לצאת עם בחור חילוניאנונימי (פותח)

רציתי להתיעץ עם משתתפי הפורום (וכן אני חדשה פה) תודה מראש!

 אז ככה קוראים לי יעל ואני בת 20 (סטודנטית לר. בעיסוק) ורציתי לקבל את עצתכם בעניין מאוד חשוב מאחר ואני לא יכולה להתיייעץ עם הקרובים אלי ( לא סיפרתי להם מחשש שיפגעו הם לא יעלו על הדעת כזה דבר!) . פגשתי בחור מקסים באוניברסיטה והוא בן 24 סטודנט לכלכלה בתחילה עבדנו יחד ומצידי לא יחסתי לו שום חשיבות אך לאט לאט התידדנו והפכנו לחברים ממש קרובים (לא זוג, ידידים!) ואני חיבת לציין שהוא בחור בוגר אחראי ואני ממש אוהבת את האופי שלו לאחרונה הוא ביקש ממני להדק את הקשר ולשקול לצאת  יחד. והבעיה הגדולה היא שהוא חילוני ואני בחורה דתייה שמעונינת לבנות בית של תורה ואני ממש ממש מתלבטת בגלל שאני לא מוכנה לצאת עם חילוני אך אני ממש מחבבת אותו והוא חבר ממש טוב שלי ואני לא רוצה להפסיד אותו ואני לא רוצה משהו אחר. יצאתי כבר עם כמה ועם אף אחד לא הצלחתי להיות ככה ממש חברה (אני חושבת שצריכים להיות ממש חברים קודם!)ואני כן מרגישה קרובה אליו יותר מאנשים אחרים הוא טוען שכמו שהוא מכבד אותי ואת דעותיו אני צריכה לכבד אותו נסיתי להסביר לו שזה ממש לא פשוט והוא לא מוכן לשמוע על לחזור בתשובה וטוען שלא רוצה לחיות בשקר ואם כן זה צריך להיות אמיתי ממנו ולא מאילוצים חיצוניים מה לעשות????    

העניין מאד מורכבאנונימי (פותח)
יעל יקרה- גם אני חדשה בפורום ואני בת 27- בה' מדריכת כלות- אולי דבר שיוכל לתרום לנושא-
קודם כל דעי לך שמבחינת התורה אין שום איסור לשאת חילוני- הרי כולנו יהודים ורוצים להמשיך את עמ"י יחד!
אך- חשוב מאד לדעת 2 דברים- א. איך מגיעים לחיי נישואין?- מתוך אהבה אמיתית או מתוך התאהבות?
ב. עלינו לדעת מה מטרת הנישואין ומה הם צופנים בחובם.
אהבה- דבר הנבנה מתוך נתינה, רצון לעשות טוב לאחר, ראיה משותפת של אותה דרך, אותם אידאלים, שאיפות ורצונות- חס ושלום לא אותו אופי!!- אהבה פירושה להקים יחד חלום משותף- יכול להיות ישוב, ילדים וכו'.
חיי נישואין מורכבים מגבר ואשה יחד שכל אחד מהם שונה שמים וארץ מחברו!!!! מלבד זאת שהחשיבה שונה, ראית המציאות שונה, קבלה רגשית שונה וכו'- מנסה הזוג לצמצם במקסימום פערים נוספים- מספיקה התמודדות זו! ולכן ישנם הרבה זוגות נשואים עם הבדלים תרבותיים ואפילו קיצוניים- זה לא חוסך להם ויכוחים ומריבות- מבטיחה לך. לכן חשבי טוב טוב האם הבדל כזה משמעותי לא יגרום לכם כ"כ הרבה מריבות? האם לא כל פעם תצטערי שאין תורה בביתך, שאין מי שישב וילמד איתך אחת לשבוע מספראהוב עליכם, שאין דעתו בחינוך הילדים כמו שחלמת תמיד, אנני אומרת חס ושלום שלא! יש לי חברה שנישאה לחילוני והדבר מובן אך עליך לחשוב היטב לפני צעד שכזה- הדבר לא פשוט בכלל! אם חששך הוא שלא תמצאי בחור שיפתח איתך כך- אל תחששי לזאת!! עודך צעירה ב"ה ובעז"ה יגיע גם זה- החליטי לעצמך על אילו נקודות אינך מוכנה להתפשר- אשמח לקבל תגובתך.
מצטרףדובלה
בדרך כלל הדבר החשוב בבית - או עכ"פ אחד הדברים החשובים ביותר - הוא האדיאלים המשותפים, יותר מן האופי המשותף.

