אפשר לסמוך על גברים?!שובל אור

אני כבר עוד מעט בת 19 וחצי, ולפעמים מוצאת את עצמי ברגעים שאני מרגישה שפשוט לא באלי להתחתן לעולם. ושלא תבינו לא נכון- אני, כמו כל בנאדם נורמלי, רוצה להקים בית, משפחה, ילדים.. וכמובן שאני רוצה גם בעל.

אבל...

הסבירו לי שמה שנמצא בראש מעייניהם של הגברים ביקום הזה זה מין (וסליחה על החוסר צנזורה, ומחילה מהגברים שכאן, אבל מה לעשות- תודו שאתם כאלה). שמעתי ואני מכירה אישית סיפורים על גברים נשואים, דתיים מקפידים, שהקימו משפחות למופת- ומרוב יצרם עשו מעשים נוראיים.  נכון, בפועל אחוז עושי מעשה הוא נמוך, אבל לכל גבר יש נפילות, ואני בעצם יכולה לחיות עם גבר, והכל יהיה תקין, לכאורה. כי לכי תדעי מה עובר לו בראש?!?

ולכן אני שואלת- איך אפשר לסמוך על גברים?!

 

חח תשובה שלימכאל 2 3
בחסדי ה'


לא בדיוק נכון כי זה לא שכול החיים גברים מחפשים נשים

ומה לבנות את יצר ?

את צריכה לחפש גבר שהוא בעל מידות טובות

עד כמה שאפשר (וגם לו יש יצרים) רק שהוא יותר שולט ביצרים שלו
בהצלחה




וטוב לשעת שלך את יצר (לא חייב ליות יצר מ... אבל יצר לשון הרע וכו')
לא נכון. וזה גם חד-צדדידובלה
וכי לבנות אין יצרים? וכי בנות לא מאמללות לפעמים (ויותר מלפעמים) את בעליהן, ולפעמים דווקא בנושאים האלו? את יודעת כמה בדיחות כבר המציאו על זה שהגברים סובלים מהנשים. זה אומנם רק בדיחות, אבל לא לחינם הן לא הומצאו על הכיוון ההפוך.

אני לא מתכוון בכלל להתקיף, אני רק רוצה לומר שכשם שבדרך כלל דווקא הבנות כן נחמדות ומסוגלות להקים בית נורמאלי ונעים, כך גם הגברים. גם הם רוצים ומסוגלים להקים בית יפה ונאמן, טוב וחביב, ובהחלט מוכנים בשביל זה גם להתגבר על יצר מסויים, שהוא גם לא נמצא בד"כ במימדים מפלצתיים כאלו כפי שאת מתארת.
אמנם יש מחלה כזו שמסתובבת ברחוב (!) של גברים שראשם שקוע במקום הלא נכון, אבל זה ממש לא מצדיק לקבוע באופן כזה כוללני ש"מה שנמצא בראש מעייניהם .... זה מין". זה ממש לא נכון. אני מכיר הרבה גברים, ב"ה... זה לא נכון. אם כי יצר יש לכל אחד, ויצר יש גם לנשים, לא רק לגברים.

לכי תדעי מה עובר לו בראש? קצת בירורים לפני השידוך, את תדעי טוב במה הבנאדם שקוע.

זה בתגובה למה ש"הסבירו לך".
אפשר!מלמלה
יש צדק בדברי דובלה, אכן לא ניתן להכליל את כל הגברים ולומר... אנשים נופלים אם גברים ואם נשים- כיום גם בציבור הבנות ניתן למצוא את זו הבעיה.
לכן בהחלט ראוי לברר לפני שיוצאים היכן ראשו של הבחור מונח!
אם הפחד לא אוכל לעזור לך, תסמכי על עצמך שתצליחי לזהת בעיות מסוג זה! אני חושבת שניתן לזהות בפרק זמן מסויים!
המלצה שלי אל תכנסי לנושאים אלו עם חברותייך הרווקות או הנשואות זה מכניס אותך למקומות לא טובים ומעסיק אותך- וזה יהרוס לך.
נסי לברר לעצמך מה את רוצה ופחות לפחד ממה עלול להיות, ובכלל בכל הדברים הלא כ"כ נחמדים. התעסקי בעיקר!
כי זה טפל!
בהצלחה!
אני מצטערת לומר אבל כבר שמענו על מקרים של אנשיםשובל אור
שהשתנו מן הקצה אל הקצה פתאום באמצע החיים...

אני בטוחה שאף אחד מבני זוג שמתחתנים לא חושב בהתחלה על כיוון כזה של גירושין או משהו בסגנון. זה בא עם הזמן.
אפשר לסמוך על נשים?משה
אני כבר עברתי את 19 וחצי, ולפעמים מסתכל על דברים ומרגיש שממש לא בא לי להתחתן לעולם. ושלא תבינו לא נכון - אני, כמו כל בן אדם נורמלי רוצה להקים בית, משפחה, ילדים... וכמובן שאני רוצה גם אישה,

אבל...

אני מכיר אישית יהודי שעובד איתי (לא בערוץ 7 - בפרוייקט אחר שבו אני מעורב, אם כי בהיקף שעות מצומצם).
גרושתו, דתיה ובעלת משפחה למופת (לשעבר), זרקה אותו מכל המדרגות ומשך שנים מידרה אותו מילדיו, שעליהם הוא שילם מזונות.

נשים שהיו נראות טובות, מרוב יצרן לכסף עשו דברים נוראים. פרקו משפחות, רדפו אחרי הגברים האומללים בבתי המשפט (שנותנים להן מזונות עתק) והביאו את הגבר לפת לחם, ואז גם הוציאו נגדו פקודת מאסר וזרקו אותו לכלא והפכו אותו לעבריין.


אפשר גם להביא דוגמאות אחרות שבהן הילדים הללו מתו מרעב והאמא חגגה על המזונות שהבעל שילם.



ולכן אני שואל, אפשר לסמוך על נשים?!
נו, באמת- הפכנו לממש קטנונייםמלמלה
אתם מדברים על מקרים ספציפיים שאפשר למצוא עם פינצטה. ברור, כולנו יכולים להביא דוגמאות כללו, אבל אני מדברת באופן כללי- הסתכלו על מה שצריך, ומה שעיקרי!
תשובת המשקל, יפה!דובלה
והמסקנה ברורה. יש גברים "רעים" ויש נשים "רעות". כשאדם הולך להתחתן, הוא צריך לדעת עם מי הוא הולך לעשות את זה, ולחסוך צרות לחיים. בכל אופן, שום דבר הוא לא כלל, לא כל הגברים רעים ולא כל הנשים רעות. אפילו לא חצי.
יפה אמרת!מלמלה
בעל ;עם מידות טובות ויראת שמיים -יעל ל'
ברוב המקרים לא יגיע לדברים האלו.

ואלו שני דברים שצריך ( לדעתי) לחפש בבעל
לסמוך על גבריםיהודית פוגל
מעניין מה הביא אותך לחשוב על העניין הזה באינטנסיביות כ"כ גדולה. האם בגלל מכת תאונות הדרכים לא תצאי מהבית, או לא תעלי על רכב?
האם יתכן שעברת ח"ו חויה כלשהיא המצריכה טיפול?
מציעה לך לבדוק ביסודיות מדוע הצד ה ז ה של חיי הנישואין מטריד אותך כ"כ במקום הצד היפה השמח והמאושר.
נשמח לשמוע ממך,
י.פוגל
ולהלן תגובתיי:שובל אור
הנה מה שרציתי לכתוב:

הנושא הזה מאוד מעסיק אותי, כי השנה 'יצאתי לחיים' כמו שאומרים, סיימתי שרות לאומי במועדונית טיפולית לילדים ממשפחות רווחה, ואפשר להבין שנחשפתי לסיפורים מזעזעים של מה שעומד מאחורי המשפחות הנ"ל, החל באלימות וכלה בבגידות, וחשוב לי מאוד לציין שמדובר במשפחות דתיות.
זו סיבה ראשונה. עוד סיבה- מכיוון ש'יצאתי לחיים' וגיליתי את העולם, גיליתי גם כמה העולם הזה רע, ולא רק מהבחינה הזו ויש עוד המון דברים שמטרידים אותי בחיים האלה ושפשוט מוציאים לי את החשק לחיות, אבל זה לא הפורום המתאים לדבר על זה.
וגם, אני יכולה להצביע בערך על 5 מקרים בסגנון הנ"ל ביישוב שבו אני גרה, (מבין הדוסים שקיימים, חשוב לציין) שארעו השנה ( מורה באולפנא שאנס תלמידים, בעל שעזב את אישתו ע"מ לחפש לו ריגושים חדשים, אחד שהכיר איזה מישהי והחליט לעזוב לטובתה ועוד כלמיני)

אז אין פלא שזה כ"כ מעסיק אותי ומפחיד אותי.
ואני לא היחידה בגילי שחוששת מזה, יש לי חברה שאני מדברת איתה על זה הרבה וביחד אנחנו מנסות להגיע לפיתרון, ויש לי עוד חברות שמאוד מוטרדות מזה.
צודקת ויש פתרוןאנונימי (פותח)
חששך צודק לאור העובדה המצערת של גירויי מסיבי של העולם המערבי של הפקרות וחוסר צניעות ברמות שלא היו מעולם. לגברים באמת קשה מאד בעולם הזה וכל יציאה לרחוב ובוודאי החשפות לטלבזיה ואינטרנט משחיתים ממש את הנפש. ובכלל הגישה התרבותית ששמה את ההנאה והריגוש החולפים במרכז.
אמנם התורה נתנה פתרון "בראתי יצר הרע בראתי לו תבלין" וזה לימוד תורה. ע"כ טוב לגבר כי ישא עול תורה בנעוריו. וכזה תבחרי לך אדם שלמד או לומד ברצינות תורה ומתכוון להמשיך ברצינות לקבוע עיתים משמעותיים לתורה. גם את תחזקי אותו תמיד להיות קשור לתורה ולמיות עמוקות ורציניות ולהתרחק ממגרי היצר החדישים.
אחת הבעיות היא ההתעלמות מהבעיה, ישנן נשים שלא ערות ליצר של בעליהן ולמה שהתקשורת גורמת להרס של הבית.
ואחרי הכל 'העיקר לא לפחד כלל' ולא להיות מושפעים ממקרים קיצוניים אלא עם עניים פקוחות לבנות חיים טובים בעין טובה. בהצלחה
יענקל.
זה גם ה'פיתרון' שאני וחברה שלי הגענו אליו, אבל....שובל אור
(לא סתם שמתי מרכאות על המילה פיתרון...)

אבל..
אני לא רוצה בעל דוס ששקוע כל היום בעולמה של תורה. וזה לא שיש לי משהו נגד אנשים כאלה, (אפילו אחותי שנשואה למרכזניק הצליחה לשכנע אותי אחרי ששאלתי אותה למה בעלה לא מסתכל עליי), כי טיפוס כזה פשוט לא מתאים לי..
אבל אני כן רוצה נניח לראות עם בעלי איזה סרט טוב, או לצאת לבילוי בקניון.. וזה בלתי אפשרי בגלל שככה הוא ייחשף למראות אסורים.
אז בעיניי זה לא פיתרון, ואני ממשיכה להיות מתוסכלת וחסרת אונים עם העניין.
תגובהאנונימי (פותח)
לא כתבתי שהוא צריך ללמוד כל היום אלא שברקע שלו חזק והוא קובע עיתים לתורה ברצינות וקשור לדמות תורנית. הוא יכול להיות איש עבודה [יגיעת שניהם משכחת עוון].
לגבי סרט זה באמת רצון לתפוס את החבל משני צדדים, כי היום הסרטים מאד מגרים וה'ערכים' שהם מוכרים בגלוי ובמרומז הם של הפקרות ומתירנות כשהמצליחן הוא זה שבוגד באשתו או שנגרר אחרי תאותיו, מלבד איסור ההסתכלות עצמו על נשים לא צנועות.

יחד עם זה אני מסכים עם הכותבים שאף שנפגשת עם תופעות מזעזעות צריך לדעת שבסופו של דבר הם יוצאות דופן, ואע"פ שלגברים יש יצר חזק זה לא כל החיים שלהם ומעניין אותם דברים אחרים ובוודאי בחור ערכי שמעניין אותו חסד או יישוב הארץ וכדומה ומתעסק ברצינות בפעולות חיוביות אע"פ שיש לו יצר זה לא מרכז החיים שלו ואם יש לו אישה אוהבת ומשפחה חזקה הוא לא ימכור את זה בשביל הנאה רגעית.
בהצלחה
יענקל
חותם על כל מילהדובלה
לגבי השורה האחרונה שלך-שובל אור
זו בדיוק הבעיה.. אני לא חושבת שגבר מלכתחילה מתחתן עם אישה מסויימת ע"מ לבגוד בה אח"כ, אבל כמו שציינתי- ביישוב שלי עצמו קרו שלושה מקרים שהגבר פשוט החליט לעזוב את כל מה שהוא בנה לטובת מישהי אחרת, ומדובר במשפחות דוסיות של ממש! וזה מה שמפחיד אותי..
לשובל אור-לא הבנתי מה רצית להעביר כאן:סירת עץ
מה זאת אומרת? בעולם יש טיפוסים שונים ואם את מתייחסת לבגידות,אז יש בעלים בוגדניים,ויש בעלים נאמנים. ודבר זה מתייחס לכל התחומים בחיים בהם יש תמיד שני קצוות.

אני לא בטוחה שהפחד שלך מחתונה נובע דווקא מהנושא שהזכרת,אלא פשוט את מדחיקה את הסיבה האמיתית וממירה אותה בתירוץ נוח,כדי שלא תצטרכי להתמודד איתו.
בנוסף,את צדקת כשאמרת שלגברים יש יצר,תראי לי אדם אחד בעולם,ואפילו רבנים שלא יהיה להם יצר-אך הם,בניגוד לטיפוסים אחרים-שולטים בו.וכשאת יוצאת לחפש בעל,את לא צריכה לבדוק איתו את הנושא הספציפי הזה,אלא בכלל את השליטה שלו על החיים,על היצרים ועל כל דבר שאת חושבת שראוי בדיקה. ולפעמים לא צריך להתעמק יותר מידי בשאלות "הוא ככה?" הוא כזה וכזה?" איך סבתא אומרת? "בחורה צריכה להתחתן כשהיא צעירה וטיפשה"....ברגע שהיא מתחילה לחפור באנשים-היא תישאר רווקה לנצח...
חושבת כמוךאנונימי (פותח)
חשוב שגבר יעסוק בתורה וגם בעבודה פיסית. הראש לא פנוי אז לשטויות.גם נשים צריכות שהראש שלהן לא יעסוק בהבלים .שובל אור ,יש גברים כאלה רק תתני לזה הזדמנות
מתוך דברי הרמב"םאנונימי (פותח)
ברוב הזמן וברוב המקרים הדברים מתוקנים וטובים
לא כל הזמן יש אסונות
לא כל הזמן יש מלחמות
לא כל הזמן יש רעב
לא כל הזמן יש צרות
נכון שהצרות הגדולות שהאדם עושה הם לעצמו, הרגלים מגונים רוב אכילה ושתייה לא בריאה וכמובן שימוש ביצרים שלא למטרתם
כיוון שהרוב טוב, אז אין להיתפס למיעות ולהשתדל שלא יקרו אסונות אישיות שנבני בידענו מתוך בורות.
אפשר אולי לנחם אותך בכך שאם את מחפחד מהדבר, כנראה שתשמרי ממנה
לסמוך על גברים, תגובה מס 2יהודית פוגל
מה דעתך ל פ ת ו ח נושא זה ביסודיות ובאריכות עם בן זוג פוטנציאלי, כלומר,כאשר תהיי בקשר רציני עם בן זוג הנראה לך מכל הבחינות, תפתחי עימו דיון גלוי, פתוח ועמוק בנושא זה (כמו בכל נושא אחר), בכך תשיגי כמה מטרות: ייסוד ערוצי תקשורת מבוססים ומובנים, וגם תלמדי על אופיו וכיצד הוא רואה את הקטע הזה במורכבות של חיי נישואין.במידה ותעשי זאת נשמח אם תשתפי אותנו בחוויה.בהצלחה, י.פוגל
בבוא העת אני אעשה את זה.שובל אור
אבל זה יקרה בערך עוד שנתיים, כי אין לי תיכנונים להתחתן בקרוב.
אל תהיי בטוחה!אור77
ה' מתכנן!!!
לא אנחנו!
אני בטוחה מאוד ;וכל קשר שצץ אני מעלימהשובל אור
כי יש לי תיכנונים לגבי השנתיים הקרובות ואי אפשר לעשות אותן כל עוד יש חבר או אפילו קשר.

נכון שזה משהו שה' מתכנן אבל זה בשליטה שלי אם לעשות את זה משהו או לא.
סליחה שאני מתווכח עם ממוחים אך זה נראה מתכון להרוסאנונימי (פותח)
סליחה שאני מתווכח עם מומחית אך בחור שידברו איתו ע"ז ובייחוד בפגישה עלול להפגע מהחשד ומהכניסה לעולמו המאד אינטימי. נראה לי שבת שתדבר עם בחור ע"ז בלי להכיר את מערכת ההתמודדיות שלו עלולה להרוס את הקשר.
אימון בגבריםיהודית פוגל
ליענקל, אתה אומר שבחור אשר יפתחו איתו את הנושא הזה בפגישה ייעלב מהחשד וגם עלול לברוח. וובכן, הרי אין חושדים בו, ד נ י ם על הנושא המסויים הזה אשר גורם לבחורה אי שקט ופחדים, אם אי אפשר לדון עם בו הזוג הפוטנציאלי על כל נושא בפתיחות ובאימון,יש מקום לבדוק את הזוגיות הזו, האפשרות לדון ולדבר על הכל, ושדברים לא יוצאו מהיקשרם, ולא ישמשו בעתיד כחומר להתקפה נקראת אינטימיות ריגשית, וזהו מצב אופטימלי ונפלא בזוגיות, ובעצם זוג שהשכיל ליצור אינטימיות רגשית נחשב לפיסגת ההצלחה,והם חווים זוגיות במיטבה. עוד על אינטימיות רגשית בהמשך.אשמח לקבל שאלות והערות בנושא.
אם את לא בוטחת בו 100%אנונימי (פותח)
לא חושבת שזה נבון להקים בית ולא לסמוך עליו
אם אין אמון הבסיס רעוע וחבל לבנות בית כזה
הכרתי פעם בחור פשוט מקסים וזה היה זה וקרה משהו והבנתי מה בראש שלו אז (גיל 18) פשוט ברחתי.

פגשתי אחרים וזה לא היה זה אבל המשכתי לנסות. פגשתי רב גדול שלא אמרתי לו כלום והוא אמר לי שיש עוד תפוחים בעץ שלו והוא (הרב) ישלח אותו אלי כשהתפוח יהיה בשל.

אז נכון לא התחתנתי בגיל 20 (ב"ה גם לא בגיל 30) אבל יש לי את השידוך הנכון. שלא שאין עליות ומורדות אבל יש אמון 100% ולפעמים גם מקבלים סטירת לחי (שרוצים לברוח להואי) אבל אם הבסיס טוב אפשר לתקן

בהצלחה לך וחתונה רק שבטוחים 100 %
ולכן אני גם לא חושבת שבמצבי הנוכחי אני יכולהשובל אור
לפתח קשר עם בחור.
מי סיפר לך ;שזה מה שיש בראש של הגבריםאנונימי (פותח)
בראש של גבר אמיתי יש מחשבות רבות למשל:
מה אני יכול לעשות בכדי לשמח את רעייתי?
תודה לך קב"ה על האשה הנפלאה שזכיתי להתחתן עימה
אשתי היא הדבר הכי הכי הכי מתוק בעולם


נכון לפעמים לכולנו יש נפילות אבל התורה וחז"ל מלמדים אותנו להביט על המציאות בעיין טובה.
והנפילות, מה איתן? הן באו לעולם בכדי לאפשר לנו להתגבר ולהתבגר

תחשבי טוב יהיה טוב
אהבתי את מה שכתבת.. ועכשיו לעוד עניין, אם לא אכפתשובל אור
לכם... (זה קשור אחד בשני)

בגדול- האם זה בריא וראוי לחשוף או להיחשף לנושאים כגון הנ"ל?
לפעמים אני חושבת שאילולא היו מדברים על מקרים כאלה בפומבי לא היה נוצר לאנשים הפחד והחשש הזה..
וזה לא רק בתחום הזה, נניח בתחום המחלות- מרוב שמדברים כ"כ הרבה על מחלת הסרטן ל"ע אני מתחילה לחשוב שכל בלוטה קטנה שיש לי זה גידול ח"ו..
לפעמים אני גם חושבת שרק בגלל שאנשים נחשפו לסיפורים כאלה, עולה להם הרעיון גם לעשות את זה (נניח בנושא של בגידות)
אז האם זה טוב להיחשף? כי מצד שני חוסר מודעות עלול לעלות ביוקר במידה והדבר באמת קיים...

ועוד באותו עניין... האם זה טוב לחשוף, נניח ילדים, למציאות הזו?
אני את הילדים שיהיו לי בעז"ה לא רוצה לחשוף לתכנים כאלה (אני מדברת עכשיו גם על סרטים לא חינוכיים וכד'), אבל מצד שני אני לא רוצה שהם יהיו תמימים, אני ארצה שהם ידעו שלצערנו קיימים דברים כאלה בעולם.. כי אחרת בגיל מבוגר יותר הם יחשפו לזה ויקבלו את שוק חייהם...

אני אשמח לשמוע את דעותיכם כאן, למרות שזה לא קשור ישירות לנושא של לקראת נישואין וזוגיות (או שבמחשבה שניה כן.. כי אני צריכה לגבש את דעתי לפני שאני הולכת לחפש בעל..)
לדעתי? להרחיק ילדים מזה כחץ מקשתדובלה
אני אישית לא חושב שהם יקבלו את "שוק חייהם" כשיגדלו, ככשגודלים השכל גם גודל והכל נראה אחרת. ואפילו אם כן, עדיף שיקבלו את זה כ"שוק", וידעו שזה דבר פסול ומורחק, כל כל מורחק עד שחוטפים ממנו שוק,
מאשר שיגדלו עם זה מילדות, וזה יהיה אצלם משחק, דבר מובן ופשוט, תופעה מוכרת שאין בכלל מה להתרגש ממנה.

במילים אחרות, עדיף שיהיו כביכול "תמימים", מאשר שיגדלו עקומים להחריד, אדישים לכל רוע העולם. וזה גם לא נקרא תמימים במובן של "אדיוטים". כי תאמיני לי, אדיוטים הם לא יהיו מזה שהם לא מעורבים בעולם התחתון, או בהיכרות איתו אפילו מסרטים וספרים. רק להיפך.
ולכן גם הסכמתי עם מה שאמר יענקל, שכשאת אומרת שאת רוצה לצאת עם הבעל לסרטים ובילויים, אבל שלא יבגוד, זה קצת דומה לרצון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה. את חושפת אותו לכל העולם מסביב, לזוהמה שלו (בסרטים), ומצפה שהוא ישאר מלאך. אולי הוא ישאר, אבל לא מומלץ לנסות. החיים הכי טובים הם חיים משפחתיים, פנימיים, רגועים. כאלו הם החיים, והבעל נהנה מהם, אין סיבה לשום אדם לבגוד.
ואני שוב חוזר בזה בעצם לנושא הראשון ומדגיש, זה לא נכון הכלל הזה, ש"זה מה שבראש של הגברים". ממש ממש לא. רק יש אנשים חלשי אופי שלא התגברו על יצרם, ויש גם נשים כאלו. ואת יכולה לעשות את כל ההשתדלות לזהות את האופי הזה מבעוד מועד.
זה לא לגמרי נכוןמשה
"לא נולדתי אתמול", זו הגדרה שניתן לשייך אליי בנקל, וגם לא למדתי רק במקומות שהחביאו בעיות כגון אלו. גם התרבות החילונית וחקייניה מעולם לא היו זרים לי, אם כי בעיקר הפעילו את שרירי הקיבה והפה בכיוון ההפוך.

בשביל לשרוד בעולם שלנו, צריך לדעת (ומגיל צעיר ככל שאפשר) שהוא אכזר, ושיש אנשים רעים וצריך להיזהר מהם.
שום מקום אינו נקי מסוטים למינהם, ממטרידים נחמדים (בנות) ומשאר תופעות שליליות הנפוצות בעולמנו. קדוש ברוך הוא לא ברא את הרשעים אצל החילונים ואת הצדיקים אצלנו.



ילדים קטנים צריכים לדעת שיש רוע בעולם, צריכים לדעת (השאלה רק עד כמה) שיש עולם תחתון (תרתי משמע) וצריכים גם לדעת להיזהר ממנו.



תמימות היא דבר רע, ותמימות מוחלטת היא דבר רע באופן מוחלט, לאור העובדה שיהיה מי שינצל אותה.
הבדל גדול בין השנייםדובלה
ברור שהוא צריך לדעת שיש רוע בעולם, וכו' וכו', אחרת כשהוא יחשף אליו ביום מן הימים הוא עלול להמשך אליו.

אבל יש שני דרכים לחשוף אותו לזה: אפשר לידע אותו שיש כזה דבר רוע, אבל זה רע. ואולי גם שיראה בקניון אנשים כאלו וכאלו, ולהבהיר לו שהוא צריך להיראות אחרת. שידע שיש כזה דבר קולנוע ופאב, אבל להחדיר לו שהם מקומות טמאים שצריך להתרחק מהם.

דרך שניה, לשבת איתו בבית ולראות טלויזיה, ו"סרט נחמד שרק יש בו קטע של נשיקה" ובכך לתת לזה גושפנקא ולגיטימציה, להסתובב איתו חופשי בקניון בתחושה שזה מקום רגיל ולגיטימי ולא יקרה כלום אם גם אנחנו נראה כמוהם, וכו' וכו'.

בקיצור, לדעת שיש רע ביחד עם הידיעה שצריך להתרחק ממנו, אפשרי בהחלט גם בלי להיחשף לזה באופן השני שהזכרתי. כי בזה רק הורסים את הנפש שלו, ולא מחנכים אותו בזה להתרחק מהרע.
אבל..שובל אור
נניח בסרט שיש בו קצת קטעים אינטימים (כמובן סרט שמיועד לילדים), אם אני אגיד לילד לא להסתכל על כאלה דברים, הוא יחשוב שזה משהו רע, דוחה ומגעיל שאין לעשותו, וזה לא באמת כך!
וזה באמת מה שמצטייר לילד בראש, ומלווה אותו עד בגרות..
לכן לדעתידובלה
הפיתרון הוא לא להראות לו סרטים כאלו. אני לא חושב שבגלל זה יהיה לו אח"כ חסך בנושא... הוא גם יגדל כמו כל אחד.
זה לא דבר רע שאין לעשותו, אבל זה לא נושא לסרט, זה לא דברים שעושים בראש חוצות. כשהילד יתחתן, הוא ידע טוב מאוד מה זה.

לחשוף את הילד לרע, כשהרע מוצג כדבר מובן מאיליו, זה פוגע בנפש שלו.
בכלל, תמיד ובכל מצב, ראיית דברים לא צנועים זה דבר שפוגע בנפש, ואין דבר ברור. לא נוגע כאן "להכיר שיש רע בעולם", אחרי ככלות הכל, אנחנו מצווים לשמור על העיניים ועל האוזנים, כשם ששומרים על הפה וכו'. לא כל דבר מותר לראות. זה פשוט משחית את הנפש, זה הכל.
הסתייגותמשה
צריך להכיר את הרע שעלול לפגוע בילדים. ככל שיכירו אותו יותר כך הסיכוי שיפגעו ממנו קטן.

יש לזה מחיר, זה נכון, אבל נראה לי שאם זה יפחית פגיעה בילד מסכן אחד - דיינו.
לא התייחסתם בדיוק למה שהתכוונתי...שובל אור
התייחסתם לדברים הקיצוניים, שברור לי שאני לא מעוניינת לחשוף ילד רך ותמים לעובדות האלה.
יותר התכוונתי לחיי היום-יום, נניח האם לקחת את הילד למקום בו הוא עלול להיחשף לאנשים שמתלבשים קצת שונה ממנו (כמו קניון), או לחשוף את הילד לסרט ילדים נחמד רק שיש בו קטע של נשיקה, לזה התכוונתי.
אם אפשר? לא פחות מהאיכות ב'לסמוך' על נשים.סבא גפטו
אבל חשוב לשמור על עירנות, וכפי שכתבת, המושג 'מין' תופס אצל הגבר במובן כזה או אחר. לומר שהוא בראש מעיינו?
בתור גבר, או יותר נכון, עלם, אני יכול לומר - שכשאדם לא תופס את עצמו ועושה משהו מועיל /לעצמו/עם עצמו/לכלל/לקהילה וכו'... ולא משנה אם זה עבודה/התנדבות/פרנסה/שיעור וכו'... יש מצב שזה יעלה בראש שלו.

לסיכום: איך אפשר?
כי הם גבר אמיתי, הוא 'גבר' - ולכן אפשר לסמוך עליו.
ואת זה את תדעי, לכשתפגשי איתו. ז"א לא מיד. - אבל די בהתחלה.

46/99
הכל צורך צורת הסתכלות קצת שונה..אנונימי (פותח)
הקב"ה ישתבח שמו ברא את האדם שהוא היצירה הגדולה והניסית ביותר בעולם! והוא גם ברא יצרים (לרע, לטוב, דיבור, אכילה , יחס וכו' וגם כמובן התעווה)
הרעיון הוא לא להתווכח למי יש יותר יצרים ממי ולהפוך אנשים לפלצות רק בגלל מחשבותיהם.
הרעיון הוא לדעת לקחת את היצר הזה שבנו ,שהקב"ה טבע בנו ולא לחינם, ולנטבו למקום הנכון והראוי. וכך נוכל לעבוד את ה' יתברך בשמחה ובשלימות.
אם זה יצר לשון הרע- ללמוד לפרגן
אם זה יצר הסדיסטיות- ללמוד שחיטה או מילה
אם זה יצר סקרנות- למקדו בלימוד התורה והעמקה בה
ואם זה יצר המין- לשמור אותו ליום שבעז"ה נוכל לקיים את המצווה הכמעט חשובה ביותר והיא ,המשך בניית עם ישראל ויתקיים בנו הפסוק :"פרו ורבו ומילאו את הארץ"..

עכשיו, כמובן לא חסר את אלה שמנצלים את ייצרם למטרות נזולות ונתעוות. ואני יודעת את זה מנסיוני (תאמינו לי שאני יודעת ולא אפרט) וכן קשה באמת אחרי דבר כזה לסמוך על המין השני.
אבל צריך לזכור שמקור היצר הוא לא רע בכלל אלא טוב! וכולי תקווה שכל אחד ואחת ימצאו את בני זוגם יסמכו עליהם ויעזרו תמיד אחד לשני להגיע לדרך הנכונה ולא ליפול ממנה!
בהצלחה!
אפשר לסמוך!!!אנונימי (פותח)
אומרים: כלב רעב אוכל בחוץ, ואת זה גם הנשים צריכות לזכור!
אם אשה לא נותנת מספיק לבעלה, אז יש גברים שיחפשו את זה בחוץ וברור שלא כולם, יש גברים עם יראת שמים שלא יעשו את זה לעולם. אבל יש לזכור שזה גם ההיפך גם אשה יכולה להפיל את הגבר בקלות, אם את תבטחי בו ב-100%, הוא לא יאכזב!
הכל תיאורטיאנונימי (פותח)
חביבתי, חבל לך לחשוב יותר מדי ולהתבחבש... גברים הם לא נשים,אבל הם לא באופן אוטומטי וגורף "סוטים", כמו שגם לא כל הנשים טהורות וזכות וחושבות כל היום על עניינים שברומו של עולם,
בע"ה כשתמצאי את בחיר ליבך דברים אלו כלל לא יעסיקו אותך...
תראי אותו כמו שהוא ולא תזכרי כלל את כל התיאוריות המטופשות,
ואחרי הנישואין, כמעט הכל תלוי בך, אם הדשא שלך יהיה ירוק יותר לא תהיה לו שום סיבה לחפש דשא אחר...
יש המון בחורים מצויינים שלא רק קובעים עיתים לתורה אלא גם הולכים לסרטים ובכל זאת לא מתנהגים כמו שראו בסרט...
לדעתי את צעירה מדי ואינך מוכנה עדיין ליצור קשר זוגי רציני,
החשש שלך מפני הקשר הזוגי מביא אותך למחשבות מוטעות על גברים,
בע"ה כשתהיי מוכנה באמת וכשיבוא הבחור הנכון כל המחשבות האלה תיעלמנה.
בהצלחה.
זה ממש שטויות במחילה.פלפלתי
מזה "לדעתי את צעירה מדי ואינך מוכנה עדיין ליצור קשר זוגי רציני,
החשש שלך מפני הקשר הזוגי מביא אותך למחשבות מוטעות על גברים,
בע"ה כשתהיי מוכנה באמת וכשיבוא הבחור הנכון כל המחשבות האלה תיעלמנה." ????
יש לי חידוש בשבילך - זה קורה בכל הגילאים. אז מה עכשיו?
נופצה לך האשליה של חוסר ההתמודדות?

כן מחנכים (? יש כאלה??) יקרים, תתחילו לחנך לחיים ולא לחימום כיסאות.
בהצלחה!
לסמוך?...אבינעם 7
מצטרף לקודמי ברוב הדברים רק רציתי להתיחס
לנקודה מסויימת בשאלה הראשונה שהעלית-
נראה לי שזה חשוב מה שהערת לגבי צורת הבילוי של סרט או קניון כי זו נקודה שבגיל הזה קצת לא מבינים.
וכמו שאמרו כבר לפני- א"א לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה.
ז"א צריך לדעת שצורת חיים מסויימת שלנו כזוג (וגם לפני כן - כרווקים) מאוד מקרינה על הבית, על הזוג, ויותר מאוחר על הילדים. בד"כ בחור שכן מבלה כך - הוא פחות קשור לתורה, ו...תבחרי לך מה את רוצה..
אגב, צריך לבחון את מידת המוסריות של הבחור ולאו דוקא את מספר השעות או השנים שהוא לומד בישיבה!.
אני מניח שכבר נמאס לך לשמוע את זה בשלב זה... אז די.

לגבי - האם זה טוב להעלות דברים כאלו?-
אני קורא לזה (כמשל) "קו פרשת המים".
לעני"ד, כששומעים סיפורים כאלו או מעלים לדיון דברים כאלו מפחידים זה יכול להשפיע בשני כוונים עיקריים: חיובי -נרתעים ומתחזקים יותר להזהר שלא להגיע לדברים כאלו. או חלילה, שלילי- זה יוצר מצב של אווירה כללית של הפקרות. תלוי איפה ממוקמים ביחס לקו פרשת המים - כך כיוון הזרימה.
וטוב שהעלית.


אי אפשר.אנונימי (פותח)
אל תאמין בעצמך עד יום מותך. לא משנה אם אתה אשה או גבר. במקום לחשוב על אמון באחרים תתפללי שאת לא תכשלי.
מין ואוכלאגם-כנרת

לסמוך? איזו שאלה, אם לא עליהם אז על מי? הרי נבראנו כולנו בצלם.

בנים יקרים, גם לבנות יש יצרים, אבל הם שונים. בכלל, אתם יודעים שבנות שונות. אשה נוצרה ממשו בנוי כבר, מן הגבר, בשר ודם (אה וגם צלע שזה בכל זאת משו יותר רך ופנימי, מאשר אדמה קשה וחיצונית, (ובהתאם, גם אברי הרביה, אצל בנות הם פנימיים), אז אל תנסו למצא שויון ביצרים, (אתם מבינים שזה לא לענין, זה סתם אמירה שהרגיזה אתכם), השיויון הוא ערכי, והשוני -  אישי. רק זה היה חסר לבנות, שלא יהיו לבנים יצרים

שובל יקירה, יש כל מני שמועות שגורמות לנו לחששות, והאם בגללן אנו באמת נרתעים ולא מעיזים כלום?

בעיני מין הוא צורך בדיוק כמו אוכל, אלא שלאוכל אנו מתיחסים יותר בסלחנות, כי בלי אוכל אי אפשר. אבל באמת, גם בלי מין אי אפשר. ובכלל, כל התאוות ראוי להן להיות מרוסנות. לראות אדם/אשה שמתרצים את ה-100+ ק"ג שלהם בלחץ בעבודה, הריונות, לידות, תנאי מחיה קשים, רעידות אדמה וצונאמי, זה לא להתמודד עם תאוות האכילה. יצר האכילה לא פחות חזק ממין, אבל הוא יותר נסלח, אולי כי לא תמיד יש נפגעים סביבתיים.
הדבר תלוי במינון. לא קשה ללמוד מהרמב"ם. דברים מפורטים על טיב המזון, כמותו, תדירותו, שתייה וכו. (הוא אפילו מתיחס לאוכל רע במדה מועטה שעדיף על אוכל בריא בכמויות מופרזות, אם רוצים להתיחס גם לרע וטוב ולא רק למינון).

אני מאמינה שאנשים שומרי תורה, משתדלים בכל המצוות, כפי יכולתם.
כמו לכל המידות והתאוות שיש הדרכה בסיסית בתורה, יש גם ביחס למין. (תפתחי תורה, תגלי בדיוק כמוני). ההדרכה הניתנת לחיי אישות, כבר יש בה מן הריסון. (המנעות שבועיים ממגע, אף בן אנוש בחיים לא היה גוזר דבר כזה) זה הכי אלקי בעיני, ואני מאמינה שאנשים שפויים, מקבלים גם את הכח להתמודדות, ממי שיצר את הסייג.

סטיה בתחום המין, כמוה כהפרזה בכל תחום אחר, לע"ד כמובן.

לוידעת אם לדבר בדיוק על זה בדייט ראשון, זה העניין, אבל בהחלט הנושא המטריד הזה ראוי לעלות כמו כל נושא אחר שמטריד/משמח אותך. שיתוף בעברית.ואפשר גם ב

ובסוגריים, בנים הם עם מרתק ומקסים, מקבל ומעניק, ואוהב ומפרגן -  אם רק מאפשרים להם.
והם גם יודעים

אז? לסמוך עליהם? תחזרי לראש דברי...

ואחד היצרים הבוערים בי הוא האהבה
ובשמו קבלי חיבוק אוהד (ועכשיו אני מוכנה גם לקבל על הראש

כּנרת
עולה מן המדבר

ביקורת באישי - בלי פספוס של האנטראגם-כנרת

לאור דברי שכתבתי בכותרת "מין ואוכל", יצא חוצץ כנגדי מישו, שהציג עצמו כ"אבא", ואני מודה לו בכל לב, על כי העמידני על טעותי.

לדבריו, הטעות שלי היא בהשוואה שאינה מדויקת בין מין לאוכל:
הוא סבור כמוני שלתאוות האכילה יותר סלחניים כי אין בה נפגעים סביבתיים, מה שאין כן במין: (מה שאני מביאה כאן מדבריו, זה על דעתו והסכמתו).  מין יכול להרוג, מין יכול לפצוע נפשית וגם פיזית, בעוד שתאב המזון יהיה אולי שמן מכוער ודוחה, אבל לא פוגע סביבו. ושהיצר הזה הוא אכן חזק יותר אצל גברים, (נו, אם הוא אומר אבל ברך על דברים שאמרתי ביחס לריסון.

אני מודה לך "אישאבא",וגם על הרגישות שלך שמא אפָּגע, אבל אין לי כל בעיה שתעלה את הדברים בפורום, הרי זה לטובת כולם. ובודאי אם דברי שגויים. אחרי הכל, אתה הגבר מבין שנינו

שובל, כמו שכבר אמרתי, זה לא "ה"דבר היושב בראש מעיינם של גברים, ואני עדיין מתיחסת לזה כאל צורך בסיסי, כרוב הצרכים האחרים שלנו, אך אפשר להבין את חששך במיוחד לאור דוגמאות שהבאת, אשר ביחס לישוב לא גדול, זה לא מעט ואכן מפחיד. עם זאת, טוב שפנית לכאן, כדי לשמוע שזה לא כל העולם,
ושגבר הוא טוב ויפה וגם אופה

ימים אהובים
כּנרת

 

את צודקת!!!!אנונימי (פותח)
וזה לא הכל
גברים מכריחים וגם הם משמינים בקלות
מקצתם גם לא מקפידים על ניקיון בבית וזורקים
את הגרבים מתחת למיטה
ואם זה לא מספיק גם נוחרים בלילה
ב"ה שאני גבר ויכול להתחתן רק אם נשים
שהם יצורים בעלי כוונות רק טובות
האמנם???דובלה
מקריחים התכוונת, ודובלהאגם-כנרת
נראה לי שהוא כתב בציניות, במיוחד לפי הסוף...
וגםאנונימי (פותח)אחרונה
וגם עושים גרפצים בקול ובושות ברבים, מפליצים כל הזמן, לא עושים כלום בבית, ישנים עד מאוחר, לא מספיק רגישים, עצלנים כרוניים ובכלל מעצבנים...
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandyאחרונה

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

לא צריך להיות יפהנחלת

כדי ללטף שועלים, ארקטים או לא....ה ם  צריכים להיות יפים....

 

ואולי כאן טמון הכלב? (או השועל....), אם אני לא מספיק יפה או כך אני מרגיש,

ואז עדיף להמשיך ללטף שועלים, חתולים או כל דבר נושא פרווה....

כמובן שזה לא נכון. אמנם התקופה הזו רוחשת טיפי יופי הזויים למיניהם

אבל זה לא מה שחשוב באמת; במיוחד, לענ"ד, אצל נשים. האישיות

המבצבצת מהקליפה החיצונית, היא המושכת. אדם מורכב הרבה

יותר מאשר מעטה נאה. מכירה אנשים עם בעיה חיצונית בולטת

לגמרי, שהקימו משפחות, אפילו עם בני/בנות זוג, הנחשבים "יפים".

 

 

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך