיעים המון פעמים לאיסורי דאורייתא גמורים (שמירת הברית וכו'), על-כן, נלענ"ד שאין בכלל על מה לדבר על "הכרויות" מגיל צעיר.

אז מה כן?
נלענ"ד שפשוט צריכים לחנך את הנוער לא לדחות את הגיל, אדרבה, ברגע שמתאימים להתחתן כמה שיותר מהר (כפי שאכן משתקף ממקורות חז"ל: שו"ע בריש הלכות נישואין, גמ' קידושין סוף דף כ"ט עמ' ב' [דברי רב חסדא] ועוד הרבהההההה).
ומה לעשות, ה' יעזור!!!
ועוד בעיה שקיימת שיש אנשים שמוכנים רק להכיר ממי שמכיר את שניהם או כל מיני תנאים אחרים. אז ראשית, לא צריך להיות בררני מידי בהצעות, במיוחד לא בגיל מתקדם, פשוט לראות איך זה. שנית, לפעמים ההיכרות מגיעה ממקום מאוד לא צפוי (ואני מכיר כמה זוגות כאלו...), אז למה לדחות סתם? תנסו, זה לא יזיק (אני מקווה)...

בברכה,
עמישב
אינטרנטמשה
גם לחפש באיטרנט ;זה לא כול כך טובמכאל 2 3
בחסדי אבאלה

לחפש באיטרנט זה לא טוב

אני חושב שהכי טוב זה בן אחברים אתם מבנים מה אני רוצה לומר?


ובקשר למה ששאלתמכאל 2 3
בחסדי ה'

זה שזה נתפס בציבור הדתי לאומי כדבר נואש וזול

לא שאם אצ חושבת שזה טוב זה בעיה אם אצ חושבת שזה טוב
אז תלכי לשתכנים אל תעזרי את אצמך כי הדתים לאומים אומרים שזה נואז וזול (לא שזה לא נכון)
אדם צריך קודם כל להכיר את עצעו לפני הכלאנונימי (פותח)
אני יכל לתת לך או לך את העצה אחי טוב שיכל להיית זה טירמי עם עצמיך וזה יבאה לבד שצריך הוא יבאה מאמי תאמינה בעצמך היה טוב
זוגות בלי ילדים שבחרו לקחת אשת יפת תואר יש כאן?אנונימיכלשהו

ברור מאליו.. כל זוג באשר הוא מתחיל את חיי הנישואיןפ.א.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

האם מי שלקח אשת יפת תואר במלחמהנקדימוןאחרונה

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

מוזיקה בחתונה, אפשר בבקשה סדר?ארץ השוקולד

מה המחירים?

מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?

תועלת בכל אחד מהם?

להקותפצל"פ

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

הראל טל מבוקש מאד, עמוס מאוד ולכן סיכוי טוב שתפוסנפש חיה.

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

מענייןחושבת בקופסא

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

מעניין ממש הפערפצל"פ

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

כנראה זה לא אאוטינגחושבת בקופסא

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

מוזר...פצל"פ

אין לי מושג

תודה על הפירוטארץ השוקולד

לא יודעת מחיר בכל אחד מהםמבולבלת מאדדדד

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

תודהארץ השוקולד

אמת

אני לחתונה שלי הבאתי הרכב ב-7,000 ש"ח.ענבל

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

להקה עדיפה בהרבה על DJפשוט אני..

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

תודה!ארץ השוקולד

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

כמובן הכוונה הייתה ל*אולם*פשוט אני..

האולם לא זוכרים ואת הלהקה כן?ארץ השוקולד

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

לא לא, התכוונתי לשגיאת כתיב שהייתה לי בטעותפשוט אני..

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

אחלה, תודה על ההבהרהארץ השוקולד

בקשר להערהפשוט אני..

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

מה התועלת?שבורת,לב

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

אני ממליץ בחום על להקהאביעד מילוא

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

אנחנו לפני 12.5 שנים שילמנו 6,500יעל מהדרום

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

וגם אני מעדיפה להקה, זה יותר חי כזהיעל מהדרוםאחרונה

בגדולמקפיצים נטושים

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

מה הסגנון שלך?אשר ברא

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

בעקרוןראובן255

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

אתה יכול לתאר מוסדות מסויימים שאתה קשור אליהם?חושבת בקופסאאחרונה

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

מסכימההמקורית

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

אני לא חושב שהם עבדו עליךמשה

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטורי

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

התיאור שלך הזכיר לי את הרבניות קניבסקי ושטיינמןנקדימון

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

אני יכול להגיד רק לגבי העוצמתיתPaslash

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

לדעתי זה דווקא ממש מוסיףקפה שחור חזק

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

..שפלות רוחאחרונה

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

נושא חרוש ולעוס אבל אשמח לעזרתכםמאוהבת אחת

טיפים לשמירת נגיעה בתקופת האירוסין

אנחנו חודשיים לפני חתונה וקשה לנו מאד לשמור נגיעה (אנחנו שומרים ותמיד שמרנו)

עצות להימנע מייחוד נחמדות אבל לא נותנות מענה לחלוטין כי הכוונה בשמירת נגיעה היא גם במגע בקטנה כמו להחזיק ידיים ויש הרבה סיטואציות שזה יכול לקרות גם ברחוב.

וואואביעד מילוא

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בהחלט!נחלת

קשהחושבת בקופסא

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

ממש ממש!נחלת

ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.

איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!

זה סיוט! פשוט לעבור את התקופה הזאתצדיק יסוד עלום

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

בהצלחהקדם

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

מסכימה מסכימה. ואולי עוזר גם לקרואנחלת

על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח

אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,

זה מאוד מועיל לו.

מה שלי עזר בתקופה של האירוסיןמבולבלת מאדדדד

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו 🌹פ.א.

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

גם השואה?אריק מהדרום

לא. רק בהקשרים של התמודדות צעירים בגיל ההתבגרותפ.א.

עובדה שיש אנשים רבים שנשארו דתייםנחלת

גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,

במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו

כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון

הזה. אפילו בכבוד.

אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.

אבל זה באמת ככה. ולבקש ממנו, השם, עזור לינחלת

לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?

לגמרי נכון!נחלת

לקצר תקופת אירוסיןשבורת,לב

לסבול פחות

ממש כך. אחרי האירושין, לנסות להקדים את הנישואיןנחלת

ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.

לפני הכל - תגידי תודה על מה שיש לך.משה

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

בנוסף למה שכתבו, קנס כספי נכבדנוגע, לא נוגע

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

רעיון מצויין. וזה לגבי כל קושי במשהו.נחלת

ולאו דווקא קנס כספי או עונש. אפשר לתגמלנחלת

גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.

הלוואי שגזר היה מועיל לנו כמו מקל..נוגע, לא נוגע

למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..

מזל טוב! בלת"קהשקט הזה

לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.

במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד

להתחתן ובן אדם לחברוהפי

אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה

אני חושבתרקאני

שכמה שפחות לדבר על זה

לא להתעלם

אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"

בחור הסדר אמר לי את זההפי

האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅

וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.

זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.

יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי

מזעזע שיש בחור כזההסטורי

אני חושבת שבדייטיםרקאניאחרונה

זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט

אחרי שמאורסים זה כבר אחרת

לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...

שומרים נגיעהshindov

כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.

לא להיפגש במשך חודשים עד החתונה?חושבת בקופסא

לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".

*שואל בשביל חבר* איפה יש מקומות לדייטיםאדם פרו+

איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.

תודה לכל העונים.

מה שעולה לי כרגעאשר ברא

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

איזה סגנון?ארץ השוקולד

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

תודהאדם פרו+

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש בית קפה בגן הבוטניארץ השוקולד

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

ממילא בירושלים/ הרובע / קפה קפה או קפה גרג בסנטר 1נפש חיה.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

אני רואה עכשיו שכתבת אזור ירושלים ולא רק ירושליםארץ השוקולדאחרונה

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

תודהdn5754

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

תודהdn5754

מלח ופלפל ברוקולי

תודהdn5754

למה לא לשאול את הכלה מה חסר להםהפי

היום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה

לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר

ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..

נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה

ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)

רעיונות יפים, אהבתיארץ השוקולדאחרונה

רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.

וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.

ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

כן. הכי חשוב זה הרצון. ולהיות אמיתים עם עצמנונחלת

האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך

הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....

אני מאוד מסכימה. לפעמים יש ממש רתיעה מהטיפולנחלת

ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקולי

איזה אסטרטגיה אחרת יש?מישהי719

>>ברוקולי

לשנות סגנון טיפולי

לשנות את החיפוש

לשנות את דרכי החיפוש

לדייק את הרצון..

לתת מנוחה לטיפול

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך

נכון.נחלת

מצד חוסר הצעותהתלמיד העייףאחרונה

אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה

אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים

א. קשרים שלא מחזיקים

בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)

ב. חוסר הצעות - אמונה

אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')

אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...

ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה

אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!

אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.

דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...

והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)

ונחתום באמונה

לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.

ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.

אולי יעניין אותך