חוץ מעצם העניין, שתפקידינו להביא ולחנך דור ישרים, ילדים שילכו בדרך התורה. וזה יהיה מאוד קשה לחנך אותם בדרך שלך, כשבעלך חושב אחרת, ונותן להם דוגמא אישית שונה לחלוטין..!!
וזה ימשיך בוויכוחים לאיזה בי"ס לשלוח אותם, איזה סרטים להראות להם וכו' וכו'.

וכל זה בנוסף לויכוחים האין-סופיים בנוגע לדרך החיים האישית שלך. מה שיגרום לך אולי לנסות "להתפשר" פה-ושם, דבר שכמובן לא רצוי.

בקיצור, אני סבור שאת תמצאי עוד אנשים מתאימים. לא צריך להינעל על מישהו שלפי ההגיון לאו דווקא שהחיים ילכו יפה... כנ"ל, התאהבות זה לא מה שעושה את חיי הנישואין. תחשבי על זה.
"התמעטות הדורות"אם הבנים12
א. בתורה נאמר באיסור לא תתחתן בם שהטעם "כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלוהים אחרים" ופסק הרב נבנצל (רב העיר העתיקה) כי באיסור זה נכללים היום אף החילונים.

ב. מדברייך נראה כי אינך יודעת כלל וכלל מהו בית של תורה. במקרה הטוב הינך רוצה בית דתי. ובכן דעי לך כי במקרה ותחליטו להתחתן אף זה לא יהיה לך ואתן דוג' שתוכלי לשאול את חברך כבר עכשיו: האם הינו מודע כי בחיי בדתיים ישנו דבר הנקרא "נידה" והדבר אומר כי בחלק מהזמן הינכם אסורים (ע"פ רוב כשבועיים מתוך חודש) ובזמן זה אף אסור לו להושיט לך דבר מיד ליד (שלא נדבר על לגעת בך וכו').

ג. אי אפשר לצאת עם בחור אחר כאשר ברקע חברך החילוני נמצא ברקע כל עוד הוא שם אף פעם לא תמצאי את מבוקשך כיוון שתחפשי אותו בבחור שתצאי איתו.

ד. אחזור על הדברים שנאמרו פה כבר כנראה שאינך מודעת כלל מהם חיי נשואים והבעיות שיצוצו לכם הינם אין ספור לדוג' חינוך הילדים (איך יראו אבא שעושה קידוש או הולך לביכ"נ) שמירת שבת וכו'
לצאת עם בחור חילונייהודית פוגל
שלום לך, מכתבך ממש נוגע ללב. אבל לצערי אני חייבת לאמר לך שעלייך לשקול היטב היטב את ההשלכות הקשות של קשר כזה.לכל זוג נכונה עבודה רבה בקשר הזוגי. על ידי יצירת קשר עם אדם אשר תפישת החיים שלו כל כך שונה משלך את בעצם מגדילה לעצמך את כמות העבודה שיהיה עליכם להשקיע בקשר עד לרמה בלתי אפשרית. ואני לוקחת כאן סמכות מקצועית מליאה.
מעבודה עם זוגות כאלו - גם לאחר שנות נישואין רבות, אני רואה מפח נפש, קשיים עצומים, השלכות קשות על הילדים ועוד.
לאחרונה השתתפתי בכנס מקצועי חשוב, אחד הנואמים היה פרופסור מכובד, גוי,נושא ההרצאה שלו היה: בחירת בן זוג. ההמלצה החד משמעית שלו היתה: ל ב ד ו ק !!! רקע, השקפת חיים, מטרות,אידיאות ועוד רשימה ארוכה על מנת ליצור מקדמי הגנה רבים ככל האפשר כדי להקטין חיכוכים וויכוחים. יש לך מושג למה את נכנסת, כאשר כל הקדוש והיקר לך בעיניו חסר משמעות במקרה הטוב?
זכותו של כל אדם לחיות לפי השקפת עולמו, וקשה עד בלתי אפשרי לכפות או אפילו רק לרצות את בן הזוג כאשר השקפת העולם מנוגדת.וכבר אמר מי שאמר: יכולים דג וציפור להתאהב, אבל איפה יקבעו את דירתם?
כל טוב, חיזקי ואימצי,
יהודית פוגל
לא כדאיאם הבנים12
באמת יש בחורים דתיים מקסימים, ברור שלכתחילה גם את מעדיפה בחור דתי. בעזרת ד' תמצאי בקרוב את הבחור האמיתי.
לפי דעתי-את צריכה לתת לזה צ'אנססירת עץ
גם אני נמצאת בקשר עם חילונים ואני חייבת לציין שזה לא השפיע עלי כהוא זה מבחינת הדת,אלא רק נתן לי פרספקטיבה על העולם האמיתי(החילוני) והוציא אותי מהבועה שבה הייתי שרויה. אל להן לבנות דתיות להסתגר בעולם פרטי משלהן,בו מוצב שלט "אין כניסה לחילונים" רק מפני שהם חילונים ולא משנה מה טיבם מבחינה אנושית.
ואיך זה הולך:
קודם הבנות לומדות באולפנא-לבנות
אח"כ הן עושות שירות לאומי-שוב,עם בנות
ואז הן עוברות למדרשה-של בנות
ולמכללה-של בנות
ואז הן מכירות מישהו דרך שידוך,והוא בעצם הגבר הראשון שבו הן נתקלות במשך חייהן,והן לא יודעות בדיוק איך להתנהל איתו כי מימיהן הן לא דיברו עם בחורים...
מה זה קשור בכלל?דובלה
לא מדובר על להכיר חילוניים. גם אני מכיר חילונים. אבל נישואין זה משהו אחר לגמרי. אחד מהם יצטרך להתפשר, וזה עלול להיות היא. אחרת החיים יהיו סיוט, ויהיה ויכוח על כל צעד ושעל, וחוסר הבנה, והוא יזלזל במה שיקר לה והיא תעיר לו על הטלויזיה בשבת, וטוב אף פעם לא יצא מזה.

להכיר זה משהו אחר, וגם זה לא צריך שבחורה דתיה תכיר בחורים חילוניים. אם זה מצד שיהיה "פרספקטיבה" רחבה יותר על העולם, שמשום-מה את קוראת לעולם החילוני "העולם האמיתי", אז אפשר להיות בקשר עם בחורות, בנות מינה.

בקיצור, אני לא חושב שהייתי צריך לומר את כל זה. זה מיותר, וטיפשי. זה ברור מאיליו. אם ההשקפה שלך היא שהעולם החילוני הוא האמיתי, וצריך להכיר אותו ולהתקרב אליו, ומשום מה דווקא עם בן - מה שכמובן לא ישאר רק בידידות סתמית, אם זו ההשקפה שלך אז קשה להתקרות בכינוי "אני בחורה דתית". חבל.
את מתייחסת כאן לזרם קטן מאודשובל אור
את עשית כאן הכללה, שזה דבר שכדאי מאוד לרחוק ממנו.

ועכשיו כדי לשבור לך את המיתוס, יש גם בנות ש:
לומדות באולפנא, עושות שרות-לאומי, לומדות במדרשה, הן מרגישות שהן מספיק חזקות כדי לבוא אל העולם עם מה שהן התמלאו, ועכשיו הגיע הזמן לצאת מהבועה.
ויש גם בנות ש:
לומדות באולפנא, בין לבין משתתפות בב"ע, מתיידדות עם המד"ש, הולכות לש"ל, מתחתנות עם המד"ש וממשיכות בחיים.
ויש גם בנות שלומדות בתיכון דתי, ממשיכות לש"ל, אח"כ לימודים באוניברסיטה וכו'.
(מה שציינתי כאן לא בהכרח בא ביחד, אבל בהחלט יש את כלמיני שילובים כהנ"ל בציבור הדתי לאומי)

ועוד משהו קטן- תהיי רגע כנה עם עצמך ותחשבי, באמת הקשר שלך עם החילונים לא השפיע עלייך כהוא זה מבחינת הדת?
התגובה מיועדת לסירת עץשובל אור
ולא לשירשור הכולל.
מהי פרספקטיבה נכונה?? מי קבע אותה בכלל??אנונימי (פותח)
מצטרפת ומחזקת את דברי קודמי על סירת עץ ורוצה להוסיף ש:א. מי שאין לו פרספקטיבה על העולם אז הוא כלום??מי אמר לך מהי פרספקטיבה נכונה? אולי מי שכל היום יושב ולומד תורה ויודע דרך הגמרא- דקדוק, ביולוגיה, פיזיקה ומטמטיקה??? ב. דווקא הבנות שכל חייהן גדלו עם בנים וראו ודברו ונפתחו- יהיה להן קשה לבנות קשר יציב ובריא עם בן זוגן ואלו שזה להן הבן הראשון ואפילו המאה אך רק למטרת שידוך- הקשר שלהם בריא, איתן וחזק, הרבה יותר עמוק כיוון שהם פונים אחד לשני כאל בני אדם הרוצים לבנות ולקדם יחד משהו ואילו אלה הנפגשים לפני כן סתם כחברים- הם עסוקים הרבה בלהרשים אחד את השני וכך קשה אח"כ למצא גבר שהקשר עימו יהיה ברמה גבטהה. ב-ד-ו-ק!!! מקרוב ראיתי את הדברים!!!
קשר בריא זה רק למטרת נישואים?!סירת עץ
ונגיד שנפסח על הנקודה המגוכחת הזאת,האדם האנושי ככל בעלי החיים חי בקבוצה,בלהקה,זאת אומרת שהחברה סובבת אותו,חברה שמורכבת משני מינים,וכל קשר שלו עם הפרט בחברה יכול להתבטא כקשר עמוק ברמה גבוהה,או חלילה,כקשר יותר חלש ולא מחייב.

גם להורים שלכם יש חברים,נשואים או רווקים,שאותם הם הכירו מפני שהחיים הובילו אותם אליהם,כלום תגידו שהקשר הוא רדוד?
כן ולאדובלה
החברה בנויה כל אחד מבני מינו. החברים שלי כולם בנים, והחברים של אישתי יהיו כולן בנות. קשר אמיתי בריא בין בן ובת הוא רק קשר הנישואין.
סתם ידיד וידידה, אם זה קשר סתמי, ניחא. אבל קשר עמוק של אשה אחת עם יותר משני גברים, מביא, הביא ויביא לאסונות ולפירוק טוטאלי של המון משפחות. וכן בצד השני.

ומה שאמרה יעל גם כן נכון בתכלית, והוא לקוח מהמציאות שלנו כאן בעולם ולא מספרי הרומן. קשר חברי בין בנים לבנות מורכב בחלקו הגדול ואולי העיקרי מנסיון להרשים אחד את השני, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, כל אחד מהם לא מעניין אותו בכלל מהאישיות של השני אלא מהגוף שלו... זה לא קשר בריא, בכלל לא. משא"כ קשר למטרת נישואין, כשהדגש בו הוא על החיים שיבנו יחד ועל הבית והילדים, זה קשר אמיתי ותכני.
כנ"ל שוב, האדם האנושי אכן חי בקבוצה ולהקה, אבל של בני מינו.

וכל זה לא קשור בכלל לרעיון המגוחך שדתיה תנשא לחילוני, רק בשביל צורך מפוקפק מאוד ב"פרספקטיבה נוספת" על העולם (שאת קוראת לו משום מה "האמיתי"). חיים כאלו, כפי שכבר אמרתי, מיועדים להיות מלאים בוויכוחים מרים, בעלבונות הדדיים, באי-אמון ואי-הבנה אחד את עולמו של השני. זה לא קשר בריא, לא חיים בריאים ולא בית בריא.

פרספקטיבה אפשר לקבל גם משיחה עם ידידים בני-מינך, מקריאת ספרים ומעוד דרכים. אם-כי אני לא ממליץ עליהם בחום. אני לא מבין מי צריך בכלל את ה"פרסקטיבה" הזו, ובוודאי לא מבין למה צריך להקריב עבורה את חיי הנישואין.
יתכן וישנם קשרים בריאים אך לא עמוקים ולא נפשיים!!אנונימי (פותח)
אני מצטרפת לכל מלה של דובלה ורוצה רק להוסיף לסירת עץ כי ישנם סוגי קשרים בעולם- קשר נפשי ובריא הוא בנישואין. כמו כן יש סביבי הרבה גברים העובדים עימי- הקשר הוא טכני וענייני ולא נפשי בכלל!!! גם באוניברסיטה כשלמדתי- נעזרתי בסטודנטים ועזרתי ושאלתי וכו' אך לא מעבר לזה- בילויים, שיחות מעמיקות ושיחות נפש וכו'-לא. והכי הכי חשוב נכון מה שאמר דובלה- כדי להכיר עולם ועוד חברים ואנשים לא מקריבים את הזוגיות למענם!!! כי זה החיים שלך! של בעלך!!! וחשוב מאד- של ילדיך בעז"ה!!!
מה הקשר? זה לא מה שאמרתי!סירת עץ
לא אמרתי שצריך להינשא לחילוני רק בשביל "לעשות דווקא",אמרתי שאישה או גבר לא צריכים לצמצם את עולמם לכדי ציבור אחד ויחיד.
אם החיים יגלגלו אותי לחילוני,אני לא אומר "הוא חילוני,כך שזה בטח לא יחזיק מעמד ולא שווה לי לנסות"....אלא אני אבחן את זה מקרוב ואני אחליט אם זה מתאים לי או לא. באותה מידה אני אנהג עם בחור דתי,זה שהוא דתי לא אומר שהוא מתאים לי.

ולגבי החילונים,יש בניהם אנשים יותר טובים מכמה מהציבור שלנו,ואם ננדה אותם מהחיים שלנו-לנצח הם יישארו חילונים.אז עד לאן הצביעות שלכם הגיעה?! מצד אחד,אתם מתנדבים ב"ראש יהודי" כדי "לקרב רחוקים" אבל אתם בעצמכם סולדים מהם,ואף אחד לא רוצה לקיים איתם כל קשר! זה כאילו אתם אומרים לאותו חילוני תועה,"תחזור בתשובה,רק עד אז,פשוט תתרחק ממני"! איפה הקירוב של אותם אנשים אליכם? האם אלו סתם ססמאות?!

תחשבו על זה...
סליחה, אבל מתגובתך נראה שלא הבנתאנונימי (פותח)
מהו אורח חיים דתי באמת. זה לא קטע של כמה פולחנים טכניים, שכל אחד מבני הזוג נוקט בשיטה של "חיה ותן לחיות", זה המנוע והסיבה לחיים, לבחירות הרבות שהאדם והזוג צריכים לעמוד בהן, ולכן- זה פשוט לא שייך לקרב לבבות ע"י ויתור על כל העקרונות שלך.

לא מתחתנים רק עם האופי של האדם. מתחתנים גם עם השקפת עולמו, האידאלים שלו והמשפחה שלו. אי אפשר להפריד.
את מוכנה להקריב את חייך ועקרונותייך כדי "לקרב" (לטעמך) אדם חילוני? זה גם ממש לא קשור לסלידה ממנו, זה פשוט ההבנה שלצערינו יש בינינו הרבה מפרידים, ועד שהוא לא יעבור אותם, אין לנו, כאנשים דתיים שרוצים לחיות חיים שלמים, כמעט שום אפשרות לחיות אתם חיי נישואין תקינים.
וכנראה שאת צריכה משקפיים כי לא קראת היטב!זהבית
לא כתבתי ש"צריכים" להתחתן עם חילונים כדי לקרב אותם,אלא אמרתי שלא צריכים לשלול את זה על הסף.
ותסלחי לי שאני אומרת לך,לכם,אבל מאיפה יש לכם את הבינה לתכנן את החיים שלכם בדרך אסטרטגית? לומר,"אני אתחתן עם כזה וכזה",או "אני אחיה לפי אידיאלים כאלה וכאלה"...?
הרי בכל רגע החיים שלכם,וקו מחשבתכם עלול להשתנות,זה לא בידיים שלנו,ולכן אתם לא יכולים להחליט באופן סופי מטעל הכיוון שבו אתם הולכים. שוב,כמו שכתבתי אינספור פעמים,החיים הם בלתי צפויים ובשל זה,אל לכם להסתגר בתוך עצמכם,ולקבל החלטות עתידיות והרמטיות שלא ניתנות לשינוי.....
אבל מה הקשר, רבונו של עולם??דובלה
תאמיני לי שאני ממש לא "סולד" מ'חילונים', זה יהיה שקר גמור לומר שאני לא שומר איתם על קשר, לא אמרתי לאף אחד "תתרחק ממני", לא הסתגרתי בתוך עצמי, ולא "תכננתי את החיים שלי בדרך אסטרטגית" (לא הבנתי מה הקשר). ואני גם הזכרתי בכמה מקומות כאן בפורומים שיש אנשים שאינם חובשי כיפה שהם הרבה יותר טובים מאנשים שנחשבים בעיני עצמם לדתיים.
אל דאגה, אני נקי מחשד מכל האמור לעיל.
 
אבל יש הבדל גדול בין לשמור איתם על קשר / לקרב אותם / להכיר אותם ואפילו להעריך חלק מהם, לבין להתחתן איתם. ולא בגלל שיש לי משהו נגדם.
 
אני רק מבקש ממך שוב לחשוב רגע: איך יראו חיים משותפים של בני זוג, שהשקפות העולם שלהם כל כך רחוקות זו מזו, ובעיקר בנוגע למעשה: איך תגיב אישה דתיה כשבעלה ידליק את הטלוויזיה/מיקרוגל בשבת, יאכל בבית דברים לא בדיוק כשרים, ויחנך את הילדים שלך בדרך הפוכה מהשקפתך, יזלזל וילעג לעקשנות שלה לא לקפוץ לאיזה ערב בפאב ויתעצבן כשלא תסכים להצטרף אליו לנסיעה לחוף בשבת בצהריים,
ומאידך איך הבעל יגיב לכל ה"שגעונות" (ח"ו) של אישתו בתור דתיה.
 
גבירתי, חיים כאלו לא בדיוק יראו נחמד. שוב - לא אמרתי להתרחק מהם, בוודאי שלא לסלוד מהם.
אבל בבית שלך, בחינוך של הילדים שלך, בשולחן השבת שלך, חייב להיות קו אחד בבית. אחרת יהיה מריבות מבוקר עד ערב, ומישהו תמיד יאלץ להתפשר בענייני הדת, וזה עלול להיות האישה הדתיה. וזה בוודאי לא דבר רצוי. זה לא נקרא "פרספקטיבה" על העולם.
 
ובאמת, קצת פורפורציה, לא להתחתן עם בנאדם שהשקפת החיים שלו מנוגדת לשלי, זה עדיין רחוק מאוד מההתבטאויות שלך - "להסתגר בתוך עצמכם, לקבל החלטות הרמטיות... ולתכנן את החיים בדרך אסטרטגית".
"אני אחיה לפי אדיאלים כאלה וכאלה", זה קו בסיסי שצריך להיות לכל אדם. אדם שלא יודע לפי איזה אדיאלים הוא חי, הוא בבעיה גדולה ורצינית מאוד מאוד. זה לא "פתיחות", זה חוסר אופי וחוסר דעת. כל אדם צריך להחליט עם איזה אדיאלים הוא חי, ובהתאם אליהם לבנות את הבית שלו.
והדברים פשוטים וברורים.
זה לא סתם להכיר או לעבוד, זה להקים ביתמשה
ופה אני מסכים עם הכותב שמעליי.
אני בהחלט לא מתכננת שינוי בקווי המחשבה שליאנונימי (פותח)אחרונה
איזו מין אמירה זו?
את רוצה לומר שהדברים שבהם את מאמינה נכונים רק ברגע זה ועד שלא יתחשק לך לחשוב אחרת?
זה בהחלט בידים שלנו! מי אומר לך מה לחשוב? במה להאמין? רק את, נכון? אז למה שזה ישתנה פתאום? אולי מה שאת מאמינה בו עכשיו לא מספיק ברור לך, ולכן הגיוני בעינייך שאמונותייך עתידות להשתנות.
אז זהו, שלא.
אני מתחתנת עם אידאלים ברורים, שמן הסתם עוד יתפתחו ויעמיקו- אבל הכיוון שלהם בהחלט ברור, ולכן לא שייך לערב בהם אדם שקווי היסוד שלו מנוגדים לשלי.

זו כנראה הבעיה עם המשקפיים, אבל לא הבנתי מה הקשר בין לא להתחתן איתם ובין להסתגר בתוך עצמינו. ואם נשמע מדברי שאני נגד לעבוד/ לדבר עם חילונים, אז הריני להבהיר את עמדתי.
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטובאחרונה

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

כל כך הייתי רוצה להכיר את החצי השני שלך יהודינחלת

שואף לטוב;  בעצם לא. כי למרות שאני כבר סבתא סבתא, אני קצת מקנאה בה. על שזכתה במישהו מלבב ,אמיתי, חכם ורגיש כמוך....

 

האם ייתכן ויש בפורום זה, אותה? יש כאן בנות מקסימות,נראה לי. למה לא לנסות? 

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך